חומר רקע

94 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח דוח ועדת המולמו"פ לכוח אדם 7נספח . המטרה1 .למפות את התחום כדי ליצור בסיס נתונים להחלטות עתידיות להצביע על מגמות בתחומי כוח האדם, העשויות או עלולות להשפיע על התפתחות המדע, הטכנולוגיה .והתעשייה, וממילא גם על החוסן החברתי של ישראל להנחות דרכים להכשרת כוח אדם בכל התחומים ובכל הרמות: טכנאים, הנדסאים, מהנדסים ועובדי .מחקר, לאקדמיה, לתעשייה, לצבא ולמערכת הביטחון, למערך הממשלתי והציבורי . תקציר מנהלים2 החוסן המדעי וההנדסי של כל מדינה תלוי בחוסן של תשתית כוח האדם המדעי וההנדסי שלה. בין הפרמטרים טכנולוגית, איכות התוצר שלה ומידת התאמתה למיצויהחשובים של חוסן זה נמנים גודל הקהילייה המדעית .ההזדמנויות המדעיות והטכנולוגיות בהווה ובעתיד לכל6בבדיקת מספר המדענים החוקרים לנפש נראה שמצבה של ישראל, לכאורה, טוב מאוד בפרמטר זה, והוא , מיליון7 באוכלוסייה של100,000אלף תושבים. מספר המהנדסים, ובכללם מהנדסי מחשבים ותוכנה, הוא כ על פי מדד תפוקת המאמרים.286,000, מהגדולים בעולם. מספר ההנדסאים והטכנאים הוא כ1.4%כלומר המדעיים נראה שאיכותם של המדענים הישראלים מעולה, אך גם מדד זה מצביע על היחלשות וכן עולה שאלה עקרונית: האם.מעמדה של ישראל בשנים האחרונות ביחס למדינות מפותחות אחרות .מספר הפרסומים מהווה מדד רלוונטי כלל ועיקר להערכת היכולת הכלכלית והחברתית? נראה שלא למרות מסקנות מהירות אלה, שהן לכאורה מעודדות מאוד ומעמידות אותנו במקום גבוה וטוב, מראה בחינה מדוקדקת של מרכיבי הפרמטרים האלה, בעיקר בחינה למגמות התפתחותם עם הזמן, שישראל ניצבת בפני .בעיה קשה של כוח אדם מדעי והנדסי במספר היבטים זכאים לתעודות בגרות. השנה56%תלמידים בית ספר תיכון בשנה, ומהם כ100,000בישראל מסיימים כ , נקודות במתמטיקה45 בשנה למדו10,000הייתה ירידה משמעית גם במספר זה. מתוך הזכאים רק כ שמקרבם יוצאים הסטודנטים בתחומים המדעיים והטכנולוגיים, טכנאות, הנדסאות ועוד. כיום המדינה זקוקה 50למספר כפול לפחות של בוגרים בעלי יכולת מתמטית, ורף הכניסה ללימודי הנדסאות ירד כבר לציון נקודות מתמטיקה. פרט למחסור בבוגרי תיכון מתאימים יש מחסור בבעלי תואר3בבחינות הבגרות ברמת שני ושלישי בטכנולוגיה ומחסור בהנדסאים ובטכנאים, ומסתמן מחסור בכל בוגרי ההנדסה והמדעים בשנים 95 נ ס פ ח י ם . יותר בוגרים מהמספר הנוכחי באוניברסיטאות ובמכללות20%הקרובות, המצביע על הצורך לייצר לפחות .נדרשת פעולה מהירה, כיוון שפרקי זמן ארוכים נדרשים לתיקון תופעות אלה לא ייתכן שלמעלה ממחצית בוגרי התיכון אינם מגיעים לכלל לימוד משלח יד. דבר זה חייב להשתנות .מהקצה .של הדוח5ו4 ,3נתונים ספציפיים נוספים מופיעים בהמשך, בחלקים ;הפתרונות יימצאו במגוון רחב של פעולות: שינוי ההתייחסות של בתי הספר, התלמידים, ההורים והמורים הכשרה מקצועית ראויה של מורים ושיפור ההוראה ; גיוס מורי עזר ומתנדבים ויצירת מסגרות לימוד .מתאימות המצב הנוכחי-. תשתית כוח האדם3 החוסן המדעי וההנדסי של כל מדינה תלוי בחוסנה של תשתית כוח האדם המדעי וההנדסי שלה. בין הפרמטרים טכנולוגית, את איכות התוצר שלה ואת מידתהחשובים של חוסן זה ניתן למנות את גודל הקהילייה המדעית .התאמתה למיצוי ההזדמנויות המדעיות והטכנולוגיות בהווה ובעתיד 6בבדיקת מספר המדענים החוקרים לנפש נראה שמצבה של ישראל, לכאורה, טוב מאוד בפרמטר זה, והוא ונתוני למ“ס2(. מספר המהנדסים, ובכללם מהנדסי מחשבים ותוכנה )תרשים1לכל אלף תושבים )תרשים מהגדולים בעולם, אם לא הגדול 1.4% מיליון, כלומר7 באוכלוסייה של100,000(, הוא כ2003לשנת ;0.5% ; הנדסה אזרחית0.3% מביניהם. מעניין גם הפילוח המקצועי, ואליו נתייחס בהמשך: אדריכלות . משמעות המספרים היא1.8% ; תכנות ומחשבים0.1% ; כימיה0.4% ; מכונות1% אלקטרוניקה וחשמל . על פי מדד תפוקת המאמרים286,000שהתעשייה היא מוטת תחשוב. מספר ההנדסאים והטכנאים הוא כ ( נראה שאיכותם של המדענים הישראלים מעולה, אך גם מדד3המדעיים לפי שנים בארצות שונות )תרשים זה מצביע על היחלשות מעמדה של ישראל בשנים האחרונות ביחס למדינות מפותחות אחרות. ד“ר יצחק סגל מהטכניון הכין בשעתו דוגמאות לקשר בין מספר הפרסומים לבין התמ“ג. מתברר שמספר הפרסומים איננו .חוזה את החוסן הכלכלי של המדינה למרות מסקנות מהירות אלה, שהן לכאורה מעודדות מאוד ומעמידות אותנו במקום גבוה וטוב, בחינה מדוקדקת של מרכיבי פרמטרים אלה, בעיקר בחינת מגמות התפתחותם עם הזמן, מראה שישראל ניצבת .בפני בעיה קשה של כוח אדם מדעי והנדסי במספר היבטים שיפורטו בהמשך זכאים56%בשנה, מהם כ100,000לכך יש להוסיף את מספר מסיימי בתי ספר תיכוניים בישראל, שהם כ נקודות במתמטיקה. אלה הם המקור45 בשנה לומדים10,000לתעודות בגרות )והשנה פחות(, ומאלה רק כ לתלמידי האוניברסיטה בתחומים המדעיים והטכנולוגיים, אך לא רק להם; הם המקור לתלמידי טכנאות והנדסאות וגם כלכלה וראיית חשבון. בין הנושאים שראוי לחקור: האומנם לימוד מתמטיקה הוא הקריטריון תיכוניים? וכן, האם מקצועות היסוד המקובלים באוניברסיטאות הם באמתהיחידי לכשירות ללימודים על הבסיס ההכרחי לקבלת סטודנטים ללימודים ולשתי שנות הלימוד הראשונות? אפשר להשוות עניין זה לדימוי .האפשרי שאימוני צבא מקובלים לא יתחילו לפני סיום שתי שנות לימודים בנושא יסודות הביטחון הלאומי 286,000ההנדסאים והטכנאים הם הבסיס לתעשייה יוצרת, והערכת הוועדה היא כי יש כיום בישראל כ .1970 הוכשרו בארץ מאז5100,000הנדסאים וטכנאים, מהם כ 96 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 1תרשים 362002מספר חוקרים לנפש ב והלמ"סOECD: Main Science and Technology Indicators  2004/2 נתונים מתוך36 2תרשים 1999מועסקים בישראל 0.00 1.00 2.00 3.00 4.00 5.00 6.00 7.00 8.00 Researchers per 1000 IT GR IE UK FR NL DE AU CH DK SG US JP SE IL FI Country Researchers Per Thousand Population - 2002* 97 נ ס פ ח י ם 3תרשים 37מספר מאמרים במדעים מדויקים ובהנדסה לכל מיליון תושבים והלמ"סOECD: Main Science and Technology Indicators  2004/2 נתונים מתוך37 ., למ"ס2003 ,54 שנתון סטטיסטי לישראל מספר38 .2006 מנתוני מה"ט שנמסרו על ידי מנהלת מה"ט בהרצאה לוועדה בפברואר39 בעיות העלולות לפגוע בהתפתחות מדעית וטכנולוגית- . תשתית כוח האדם4 מהחוקרים במדעים74% :הזדקנות כוח האדם המדעי וההנדסי בתחומים חיוניים4.1 כלומר, במקצועות הכימיה והפיסיקה החיוניים לתחומי מפתח כגון ננו38.51הפיזיקאליים הם מעל גיל שנה, וכבר עכשיו נמצא מעבר לגיל15טכנולוגיה ואנרגיה, הרוב המכריע של המדענים יפרוש לגמלאות תוך .של מקסימום היצירתיות. נעיר גם כי ככל שגיל החוקרים גבוה יותר – הישגיהם המצטברים מרשימים יותר מכאן שמדדים של תפוקה מדעית מצטברת, כגון מספר ציטוטים ומספר פרסים, עשויים לשקף את הישגי העבר של החוקרים בישראל ולא בהכרח את הישגיהם בהווה. הדבר דומה בתחומי ההנדסה. המצב גרוע עוד השנים האחרונות הולך ופוחת מספר הלומדים, פחות ופחות20יותר כאשר מדובר בטכנאים והנדסאים: ב לימודי הנדסאות, בשנת28,000 למדו בישראל2002מצטרפים צעירים, והאוכלוסייה מזדקנת. בעוד שבשנת .(3 )תרשים39, בשל מחסור במועמדים22,000ירד המספר ל2005 האוניברסיטאות מכשירות מעט מדיי מהנדסים ומדענים ברמה בכירה4.2 אומנם מבחינת מספר החוקרים הכללי מצבה של ישראל כיום הוא כאמור טוב :()תארים שני ושלישי מאוד, אך מספר בעלי תואר שלישי קטן מאוד בהשוואה למדינות מתחרות, הוא מוטה תקשוב, ולוקה בתחומי הפיזיקה, הכימיה והאלקטרוניקה. הסבירות כי כוח האדם המדעי בישראל יקבל חיזוק חיצוני משמעותי בזמן (. בעלי תואר שלישי יצרו את4הנראה לעין, כפי שקרה בזמן גל העלייה מחבר העמים, היא נמוכה )תרשים עיקר פריצות הדרך המדעיות וחברות ההזנק התעשייתיות בארץ. מצב דומה אנו מוצאים בתחומים הנדסיים .