חומר רקע

135 נ ס פ ח י ם מו"פ בתחום האנרגיה משה אורון 2007אוקטובר 11נספח The amount of solar energy available to the Earth in one minute exceeds global energy demand for a year כללי דולר לחבית, איננו יכולים שלא90לאור המצב בארץ ובעולם, ובעקבות עליית מחירי הדלק הגולמי מעל ל להעמיק בשאלה אם ואיך יש להשקיע במחקר ופיתוח בתחומי האנרגיה בארץ, וכיצד אפשר לעודד את .הנושא. נייר עבודה זה בא לתת רקע ולהציע למולמו“פ דרכי עבודה בנושא רקע היסטורי עוד בימיה הראשונים של המדינה, עם תום מלחמת העצמאות, ראו ראשיה, ובמיוחד דוד בן גוריון, את נושא מימשה המעבדה הלאומית לפיזיקה את דוד50האנרגיה כנושא חשוב למחקר ופיתוח. בתחילת שנות ה .השמש דוד השמש הוא פיתוח ישראלי של פרופ‘ צבי תבור )עד היום נקראים הצבעים בולעי האור על שמו ברחבי העולם(. הוא מבוסס על קולטי שמש ההופכים אנרגיית שמש לאנרגיית חום. בארץ נעשה שימוש רב באנרגיה מתצרוכת החשמל על פי החוק הישראלי כל3%4%מבתי האב(, החוסך כ95%סולארית לחימום מים )כ .בית חדש שנבנה )למעט מגדלים( חייב להיות מצויד בקולטי שמש עם השנים נוצרה פעילות אקדמית ומחקרית רבה בנושאי אנרגיה וכן פעילות תעשייתית מוצלחת, אך לדאבוננו ,, דעכה כיום80עד שנות ה60הובלתה של ישראל, שהייתה בולטת בעולם בנושאי אנרגיה חלופית בשנות ה .ומספר החוקרים מחד והמפעילים מאידך פחת והלך פעילות אקדמית ומחקרית בנושא כיום מכון.בוקר, המכון לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטייןגוריון, מדרשת שדהאוניברסיטת בן .1 בעקבות המלצת המועצה להשכלה גבוהה. המכון עוסק בחקר תופעות מדבריות1974זה נוסד בשנת ,ובקידום אמצעים לפיתוח וליישוב הנגב ואזורים צחיחים בעולם. בין תחומיו: פיזיקה של הסביבה ,חייםמטאורולוגיה, אנרגיה סולארית, ניהול משאבי מים, אקולוגיה, פיזיולוגיה של צמחים ושל בעלי תרמיחקלאות מדברית, ארכיטקטורה מדברית. באנרגיית השמש נערכים מחקרים בתחום הסולארי וולטאיוולטאי מבוסס פחמן, ובייצור חשמל פוטווולטאי, העוסקים בין השאר בתא פוטווהפוטו .באמצעות שימוש במראה מרכזת גדולה. יש פעילות נוספת במחלקה להנדסה גרעינית בבאר שבע 136 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח כנושא דגל במחקרי אנרגיה90מגדל השמש הוקם בתחילת שנות ה.מכון ויצמן למדע, מגדל השמש .2 חליפית, במיוחד בתחום הסולארי, ובו פעילות בייצור אנרגיה מכאנית וכימית ובצבירת אנרגיה סולארית באור שמש מרוכז. מגדל השמש, המכונה לעתים מתקן מסוג קולט מרכזי, כולל מראות העוקבות אחרי השמש בשני צירים, הליוסטטים המרכזים את האור לקולט מטרה הנמצא על המגדל. התחנות הניסיוניות הברית ועוד השתמשו בקולט שמש שחימם מים או מלח מומס; תחנהשנבנו בשיטה זו בצרפת, בארצות ליד סביליה משתמשת בקולט המחמם אוויר, והאוויר מחמם קיטור(PS10)מסחרית שהוקמה בספרד ( נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים. טכנולוגיה נוספתPS20) , תחנה נוספת כזו0C460לטמפרטורות של כ בתחום, המפותחת בוויצמן, היא שימוש בטורבינת גז וקולט המחמם אוויר דחוס. בשיטה זו ניתן להגיע .0C1200לנצילויות גבוהות ביותר. מתקן הדגמה מסוג זה הוקם, והודגמו בו טמפרטורות אוויר של כ מתקן שעבד כתחנת כוח לכל דבר; חברת אורמת מיבנה סיפקה2003באלמריה שבספרד הוקם בשנת במערך קולטים בפעולה עם טורבינת0C1000 הושגו טמפרטורות של מעל2005את יחידת הכוח, ובשנת 100KW חשמל. חברת אדיג מיבנה הקימה מתקן הדגמה של250KW שסיפקה כOST3הגז של אורמת .בסין ( שתי קבוצות מחקר, המחלקות העוסקות בתחנות כוח גרעיניות )ביקוע.המרכז למחקר גרעיני שורק .3 .ויצירת מיזוג גרעיני בעזרת לייזרים , הפקולטה עוסקת בנושאי תחנות כוח, ייצור אנרגיה והמרתה.הטכניון, הפקולטה להנדסת מכונות .4 .ומיזם ארובות השרב, הנמצא בשלבי תכנון והוכחות היתכנות כלכלית וטכנולוגית אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ברפעילויות נוספות בצוותים קטנים באוניברסיטאות תל .5 .וולטאי ותאי שמש, חלקן בנושא תאי דלק וסוללותאילן, חלקן בנושא יצור פוטו פעילות תעשייתית .יש בארץ חברות רבות המייצרות דודי שמש להמרת אנרגיה סולארית לתרמית .1 בית שמש, בעלת הניסיון הרב בעולם בהקמת תחנות חשמל סולארי, ומייצרת,סולל מערכות סולאריות .2 מערכות סולאריות מתקדמות להפקת אנרגיה וחשמל לתעשייה ולבית, לחימום ולקירור. לחברת סולל 500.000הברית ומספקות חשמל ליותר מתחנות כוח בארצות9טכנולוגיות ייחודיות המיושמות ב לחימום מים ללא הפסקה. הטכנולוגיהSOHOTתושבים. חברת סולל היא יצרנית של המערכת הביתית ובהן נוזל תרמי )או לחילופין קיטור או מלח נוזלי( הזורם(Parabolic Trough)היא בעיקר מראות פרבוליות בצינור הנמצא במוקד של מראה העוקבת אחר השמש בציר אחד. הנוזל נכנס למחליף חום, או שקיטור מתקנים בשלוש תחנות9נכנס ישירות לטורבינת קיטור המניעה גנרטור. חברת לוז מירושלים הקימה בקליפורניה בשנות354MW מסוג זה בהיקף כולל של(Harper Lake, Kramer Junction Daggett)כוח והשנייה בגודלה בעולם160MW, כולל התחנה הסולארית הגדולה בעולם בהספק נקוב של80ה ., כולן עדיין עובדות ומייצרות חשמל מעבר להספק הנקוב הודות לשיפורים טכנולוגיים150MWבהספק .חברת לוז מירושלים פשטה רגל וסולל ירשה אותה יבנה, מובילה עולמית ביצירת אנרגיה ממקורות בטמפרטורה נמוכה יחסית, כגון,חברת אורמת .3 גיאותרמיה, חום שיורי מתחנות כוח והפעלת תחנות קטנות מרחוק. חברות סולרג‘ניקס ואורמת מיבנה מתוצרת אורמת יבנה. כמו כן הוקמו(ORC)הקימו תחנת כוח סולארית באריזונה עם טורבינה אורגנית בספרד. כיום יש תחנות50MW( ומספר תחנות בגודל64MW)בשנתיים האחרונות תחנות בנבאדה .נוספות בהליכי אישור והקמה בספרד ובקליפורניה בהשתתפות חברת סולל מבית שמש וולטאי זול. המרה ישירהחוצבים מפתחת תאי שמש ליצירת חשמל פוטוסולר מהרחברת אוריון .4 וולטאי )תא שמש(, שהוא תא שעשוי לרובשל אנרגיית השמש לחשמל נעשית באמצעות תא פוטו מסיליקון בטכנולוגיה של ייצור שבבים, בנוי מסרט מוליך למחצה הנתון בין שתי אלקטרודות. בחשיפה (15%לאור האלקטרונים ניתקים ממקומם ויוצרים תנועה חשמלית. הניצולת של תא כזה היא נמוכה )כ 137 נ ס פ ח י ם ומחירו יקר, בשל טכנולוגיית הייצור המורכבת שלו. הרעיון של אוריון הוא שימוש בתאי צבע אורגני .