חומר רקע
29 מאי, 2026
29 מאי, 2026
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
משכן הכנסת
נכבדי,
הנדון: ביקורת על יישום חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו – 2006
סימוכין: מכתבה של דר' ח. לרנאו, סגנית הסניגורית הארצית מיום 04 במאי 2008
אני מבקשת להתייחס למכתבה של דר' לרנאו, ככל שהוא נוגע לעבודת המב"ן, ואעשה זאת על פי סדר הדברים כפי שהם מובאים במכתבה.
א. איכות הערכות המסוכנות הנעשות בארץ –
כלי אבחון מיושנים:
השיטות בהן מבצעים במב"ן הערכות מסוכנות, הם שיטות מקצועיות, אמינות, מבוססות על ספרות מקצועית וניסיון עתיר שנים, ניטרליות ואובייקטיביות. הערכת המסוכנות מתבססת על ניתוח של גורמים סטאטיים ודינאמיים - שעל פי מחקרים נמצאו כקשורים במסוכנות מינית - בשילוב עם ראיון קליני בחלקו מובנה ובחלקו פתוח. ככל שנידרש לכך, נוכל להסביר בפירוט רב מה הם אותם גורמים, כאן ייאמר רק בקצרה שפקטורים סטאטיים הינם גורמים הקשורים לעברו של אדם ולפנומנולוגיה של עבירותיו. פקטורים אלו אינם משתנים עם הזמן. פקטורים דינאמיים הינם גורמים הקשורים לאישיותו, לסביבתו, לנטיות המיניות שלו, וכדומה. פקטורים דינאמיים עשויים להשתנות עם חלוף הזמן או בתגובה להתערבות טיפולית. ברצוני להדגיש כי מב"ן אינם משתמשים באופן עיוור בכלים אבחוניים, אשר פותחו בחו"ל, לא תוקפו בארץ לא לעברית ולא לחברה הישראלית, ושימוש לא מבוקר בהם, כמות שהם, מצביע על חוסר הבנה וחוסר מקצועיות. מב"ן כן מסתמכים על התכנים המופיעים באותם כלים, שנמצאו במחקרים ובספרות הבינלאומית, בתחום הערכת המסוכנות המינית, כקשורים לרצידיביזם מיני.
אשר להערת כב' השופטת רוטלוי, המצוטטת במכתב: ראשית יוער כי מדובר בגזר דין אשר הערכת המסוכנות שם נעשתה בהתאם לסעיף 6(א) לחוק, לא על ידי מב"ן, והערת השופטת לא כוונה לפיכך למב"ן; שנית, אין לי אלא להצטער על כך שכב' השופטת הביעה דעה מבלי שערכה בירור בסוגיה, ומבלי שבדקה את נושא השימוש בכלים מובנים, לא עם עורכת חוות הדעת ולא עם אנשי מקצוע אחרים.
..../2
תשובה לסנג"צ - 2 -
אני בהחלט מסכימה עם ההערה של דר' לרנאו בדבר הצורך ללוות במחקר את הערכות המסוכנות; כמו תמיד לצערי מדובר בעיקר בבעיות תקציביות, אך יש לציין כי במסגרות שונות עובדים כעת על הכנת מחקרים בתחום ויש לקוות שהדבר יצא במהרה לפועל. עוד ברצוני להוסיף כי מב"ן שוקדים כל העת על התעדכנות בנושא הערכת מסוכנות, מקיימים ימי עיון והשתלמויות, נמצאים בקשר עם עמיתים בחו"ל ומתעדכנים באופן שוטף בספרות המקצועית.
