חומר רקע

DOC 63,743 תווים המסמך המקורי ↗
קובץ תיקונים משולב מלא לדיון ביום 14082008 חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשס"ח-2008 ** הערות חדשות שלא היו בנוסח שהועבר ב-12/8 מסומנות באפור שינוי מונחים אושר 8/7/2008 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19671 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום, במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל" ובמקום "המוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחוייבים ייעשו לפי זה. תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: אושר 8/7/2008 ""המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו–ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו–(5), 480, 482, ו-489; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); מוצעת הרחבה להגדרת "מזונות המגיעים לילד קטין" – בהתאם לפסיקה בעניין זה, ובהתאמה חלקית להגדרה "ילד" שמופיעה בסע' 238 לחוק הביטוח הלאומי. "מזונות המגיעים לילד קטין" – לרבות מזונות המגיעים לילד בגיר שנתקיים בו אחד מאלה: (1) טרם מלאו לו 21 שנים; (2) הוא משרת בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986; (3) הוא משרת בשירות לאומי; (4) הוא לומד במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל; (5) הוא לומד במסלול עתודה שהוכר בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (6) הוא לומד במוסד חינוכי על-יסודי וטרם מלאו לו ...שנים. "תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 19842." החלפת סעיף 2 3. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי, יבוא: אושר 8/7/2008 "לשכות הוצאה לפועל 2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן. אושר 17/7/2008 (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל ניתן יהיה להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. אושר 17/7/2008 (ג) לענין סעיף זה, "מחוז" – בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שנקבעו על ידי שר המשפטים בתוקף סמכותו לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984." הממשלה – שומרת על הזכות להסתייג בעניין אישור ועדת חוקה בס"ק (א) ח"כ דוד רותם – הסתייגות שלפיה הסעיף הקובע שליד כל בימ"ש שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל יישאר בעינו החלפת סעיף 3 4. במקום סעיף 3 לחוק העיקרי, יבוא: אושר 8/7/2008 "הממונה על רשמי ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל 3. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל; רשם שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד. (ב) שר המשפטים, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט של בית משפט שלום לממונה על רשמי ההוצאה לפועל; הממונה על רשמי ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל." תיקון סעיף 4 5. בסעיף 4 לחוק העיקרי – אושר 8/7/2008 (א) במקום כותרת השוליים יבוא "מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל"; (ב) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי על מערך ההוצאה לפועל ויהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות. תיקון סעיף 4א 6. בסעיף 4א לחוק העיקרי – אושר 8/7/2008 (א) במקום כותרת השוליים יבוא "הענקת סמכויות לדון בבקשות"; (ב) בסעיף קטן (א), במקום "של זוכה" יבוא "המוגשות" ובמקום "סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו" יבוא "סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין, בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות ונסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל". (ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר." מיום 6.4.1990 תיקון מס' 9 ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126 הסתיגות חבר הכנסת משה גפני – במקום "המוגשות" יבוא "שאינן בעלות אופי שיפוטי המוגשות". תיקון סעיף 5ג אושר 8/7/2008 X. בסעיף 5ג לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל." תיקון סעיף 5ז 7. בסעיף 5ז לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: אושר 8/7/2008 "(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך אם מצאה שהתלונה נגדו הייתה מוצדקת. (2) ועדת האישורים רשאית, לעיין בשנית בהחלטתה לחייב בהוצאות, אם ניתנה שלא בפני האדם שחויב בהוצאות, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה, ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו הייתה פסק דין. (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדת חקירה, תשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו–11(ה)." תיקון סעיף 6 8. בסעיף 6 לחוק העיקרי – אושרו ס"ק (א) ו-(ב) - 8/7/2008 (א) האמור בו יסומן "(א)" ובו, אחרי "בקשה לביצוע פסק הדין" יבוא "ובלבד שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, מניין 30 הימים יחל ממועד המצאת פסק הדין", והמילים "ככל הידוע לו" – יימחקו; ח"כ עתניאל שנלר – הסתייגות דיבור. (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין ובלבד שלא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו. אושר 17/7/2008 (ג) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי החייב המפורטים בתוספת ה-X (בסעיף זה – פרטי החייב הטעונים אימות), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי תקנת משנה זו יחולו ההוראות בענין אבטחת מידע3 לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 והתקנות מכוחו; אושר 28/07/2008 (2) לא תתקבל בקשה כנגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם פרטי החייב הטעונים אימות, כפי שנמסרו על ידי הזוכה, אינם תואמים את הפרטים כאמור המופיעים במרשם האוכלוסין; (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת ה-X, וכן לקבוע הוראות לענין ביצועו של סעיף זה, לרבות לענין אופן העברת המידע ממשרד הפנים." יועבר לסוף החוק בניסוח הסופי "תוספת X (סעיף 6(ג)) (1) שם פרטי ושם משפחה; (2) מספר תעודת זהות." תיקון סעיף 7 9. בסעיף 7 לחוק העיקרי – אושר 8/7/2008 (א) בסעיף קטן (א1), אחרי "הודעה לחייב" יבוא "בשפה פשוטה וברורה", אחרי "מתשלום חובותיו" יבוא "ובחלוף 45 ימים ניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו ללא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או מאסר כאמור בסעיף 70", והמילים "והוא צפוי למאסר – יימחקו, ובסופו יבוא "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר מידע נוסף בעניין הליכי הוצאה לפועל שיש לכלול באזהרה". (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן – תקנות סדר הדין)" יבוא "תקנות סדר הדין"; (ג) בסעיף קטן (ג) – 7(א1) עניינו מסירת מידע על הכתובת – לא נדרשת כמובן המצאה מלאה. היתה טעות בהפניה (א) אחרי "על אף הוראות סעיף קטן (ב)" יבוא "לא יצווה רשם הוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3) 7ב(א1) ו-(א2) ", במקום "לא יינקטו" יבוא "ולא יינקטו" ואחרי "נגד החייב" יבוא "הגבלות לפי פרק ו'1 או"; (ב) הסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק; (ד) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) הגיש החייב בקשה כלשהי בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו כאילו הומצאה לו האזהרה בתיק בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת."; אושר 17/7/2008 (ה) בסעיף קטן (ד), המילים "כאמור בסעיף קטן (ג)" – יימחקו, ובמקום "כדין" יבוא "בהמצאה מלאה". תיקון סעיף 7א4 10. בסעיף 7א לחוק העיקרי – אושר 17/7/2008 +28/7/2008 (א) בסעיף קטן (א)(2), במקום "נכסיו ומקורות הכנסתו" יבוא "כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה", אחרי "בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981" יבוא "(בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו, וסך הוצאותיו המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בסעיף (א) בתוספת הראשונה, אשר בהתאם למפורט בטור ב' של אותו סעיף ניתן לקבל מהם מידע ומסמכים כאמור (להלן — כתב ויתור על סודיות); בסעיף זה ובסעיף 7ב – "יציאות מישראל" ו"כניסות לישראל" – למעט יציאות מישראל לאזור כהגדרתו בחוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-19775, וכניסות לישראל מהאזור כהגדרתו באותו חוק."; (ב) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: מוצע לשלב את סעיף קטן (ה1) בסעיף קטן (ו) הקיים - ראו נוסח חלופי להלן: "(ה1) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי במצבו הכלכלי שיש בו כדי להשפיע על יכולתו לשלם את החוב הפסוק בתשלומים שנקבעו, חייב להודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה למתן צו תשלומים, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך." (ב) בסעיף קטן (ו), אחרי "בתשלומים שנקבעו" יבוא "חייב להודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה למתן צו תשלומים, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך, וכן" תיקון סעיף 7ב6 11. בסעיף 7ב לחוק העיקרי – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "כל גורם" יבוא "כאמור בסעיף 7א(א)(2)" ובמקום "מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו" יבוא "מידע על החייב כאמור באותו סעיף". אושר 17/7/2008 (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א1)7 נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל איננה כתובתו הנכונה של החייב, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, וללא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לידיו מידע בדבר כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת השלישית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסרה לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גורמים נוספים שייכללו בתוספת השניה וכתובות נוספות שייכללו בתוספת השלישית. (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בסעיף (א) בתוספת הראשונה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו מהסוג המפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), 69יג(ב)(6) או 69יג(ד) ושחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת הראשונה. (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת יהיה רשאי רשם ההוצאה לפועל מטעמים שיירשמו, ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בסעיף (ב) בתוספת הראשונה למסור לידיו מידע כמפורט בטור ב' שלצדו אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך. (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום משלוח ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל. (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים." (ג) בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3) ובמקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שתיקבע בתקנות"; (ד) בסעיף קטן (ד), אחרי "לחייב נכס" יבוא " או מקור הכנסה" ואחרי "קיומו של הנכס" יבוא "או מקור ההכנסה"; (ה) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: שינוי ניסוחי בלבד "(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו וזאת תוך מתן הוראות לעניין שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב." אושר עד סעיף קטן (ו) – 17/72008 (ו) בסעיף קטן (ה), במקום "מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב" יבוא "מידע או מסמך לגבי החייב"; אושר 28/7/2008 (ז) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - שינויי נוסח בלבד (1) הוראות לענין הליכי מסירת מידע על החייב לפי סעיף זה, ובין היתר, לענין אופן מסירת המידע, ושימוש במידע באופן מדורג, אופן עיבוד המידע, הגישה למידע, החזקת המידע ואבטחתו, תקופות שמירת המידע ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע אודותיו, אופן תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, הכל בהתחשב בצורך בהגנה על פרטיות החייב; (2) אגרות עבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה; הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין אגרות לפי סעיף זה. (ז) (1) הוגשה בקשה לפי סעיף זה למסירת מידע על חייב הנמצא בידי גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת הראשונה או השניה ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן זה, ישולם לגורם האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף קטן זה; (2) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של גורם כאמור לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע כי תנאים לזכאות הם: (א) קבלת כמות מזערית של בקשות למידע בפרק זמן שקבע; (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הבקשות ולמשלוח התשובות; (3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-19738. (4) תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיותקנו בהדרגה; (5) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה." הוספת סעיף 7ב1 X. אחרי סעיף 7ב לחוק העיקרי יבוא: אושר 28/7/2008 "פטור מאחריות במסירת מידע 7ב1. מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע".יות במסירת מידעזה יכול שיותקנו בהדרגה. שלוח התשובות;קבוע את התנאים לזכאותו של גורם כאמור לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר ר מוצע תיקון לסעיף 7ג X. בסעיף 7ג לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), לפני "הליכי הבאה ומאסר" יבוא "הליכי מסירת מידע על החייב ללא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 וכן לעניין"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2" יבוא "ההליכים כאמור בסעיף קטן (א)". סעיף תחילה לפרק מסירת המידע – מעודכן X. (א) תחילתם של סעיפים 7א, 7ב ו-7ב1 כנוסחם בסעיפים 10, 11 ו-X לחוק זה תהיה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות 4/2009 בהנחה שהחוק מפורסם בסביבות 10/2008 – ומועד זה יחול על פרטים 1, 3, 8, 9, 10 בסע' א' בתוספת הראשונה ועל פרטים 1, 2, 4 בתוספת השניה – המוסד לביטוח לאומי, מרשם האוכלוסין, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי – לפי הודעת מנהל מערכות ההוצאה לפועל ניתן יהיה להפעיל מאגרים אלה כבר ב-1/2009 אך מועד התחילה של הצעת החוק כולה אמור להיות שישה חודשים מיום הפרסום] ואולם – (1) תחילתם של הסעיפים האמורים לענין פרטים 2, 4, 5, 6, 7, 12, 13, 15, 17 [כנ"ר, רשם האגודות השיתופיות, רשם העמותות, רשם המפלגות, רשם החברות והשותפויות, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל , מרשם המקרקעין, חב' אשראי] בסעיף (א) בתוספת הראשונה ולענין פרט 1 בסעיף (ב) בתוספת הראשונה [חב' אשראי] תהיה בתוך עשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות בסביבות 8/2009]; (2) תחילתם של הסעיפים האמורים לענין פרט 18 [בנקים] בסעיף (א) בתוספת הראשונה ולענין פרט 2 בסעיף (ב) בתוספת הראשונה תהיה בתוך שנים עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות בסביבות 10/2009]; (3) תחילתם של הסעיפים האמורים לענין פרטים 11, 14, 16 ו-20 [הממונה על רישום צמ"ה, חברות משכנות, בזק, חברת חשמל, בעלי רשיון רט"נ, חברה מנהלת] בסעיף (א) בתוספת הראשונה ולענין פרטים 5, 6, 7 בתוספת השניה [חב' החשמל, בעלי רישון לשידורי כבלים ולווין ובעלי רשיון למתן שירותי טלפונים פנים ארציים נייחים] תיעשה בהדרגה, החל ביום שיקבע השר בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, והיא תושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות בסביבות 10/2011] (בפסקה זו – המועד הקובע); לא הושלמה ההחלה עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים ביחס לפרטים המנויים בפסקה זו במועד הקובע. (ב) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להאריך מועדים שנקבעו בסעיף זה בתקופה של .....