ליצירת תאים זולים. הוּכחה היתכנות אך עדיין אין תחנות לייצור חשמל עוסקת בייצור תאים לעבודה באנרגיה מרוכזת, בעיקר לייצור חשמל,התעשייה האווירית, מל“מ .5 .במערכות חלל וולטאי, במיוחד אור מרוכז, שיש להן מימון ראשוני )איני מפרט בגלליש יוזמות תעשייתיות בנושא הפוטו .6 .(סודיות מסחרית התפתחות בארץ אף על פי שבארץ יש מחקר ופיתוח ער ומתקדם כפי שתואר לעיל, היישום של שימוש במקורות אנרגיה ,סולאריים, למעט השימוש בדודי שמש, הוא מועט. חברת החשמל האחראית על רוב ייצור החשמל בארץ הכריז שר התשתיות הלאומיות, אביגדור2001אינה מסייעת ומקדמת הקמת תחנות כוח סולאריות. בשנת , התוכנית טרם הגיעה לשלב מעשי2007ליברמן, על הקמת תחנת כוח סולארית באזור דימונה. נכון לסוף הכריזה המועצה הארצית2004. בתחילת2007למרות ירידת הרזרבה במשק החשמל בישראל לאפס ב לתכנון ובנייה על תוכנית מתאר שבמסגרתה נבחר אזור אשלים להקמת התחנה. בשלב הראשון היא תוקם וואט חשמל עם אפשרות מגה100 דונם ותייצר1,800 מיליון דולר, תשתרע על שטח של220250בעלות של בהכנת המכרז להקמת תחנת2005 וואט חשמל. משרד התשתיות החל בשנת מגה500 עד300הרחבה ל , פעלה בסמוך לים המלח תחנת כוח סולארית קטנה מסוג60הכוח, אך זה טרם פורסם. בעבר, בשנות ה בריכת שמש, שהקימה חברת סולמת )מקבוצת אורמת(, אך הממשלה הפסיקה את מימון הפעלתה עקב .בעיות טכנולוגיות (. בחברת החשמל1962)אשכולבנושא תחנות גרעיניות הייתה פעילות רבה בארץ בעקבות הסכם ג‘ונסון הוקמה יחידה לנושא זה, בוועדה לאנרגיה אטומית הוקמה יחידת רישוי, ונעשו עבודות מדידה והכנה באתר .המיועד לתחנה שתוקם, אך עד היום אין התקדמות בנוסף לתחנת כוח סולארית, יש רעיון להקים ארובת שרב בערבה, ומדינת ישראל החלה לדון אף בהקצאת .לא נמסר על התקדמות ממשית להקמת המיזם2007שטח לעניין, אך נכון לסוף שנת הצעה לפעילות מולמו“פ תחומי לנושא אנרגיה במולמו“פ, ועימו גם לנושאי סביבה ומים הקשוריםלהקים צוות דיון והמלצה בין .1 .אליו, אך יש לראות את נושא האנרגיה כנושא מרכזי ;גוריון; פרופ‘ גרשון גרוסמן מהטכניוןמועמדים חיצוניים לצוות, לדוגמה: פרופ‘ פיימן מאוניברסיטת בן .2 פרופ‘ יעקב קרני ממכון ויצמן; פרופ‘ שלום אליעזר מממ“ג שורק; ומר יהודה ברוניצקי מאורמת. ייתכן גם .נציג ממפעל מל“מ של התעשייה האווירית להטיל על הצוות לגבש המלצות לפעילות מו“פ יזומה באוניברסיטאות, והצעה לפעילות יזומה לעידוד .3 תמ“ת )כיום מספר הבקשות בתחום בתמ“ת הואפיתוח בתעשייה, שימומן על ידי המדען הראשי .(כמעט אפסי לקיים במולמו“פ דיון בנושא ולהזמין גם את ד“ר שלמה ולד, המדען הראשי החדש של משרד .4 .התשתיות 138 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח א. תוכנית העבודה של המולמו“פ בתחום הזמנת סקרים סטטיסטיים נושא הסקר2007 2008ואילך2009 אומדן העלות לסקר לשנה (₪) . ההוצאה הלאומית למו“פ1 ;התכנון קיים התחלת ביצוע ביצוע ביצוע250,000 . מו“פ במגזר העסקי2 ;התכנון קיים התחלת ביצוע ביצוע ביצוע450,000 א. השלמת מסגרת2 החברות ובדיקת מהימנות הדיווח בענף התוכנה התחלת תכנון ביצוע אפשרי אם התכנון יחל 2007ב גמר ביצוע )הסקר הוא (פעמיחד 1,170,000 . אומדני ההוצאה למו“פ3 הממומן מהתקציב הכללי של האוניברסיטאות התחלת תכנון ביצוע אפשרי אם התכנון יחל 2007ב ביצוע 250,000 . סקר מקדמי מו“פ4 מהתקציב הכללי של האוניברסיטאות התחלת תכנון המשך תכנון והתחלת ביצוע ביצוע . אומדני ההוצאה על5 מחקרים המתוקצבים במימון מיוחד התחלת תכנון המשך תכנון והתחלת ביצוע ביצוע . אומדני כוח אדם העוסק6 במו“פ באוניברסיטאות התחלת תכנון המשך תכנון והתחלת ביצוע ביצוע150,000 . ריכוז נתונים על משאבי7 אנוש במדע וטכנולוגיה התחלת תכנון המשך תכנון המשך תכנון והתחלת ביצוע 1,200,000 . סקר חדשנות8תכנון ביצוע )הסקר יתחדש ( שנים5 3מדי ()ב300,000 . סקר מיפוי תחום הביו9 טכנולוגיה התכנון קיים ביצוע בהתאם לזמינות משאבים גמר ביצוע )הסקר יתחדש (שנים5 3מדי ()א150,000 . סקר קשרי10 תעשייהאוניברסיטאות תכנון ביצוע()ה200,000 נושאי סקרים של המולמו"פ 12נספח 139 נ ס פ ח י ם דברי הסבר לסקרים הסטטיסטיים נערכים תוך שילוב נתונים ממקורות שונים על ביצוע מו“פ עם נתוני פ“אומדני ההוצאה הלאומית למו.1 המימון. מקורות הנתונים כוללים: סקרי עסקים, סקרי מו“פ בממשלה, במוסדות השכלה גבוהה ובמכוני מחקר ומוסדות ללא כוונת רווח אחרים. כמו כן נאסף מידע משלים בכמה גופים גדולים שאינם מכוסים .בסקרים כגון חברת החשמל, חברות תקשורת ותחבורה גדולות, מקורות וכדומה רובו הגדול של המו“פ האזרחי מבוצע בישראל על ידי הסקטור העסקי. בשנת:פ במגזר העסקי“מו .2 .OECDבמדינות ה68% מהמו“פ, בהשוואה לממוצע משוקלל של75%ביצע סקטור זה קרוב ל2002 נתוני המו“פ נאספים על ידי הלמ“ס באמצעות סקר מדגמי של חברות ומפעלים בענפי תעשייה, שירותי .(73( ומרכזי מו“פ, כולל חברות הזנק )ענף72תוכנה )ענף הסקטור העסקי מבצע את רוב ההוצאה למו“פ האזרחי. סקטור:פ במערכת ההשכלה הגבוהה“מו:5, ו4 ,3 ההשכלה הגבוהה הינו השני בהיקף ההוצאה למו“פ אזרחי. אולם, כיוון שעיקר המחקר הבסיסי מתבצע על במחקר ובמדע, וישבמערכת ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד באוניברסיטאות, יש לסקטור זה חשיבות .צורך לאמוד באופן מפורט ובמדויק את היקף פעילות המו“פ המתבצעת בו בהשוואה ליתר המגזרים, מאופיין המחקר האוניברסיטאי בדגש על המחקר הבסיסי ובשילובה של פעילות מחקרית בתוך פעילות ההוראה. שילוב זה מקשה מאוד על מדידת היקף התשומות בפעילות המו“פ של האוניברסיטאות. על כן נחוצה היערכות מיוחדת בהכנת אומדנים אלה. היערכות זו מורכבת בדרך כלל :משלושה מרכיבים סקר שימושי זמן של סגל האוניברסיטאות, שיאמוד את הזמן המוקדש למו“פ והזמן המוקדש ;לפעילות אחרת ניתוח תקציבים שוטפים ותקציבי פיתוח )בנייה( של האוניברסיטאות, בהתבסס על תוצאות סקר ;שימושי הזמן, על מנת לאמוד את חלקיהם שיש לזקוף למו“פ .