תנאים לא ראויים לעריכת המפגש: נעשה כאן עירוב בין מספר דברים, ואתייחס אליהם אחד לאחד:
• שימוש במתורגמן: לצערי, אין נמצאים במב"ן מעריכי מסוכנות דוברי שפה ערבית למשל, או אמהרית, או מיגוון שפות אחרות, לפיכך אין מנוס משימוש בשירותים של מתורגמן. אני סבורה – כמוני ככל אנשי המקצוע – כי מצב זה אינו רצוי; עדיף בהחלט לבצע הערכת מסוכנות גם בשפתו של הנבדק וגם שלא בנוכחות אדם שלישי, אך בשלב הנוכחי אין בידי מב"ן פיתרון. אני גם מסכימה שאם נאלצים להשתמש בשירותי מתורגמן, לביצוע הערכת מסוכנות, עליו להיות לפחות איש מקצועי (עו"ס, חובש) ובוודאי לא סוהר, אך שוב גם בנקודה זו נאלץ לעיתים הבודק העובד בבתי כלא שונים, להתפשר. הייתי שמחה לו היה עולה בידי הסנגוריה הציבורית למצוא פיתרון לבעיה זו, אולי על דרך של יצירת מאגר של מתורגמנים מקצועיים, במימון המדינה, שיעמדו לרשות מב"ן.
• שיחה מול פורום של מב"ן: בדיקה ודיון בישיבת צוות רב מקצועית, הינה אחת הדרכים המקובלות ביותר במקצוע, לצורך איבחון והערכה, ואיני מבינה על מה מלינה דר' לרנאו.
• 15- 20 דקות לראיון: הבודק אינו יושב עם שעון עצר. מטבע הדברים, כאשר הנבדק אינו מוכר למב"ן, וזה לו מפגשו הראשון עם הבודק, הבדיקה אורכת זמן ממושך. ככל שהנבדק יותר מוכר, ומצטבר אודותיו תיק עב-כרס, (אין עוד צורך בלקיחת פרטים אנמנסטים למשל, דבר הנמשך זמן רב מאד בבדיקה ראשונית), ניתן להתרכז בדברים העיקריים המשמעותיים, ופרק הזמן הנדרש לבדיקה מתקצר. אין הדבר מעיד לא על שיטחיות, ולא על בהילות בביצוע הבדיקה להערכת המסוכנות.
• ציטטה: " הדברים חמורים עוד יותר שכן יש לזכור שמעריך המסוכנות של מב"ן נתפס על ידי האסירים כחלק ממנגנון הכלא"; חוששתני שמעריך המסוכנות, שהוא אדם מקצועי, אובייקטיבי וניטרלי בתכלית, נתפס על ידי הסניגוריה כחלק ממנגנון הכלא, והסניגור הוא שמעביר עמדה זו לאסיר, וחבל שכך;
.../3
תשובה לסנג"צ - 3 -
• ציטטה: " במקרים כאלה מובילים התנאים הסביבתיים לכתיבת חוות דעת שאין בה כדי להצביע על מידת מסוכנותו האמיתית של האסיר, אלא לכל היותר על קשייו לתת אמון בנסיבות אלו במעריך המסוכנות"; צר לי מאד שדר' לרנאו
אינה מסוגלת כפי הנראה להבין ולהאמין שאיש מקצוע יודע לנטרל את
את "התנאים הסביבתיים" שהיא מצביעה עליהם ולכתוב הערכת מסוכנות
אובייקטיבית ומקצועית, ללא קשר לעמדות שמביע האסיר כלפי הבודק ותוך
כדי שהוא מביא בחשבון את הקשיים והמגבלות בפניהם ניצב הנבדק.
• העובדות מדברות בעד עצמן: רב הנבדקים משתפים פעולה עם מב"ן ומוסרים בפתיחות ובכנות את המידע המבוקש מהם, לרבות אותו מידע אינטימי וחושפני אותו מציינת דר' לרנאו במכתבה. מובן שמדובר בתהליך. איש אינו מצפה שהנבדק ייפתח ויחשוף צפונות לבו למן הרגע הראשון, לשם כך מתבצעות בדיקות חוזרות ונישנות.
• על כך שדווקא בפני המומחה מטעם ההגנה מגלה הנבדק "עמדה ריגשית שונה לחלוטין..." וגו' ייתכנו פרשנויות שונות, לא בהכרח הפרשנות הניתנת לכך על ידי דר' לרנאו.
