חומר רקע

סיכום ישיבות ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר ביום ה' בטבת התשס"ז (26 בדצמבר 2006) אישרה מליאת הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האזנות סתר. תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה על פי החלטת הכנסת הם כדלקמן: (א) לבחון את התשתית החוקית והאיזונים שנקבעו בחוק ובחקיקת המשנה בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים ציבוריים אחרים, לרבות הענישה הקבועה בנושא; (ב) לחקור את סוגית האזנות הסתר הנעשות למניעת עבירות וגילוי עבריינים (ולא האזנות סתר למטרת ביטחון המדינה) על כל היבטיה: הפעלת החוק בידי רשויות החקירה והתביעה ובידי בתי המשפט (לרבות תפיסת ההפעלה, המקצועיות, בעלי התפקידים, מנגנוני הבקרה, התפוקות והתוצאות של מערך האזנות הסתר); (ג) סמכויות ועדת החקירה לעניין זימון וקבלת מידע ולעניין ניהול ישיבותיה (לרבות הקמת ועדות משנה וחיסוי ישיבות) יהיו כסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת. בהתאם, החלה ועדת החקירה הפרלמנטרית את פעילותה ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007). ברקע דיוני הוועדה עמדו ההסדרים הקבועים בחוק האזנת סתר התשל"ט-1979 (להלן – החוק, או חוק האזנת סתר), אשר אוסר, ככלל, על האזנת סתר ועל השימוש בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר. התפישה אשר הנחתה את הוועדה היתה כי האזנת סתר לשיחותיו של אדם ללא ידיעתו פוגעת בזכותו לפרטיות. עם זאת, החוק הישראלי מתיר בתנאים מסוימים למשטרה להאזין האזנת סתר כאשר הדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור. מאחר ומדובר בפגיעה של ממש בזכות החוקתית לפרטיות, ביקשה ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחון, בין היתר, את אופן ומידת ההקפדה על הסבירות והמידתיות שבהן נעשה השימוש בסמכויות אלה. הוועדה עמדה על כך, שביסוד האיסור על האזנת סתר וחריגיו המתירים האזנות למטרות שונות, עומד האיזון שבין זכותו של היחיד לפרטיות וכנגדה זכותו של הציבור לביטחון. האזנת סתר לשיחותיו של אדם ללא ידיעתו פוגעת בזכותו להגנה על פרטיותו וכן בזכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית. אולם, יש שפגיעה זו מוצדקת לשם הגנה על הציבור מפני גורמים עוינים ופליליים. נטען בפני הוועדה, כי נוכח התגברות הפשיעה, תחכומה ומורכבותה, האזנות סתר הן כלי חשוב בעבודת המשטרה, בגדר "הכרח בל יגונה". מאידך גיסא, נטען גם כי נוכח הכוח שצו האזנות סתר נותן בידי הגורם המאזין, יש מקום לריסון אותו הכוח והפעלת שיקול דעת במשנה זהירות. על רקע תפיסה זו, וכדי להבטיח שדיוני הוועדה יהיו ענייניים ויביאו לבחינה אמיתית וראויה של הנושאים שקבעה הכנסת בהחלטתה, העבירה הוועדה לכל הגורמים הרלבנטיים, עובר לכל דיון, את סדר הנושאים והשאלות שהוועדה ביקשה לבחון. להלן, סיכום דיוני הוועדה בהתאם לסדר הנושאים אותו קבעה בתחילת פעילותה, וכן סוגיות מוצעות להמשך דיון וליבון: ההליכים המתנהלים במשטרה עובר להחלטה האם להגיש בקשה לצו האזנת סתר (ישיבות הוועדה מיום 20 במאי 2007 ומיום 22 ביולי 2007) 1. רקע האזנת סתר היא האזנה לשיחה באמצעות מכשיר ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה, לרבות הקלטה של שיחה כזו (סעיף 1 לחוק). שיחה כוללת גם דיבור בטלפון אלחוטי, בטלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס או בתקשורת בין מחשבים. תנאי לכך שמדובר בהאזנת סתר הוא שההאזנה נעשית ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה. מכאן, שככלל, ובכפוף לחריגים הקבועים בסעיף 3 לחוק, כאשר השיחה מוקלטת על ידי אחד מבעלי השיחה, אין המדובר בהאזנת סתר. סעיף 2(א) לחוק קובע כי האזנת סתר היא אסורה אלא אם כן נעשתה בהיתר (זאת, בכפוף לחריגים הקבועים בסעיף 8 לחוק לעניין האזנות סתר שאינן טעונות היתר). עניינו של סעיף 6 לחוק, שכותרתו האזנת סתר למניעת עבירות, בעיגון