חומר רקע
איתך –משפטניות למען צדק חברתי
לכבוד
חברי וועדת חוק חוקה ומשפט
הערות לנוסח הצעת החוק לדיון ביום 14/8/08
אנו מבקשות לחזור ולהזכיר את הנחות היסוד המוצהרות והמובלעות בהצעת החוק והתוצרים של הנחות הללו:
1. ההנחות העומדות על פניהן, בפני המחוקק הנן כדלקמן:
א. יצירת חוק מאוזן, בין זכויות החייב וזכויות הזוכה.
ב. שימוש באמצעים המיועדים לתכלית הראוייה של גביית החוב ולא לתכלית של הפחדה/גרימת סבל.
ג. בחירה באמצעים בעלי יעילות –אשר צפויים למזער טעויות ועגמת הנפש הצפויה בעקבותם ולהגביר יעילות המערכת בהבחנה בין מי שבידיו האמצעים לשלם לבין מי שאין בידם האמצעים לשלם את חובותיהם.
ד. בחירה באמצעים התואמים ליכולות ולאפיונים של שכבות האוכלוסיה המוחלשות כלכלית חברתית –המתאפיינת פעמים רבות בהשכלה מועטה, מיעוט בהכרת השפה העברית, העדר התמצאות במערכת המשפט והעדר נגישות למשפט.
התאמות הדרושות על מנת שחזקות שבחוק וההנחות לא יהוו משום הבל פה.
כתוצאה מההנחות האמורות :
2. יש להגביר את הנגישות של האוכלוסייה ללשכות ההוצאה לפועל –בייחוד בעת פגיעה ממשית בחירויותיהם. לפיכך יש לאפשר הגשות בקשות של חייבים בכל לשכות ההוצאה לפועל. הגבלת הפנייה בסעיף ללשכה בה התיק או ללשכה הקרובה לכתובת המעודכנת בעת קביעת ההגבלה –מגבילה בלא צורך את הנגישות של החייבים: אם לדוגמא התיק נפתח מספר שנים קודם לכן, בעדר נכסים ובעדר יכולת תשלום –לא פעל הזוכה בתיק מזה תקופה מאוד ארוכה, ולפיכך הן הזוכה והן החייב לא עדכנו התיק בדבר המעברי דירות התכופים של האוכלוסיות המוחלשות (שאין בבעלותן דירה) –אזי החייב למעשה לא יוכל להגיע ללשכת הוצאה לפועל. יצוין כי בדיון הודה מנהל ההוצל"פ המיועד כי בכל לשכה ניתן להכנס לתיק, ואף אין לשער כי יש הכרות אישית של הרשמים עם אלפי החייבים שתיקיהם מצויים בלשכתם. לפיכך אין כל עלות למערכת ומאידך יש כאן הנגשה חשובה של מערכת ההוצאה לפועל.
3. מתן הודעה לחייב על דבר פקודת מאסר בהמצאה ממש ולא רק במשלוח לכתובתו –( סעיף 70 –(ד))הנו תיקון שיהיה בו הן הגנה על זכויות בסיסיות של החייב והן פעילות יעילה מבחינת המערכת והקטנת עלויות סרק. המשטרה מדווחת מדי תקופה על אי ביצועם של פקודות רבות בשל העדר כתובת עדכנית, דבר הגורר ביזבוז בעלויות אגרה, זמן המתנה וזמן עבודה של המערכת. דרישה להמצאה לכתובת החייב תהה בו למזער תופעה זו באופן ניכר.
4. ידיעת חייב על נקיטת הליכים כנגדו –חיונית הן להגנה על זכויותיו, הן לצורך התנהלותו ביום יום והן למניעת תחושת חיים במציאות קפקאית. לפיכך יש להוסיף סעיף מפורש המחייב משלוח הודעה לחייב על כל החלטה בעניינו . בייחוד יש לכך חשיבות במקרה בו נתלו והופעלו מחדש הגבלות (סעיף 66 ד (ב1). במקרה זה במקביל להחלת ההגבלות (אם לא לפני כן) תשלח הודעה בדבר החלטת רשם ההוצאה לפועל.
5. הגבלת הסכום של החוב, אשר במסגרתו ניתן להטיל מאסר לכדי 10,000 ש"ח במצטבר –אין בו הגנה ראויה על זכויות האדם אלא רק דחייה של הפגיעה. מצד אחד כמעט כל חוב , קטן ככל שיהיה הקרן, צפוי לתפוח למימדים הגדולים לאין שיעור מהקרן. מצד שני די בתיק בגין החזרת צ'ק בודד, בכדי לגרור עיקולים והתדרדרות מהירה מאוד למספר חובות אשר יצטברו לכדי 10,000 ש"ח. לפיכך ההורדה מ500,000 ש"ח לכדי 10,000 ש"ח במצטבר אינו אלא ריקון מתוכן של כוונת ההצעה.
סיפורה של יבגניה
בשולי הדברים אבקש להמחיש את הפגיעה בהנחות האמורות, בסיפורה של גברת יבגניה שהגיעה לעמותת איתך:
יבגינה עולה מחבר העמים בת כ60, וידיעותיה בעברית מועטות.
יבגנייה טיפלה בקרוב משפחה חולה (בלא לגור בביתו!) ובמסגרת זו הסכימה לקבל חשבונות מבזק ו012 לכתובתה בבית בשל היות תקלות חוזרות בהגעת הדואר לביתו של קרובה.
אחר שנפטר אותו אדם, (ומבלי שהייתה יורשת שלו), נתבעה יבגניה על ידי בזק ו012 לתשלום חובות שנותרו בקווים.
יבגניה הגיעה לבית משפט שם הופנתה לגישור –ויצאה אחר שחתמה על התחייבות לשלם החוב ולסנקציות דרקוניות אם תאחר באיזו מהתשלומים.
יבגניה מתקיימת מהבטחת הכנסה, היא עמדה ב3 מתוך 4 תשלומים ואיחרה בתשלום הרביעי. יבגניה פעם קונה התרופות לה היא זקוקה ופעם אוכל ומשלמת חשבונות. (התשלומים הקודמים ששולמו בוצעו היות ושכנה רחמנית נתנה לה אוכל באותה תקופה כביכול תמורת מעט שעות שמרטפות וסידור הבית).
לפיכך החלו לפעול כנגדה בלשכת ההוצאה לפועל. חובה היום מונה כמה אלפי שקלים, והוצא כנגדה פקודת מאסר.
ראש ההוצאה לפועל בהתחשב במצבה דרש רק 200 ש"ח מיידי ועוד 200 ש"ח נדחה, אך לא היה בידה הכסף.. אחר שישבה מספר שעות (במעצר בבית המשפט) נכמרו רחמי קרובי משפחה והובא עבורה 200 ש"ח והיא שוחררה.
סיפורה של יבגניה היא סיפורה האישי אך בוא בעת זהו סיפורו של מערכת המשפט ולשכת ההוצאה לפועל המאפשרת הוצאת פקודות מאסר ככלל ולא כחריג יוצא מהכלל בגין בזיון משפט.
בכבוד רב
בקי כהן קשת, עו"ד
איתך –משפטניות למען צדק חברתי.