סקר על תקציבי מחקר ופיתוח בעלי מימון מיוחד פ באוניברסיטאות לפי תחומי“כיום לא קיים במרוכז מידע מלא על תכונות כוח האדם העוסק במו .6 הכשרה, תחומי מחקר ותכונות דמוגרפיות. הכוונה היא לערוך את המידע לפי הגדרות אחידות מתוך .הרשומות המנהליות של האוניברסיטאות ולעבד אותו במרוכז בעקבות מפקדי אוכלוסין, במימון מספר1984ו1974 ,1961 סקרי אקדמאים נערכו בעבר בשנים .7 משרדי ממשלה. בסקרים אלה נאסף מידע רב על השכלת האקדמאים ועל תעסוקתם, ובכלל זה השתתפות במחקר ופיתוח. לאחר מפקד האוכלוסין האחרון לא נערך סקר דומה בשל חוסר מימון. את המידע המפורט על סוג כוח אדם פוטנציאלי למו“פ, כוח האדם העוסק בפועל במו“פ וסוג המו“פ שמבצע .לא ניתן לקבל ממקורות מנהליים סקרי חדשנות הם סקרים משלימים לסקרי מו“פ בעסקים ונועדו להעריך את התפוקה של פעילויות .8 ;החדשנות בכלל והחדשנות הטכנולוגית בפרט, שמקורן לא במו“פ )כגון: אימוץ תהליכי ייצור חדשים רכישת ידע חדשני והטמעתו; ייצור מוצרים משופרים וכדומה(. החדשנות הנה אחד המרכיבים המרכזיים המבססים את הכושר התחרותי ואת הצמיחה הכלכלית, ומכאן ההתעניינות ההולכת וגוברת בנתונים על לפי שאלוןOECDהחדשנות בקרב גופי התכנון והמחקר בעולם. סקרי החדשנות נערכים במדינות ה .OECDשל הOSLOאחיד ובהתאם להנחיות שמפורטות במדריך גם בפיתוח הנחיות למדידה של רמתOECDהחלו ב2000בשנת:טכנולוגיהסקר מיפוי תחום הביו .9 רבות עוסקות במיפוי של הענף בארצותיהם ומציגות נתוניםOECDטכנולוגיה ומדינותהפעילות בביו טכנולוגיה בישראל נכלל חלקו בתוך ענף ייצורהשוואתיים על בסיס סקרים מקיפים של הענף. ענף הביו התרופות וחלקו בתוך ענף המחקר ופיתוח הכולל את חברות ההזנק העוסקות בפיתוח בתחום מדעי .2004וממצאי הסקר פורסמו ב2003 2002טכנולוגיה בשנתהחיים. בישראל נערך סקר ביו 140 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח תעשייה: סקר זה יסכם את ההתקשרויות להעברת ידע בין האוניברסיטאותסקר קשרי אוניברסיטאות.10 בישראל לבין המגזר העסקי. מדובר ברישיונות לשימוש בפטנטים בהזמנת מחקרים ושירותים מדעיים .וכדומה ב. תוכנית העבודה של המולמו“פ בתחום הזמנת סקרי תוכן (סקרים בביצוע )כולם בתחום כוח אדם.I ;סקר ביקוש לכוח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל .1 סקר היצע של כוח אדם מדעי וטכנולוגי, שיתייחס לבתי הספר התיכוניים, למכללות .2 ;ולאוניברסיטאות .הנעשה בעולם בתחומים דלעיל, זיהוי מגמות ומספרים .3 סקרים נוספים שאנו מבקשים להזמין בנושא כוח אדם.II ;תוכניות ארציות להגדלת מספר הלומדים והבוגרים במדע וטכנולוגיה במדינות אחרות .1 ;סקר על מספר היורדים הישראלים בתחומים אלה .2 תוכניות קיימות בנושא קליטת מדענים וטכנולוגים, עולים וישראלים השבים או שניתן להשיבם .3 ;מחו“ל ;סקר מומחים במו“פ הישראלי ותחומי מומחיותם .4 ;סקר מומחים ישראלים בחו“ל ותחומי מומחיותם .5 סקרים נוספים שאנו מבקשים להזמין בנושאים אחרים.III סקר הישגים בתחומי המו“פ, כולל התפוקות של המו“פ, כמה מאמרים פורסמו, כמה פטנטים .1 ;נרשמו וכדומה ;סקר מומחים לזיהוי תחומי מו“פ עתידיים, הכנת מפת דרכים וסדרי עדיפויות .2 ,(סקר קשרי החוץ המדעיים והטכנולוגיים של מדינת ישראל )הממלכתיים, המוסדיים והאישיים .3 .היקף הקשרים, הנושאים, הערכת העלויות והסיכונים מול התועלות הצעה לבניית בסיס נתונים לאומי בתחומי המחקר והפיתוח האזרחי-ג. מולמו“פ הוגשה על ידי גורי זילכה, יועץ המולמו“פ פ אזרחי“מונתונים לאומיים.א היקף כולל מו“פ שיעור המו“פ מהתמ“ג מרכיבי המו“פ בסכומים ובאחוזים מקורות מימון של המו“פ למ“סאחריות אוניברסיטאות.ב תחומי מחקר לפי תחומיםFTE סגל אקדמי דוקטורנטים לפי תחומיםפוסט דוקטורנטים לפי תחומים מ“א עם תזה לפי תחומים תקציבי מחקר לפי תחומים 141 נ ס פ ח י ם מקורות מימון רישום פטנטים לפי תחומים ות“תאחריות מכוני מחקר ממשלתיים.ג מיפוי מכונים לפי תחומים מיפוי משימות לאומיות FTE חוקרים לפי תחומים תקציבים מקורות מימון רישום פטנטים משרד המדע / פורום מדענים ראשייםאחריות מכוני מחקר פרטיים ד מיפוי מכונים לפי תחומים מיפוי משימות לאומיות FTE חוקרים לפי תחומים תקציבים מקורות מימון רישום פטנטים למ“ס/מולמו“פ/מדען ראשי תמ“תאחריות תעשייה.ה מיפוי תחומים עיקריים תקציביםהיקף המו“פ בתחומים אלה FTE חוקריםמספר מועסקים מקורות מימון רישום פטנטים משרד התמ“ת/מדען ראשיאחריות לאומיותהשוואות בין.ו :OECDמיפוי אינדיקאטורים לפי הגדרות ה ישראל הבריתארצות בריטניה צרפת גרמניה יפן אוסטרליה שוודיה הולנד OECD ממוצע למ“ס/מולמו“פ/אקדמיה למדעיםאחריות 142 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח א. כללי חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח מטיל על המועצה, בין יתר תפקידיה, גם ”לייעץ לממשלה, וכן לוועדת שרים למדע וטכנולוגיה ולפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח (. על החשיבות שרואה5הממשלתי לרבות בנושא הקמת מוסדות מחקר ממשלתיים והחזקתם“ )סעיף 13/04/04הממשלה עצמה לתפקוד ראוי של מכוני המחקר שבבעלותה ניתן ללמוד גם מהחלטתה מיום ( ”לפעול לחיזוק מעמדם של מכוני המחקר הממשלתיים, קיומם ופיתוחם, על מנת לשמור על1795)החלטה ,תשתית מחקר ופיתוח החיונית לשימור ופיתוח תשתיות לאומיות )מים, משאבי טבע, משאבי אנוש, חקלאות ים ועוד( וקיום מחקרים בעלי תועלת משמעותית לציבור בנושאי איכות חיים, שטחים ירוקים, בריאות המזון ועוד“. על פי אותה החלטה הוקמה ועדה מיוחדת לעניין מכוני המחקר הממשלתיים. ועדה זו עסקה במכוני .