ההוראות העיקריות לעניין קבלת היתר כאמור. לפי סעיף זה, נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים להתיר בצו האזנת סתר, בהתקיים התנאים הבאים: 1) הוגשה בקשה בכתב על ידי קצין משטרה מוסמך; 2) הדבר דרוש לאחת המטרות הבאות: (א) גילוי, חקירה או מניעת עבירות מסוג פשע; (ב) גילוי או תפיסת עבריינים שעברו עבירות מסוג פשע; (ג) חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע. 3) נשיא בית המשפט שקל את מידת הפגיעה בפרטיות; 4) תקופת ההיתר לא תעלה על שלושה חודשים (אך הוא ניתן לחידוש מפעם לפעם). לפי הפסיקה, על הבקשה להיתר האזנה להתבסס על מידע המראה כי אכן יש צורך אמיתי בנקיטה באמצעי מרחיק לכת זה מבחינת הפגיעה בצנעת הפרט כדי למנוע עבירות או לגלות עבריינים, וזאת בהתייחס בין היתר לחומרת העבירה [ע"פ 2286/91 מדינת ישראל נ' אילוז, פ"ד מה(4) 289]. בע"פ 1302/92 מדינת ישראל נ' נחמיאס, פ"ד מט(3) 309 פורטו השיקולים אותם צריך בית המשפט לשקול, ביניהם: האם מדובר בחשד לביצוע עבירה חמורה שיש לציבור עניין מרבי במניעתה או בגילוי מבצעיה שגובר על העניין שיש לו בהגנה על פרטיותם של מי שהבקשה נוגעת להם; האם נחה דעתו של השופט שההאזנה לשיחות טלפוניות של החשודים היא אכן נחוצה להשגת המטרות הנ"ל ואין בנמצא שיטות חקירה רגילות ושגרתיות העשויות באופן סביר להבטיח תוצאות דומות; האם הבקשה מוגבלת להאזנה לשיחות של חשוד מסוים או של חשודים אחדים; האם הבקשה מתייחסת לכל השיחות ממספר טלפון מסוים או נאמר בבקשה שהיא מתייחסת לחשוד פלוני וכן לאנשים נוספים בלתי ידועים המשתמשים באותו טלפון; ועוד. 2. סיכום דיוני הוועדה א. תפיסת המשטרה את כלי האזנות הסתר ראש ימ"ר ש"י, משטרת ישראל משטרת ישראל מחשיבה את האזנות הסתר ככלי האפקטיבי ביותר ללוחמה בפשיעה. נטען, שמדובר באחד הכלים היחידים שעומדים לרשות המשטרה לאיסוף ראיות בכל הקשור לפשיעה ככלל, ולפשיעה חמורה בפרט. עוד נטען, כי כל פגיעה ביכולת המשטרה לעסוק בתחום האזנות הסתר, וכל מגבלה שתוטל בתחום זה מעבר למגבלות הקיימות, עלול להביא לפגיעה ממשית ביכולתה של המשטרה לבצע את תפקידה בתחום אכיפת החוק ומניעת עבירות. ב. הנהלים הקיימים במשטרה לעניין האזנות סתר ראש ימ"ר ש"י, משטרת ישראל הנהלים הקיימים היום במשטרה, 39 במספר, הם תוצר של הצורך באיזון בין הפגיעה בפרטיות כתוצאה מהאזנות סתר, ובין הצורך של המשטרה לבצע את תפקידה ולהגן על שלום הציבור. על מנת לממש את האיזון האמור, ובעקבות דוח מבקר המדינה והמלצות צוות משיח, גובשו במשטרה הנהלים האמורים שמחליפים שני נהלים שהיו קיימים בעבר בתחום זה. ג. יחידות המשטרה הרלבנטיות להאזנת סתר ראש ימ"ר ש"י, משטרת ישראל היחידות שבהן מתבצעת האזנת סתר: יחידות מחוזיות (הקצין העומד בראשן הוא קצין בדרגת ניצב משנה) ויחידות ארציות (הקצין העומד בראשן הוא בדרגת תת ניצב). כלומר, שמקום שבו תבקש יחידת חקירות בתחנה במשטרה או ביחידה מרחבית האזנת סתר, היא תיאלץ לפנות ליחידה המרכזית במחוז או ליחידה הארצית. האזנות סתר לא מתבצעות ברמת התחנה וברמת המרחב (למעט חריגים מועטים). ד. מערך השיקולים הנשקלים במשטרה עובר להחלטה האם להגיש בקשה להאזנת סתר ראש ימ"ר ש"י, משטרת ישראל (1) חומרת העבירה – השאלה המנחה היא מה מידת הסיכון הנשקף לחיי אדם אם לא תתבצע האזנת הסתר. כלומר, פגיעה בחיי אדם או כוונה לפגיעה כאמור מהווה אינדיקציה לחומרת העבירה. (2) הסיכוי לאיסוף ראיות באמצעות האזנת הסתר. (3) עוצמת החשד – נבחנים איכות המידע ומהימנות הראיות הקושרות בין העבריין ובין ביצוע פשע או פשע המתרקם. (4) הקשר בין המואזן ובין העבירה. (5) הסיכוי לפגיעה בפרטיות של מי שאינו חשוד – נטען שהיכולות הטכניות של המשטרה הן כאלה שאינן מונעות אפשרות להאזנה לאנשים אחרים מלבד המואזן הספציפי. כלומר, היכולות הטכניות שקיימות היום אינן מאפשרות סינון מבעוד מועד של החומר המואזן. לצורך העניין, כל השיחות מוקלטות ולכן יש פוטנציאל להאזנה גם