(5 ,4שונים )ראו חלקים האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות מכשירות מעט מדיי מהנדסים4.3 נושא זה דורש התערבות ממשלתית מהירה בהיותו רב :(ומדענים ברמת בוגר )תואר ראשון משרדי ובהיותו זקוק לשנים רבות לתיקונו. החסר מודגש בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה. נביא מספר נתונים , וכיום2003 )לשנת100,000להדגמת החסר: מספר המהנדסים, ובכללם מהנדסי מחשבים ותוכנה הוא כ ,(. נניח הנחה כללית110,000הוא גבוה יותר במספר אחוזים. מחוסר נתונים עדכניים נניח שכיום מספרם רק פורשים בשנה, ויש למלא3600 ממספר המהנדסים בישראל, כלומר1/30שכל שנה פורשים לגמלאות רק S&E Articles per million population 0 200 400 600 800 1000 1200 1400 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 Year Articles Israel Finland Singapore Sweden Switzerland Denmark 98 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 3300 לשנה, יש צורך בתוספת של3%את מקומם. גם בהנחה של גידול תעשייתי ומדעי מאוד נמוך, רק , מספר2005בוגרים בשנה לתעשייה ולמחקר. על פי נתוני מוסד נאמן מ6900בוגרים. בסך הכול נדרשים , בהנדסה2520, מהם5436 היה2003הבוגרים הכולל )מקבלי תואר ראשון( מהאוניברסיטאות בישראל ב במתמטיקה ובמדעי המחשב. מנתונים שאספו חברי1594במדעי הפיסיקה ו492 , במדעי הביולוגיה830 היה2006מסתבר כי מספר הלומדים בכל המקצועות דלעיל בכל המכללות הטכנולוגיות ב2006הוועדה ב בוגרים לשנה. יחד עם3000. בהערכה אופטימית חמישית מהלומדים מסיימים מדי שנה, כלומר15,000כ בוגרים מספיקים8000 . בוגרי מכללות ואוניברסיטאות8000 יש סך הכול 4060 בוגרי האוניברסיטאות 6%. ליצירת גידול של3% פורשי המערכת ומאפשרים גידול של7000למלא את החסר של כ מחקרים במדינות אחרות )ראו תרשים להלן( מראים כי . במספר הבוגרים20%בשנה נזדקק לגידול של הברית, יהיה גידול משמעותי בצורך בבעלי תארים ראשון שני ושלישיבחברות תעשייתיות כשלנו, כמו ארצות .באחוזים רבים. בעלי תארים אלה לא יהיו בנמצא אצלנו אם לא ננקוט בפעולות מיידיות הגוף העיקרי :בתי הספר והמכללות מכשירים מעט מדיי הנדסאים וטכנאים4.4 , הנדסאים וטכנאים300,000בתעשייה, בעיקר בתחומי הייצור, הם ההנדסאים והטכנאים. כיום יש בארץ כ לשנה פורשים לגמלאות. אם10,000בוגרים נוספים בשנה, אך למעלה מ8000וגופי ההכשרה מספקים כ נחזור על הניתוח בסעיף הקודם נראה כי אנו זקוקים לתוספת משמעותית בתחום זה. חלק נכבד של חברות התעשייה בארץ מצאו פתרון: מזה שנים רבות אנו מביאים עובדים זרים, רובם ממדינות האיחוד האירופי, כדי למלא את החסר. לאחרונה מתנהל מאבק בין התאחדות התעשיינים לבין הממשלה על האפשרות להשאיר עובדים זרים, טכנאים, הנדסאים, כרסמים, חרטים ורתכים. לטענת התאחדות התעשיינים כל2000בארץ הברית יש פועלים לא מקצועיים ישראלים בקווי היצור. בארצות15אחד מהם גורם יצירת מקום עבודה ל ( בתעשייה במשך עשר שנים. נראהAssociate במספר ההנדסאים )הנקראים שם35%תחזית לגידול של כ כי בישראל איננו עומדים בתחזיות כאלה, ונדרשת התערבות מיידית לתיקון המצב. בתי הספר להנדסאים נקודות, וזאת כדי להוסיף3 במתמטיקה ברמת50הורידו בשנים האחרונות את רף הקבלה והוא כיום על ציון , כאן צריך גם להתגבר על קושי תדמיתי: תדמיתו של הנדסאי בתעשייה, למרות מצבו הכלכלי הטוב5!תלמידים ממספר1/30בהנחה כללית שכל שנה פורשים לגמלאות רק.נמוכה בעיני האם היהודייה, ויש לשפרהּ פורשים בשנה; בהנחה10,000ההנדסאים והטכנאים בישראל, הרי שיש למלא את מקומם של בוגרים כתוספת. אם3000לשנה, עדיין יש צורך ב1%שיש גידול תעשייתי ומדעי מאוד נמוך, רק . בוגרים בשנה13,000כן, בסך הכול נדרשים לתעשייה ולמחקר .באיור להלן ניתן לראות פילוח מקצועות אלה ומקצועות נלווים בארץ ומספר שנות הלימוד הנדרשות ערך שלה בריחת כוח אדם או שווה4.5 :אין כל ספק שישנה בריחה של כוח אדם מישראל. זה קורה בכמה דרכים ;הגירה של ישראלים משכילים א. ;נסיעות תדירות לחו“ל למספר חודשים לצורך עשיית מחקר בחו“ל וכתיבת מאמרים ב. ;שימוש בקרנות זרות מבלי לשמור על הנכסים הרוחניים ג. .הזדרזות בכתיבת מאמרים מבלי לנצל מבחינה עסקית את התגליות ד. .מספר הישראלים המשכילים השוהים בחו“ל נמדד במאות אלפים. אין נתונים להערכת המספר המדויק אין גם הערכת הפסד של רעיונות ישראליים בחו“ל. אלה נושאים שחיוני ודחוף ללמוד אותם. אין ספק שכל ארבע הצורות של נזילת ידע והחלשת המו“פ בישראל נובע בעיקר מהעדר תקציבים מתאימים ואי היכולת .של צעירים להגשים את עצמם כאן 99 נ ס פ ח י ם . הקטנת הבסיס של אוכלוסייה מתאימה5 המחסור בבוגרי תיכון המסוגלים ללמוד לימודי מדע, הנדסה, טכנולוגיה5.1 ביחס למדינות28מ27ההישגים הממוצעים הירודים של תלמידי התיכון במדעים )מקום:והנדסאות , נקודות במקצוע המתמטיקה45 בוגרי תיכון בשנה לומדים100,000מ10%(, העובדה שרקOECD 10,000 נקודות מתמטיקה לעומת45 בוגרי תיכון הלומדים21,000והצרכים שהוצגו לעיל, דהיינו הצורך בכ הקיימים היום, הם המחסום העיקרי לשיפור עתיד התעשייה, הטכנולוגיה והמדע בארצנו. יתרה מזאת, הירידה טכנולוגית גם בקרב אוכלוסיית הסטודנטים שאינם מתמחים במדעים מדויקים משמעהברמה המדעית טכנולוגישלמשק הישראלי יחסר בעתיד כוח אדם, שאף אם לא יעסוק ספציפית במדע, יצטרך רקע מדעי ידע, ועובדיהליישום מקצועי בתחומים רבים שבהם יפעל. הכלכלה המודרנית צפויה להיות יותר ויותר נסמכת יזדקקו להכשרה מתאימה. תיקונו של מצב זה נדרש מיידית, עקב קבועי הזמן הנדרשים(knowledge workers) .ליישומו עד קבלת תוצאות מספר זה : ההגבלות במספרי הסטודנטים שהאוניברסיטאות מורשות ללמד5.2 מוכתב על ידי ות“ת, וכנראה מהווה מעצור נוסף להגדלת מספר הסטודנטים. לאחרונה אף נקנסה אוניברסיטה .ידועה על כך שחרגה ממספר זה, מצב מאוד לא הגיוני בהתחשב במחסור הצפוי ,(דוקטורט ואחרותהנסיעות לחו“ל לתקופות השתלמות )פוסט : הגירת מדענים צעירים5.3 ההצעות המפתות לישראלים משכילים בחו“ל והעדר תעשיות מקומיות מפותחות בתחומים שבהם יש לנו מחקר אקדמי מפותח, מהווים מתכונת לבריחת מוחות. התמיכה הלקויה במדענים צעירים באוניברסיטאות עצמן והדרישה לחוקרים, שעתידה להתפתח מאוד באירופה בעשור זה, גם הן יעצימו את הבעיה. עלינו לתת הדעת לנושא במהירות, ולתכנן תוכנית להשבת מדענים ומהנדסים ארצה. לדאבוננו אין כיום בסיס נתונים מתאים בלמ“ס שיכול להצביע על היקף הבעיה, ואין איסוף נתונים בנושא מחמת חוסר תקציב. הוועדה .(מבצעת כרגע סקר בנושא בסיוע מוסד נאמן )ראו בהמשך הערות בעניין היקף ירידת כוח אדם משכיל !מדי פעם בפעם מוצעות תוכניות למימון החזרת מדענים. הסכומים של תוכניות אלה פשוט נלעגים מקצועות טכניים וצווארון כחול 100 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 4תרשים התפלגות הגילאים של חוקרים באוניברסיטאות מצביעה על חסרים עתידיים בתחומים חיוניים (למ“ס לחדשנות טכנולוגית )נתונים סיכום ביניים-. תשתית כוח האדם6 ,בעיות של כוח אדם מדעי והנדסי מהסוג שהוזכר לעיל הן מטבען בעלות קבועי זמן ארוכים, במילים אחרות בעיות שזמן ההבשלה שלהן הוא רב. על אותו משקל, פתרון בעיות אלו גם הוא לוקח זמן רב, ולכן חיוני לזהותן עוד בהתהוותן ולפני שהן הופכות לקריטיות. משימת הזיהוי היא קשה במיוחד בשל העובדה שיש רק מעט נתונים ומדדים המאפשרים גילוי ואפיון אמינים של בעיות אלו. לדוגמה: יש נתונים חלקיים או אנקדוטיים לגבי ירידה באיכות תפוקתן המדעית של אוניברסיטאות המחקר בישראל, אולם הנתונים אינם שופעים, עדכניים ואובייקטיביים דיים על מנת לאשש או להפריך קביעה כזו. כאמור, אין נתונים על מספרם של יורדים ישראלים והכשרתם הקודמת, ונתוני צורכי התעשייה הישראלית לוקים בחסר ואינם נחקרים על ידי הלמ“ס או על ידי .כל גוף אחר גורם נוסף שמקשה על איתור כמותי של בעיות של כוח אדם הוא העדר יעדים ברורים ומוסכמים עבור הגוף טכנולוגי הישראלי כולו. לדוגמה, אין לנו היום זיהוי של תחומי ההנצה בעלי הסבירות הגדולה ביותרהמדעי ,להתפתח. בהעדר זיהוי של תחומים כאלו, לא ניתן לאזן בין צורכי כוח האדם של שטחי המחקר השונים ראות, יכתיבו את חלוקת המאמץ המדעי, ובנושא זהולהימנע ממצב שבו כוחות השוק, שהם לרוב קצרי עוסקת ועדת משנה אחרת במסגרת המולמו“פ. הנחה מקובלת אך לא בדוקה היא שבעלי הכשרה טובה ביסודות המדע יכולים להסתגל בקלות יחסית לגוונים שונים בתחומי המחקר. הימנעות מהחרמה של נושאים מדעיים מועדפים כבר בשלב התשתיתי של מו“פ יבטיח בדרך כלל מגוון רחב למדיי של הרכבי לימוד. למורים באוניברסיטאות תהיה ממילא השפעה על הלימודים לתארים גבוהים בתחומי המדע המתחלפים. בהקשר לאומי, חלק גדל והולך של הפעילות המדעית החשובה ופורצת הדרך בעולם מתבצע במסגרתם שלהבין לאומיים גדולים בתחומים מוגדרים. צריך שלישראל יהיו מדענים מובילים בתחומי העניין הביןמיזמים בין טכנולוגי הרב המופק בעולם. כרגע ישלאומיים כדי שתוכל להשתלב בפעילות זו ולהרוויח מהידע המדעי .הזדמנויות רבות במסגרת האיחוד האירופי ותוכניות מחקר האנרגיה האמריקאיות ,האתגרים שתיארנו עד כה מחייבים דיון מקיף וממצה, וראוי שיכלול גם השוואה למדינות מפותחות אחרות בפרט מדינות קטנות או בינוניות שגם הן מתמודדות עם אילוצים שנובעים ממשאביהן הכספיים והאנושיים המוגבלים, אך ספק אם נוכל למצוא מדינה שבה מספר המדענים והמהנדסים גדול משלנו וללמוד ממנה איך .