חומר רקע
יום שני 11 אוגוסט 2008
י' אב תשס"ח
לקראת הדיון ביום 13.08.2008 בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006
(בעקבות פניית ד"ר חגית לרנאו ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 04 במאי 2008)
מסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מטרת הדיון – דיון על אופן הפעלת החוק כאמור בפניית ד"ר לרנאו מהסניגוריה הציבורית.
נושא 1 – איכות הערכות המסוכנות הנעשית בארץ
א. כלי האבחון לביצוע הערכות מסוכנות
טענות כנגד ההישענות (הבלעדית?) על הראיון הקליני.
מוצע לבחון:
• האם הערכות המסוכנות נערכות בצורה בלעדית על סמך ראיון קליני? אם כן – מדוע?
• האם שיטת האבחון הנהוגה על ידי מב"ן שונה מזו הנהוגה בעולם?
• האם נעשה מחקר מלווה הבוחן את מהימנות ותוקף השימוש בכלי אבחון זה?
ב. תנאים לעריכת המפגש
טענות בדבר בהילות, קוצר זמן, והעדר הקפדה על פרטיות האסיר בזמן הראיון הקליני איתו.
מוצע לבחון:
• האם יש הנחיות בדבר המקום לביצוע הראיון הקליני?
• אילו אמצעים ננקטים על מנת להבטיח שמירה מרבית על פרטיות האסיר בעת קיום הראיון?
ג. שימוש בהערכות מסוכנות ישנות
טענות בדבר קיומו של נוהג במב"ן לכתיבת הערכות מסוכנות המתבססות כולן או רובן על מפגשים קודמים אם האסיר.
מוצע לבחון:
• האם יכול להיות מצב שבו הערכת מסוכנות נערכת כולה על סמך נתונים ישנים, ומבלי לפגוש את האסיר?
• האם האסיר מיודע על ההקשר המשפטי שבו נערכת הערכת המסוכנות?
נושא 2 – מניעת היתר להיות מעריך מסוכנות בשל עבודה עם הסניגוריה
טענות כי במסגרת התנאים אותם מציב משרד הבריאות למתן היתר לשמש כמעריך מסוכנות מוצג תנאי לפיו אנשי המקצוע יתחייבו מראש שלא לתת חוות דעת נוגדת להערכות מסוכנות טעם אנשי מב"ן או משרד הרווחה.
מוצע לבחון:
• האם אכן מוצג תנאי כאמור?
• אם כן – מכוח איזה מקור נורמטיבי?
[יוער: ס' 5 לחוק קובע כי שר הבריאות ושר הרווחה ימנו מעריכי מסוכנות. סעיף קטן (ב) קובע כי לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא לאחר שקיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבעו השרים. בהתאמה, קובעות תקנות הגנה על הציבור מפני עברייני מין (מעריכי מסוכנות), התשס"ז-2006 בתקנה 6 את תנאי ההכשרה. סעיף קטן (ג) של סעיף 5 לחוק קובע כי מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה: רופא פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או קרימינולוג קליני.]
נושא 3 – שימוש יחידת הפיקוח בסמכויות פיקוח ומעקב החורגות מהחוק?
טענות כי השימוש בסמכויות מעקב ופיקוח סמויות חורגות מגדר החוק המפרט רשימה סגורה של סמכויות הפיקוח.
מוצע לבחון:
• האם בפועל אכן נעשה שימוש בסמכויות מעקב ופיקוח סמויות? אם כן – אילו סמכויות?
• מכוח איזו סמכות המנויה בסעיף 18(א) רואה עצמו המשרד לביטחון הפנים מוסמך לבצע מעקבים סמויים?
[יוער: סעיף 18 לחוק מפרט רשימה סגורה של סמכויות שיהיו לקצין פיקוח לצורך מילוי תפקידיו לפי החוק, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו הפיקוח:
(1) לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
(2) לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים למסור לו מידע; בפסקה זו, "בני משפחתו" – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות, לרבות בן, בת, אח או אחות חורגים, או בני משפחה אחרים המתגוררים עם עבריין המין;
(3) לדרוש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן דרישת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;
(4) להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
(5) לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, "חיפוש על גופו" – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996;
(6) לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו; על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים 27 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – הפקודה); היה החיפוש חדירה לחומר מחשב על פי צו מכוח סעיף 23 לפקודה, תפורש תקופת תוקפו של היתר כאמור בסעיף 23א לפקודה, לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, מפעם לפעם במהלך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת הצו;
(7) לתפוס חפץ אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 32 עד 42 לפקודה, בשינויים המחויבים;
(8) לתת אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(9) לדרוש את הסכמתו של עבריין המין לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו.]