למעטפת האנשים הסובבים את המואזן. הסיכוי האמור לפגיעה בפרטיותם של אנשים אלה נלקחת גם היא בחשבון עובר להגשת הבקשה. (6) משך זמן ההאזנה – החוק מאפשר האזנה בפעימות של עד 3 חודשים, לפרק זמן מקסימאלי שאינו מוגבל בתקרת מקסימום. נטען כי משך זמן ההאזנה הצפוי נלקח גם הוא בחשבון. ה. ההליך המתקיים ביחידת ההאזנה ראש מחלק האזנות סתר, היחידה הארצית לחקירות בין לאומיות, משטרת ישראל לאחר שקילת ששת השיקולים שהוצגו לעיל, קצין האזנה מוציא למחלקת האזנות סתר "הזמנת עבודה". ההזמנה נעשית על גבי טופס מובנה, והיא כוללת פרטים שונים אודות האזנת הסתר, לרבות: נשוא ההאזנה, קווי הטלפון שמבקשים להאזין להם, בדיקות מקדמיות, פרטי האובייקט, אורח חייו, איפה הוא נוהג לשהות, מי האנשים הקרובים אליו, המידע שבגינו מבקשים את האזנת הסתר, במה הוא חשוד, מה מעניין את המשקלטים, על מה צריך לשים דגש, מי הם קשרי המשפחה שלו וכיו"ב. ו. ההליך לצורך הגשת בקשה להארכת האזנת סתר מעבר לתקופה של חצי שנה ראש ימ"ר ש"י, משטרת ישראל המטה הארצי, משטרת ישראל על פי הנהלים הפנימיים של המשטרה, נדרשת פרוצדורה מיוחדת לצורך הגשת בקשה להארכת האזנת סתר מעבר לחצי שנה: לצורך הגשת בקשה כאמור נדרש אישור של ראש אגף חקירות ומודיעין במטה הארצי של המשטרה. מדובר במקרים בודדים בלבד. הודגשו שני מישורים – (א) המישור המהותי – המשטרה שוקלת למעשה את כל מארג השיקולים אותם שוקלים עובר להגשת כל בקשה להאזנת סתר, תוך מתן משקל דומיננטי לשני שיקולים: האחד הוא שיקול האפקטיביות, היינו מה הם תוצרי האזנת הסתר עד כה המאפשרים לקשור את החשוד לעבירה ועד כמה האזנת הסתר מקדמת את החקירה עצמה; והשני הוא עוצמת הפגיעה בפרטיות. התפיסה היא שמשום שמאזינים לאדם וגם למעטפת אנושית הסובבת אותו כבר תקופה משמעותית, יש לוודא שפגיעה ממושכת כזו בפרטיות אכן מוצדקת נוכח התוצרים המופקים ממנה. (ב) המישור הדיוני – ראש אגף החקירות והמודיעין נדרש לאשר את בקשת ההארכה מעבר לחצי שנה. לצורך כך הוא מקבל את עמדת ראש חטיבת המטה ועמדת מפקד המחוז הרלבנטי. כמו כן, קצין משטרה בדרגת ניצב מחווה דעתו שההאזנה אכן מוצדקת ונדרשת. בנוסף, ראש האגף מקבל גם עמדה משפטית בשים לב לכל האיזונים שבחוק ובפסיקה, כי ההאזנה אכן חיונית ונדרש להמשיכה. בקשות להארכת האזנת סתר מעבר לשנה מועברות לאישור מול פרקליט המחוז הרלבנטי, בהליך דומה להליך שצוין לעיל. ז. תיעוד ההליכים המתקיימים במשטרה עובר להגשת הבקשה להאזנת סתר ראש ימ"ר ש"י, משטרת ישראל המטה הארצי, משטרת ישראל הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים נקודת המוצא היא שאין תיעוד כחובה של כל ההליכים המקדמיים המתנהלים ביחידות. תיעוד, ככל שקיים, נעשה בצורה "וולונטרית" ורק בחלק מהיחידות (כך למשל, נטען שביחידות הארציות מתעדים את ההליכים המקדמיים עובר להחלטה האם להגיש בקשה להאזנת סתר, ולעיתים יש גם פרוטוקולים של הדיונים עצמם). התפיסה אותה ביטאו נציגי המשטרה היא שאין מקום לדרוש תיעוד מלא של ההליכים המתנהלים במשטרה מאחר ומדובר בהליכים מקדמיים המובילים להחלטות ביניים מנהליות בדרך לקבלת החלטה מנהלית הנבחנת בצורה שיפוטית. עוד נטען, כי התפיסה היא שתיעוד מלא כאמור הוא מיותר מאחר ומכלול השיקולים והראיות משתקפים בסופו של דבר בבקשה המוגשת לבית המשפט ובדיון עצמו בבית המשפט. כן נטען, כי ההליכים המקדמיים האמורים הם רק סוג אחד של הליכים המתנהלים במשטרה עובר לקבלת החלטות מורכבות מסוגים שונים, ואין מקום לייחד דרישה לתיעוד רק להליכי האזנות סתר. לבסוף, טענו נציגי המשטרה כי הטלתה של חובת תיעוד כאמור תיצור הכבדה בירוקרטית מיותרת. תיעוד ככל שקיים, נשמר על פי הוראות ביטחון השדה של המשטרה. 