המחקר השייכים למשרד התשתיות הלאומיות המועצה רואה חשיבות רבה בדיון שיטתי בנושא מכוני המחקר הממשלתיים על מנת להמליץ בפני הממשלה ובפני משרד המדע המלצות בתחומים הבאים: תחומי העיסוק הראויים למכונים כולל התמהיל בין מחקר בסיסי למחקר יישומי ולפעילויות אחרות, המבנה הארגוני הראוי למכון מחקר ממשלתי, הקשרים בין המכון למשרד האם שלו, דרכים לשמירת רמות איכות מחקרית ומדעית גבוהות במכוני המחקר כולל הקשרים יימשך הדיון במכוני2008עם האקדמיה. מסמך זה מרכז כמה המלצות של המועצה בתחומים אלה. בשנת .המחקר כולל דיון פרטני במכונים שונים על מנת להשלים את ההמלצות בתחומים שבהם לא דן מסמך זה אוכלוסיית היעד-ב. מכוני מחקר ממשלתיים התבחינים להכללת גוף ממשלתי בתחום הדיון של מכוני המחקר הם בעיקר: תחומי העיסוק שלו והרכב כוח .האדם. תחומי העיסוק מוגדרים כדלקמן: מדעי הטבע, טכנולוגיה, רפואת אדם ובעלי חיים ואיכות הסביבה מבחינת הרכב כוח אדם מאופיין מכון מחקר בעתירות אנשי מקצוע ברמה אקדמית גבוהה )תואר שלישי, אך גם תואר שני(. להלן רשימת המכונים הקיימים כיום, ממוינים על פי שיוכם המשרדי. במסגרת הניתוח הפרטני ,של עבודת המכונים תיבחן השאלה עד כמה כל גוף כזה משמעותי מבחינת היקף המחקר והפיתוח שבו מחקרי שאינו מטופל על ידי אחד מגופים אלה ואשר נדרש בו מכון מחקרומאידך האם קיים תחום מדעי .ממשלתי מכון וולקני:משרד החקלאות המכון הווטרינרי המעבדה לחקר הסחף דוח בינים על מכוני מחקר ממשלתיים דב מישור 31.12.2007 13נספח 143 נ ס פ ח י ם מחקר רפואי בבתי חולים ממשלתיים :משרד הבריאות המרכז לבקרת מחלות מחקר רפואי במעבדות המרכזיות של המשרד המכון הגיאולוגי17:משרד התשתיות הלאומיות המכון הגיאופיזי החברה לחקר ימים ואגמים השירות ההידרולוגי המרכז למיפוי ומדידות בישראל :משרד הבינוי והשיכון המעבדה הלאומית לפיסיקה :משרד התמ“ת כור המחקר בנחל שורק :משרד ראש הממשלה ,מסמך זה עוסק בהיבטים העקרוניים של עבודת המכונים הממשלתיים מהבחינות הבאות: תפוקות , תשומות הצד הארגוני ותהליכי עבודה של המכונים. כמו כן מוצגת תוכנית ההמשך לעבודת המועצה בתחום בשנת .2008 ג. התפוקות הנדרשות מהמכונים בבואנו לבחון מכון מחקר ממשלתי יש מקום לבחון את תפוקותיו על ידי מיונן העקרוני:מיון התפוקות .1 :“לארבע קבוצות של ”מוצרים מוצרים ציבוריים מובהקים מוצרים ציבוריים נדרשים ואשר עדיין אינם קיימים כיום מוצרים שראוי להפריט את הפעילות בגינם מוצרים שניתן לוותר עליהם המיפוי הבסיסי הזה )בין היתר פרי עבודה שנעשתה לבחינת מכוני משרד התשתיות( נועד ליצור הבחנה בין תחומי פעילות שעל המכון להדגיש לבין תחומים אחרים. ”מוצרים ציבוריים“ הם מוצרים בעלי חשיבות לכלל המשק, שאין להם ”שוק“ במובן המקובל, או שקיים בהם כשל שוק מובנה, ועל הממשלה לממן פעילות כזאת באופן מלא. מחקר גנרי שכל מטרתו להעלות את רמת הידע המדעי במכון נכלל אף הוא בקטגוריה זו. אחד מתפקידי הוועדה המדעית של מכון המחקר )ראו להלן( יהיה לקבוע משקלות מתאימים לסוגי המחקרים. אפיון זה נדרש כדי להבטיח התמקדות רק במה שבו נדרשת מעורבות פעילה של הממשלה, ולכן שתי קבוצות המוצרים האחרונות ברשימה דלעיל אינן צריכות להיכלל בפעולת המכון .הממשלתי על פי ייעודו ללא גלישה לתחומים יש לוודא שמכון המחקר עוסק בפעילויות הנדרשות:מיקוד בתפוקות .2 אחרים, וזאת ללא קשר לשאלה אם הם מוגדרים ”ציבוריים“ או לא. הציפייה היא שהוועדה המדעית של .כל מכון תדאג לכך חלק בלתי נפרד ממשימותיו של מכון מחקר ממשלתי הוא לקיים מאגר מידע לאומי:מאגר מידע לאומי .3 ,בתחום עיסוקו, אלא אם בפועל קיימת חלופה למאגר כזה. יחד עם זאת, גם כשבפועל קיימת חלופה כזו .המלצתנו היא לבחון בכל זאת מהו המקום הראוי למאגר מידע זה .בביצוע כעת מיזוג של שלושת הגופים הראשונים48 144 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח הכוונה לתחרות אפשרית בין מכון מחקר ממשלתי לבין גורמים מהסקטור הפרטי. ככלל איננו:תחרות .4 ,רוצים שגוף ממשלתי יתחרה בגופים פרטיים במתן שירותים שונים לחברות ולארגונים, כגון שירותי ניטור מחקריות כאלה במסגרתשירותי מעבדה או מעקב. כמו כן אין זה רצוי שמכון ממשלתי יבצע פעולות חוץ ואילו פעולות אחרות,לאומיים. הטעם לכך שהמטרה הראשית שלו צריכה להיות מחקרמכרזים בין הן נלוות לכך. ההמלצה שונה כשמדובר במחקר עצמו: מענה לקולות קוראים )בארץ או בחו“ל( הוא .אחת הדרכים להבטיח קיום יכולת מקצועית גבוהה של המכון לעתים קיים טשטוש תחומים בין פעילות מחקרית לפעילויות אחרות כגון ניטור )איסוף:פעולות ניטור .5 מידע( ופעילות מעבדתית נלווית לכך, כולל פעילות מחקרית לפענוח נתונים )ומתן פרשנות להם(. לדעתנו ,2008לא ניתן לתת תשובה גורפת לשאלה אם קיים תמהיל אידיאלי בין סוגי פעילויות אלה, ובשנת .במסגרת ניתוח פרטני של עבודת מכונים שונים, נתייחס גם לנושא זה ד. ההיבט הארגוני קיימות כמה אפשרויות למבנה ארגוני של מכון מחקר ממשלתי, אך לדעתנו מבנה של יחידת סמך הוא .1 המבנה המתאים ביותר. בכל שאר החלופות זוהו בעיות קשות ש“מבטיחות“ קשיי תפקוד, ובסופו של דבר כישלון בהשגת היעדים. אומנם לא ניתן לפסול באופן גורף את החלופה של תאגיד ציבורי על פי דין )רשות מיוחדת(, אך מאזן עלות/תועלת של חלופה זו כמתכונת ארגונית למחקר הממשלתי מצביע .בבירור, לדעתנו, שזו חלופה נחותה ביחס לחלופה של יחידת סמך מסקנה זו גוזרת ממילא גם את פרופיל המימון של מכון המחקר הממשלתי שמרביתו )בסדר גודל של .“אחוזים( צריך להיות תקציב ממשלתי רגיל ולא ”הוצאה מותנית בהכנסה85 70 , שעסקה במכון1996 ראוי לציין כי גם ועדות קודמות שעסקו במכונים ממשלתיים )ועדת אוטולנגי משנת ( המליצו על2005וולקני, וגם ועדת מכוני המחקר שעסקה במכוני משרד התשתיות הלאומיות בשנת .מבנה ארגוני של יחידת סמך כמבנה הארגוני המתאים למחקר המבוצע על ידי הממשלה ככלל קיים יתרון לגודל בארגון מכוני מחקר. לכן מצב שבו כמה מכונים עוסקים בעולם:מיזוג מכונים .2 תוכן דומה משמעותו שקרוב לוודאי יש מקום למזגם ליחידה ארגונית אחת. התועלת הפוטנציאלית היא ,בחיסכון בתקורות וביכולת לנהל טוב יותר את מאגר כוח האדם המחקרי )יצירת מסה קריטית למחקרים חילופי ידע והפריה הדדית, מיצוי סינרגיה במחקרים(. הדברים תקפים כמובן גם אם מדובר במכונים ששייכים כיום מנהלית למשרדים שונים. במקרה כזה בחינת אופציית המיזוג תתייחס גם לשאלה מי יהיה .