חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד אילן סופר
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שי גלעד
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
/3810
לכבוד
עו"ד רחל גוטליב
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)
משרד המשפטים
ג.נ.,
הנדון:עמדת לשכת עורכי הדין לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה
מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח - 2008
1. ביום 23.01.07 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ז-2007. תכליתו של החוק המתקן ביצירת הסדר אשר יאפשר לבית המשפט בת"א – למשך תקופה של שנה, לקיים דיון בבקשה להארכת מעצר או לשחרור בערובה של חשוד גם באמצעות היוועדות חזותית. בכך נפגעה זכותו היסודית של כל חשוד להיות נוכח בדיון המתקיים בעניינו וכפועל יוצא מכך נפגעה גם זכותו לחירות ולהליך הוגן.
2. עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית היא, כי חשודים ונאשמים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי, באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימאלית בהליך המתקיים בעניינם ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם. הוראותיו של החוק המתקן שוללות, הלכה למעשה, את זכותו היסודית של חשוד להיות נוכח בדיון החי ופוגעות - פגיעה קשה
ואנושה - בעקרון לפיו אין דנים אדם שלא בפניו; עקרון אשר נועד להגן לא רק על זכותו של הפרט למשפט הוגן אלא - וכצידו השני של אותו מטבע – להגן גם על האינטרס הציבורי.
3. עיון בפרוטוקול ישיבות ועדת חוקה, חוק ומשפט אשר קדמו לחקיקתו של החוק המתקן מלמד, כי השיקול המרכזי אשר נשמע מצד יוזמי החוק לצורך הצדקתו עניינו בהיבט הכלכלי. אמנם, כך עולה מפרוטוקול ישיבות הועדה, נעשה ניסיון לטעון כי החוק יבטיח הגנה על כבודם של חשודים המובאים למעצר, אולם בפועל ברור, כי השיקול אשר עמד לנגד עיני יוזמיו במשרד לביטחון פנים היה החיסכון במשאבים.
4. החוק המתקן מורה אותנו כי נוכחותו של חשוד בהליכי הארכת מעצר הינה נוכחות שולית אשר אין בה, לכאורה, כדי לתרום להליך השיפוטי ואין בה כדי לתרום, הלכה למעשה, להגנתו של החשוד. אלא, שלא כך הם הדברים. כפי שיובהר בהמשך, האופן בו מתנהלים הדיונים בהארכות המעצר של חשודים מלמד באופן הברור ביותר כי נוכחותו של החשוד באולם בית המשפט, לצד עורך-דינו, לצד בני משפחתו ואל מול השופט אשר דן בעניינו הינה הכרחית להגנתו, לבירורה של בקשת המעצר ולבסוף גם לצורך הבטחת שחרורו.
5. בנוסף, ומעבר לצורך בנוכחותו של החשוד להגנתו הרי שהמעורבות החיה בהליך המשפטי, להבדיל מזו המנוכרת והחלקית באמצעות מסכי הטלוויזיה, מבטיחה את כבודו של החשוד, משתפת אותו באופן אישי בהליך ככלל המעורבים האחרים ואינה דוחקת אותו לקרן זווית של משתתף וירטואלי חלקי.
6. בנסיבות אלה ובמסגרת מאבקה של לשכת עורכי הדין, הנאבקת מזה שנים רבות על הבטחת זכויות יסוד של אסירים, נאשמים ועצורים, מתוך תפיסה שזכויות אדם אינן מסתיימות מאחורי חומות בתי הסוהר, הגישה הלשכה עתירה (להלן: "העתירה") לבית המשפט העליון ( בג"צ 1548/07, לשכת עורכי הדין בישראל נ' השר לבטחון פנים ואח') כנגד החוק המתקן, אשר לא רק שהינו משפיע באופן מהותי על אופן ניהולו של דיון המעצר, אלא שיש בו כדי לשנות מסדרי הדין הנוגעים לזכויות חוקתיות של עצורים, תוך פגיעה באיכות הייצוג לעצורים.
7. ביום 14.7.08 דחה בג"צ את העתירה, מן הטעם כי לא מצא מקום להתערבות שיפוטית-חוקתית בחוק נשוא העתירה. בפסק דינה כתבה כבוד השופטת פרוקצ'ה - "בהפעלת הביקורת השיפוטית על חוקיותו של חוק, קיימת חשיבות להיבט זמניותו של החוק כשיקול העשוי, במקרים מסוימים, להצר עוד יותר את נכונותו של בית המשפט להתערב בחקיקת הכנסת..".