3. סוגיות מוצעות להמשך דיון (1) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של השיקולים שעל המשטרה לשקול עובר להגשת הבקשה להאזנת סתר ובפרט: חומרת העבירה, הסיכוי לאיסוף ראיות, עוצמת החשד, הקשר שבין המואזן ובין העבירה, הסיכוי לפגיעה בפרטיות של מי שאינו חשוד, ומשך זמן ההאזנה. (2) מוצע לבחון אפשרות לחייב בחקיקה כי בבקשה להאזנת סתר תצוין זהותם של מואזנים פוטנציאליים אשר יש יסוד סביר לחשד כי האזנה ליעד ההאזנה תכלול גם האזנה לשיחותיהם, ושהם בעלי חיסיון. (3) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של תיעוד הליכים מסוימים המתקיימים במשטרה עובר להגשת הבקשה להאזנת סתר, למשל: תיעוד ההליכים לצורך הגשת בקשה להאזנת סתר מעבר לחצי שנה; תיעוד ההליכים לצורך הגשת בקשה להאזנת סתר של בעלי חסיונות וכיו"ב. (4) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הליך מיוחד לצורך הגשת בקשה להאזנת סתר מעבר לחצי שנה: א. דרישה לאישור של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה; ב. הבניית שיקול דעתו של ראש אגף החקירות והמודיעין: דרישה כי ישוכנע שהמשך ההאזנה חיוני למניעת עבירה או לחקירתה, וכן קביעה כי יתחשב, בין היתר, בעוצמת הפגיעה בפרטיותו של המואזן עצמו. (5) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הליך מיוחד לצורך הגשת בקשה להאזנת סתר מעבר לשנה, ובפרט – דרישה לאישור של פרקליט מחוז. (6) מוצע לבחון אפשרות להרחבת היקף העבירות שבגינן ניתן לבקש צו האזנת סתר (למשל גם לעבירות כלכליות מסוימות שאינן פשע). ההליך בבתי המשפט – הדיון בבקשה למתן צו להאזנות סתר (ישיבות הוועדה מיום 10 ביוני 2007 ומיום 1 ביולי 2007) 1. רקע סעיף 6(א) לחוק קובע כי קצין משטרה מוסמך הוא שמגיש את הבקשה לקבלת היתר להאזנת סתר. על פי סעיף ההגדרות בחוק, "קצין משטרה מוסמך" הוא קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה. סעיף 6(ב) לחוק קובע כי הבקשה תהיה על פי טופס והיא תידון במעמד צד אחד כאשר מטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה, הוא הקצין הטוען. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת עמדה במהלך חודש דצמבר 2006 על החשיבות הגלומה באופן הגשתן של הבקשות למתן היתר לצו האזנות סתר ובתוכן הבקשות במסגרת דיוניה בתקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה), התשס"ו-2006. במהלך ישיבותיה בעניין התקנות האמורות, עמדה הוועדה על כך שלאופן הגשת הבקשה ולתוכנה יכולה להיות השפעה מכרעת על הדיון בבית המשפט בבואו לדון בבקשה למתן ההיתר. לפרוצדורה חשיבות בהבטחת אפשרות של בקרה הולמת על התרת השימוש בכלי ההאזנה, בהגברת שקיפות התהליך, והכל-מבלי לחשוף את שצריך להישאר חסוי כדי שלא לסכל את פעילות המשטרה. 2. סיכום דיוני הוועדה א. ההליך בבית המשפט הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט המבחן המנחה בבחינת יעילות הדיון בבקשות למתן צווים להאזנות סתר מבחינת בתי המשפט אינו בחינת כמות הבקשות שאושרו מתוך סך כל הבקשות שהוגשו, אלא בתנאים ובמגבלות שנקבעו בצווים השיפוטיים. בסופו של יום, בית המשפט נדרש לאזן בין צורכי החקירה ובין הפגיעה בפרטיות. הדרך לעשות כן אינה בדחיית הבקשות להאזנת סתר לבדה, אלא בהטלת מגבלות על אופן ביצוע האזנת הסתר, לרבות בדרך של קביעת מגבלות לעניין תמלול. על מנת לשמור על מקצועיות בנושא זה ישנם מספר פורומים שבמסגרתם ניתן לדון בהליך הנוגע להאזנות סתר, לרבות פורום פנימי של שופטים בבית המשפט המחוזי, פורום בתי משפט מחוזיים ופורום נשיאי בתי המשפט לעניינים פליליים. הנהלת בתי המשפט אינה רואה מניעה לכך שתיערך הבחנה עניינית ומושכלת בין סוגי עבירות, חומרתן, ויעדי ההאזנה לעניין הערכאה המוסמכת למתן צווים לפי חוק האזנת סתר. יתירה מכך, בתשובה לשאלת הוועדה נטען כי גם אינה רואה מניעה בכך שיוסמכו לדון בבקשות לצווי האזנת סתר גם נשיאים וסגני נשיא של בתי משפט השלום, וכן שופטי שלום שיוסמכו לכך על ידי הנשיא. בהתייחס לשאלת הוועדה בדבר האפשרות ל"פורום שופינג", נטען כי אף שהחוק אינו קובע סמכות מקומית לדון בבקשות למתן צווים לפי חוק האזנת סתר, בפועל, מגיש הגורם החוקר את הבקשות בבית המשפט המחוזי