לייצרו Age Distribution of University Researchers 0 20 40 60 80 100 120 Engineering & Architecture Math. Stat. And Computers Life Sciences Physical Sciences Percent Less than 40 40 to 50 Older than 51 101 נ ס פ ח י ם בעיה נוספת היא דעת הקהל הישראלי, ובעיקר דעתו של הנוער, כפי שהתבטאה בסיכום מחקר שערכו 6.3% , רופאים7% , מדענים1.5% , רוצים להיות מהנדסיםMarket watch 2005 1.3%לאחרונה: על פי נתוני מהאוכלוסייה. אם אין בני נוער החפצים4% מורים ומחנכים, ואלה מהווים כיום8.4% (!עורכי דין ו)הפתעה היקף, המכוונתטכנולוגי, מאיין יבואו הסטודנטים? נושא זה מחייב מתקפת הסברה רחבתבלימוד מדעי .להורים ולילדים, בכל שכבות האוכלוסייה וגווניה, וככל הנראה גם שינוי מסגרות הלימוד פתרונות מוצעים נקודות מתמטיקה בתיכון. יש להכפיל את מספר התלמידים5–4מאמץ מיידי להגדיל את מספר הלומדים .1 .בדחיפות הכשרת מורים ומתנדבים להוראה אישית בתוכנית זו, שתתמקד בקידום תלמידים הלומדים בהקבצות .2 .גבוהות במתמטיקה, פיסיקה, כימיה וביולוגיה עידוד הנושאים המדעיים טכנולוגיים החל בגן הילדים. על תוכנית זו להדגיש את חשיבות מקצועות היסוד .3 .דיסציפלינאריות של מקצועות העתידולהצביע על האינטר הגדלת מספר הלומדים לתואר ראשון ולתארים גבוהים, ושינוי מדיניות ות“ת הנוכחית בעניין פתיחת .4 .אפשרויות גם במכללות קבלה וקליטה של מורים וחוקרים צעירים לאוניברסיטאות מקרב הישראלים בחו“ל בתוכנית חירום אד .5 .שנים על מנת להקים תשתית לימוד רחבה יותר5–4הוק למשך חזרה לחינוך מקצועי, טכנאים והנדסאים, במקביל לחינוך תיכוני. יש לדון באפשרות לדחיית השירות .6 .הצבאי עד סיום הלימודים הכנת תוכנית שדרוג המאפשרת אקדמיזציה של תארי ההנדסאי תוך מתן אפשרות להנדסאים להשלים .7 .תואר ראשון עם צבירת מקצועות מתחום לימודיהם כהנדסאים עידוד אוכלוסיות שוליים בתחומי ההשכלה: ערביי ישראל, חרדים, נשים ממגזרים אלה, וכן בוגרי התיכון .8 .תיכוניות או אקדמיותשבמצב הנוכחי אינם ממשיכים ללמוד במסגרות על עידוד הקמת מסגרות לימוד לתלמידי חו“ל שיש סיכוי כי יישארו בארץ, עידוד יהודים להגיע למסגרות .9 אביב, או כמו הקשר שבין אוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטתאלה, כמו שעושה בית הספר לרפואה בתל .גוריוןבן . בחינת אפשרות ליצירת מאגר אנשי תוכנה בשטחי הרשות הפלסטינית על ידי הכשרתם והפניית עבודה10 .(אליהם מהארץ )אין צורך בכניסה פיזית ארצה, הם יכולים לעבוד דרך האינטרנט .. סקירת הצרכים במקצועות נלווים נדרשים, כגון כלכלה, ניהול, תעשייה וניהול11 .. ייסוד של קרנות ומלגות לעידוד כל אלה12 דוח זה הוא טיוטה ראשונית, הנוגעת בבעיות אך אינה מנתחת כל בעיה לעומקה. בימים אלה מתחיל תהליך של הזמנת סקר מקצועי עבור המולמו“פ ליצירת תשתית לעדכון נתונים ופילוח נתונים. במסגרת זו יאספו :נתונים בנושאים הבאים .פילוג הגילאים במקצועות שונים, תחזיות פרישה וצורכי כוח אדם במקצועות שונים .1 .נתונים על ישראלים יורדים ומקצועותיהם .2 פילוח נתונים על אוכלוסיות תלמידי תיכון על מנת למצוא דרכים להגברת החינוך למקצועות מדעיים .3 .באוכלוסיות שבהן ניתן לתגבר זאת .צורכי התעשייה בכוח אדם לפי פילוג נושאי הפיתוח שתציג הוועדה לבחירת נושאים .4 : הערה נוספת העלייה מארצות חבר העמים, שהביאה עמה כמחצית ממספר המהנדסים וההנדסאים שהיו בארץ בבואה, שינתה את המבנה המיוצב של גילאים ומקצועות עיסוק. הדבר פתר חלק מבעיות מצבנו הנוכחי, ועל כן איננו זועקים על .מחסור מיידי 102 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח שנתית שמטרתה פיתוח כליםהוועדה לקביעת נושאי מו“פ קיימה דיונים והמליצה להתוות תוכנית עבודה רב למתן חוות דעת בנושא מצב המחקר בישראל, תחומים מומלצים לפיתוח, יעדים אסטרטגיים למחקר והדרכים .להשגתם המולמו“פ אמורה לתת תמונה רציפה של תחומי המחקר והפיתוח הקיימים והנחוצים לישראל, וזאת בראייה :מערכתית ובהשוואה לנעשה בחו“ל. להשגת יעד זה יש צורך בהיערכות מתאימה, שתכלולכלל .מיפוי כל תחומי המחקר, ראשיים ומשניים, הקיימים בישראלא ריכוז נתונים פיזיים וכספיים לגבי כל תחום: בכל תחום יש לבדוק את מספר החוקרים ואת איכותם, אתב .רמת הציוד, את התנאים הפיזיים ואת מספר תלמידי המחקר בכל תחום לגבי כל תחום יש לבדוק את מאפייניו בהקשרים המחקריים והארגוניים, דהיינו יש לבדוק אם מדוברג במחקר בסיסי, במחקר גישוש או במחקר יישומי, וכן באיזה סקטור הוא נמצא – אוניברסיטאי, מכון מחקר .ממשלתי או פרטי או בתעשייה יש לבדוק ולהעריך לפי אינדיקאטורים מקובלים את הנעשה בכל תחום בישראל לעומת מדינות מפותחותד .אחרות, מכיוון שרמת המחקר נבחנת לא רק באופן אבסולוטי אלא גם באופן יחסי מהממצאים ומבסיס הנתונים לעיל ניתן לגזור תוכנית עבודה אסטרטגית ברמה ממלכתית לקידום המחקרה .והפיתוח במדינת ישראל הפעולות לעיל הכרחיות, אך כיום אינן מבוצעות באופן שיטתי בישראל. תפקיד המולמו“פ ליצור את תשתית .הנתונים ולהגיש את המלצותיה לממשלה :לצורך כך יש להיערך באופן הבא .קביעת יעדים לאומיים אסטרטגיים לקידום ופיתוח המו“פ במדינת ישראל:עלהגדרת יעדא :השיטהב .מיפוי מצב קיים, לרבות תחומי המחקר הרלוונטיים .קביעת יעדי משנה על פי אינדיקטורים להשגת היעד המרכזי .שנתי, וכן הכשרת כוח אדםאומדנים תקציביים על בסיס רב .תוכניות עבודה מפורטות הכוללות אבני דרך ליישום, שיחודשו באופן דינאמי משנה לשנה 8נספח דוח ועדת המועצה לקביעת נושאי מו"פ 103 נ ס פ ח י ם .שנים5 מפורט :טווח התכנוןג . שנים10  מעטפת :פירוט אופן העבודהד .מיפוי המחקר האקדמי לפי תחומים .מיפוי המחקר הממשלתי .תעשייתימיפוי המחקר האזרחי .איתור נקודות השקה אזרחיות של המחקר הביטחוני .קביעת צרכים ומקורות על פי אינדיקאטורים לכל תחום .שנתית לפיתוח ולקידום המו“פ האזרחיבניית תוכנית אסטרטגית רב .גיבוש תוכנית העבודה עם הגורמים הרלוונטיים .אישורים וחקיקה .יישום ובקרה :לוח זמנים לגיבוש תוכנית עבודה מפורטתה חודשים12 מינימאלי חודשים18 סביר .ייקבעו אבני דרך למעקב ולבקרה על התקדמות התהליך .את התהליך תלווה ועדת היגוי :תחומים .מדעי הטבע: מתמטיקה, מחשבים, פיסיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי כדור הארץ .הנדסה וטכנולוגיה: הנדסה אזרחית, מכונות, אלקטרוניקה, מחשבים, מים ואנרגיה .מדעי הרפואה .חקלאות .מדעי החברה .מדעי הרוח לכל תחום יש לקבוע תחומי משנה, למפות צרכים, לקבוע יעדים, תקציבים ולוחות זמנים. כמו כן יש לאתר גורמי ביצוע אופטימאליים, דהיינו מוסדות אקדמיים, תעשייה, מכוני מחקר ממשלתיים ועוד. אם אין גורם המסוגל להתמודד עם צורכי מחקר מסוימים יש לבדוק ולהמליץ על הקמה ו/או שדרוג של מוסדות קיימים .ו/או חדשים :להלן טבלת מיפוי ראשונית של תחומים ראשיים ותחומי משנה לפי סקטור מבצע 104 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח מולמו"פ-תחומי מחקר לצורך מיפוי זה מומלץ לפנות בשאלון לקבלת תשתית המחקר המצויה במוסדות הרלוונטיים. להלן ריכוז :הנושאים הדורשים איסוף נתונים וניתוח 105 נ ס פ ח י ם מיפוי ואומדן צרכים-סקר מו"פ ראשוני 106 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח עד לביצוע המטלות לעיל מציעה המולמו“פ לטפל במספר נושאים אקוטיים הדורשים מעורבות ממלכתית .מיידית על בסיס הקרן הלאומית למדע שתכלול את כל תחומי המחקר הקמת מערך קרנות מחקר לאומיות.א :הבסיסי וכן את הנושאים הבאים :תשתיות לאומיות למדע1 ,כיום נושא התשתיות הלאומיות למדע )תל“מ( נמצא בטיפול מספר גופים – ות“ת, האקדמיה למדעים הוק לפי נושאים שהוועדהמשרד התמ“ת, משרד המדע ומשרד האוצר. פעולת תל“מ נעשית אד פעמי. מוצע שתל“ממאתרת כחשובים. התקציב לנושא ניתן על ידי גופים אלה לפי מיזם ובאופן חד תפעל במסגרת מערך קרנות המחקר הלאומיות. במסגרת זו יש לשקול להקים באוניברסיטאות שנתי ויתוקצב על ידי הגופים לעילמרכזי מו“פ עם אוריינטציה לתעשייה. התקציב יינתן על בסיס רב .בבסיס התקציב :קרן למחקרים רפואיים בבתי חולים2 המחקר הרפואי מתבצע כיום בעיקר באוניברסיטאות. ניתן לנצל את הפוטנציאל הקים בבתי החולים על ידי עידוד המחקר בקרב הרופאים, וזאת באמצעות קרן מחקרים שתעודד הקמת מרכזי מחקר .רפואי בבתי החולים :שנתי במכוני המחקר הממשלתייםהסדרת התקצוב הרב .ב אזרחי בישראל התפתח בצורה מבוזרת ללא תכנון אחיד וללא ראייה כוללתמערך המחקר הממשלתי השנים האחרונות היו ניסיונות לתחם את המחקר הממשלתי במסגרת משרדי20ברמה האסטרטגית. במהלך .הממשלה השונים, אך זאת מבלי לקחת בחשבון את הגדרת מנגנוני הביצוע למחקרים אלו בצד הקביעה שיש לייעד לכל משרד הקצבה למחקרים לא נעשה לצורכי המדינה מיפוי קיומם של מכוני .מחקר ממלכתיים, ולא נקבעה המסגרת הארגונית הרצויה לתפעולם הצורך בקיומן של הגדרות אלו מתחדד בשל צמצום המשאבים של המדינה, המנותבים לתחומים המחייבים .תקציביותטיפול ציבורי, מכוח היותם משימות לאומיות שאינן יכולות להיות מטופלות במסגרות חוץ היעדים והמשימות השלטוניים המוצעים להלן נובעים מראייה מערכתית כללית וכוללים את אותם נושאים שלטוניים מחד גיסא, ושהטיפול בהם מהווה אינטרסשבדרך כלל לא ניתן לטפל בהם על ידי גורמים חוץ ציבורי חשוב מאידך גיסא. בכל אופן, על פי ההגדרות של מסמך זה, יהיה צורך במיפוי מפורט של הפעילויות ובדיון ממלכתי לגבי הגדרה סופית של המטלות השלטוניות, כך שהצעה זו היא ראשונית בלבד ומחייבת .התייחסות נרחבת יותר בעתיד :להלן ההצעה ליעדי המחקר העיקריים של המו“פ הממשלתי .מחקר גיאולוגיא .מחקר גיאופיסיב .מחקר סיסמולוגיג .חקר ימים ואגמיםד .חקלאות ימיתה .פיתוח אנרגיה ומשאבי טבעו .מחקר רפואי או חלקים ממנוז .חקר בעלי חייםח .איכות הסביבהט .חקר גידולי שדה, מטעים וצמחיםי .קרקע ומיםיא .הנדסה חקלאיתיב .(מחקר בתחומי חברה וקהילה )חינוך, תרבות, רווחה וביטחון פניםיג .תחבורהיד .תקשורתטו :בעקבות האמור לעיל מוצע .שנתיתקצוב המכונים יתבצע על בסיס רבא .תקצוב המכונים יתבצע על בסיס תפוקותב .שנתייוגדרו המטלות השלטוניות בתחומי המחקר הרלוונטיים וייקבע התקציב לגביהן על בסיס רבג 107 נ ס פ ח י ם 9נספח קביעת מדיניות לאומית להשקעה במו"פ 2011-2007לשנים גורי זילכה 2006נובמבר קביעת מדיניות מחקר ועידוד מו“פ-מולמו“פ שנתי. ישנם גופים רביםמדיניות המחקר במדינת ישראל אינה מתאפיינת בראייה כוללת ובתכנון אסטרטגי רב שעוסקים במחקר, אך אין גוף ממלכתי אשר ירכז את החשיבה בנושא וימליץ על מדיניות כוללת שתגדיר את .תפקידי הממשלה בקידום המחקר והפיתוח בישראל בישראל מוקדי ידע רבים בתחום המחקר והפיתוח, הן באוניברסיטאות, הן במכוני מחקר ציבוריים ופרטיים .והן בתעשייה .מדיניות ממשלתית הולמת יכולה לתרום רבות לפיתוח תחומים אלה למען קידום החברה והכלכלה בישראל א. כללי בקביעת מדיניות לאומית להשקעה במו“פ צריך להתחשב במספר משתנים הפועלים בכמה מישורים של :המחקר והפיתוח יש לבחון את כל נדבכי המחקר, דהיינו המחקר הבסיסי, המחקר היישומי והמחקר:סוגי המחקר .התעשייתי גבוהות ביותר, והתשומות העיקריות כוללות כוח אדם אקדמי וטכני ותשתיות עלויות המחקר הבסיסי .למחקר .ישימות המחקר המכוון נבחנת במונחים של עלות/תועלת, והיא חלק מפונקציית הייצור אבחנה זו מתייחסת בעיקר:אפשרויות מימון המחקר על ידי גורמים לא ממשלתיים לרבות התעשייה .למכוני המחקר הממשלתיים ולהגדרת המשימות הלאומיות שעליהם לבצע הנדבכים השונים של המו“פ הלאומי מחייבים מיפוי שיטתי ופיתוח מערך אינדיקאטורים למדידת התפוקות המחקריות על בסיס השוואתי עם מדינות מתועשות אחרות. השוני במדידת תפוקות המחקר על פי .אינדיקאטורים בין סוגי המחקר השונים הוא רב ויש להתייחס לכל נדבך בנפרד גם המימון הציבורי שונה מהותית: המחקר הבסיסי ממומן ברובו על ידי המדינה ואילו המחקר התעשייתי ממומן ברובו על ידי החברות עצמן, ומהווה חלק מהוצאותיהן השוטפות, ובעיקר חלק מהשקעותיהן המופחתות על .פני שנים בהתאם לכללי המיסוי הרלוונטיים .למכוני המחקר הממשלתיים יש להתייחס בנפרד על פי הגדרת המשימות הלאומיות שהם מופקדים עליהן 108 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח .נושא המימון הציבורי מקבל משנה תוקף אם בוחנים את מבנה המו“פ בישראל על פי הגורמים המממנים אותו בעוד שהמחקר הבסיסי האוניברסיטאי נחשב לקטליזאטור העיקרי לפיתוח ומחקר תעשייתי, הרי בישראל .1998ב22%. זוהי ירידה משיעור של17%כ חלקו בעוגת המחקר קטן יחסית לסך כל הוצאות המו“פ טק, והגיע לכלעומת זאת חלקה של התעשייה במחקר ופיתוח עלה עם העלייה המרשימה של סקטור ההיי .1998ב66% לעומת74% .2003ב22%  ל1998  ב30% מ סך כל חלקה של הממשלה במימון המו“פ הולך ויורד מהתמ“ג4.7% יש להביא בחשבון שסך כל ההשקעה במו“פ במדינת ישראל היא בין הגבוהות בעולם: כ טק. בתחום זה((. ברם רוב הגידול נובע מההשקעות התעשייתיות בתחום ההייPPPבמונחי כוח קנייה ., בעיקר באמצעות המדען הראשי15%הממשלה משתתפת בכ תשתית המחקר במכונים הממשלתיים סבלה קשות בשנים האחרונות ולא היה ניתן לבצע את כל המשימות .הלאומיות המוטלות על מכונים אלה ,מורכבות זו של נתונים מחייבת בחינה מעמיקה לגבי הנעשה במחקר הבסיסי: בהשקעה בתשתיות המחקר .בגיוס סגל צעיר, בבחינת הציוד למחקר ובבחינת מקורות המימון למחקר הבסיסי :ב. סוגי המחקר יש הרואים במחקר הבסיסי חזות הכול. ואכן המחקר הבסיסי מהווה נדבך הכרחי, אם כי:מחקר בסיסי .לא מספיק, לפיתוח מו“פ יישומי המחקר הבסיסי מתבצע בישראל בעיקר באוניברסיטאות, והוא נמדד בעיקר בתשומות כוח אדם חוקרים, עובדי מחקר אחרים ותקציבי מחקר חיצוניים. סך כל היקף המחקר באוניברסיטאות מוערך .מיליארד דולר1.2 בכ רוב האוניברסיטאות בישראל הקימו חברות יישום למחקר בסיסי. הניסיון:מחקר יישומי אוניברסיטאי ,(למסחר מחקר בסיסי על ידי האוניברסיטאות לא נחל הצלחה רבה )לא בעולם המערבי ולא בישראל אם כי אוניברסיטאות כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן הצליחו במסחור יותר מאחרות. היקף התקציבים וההכנסות בחברות המחקר באוניברסיטאות עומד על סכומים קטנים יחסית למו“פ הלאומי . מיליון דולר250כ מחקר תעשייתי: המחקר היישומי מתבצע ברובו בתעשייה. מימון המחקר היישומי מתבצע ברובו על ידי לאומיים. ההוצאה למו“פ בתעשייה, היתרה על ידי הממשלה וגורמים פרטיים ובין80%התעשייה, כ (ICT)גדלה בצורה מרשימה בעשור האחרון, אך היא מתרכזת בעיקר בתחומי התוכנה והתקשורת .טכנולוגיהוהביו הכוונה היא לתשתיות מחקריות במסגרת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות. בתחומים:תשתיות למחקר מסוימים, בעיקר במדעי הטבע ומדעי החיים, המכשור המדעי ומעבדות המחקר מחייבות השקעות במיליוני דולרים. תשתיות מחקר מתייחסות לא רק להוצאות הראשוניות, אלא מחייבות גם תקציבים שוטפים לכוח אדם אקדמי ומקצועי, וכן להוצאות תחזוקה למתקנים ולמעבדות. כיום קיומן של תשתיות .למחקר הן תנאי הכרחי לגיוס סגל חוקרים בכיר ומיומן מכוני המחקר הממשלתיים אמורים לנתב את צורכי המדינה הישירים:מכוני מחקר ממשלתיים במחקר יישומי, אשר אינו ניתן להיעשות על ידי גורמים פרטיים. בהקשר זה אפשר למנות נושאים כגון ניטור מים ואויר, סיסמולוגיה, חקלאות ובריאות, וכן נושאי כלכלה, חברה וביטחון. יש כמובן להגדיר את .אותן משימות לאומיות ולקבוע את המסגרות שבהן ניתן להוציא לפועל משימות אלו אופי התשומות שונה מנדבך מחקר אחד למשנהו, אם כי עיקר ההוצאה:משתני התשומות למחקר ג. :בכל הנדבכים הוא עבור תשומות כוח אדם מחקרי 109 נ ס פ ח י ם :במחקר הבסיסי סגל אקדמי בכיר1 אסיסטנטים ועוזרי מחקר2 דוקטורנטים3 דוקטורנטיםפוסט4 לבורנטים ומיקרוביולוגים5 מעבדות6 ציוד7 תקורה אוניברסיטאית8 :במחקר התעשייתי מחלקות מחקר בתעשייה1 חברות הזנק2 חממות3 :במכוני המחקר הממשלתיים חוקרים1 מעבדות2 ציוד 3 תשתיות4 סגל טכני ומִנהלי5 :ד. אינדיקאטורים לתפוקות מחקר :מחקר בסיסי דוקטורנטים1 סגל אקדמי בכיר2 פרסומים 3 אימפקט ציטטות4 זכייה בקרנות תחרותיות5 :מחקר תעשייתי רישום פטנטים1 פיתוח2 שיווק ורווחיות3 110 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח :מחקר ממשלתי .עמידה במשימות לאומיות כגון ניטור אויר, מיפוי מדף הים, הפקת דוחות ופרסומים, פיתוח אמל“ח נודעת חשיבות רבה לשימוש באינדיקאטורים לקביעת מדיניות מדע, ולו מהסיבה שאינדיקאטורים מביאים .לאומיות וקביעת מדיניות בנצ‘מרקינג נכונהלידי ביטוי כמותי משתנים איכותיים, ומאפשרים השוואות בין בישראל עדיין אין מסורת של איסוף נתונים מדעיים באופן סיסטמטי הכולל את כל המודדים הקיימים במדינות שנתי, הן. לצורך כך יש לפתח איסוף עקבי של נתונים על פי האינדיקאטורים לעיל על בסיס רבOECDה .על ידי הלמ“ס והן על ידי גופי מחקר אחרים (הנתונים המשמשים במסמך זה נאספו בעיקר ממקורות הלמ“ס, מנתוני אינדקס ציטטות )פרופ‘ שפסקי , והם מאפשרים הסקת מסקנות עקרוניות ומסקנות אופרטיביות ראשוניות לגבי מדיניותOECDומנתוני ה .המדע הרצויה תפקיד המדינה שונה מנדבך לנדבך; בעוד שעיקר המימון למחקר:ה. תפקיד המדינה במימון מחקר הבסיסי ולתשתיות המחקר מגיע מהמדינה, במחקר התעשייתי חלקה של המדינה קטן ביותר וזאת בשל ,ישימות המחקרים בתעשייה וזמינות מיזמי המו“פ שניתן למצוא להם מימון חיצוני )הנפקות, השקעות ישירות .(קרנות הון סיכון, אשראי בנקאי בחמש השנים האחרונות עברה מערכת ההשכלה הגבוהה סדרה של קיצוצים תקציביים שהייתה להם השלכה ישירה על המחקר הבסיסי המתבצע באוניברסיטאות, לרבות קשיים בתחלופה של סגל בכיר, השקעות בציוד .