חודשים אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת. תיקון סעיף 8(ד) אושר 8/7/2008 + 17/7/2008 12. בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, במקום "11" יבוא "7ב(א2), 7ב(א3), 11", אחרי "61 עד 64" יבוא "66א", ובסופו יבוא "לא יינקטו בידי לשכת ההוצאה לפועל הליכים לבקשת הזוכה בלבד אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה." תיקון סעיף 109 13. בסעיף 10 – נדון 28/7/2008 – טרם אושר (א) בכותרת השוליים, במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין"; לא לדיון הקרוב הקבוע ל-14/8/2008 (ב) בסעיף קטן (א), במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין", במקום "כאמור בתעריף המינימלי המומלץ לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א1)", במקום "שכר אחר" יבוא "שכר טרחה אחר" ובמקום "שכר עורך הדין" יבוא "שכר טרחת עורך הדין";. (ג) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הוראות לענין שכר טרחת עורכי דין; לא קבע שר המשפטים הוראות כאמור, יהיה שכר טרחת עורך הדין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-196110." (ד) בסעיף קטן (ג), במקום "שכר עורך הדין" יבוא "שכר טרחת עורך דין"; (ה) בסעיף קטן (ד), במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין". תיקון סעיף 19(ג)11 אושר – 28/7/2008 14. בסעיף 19(ג) לחוק העיקרי, הרישה עד המילים "בית משפט שלום" – תימחק; הוספת פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר 15. אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: "פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר אושר 8/7/2008 וכן 28/7/2008 "חיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר 20א. (א) בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שגובה החוב הפסוק על פיו אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, למעט פסקי-דין למזונות ובקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (להלן – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'312. מוצע לתקן גם כאן כפי שנקבע לענין משלוח התראות לחייב – במקום מועד מסירת ההודעה – מועד משלוח ההודעה... (ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים [מיום משלוח ההודעה?] ממועד שתימסר לו ההודעה, אלא אם יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יועבר התיק למסלול הרגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; נגנז התיק לפי סעיף זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו; הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב. אושר 8/7/2008 החלת הוראות 20ב. הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3, ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחוייבים. אושר 8/7/2008 בקשת ביצוע במסלול מקוצר 20ג. בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה. הליכים שיינקטו במסלול המקוצר 20ד. (א) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף 20ג, זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן: (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי; (2) עיקול כלי רכב של החייב; עמדת הממשלה – הליך עיקול מיטלטלין אחרים יחייב תוספת אגרה – טרם הוכרע (3) עיקול מיטלטלין אחרים של החייב, לבקשת הזוכה בלבד אושר 8/7/2008 (ב) רשם ההוצאה לפועל ינקוט בהליכים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או שנמסר על ידי הזוכה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ומבלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב ובלבד שציין בבקשת הביצוע אלו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, ינקוט רשם ההוצאה לפועל בהליכים, בכפוף להוראת סעיף 7(ה). (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א לחוק; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 20ח(ב). אושר 17/7/2008 פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר 20ה. (א) ביצוע חיוב במסלול המקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה: (1) חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ביצוע החיוב במסלול המקוצר יסתיים בתוך זמן סביר אחר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לממש נכסים נוספים של החייב שכבר עוקלו בתוך אותה תקופה; (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים; (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול הרגיל. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו. (ג) הסתיים ביצוע החיוב במסלול המקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב [הפסוק] במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה [משלוח ההודעה], אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור: (1) היו הזוכה או הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול הרגיל; (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייגנז התיק; אושר 28/7/2008 (ג1) (1) נגנז התיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר במסגרת ביצוע התיק במסלול המקוצר יישמר בתיק לתקופה שתיקבע; (2) הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן יהיה להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול המקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר במסגרת ביצוע התיק במסלול המקוצר; (3) הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב. אושר 17/07/2008 (ד) אין באמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב כספי אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום גניזת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו. אושר 17/7/2008 העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין 20ו. (א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין. אם לא יאושר סעיף 10(א1) תהיה ההפניה לסעיף 10(א) (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א1) לענין הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר. מעקב אחר יישום פרק א'1 20ז. במהלך התקופה שתחילתה שנה לאחר מועד תחילתו של פרק זה ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשישה חודשים על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה: (1) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע אשר ניתן היה לבקש לבצע במסלול המקוצר, בחלוקה לפי גובה החוב; (2) ההליכים שננקטו במסלול המקוצר; (3) אחוזי הגביה במסלול המקוצר בהשוואה לאחוזי הגביה במסלול הרגיל בתיקים שנפתחו בכל אחד מהמסלולים בתקופה שמיום תחילתו של פרק זה ועד מועד הדיווח, בחלוקה לפי סוגי תיקים; (4) מספר התיקים שהועברו מן המסלול המקוצר למסלול הרגיל, בחלוקה לפי הטעמים להעברתם כאמור; (5) תקופות סגירת תיקים במסלול המקוצר. תקנות וכללים 20ח. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לביצוע פרק זה, לרבות לענין העברת תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל. (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול המקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים, והם יחולו אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת; הכללים יפורסמו ברשומות." תחילה – אושר 28/07/2008 יועבר לסוף הצעת החוק X. תחילתו של פרק א'1 לחוק כנוסחו בסעיף 15 לחוק זה שישה חודשים13 מיום פרסומו של חוק זה והוא יחול על בקשות לביצוע שיוגשו עד תום שנתיים מהמועד האמור. תיקון סעיף 22 16. בסעיף 22 לחוק העיקרי - ** לעדכן את הנוסח המשולב (א) בסעיף קטן (א) - (1) בפסקה (2), אחרי "כלי מטבח," יבוא "ציוד רפואי, תרופות" ובמקום "אחרים שהם", יבוא "אחרים, והכל אם הם"; (2) בפסקה (4), אחרי "ששוים" יבוא "המוערך", והסיפה החל במילים "ואם היו" – תימחק; (3) אחרי פסקה (6) יבוא: "(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת ה-X הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי בצו, להוסיף לתוספת ה-... סוגי מיטלטלין, אשר כל עוד שווים המוערך אינו עולה על סכום שייקבע בתקנות, התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו; (8) מיטלטלין ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; הוראת פסקה זו לא תחול על מטלטלין שהם מלאי עסקי." (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(5)" יבוא "(5), ו-(7)". (ב1) בסעיף קטן (ג), במקום "(א)(1), (2) ו-(3)" יבוא "(א)(1), (2), (3), (5) ו-(7)" (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו." יועבר לסוף הצעת החוק "תוספת X אושר 28/07/2008 (1) מחשב אישי כולל מדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אך למעט מערכת מחשבים; (2) מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב; (3) טלפון נייח או