המשרד האחראי למכון הממוזג יש להבטיח כי הקשר של מכון המחקר הממשלתי עם משרד האם מתקיים:קשר עם משרד האם .3 על של המכון )ראובאופן ממוסד ומובנה. מטרה זו ניתנת להשגה בין היתר על ידי שילוב המשרד בגופי .(להלן: תהליכי בקרה משרד המדע אינו ממונה ישירות על שום מכון מחקר:תפקידם של המועצה ושל משרד המדע .4 ממשלתי, אך בהיותו ממונה מיניסטריאלית על מדיניות המחקר והפיתוח של ממשלת ישראל הוא צריך להיות הגורם המוביל והמתאם את עבודת המטה הממשלתית בנושא מכוני המחקר הממשלתיים. הזרוע המדעית של המשרד לעניין זה היא המועצה למחקר ולפיתוח. בין יתר נושאי הבדיקה שעל המועצה לבצע :ולהמליץ בפני משרד המדע יהיו הנושאים להלן לעיל( – המלצתנו היא כי נושא זה ייבחן פרטנית על ידי המועצה שהיא2 מיזוג בין מכונים )סעיף4.1 תעביר את המלצותיה למשרד המדע. אם יתקבלו ההמלצות על ידי המשרד הוא ייזום דיון בין .משרדי בנושא עם המשרדים הרלוונטיים על מנת להביא להחלטות ביצוע על ידי הממשלה מחקר, מחקר יישומי עם בחינת תמהיל תפוקות המכונים: מחקר בסיסי, פעילות ניטור מבוססת4.2 .אוריינטציה מסחרית 145 נ ס פ ח י ם בחינה תקופתית מחודשת של מכון מחקר: מומלץ כי האחריות לייזום המהלך ולהובלתו תהיה על4.3 .משרד המדע . ניתוח רוחב )חוצה משרדים( של המו“פ המבוצע על ידי הממשלה4.4 בכל התחומים המנויים לעיל תפעל המועצה הלאומית למו“פ כגוף מקצועי מנחה מדעית ומייעץ .למשרד המדע ולוועדת שרים למדע ולטכנולוגיה ה. היבט התשומות בעבודת המכונים חוקרים: חשוב לשמר לאורך זמן רמה מקצועית גבוהה ביותר של המחקר במכון הממשלתי. המחקר .1 משקיות )מסקנה זו נובעת מעצםלאומיות או כללהממשלתי עוסק בתחומים בעלי משמעויות כלל ,הגדרת התפוקות לעיל( ולכן נדרשת רמה מקצועית גבוהה של המחקר. בנוסף לכך, מכון מחקר ממשלתי תרומה להעלאת:בנוסף למשימות הספציפיות של התחום שבו הוא עוסק, יש לו גם משימה רחבה יותר .מפלס הידע המדעי בישראל .מסקנה זו מדגישה גם את החשיבות שבשיתוף פעולה בין המכון וחוקריו לבין מוסדות אקדמיים בישראל .ראו להלן2008המועצה תקדיש לכך מזמנה בשנת ציוד: משרדי ממשלה אינם עתירי ציוד, והדבר משפיע על אופן קביעת התקצוב המשרדי. מאידך, מכון .2 מחקר זקוק לציוד מדעי, ובהתאם לכך הוא זקוק לתקציבי רכש, כולל החלפת ציוד מעת לעת. אופן בין אםהפעלת מכון מחקר כיחידת סמך מחייב לפיכך קביעת כללים ברורים בעניין תקצוב רכש ציוד על ידי יצירת קרן לחידוש ציוד, שאליה יופרש כל שנה סכום מתאים, או על ידי קביעת מנגנון מוסכם בין המשרד הנוגע בדבר למשרד האוצר. ”ציוד“ לעניין זה כולל גם ציוד וחומרים מתכלים שמאפיינים עבודת מכון מחקר ורחוקים מאוד משגרת הצריכה המשרדית. חשוב להדגיש כי אם לא ימוסד עניין זה יש סיכון שבכל קיצוץ תקציבי המוטל על המשרדים )וקיצוצים יש לעתים קרובות( עשויה הנהלת המשרד לפנות לדרך הקלה של קיצוץ בתקציב ההצטיידות. התוצאה העגומה במקרה כזה היא שמחד ישולמו בין אם מחמת חוסר בציוד ובין אם מחמת ניסיוןמשכורות, אך מאידך המכון לא יספק תפוקה מחקרית .להשיג עבודות חיצוניות, שאינן בהכרח בתחום הליבה שלו ו. תהליכי עבודה מה ממשרד האם. נוסיףקביעת מנגנוני בקרה: מכון המחקר, מעצם היותו יחידת סמך, מנותק במידת .1 לכך שלעתים חסרה הבנה מקצועית של הנהלת המשרד בעולם התוכן של המכון שבאחריותה. אם כן, יש חשיבות קריטית למיסוד תהליכי בקרה על עבודתו. אנו ממליצים על מיסוד הליכי בקרה נאותים .כמפורט להלן, מבלי לפגום ביכולת המכונים לתפקד באופן שוטף ועדה מדעית. המודל המומלץ הוא של ועדה מדעית למכון שבה יש שילוב של אנשי מקצוע חיצוניים1.1 ביחד עם אנשי משרד האם, משרד האוצר ומשרדים אחרים שיש להם נגיעה חזקה לנושא. הוועדה .תמונה על ידי השר הרלוונטי והמבנה המקצועי שלה צריך להיות נוקשה :תפקידי הוועדה המדעית יהיו .טווח, תוך התייעצות עם השר האחראיהתווית מדיניות מחקרית ארוכת .אישור תוכנית עבודה שנתית של המכון .מעקב תקופתי על עמידת המכון במימוש תוכנית העבודה ובקרה תקציבית המכון יגיש אחת לשנה דוח שנתי לשר ולוועדה המדעית. חשיבות הדוח השנתי בכך.דוח שנתי1.2 שתינתן אפשרות לגורמים חיצוניים לעמוד על היקף הפעילות )ביחס למספר החוקרים(, על תחומי .הפעילות ועוד 146 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח אחת למספר שנים תבוצע בקרת עמיתים. האחריות על כך היא בידי הוועדה.בקרת עמיתים1.3 .המדעית בקרה על מיזמים ובקרה תקציבית. באחריות הוועדה המדעית והנהלת המכון לוודא שמתקיימת1.4/1.5 במכון בקרת מיזמים אחידה כולל דוחות תקופתיים על התקדמות מדעית במיזם, דוחות על עמידה ביעדים ובתקציב ותמחור נאות של המיזם המחקרי. כמו כן תיקבע במכון מתכונת של דוח על .מימוש תוכנית העבודה השנתית בחינה מחודשת של המכונים: יש מקום לדעתנו לבצע בכל משרד ממשלתי אחת לשבע עד עשר שנים .2 בדיקה מן היסוד של המכונים שבתחום אחריותו. ההתפתחויות המדעיות המהירות מחד והשינויים המשקיים מאידך בצד האינרציה המוכרת מגופים ממשלתיים מחייבים בחינה יסודית של המכונים בכל משרד ממשלתי אחת לכמה שנים. כך נקטין את הסיכון להיווצרות חגורת אי יעילות, ומצד שני התמקדות בפעילויות מחקריות שחשוב שהממשלה תעסוק בהן. משרד המדע הוא המשרד האחראי למדיניות המחקר הממשלתית, ולכן מומלץ שהיוזמה לבחינה כזו תבוא ממנו. המשרד הממונה על המכון בשיתוף עם המועצה ימנה את הגוף הבודק. מסקנות הבדיקה יובאו לדיון בוועדת שרים למדע וטכנולוגיה משקיים בבחינה כזו מומלץ שגם משרד האוצרבתיאום עם משרד המדע. אם ישנם שיקולים כלכליים ישתתף בה. חשוב לציין את ההבדל בין בחינה כזו לבין בקרת העמיתים, שנועדה להעריך יכולות מדעיות .ומחקריות בלבד 2008ז. נושאי טיפול מתוכננים לשנת בחינה פרטנית של תפקוד מכונים קיימים. הכוונה לשני אשכולות של מכונים: אשכול החקלאות ואשכול .1 .מדעי הבריאות. הבחינה תיעשה בשיתוף המשרדים המתאימים .בחינה נושאית של תחומים אשר בהם, לדעת המועצה, יש חשיבות בהקמת מכון מחקר ממשלתי .2 מדיניות שיתוף פעולה של המכונים עם האוניברסיטאות: מיפוי המצב הקיים במכונים ומתן המלצות .3 .לשינויים – ככל שנמצא לנכון 147 נ ס פ ח י ם :בנספח זה מוצגים כתבי המינוי של שבע הוועדות שמונו עד כה עמוד 180הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו“פ בישראל 181 (הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר )ות“מ 182תעשיההוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה 184הוועדה הלאומית לתיאום בין מו“פ אזרחי למו“פ בטחוני 185הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו“פ בינלאומיים 187הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה 189הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה הרכב ועדות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 14נספח 148 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 2008 בינואר17 ,ירושלים לכבוד חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ מירי פאוסט חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ משה אורון יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר שלמה הרשקוביץ יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר דב מישור יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר נפתלי ארנון יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר גורי זילכה כלכלה, הלמ“סמנהלת אגף בכיר מאקרו,גב‘ סולי פלג רכז מקרו, אגף התקציבים, האוצר,מר אייל אפשטיין פ בישראל“הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו(תיקון)כתב מינוי:הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ועל פי חוק המועצה הלאומית למו“פ, אני מתכבד .למנותכם חברים בוועדה הלאומית להקמת מערך הנתונים הלאומי על המו“פ בישראל, המועצה מינוי זה הוא על דעת יושב ראש המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, מר דוד ברודט, והמועצה נותנת חסותה .לעבודת הוועדה :תפקידי הוועדה לתכנן, לפתח ולהקים מערך נתונים לאומי על מו“פ וחדשנות טכנולגית בישראל, אשר ישמש את המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בעיצוב ובגיבוש מדיניות לאומית למו“פ ואת קהיליית המחקר והציבור הרחב .כמקור מקיף, מעודכן ומהימן של מידע כמותי על המתרחש בישראל בשטח זה מערך הנתונים יתמקד, בין היתר, בנתונים על התשומות בפעילות מו“פ ובתפוקותיה בכל מגזרי המשק שבהם קיימת פעילות כזו, כולל, עד כמה שניתן, במגזר המו“פ הבטחוני, תוך שימת דגש על הממשקים בין .המגזרים השונים ובמיוחד בין האוניברסיטאות לבין המגזר העסקי יושם דגש גם על ריכוז מידע רלוונטי על עתודת כח האדם מדעי וטכנולוגי בכלל ובכח אדם מחקרי בפרט .על מנת לאפשר הערכה תקופתית של צרכי המשק לכח אדם זה , אשר יהוו חלק(Indicators)על בסיס הנתונים הנאספים יש לתכנן, לפתח ולהקים מערך של מדדים .אינטגרלי של מערך הנתונים בכל הנ“ל יש להתחשב במסקנות ובהמלצות של דו“ח הוועדה לאפיון והגדרת ההוצאה הלאומית למו“פ אזרחי )דו“ח הלפמן(. כמו כן יש לבנות את מערך הנתונים בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות .בתחום זהOECD, על מנת לאפשר השוואה של המצב בישראל למצב במדינות הOECDה להציג בפני מליאת המועצה הלאומית למו“פ דו“ח שנתי על המצב בתחום לשם הגשה לוועדת השרים .למדע ולטכנולוגיה ולמוסדות המתאימים .עבודתכם תיערך בשיתוף עם גורמי ביצוע כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופי מו“פ נוספים בארץ .כיו“ר הוועדה תשמש פרופ‘ מירי פאוסט כמנהל מערך הנתונים הלאומי על המו“פ בישראל, ישמש מר שלמה הרשקוביץ .30.06.08הוועדה מתבקשת להגיש דו“ח ביניים עד ה ,בברכה פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 149 נ ס פ ח י ם 2007 בדצמבר21 , ירושלים לכבוד חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ דוד הורן חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ משה אורון חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ לאה בם חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ יהודית בירק חבר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח,פרופ‘ אורי סיון לשכת המדען הראשי, משרד המסחר והתעשיה,ד“ר שאול פריירייך אגף התקציבים, האוצר,מר אייל אפשטיין מפא“ת, משקיף מטעם תל“ם,ד“ר משה גולדברג יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר גורי זילכה אביבאוניברסיטת תל,גב‘ מיכל פינקלמן ,נכבדי (מ“ות)כתב מינוי – הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר:הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ובהתאם לחוק המועצה הלאומית למו“פ, אני מתכבד .(למנותכם כחברים בוועדה הלאומית לתשתיות מחקר )ות“מ בתיאום עם פרופ‘ יעקב זיו, יו“ר הפורום לתשתיות לאומיות )תל“ם(, תשמש הוועדה גם כגוף סטטורי אקדמי מייעץ .לתל“ם. כמו כן, כינון הוועדה נעשה בתיאום עם הגורמים האחרים השותפים בתל“ם :תפקידי הוועדה לאתר ולבחון את התחומים שבהם צריך להקים ולחזק תשתיות מדעיות וטכנולוגיות למחקר, מתוך ראיית .צורכי הפיתוח העתידי ואפשרויות היישום של הידע המדעי באותם תחומים לקבוע קריטריונים לבחירת תוכניות לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות למחקר, המועמדות למימון .מהתקציב המיועד לתשתיות מחקר .לרכז תוכניות והצעות לפיתוח תשתיות למחקר ולהעריכן על פי הקריטריונים דלעיל לגבש תוכניות לפיתוח יישומים אסטרטגיים, שיאפשרו לישראל להשתלב בפרויקטים של תשתיות למחקר ..(Big Science) להציג בפני מליאת המועצה ולהגיש לוועדת השרים למדע ולטכנולוגיה תוכניות למימון על פי סדרי .