שבתחומו הוא פועל. ברוב בתי המשפט נקבע הסדר לפיו דנים הנשיא וסגניו בבקשות אלה בסבב, ועל כן היכולת, כך נטען, לבחור את השופט בתוך בית המשפט, היא מוגבלת יחסית. הסנגוריה הציבורית הארצית השיקול המרכזי שצריך להנחות את בתי המשפט בבחינת הצורך במתן צו להאזנת סתר הוא מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות. לעולם השאלה שצריכה להישאל היא האם יש תשתית ראייתית מספקת המצדיקה מהלך חריג שתוצאתו היא פגיעה קשה בפרטיות. נטען כי הפגיעה חייבת להיעשות רק באותם מקרים שיש תשתית ראייתית מינימאלית המאפשרת זאת. ב. זהות הקצין הטוען ראש מדור סיגנט באח"מ, המשרד לביטחון הפנים המטה הארצי, משטרת ישראל אף שהחוק דורש כי הקצין הטוען יהיה קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה, המשטרה הטילה על עצמה מגבלות נוספות לעניין זה בנהלים פנימיים. על-פיהם, נדרש כי הקצין הטוען יהיה גם קצין מודיעין וחקירות שלו נגישות לחקירה. כלומר, נדרש כי יהיה מדובר בסגן ניצב ממערך החקירות והמודיעין, כאשר על פי רוב מדובר בראשי מפלגים. בשל כך, מדובר בקצין בדרגה גבוהה ביותר, המעורה בתיק החקירה הספציפי ומקורב לחקירה. מגבלה נוספת שהמשטרה נטלה על עצמה היא שהמפכ"ל יסמיך את אותם קצינים במפורש לשמש כקצינים טוענים (היום מוסמכים כ-30 קצינים). הקצינים הטוענים עוברים הכשרה מיוחדת במשטרה לצורך תפקידם, והם נדרשים גם להשתתף בפורומים שונים שבהם מלובנות סוגיות הנובעות מהתקנות ומהחוק. ג. דרישה לליווי של גורם משפטי בדיון בבקשה למתן צו להאזנת סתר על פי הנהוג, הקצין הטוען הוא שמופיע בבית המשפט, והדיון מתנהל ללא השתתפות "נציג משפטי", היינו נציג הפרקליטות או התביעה המשטרתית. המטה הארצי, משטרת ישראל המשטרה איננה מתעלמת מכך שיכולים להיות צמתים בהליך שבהם נדרש "ליווי משפטי" (כך למשל, הוחלט כי במקרים רגישים שבהם הבקשה להאזנת סתר נושקת לתחום של חסיונות יישקל הצורך בליווי פרקליטות). הכלל הוא שאין ליווי משפטי, אלא אם כן מדובר במקרה הנתפס כ"רגיש", ואז יישקל הצורך בליווי כאמור. ברם, המשטרה סבורה שיש להסתפק, ככלל, בליווי המשפטי המתקיים על פי רוב ברמת חוות הדעת המשפטית בהליך המנהלי המתקיים במשטרה עובר להגשת הבקשה להאזנת סתר, ואין לדרוש ליווי פיזי של גורם משפטי לקצין הטוען בבית המשפט. מנהלת המחלקת הפלילית, פרקליטות המדינה בדרך כלל לא עולות שאלות משפטיות בהליך המתנהל בפני בית המשפט, אלא בחינה של שיקול הדעת של המשטרה בשימוש בכלי החקירתי של האזנות סתר, במהלך חקירה. מכאן, שאין צורך על פי רוב, בליווי של גורם משפטי. בנוסף, נטען כי גורם משפטי כאמור, מטבע הדברים, איננו מעורה בתיק החקירה ולכן ספק אם יש יתרון כלשהו בצירופו להליך שהרי הוא אינו מסוגל להוסיף מעבר לטיעוני הקצין הטוען. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בדוח וינר נכתב כי לא מוצע לשנות את הנוהג לפיו ככלל בקשות המוגשות להאזנת סתר יוגשו על ידי המשטרה ולא על ידי הפרקליטות, והמשטרה היא שתופיע בפני בית המשפט. יחד עם זאת, הוכר בכך שיהיו מקרים שבהם יהיה זה נכון לדרוש גם ליווי משפטי. כבוד השופטת מוסיה ארד, נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים על פי רוב לא עולות שאלות משפטיות בהליך המתנהל בפני בית המשפט. אם וכאשר נתקלים בשאלה משפטית במהותה, בית המשפט יכול, והוא אף פונה בפועל, בבקשה לקבלת חוות דעת מאת היועץ המשפטי לממשלה בטרם יכריע בבקשה למתן הצו. פרופסור יורם שחר ליווי פיזי של גורם משפטי עלול לסרבל את ההליכים בבית המשפט. עיקר ההליך הוא חקירתי ולא משפטי ולכן אין צורך בליווי משפטי. הפתרון לבעייתיות בהליך הוא בקיום דיון אדברסרי, ולא בהוספת גורם משפטי. ד. קיום דיון במעמד צד אחד הכלל הוא שהדיון בבקשה למתן צו להאזנת סתר מתבצע במעמד צד אחד. עובדה זו מחויבת המציאות מאחר והאזנה שיעד ההאזנה יודע עליה, איננה עוד האזנת סתר וספק אם היא יכולה להשיג את מטרתה. ברם, קיום דיון במעמד צד אחד טומן בחובו סכנות רבות. כבוד השופטת מוסיה ארד, נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים מבחינת בתי המשפט, דיון במעמד צד אחד הוא דיון שמעדיפים פחות. יחד עם זאת, ברור הוא שבמטריה של האזנות סתר, מכלול השיקולים יחייב על פי רוב דיון במעמד צד אחד. הסנגוריה הציבורית הארצית הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעות לפיהן היא תהיה הגוף המון על ייצוג חשודים במסגרת הליכים למתן צו להאזנת סתר. נטען כי במרבית המקרים החשוד כלל אינו יודע שהוא חשוד, ומכאן שבקביעת "ייצוג" על ידי הסניגוריה הציבורית יש משום כסות להליך כולו. עוד צוין, כי מאחר והסניגור לא יוכל לפנות לחשוד ולעדכן אותו בדבר החקירה המתנהלת נגדו, הוא ימצא עצמו חוטא לתפקידו ולנאמנותו ללקוחו. בכך יש גם משום פגם אתי. מנהלת המחלקת הפלילית, פרקליטות המדינה אין תרומה אמיתית בקיום דיון עם תחליף לנוכחות שבו האדם אינו יכול לטעון לגופם של דברים, אלא רק לדבר על פגיעה ב"ערכים" וב"זכויות". 3. סוגיות מוצעות להמשך דיון (1) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הערכאה המוסמכת לדון בבקשה להאזנות סתר לפי סוג העבירה ולפי יעדי ההאזנה. (2) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של כללי הסמכות המקומית (בדומה לסמכות הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). (3) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הדרישה כי הקצין הטוען יהיה קצין שהמפכ"ל הסמיך לצורך כך, ושעבר הכשרה. (4) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של סמכות לבית המשפט לשקול, בהליכים הקשורים להאזנות סתר שכבר בוצעו, את הזמנת הצד הנוגע בדבר להליך, כאשר אין חשש לפגיעה ממשית בחקירה (למשל במקרה שהחקירה כבר גלויה ויש דיון בבית משפט לצורך הרחבת היתר התמלול). (5) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הדרישה כי בדיון בבית המשפט בבקשות להאזנת סתר יופיע לא רק הקצין הטוען, אלא גם נציג הפרקליטות, או למצער – לקבוע כאמור לגבי דיון בבית משפט בבקשות לפי סעיף 9א (שיחות חסויות); לחלופין – כי תצורף לבקשה להאזנת סתר חוות דעת של גורם משפטי. (6) מוצע לבחון אפשרות לצמצום מספר סגני נשיא בתי המשפט המחוזי הרשאים לדון בבקשות למתן צווים להאזנות סתר, או לחלופין – מניעת אפשרות לסגן הנשיא לדון בבקשות כאמור, אלא במקרים שבהם נבצר מהנשיא לדון בבקשה. (7) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הקביעה כי הארכת בקשת להאזנת סתר או הגשת בקשה נוספת באותו עניין תובא תמיד בפני אותו שופט שנתן את הצו המקורי. (8) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של דרישה המחייבת את המשטרה להעביר לבית המשפט דיווח בדבר "אפקטיביות" האזנה שכבר בוצעה ליעד ההאזנה, בכל מקרה של הארכת בקשה להאזנת סתר או הגשת בקשה נוספת באותו עניין (לעניין זה – בחינה של אפשרות עיגונם של "מדדי אפקטיביות" שישמשו את בית המשפט לצורך הכרעתו, ולצורך פיקוח על התנהלות האזנת הסתר). (9) מוצע לבחון אפשרות לקיצור תקופות האזנת הסתר הקבועות בחוק. צו האזנת הסתר ותמלול ההאזנה (ישיבות הוועדה מיום 22 ביולי 2007 ומיום 08 באוגוסט 2007) 1. רקע עניינו של סעיף 6(ד) ו-(ה) לחוק בתוכן ההיתר, והוא קובע כי בהיתר יפורטו הפרטים הבאים: 1) זהות האדם אשר ההאזנה לשיחותיו הותרה או זהות הקו או המתקן המיועדים לשמש לקליטה – אם הם ידועים מראש; 2) מקום השיחות או סוגן – אם הם ידועים מראש; 3) דרכי ההאזנה שהותרו; 4) תקופת תוקפו של ההיתר (התקופה לא תעלה על שלושה חודשים מיום מתן ההיתר, ההיתר ניתן לחידוש מפעם לפעם). 2. סיכום דיוני הוועדה א. מגבלות המפורטות בצו ההאזנה הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט על פי רוב, הבקשות למתן צו להאזנת סתר מגיעות כאשר הן כוללות את המגבלות המבוקשות, ועל כן החלטת השופט היא "כמבוקש". נדירים המקרים שבהם נקבעות מגבלות בדבר האזנה ותמלול שלא התבקשו מראש על ידי המשטרה, במסגרת בקשת ההאזנה. המגבלות העיקריות הקיימות בצווי ההאזנה הן מגבלות בדבר זמן ההאזנה המבוקש והיקף התמלול. הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון הפנים על פי רוב, השופט נותן דעתו וקובע מגבלות מפורטות בדבר תמלול בצו ההאזנה (בין שהוא מאשר את המגבלות שהמשטרה עצמה ביקשה, ובין שקובע מגבלות אחרות). במקרים נדירים המשטרה אינה מציינת דבר בנושא זה והשופט אף הוא שותק. גם במקרים אלה (שהוצגו כנדירים ביותר ובלתי תקינים) המשטרה רואה עצמה ככפופה למגבלות הרלבנטיות, היינו תמלול שיחות רלבנטיות בלבד. המשטרה מעדיפה מגבלות תמלול שהן אישיות באופיין, היינו מגבלות בדבר שיחות אודות אדם מסוים, על פני מגבלות נושאיות, היינו מגבלות בדבר חשדות בנושאים מסוימים. לגישתה, מגבלות נושאיות הן בעייתיות ביותר, בין היתר, מאחר ובזמן השקלוט קשה למשקלט לדעת האם שיחה מסוימת היא רלבנטית או בלתי רלבנטית. משכך, המשטרה מעדיפה מגבלות אישיות, ובפרט – שיחות של החשוד או אודותיו. ב. תמלול מנהלת המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה תמלול הוא הכלי שבאמצעותו הרשויות משקפות את האיזון הנכון בין איסוף כל החומר הרלבנטי ובין הרצון שלא לתעד מידע שיש בו פגיעה בפרטיות ושאינו רלבנטי, כלומר האיזון בין איסופו ושמירתו של כל החומר שנחוץ לבירור האמת (כל החומר הרלבנטי שיכול להצביע על אשמה או על חפות) ובין מידע רב שנאסף בהאזנה שאיננו נחוץ לבירור האמת ושיש בו פגיעה בפרטיות. הצורך בכלי זה נובע מכך שבהאזנה נקלטים גם מידעים שאינם רלבנטיים לחקירה. זאת, משום שלהבדיל מכלי חקירה אחרים שהם ממוקדים יותר, האזנת סתר היא כלי חקירתי שאינו בהכרח ממוקד. מכאן, תפיסת הפרקליטות כי התמלול הוא הכלי לסינון מידע לצורך צמצום הפגיעה בפרטיות. בין השאר, בשל העיסוק החוזר בחומרים לאחר ההאזנה. נטען, כי מבחן הרלבנטיות הוא המבחן לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 באשר ל"חומר חקירה", ומדובר ככלל במידע שנחוץ לבירור האשמה, במבט רחב. יישום המבחן כרוך בשיקול דעת ונתון כמובן לפרשנות. עוד נטען, כי הפגיעה החמורה בפרטיות היא בעצם ההאזנה של המשקלט. ברם, פגיעה זו היא פגיעה חד פעמית. המטה הארצי, משטרת ישראל המציאות הטכנולוגית בישראל היום מאפשרת להאזין לכל. על רקע מציאות זו, הדרך לצמצום הפגיעה בפרטיות נעשית על ידי הטלת מגבלות בתחום התמלול. בהתאמה, המשטרה, כמדיניות, מבקשת בעת הגשת הבקשה להאזנת סתר כי יוטלו מגבלות בתחום זה. ראש חוליית סתר, משטרת ישראל לשאלת הוועדה, נטען כי כמות המקרים שבהם ניתן היתר האזנה אבל ההאזנה לא תומללה (למשל משום שנמצא שאין בהאזנה חומר רלבנטי, או משום שהאדם החליף מספר טלפון וכיו"ב טעמים) הוא כ-3% מכלל תיקי ההאזנה. ג. תמצות/תקצור מנהלת המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה המטה הארצי, משטרת ישראל תקצור משמעו העלאת דברים על הכתב כאשר יש ספק בדבר הרלבנטיות של המידע. הוא אפשרי בשלושה מצבים עיקריים: (1) השיחה ספק רלבנטית; (2) מדובר בשיחה ארוכה, חלקה רלבנטי וחלקה לא; (3) לצורך הרחבה בדיעבד של היתר התמלול – למשל במקרה שבו ההאזנה מגלה ראיות לעבירות נוספות. ד. ההליך שמתקיים במשטרה לאחר קבלת הצו ראש מחלק האזנות סתר ביחידה הארצית לחקירות בין לאומית, משטרת ישראל לאחר קבלת הצו, עוד בטרם העלאת ההאזנה, המשקלט מחויב (על פי נהלים פנימיים) להבין את התיק בטרם יתחיל להקשיב. לצורך כך, הוא נדרש לשים דגש על סעיפי העבירה, המגבלות שהשופט הטיל בצו וכל מידע נוסף על המואזן ועל ההאזנה שיש בו רלבנטיות (למשל מידע על מטרות ההאזנה, איך צופים שההאזנה תקדם את החקירה, אורח חייו של המואזן וכיו"ב). אם מדובר במשקלט חדש יחסית, הוא נדרש גם לשוחח עם משקלט ותיק. כל השיחות מתועדות. הן מקבלות מספר סידורי ומסווגות באחד מחמישה סיווגים: רלבנטי, נוגע, לא רלבנטי, אינטימי או חסוי (סיווגים אלה נעשים בשדה חובה כך שאין אפשרות לדלג על שלב זה). הסיווג נתון לביקורת של קצין ההערכה שכן בסוף כל יום מועברת רשימת השיחות לקצין ההערכה שמכריע האם אכן כל אחת מהשיחות רלבנטית. מאחר וקצין ההערכה מכיר היטב את תיק החקירה, שיקול דעתו בהקשר זה הוא מרבי. בתום הליך הביקורת האמור ניתן גם לחזור ולשנות סיווג של שיחה. מקום שהמשקלט שומע שיחות שאינן רלבנטיות, הן אינן מתומללות או מתוקצרות. תחת זאת, נרשם בתיעוד קצר בדף ההפקה במספר מילים תיאור השיחה למשל "שיחת חולין" או "שיחה אינטימית". המשקלט פועל על פי רוב לבד, ללא פרקליט מלווה, ומכאן שלו מסור שיקול הדעת הראשוני להחליט מה לתעד, לתקצר או לתמלל. יחד עם זאת, שיקול דעתו עובר מסננות נוספות ובפרט – המסננת של קצין ההערכה, חוקרים בכירים, יועצים משפטיים וכמובן הפרקליטות כדלקמן: (1) המסננת הראשונה – העברת דפי ההפקה לקצין ההערכה; (2) המסננת השנייה – העברת דפי ההפקה לחוקר; (3) המסננת השלישית – העברת דפי ההפקה לפרקליט מלווה. בשלב שלקראת הפיכת החקירה לגלויה כל החומרים עוברים לפרקליט המטפל. הפרקליט, כך נטען, מקבל את כל דפי ההפקה, לרבות שיחות חסויות ואינטימיות. מתוך כלל המידע הפרקליט מסנן אילו שיחות רלבנטיות לכתב האישום. ה. קצין ההערכה ראש חטיבת מודיעין, משטרת ישראל ראש מחלק האזנות סתר ביחידה הארצית לחקירות בין לאומית, משטרת ישראל ככלל, לכל תיק האזנת סתר מוצמד קצין ההערכה. מדובר בשוטר שעבר הכשרה מתאימה. על פי רוב, מדובר בקצינים, אבל אין מדובר בדרישה הכרחית כל עוד מדובר במי שקיבל הכשרה לעניין. כן נטען, כי בדרך כלל מדובר באנשים עם ניסיון פיקודי בתחום המודיעין. מפקד המחוז הוא שממנה שוטר כקצין ההערכה. יחידות ההערכה מובנות כך שיש קצין הערכה שיושב ביחידות הארציות. במחוזות ובימרי"ם יש קצין הערכה שמתחתיו יש קציני הערכה משניים לתחומים מסוימים, כאשר לעיתים החלוקה ביניהם היא נושאית. בהתאמה, קציני הערכה המתמחים בנושאים שונים כמו סמים, מעשי אלימות, שוד, פשיעה אלימה וכיו"ב. ו. קיומם של צווים בדיעבד? הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט ראש חוליית סתר, משטרת ישראל אין צווי האזנת סתר הניתנים בדיעבד להאזנה שבוצעה. ואולם, יש צווים הניתנים בדיעבד בדבר הרחבת תמלול. גם במקרה של בקשה להרחבת היתר לתמלול בדיעבד יש צורך בצו שיפוטי. בקשה להיתר בדיעבד של תמלול מוגשת באותו אופן שבה מוגשת לבית המשפט בקשה להיתר האזנה, בהתאם להוראות החוק והתקנות (משום כך, למשל, הקצין הטוען הוא הגורם המגיש את הבקשה להיתר תמלול בדיעבד). הפרשנות הנוהגת היא שהתקנות מתייחסות לכל הליך בבית המשפט, לרבות הליך להיתר תמלול בדיעבד. 3. סוגיות מוצעות להמשך דיון (1) מוצע לבחון אפשרות לקידום הצעת הממשלה כי תתאפשר הרחבתו של היתר, לגבי שיחה שלפי מגבלותיו של ההיתר המקורי אין לתמללה, אך הדברים שנקלטו בה דרושים לגילוי, חקירה או מניעה של עבירות, או לגילוי או תפיסה של עבריינים שעברו עבירות. (2) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של שיקול דעתו של השופט בהליך שבו מתבקש היתר לתמלול האזנה בדיעבד (היינו האזנה שכבר הותרה) לרבות: שינוי האיזון לגבי פגיעה בפרטיות (שכן הפגיעה בפרטיות כבר נעשתה, האדם כבר מואזן), בחינה האם לאפשר זאת לגבי אותו היקף עבירות, וכיו"ב. (3) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הדרישה כי בית המשפט יידרש, כסמכות חובה, לקבוע מגבלות או הגדרות מפורשות לעניין תמלול ההאזנה. (4) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של תפקיד קצין ההערכה, לרבות קביעה כי יהיה מדובר בקצין משטרה, שהוסמך על ידי המפקח הכללי של המשטרה ושקיבל הכשרה מיוחדת לכך. (5) מוצע לבחון אפשרות לעיגון חקיקתי של הדרישה כי לכל האזנת סתר המתבצעת על פי צו של בית משפט ימונה קצין הערכה אשר יפקח באופן הדוק על השקלוט. (6) מוצע לבחון אפשרות לקביעת פורום עתי של פרקליטים, חוקרים ושופטים, לצורך דיון וליבון סוגיות העולות מנושא האזנות הסתר.