טלפון נייד; (4) מכונת כביסה." תיקון סעיף 2514 17. במקום סעיף 25(ב) לחוק העיקרי יבוא: אושר 28/7/2008 "(ב) לענין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין." תיקון סעיף 38(ג)15 זה הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב ב-14/8/2008 18. בסעיף 38(ג) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הבינוי והשיכון, הוראות שיחולו על זוכה המבקש ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון שפורש בהם שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה, אשר יבטיחו כי החייב ובני משפחתו הגרים עימו לא ייוותרו ללא קורת גג, וזאת לרבות בדרך של קביעת חובת תשלום שכר דירה בסכום שיקבע ולתקופה שיקבע." תיקון סעיף 45ב 19. בסעיף 45ב לחוק העיקרי – אושר 4/8/2008 (א) בכותרת השוליים, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת"; (ב) בסעיף קטן (א) – (1) בכל מקום, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת" ובמקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת"; (2) במקום "על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "על נכסי חייבים הנמצאים בקופות גמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל)", במקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה", במקום "ממרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "מהגוף המתפעל" ובמקום "למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "לגוף המתפעל"; (ג) בסעיף קטן (ב), במקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת" ובמקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה". הוספת סעיף 45ג16 20. אחרי סעיף 45ב לחוק העיקרי יבוא: אושר 4/8/2008 –למעט לעניין מזונות ילד בגיר – ראו בסעיף ההגדרות הרחבה של הגדרת מזונות המגיעים לילד קטין "עיקול מתחדש בתיק מזונות 45ג. (א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל: (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב, המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מדי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור; (2) לצוות, מדי אותה תקופה, על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו תוך שנה מאותו יום, וזאת בהתאם לגובה החוב המעודכן בתיק, ובלי צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת. (ב) הוראות פרק זה יחולו בשינויים המחוייבים, גם על עיקול כאמור בסעיף זה. תיקון סעיף 4817 21. במקום סעיף 48(ב) לחוק העיקרי, יבוא: אושר 4/8/2008 "(ב) לענין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין." תיקון סעיף 50 22. בסעיף 50 לחוק העיקרי – אושר 4/8/2008 (א) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג)18; (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון בשל מענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-198619, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו." (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על אף האמור בכל דין" יבוא "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4) אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות"; (ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6) רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי הענין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה לה ניתן התשלום או המענק. (ד) הוצאו מספר צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לענין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול כספים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיפים קטנים (א)(1),(3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש על מנת להבטיח שאיסור העיקול לא יחול בפועל על כספים בסכום גבוה יותר מזה שנקבע לפי הוראות סעיף זה." הסתייגות ח"כ דוד רותם בעקבות הדיון מיום 4/8/2008 – בסעיף קטן (א) המוצע, אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "בפסקה (4), אחרי "במספר החברים" יבוא "אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי הכספים נדרשים לשם אספקת צרכים חיוניים של חברי הקיבוץ;", ובמקום "אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על"", ובמקום "אחרי פסקה (4)" יבוא "ואחריה". תיקון סעיף 5820 23. במקום סעיף 58(ב) לחוק העיקרי, יבוא: אושר 4/8/2008 "(ב) לענין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין." תיקון סעיף 64(א) לחזור בדיון 14/8/2008 24. בסעיף 64(א) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל"; 21 הוספת פרק ו'1: הטלת הגבלות 25. אחרי סעיף 66 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו22 אושר 4/8/2008 הטלת הגבלות על החייב 66א. רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על חייב שמתקיימים לגביו התנאים כאמור בסעיף 66ב, הגבלה, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש: (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב -1952,23 מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו. (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;24 פסקה זו לא אושרה בדיון ביום 4/8/2008 אולי נחזור לכך – אך לא בדיון הקרוב 14/8/2008 (לבדיקה נוספת עם נציגי חברות האשראי). (4) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;25 לענין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע בתקנות, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה; חלופה א' – נוסח שהוצג בדיון 4/8/2008 ואולם לא יראו את ההגבלה כסיום חוזה בהודעת החייב לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם סיום החוזה בהודעה מטעמו, למעט תשלום שהוא עמלת פרעון מוקדם של הלוואה שקיבל הלקוח מהמנפיק באמצעות כרטיס החיוב, אם נקבעה בחוזה עמלה כאמור; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שיהיה בה כדי להכביד על החייב הכבדה של ממש בשל העמדת חובות שהתחייב בהם לפירעון מיידי. חלופה ב' – נוסח חלופי בעקבות הדיון 4/8/2008 הגבלה לפי סעיף זה לא תוטל אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח שלא תיגרם לחייב הכבדה של ממש מלבד הגבלתו מלעשות שימוש בכרטיס החיוב בתקופת הטלת ההגבלה, לרבות הכבדה בשל העמדת התחיבויות לפירעון מיידי או בשל תשלום שיוטל עליו בשל כך שדין ההגבלה כדין סיום חוזה בהודעת החייב. (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד – הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור; לענין זה, "בעל ענין" – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב); הסתייגות שר התחבורה – למחוק את המילה "להחזיק" (6) הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רשיון נהיגה כמי שרשיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה. אושר 4/8/2008 תנאים להטלת מגבלות 66ב. (א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מן התנאים הבאים: (1) החייב הובא בפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 500 שקלים חדשים; (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-197226 (להלן – חוק המזונות); (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 2500 שקלים חדשים; (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 500 שקלים חדשים. (ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - (1) לקבוע הוראות לעניין [השלבים והאופן של] הטלת הגבלות לפי פרק זה. (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א). התראה בדבר הגבלה 66ג. (א) לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 30 ימים מיום משלוח ההתראה. (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לענין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום המגורים של החייב המעודכן בתיק ההוצאה לפועל במועד הטלת ההגבלה. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בחלוף 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב27 או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל. אושר 4/8/2008 ביטול הגבלה 66ד. (א) נפרע החוב, תבוטל כל הגבלה שהוטלה על החייב28. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, והוא רשאי להתנות את הביטול, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, בהטלת ערובה להנחת דעתו. (ב1) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים שניתן או מקיים הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לענין פרעון החוב שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לשלם את התשלומים לפי הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף ללא צורך במשלוח התראה לפי סעיף... (ג) בוטלה הגבלה, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי הענין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה. מכאן צריך להתחיל הדיון ביום 14/8/2008. תיקון סעיף 67(א) 26. בסעיף 67(א) לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), אחרי "במצבו" יבוא "הכלכלי", במקום "הכנסותיו וחובותיו" יבוא "חובותיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, חובותיו, הוצאותיו, ויציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל". הערה "ידיד": להאריך את התקופה הנתונה להתייצבות בכל לשכה מ-21 ימים ל-31 ימים – עקב הצפי לביטול לשכות הוצאה לפועל; בהתאמה להאריך התקופה של 30 יום שממועד המצאת אזהרה עד שניתן להזמין החייב לבירור ולנקוט אמצעים נוספים ל-40 יום. תיקון סעיף 69א – תיקון מוצע בעקבות השינוי הארגוני X. בסעיף 69א לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל". תיקון סעיף 69יא 27. בסעיף 69יא לחוק העיקרי - (א) בסעיף קטן (א) – (1) אחרי "כעבור 30 ימים" יבוא "מיוזמתו או"; (2) במקום פסקה (1)29 יבוא: "(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג [= לא הרים את נטל ההוכחה לענין מידת יכולתו לפרוע החוב או לא הביא המידע והמסמכים הדרושים לכך ללא הסבר סביר, או לא מילא אחר האזהרה, ולא הגיש בקשה לצו תשלומים ללא הסבר סביר];" הערה – "ידיד": לאור חומרת חזקת ההשתמטות שבסע' 7ג – מוצע לא לשנות את הנוסח הקיים היום בפסקה (1) – "החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, ולא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, כפי שנדרש באזהרה". הזמנה לבירור מיוזמת החייב – נכנס ברישא (ב) סעיף קטן (ב) - יימחק; עניין אי הצגת מסמכים במעמד הבירור הועבר לסעיף 69יג (ג) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במלים "התייצב חייב"- תימחק; תיקון סעיף 69יב30 28. בסעיף 69יב לחוק העיקרי – (א) בסעיף קטן (א), במקום המילים "בסעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "בסעיף 69יא(א) או (ב)" ובסופו יבוא "ובלבד שחלפו ארבעה חודשים חודשיים מיום שהומצאה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה"; (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל המציא שלח לחייב התראה וחלפו 14 / 20 ימים מיום משלוח ההתראה המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, ויצוינו הטעמים לכך, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 / 20 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל." הערה – "ידיד": לא לשנות את הנוסח הקיים בעניין "המצאת ההתראה" ; לפרט את הטעמים למתן צו ההבאה על מנת לאפשר לחייב לתקן את ההפרה שבשלה הוצא צו ההבאה. נמחקה התוספת בעניין ימי מנוחה – כבר קיים בסעיף 74יז(ה). תיקון סעיף 69יג 29. בסעיף 69יג לחוק העיקרי – (א) בסעיף קטן (ב) – (1) ברישה, במקום "רשאי ראש ההוצאה לפועל לברר" יבוא "יברר רשם ההוצאה לפועל, במידת האפשר / [תיקון מוצע - "ככל הניתן בנסיבות הענין" ובמקום "ולתת" יבוא "ורשאי הוא לתת"; (2) בפסקה (5), במקום "ומקורות הכנסתו" יבוא "וגובה הכנסתו ומקורותיה"; מוצע תיקון חלופי – ראו להלן: (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "לגבי יכולתו" יבוא "או להציג מסמכים שנדרש להציגם" ובסופו יבוא "ובלבד שגובה החוב הפסוק עולה על 500,000 שקלים חדשים"; מוצע במענה לדרישה לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להפעיל סנקציות כדי לחייב התייצבות, מתן עדות ומסירת מסמכים – להבהיר שהרשם מוסמך במעמד ההבאה או הבירור לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות לו בסעיף 67(ב) שעניינו חקירת יכולת. (ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט." [מטרת השינוי להפנות בצורה מדויקת לכותרת של סעיף 73 לחוק בתי המשפט] (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא – סוכם בדיון שהחזקה לפי סעיף זה תתוקן כך שהקביעה שרואים את האדם כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו תהיה בשיקול דעת הרשם ולא אוטומטית. סוף פרוטוקול הישיבה מיום 19052008. "(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, מבלי לתת הסבר סביר לכך: (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו; (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות; (3) למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו; (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם." הערה – "ידיד": מוצע שגם חזקת ההשתמטות בסעיף 7ג תהיה בשיקול דעת הרשם ולא אוטומטית (אחרת אין כ"כ טעם בשינוי המוצע בסעיף זה כי ניתן לעקוף אותו דרך סעיף 7ג) תיקון סעיף 70 30. בסעיף 70 לחוק העיקרי – הערה: מוצע לתקן את כותרת הסעיף שכן המאסר מוטל בעיקר למטרת גביית החוב (על אף שכאשר בעל יכולת אינו משלם את חובו ניתן לראות בכך במידה מסוימת בזיון בית משפט – המאסר הוא לא בשל הבזיון אלא כדי להוביל לגביית החוב) (לכן גם בודקים את יכולת החייב ומה נעשה לשם גביית החוב לפני שמטילים מאסר)-– התיקון המוצע הוא כדלקמן: בכותרת השוליים, במקום המילים "בשל בזיון ההוצאה לפועל" יבוא "בעל יכולת בשל אי תשלום חוב" – יימחקו; הערה- "ידיד": מתנגדים לשינוי הכותרת (א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "ראש ההוצאה לפועל רשאי" יבוא "שופט או רשם ההוצאה לפועל רשאי", במקום "החייב" יבוא "חייב שחובו הפסוק או גובה חובותיו הפסוקים במצטבר עולה על 500,000 10,000 שקלים חדשים" ובמקום הסיפה החל הבמלים "נתברר לו כי" יבוא "– יימחקו;שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו באמצעים העומדים לרשותו, כי החייב הוא בעל יכולת לשלם את החוב והוא משתמט מתשלומו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור." הערה – "ידיד": מוצע לקבוע במקום "שישה חודשים" כי לא ניתן יהיה לאסור את החייב אלא אם התייצב בפני רשם ההוצאה לפועל בסמוך לפני המאסר. (1) [הערה – מה שמופיע כעת בסעיף קטן (א) – היה קודם לכן בפסקה (1) הנל] (2) בפסקה (1), במקום "או 69יא(ד)" יבוא "69יא(ד) או 69יג(ד)."; (3) במקום פסקה (3) יבוא: "(3) הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "הוראות סעיף קטן זה" יבוא "ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל כאמור ושהתקיים אחד מאלה: (1) הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום; (2) רשם ההוצאה לפועל ניסה לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב, וקבע שיכולתו של החייב לא נתבררה בשל אי שיתוף פעולה של החייב." (ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן צו מאסר כאמור בסעיף קטן (א) אף אם לא הוכח לו כי החייב הוא בעל יכולת אם ניסה לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב כאמור בסעיף קטן (א), אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב. מוצעות התאמות להוראה המקבילה בסעיף הטלת ההגבלות (ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם שוכנע כי הדבר מוצדק ונכון בנסיבות העניין בהתחשב בפגיעה בחייב, ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ובהגבלות אחרות שהוטלו על החייב לפי פרק ו'131. הערה – "ידיד": מוצע לקבוע כי הליך המאסר ייקבע כהליך אחרון, שיורי בלבד, לאחר שננקטו ההליכים המתאימים לגביית החוב ורק בנסיבות המצדיקות נקיטתו (באחד הנוסחים הקודמים של החוק היה תנאי להוצאת צו מאסר כי "אין דרך אחרת לאלץ את החייב לבצע את פסק הדין"). (ג1) הרשם רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם ראה שהחייב מעוניין בכך, לעכב החלטה לפי סעיף זה לתקופה של 30 ימים אם ראה שהחייב מעוניין בייצוג, עד שימנה לו עורך-דין, או עד שימונה לו עורך-דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; הערות: [בדיוני הוועדה סוכם כי אם קיימות בחקיקה הוראות אשר מחייבות שופט לוודא ידיעת בעל דין על זכויותיו בענינים שונים – הרי שנוסיף הוראה כזו גם כאן לענין הייצוג (עמ' 35 לפרוטוקול הדיון מיום 4/5/2008). דוגמאות להוראות מסוג זה (לא זהות) מצאתי למשל: 1. חוק סדר הדין הפלילי – סע' 143א 2. בכללי האתיקה לשופטים ביחס להפניה להליכי בוררות וגישור32 3. בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות יש מצבים שבהם אם הנאשם אינו מיוצג על בית המשפט למנות לו סניגור, בהסכמתו. 