עדיפויות שיקבעו על ידי הוועדה .פרופ‘ דוד הורן, יכהן כיו“ר הוועדה .גורי זילכה ישמש כיועץ מקצועי לוועדה .מיכל פינקלמן תשמש כמזכירת הוועדה .2008הוועדה תגיש תוכנית עבודה ראשונית ודו“ח ביניים בסוף יוני .אני מאחל לכם עבודה פוריה במסגרת עבודת הוועדה ,בברכה פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 150 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 2007 בדצמבר21 , ירושלים לכבוד חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ משה אורון חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ מישל רבל המשנה ליו“ר המועצה הלאומית למו“פ,מר יגאל ארליך חברת המועצה הלאומית למו“פ,ד“ר אורנה ברי חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ לאה בם פרופ‘ יהודית בירק, חברת המועצה הלאומית למו“פ חבר המועצה הלאומית למו“פ,מר אלישע ינאי חבר המועצה הלאומית למו“פ,מר דורון כוכבי האוניברסיטה העברית,פרופ‘ חנוך גוטפרוינד האוניברסיטה העברית,פרופ‘ חזי ברנהולץ “חברת ”טבע,ד“ר אהרון שוורץ מנהלת תוכנית החממות, לשכת המדען הראשי, משרד המסחר והתעשיה,עו“ד רינה פרידור מנהל תוכנית מגנ“ט, לשכת המדען הראשי, משרד המסחר והתעשיה,מר אילן פלד הטכניון,פרופ‘ יגאל קומם יועץ המנכ“ל, משרד האוצר,מר יובל וולמן יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר דב מישור ,נכבדי תעשיההוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה:הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ובהתאם לחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, אני .מתכבד למנותכם כחברים בוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה תעשיה :תפקידי הוועדה לקבוע מדיניות לאומית כוללת באשר לתהליך העברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשיה, תוך התייחסות .לשאלת הקנין הרוחני לקבוע מדיניות לאומית כוללת באשר להבטחת משאבים ציבוריים המיועדים להשבחת הידע שנוצר .האוניברסיטאות לקראת העברתו לתעשיה לאתר ולבחון את הדרכים להעברה יעילה של ידע בעל פוטנציאל יישומי מן האוניברסיטאות לתעשיה .הישראלית .לקבוע קריטריונים להבטחת קיומו והתפתחותו של מערך המחקר הבסיסי באוניברסיטאות .לרכז תוכניות והצעות לפיתוח דרכי יישום ומסחור של ידע שנוצר באוניברסיטאות לגבש תוכניות באשר לתפקיד הממשלה , שבכלים שברשותה, תקציב, מיסוי וחקיקה להשפיע על תהליך .העברת הידע מן האוניברסיטאות לתעשיה .לגבש תוכניות לשם פיתוח נושאי הוראה והתשתית המחקרית באוניברסיטאות ע“י התעשיה .לקבוע קריטריונים באשר לניהול הקנין הרוחני והסדרי הזכויות בו להגיש לוועדת שרים למדע ולטכנולוגיה תוכניות לטיפוח קשרים עם התעשיה, לשם קידום הצמיחה .הכלכלית בארץ פרופ‘ משה אורון, יכהן בתפקיד יושב ראש הוועדה .מר דב מישור, יועץ המועצה, ישמש מרכז הוועדה .2008הוועדה תגיש תוכנית עבודה ודו“ח ביניים בסוף יוני .אני מאחל לכם עבודה פוריה במסגרת הוועדה ,בברכה ,פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למו“פ 151 נ ס פ ח י ם 2007 בדצמבר23 , ירושלים לכבוד חבר משקיף במועצה הלאומית למו“פ,תא“ל במיל‘ עוזי עילם חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ משה אורון חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ לאה בם מנהל תוכנית מגנ“ט, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה,מר אילן פלד מר דב מישור, יועץ המועצה הלאומית למו“פ ,נכבדי פ בטחוני“פ אזרחי למו“כתב מינוי – הוועדה הלאומית לתיאום בין מו:הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ובהתאם לחוק המועצה הלאומית למו“פ ובתיאום עם ראש .מפא“ת, הריני מתכבד למנותכם כחברים בוועדה הלאומית לתיאום בין מו“פ אזרחי למו“פ בטחוני .שני חברי הוועדה הנוספים, ד“ר יעקב נגל וד“ר משה גולדברג, ימונו באופן רשמי ע“י ראש מפא“ת :תפקידי הוועדה לאתר ולבחון את התחומים שבהם יש מימשק בין המו“פ האזרחי לבטחוני, מתוך ראיית צורכי הפיתוח .העתידי ואפשרויות הישום של הידע המדעי במישורים אלה .לקבוע קריטריונים לגבי התחומים המשיקים, לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות, המועמדות למימון .לרכז תוכניות והצעות לגבי התחומים המשיקים ולהעריכן על פי הקריטריונים דלעיל לגבש תוכניות לפיתוח ישומים אסטרטגיים לגבי התחומים המשיקים כנ“ל, שיאפשרו למדינת ישראל .להשתלב בפרויקטים עתירי ידע של המדינות המובילות בתחום המחקר והפיתוח להגיש לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה תוכניות למימון על פי סדרי עדיפויות שייקבעו על ידי .הוועדה תא“ל מיל‘ עוזי עילם יכהן כיור הוועדה .מר דב מישור, יועץ המועצה הלאומית למו“פ, ישמש כמרכז הוועדה ,בברכה ,פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 152 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 2007 בדצמבר20 , ירושלים לכבוד חברת המועצה הלאומית למו“פ,ד“ר אורנה ברי המשנה ליו“ר המועצה הלאומית למו“פ,מר יגאל ארליך חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ יהודית בירק חבר המועצה הלאומית למו,פ,פרופ‘ דוד הורן האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,מר בוב לפידות לשכת המדען הראשי, משרד המסחר, התעשיה והתעסוקה,גב‘ מינה גולדיאק משרד המדע, התרבות והספורט,הגב‘ אילנה לוי אגף התקציבים, האוצר,מר אייל אפשטיין קשרי תרבות ומדע, משרד החוץ,הגב‘ פנינה אלעל מנכ“ל הות“ת, המועצה להשכלה גבוהה,מר סטיבן סתיו אביבסגנית הנשיא למו“פ, אוניברסיטת תל,פרופ‘ חגית מסר ירון ארה“ב למחקר ולפיתוח תעשייתילאומית ישראלמנהל הקרן הדו,מר איתן יודלביץ תחום מחקר וקשרי חוץ, המועצה להשכלה גבוהה,גב‘ גלית אייזמן מר גורי זילכה, יועץ המועצה הלאומית למו“פ מר דב מישור,יועץ המועצה הלאומית למו“פ מזכ“לית המולמו“פ,גב‘ פרידה סופר ,שלום רב פ בינלאומיים“הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מוכתב מינוי:הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ועל פי חוק המועצה הלאומית למו“פ, אני מתכבד למנותכם .