ובתשתיות ומחסור במענקי מחקר על בסיס תחרותי יש להביא בחשבון שעיקר התקציב למחקר באוניברסיטאות, המגיע מהמדינה באמצעות ות“ת, מממן בעיקר את החלק המחקרי במשכורות הסגל האקדמי הבכיר. הקצבה זו מהווה מעין מימון של חלק מהתקורה לאומיותהמחקרית באוניברסיטאות. כספי המחקר ממומנים על ידי הקרן הלאומית למדע ועל ידי קרנות בין ,לאומיות אחרות, בארדהברית – ישראל, קרנות דולאומית ארצותלאומיות )הקרן האירופית, הקרן הדוודו .(בירד ועוד מיליון דולר, וערך הקרנות התחרותיות על בסיס שנתי, כולל הקרן של450הקצבות למחקר של ות“ת הן כ מיליון דולר. סכומים אלה מהווים פחות150השוק המשותף המממנת גם מחקרים יישומיים, אינה עולה על .ממחצית)!( האחוז מהתמ“ג של ישראל במונחי כוח קנייה .)!( מהתמ“ג0.75%סך כל ההשקעות של סקטור האוניברסיטאות במחקר הבסיסי הוא כ לאחר מיפוי תחומי המחקר השונים על נדבכיו השונים, ניתן לשלב את:ו. בחירת תחומים מועדפים .התחומים במסגרת האינדיקאטורים שצוינו לעיל בתוספת השוואות עם מדינות מתועשות אחרות ככלל ניתן לציין שהמחקר הבסיסי דורש התייחסות בכל הדיסציפלינות. מטבעו לא ניתן למדוד אותו על פי ישימות אלא על פי תפוקות מחקריות המגדילות את תשתית הידע במדינה. אי לכך ההשקעה הכוללת במחקר בסיסי צריכה לגדול לכל רוחבו עם דגש על אותם תחומים שהעדפתם יכולה להוות קטליזאטור לפיתוח .כלכלי בתעשייה יש לבחור תחומים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה ותחרותיות גבוהה )יתרונות יחסיים(. ניתן להשתמש טכנולוגיה מהווים את אינוונטר ותחום הביוICTבאינדיקאטורים שצוינו לעיל. על פי הנתונים הקיימים תחום ה .2002 פטנטים בהקבלה בשנת72  ו328 :רישום הפטנטים הגדול ביותר אינדיקאטור לאיכות מחקר בסיסי הוא אינדקסי הפרסומים לנפש לפי תחומים: ניתן לראות כי מדינת ישראל .נמצאת בקצה העליון של המדינות המפותחות, וזאת הודות להשקעות הרבות שנעשו באוניברסיטאות בעבר .כדי לשמור על מעמד הבכורה של ישראל יש לפתח את סגל המחקר באוניברסיטאות הן כמותית והן איכותית מספר אנשי הסגל הבכיר יחסית לגודל האוכלוסייה ולמספרי הסטודנטים הולך ופוחת. בעשור האחרון הוכפל !20% מספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, ואילו הסגל גדל רק ב 111 נ ס פ ח י ם 2000-2005הפרסומים לנפש בכל השטחים יחד בחמש השנים פרסומים לשנה50עבור מדינות שפרסמו מעל ,מדד ציטוטים מאפשר לאבחן תחומים בולטים במחקר הבסיסי, כפי שנראה בטבלה להלן לגבי תחומי כימיה חומרים, ביולוגיה, פיסיקה ומדעי החלל. תחומים אלה ניתן להגדיר כתחומים מועדפים הן במחקר בסיסי והן .במחקר יישומי עתידי. הבסיס לרוב המחקר בתעשייה מקורו במחקר הבסיסי המתקיים באוניברסיטאות 112 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח , בישראל ובעולם-2005 2000מדד הציטוטים לשטחים השונים בחמש השנים Field CI* Israel CI* World CI Israel CI World Agricultural Sciences 3.71 2.57 1.02 Biology & Biochemistry 8.18 7.56 1.10 Chemistry 5.62 4.28 1.31 Clinical Medicine 4.86 5.40 0.90 Computer Science 2.19 1.51 1.45 Ecology/Environment 3.02 3.59 0.84 Economics & Business 1.91 1.82 1.05 Education 0.9 1.01 0.89 Engineering 2.05 1.78 1.15 Geosciences 4.47 3.44 1.34 Immunology 9.07 10.62 0.85 Law 2.71 2.35 1.15 Materials Science 3.99 2.54 1.57 Mathematics 1.44 1.32 1.09 Microbiology 7.16 6.90 1.04 Molecular Biology & Genetics 20.06 12.63 1.59 Multidisciplinary 6.63 4.48 1.32 Neurosciences & Behavior 7.97 7.88 1.01 Pharmacology 6.30 5.01 1.28 Physics 5.02 3.79 1.32 Plant & Animal Science 3.33 3.67 1.21 Psychology/Psychiatry 1.18 1.70 0.65 Social Sciences, general 1.30 1.99 0.69 Space Science 10.58 7.50 1.45 Union of All Fields 5.28 4.61 1.14 .2005 2000 * – מספר הציטוטים הממוצע למאמרים שפורסמו בחמש השניםCI 113 נ ס פ ח י ם ,מספר הפרסומים בכל אחד מהשטחים, וחלקו באחוזים מכלל הפרסומים בישראל ובעולם-2005 2000בחמש השנים ככל שמספר הפרסומים רב יותר, קדימות השטח גבוהה יותר העולם ישראל Field %Papers Papers %Papers Papers Union of All Fields 100 49025 100.00 3917172 Clinical Medicine 27.49 13478 23.81 932747 Physics 14.48 7090 12.45 462935 Chemistry 9.44 4530 14.26 558506 Engineering 7.40 3629 8.19 291678 Biology & Biochemistry 7.53 3692 8.19 320993 Plant & Animal Science 5.30 2600 6.08 238089 Neurosciences & Behavior 4.72 2313 3.85 150988 Mathematics 4.19 2054 2.06 80709 Psychology/Psychiatry 3.82 1875 2.65 103950 Social Sciences, general 3.35 1643 3.19 125075 Molecular Biology & Genetics 3.32 1630 2.86 111865 Computer Science 2.19 1074 1.33 52128 Materials Science 1.93 945 3.95 154757 Ecology/Environment 2.02 993 2.77 108603 Immunology 1.82 890 1.62 63620 Economics & Business 1.77 866 1.49 58430 Microbiology 1.83 895 2.23 87281 Geosciences 1.75 857 3.00 117492 Space Science 1.40 684 1.25 49102 Multidisciplinary 1.45 712 1.52 59408 Agricultural Sciences 1.30 635 2.38 93055 Pharmacology 1.19 583 2.16 84432 114 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח מכלל הפרסומים בשטח בעולם, ודירוג השטח% -הפרסומים בשטח בישראל כ 2005-2000 ובחמש השנים-2005 1981 השנים25-ב שטח מפרסומי% העולם בחמש שנים דירוג ישראל בחמש שנים מפרסומי% 25העולם ב שנים דירוג ישראל שנים25ב Agriculture 0.73 35 0.74 27 Astrophysics 1.39 21 1.12 22 Biology & Biochemistry 1.27 21 1.19 18 Chemistry 0.83 24 0.82 24 Clinical Medicine 1.44 16 1.36 15 Computer Science 2.06 14 2.15 13 Economics & Business 1.48 15 1.80 8 Engineering 1.13 23 1.17 19 Ecology 0.91 29 1.05 22 Geosciences 0.73 31 0.76 23 Immunology 1.40 17 1.48 15 Molecular Biology 1.46 16 1.36 16 Microbiology 1.03 25 1.00 21 Material Science 0.61 30 0.72 25 Mathematics 2.54 11 2.65 10 Neurosciences 1.53 14 1.32 13 Physics 1.43 21 1.40 20 Plant& Animal Science 1.09 28 1.17 20 Pharmacology 0.69 26 0.67 25 Psychology&Psychiatry 1.80 11 1.68 9 Social Science 1.31 10 1.20 9 Union of Fields 1.25 21 1.22 17 מאפשר מבט על הנעשה בעולם הרחב, ובעיקר במדינות המפותחות, בניסיון לאתר תחומיםBenchmarkingניתוח .אקדמיים בעלי יתרון יחסי למדינות אחרות. מובן שלתחומים אלה השלכות גם על המחקר היישומי 115 נ ס פ ח י ם דירוג ישראל בהשוואה למדינות אחרות במדדי פוריות, איכות וקדימות FIELD פוריות פרסומים לנפש איכות רמת הציטוטים (CI) קדימות % הפרסומים בשטח מספר המדינות במדרג האיכות Agriculture 10 12 14 10 25 8 38 40 43 44 Astrophysics 2 7 7 6 6 4 22 22 26 34 Biology & Biochemistry 4 5 5 3 7 8 24 29 20 49 Chemistry 3 3 5 4 7 5 55 61 65 66 Clinical Medicine 5 5 3 23 28 36 25 29 26 70 Computer Science 1 2 2 1 4 2 6 5 5 29 Economics & Business 1 1 4 2 2 2 5 10 12 31 Engineering 2 2 3 12 11 11 36 26 35 59 Ecology 10 10 11 16 18 21 25 29 38 43 Geosciences 12 14 16 12 12 9 31 37 42 41 Immunology 5 5 5 15 15 17 13 14 14 32 Molecular Biology 2 2 3 5 5 2 11 9 7 37 Microbiology 9 10 9 18 16 12 30 32 30 37 Material Science 5 6 12 4 2 1 40 34 48 47 Mathematics 1 1 1 13 21 17 2 2 5 43 Neurosciences 4 4 4 15 8 10 10 8 9 37 Physics 2 2 3 9 7 11 35 38 41 68 Plant& Animal Science 5 9 10 11 11 8 36 43 53 63 Pharmacology 10 11 12 12 13 5 34 34 39 39 Psychology & Psychiatry 1 1 1 16 17 18 5 6 6 34 Social Science 4 3 5 18 18 28 12 9 10 34 :ז. ריכוז נתונים פרק זה סוקר נתונים בישראל ובעולם שיאפשרו הסקת מסקנות ראשוניות לגבי כיווני התפתחות רצויים במו“פ .בישראל בשנים הקרובות ישראל1 טק מרכיב חשוב בתעשייהכאמור לעיל, עיקר ההשקעות במו“פ נעשות באמצעות התעשייה, ולסקטור ההיי זו. הגידול במו“פ התעשייתי גרם לשחיקה יחסית בהשקעות במחקר הבסיסי. בנוסף נשחקו המשאבים .לאוניברסיטאות באופן אבסולוטי 116 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח ובאחוזיםPPP $-השקעות במו“פ לפי סקטור מבצע ב בישראל סקטור$מיליוני% תעשייה6422.21 73.7 השכלה גבוהה1463.95 16.8 מכונים ממשלתיים479.27 5.5 מכונים אחרים ללא כוונת רווח348.56 4 סך הכול8714 100 לאומיותהשוואות בין2 כחלק מניסיון לאמוד את מצבה של ישראל יחסית למדינות אחרות בעולם בנושא המו“פ מוצגים להלן נתונים .(ISERD ומנתוני התוכנית השביעית של המו“פ האירופי )לפי נתוניOECDמעובדים מה ואווירונאוטיקה. גם נושאים כגוןICT,התחומים שמקבלים ביטוי מובהק במו“פ האירופי הם נושאי הבריאות .טכנולוגיה, אנרגיה ואיכות הסביבה באים לידי ביטוי בצורה מרשימהננו למוסדות המחקר ולתעשייה בישראל יש גישה ישירה למו“פ האירופי; ברם יש מקום לחשיבה מקיפה יותר בדבר עידוד התחומים האלה על ידי יצירת תשתיות מחקר יותר סבירות בישראל, ובעיקר על ידי גיוס נוסף של דוקטורנטים, והחזרת מדענים ישראלים בעלי שם מחו“לסגל אקדמי לאוניברסיטאות, עידוד קליטת פוסט .לישראל המבנה התקציבי של תוכנית המסגרת השביעית במיליוני יורו תחומים סכומים בריאות6050 טכנולוגיהחקלאות, מזון וביו1935 ICT טכנולוגית מידע ותקשורת9110 טכנולוגיה וטכנולוגיות חדשותחומרים, ננו3500 אנרגיה2300 איכות הסביבה1900 תחבורה ואווירונאוטיקה4180 כלכלייםמדעי החברה, מיזמים חברתיים610 חלל ואבטחה2780 סך הכול32365 :נושאים נוספים מועצת המחקר האירופית7460 קרן מרי קורי4728 תשתיות מחקר1850 מחקרים אחרים2367 סך הכול16405 117 נ ס פ ח י ם המסגרת השביעית תוכנית שביעית-מחרים אחרים כפי שנראה בטבלה להלן, ישראל משקיעה משאבים רבים במחקר ופיתוח אפילו בהשוואה למדינות המפותחות מיליון תושבים ובאירלנד7.5ביותר, כגון שווייץ ואירלנד, שבהן גודל האוכלוסייה דומה במקצת לישראל )בשווייץ כ .( מיליון בישראל7מיליון לעומת כ4.5כ לעומת זאת ישראל בולטת בשיעור ההשקעה של התעשייה לעומת ההשכלה הגבוהה, נתון המדגיש את הצורך .בעיבוי המחקר האוניברסיטאי אינדיקאטור נוסף המופיע בטבלאות ובגרפים להלן מתייחס למספר הפטנטים הרשומים בשני תחומים מובילים במו“פ ,טכנולוגיה. גם בתחומים אלה ישראל מובילה יחסית לגודלה ותחום הביוICTתחומיתעשייתי בעולם המערבי טכנולוגיהויש מקום להרחבת הסיוע הממשלתי באמצעות המדען הראשי לתחומים אלה. הדגש הוא על תחום הביו .ותחומים נוספים הבאים לידי ביטוי בחוזק היחסי של ישראל במחקר הבסיסי, דהינו מדעים ביולוגיים ורפואה , , , , , , , , 2780 ,חלל ואבטחה -פרויקטים סוציו ,מדעי החברה 610 ,אקונומיים6050 ,בריאות 1935 ,מזון וביוטכנולוגיה,חקלאות ,ICT-טכנולוגית מידע ותקשורת 9110 ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות ,חומרים 3500 ,חדשות 2300 ,אנרגיה 1900 ,איכות הסביבה 4180 ,תחבורה ואווירונאוטיקה בריאות חקלאות,מזון וביוטכנולוגיהICT-טכנולוגית מידע ותקשורת חומרים, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות חדשות אנרגיה איכות הסביבה תחבורה ואווירונאוטיקה אקונומיים-מדעי החברה, פרויקטים סוציו חלל ואבטחה תוכנית שביעית-מחקרים אחרים קרן מרי קורי 4728 תשתיות מחקר 1850 מחקרים אחרים 2367 המחקר האירופית 7460 מועצת המחקר האירופית קרן מרי קורי תשתיות מחקר מחקרים אחרים 118 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח PPP $ אלפי- 2004-לOECD נתוני-הוצאות למחקר ופיתוח מדינה סך ההוצאה OECD 729,430 הבריתארצות312,535 EU25 210,167 בריטניה33,231 גרמניה59,115 צרפת38,985 הולנד9,583 שווייץ7,630 שוודיה10,440 אירלנד1,768 ישראל8,714 PPPבמונחי$הוצאות כוללות למו"פ באלפי 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 $ אלפי בריטניה גרמניה צרפת הולנד שוויץ שבדיה אירלנד ישראל מדינות 119 נ ס פ ח י ם ההוצאה למו"פ לפי סקטור מבצע מקורות מימון למו"פ 0.0 20.0 40.0 60.0 80.0 100.0 120.0 אחוזים בריטניה גרמניה צרפת הולנד שוויץ שבדיה אירלנד ישראל מדינות ממשלה השכלה גבוהה תעשיה 0% 20% 40% 60% 80% 100% בריטניה גרמניה צרפת הולנד שוויץ שבדיה אירלנד ישראל מדינות אחוזים ממשלה תעשיה 120 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 2002-רישום פטנטים ב :ח. סכום ומסקנות ביניים מהתמ“ג. ברם ההשקעות במחקר4.7%סך כל ההשקעות במו“פ במדינת ישראל הן מהגבוהות בעולם, כ בסיסי, וכן השתתפות הממשלה, נשחקו בצורה דרסטית בשנים האחרונות, הן במחקר בסיסי, הן במחקר .תעשייתי והן במחקר ממשלתי טכנולוגיה, ונובעות קרובידע בתחום התוכנה, התקשורת והביועיקר הגידול במו“פ נובע מתעשיות עתירות .20של המאה ה90וה80לוודאי מההשקעות במחקר בסיסי שנעשו בישראל בשנות ה :מסקנה זו מחייבת טיפול במספר מישורים .תגבור ההשקעה במחקר בסיסי1 .הקמת מערך קרנות לאומיות למחקר בסיסי2 .פיתוח תשתיות המחקר3 הגדרת תחומים נוספים בתעשייה באמצעות המדען הראשי של משרד התמ“ת, שבהם יש לישראל יתרון 4 .טכנולוגיהיחסי, בנוסף לטיפוח תחומי התקשורת, תוכנה וביו תקצוב מכוני המחקר הממשלתיים על פי אשכולות מחקר עיקריים, ובהתאם למשימות הלאומיות 5 .שעליהם לבצע: חקלאות, תשתיות ואיכות הסביבה, בריאות, קהילה וחברה :ט. ריכוז המלצות אופרטיביות :שנתי ועל ידי הקצאת משאבים. תגבור ועיבוי המחקר הבסיסי באוניברסיטאות על בסיס רב1 גיוס סגל אקדמי 1,835 5,287 2,319 1,683 614 602 92 328 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 מס' פטנטים בריטניה גרמניה צרפת הולנד שוויץ שבדיה אירלנד ישראל מדינות ICT ביוטכנולוגיה 121 נ ס פ ח י ם חיזוק תשתיות המחקר דוקטורנטיםסיוע לדוקטורנטים ולפוסט תוכנית להחזרת מדענים ישראלים בעלי שם מחו“ל לישראל :. הקמת מערך קרנות לאומיות למחקר2 הגדלת הקרן למחקר בסיסי הקמת קרן למחקרים ברפואה הן באוניברסיטאות והן בבתי החולים הקמת קרנות לאומיות בנושאי אנרגיה ומים הקמת קרן לתשתיות מדע .ICTהגדלת קרן הסיוע של המדען הראשי כך שתוכל לסייע לתעשיות מתוחכמות מעבר לתחום ה3 ארגון מערך מכוני המחקר הממשלתיים בארבעה אשכולות עיקריים על בסיס עצמאי ובהגדרת רה4 :שנתיהמשימות הלאומיות ובתקצוב על בסיס רב מכון לחקר מדעי האדמה ואיכות הסביבה מכון חקלאי מכון למחקר בבתי חולים מכון למחקר בנושאי חברה, כלכלה וביטחון הציבור גורי זילכה 122 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח :חלק זה הוכן בעיקר על ידי מדען ראשי של משרד הבריאותפרופ‘ רמי רחמימוב מנהל המחקר הרפואי, משרד הבריאותמנהל, לשכת המדען הראשיד“ר בני לשם מנכ“ל משרד הבריאותפרופ‘ אבי ישראלי . הערות פתיחה ותקציר1 מיליארד שקלים בשנה. אם50 מהתמ“ג, כלומר כמעט10%הפעילות הכלכלית של הרפואה מתקרבת ל לעיל(, ואם נבחן את כמות ההשקעה במו“פ בארה“ב1נקבל את הניתוח הכלכלי הבסיסי של המו“פ )בחלק מהיקף הפעילות הכלכלית, וזאת ללא שכר המרצים4%ל3%הרי ישנה הצדקה ברורה להשקיע במו“פ בין 2.2ל1.5באוניברסיטאות או חלקו. פירוש הדבר שגודל ההשקעה במו“פ רפואי צריך להיות בקרוב בין מכספי המו“פ, כמו50% מיליון דולר בשנה. אם הממשלה תקצה440ל300מיליארד שקל בשנה, או בין .בארה“ב הסכומים עשויים להיות פי כמה יותר גדולים מיליון דולר לשנה, כלומר אחד לשלושים עד אחד10למרות זאת, העדפנו להציע בשלב ראשון רק מעט מעל לארבעים, ולו בלבד כדי לא לדחות את ההצעות המצוינות שהוגשו לנו, שעברו את הבדיקות בציונים מעולים . מיליון דולר לשנה60ולא יכולנו לזכותן בתקציב. וועדת אמוראי ומועצת הבריאות בשעתן, המליצו על קרוב ל .הדרישה המובאת בזה על ידי המדען הראשי היא רק פעולה מקדימה ראשונית מעניין לציין שבארה“ב ההקצבה למו“פ ברפואה ומקצועות תמך ברפואה, עולה מבחינת היחס על כל התחומים .האחרים מההשקעה הממשלתית50%בתמצית המובאות להלן ההקצבה למו“פ רפואי בארה“ב מהווה כאמור כ !!! מההשקעה הכללית למו“פ. לא יאומן0.7% ובישראל רק8.2% היאOECDלמו“פ. היצע במדינות ה , התקיים כנס של אנשי מו“פ והנהלה בתחום הרפואה, דיקנים, מקבלי פרס נובל2006בחודש פברואר מנכ“לים של קופות חולים ועוד. הסיכום של הכנס הזה היה בעצם זעקה על קריסת המו“פ והירידה הגוברת .ברמת הרפואה לנפש, בעוד בארה“ב₪ 9כ2003ולבסוף, אם היה חשש שאנו מגזימים, הרי ההקצבה למו“פ היתה אצלנו ב ?! האם הדבר נקלט50 זאת אומרת, פקטור של פי דולר לנפש לשנה100למעלה מ הצורך בהקמת קרן מחקר לאומית ברפואה 10נספח 123 נ ס פ ח י ם מעבר לניתוח הכללי של כלכלת מו“פ, הרי ביחס למחקר רפואי אפשר להצביע על הצלחות כלכליות בעבר .ועל הסתברות גבוהה מאוד לתשואה שאין למעלה ממנה בעתיד אם התקציב יתוקן ,ראוי להוסיף שבשנים הקרובות לא יהיה מנוס משינוי ערכים ברפואה, באשר לשיטות בדיקה, רישום התחשבות בהרכב הגנים האישי, רפואה מונעת ועוד. מספר הרופאים שהוא היום גדול מאוד יפחת מהר מאוד כאשר העלייה מברית המועצות הולכת ומזדקנת. לא נוכל להתמודד עם כל אלה, עם ריבוי כוח אדם ושינויים .בהכשרת כוח אדם, לפי אג‘נדה חדשה :המסקנות העיקריות הן .למחקר הרפואי יש חשיבות עצומה לרפואה לחברה ולכלכלה במדינת ישראל .1 .המחקר הרפואי הינו מאוד מוזנח במדינת ישראל מבחינת התמיכה הממשלתית .2 .מוצע בזה להקים קרן לאומית למימון המחקר הרפואי .3 .הקרן תעסוק במימון מחקר רפואי על בסיס תחרות ובמימון הכשרת חוקרים במחקר רפואי .4 מיליון דולר10מוצע כי התקציב השנתי של הקרן, בחמש השנים הראשונות יגדל בהדרגה ויתחיל מ .5 .בשנה₪מיליארד2 לשנה, אבל ישאף לסכום שאיננו פחות מ ארבע שנים לאחר הפעלת הקרן, תבחן פעולתה. המלצות תוגשנה לממשלה לגבי היקף פעילותה .6 .בעתיד . הקדמה2 1996שלבים הנובעים אחד מהשני. הגדרה זו התקבלה כבר ב3 החלטנו לעיל לחלק את המחקר הרפואי ל .על ידי ארגון הבריאות העולמי .שלב א( המחקר הבסיסי אשר בודק את המבנה והתפקוד התקין של גוף האדם בתנאים שונים שלב ב( המחקר האסטרטגי המתמקד בפתרון בעיה רפואית: הסיבות ליצירת מחלה מסוימת, האטיולוגיה .שלה, מנגנוני הפעולה והאינטראקציה עם המערכות הפיזיולוגיות של הגוף תרופה או טכנולוגיה רפואית חדשה לטיפול בבעיה הרפואית שזוהתההמחקר יתמקד בפיתוח מוצר(שלב ג .בשלב השני חשוב מאוד להכיר ששלושת השלבים של המחקר רפואי הם עוקבים וקשורים בצורה הדוקה זה בזה. באין מחקר רפואי בסיסי לא ניתן לפתור בעיה רפואית, אם לא מזהים את המקור והמנגנון של הבעיה הרפואית, לא .ניתן לפתח תרופה או טכנולוגיה רפואית חדשה לפתרונה חשיבותו של המחקר הבסיסי בישראל הגיעה לתודעת קובעי המדיניות ונמצא מימון )אם כי לא בצורה המחקר היישומי הוא בעל עניין למדינה וגם לחברות תרופות נדיבה( של המחקר הבסיסי. השלב השלישי וטכנולוגיות ולכן זוכה, בצורה זו או אחרת, למימון סביר יותר. אולם, היקף זה מתאים למידת הצמיחה של רעיונות שבאו מהשלבים המוקדמים. אם יורחב המימון בבסיס המחקר, אין כל ספק שיצטרך לגדול גם המימון .בשלב העסקי עם סיכוי הולך וגדל להצלחות הבעיה המרכזית במדינת ישראל היא כי המחקר הרפואי, אשר מכוון לפיתרון בעיות רפואיות, איננו זוכה לתמיכה שאפילו מתקרבת לתמיכה שלה הוא זוכה במדינות מפותחות אחרות. במצב היום מהוה שלב זה ”צוואר בקבוק“ המעכב באופן משמעותי את פיתוח הרפואה ולכך יש השלכות חמורות מאוד לחברה ולכלכלה .של מדינת ישראל 6 ת“א. אנו יכולים להרחיב ללמה הדבר דומה: נניח כי ברצוננו לפתור את בעיית הפקקים בכביש ירושלים מסלולים בכל כיוון את הכניסה לתל אביב, אבל אם8 מסלולים בכל כיוון את היציאה מירושלים ולהרחיב ל .הגיא יש רק מסלול אחד לכל כיוון הפקקים בין ירושלים לתל אביב לא יפחתו ואולי אף יתגברובשער 124 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח זהו בדיוק המצב לגבי המחקר הרפואי בארץ. המחקר בישראל שמכוון לפתרון בעיות רפואיות נמצא בתת תקצוב .אדיר ודבר זה יכול לגרום לקריסה עצומה של כל שרשרת המחקר הרפואי בארץ הוא המחקר הקשור לבריאות ולמחלות והעוסק בהבנת השכיחות, המקור, המהלך, דרכי המחקר הרפואי משום שהוא זה המתרגם את ממצאיTranslational researchהטיפול במחלות ומניעתן. המחקר הרפואי הינו יקשה על המשק לגבשהמחקר הבסיסי ומכין אותו לקראת שלב הפיתוח המעשי. ללא שלב הכנה זה .רעיונות לפיתוח יש להבדיל ולהפריד בין מחקר רפואי היוצר בסיס ידע חדש ומהלכו מוכתב על פי הממצאים החדשים לבין ניסויים קליניים שנועדו לבדוק תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות לפני אישורן. הניסויים הקליניים נעשים על פי פרוטוקול מוכתב על ידי החברות היוזמות אותם, על מנת לזכות באישור של הגופים הרג ולטוריים בארץ .ובעולם . חשיבות המחקר הרפואי3 החשיבות לרמת הרפואה ואיכותה3.1 המחקר הרפואי הוא חלק בלתי נפרד מהרפואה. לא ניתן להעלות על הדעת את הרפואה בלעדי המחקר .ומה הייתה רמת הרפואה היומיומית ללא הבסיס המחקרי שעליה היא נשענת תוצרי המחקר הרפואי הם המקור לפיתוח הדרכים והאמצעים שמפעילה הרפואה כדי לתקן את ,המכשור,השיבושים בבריאותנו. על ממצאי המחקר הרפואי מבוססות כל הטכנולוגיות הרפואיות משפרות באופן משמעותישיטות הטיפול והתרופות המצילות חיים, מאריכות חיים ולא פחות חשוב .את איכותם ובלעדיו לא תושג(evidence-based medicine)המחקר הרפואי הוא זה המבסס את הרפואה על הוכחות .כל התקדמות ברפואה מודרנית לכן, המחקר הרפואי הוא חלק בלתי נפרד מהעשייה הרפואית ולא ניתן לנתק ביניהם. העיסוק במחקר חשוב ביותר לרופאים כדי לחזק את יכולותיהם הקליניות. מרכזים רפואיים שבהם מתנהל מחקר רפואי .אינטנסיבי הם גם כאלה השומרים על שירות רפואי גבוה חינוך לרפואה3.2 כדי לשמור על הרמה הגבוהה של מדינת ישראל בתחום הרפואה, כל רופא חייב להיות מצויד במטען רפואיים שעליהם תתבססנה ההתפתחויות העתידיות שלמוצק של הבנה בסיסית של המדעים הביו ,הרפואה. הדבר נעשה הן תוך כדי הלימודים בבתי הספר לרפואה והן תוך כדי ההתמחות הרפואית .הנמצאת תחת פיקוח המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית רפואי ראוי לשמו דרושות השקעות מצד החוקר ומשאבים מצד המערכת והכשרהלביצוע מחקר ביו מתאימה של הרופאים. ההשכלה הרפואית של הרופאים מאפשרת לשאול שאלות רפואיות, וההכשרה המדעית מספקת את הכלים לביצוע המחקר ולקבלת התשובות. בארצות מפותחות בעולם קיים מסלול חוקר )המכונהרופא ובהמשך מסלולMD-M.Sc. . אוMD-Ph.Dהכשרה משולבת לתלמידי רפואה .(protected time for research “בצפון אמריקה ”זמן שמור למחקר התרומה לחברה3.3 למחקר הרפואי תרומה עצומה לחברה העולמית בכלל ולחברה בישראל בפרט. מעבר לשיפור במצב הכלכלי שגרם לגידול בתוחלת החיים ובאיכותם, אין ספק כי הגורם המרכזי אשר הביא להישגים בלתי רגילים .בחמישים השנה האחרונות הינו המחקר הרפואי 125 נ ס פ ח י ם למחקרים למציאת שכיחות מחלות בקרב האוכלוסייה כולה ובקרב אוכלוסיות מיוחדות:בריאות הציבור וסגורות יש השלכות חברתיות נרחבות, בעיקר באבחון מחלות גנטיות שאותן אפשר לנטר טרום לידה או .להתמודד איתן לאחר הלידה גנטי יביא לזיהוי מאפיינים גנטיים של בני אדם ולמציאתהמחקר הפרמקו:מניעת אשפוזים ותמותה (. תוצאות מחקרים אלו ימנעו תחלואה ותמותהTailormade)תרופות ודרכי טיפול מותאמים לכל חולה .המהווה סיבה לאחוז לא מבוטל מכלל האשפוזים והסבל הנובע מהם הגיל הממוצע באוכלוסיה עולה ולכן דגש מיוחד ניתן במחקר הרפואי למציאת מזור למחלות:רפואת זקנה הקשורות בגיל המתקדם ולמחקרים הנוגעים להיבטים החברתיים של האוכלוסייה המזדקנת. במקרים אלה, התייחסות רבה ניתנת להיבטים של איכות חיים, בבחינת ”לא רק תוספת של שנים לחיים אלא גם .“תוספת של חיים לשנים המחקר למציאת חיסונים יעילים יותר, בפרט לאוכלוסיות מיוחדות תורמת רבות לבריאות כלל:חיסונים החברה ולרווחתה. מחלות אשר גרמו לתמותה וסבל בעבר, כמעט ונכחדו בימינו, דוגמא לכך הינו שיתוק .הילדים התפתחות תקינה של ילד היא תנאי הכרחי להתפתחות אדם מבוגר פורה ובעל איכות:התפתחות הילד חיים גבוהה. המחקרים בהתפתחות הילד וגורמים הקובעים בכך הם בעלי חשיבות אדירה לכל חברה .בכלל ובפרט לחברה בישראל התרומה לצמיחה כלכלית3.4 20 מהתמ“ג למחקר ופיתוח תביא לתוספת לתמ“ג כדי פי1%כלכליים הראו שתוספת שלניתוחים מקרו .50 הכדאיות בהשקעה במחקר הרפואי מועצמת פי כמה כאשר בוחנים את התחזיות המצביעות על ההתפתחות הייטק בעתיד שצפויה להניב תמורה כלכלית אדירה בתקופה הקרובה שעשויההעצומה של תעשיות הביו .לעבור פי כמה את ההייטק האלקטרוני המחקר הרפואי כענף המחקר המגשר על הפער שבין מחקר בסיסי לבין מחקרים יישומיים ונועד לעבד הייטק, חייב להיות נתמך ע“י הציבור מתוךולהביא את תוצאות המחקר הבסיסי לטווח העניין של חברות הביו .הייטקראיה מרחיקת ראות בחשיבותו העליונה לתעשיות הביו :תרומת המחקר הרפואי לצמיחה הכלכלית מתבטאת בעיקר בחמישה תחומים .9ביותר משלושה וחצי ביליון דולר2005תוצרי מחקר רפואי שנעשה בארץ נמכרו בשנת :מכירות 126 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 1טבלה (2005 נתוני מכירות של מוצרים אחדים של המחקר הרפואי בישראל )הערכות ל פוטנציאל ,מכירות שנתי ($)מיליוני מכירות בשנת ,2005 ($)מיליוני חברהלטיפול ב מוצר מוסד חוקר מפתח 1250טבע טרשת נפוצהCopaxonמכון ויצמן ,פרופ‘ מיכאל סלע פרופ‘ רות ארנון ואחרים 1270 InterPharm ,טרשת נפוצה סרטן, צהבת Rebifמכון ויצמן פרופ‘ מישל רבל *425 NovartisאלצהיימרRivastigmineא. עברית פרופ‘ מרתה רוזין 400 J&JסרטןDoxilא. עברית פרופ‘ יחזקאל ברנהולץ 450טבע פרקינסוןSelagelinטכניון פרופ‘ מוסה יודעים 1500טבע,פרקינסון אלצהיימר,Resajelinטכניון פרופ‘ מוסה יודעים 2004* נתוני מיליארד דולר לשנה. אולם ישנן עוד מכירות, למשל סטנטים לכלי דם, ועוד. בסה“כ היקף3.8הסה“כ הוא . מההוצאה4% , יותר מתקציב המו“פ המכסימלי שמוצע לעיל13המכירות השנתי הוא פי , תוצאות המחקר הרפואי חוסכות למשק המדינה סכומים עצומים באבדן כוח עבודה וימי עבודה :חסכון בתשלומים עבור אשפוז ודמי ביטוח, תשלום עבור ימי מחלה וחו“ח מוות. מחקרים בארה“ב הראו שיותר מ .