• על עובדי מב"ן, גם מתוקף היותם עובדי מדינה, קיים פיקוח מקצועי הדוק כל הזמן ומתקיימים תהליכי בקרה וביקורת. ברוב המכריע של המקרים, עמדת מב"ן והערכות המסוכנות המוגשות על ידם, מתקבלות בבתי המשפט ואף זוכות בשבחים. (ראה למשל דברי כב' השופטת ביניש, כתוארה אז, בפרשת אלעביד ערעור עתירת אסירים 6481/01: "... מעמדו של מב"ן מעוגן הן מבחינה פורמאלית הן מבחינה מהותית בהתמחותו המקצועית והאקדמית של מב"ן ובניסיון המעשי שאין דומה לו בישראל. על-פי כל החומר שהוצג בהליכים בעניינו של המערער, אין לנו יסוד לשלול את מקצועיות מב"ן או אף להמעיט ממנה כגורם המופקד על הערכת המסוכנות, ועל-כן ככלל רשאית ואף צריכה הוועדה לאמץ את הערכות המסוכנות של מב"ן ואף להעדיפן על פני חוות-דעת של מומחים מטעם האסיר.."). תמהתני מי מקיים את ה"פיקוח המקצועי ההדוק" על נותני חוות הדעת מטעם הסניגוריה.
מיחזור והעתקה של הערכות מסוכנות ישנות:
• כפי שנכתב לעיל, הערכות מסוכנות, מבוססות על מספר משתנים שבחלקם סטאטיים, שאינם משתנים לעולם, ובחלקם דינאמיים, שעשויים להשתנות, אך גם הם אינם משתנים מרגע לרגע, ובדרך כלל מדובר בשינויים איטיים – גם כשהם מתרחשים. מסיבה זו נקבע בכללים המקצועיים של מב"ן שהערכת מסוכנות תקפה למשך כחצי שנה, אלא אם מתקבל מידע חדש שעשוי לשנותה.
.../4
תשובה לסנג"צ - 4 -
• לא מובנת לי הטענה בדבר "הערכות מסוכנות ממוחזרות"; הלא מובן מאליו שהערכת המסוכנות מביאה בחשבון, וחייבת להביא, את כל הידע הקודם הקיים על הנבדק, ובכלל זה מידע שהתקבל בבדיקות קודמות שלו, בין שבוצעו במב"ן ובין בכל מקום אחר. וכי כיצד ניתן לעמוד על שינויים והתפתחויות אצל הנבדק, אם בפני הבודק לא עומד כל החומר הקודם? האם הטענה היא שיש להתעלם מכל המידע שהתקבל בבדיקות קודמות?
• לנבדק נמסר מידע מלא על מהות הבדיקה ולצורך מה היא נדרשת. כיום כל בודקי מב"ן מונחים להסביר לנבדק , בכל בדיקה, שכל דבר שנאמר על ידו יוכל לשמש בעתיד לצורך כתיבת הערכת מסוכנות בהתאם לחוק ההגנה על הציבור ולצורך צו פיקוח.
• הערכת מסוכנות מינית מתבצעת למטרות שונות. לא הרי הערכה לצורך חופשות כהערכה לצורך הטלת צו פיקוח. מסיבה זו אין כל ממש בטענה שלא מתבצעת בדיקה מקיפה של מצבו של האסיר לקראת שחרורו. נהפוך הוא.
• הטענה שלקראת השחרור יש לעשות הערכת מסוכנות שאינה נובעת מהעמדה המקצועית של מב"ן, גם היא אינה מובנת לי. האם האסיר המשתחרר הופך באחת לאדם אחר? כאמור, הערכת המסוכנות גם מתבססת על מימצאים ואיבחונים קודמים, גם בודקת את מצבו העכשווי של האסיר העומד בפני שחרור וגם מביאה בחשבון את התנאים הסביבתיים אליהם הוא יוצא, מה עלולות להיות נקודות הסיכון, מה מידת התמיכה הסביבתית, וכל כיוצא באלו, ובהתאם לכך מתבצעת הערכת מסוכנות עדכנית, לצורך חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.
אני מקווה שמכתבי זה שופך אור על עבודתו המקצועית של מב"ן, וכמובן שניתן להרחיב ולפרט ככל שנדרש.
בכבוד רב,
דינה להמן, עו"ד
יועצת משפטית