מכאן כי, הנימוק המכריע לדחיית העתירה, נבע מן העובדה כי מדובר בחוק נסיוני, המוגבל למשך שנה אחת בלבד. "נתון אשר יש לו השלכה על סוגיית התערבותו של בית המשפט בתוקפם של חוקי הכנסת בעילה חוקתית..", כדברי השופטת פרוקצ'ה.
8. בשנה החולפת נערך מחקר ביניים על תוצאות הפיילוט. הצעת החוק הנוכחי באה להאריך את תוקפו של הפיילוט בשנה נוספת, זאת בטרם ניתן היה ללמוד את תוצאותיו וממצאיו של המחקר הקודם ובטרם ניתנה שהות אמיתית לבדוק את יעילותו של הפיילוט, ויותר מכך – את עומק פגיעתו בזכויות החשודים. למדינה אצה הדרך להאריך הוראה, שאיש טרם עמד על טיבה!
9. נכון הדבר, כי קיום דיון בהארכת מעצרו של חשוד בתקופת ה"פיילוט", מותנית בהסכמתו, אולם אין מדובר בהסכמה מדעת, כי אם בהסכמה מלאכותית אשר עלולה לבוא מצידו של חשוד, אשר מוצא עצמו לראשונה עצור, כשהוא לבדו, מפוחד, במצב קיצוני של חולשה נוכח עקירתו הפתאומית מביתו, ממשפחתו ומקהילתו והאוטונומיה האישית שלו ניטלת ממנו, כמעט במלואה ולא זו בלבד, אלא גם נתון בשליטתה ובפיקוחה של המשטרה תחת חקירות צולבות. הסכמתו אינה ההסכמה הראויה להתחשבות באשר עלולה היא להיות תוצר של חשש ובלבול. הסכמה המונעת מתחושה שסירוב לקיום דיונו מרחוק תעורר עליו את חמתם של חוקריו או של השופט היושב לדון בעניינו.
10. נוסיף לכך את העובדה, כי בטווח הארוך ניהול הליכים ללא נוכחותם של חשודים עלולה לפגוע באמון הציבור בהליך הפלילי, קרי באינטרס ציבורי אשר ספק אם יש בכוחו של הפרט כדי לוותר עליו.
11. אנו סבורים כי אין ואף לא יכול להיות תחליף לנוכחותו של חשוד בדיון. הדרת רגליו של חשוד מן ההליך בעניינו, אפילו הדרה שבהסכמה, מותירה את החשוד עם תחושה קשה כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט. בעוד עורך-הדין, התובע, השופט, בני משפחתו של החשוד ורבים אחרים נוטלים חלק בדיון, יושב החשוד לבדו ורואה מבעד למסך הטלוויזיה כיצד מתקבלות החלטות אשר עלולות להכריע את חייו.
12. יתירה מכך, התרשמותו של השופט מחשוד אשר ניבט אליו מבעד למסך הטלוויזיה, אינה כהתרשמותו מאדם היושב אל מולו באופן שיכול הוא לצפות בהתנהגותו. ההכרעה בשאלה אם קיים הכרח לעצור את החשוד או ניתן לשחררו נלמדת, פעמים רבות, מן ההתרשמות הבלתי אמצעית של השופט באולם המעצרים והתרשמות אישית זו – אין לה תחליף.
13. בהקשר זה אין לנו אלא להפנות לדברים אשר נכתבו על ידי כב' השופט (בדימ') מצא בהקשרו של החוק המתקן -
"החוק המוצע מבטל את חובת הנוכחות ומניח את שאלת נוכחותו בדיון לבחירתו של החשוד. בכך טמון חיסרון מרכזי נוסף של ההצעה. נוכחותו הפיזית של החשוד באולם הדיונים חיונית גם לשופט שלפניו מתברר ההליך.
ההכרעה בשאלה אם אכן קיים הכרח לעצור את החשוד, או שמא ניתן לשחררו בערובה ובהטלת מגבלות פחות חמורות ממעצר, נגזרת לעתים מן ההתרשמות שבידי השופט להפיק מהתנהגות החשוד, או אף מפנייה ישירה אליו ומחילופי דברים עימו. "היוועדות חזותית" עם החשוד אינה שקולה לנוכחותו הפיזית מול פני השופט הנדרש להכריע בענייננו.
כשלעצמי, אני מתקשה לראות שופט המכריע כראוי בבקשה למעצרו שלאדם הניבט אליו ממקום מעצרו מבעד לצד הווידאו" (ידיעות אחרונות, פורסם ביום 02.01.07).