מיליארד דולר יחסכו למשק האמריקאי אם תרד התחלואה מסרטן ומחלות לב ולו באחוז אחד בלבד500 המחקר הרפואי בארץ יגביר בצורה דרמטית את התעסוקה. כוח אדם מיומן בכל הרמות הנחוץ:תעסוקה למחקר הרפואי וכן בתעשיות התמיכה במחקר ובאמצעים העומדים לרשות החוקרים )מיכשור ואמצעי .מחקר( מהווים מנוף אדיר לתעסוקה המאגר הגדול של החדשנות הנוצר בארץ מאפשר לממציאים חדשים, ליזמים ולמשקיעים :השקעות וקידמה מקוריים להשתמש בידע שכבר נצבר. מאגר זה יוצר את התשתית עליה יכולה הקידמה להגיע להישגים עם השקעה יחסית קטנה. רק מדינה שיש בה פעילות מדעית נמרצת מסוגלת גם ליהנות מפירותיה של פעילות .41נשארת מאחורדומה במדינות אחרות ומדינה שאינה משכילה לעשות כך המחקר בישראל חייב להיות חפשי מהתלות בגורמי מימון זרים ובהעדפותיהם, תלות הגורמת:עצמאות לזליגת ידע, קניין רוחני וכשרון אנושי לחו“ל והפוגעת בצרכים לאומיים ייחודיים ובתחומי מומחיות לאומית .שאינם זוכים להקצאת המשאבים הכספיים והאנושיים הדרושים להם .על פי "מסתורי הצמיחה הכלכלית", פרופ' אלחנן הלפמן41 127 נ ס פ ח י ם . תמיכה במחקר רפואי בארצות שונות4 המדינות המפותחות בעולם הכירו בחשיבות העצומה שיש למחקר הרפואי מכל הסיבות שנמנו למעלה ולכן מסך ההשקעות8.2% במחקר רפואיOECDמקצות סכומים ניכרים לכיוון זה. בממוצע משקיעות מדינות ה לנפש 100$ל . בארה“ב ההשקעה הפדראלית במחקר רפואי של מעל11הממשלתיות במו“פ האזרחי מסה“כ ההשקעה50%בלבד(. בסה“כ ההשקעה בממשלתית במו“פ רפואי מגיעה לNIHלשנה )ע“י ה .במחקר 1תמונה OECD42 תמיכה ממשלתית במחקר רפואי כחלק מהתמיכה במו“פ אזרחי במדינות ה .2005 , ספר התקציב43 התמיכה במחקר רפואי בארץ מסך ההשקעה הממשלתית0.7%)במציאות, יש פער עצום בין התמיכה הממשלתית במחקר רפואי בארץ !בממוצע(. פחות מעשיריתOECD (8.2%במו“פ אזרחי( לבין זו במדינות ה .)!( לנפש לשנה₪ 9כ2003ההשקעה מהתקציב הממשלתי השנתי במחקר רפואי בארץ הייתה ב . מההשקעה בארה“ב2%דולר לנפש לשנה בארה“ב, כלומר, לא יותר מ100זאת לעומת למעלה מ התקציב המוקדש למחקר רפואי בלשכת המדען הראשי במשרד הבריאות )התומכת רק במחקר רפואי מיליון3.85  2005! והיה בשנת55%ב2000ובכל מוסדות המחקר ובתי החולים בארץ( ירד מאז שנת חלקים לאלף ממכירת התרופות מוצרי0.2סכום זה מהווה בסה“כ . או פחות ממיליון דולר43בלבד₪ מהתקציב העתידי המכסימלי המומלץ על ידנו. אף ערך13המחקר, כאשר הכנסה זו, כאמור, בערך פי .רציני לא יכול להתקיים לאורך זמן ביחס כזה של המו“פ למכירות 128 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 1215התקצוב הזה נוצר משום שתוצאות מחקר רפואי מתממשות למוצרים בטווח זמן שלחלק מתת . בה בשעה, על משרד הבריאות לדאוג לבעיות הבוערות והמידיות הכרוכות בהצלת חיים עכשיו13שנים )מצוקות אשפוז, סל התרופות(. אך יש לזכור כי השקעה נכונה במחקר רפואי היא השקעה לטווח ארוך וכזאת שדורשת ראיה חזונית ומרחיקת רואי. הקמת הקרן למחקר על בסיס חישוב קבוע היא חיונית משום שהשתנות .התקציבים הממשלתיים ויחס של אגף התקציבים לא מאפשרים בניית מערך מחקר יעיל . המלצות וועדות5 הועדה הלאומית למחקר רפואי5.1 לשרת 14הגישה וועדה בראשותו של פרופ‘ רמי רחמימוב את מסקנותיה על המחקר הרפואי בארץ1994בשנת דר‘ אפרים סנה. מעניין לראות עד כמה הדוח צופה הגב‘ שולמית אלוני ולשר הבריאות דאזהמדע דאז .ומתייחס לצרכים שרלוונטיים לזמננו. יחד עם זאת קשה להאמין כמה מעט נעשה מתוך המלצות הדו“ח וועדת אמוראי5.2 וועדת אמוראי לבדיקת הרפואה הציבורית בארץ התייחסה בפרק מיוחד בדוח שהגישה לנושא המחקר הרפואי המקרב אותנו לממוצע מדינות בשנה₪ מיליון270והמליצה על מימון ממשלתי למחקר רפואי בסכום של . 46OECDה מועצת הבריאות5.3 מועצת הבריאות הכירה גם היא בחשיבות המחקר הרפואי והמליצה אף היא להעמיד את המימון לצורך זה . 47לשנה₪מיליון270על .Schawrtz, K., Vilquin, J-T, Nature Medicine 9:493, 2003 44 .1995 ,יו"ר מדיניות לקידום המחקר הרפואי בישראל, דוח הועדה הלאומית למחקר רפואי, פרופ' רמי רחמימוב 45 .2002 ,יו"רדוח הוועדה לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה, עדי אמוראי 46 .29.12.02 ,ישיבת מועצת הבריאות 47 2תמונה 44תקציב לשכת המדען הראשי במשרד הבריאות למימון מחקר רפואי 129 נ ס פ ח י ם ועלותOECDשוואה לתקציב המו“פ ברפואה לאור המפתח של ה5.4 ההכשרה של כוח אדם 4%של החלק הזה בדוח נעשתה הערכה שהמו“פ בכל שלוש שכבותיו צריך להיות בהיקף של כ1בחלק כ בשנה )פעילות של ₪ מיליארד2מהיקף הפעילות הכלכלית בתחום. ביחס לרפואה, זהו סכום של כ בשנה(. חלקה של הממשלה בשתי שכבות המסד איננו פחות ממחצית, כלומר, מיליארד₪ מיליארד50 1.5לשנה. אם נניח שאחריות הממשלה בשכבה העליונה העסקית צריך להגיע למחצית, הרי זה בסה“כ₪ מהמספר שהיה צפוי על ידי הממסד של משרד הבריאות. וזאת בצדק6לשנה. זהו סכום גדול פי₪מיליארד !רב . הנזק העלול להיגרם למשק, לכלכלה ולחברה אם לא יושקעו התקציבים6 הדרושים אין עוררין על כך שמחקר רפואי הוא הגורם הראשון במעלה לרמת רפואה גבוהה. המרכזים הרפואיים הטובים בארץ הם אלה שבהם מתקיים מחקר רפואי ברמה גבוהה. רופא חוקר, על פי רוב, הוא רופא טוב יותר. פגיעה במחקר הרפואי היא, בראש וראשונה, פגיעה ברמת הרפואה. רופאים מומחים ומיומנים עוברים לחו“ל שם הם יכולים לעשות זאת. התביעה איננה רק של גובה שאינם יכולים לעסוק במחקר .השכר, אלא השאיפה להגשמה אישית הייטק עומדים בראש סולם העדיפויות הכלכלי של מרבית ארצות המערב. אםמחקר הרפואי והביו לא יושקעו המשאבים המתאימים בארץ הדבר יביא לעליה בהוצאות לבריאות, להפסדי חיסכון ולאובדן .הכנסות שנזקן לחברה בישראל בל ישוער לאחת האדם המיומן שמצוי כרגע בישראל מאפשר עדיין למדינה להפוך במשך מספר שניםכוח .(הייטק הרפואי )בפיתוח תרופות, מכשור רפואי וטכנולוגיות רפואיותממדינות המפתח בפיתוח הביו לפיתוח ההון האנושי הזה חשיבות עצומה לקידום הכלכלה בישראל ואם הכיוון החשוב הזה לא יגיע לידי .ביטוי, יגרם פיגור בלתי הפיך בהתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל . צעדים לפיתרון7 מיידי7.1 א( הקמה של הקרן למחקר רפואי שאיננה תלויה בשינויים תקופתיים של משרד הבריאות או קשיים .תקציביים הקרן תתמוך בהצעות מחקר מצטיינות שעברו שיפוט על ידי ועדות מקצועיות ותתמוך בהכשרה של כוח .אדם למחקר רפואי :חישוב הסכום הדרוש לתמיכה במענקי מחקר ב( בקשות למענקי400ל350 כל שנה מוגשות לקרן של המדען הראשי של משרד הבריאות בין מהבקשות הן מצוינות וראויות למימון. משמעות הדבר שכ25% מחקר. לאחר שיפוט נמצא כי כ בקשות ראויות למימון כל שנה. )עם עליית התקציב יגדל גם מספר ההצעות. הערה: סכום זה85  .(לשנה וזה סכום לא מספיק למימון משרה שלמה ותקורה₪אלף165 שקול ל .שנים3 לשנה במשך35,000$ מוצע כי התמיכה הממוצעת תהיה .לשנה לשם תמיכה במענקי מחקר8,925,000$ לכן יש צורך ב .כמיליון דולר בשנה, בשלב ראשוןMD-M.Sc.. וMD-Ph.Dתמיכה בתוכניות ג( 130 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח מלגות רופא חוקר. מלגות אלה תאפשרנה לרופאים מצטיינים לעסוק במחקר מחצית מזמנם, לתקופה ד( .בשלב ראשון420,000$ , מלגות בשנה6 שנים מתקציב של3של מיליון1.4, עם תקצוב שנתי של20 עם התקדמות התוכנית הכוונה היא להגדיל את מספר המלגות ל .דולר. גם הקצבות אלו תוגברנה משנה לשנה .מהיקף הפעילות הרפואית בישראל34%בסיס אלטרנטיבי לחישוב היקף הקרן הוא לטווח ארוך7.2 ,(8.2%) מימון המחקר הרפואי כאחוז קבוע מהתמיכות הממשלתיות המוקצבים למחקר ופיתוח אזרחי .1 .בדומה לארצות מפותחות אחרות .מימון מחקרים רב מרכזיים בסכומי מענק גבוהים בהרבה .2 .הקמה של קרן משנה למימון ציוד תשתית למחקר רפואי .3 .הקמה ותמיכה כלכלית במרכזי מצוינות למחקר רפואי .4 לסיכום: כל שקל שמושקע עתה במחקר רפואי יביא לעליה ברמת הרפואה בישראל ובאיכותה, להחזר .כלכלי מבטיח ולעליית רמת החיים ואיכות החיים של החברה בישראל מכתב מנכ“ל משרד הבריאות, פרופ‘ ישראלי לגב‘ יעל אנדורן, המשנה לממונה על התקציבים, משרד:לוטה נספח .5.6.2005 , *האוצר :הערה על ידי המולמו“פ* ,המכתב מתייחס לפעולת חירום להצלת המחקר ונכתב ללא ספק מתוך תחושה צנועה שיש יותר סיכוי. בניגוד לכך אם לא תחול מהפיכה אמיתית בדרך החשיבה של מקבלי ההחלטות במדינה, אנו נידונים באופן סופי למעמד של .מדינה מתפתחת שהולכת ונסוגה 131 נ ס פ ח י ם 132 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 133 נ ס פ ח י ם 134 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח