חומר רקע

התיחסות הנהלת בתי המשפט להצעות חוק אימוץ ילדים: 1. סעיף 9(א)(2) – בנוסח הנוכחי מוצע כי הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ שניתנה בפני פקיד סעד ועו"ד כמפורט בהצעה, תובא לאישור בית המשפט בתוך 48 שעות. אנו סבורים כי יש להשמיט את הסיפא לסעיף מאחר ויש בו כדי להפוך  את בית המשפט למעין "חותמת גומי" כאשר ביהמ"ש מתבקש לאשר הסכמה שניתנה שלא בפניו. הנוסח אף אינו מגשים את  התכלית לפיה, יש לחזק את מעמד מתן ההסכמה באמצעות בית המשפט, ע"י כך שהורה יידרש לעמוד בפני בית המשפט ולהתמודד עם "יראת" בית המשפט בעת מתן ההסכמה. יצוין כי יש מקום לשקול כי במקרים מיוחדים (כגון הורה עם  מוגבלויות שונות), תינתן ההסכמה בפני בית המשפט כאשר ההורה נוכח בפניו.   במידה ולא יושמט הסיפא, יש להתייחס לסוגית הזמן הנדרש לאישור. לדעתנו הזמן שהוקצב למתן אישור בית המשפט הינו קצר מדי. הקצבת זמן של 48 שעות עלולה ליצור קושי כאשר ההסכמה ניתנת בסמוך לסופי שבוע או מועדי ישראל. קוצר הזמן עולה ביתר שאת לאור העובדה כי ישנם שופטים מעטים המתמחים בענייני אימוץ.      2.סעיף 9א(ג) – הבאת הסכמה שניתנה בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי לאישור בימ"ש - ראו הערותינו  בהתאם לאמור לעיל לגבי אישור בית משפט.  3. סעיף 10(ב) -  בנוסח המוצע על בית המשפט לתת את החלטתו בדבר ביטול הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ בתוך 40 יום. החלטת בית המשפט בערעור על החלטה כאמור תינתן בתוך 20 יום. לדעתנו, הזמנים שנקבעו בסעיף קצרים מדי. פעמים רבות נדרש מינוי מומחה לצורך מתן החלטה בעניין, מטבע הדברים מדובר בהליך ממושך יותר. אנו סבורים כי יש להאריך את המועדים ולחלופין לקבוע כי בית המשפט יהיה ראשי להאריך את המועדים למתן החלטתו מטעמים מיוחדים. 4. סעיף 13(א)(1)(ג1) – בנוסח מוצע כי לצורך קביעה כי אין אפשרות סבירה לזהות את אבי הילד יש לבדוק כי לא הוגש הליך לבית המשפט ע"י אדם הטוען כי הוא אבי הילד או כי היה נשוי לאם בתקופה הרלבנטית. יש להגדיר היכן תתבצע הבדיקה: האם במאגרי המידע של רשויות הרווחה או במאגרי מידע אחרים.  5.  סעיף 23 – לדעתנו יש לקבוע כי מינוי עורכי הדין יעשה ע"י האגף לסיוע משפטי וימומן ע"י משרד המשפטים.   בברכה, שירי לנג, עו"ד הנהלת בתי המשפט