חומר רקע

19/8/08 לכבוד עו"ד תמי סלע, יועצת משפטית ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ירושלים תמי שלום רב, הנדון: הצעה לתיקון חוק ההוצאה לפועל - צימצום סמכות להוצאת פקודות מאסר נגד חייבי מזונות לקראת הדיון בהצעת החוק שבנדון הקבוע ליום 20/8/08, להלן הערותינו לעניין חייבי מזונות: 1. על פי חוק ההוצאה לפועל, כמתכונתו היום, קיימת הבחנה בין הזכות להוציא פקודות מאסר נגד חייבים רגילים, לעומת חייבי מזונות. החוק קובע הקלות בהוצאת פקודות מאסר נגד חייבי מזונות. הרציונל להקלות נובע מהעובדה שהזוכים, שהם ברוב המקרים ילדים קטינים, ובכל מקרה החוב – המזונות מהווה מקור המחיה של הזוכים. בנוסף הובאה בחשבון העובדה שבמסגרת תביעת המזונות בבית משפט למשפחה כבר נערכה בדיקה ביחס ליכולתו הכלכלית של חייב המזונות. 2. הנוסח המוצע לתיקון סעיף 74 (א) לחוק ההוצאה לפועל, מביא לצמצום האפשרות להוצאת צווי מאסר לחייבי מזונות. ההצעה, בנוסח לדיון ליום 20/8/08, מרעה מאד את מצבן של נשים המבקשות לממש פסקי דין של מזונות בהוצאה לפועל. ההצעה, בסיפא של סעיף 74(א), קובעת כי לראש ההוצל"פ סמכות להוציא פקודת מאסר " אלא אם סבר כי מוצדק ונכון בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב או להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו'1 , או אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן אין לחייב יכולת לשלם את חוב המזונות בהתאם לשיעורים שנקבעו בפסק הדין" . 3. החלק הראשון מצמצם את יכולת הוצאת פקודות מאסר כנגד שימוש בהליכים דומים לסנקציות הקיימות כיום בחוק שיפוט בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין). החלק השני, הבעייתי יותר, נותן שיקול דעת לראש ההוצאה לפועל להוות למעשה ערכאת ערעור על פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה. על פי ההצעה, יוכל ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי פסיקת בית משפט למשפחה אינה מוצדקת בנסיבות העניין והסכומים בה מוגזמים, ולפיכך לקבוע כי לא יוציא פקודות מאסר. כידוע, בהתקיים נסיבות מיוחדות חדשות - החייב תמיד יכול לשוב ולפנות לבית משפט לענייני משפחה בבקשה להפחתת מזונות. באותה מידה, היה והחייב סבור כי נקבע לו שיעור מזונות גבוה, הוא זכאי לערער על ההחלטה/פסק הדין בעניין המזונות לבית המשפט המחוזי. מצב בו חייב מזונות רשאי להעלות טענות כנגד שיעור החיוב במזונות עצמו בפני ראש ההוצאה לפועל הוא בלתי סביר לחלוטין. ראשית כאמור, בהבט הפרוצדורלי, לא יעלה על הדעת כי ראש ההוצאה לפועל יהווה ערכאת ערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה. שנית, בהבט המהותי, מדובר בזכות לתקוף את עצם החיוב, זכות שאינה קיימת לכל חייב אחר. יוצא איפה שהנוסח המוצע, לא רק שמרע את המצב של נשים וילדים, זוכי מזונות ביחס למצב הקיים כיום, אלא שהוא מרע את המצב ביחס לחייבים רגילים. לפיכך לדעתנו יש למחוק את הסיפא המוצעת לסעיף 74(א). 4. לעניין הנוסח המוצע לסעיף 74(ג) לחוק, לדעתנו יש להסתפק בפרק זמן קצר להתראה, בהתחשב בעובדה שמדובר בחוב מזונות, ובזכאים שהמזונות מהווים עבורם מקור מחיה. 5. עניין נוסף הוא נושא מעמדו של המוסד לביטוח לאומי. כידוע, על פי הפסיקה, המוסד לביטוח לאומי, בבואו לגבות חוב מזונות בשם האישה, נחשב כזוכה רגיל ואין לו זכויות של זוכה בחוב מזונות. התוצאה – נשים וילדים המקבלים מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), מקבלים רק את הסכום המגיע על פי התקנות לחוק, סכום שהוא ברוב המקרים נמוך משמעותית מסכום המזונות שנפסק בפסק הדין. הצעת החוק מבקשת לקבע עקרון זה, שכאמור נקבע בפסיקה, בחוק ההוצאה לפועל. לדעתנו לא רק שאין לקבע את העקרון, אלא שיש לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי, בבואו לגבות את חוב מזונות המלא שנקבע בפסק הדין, יבוא בנעלי הזוכים המקוריים, זאת על מנת להקל על גביית פסקי דין של מזונות ולאפשר גם למי שגובה מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי לקבל את מלוא שיעור המזונות שנפסקו לו. בברכה גלי עציון, עו"ד