4. בית המשפט לעניני משפחה נדרש בעת אישור הסכם להסביר לבעלי הדין, את משמעות הוראות ההסכם ולברר שערכו אותו בהסכמה חופשית 33 הוראה בעניין ידוע החייב הלא מיוצג על האפשרויות שבפניו מוצע להוסיף לסעיף העוסק בהטלת מאסר במעמד החייב; כאשר המאסר מוטל שלא במעמד החייב מוצע שהמידע יישלח במסגרת ההתראה. ידיד: מוצע כי הרשם יוכל לעכב החלטה לפי סעיף זה גם מיוזמתו (ולא רק לבקשת החייב). (ג) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות"; נמחקה התוספת בעניין ימי מנוחה – קיים בסעיף 74יז(ה). (ד) בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף קטן (א)(1) נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד) לא יבוצע צו המאסר אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב" יבוא "לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 20 ימים מיום משלוח ההתראה", ובמקום "מ-14 ימים" יבוא "מ-20 ימים", ובסופה יבוא 34; בהתראה יצויין כי החייב רשאי לבקש עיכוב של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים עד שימנה לו עורך-דין, ומידע בדבר אפשרויות מינוי עורך-דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 "; הערה – "ידיד": מוצע כי מניין הימים יחל מיום המצאת ההתראה ולא מיום משלוח ההתראה (ה) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: אם המאסר הוטל במעמד החייב אין טעם במשלוח התראה; אם החייב הובא לדיון בצו הבאה או לפי הוראות פק' מאסר שהוצאה – ניתן יהיה לבצע את המאסר מייד, מבלי להמתין (אחרת שוב יהיה צורך להביאו בצו הבאה..) "(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), הטיל רשם ההוצאה לפועל מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה, והמאסר ייכנס לתוקף בחלוף 14 ימים מיום הטלת המאסר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם מאסר שהוטל במעמד החייב, בדיון שאליו הובא בצו הבאה או לפי הוראות צו מאסר, ניתן יהיה לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב העומד בפניו אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר אפשרויות מינוי עורך-דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972." הערות: בדיון בוועדה עלתה דרישה מצד יו"ר הוועדה לקבוע הוראה שתאפשר להטיל סנקציות על מי שמפריע הפרעה חמורה לביצוע הליך להלן ההתיחסות: 1. סע' 13 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר מעצר של 48 שעות של מי שמפריע לביצוע הליך בהוצאה לפועל ייתכן שבמקרים קיצוניים ניתן יהיה לעשות בו שימוש (נוסח הסעיף - היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.) 2. סעיף 67(ב) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך רשם, המנהל חקירת יכולת לכוף התייצבות של חייב או של אדם אחר, מתן עדות והגשת מסמכים – באותה דרך שבה מוסמך לכך בית משפט – והכוונה היא לסעיפים 73א-73 לחוק בתי המשפט – המסמיכים את בית המשפט להטיל קנס או מאסר לשם כפיית התייצבות והבאת מסמכים כאמור. מוצע להוסיף הפניה לסמכויות אלה גם כשמדובר במעמד הבירור או ההבאה. נראה שדי בכך. 3. סעיף 72 לחוק בתי המשפט מסמיך בית משפט להורות על מאסר למניעת הפרעה. אלא שסמכות זו אינה נתונה לרשם של בית משפט, שאינו שופט. אין הגיון ליתן לרשם ההוצאה לפועל סמכות כזו. חוק בתי המשפט קובע שרק שופט מוסמך לשפיטה פלילית וכן להטיל מאסר לפי סעיף זה (נוסח הסעיף - 72 (א) אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס: מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי- הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט (ב) על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה סעיפי התחילה - פרק צוי הבאה ומאסרים X. מועד התחילה של סעיפים 28 עד 30 להצעת החוק יהיה בתוך שישה חודשים מיום הפרסום (כמו ברירת המחדל לגבי מרבית הוראות הצעת החוק). הוראת שעה [ביטול המאסרים35] X. (א) בתקופה שמתום שנים עשר / עשרים וארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד תום שלוש שנים / שנתיים מאותו מועד, יקראו את סעיפים 69יג עד 74, בשינויים אלה: שר המשפטים מציע שתקופת הוראת השעה תהיה של שנתיים (1) בסעיף 69יג – סעיף קטן (ג) יימחק; (2) סעיף 70 – יימחק; (3) בסעיף 71 – בכל מקום אחרי המילים "או מאסר" יבוא "לפי סעיף 74"; (4) בסעיף 72 – בסעיף קטן (א), אחרי "חייב שנאסר" יבוא "לפי סעיף 74"; (5) בסעיף 72א – בסעיף קטן (א), אחרי "צווי מאסר" יבוא "לפי סעיף 74"; (6) בסעיף 73 – אחרי "חייב שנאסר" יבוא "לפי סעיף 74"; (7) בסעיף 74 – בסעיף קטן (ב) – המילים "ו-70" – יימחקו; (ב) במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשישה חודשים על יישום הוראות סעיף זה והשפעתו על הגבייה בהוצאה לפועל. ** יש להתייחס לסעיף 180 לפקודת פשיטת הרגל – אך העניין בבדיקה ולא יידון בדיון הקרוב 14/8/2008 תיקון סעיף 74 31. בסעיף 74 לחוק העיקרי – מוצע להחיל מבחן מידתיות מתון גם לגבי מאסר של חייב מזונות; וכן להתייחס במפורש למצב שבו הרשם שוכנע שאין לחייב יכולת לשלם את חוב המזונות כשיקול לאי מתן צו מאסר. (X) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "אלא אם סבר כי מוצדק ונכון בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב או להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו'1, או אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן אין לחייב יכולת לשלם את חוב המזונות בהתאם לשיעורים שנקבעו בפסק הדין."; מוצע כי גם כאשר נשלחת התראה לפני מאסר בשל אי תשלום חוב מזונות לא יבוצע המאסר אלא לאחר חלוף תקופה מסוימת ממשלוח ההתראה וכי יפורט בה מידע לגבי אפשרויות הסיוע המשפטי (X) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "וחלפו ... ימים מיום משלוח ההתראה; בהתראה יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-... ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; ההתראה תכלול מידע בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972"." (א) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות"; (ב) בסופו יבוא: מוצע לעגן את הפסיקה שקבעה שההתיחסות לחוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי היא כחוב רגיל, לענין המאסר. "(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות. – (1) לא יחולו הוראות סעיף זה; (2) יחולו הוראות פרק ז'2 כאילו החוב איננו חוב מזונות, בשינוי זה: במקום "500,000 שקלים חדשים" יבוא "100,000 שקלים חדשים"; כבר נקבע בפסיקה (4445/96) שכאשר הזוכה הוא המוסד לביטוח לאומי – האיזון בין הצדדים הוא שונה ואין הצדקה ליתן כלים מיוחדים לגביה אפקטיבית ומהירה – שנועדו לסייע לזוכה שהוא בן זוג, ילד או הורה לגבות חוב מזונות המגיע לו. המוסד לביטוח לאומי יכול להפעיל את הכלים הרגילים וגם אם הגביה תתעכב כתוצאה מכך הנזק אינו כה גדול. הבדלים בין חייב רגיל וחייב מזונות לקרובי משפחה מדרגה שניה, לבין חייב מזונות מדרגה ראשונה – 1. ניתן יהיה לפעול לגביית חוב מזונות מדרגה ראשונה בכל סכום באמצעות בקשת צו מאסר, וללא צורך שהחייב יבוא בפני הרשם לשם בחינת יכולתו (משום שזה נבחן בבית המשפט וניתן לפנות לבית משפט בבקשה לשנות את גובה פס"ד למזונות אם יש שינוי נסיבות – אם כי זה נכון גם לגבי חייב מזונות מדרגה שניה); 2. הרשם אינו נדרש לבחון את כל ההליכים שננקטו כנגד החייב לשם גביית החוב לפני שהוא נותן צו מאסר (מוצע בעניין זה לשלב מבחן – אך מתון יותר מזה שנקבע לגבי חוב רגיל). 3. תקופת המאסר ארוכה יותר – עד 21 ימים ולא עד 7 ימים. 4. חייב מזונות אינו יכול לבקש צו תשלומים (נכון גם לגבי חייב מזונות מדרגה שניה); לא יכול לבקש להכריזו כחייב מוגבל באמצעים; אך הרשם יכול להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיבקשו שינוי השיעורים שנקבעו אם הוא רואה הצדקה לכך 5. יש להבהיר את ההוראה בעניין משלוח התראה לחייב כשמדובר על חוב מזונות. בסעיף 74(ג) כתוב שהצו לא יבוצע אלא לאחר משלוח התראה אבל לא כתוב לאחר כמה זמן..וסעיף 70(ה) שקובע הוראות בעניין ההתראה שחלה על מאסר חוב רגיל – לא חל גם היום על מאסר לפי סע' 74. ראו הצעה בגוף הנוסח. 6. המאסר על אי תשלום מזונות לא מוגדר כמאסר בשל בזיון ההוצאה לפועל אלא כמאסר בשל אי תשלום חוב מזונות – אך ראו ההצעה לשנות גם בסע' 70 את המינוח. 7. זוכה שהוא בן זוג הורה או ילד קטין או נכה לא צריך לשלם את האגרה המיוחדת בגין הוצאת צו מאסר. תיקון סעיף 74ו(1)36 32. בסעיף 74ו(1) לחוק העיקרי, אחרי "צירף לבקשתו תצהיר" יבוא "מנומק הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א)"; תיקון סעיף 7537 33. בסעיף 75 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה לחשבון החוב יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם: (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה לחשבון החוב של הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו; (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לענין זה. (ג) האמור בסעיף קטן (ב) לא יחול אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית." תיקון סעיף 7638 34. בסעיף 76 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יבוא: "(א) הגישו זוכים אחדים בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; התקבלו כספים כאמור עקב הליכים זהים שנקטו בהם מספר זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון החוב של זוכים אלה בלבד, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. (א1) נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור בסעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. התקבלו כספים, אשר עולים על גובה החוב של הזוכה או הזוכים, לפי הענין, שנקטו בהליך לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את ההפרש לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לפי סעיף 74יא, 39לא יעלה הסכום שייזקף תחילה לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה מביניהם; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בראשונה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לחשבון חוב המזונות, בשלישית לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, והיתרה לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. גרסה חלופית (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לזוכה מן החייב [לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך40] לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בראשונה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לחשבון חוב המזונות, בשלישית לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, והיתרה לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. (ב1) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75." בדיון ביום 2/6/2008 הוועדה ביקשה לקבל הצעה מאת הממשלה לענין תשלום אגרות מופחתות במקרה שזוכה נוקט הליך שזוכה אחר כבר נקט בו (עמ' 41). הועדה ביקשה לקבל מהממשלה תשובה לגבי סדר הקדימויות בפועל כאשר יש חובות שננקטים הליכים לגבייתם לפי חוקים שונים – למשל לפי פקודת המיסים (גביה), כאשר נתפסים כספים – כיצד הם מחולקים ? (עמ' 44). תיקון סעיף 8041 35. בסעיף 80 לחוק העיקרי – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "שלו" יבוא "או של עובד מערכת ההוצאה לפועל"; (ב) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "שופט בית המשפט המחוזי לפני בית המשפט המחוזי" יבוא "שופט בית משפט שלום לפני בית משפט שלום"; (ג) בסעיף קטן (ב1), הסיפה החל במילים "אולם ערעור כאמור" – תימחק; תיקון סעיף 81א(א) 36. בסעיף 81א(א) לחוק העיקרי – יו"ר הוועדה ביקש לחזור לדיון בסעיף זה (א) אחרי "בפקודת השטרות" יבוא "שהסכום הנקוב בהם עולה על 500 שקלים חדשים" ואחרי "בית משפט" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן זה, ניתן להגיש לביצוע נגד אותו חייב מספר שטרות שהסכום הנקוב בכל אחד מהם אינו עולה על 500 שקלים חדשים, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) כל השטרות הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל אחד; (2) השטרות ניתנו במסגרת התחייבות או עסקה אחת; (3) הסכום הנקוב הכולל של השטרות עולה על 500 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את הסכום האמור בסעיף קטן זה; (ב) הסיפה החל במלים "הסכום הנקוב" תסומן "(א1)"; תיקון סעיף 81א1 37. בסעיף 81א1 לחוק העיקרי - נוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב 4/8/2008 (א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולמעט תביעה על פי שטר שלא ניתן היה להגישו לביצוע כאמור בסעיף 81א רק בשל סכומו"; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום "ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה" יבוא "והצהרה על כך שנשלחה בדואר רשום לנתבע", ובסופו יבוא "התובע ישמור בידיו העתק מאישור משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק מתשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה, ויציגם בכל עת שיידרש לכך"; תיקון סעיף 81ב 38. האמור בסעיף 81ב לחוק העיקרי יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) שכר טרחת עורך דין שנפסק בידי בית משפט במסגרת תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, או שלא ניתן היה לביצוע כאמור רק בשל הסכום הנקוב בו, לא ייגבה במסגרת הליכים לפי חוק זה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ניתן לגבות שכר טרחה בשל תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אם בקשת התובע לסעד זמני במסגרת התביעה על פי השטר התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים." 2 גרסאות חלופיות – במקום סעיפים קטנים (ב)-(ג) המוצעים42 "(ב) הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני במסגרת התביעה על פי השטר התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי היתה הצדקה להגיש את התביעה לבית המשפט." "(ב) הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, רשאי בית המשפט שלא לפסוק לזכות התובע שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אם מצא כי לא היתה הצדקה להגיש את התביעה לבית המשפט." תיקון סעיף 81ג43 39. בסעיף 81ג לחוק העיקרי – (א) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף 69ד(א) או סעיף 69ט" יבוא "סעיפים 66א(1),(2),(3),(4) ו- (6) , 69ד(א) או 69ט או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב)"; (ב) בסעיף קטן (ג) – בטל ,אחרי "בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב)" יבוא "או תוך הפרת הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 66א(5)"; (ג) בסעיף קטן (ד), במקום "נכסיו או מקורות הכנסתו" יבוא "נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה הכנסתו, הכנסותיו, מצבו הכלכלי, חובותיו, הוצאותיו, יציאותיו מישראל או כניסותיו לישראל או הוצאותיו"; הוספת תוספת ראשונה, ותוספת שניה ותוספת שלישית 40. אחרי סעיף 88 לחוק העיקרי יבוא: תוספות ראשונה – שניה - שלישית אושרו 17/7/2008 "תוספת ראשונה (סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א1), 7ב(א2) – לוודא שאלה כל הסעיפים) (א) טור א' הגורם טור ב' סוג המידע (1) המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי (2) כונס הנכסים הרשמי מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים (3) מרשם האוכלוסין מידע על יציאות לחוץ לארץ ועל כניסות לישראל (4) רשם האגודות השיתופיות מידע על הכנסות ושעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית (5) רשם העמותות מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא עמותה (6) רשם המפלגות מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא מפלגה (7) רשם החברות והשותפויות מידע על מניות בבעלות החייב, מידע על זכויות החייב בשותפות, מידע על היות החייב דירקטור או נושא משרה אחר בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, מידע על שעבודים על נכסי החייב (8) רשם כלי שיט מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב (9) רשם כלי טיס מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב (10) רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב (11) הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה מידע על ציוד מיכני הנדסי הרשום על שם החייב (12) מנהל מקרקעי ישראל מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין שבניהול מנהל מקרקעי ישראל (13) מרשם המקרקעין מידע על זכויות של החייב הרשומות במרשם המקרקעין (14) תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל אצלו רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה או שחתם חוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, והתחייב בו לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד. (15) רשם המשכונות מידע על משכונות על נכסי החייב (16) בזק, חברת החשמל , בעל רשיון חלוקה ובעל רשיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-199644 בעלי רישיון רדיו טלפון נייד מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו (17) חברות אשראי מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו, על הלוואות שהחייב קיבל מחברת האשראי במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו ועל נכסי החייב (18) תאגידים בנקאיים זכויות החייב הנמצאות בתאגיד בנקאי, ערבויות בנקאיות שהוצאו לטובת / לבקשת החייב45 במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו (19) חברות ביטוח זכויות החייב כלפי חברת הביטוח, ערבויות כספיות / ערבויות ביצוע שהוצאו לבקשת החייב46 והלוואות שהחייב קיבל מחברת הביטוח במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו (20) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 זכויות החייב בקופת הגמל המנוהלת בידי החברה המנהלת, והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה (ב) טור א' הגורם טור ב' סוג המידע תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו חברת אשראי פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו תוספת שניה (סעיף 7ב(א3)) (1) מרשם האוכלוסין (2) משרד הרישוי (3) רשויות מקומיות (4) המוסד לביטוח לאומי (5) חברת החשמל בעל רשיון חלוקה ובעל רשיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (6) בעלי רשיון כללי לשידורי כבלים ובעל רשיון לשידורי לווין לפי חוק התקשורת (7) בעלי רשיון כללי למתן שירותי טלפונים פנים ארציים נייחים. תוספת שלישית (סעיף 7ב...) כתובת שאין למסור מטעמי הגנת החייב (1) כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים (2) כתובת במקלט קורבנות סחר בנשים תיקון פקודת המיסים (גביה) 40. במקום סעיף 11 לפקודה, יבוא: אושר 4/8/2006 "נכסים המוגנים בפני עיקול 11. על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196747, בשינויים המחוייבים." תיקון פקודת פשיטת הרגל 41. בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-198048, בסעיף 86 - אושר 28/07/2008 (א) בפסקה (2), אחרי "כלי מטבח" יבוא "ציוד רפואי, תרופות" ובמקום "אחרים שהם" יבוא "אחרים, והכל אם היו"; (ב) אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) חיות מחמד; לענין זה "חית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי; (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת השלישית הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי בצו, להוסיף לתוספת השלישית סוגי מיטלטלין, אשר כל עוד שווים המוערך אינו עולה על סכום שייקבע בתקנות, התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת." תיקון פקודת הסמים המסוכנים אושר 4/8/2008 42. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973 בסעיף 36ג(ג) במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22"; הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף תיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה אושר 4/8/2008 43. בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בסעיף קטן 19 (א) במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22"; הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף תיקון חוק איסור מימון טרור אושר 4/8/2008 44. בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, בסעיף קטן 26(א) במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22" הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף תיקון חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות אושר 4/8/2008 45. בחוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005, בסעיף קטן 8(א) במקום "בסעיף 22" יבוא ""פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22"; הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות אושר 4/8/2008 46. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 בסעיף קטן 35(ד), אחרי במקום "בסעיף 22" יבוא ""פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22"; הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף תיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – אושר 4/8/2008 47. בסעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975,49 אחרי "אי-תשלום אגרה" יבוא "או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967". תיקון חוק שיקים ללא כיסוי – אושר 4/8/2008 48. בסעיף 3ג(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, במקום "סעיף 69ד(א)(2)" יבוא "סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2)". תחילה – הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב 49. (א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיפים 7ב, 70(ד), 74(ד), 81א1 ו- 81א2, ופרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיפים 53(11), (15), (30)(ג), (31)(א), (37) ו- 58 לחוק זה, ששה חודשים מיום פרסומו. (ב) תחילתם של סעיף 7ב ופרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(11) ו- (15) לחוק זה, במועד שיקבע השר בצו, והוא רשאי לקבוע מועדי תחילה שונים לכל אחד מסעיפים אלה. (ג) תחילתם של סעיפים 70(ד) ו- 74(ד) לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(30)(ג) ו- (31)(א) לחוק זה, שנתיים מיום פרסום חוק זה; שר המשפטים רשאי, בצו, לדחות את תחילת סעיפים אלה בשנה נוספת. (ד) תחילתו של סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 53(37) לחוק זה, ביום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007). תחולה הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב 4/8/2008 50. (א) הוראות סעיפים 81א ו- 81ב לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(36) ו- (38) לחוק זה, יחולו על שטרות שנעשו לאחר יום תחילתו של פרק זה. (ב) הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 53(18) לחוק זה, יחולו על הסכמי משכון או משכנתא שנכרתו לאחר יום תחילתו של פרק זה. הוראת שעה - הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב 4/8/2008 51. בתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) ועד תום שנתיים ממועד זה, ייקרא סעיף 81א2 כך: "הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב 81א2. הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א1, תביעה על סכום קצוב כמשמעותה באותו סעיף, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה והוגשה בקשה לביצוע פסק הדין בהתאם להוראות חוק זה, ינוכה שכר הטרחה שנפסק לזוכה בבית המשפט משכר הטרחה שהוא זכאי לו לפי חוק זה; שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לענין שיעור שכר הטרחה שינוכה כאמור." * מועד תחילה מוצע לכל הסעיפים המפורטים לעיל – שישה חודשים מיום הפרסום – למעט אם נאמר במפורש אחרת. ************************************************************************************** שונות: ענינים שהוועדה מבקשת התייחסות אליהם במכתב נלווה להצעת החוק – פרסום רשימה מעודכנת של קופות גמל והגופים המתפעלים אותן – שאליהם יש להמציא צוי עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בידן הסתייגויות מרץ-יחד (גלאון, אורון, ביילין, כהן ווילן) ביקשו 2 הסתייגויות לדיבור