14. נציין, כי פעמים רבות מפגש זה הינו המפגש הראשון אשר מתקיים בין החשוד לבין עורך-הדין אשר משפחת החשוד שכרה את שירותיו, או נשלח על ידי הסניגוריה הציבורית ולכן, וגם מטעם זה, קיימת חשיבות לקיומו של מפגש פנים מול פנים אשר מבטיח שיחה חופשית וחסויה, אשר אינה תלויה באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים אשר ממילא לא ברור אם החשוד ידע כיצד להתמודד עימם.
15. לשיטתנו, הפרוצדורה אשר נקבעה בחוק המתקן וכפי שהוצגה בועדת חוקה, חוק ומשפט מיום 13.12.06, לפיה ההתייעצות עם עוה"ד, בטרם הדיון, תהא דרך תאים שקופים, ובמהלכו באמצעות טלפון, פוגעת באופן משמעותי בהגנתם של חשודים. זאת, משום שיש בה כדי להקשות באופן מיותר על התקשורת בין עורך-הדין ללקוח ובדרך זו לפגוע ביכולתו של עורך-הדין לחקור ולטעון במהלך דיון המעצר, קרי לפגוע פגיעה מהותית בייצוגו של החשוד.
16. בנוסף, העובדה כי החשוד אינו מצוי באולם המעצרים עלולה למנוע ממנו את תמיכת בני משפחתו ולהקשות, יתר על המידה, על האפשרות לשחררו ולבחון בעבורו חלופות מעצר.
17. אל מול עיני יוזמי החוק עמד השיקול בדבר חסכון במשאבים - וכפי שעולה מדברי השר לביטחון פנים בועדת חוקה, חוק ומשפט, ליצור "הופעה וירטואלית בפני השופט" (פרוטוקול הישיבה מיום 02.01.07, ע' 6). המעצר, הניתוק ממשפחה, הפקעת האוטונומיה האישית אינם מצבים וירטואליים, אלא מצוקות קיומיות קשות מנשוא ויצירתן באמצעות הופעות וירטואליות היא בבחינת לעג וזלזול בזכויות בסיסיות של עצור ובצרכיו המשפטיים ובראש ובראשונה צרכיו האנושיים.
18. הנה כי כן, זכויות היסוד הנפגעות על ידי החוק המתקן הינן הזכות להליך הוגן ולנוכחות אפקטיבית (ולא פאסיבית) של החשוד. נוכחות אשר יש בה כדי להגן על כבודו ולהבטיח כי לא תיפגע זכותו לחירות.
19. ואמנם, וכפי שקבע בית המשפט העליון "נוכחות פסיבית של הנאשם בבית המשפט - אין בה די" (ע"פ 10736/04 מרדכי כהן נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3) 4693). זאת, משום שנוכחות אשר אין בה כדי לתרום תרומת אמת להליך המשפטי אינה נוכחות, וכך היא הנוכחות אשר בה בחר בנסיבות דנן המחוקק; נוכחות אשר לא תביא אלא לצמצום מעורבותו של החשוד בהליך מעצרו ותותירו כשחקן הממתין על הספסל לרגע בו יוכל להשמיע את קולו וליטול חלק במשחק בו שותפים כולם.
20. כשם שנוכחותו של נאשם במשפטו הוכרה בשיטתנו כזכות יסוד המתחייבת מן האינטרס הציבורי ואשר נועדה להבטיח ניהול תקין של המשפט, כך הם גם הדברים בהקשרה של נוכחות חשוד בדיון מעצרו. אכן, לשם הגשמת המטרה של חשיפת האמת וקביעת חפות או אשמה יש להבטיח את אמון הציבור בהגינות ההליך ובעשיית צדק לפרט ולכלל, ואלה לא ניתנים להגשמה כאשר הפרט העומד במרכזם - ויהא זה חשוד או נאשם - אינם נוכחים באופן אפקטיבי בדיון ונוטלים חלק בהליך השיפוטי.
21. לשיטתנו, הרחקתו של החשוד מן ההליך, אפילו על דרך הסכמה, הינה אך ראשיתו של תהליך אשר טומן בחובו פגיעה אנושה בזכויותיהם של חשודים.
22. בנוסף, ובאשר למטרתה של הזכות להליך הוגן כתבה כב' השופטת ביניש בפסק-הדין בעניין יששכרוב –
"ראשית, מטרתה של הזכות הנדונה הינה להבטיח פרוצדורה הוגנת וערובות דיוניות הולמות להגינותו של ההליך הפלילי כלפי הנאשם. ההגינות הפרוצדורלית היא, אפוא, הניצבת במרכזה של הזכות האמורה. שנית, הזכות להליך פלילי הוגן נוגעת בכל שלביו של ההליך הפלילי ... ואכן, שלב החקירה המשטרתית מהווה הליך מקדים למשפט עצמו, באופן שפגמים שנפלו במסגרתו עשויים להשליך על הגינות ההליך הפלילי בכללותו ... שלישית, ההגנה על הזכות להליך פלילי הוגן אינה מתמצית בבחינת השפעתם הפוטנציאלית של פגמים דיוניים על תוצאות המשפט דווקא, אלא נדרשת בהקשר זה ראיה רחבה המתבססת על שיקולים כלליים של הגינות, צדק ומניעת עיוות דין. לבסוף, נציין כי הזכות להליך פלילי הוגן מהווה זכות מסגרת, שעשויה לשמש בסיס לגזירתן של זכויות דיוניות רבות של הנחקר, החשוד והנאשם בפלילים" (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי,(טרם פורסם, ניתן ביום 04.05.06), פסקה 66; ההדגשות שלנו).
23. מכלל האמור לעיל עולה, כי פגיעה בעקרון הקבוע בסעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי משמעה פגיעה בזכות להליך הוגן. בנוסף, ומשמדובר בפגיעה בזכות זו בשלב המעצר, דהיינו בשלב כה מקדמי של ההליך הפלילי, יש בכך אף משום חשש לפגיעה בהליך הפלילי כולו, ככל שזה צפוי להתפתח להגשת כתב אישום והגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים, אשר במסגרתה נבחנת גם השאלה אם הנאשם היה עצור קודם להגשת כתב האישום, אם לאו.
24. שאלת הפגיעה בהוגנות ההליך אינה מסוג הדברים אשר ניתן להציבם בפני ניסוי אשר תוצאותיו אינן ידועות. כך, גם שאלת האיזון בין הזכות להליך הוגן לבין האינטרסים הנוגדים כגון יעילות ההליך וניצול משאבי המערכת המשפטית מחייבת את מציאתו של האיזון ואת ההכרעה באשר לאינטרס הגובר. זאת, באמצעות בחינת החוק על רקע פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ותוך בחינת הפגיעה בזכויות החשודים להליך הוגן, לכבוד ולחירות ובשים לב לפגיעה באינטרסים ציבוריים אשר כפי שהובהר לעיל אין החשוד רשאי לוותר עליהם.
25. האמירות אשר נשמעו בשוליים באשר לצורך להקל על מצבם של העצורים נועדו, למעשה, להסוות את השיקולים התקציביים העומדים בבסיס החוק. אפילו יש בחוק המתקן כדי להביא לצמצום ניכר בעלויות ובמשאבים, כמו גם ליעילות ההליך, יודעים אנו היטב כי שיקולי יעילות וחסכון אינם מהווים תכלית ראויה לפגיעה בזכויות אדם.
סיכומו של דבר
26. 'אין שופטים אדם שלא בפניו', כלל נכון לכל הליך משפטי, בוודאי שבהליך הפלילי, לא כל שכן, בשלב הדיון במעצר – השלב הקריטי ביותר. החשוד/העצור נמצא בתחילתו של ההליך. התקשורת שלו עם עורך דינו ומשפחתו מוגבלת בדין, ולדברים שנאמרים מפיו יש משמעות בלתי הפיכה על המשך ההליך.
27. כבודה של "התקשורת המודרנית" במקומה מונח, אך לא כשהיא באה על חשבון התקשורת האנושית והבינאישית. אין ואף לא יכול להיות תחליף לנוכחותו של חשוד בדיון. זו אינה דרכה של הדמוקרטיה ולא זו הדרך לבצע שינויים חוקתיים, אשר יש בהם משום פגיעה בזכויות אדם. אנו עוסקים בדיני נפשות, בחירותם של בני אדם – בחייהם.
28. הזכויות הנפגעות כתוצאה מהחוק המתקן, הן זכויות הנמצאות במדרג הנורמטיבי הגבוה ביותר וכל שינוי אשר עלול להשפיע עליהן צריך להיעשות בזהירות יתרה, תוך הפעלת מבחנים קפדניים ביותר. לא כך הוא המצב בענייננו. החוק המתקן אינו הולם את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, אינו עומד במבחן התכלית הראויה ולבסוף וחשוב מכל - אינו מקיים בשום צורה את מבחני המידתיות.
29. אשר על כן, ומן הנימוקים אשר פורטו לעיל, לשכת עורכי הדין מתנגדת להוראת החוק ולפיכך להארכת תוקפה של הוראת השעה בשנה נוספת.
בברכה,
מורן קבלו, עו"ד רחל תורן, עו"ד
מרכזת הפורום הפלילי יו"ר הפורום הפלילי
לשכת עורכי הדין בישראל לשכת עורכי הדין בישראל
העתקים:
עו"ד יורי גיא רון, ראש לשכת עורכי הדין