כחברים בוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו“פ בינ“ל .כינון הוועדה נעשה בתיאום עם הגופים והמוסדות המתאימים בארץ :תפקידי הוועדה .תיאום קשרי המו“פ הבינלאומיים בין הגורמים השונים בישראל .תיאום הקשרים הבינ“ל עם גופים מדעיים ממלכתיים בחו“ל תיאום קשרי המדע הבינ“ל של מדינת ישראל, ע“מ שניתן יהיה לשרת את האינטרסיים המדיניים של .ישראל, בתיאום עם משרד החוץ לאומיות, השתתפותתיאום הסיוע בגיוס מענקי מחקר לגיבוי המחקר המדעי בארץ באמצעות קרנות דו .ישראל בארגונים בינ“ל ומימון מחקרים משותפים .תיאום במתן שירות למדע הישראלי ע“י השגת ידע או ע“י השתלבות ישראל בפרויקטים גדולים בינ“ל .ד“ר אורנה ברי. ומר יגאל ארליך, ישמשו יושבי ראש משותפים בוועדה זו .כמרכזת הוועדה תשמש הגב‘ פרידה סופר .30.06.08הוועדה מתבקשת להגיש דו“ח ביניים עד ה .אני מאחל לכם הצלחה במילוי תפקידכם בברכה פרופ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 153 נ ס פ ח י ם 2007 בדצמבר21 , ירושלים לכבוד חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ לאה בם פרופ‘ חיים אילתה חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ משה אורון חבר המועצה הלאומית למו“פ,מר דורון כוכבי מדען ראשי, משרד התשתיות הלאומיות,ד“ר שלמה ואלד גוריוןס/הנשיא למו“פ, אונ‘ בן,פרופ‘ מרדכי הרשקוביץ משרד התשתיות הלאומיות,ד“ר אברהם ארביב הטכניון,פרופ‘ גרשון גרוסמן מדען ראשי, חברת החשמל,מר דוד אלמקאיס מר עמיר מקוב, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה מר אמנון עינב תעשייה אווירית,גב‘ נאווה סלע יועץ המועצה הלאומית למו“פ,מר דב מישור ,נכבדי הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיהכתב מינוי :הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ובהתאם לחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הריני .מתכבד למנותכם כחברים בוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה :תפקידי הוועדה .מיפוי נושאי המחקר המרכזיים בישראל בתחום האנרגיה באקדמיה, בתעשייה ובמגזרים אחרים גיבוש המלצות באשר להיקף המחקר הרצוי למדינת ישראל בסוגי האנרגיה השונים, כולל קביעת סדר .עדיפויות. ניסוח ההמלצות ייעשה תוך התייעצות עם גורמי משק ומוסדות אקדמיה רלבנטיים .קיום מעקב שוטף אחר ההתפתחויות בתחום בארץ ובעולם לאיתור הזדמנויות וטכנולוגיות ,ניתוח מעמדה של ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בתחום, זיהוי פערים ויתרונות יחודיים .בדיקת אפשרויות לשיתוף פעולה בינלאומי יזום התאגדויות של גורמים אקדמיים, עסקיים ומשרדים ממשלתיים, המעוניינים לשתף פעולה בפרויקטים .בתחום האנרגיה הכנת דו“ח שנתי על המצב וההתקדמות בתחום, והגשתו לוועדת שרים למדע וטכנולוגיה ולגופים .הממלכתיים המתאימים כיו“ר הוועדה, תשמש פרופ‘ לאה בם, חברת המועצה הלאומית למו“פ .כמרכז הוועדה, ישמש מר דב מישור, יועץ המועצה הלאומית למו“פ 30.06.08הוועדה מתבקשת להציג התקדמות תוכנית העבודה ודו“ח ביניים עד ,בברכה ,פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 154 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 2007 בדצמבר21 , ירושלים לכבוד חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ חרמונה שורק חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ מישל רבל חבר המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ יצחק פישוב חברת המועצה הלאומית למו“פ,פרופ‘ יהודית בירק אוניברסיטת בן גוריון,פרופ‘ ברכה רגר ,מר דן וילנסקי מנכ“ל הדסית,ד“ר רפי הופשטיין חברת טבע,ד“ר בנצי וינר משרד המדע, התרבות והספורט,ד“ר מחמוד תאיה לשכת מדען ראשי, משרד המסחר והתעשיה,ד“ר אורה דר בי“ח שיבא,פרופ‘ גידי רכבי הפקולטה לחקלאות, רחובות,פרופ‘ אילן חת שרותי בריאות כללית,ד“ר שמואל קלנג יועץ המועצה הלאומית למו“פ,גורי זילכה משרד הבריאות,ד“ר זלינה בן גרשון ,נכבדי הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה כתב מינוי:הנדון בתוקף תפקידי כיו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ובהתאם לחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הריני .מתכבד למנותכם כחברים בוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה :תפקידי הוועדה .גיבוש מדיניות ממלכתית לקידום המחקר והפיתוח האקדמי והיישומי במו“פ הטכנולוגי במדעי החיים והרפואה קידום ועידוד המחקר הבסיסי התשתיתי והישומי במדעי החיים והרפואה בישראל בתחומים העשויים בעתיד לשפר את בריאות הציבור ואיכות החיים בישראל ולקדם את המדע והמשק הישראלי בתחומים .אלו ניתוח מעמדה של ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בתחום, זיהוי פערים ויתרונות יחודיים, ובדיקת .אפשרויות לשיתוף פעולה בינלאומי ,הצעות לייזום ותיאום פרויקטים לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות, ולביצוע מו“פ גנרי טכנולוגי בתחום .והגשת תוכנית פעולה רב שנתית מתוקצבת למימון לפי סדרי עדיפויות הצעות לייזום התאגדויות של גורמים אקדמיים, עסקיים ומשרדים ממשלתיים, המעונינים לשתף פעולה .בפרויקטים של פיתוח תשתיות ומו“פ גנרי בתחום בחינת דרכים להרחבת יכולת היישום של הידע המדעי בתחום, לרבות הכשרה של כוח אדם והבטחת .עתודה של חוקרים הנדרשת לפיתוח התחום ולהשגת היעדים הלאומיים הצגת דו“ח שנתי למולמו“פ על המצב וההתקדמות בתחום בישראל, לשם הגשה לוועדת השרים למדע .ולטכנולוגיה .כיו“ר הוועדה, תשמש פרופ‘ חרמונה שורק .כיועץ המועצה, ישמש מר גורי זילכה .כמרכזת הוועדה, תשמש ד“ר זלינה בן גרשון .30.06.08הוועדה מתבקשת להגיש דו“ח ביניים עד ה ,בברכה פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח