חומר רקע
נוסח לדיון ביום 16.9.08
נספח מס' מ-125/א'
הצעת חוק ההתיישנות, התשס"ח-2008
פרק ראשון: הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה -
"אזור" - כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ח-20071;
"בית משפט" - רשות שיפוטית, למעט בית דין דתי ולרבות לשכת הוצאה לפועל, ולעניין תביעת חוב - לרבות כל אחד מאלה:
(1) נאמן שמונה לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-19802;
(2) מפרק שמונה לפי הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג- 19833, פקודת האגודות השיתופיות4 או חוק העמותות, התש"ם-19805;
(3) מי שמונה לפי חוק החברות, התשנ"ט - 19996, כבעל תפקיד בהליכי פשרה או הסדר;
"מעשה" - לרבות מחדל;
"נזק גוף" – מוות, מחלה, ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת הפגיעה;
"תביעה" - זכות של אדם לדרוש את קיומה של זכות העומדת לו כלפי אחר;
"תובענה" - הליך אזרחי בפני בית משפט.
פרק שני: עיקרי ההתיישנות
התיישנות תביעה
2.
תביעה נתונה להתיישנות.
תובענה בשל תביעה שהתיישנה
3.
בית משפט לא ייזקק לתובענה בשל תביעה שהתיישנה ובלבד שנטענה טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה; לא נטענה טענת התיישנות במועד כאמור - לא תישמע הטענה.
השפעת
ההתיישנות על
הזכות
4.
(א) אין בהתיישנות תביעה כדי להפקיע את הזכות עצמה, אם אין הוראה אחרת בחיקוק.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מימוש של זכות שלא באמצעות תובענה, לפי הוראות כל דין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על הליכי גביה לפי חוק, אלא אם כן נקבעה במפורש הוראה אחרת בחיקוק שעניינה הליכי גביה כאמור.
אופציה לסיפה: הוראה זו לא תחול על הליכי הגביה לפי החוקים המנויים בתוספת.
[ר' גם הוראת תחילה בסוף].
פרק שלישי: תקופת ההתיישנות ומועד ההתיישנות
תקופת
ההתיישנות
5.
אופציה א':
תקופת ההתיישנות של תביעה היא שבע שנים [אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר].
אופציה ב':
תקופת ההתיישנות של תביעה היא ארבע שנים [אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר].
אופציה ג':
תקופת ההתיישנות של תביעה היא ____ שנים; ואולם, תקופת ההתיישנות של תביעה שנושאה נזק גוף היא ____; [הכל אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר].
תקופת
ההתיישנות
בתביעה של קטין
6.
אופציה א':
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה של קטין לא יחל טרם הגיעו לגיל 18.
[אם תתקבל אופציה זו יימחקו עילות ההשעיה הנוגעות לתקופת הקטינות – ר' הערות בסעיף 12].
אופציה ב':
תקופת ההתיישנות של תביעה של קטין היא שבע שנים, אך לא יותר מארבע שנים מיום שהפך לבגיר; ואולם תביעה של קטין לא תתיישן לפני הגיעו לגיל עשר.
אופציה ג':
תקופת ההתיישנות של תביעה של קטין למעט תביעה שנושאה נזק גוף, היא ____ שנים; תקופת ההתיישנות של תביעה של קטין שנושאה נזק גוף היא ____; ואולם תביעה של קטין לא תתיישן לפני הגיעו לגיל עשר.
מועד התיישנות
תביעות
7.
תביעה תתיישן במועד שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות אלא אם כן הוארכה לפי הוראות הפרק החמישי; ואולם, תביעות הנובעות מאותה עילה יתיישנו יחד, במועד המוקדם ביותר שבו הסתיימה תקופת התיישנות שנקבעה כאמור לאחת התביעות.
תביעות הנובעות
מאותה עילה
8.
(א) תביעות השונות זו מזו בעובדות, בזכויות שקיומן נתבע, בדין המקים זכויות אלה או בסעדים המבוקשים, ייחשבו, לענין סעיף 7, כתביעות הנובעות מאותה עילה, אם קיימת ביניהן זהות מהותית המצדיקה את התיישנותן יחד במועד כאמור באותו סעיף.
(ב) תביעות לפיצויים השונות זו מזו רק בנזק שבשלו נתבעים הפיצויים, ייחשבו כתביעות הנובעות מאותה עילה, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) על אף הוראות סעיף 7, התיישנה תביעה לפיצויים בשל נזק מסוים (בסעיף קטן זה - נזק מוקדם), לא תתיישן באותו מועד תביעה לפיצויים בשל נזק מאוחר יותר (בסעיף קטן זה - נזק מאוחר), הנובעת לפי הוראות סעיף קטן (ב) מאותה עילה, בהתקיים כל אלה:
(1) התובע נמנע, מטעם סביר, מהגשת תובענה לפיצוי בשל הנזק המוקדם;
(2) הנזק המאוחר גדול באופן משמעותי מן הנזק המוקדם;
(3) התובע לא השתהה בהגשת התובענה בשל הנזק המאוחר.
(ד) לענין סעיף זה, גידול בהיקפו הכספי של נזק מסוים לא ייחשב כנזק אחר.
תביעות שנוצרו
מאירוע מתמשך
9.
נוצרו מאירוע מתמשך מספר תביעות, בזו אחר זו, תתיישן כל תביעה במועדה.
תחילת מירוץ
תקופת
ההתיישנות
10.
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יחל ביום שבו נוצרה התביעה, אלא אם כן תחילתו הושעתה לפי הוראות הפרק הרביעי.
תביעה המותנית
בדרישה או
בהודעה
11.
תביעה המותנית במסירת הודעה או דרישה מאת התובע, נוצרת ביום מסירת ההודעה או הדרישה, או ביום שבו תובע סביר לא היה דוחה עוד את מסירת ההודעה או הדרישה, לפי המוקדם מביניהם.
פרק רביעי: השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות
העילות להשעיית
מירוץ תקופת
ההתיישנות
12.
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה, כאשר הצדדים לתביעה הם צדדים מקוריים, כל עוד מתקיימת אחת מעילות ההשעיה כמפורט להלן:
(1) התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת, עובדה מהעובדות המהוות את עילת תביעתו, החיונית להגשת התובענה; לעניין זה -
(א) ייחשבו כעובדות חיוניות, בין השאר, עובדות אלה: זהותו של הנתבע, המעשה של הנתבע ונסיבותיו שהם נושא התביעה, הפגיעה בתובע שהיא נושא התביעה, וקיומה של זיקה סיבתית עובדתית בין המעשה לבין הפגיעה האמורים;
(ב) הכרת הדין המקים את הזכות נושא התביעה לא תיחשב כעובדה חיונית;
(ג) לגבי תובע שהוא קטין ולגבי תובע שהוא חסוי, יראו את ידיעת האפוטרופוס כידיעת התובע; בסעיף זה, "חסוי" – פסול דין או אדם אחר שאינו יכול לדאוג לענייניו דרך קבע או דרך ארעי;
(2) התובע הוא חסוי ולא מונה לו אפוטרופוס;
(3) התובע הוא קטין שאין לו אפוטרופוס;
[יימחק אם תתקבל אופציה א' בסעיף 6].
[הסוגריים יימחקו אם תתקבל אופציה א' בסעיף 6]
(4) התובע הוא חסוי שמונה לו אפוטרופוס [או שהוא קטין שיש לו אפוטרופוס], והתקיימו כל אלה:
(א) האפוטרופוס נמנע מהגשת התובענה, בשל נסיבות המצדיקות את השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות כלפי התובע;
(ב) הפגיעה שתיגרם לתובע אם לא יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות גדולה באופן משמעותי מהפגיעה שתיגרם לנתבע אם יושעה המירוץ האמור;
(5) התובע הוא אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו;
(6) הצדדים לתביעה הם בני זוג; לעניין זה, בנישואים שהוכרזו כדין כבטלים מעיקרם או שבוטלו כדין, יראו את הצדדים כנשואים עד למועד ההכרזה על הבטלות או עד למועד הביטול, לפי הענין; בפסקה זו, "בני זוג" – לרבות ידועים בציבור;
(7) הנתבע נמצא מחוץ לישראל או לאזור, ונבצר מן התובע עקב כך לקיים את ההליך המשפטי בישראל; לענין זה, "תובע" או "נתבע" -
(א) בתביעה לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לפי חוק נכסי נפקדים, התש"י-19507, או המוקנה לאפוטרופוס על נכסי גרמנים, לפי חוק נכסי גרמנים, התש"י-19508 - מי שהיה בעל הזכויות בנכס ערב ההקניה;
(ב) בתביעה לגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי לפי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-19789 - בעל הזכויות בנכס ביום תחילת הניהול;
(8) התובע נמנע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" - לרבות בדרך של אי גילוי ביודעין של עובדה חיונית כאמור בפסקה (1), מהתובע.
(9) התובע נמנע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע הודה במפורש, בכתב או בפני בית משפט, בזכותו של התובע כלפיו או קיים חלקית את זכות התובע באופן שממנו משתמעת הודאה כאמור.
מירוץ תקופת
ההתיישנות
בהעברת זכות
13.
(א) העברת הזכות נושא התביעה מהתובע המקורי או מחליפו, לאדם אחר (בסעיף זה - תובע נעבר), בין מכוח דין ובין מרצון, לא תפגע כשלעצמה במירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה, לרבות בהשעיית המירוץ, ככל שהושעה לפני העברת הזכות.
(ב) היה התובע תובע נעבר, יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה שהוא צד לה, כל עוד מתקיימת לגביו אחת מעילות ההשעיה כמפורט להלן:
(1) עילת ההשעיה כאמור בסעיף 12(1) ובלבד שמירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה טרם החל בשל עילת ההשעיה האמורה;
(2) עילת השעיה כאמור בסעיף 12(7) עד (9);
(3) לגבי תובע נעבר שהוא יורש - גם עילת השעיה מהעילות המפורטות בסעיף 12(2) עד (6).
מירוץ תקופת
ההתיישנות
בהעברת חבות
14.
(א) העברת החבות לקיום הזכות נושא התביעה מן הנתבע המקורי או מחליפו לאדם אחר (בסעיף זה - נתבע נעבר), בין מכוח דין ובין מרצון, לא תפגע כשלעצמה במירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה, לרבות בהשעיית המירוץ ככל שהושעה לפני העברת החבות.
(ב) היה הנתבע נתבע נעבר יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה שהוא צד לה, כל עוד מתקיימת לגביו אחת מעילות ההשעיה המפורטות בסעיף 12.
פרק חמישי: הארכת תקופת ההתיישנות
הארכה בתום
השעיה
15.
הושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה לפי הוראות הפרק הרביעי, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שחלפה שנה מהיום שבו חדלה להתקיים עילת ההשעיה.
הארכה עקב
שהות מחוץ
לישראל
16.
(א) נמצא תובע מחוץ לישראל או לאזור ונבצר ממנו, בטרם חלפה תקופת ההתיישנות, לקיים את ההליך המשפטי בישראל או באזור, לפי הענין, בשל כך ובשל תנאים ונסיבות שאינם בשליטתו של התובע, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שחלפה שנה מהיום שבו נמצא התובע בישראל או באזור לפי הענין, או מהיום שבו חדלו להתקיים התנאים והנסיבות האמורים, הכל לפי המוקדם.
(ב) בסעיף זה, "תובע" או "נתבע" - כהגדרתם בסעיף 12(7).
הארכה לגבי
תביעה כרוכה
17.
(א) הוגשה תובענה בשל תביעה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות (בסעיף זה - תובענה מקורית ותביעה מקורית), והדיון בתובענה המקורית הסתיים, מכל טעם שהוא, באופן שאינו מונע מהתובע להגיש תובענה אחרת בשל התביעה המקורית או בשל תביעה כרוכה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה המקורית או של התביעה הכרוכה, לפי העניין, לפני שחלפה שנה מיום שהסתיים הדיון בתובענה המקורית, ואם הסתיים הדיון כאמור בפסק דין, לפני שחלפה שנה מיום שפסק הדין היה לחלוט.
(ב) הוגשה בקשה לתיקון התובענה המקורית כדי לכלול בה תביעה נוספת, וביום הגשת הבקשה לתיקון כבר הסתיימה לגבי התביעה הנוספת תקופת ההתיישנות, לא ייעתר בית המשפט לבקשה, אלא אם כן היתה התביעה הנוספת תביעה כרוכה.
(ג) בסעיף זה, "תביעה כרוכה" - תביעה שמתקיימים לגביה כל אלה:
(1) היא נוצרה מאותה עילה שיצרה את התביעה המקורית;
(2) הנתבע בה הוא מי שהיה נתבע בתביעה המקורית או חליפו;
(3) תקופת ההתיישנות טרם הסתיימה לגביה במועד הגשת התובענה המקורית;
(ד) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על הליך שהתקיים בפני בורר או בפני מגשר כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, ויראו אותו כאילו היה הליך בפני בית משפט.
[מוצע להשמיט נושא זה, ייעשה בתיקון נפרד בחוקים הרלוונטיים].
הארכה בשל
הפסקת עבודתו
של בית המשפט
18.
נבצר מן התובע להגיש תובענה בשל תביעה, עקב הפסקה בלתי צפויה במהלך עבודתו של בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שחלפו 90 ימים מן היום שבו חודשה עבודתו של בית המשפט המוסמך.
הארכה בשל
פטירה
19.
נפטר אדם לפני שהתיישנה תביעה העומדת לו, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שהסתיימה הקצרה מבין התקופות המפורטות להלן:
(1) שנה מיום מינוי מנהל העיזבון;
(2) שנה מיום מתן צו ירושה או צו קיום צוואה;
(3) שנתיים מיום הפטירה.
הארכה מטעמים
מיוחדים
20.
(א) בית משפט, כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-198410, או בית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-196911, רשאי, לבקשת תובע ומטעמים מיוחדים, להאריך את תקופת ההתיישנות של תביעה, ובלבד שבקשת התובע הוגשה לבית המשפט או לבית הדין, לפי העניין, בתוך תקופת ההתיישנות.
(ב) הארכת תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (א) תהיה לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין.
(ג) ביקש תובע להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (א), לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שחלפו 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט.
(ד) הוצאות ההליך לפי סעיף זה יחולו על התובע, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
פרק שישי: תקרת ההתיישנות
תקופת התקרה
21.
(א) על אף הוראות חוק זה, בחלוף תקופת התקרה תתיישן תביעה, אף אם במועד האמור טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות.
אופציה א':
(ב) בפרק זה, "תקופת התקרה" - 25 שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא התביעה.
אופציה ב':
(ב) בפרק זה, "תקופת התקרה" - 25 שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא התביעה, ואולם בתביעה שנושאה טיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-199612, תהיה תקופת התקרה 18 שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא התביעה ואם המעשה נושא התביעה האמורה נעשה במועד שבו היה התובע קטין - 22 שנים מיום המעשה כאמור.
אופציה ג':
(ב) בפרק זה, "תקופת התקרה" - __ שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא התביעה, ואולם בתביעה שנושאה נזק גוף תהיה תקופת התקרה __ שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא התביעה.
השעיה והארכה
של תקופת
התקרה
22.
(א) מירוץ תקופת התקרה לא יושעה בשל השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות לפי הוראות הפרק הרביעי, למעט בשל עילת ההשעיה האמורה בסעיף 12(8).
(ב) תקופת התקרה לא תוארך בשל הארכת תקופת ההתיישנות לפי הוראות הפרק החמישי.
תקופת התקרה
בתביעה
להשתתפות או
להשבה
23.
תביעה להשתתפות או להשבה בשל מעשה של הנתבע שהסתיימה לגביו תקופת התקרה תתיישן, אף אם במועד זה טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות.
סייג לתקרה בשל מחלות סמויות
23א.
(א) הוראות פרק זה לא יחולו על תביעה שנושאה נזק שנגרם עקב מחלה סמויה.
[יש לבחון אם לנסח הוראה זו כסייג לתקרה או כהוראת השעיה לתקופה של תקופת החביון בתוספת תקופת ההשעיה לפי כלל הגילוי המאוחר].
(ב) בסעיף זה -
"מחלה סמויה" – מחלה שתקופת החביון שלה, או שתקופת החביון שלה בתוספת התקופה שמסיום תקופת החביון ועד למועד שבו התובע ידע או היה עליו לדעת על הנזק שהוא נושא התביעה, ארוכות מתקופת התקרה.
"תקופת חביון" - התקופה שבין מועד המעשה נושא התביעה ובין המועד שבו החל תהליך פתוגני שמקורו במעשה כאמור.
פרק שביעי: הוראות התיישנות מיוחדות
התיישנות רוכשת
במיטלטלין
24.
(א) התיישנה תביעתו של בעל מיטלטלין או של הזכאי להחזיק בהם, לקבלת המיטלטלין ממי שמחזיק בהם, וחלפו שבע שנים לפחות מהיום שבו נוצרה התביעה האמורה, יופקעו זכויותיהם של בעל המיטלטלין או של הזכאי להחזיק בהם במיטלטלין ויוקנו למחזיק, ותתיישן כל תביעה העומדת להם כנגד המחזיק בקשר להחזקת המיטלטלין, אם לא התיישנה קודם לכן.
(ב) לצורך חישוב תקופת ההתיישנות של תביעה כאמור בסעיף קטן (א) וחישוב תקופת שבע השנים מהיום שבו נוצרה, כאמור באותו סעיף קטן, יצורפו תקופות ההחזקה של מחזיקים עוקבים שונים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות הפרק הרביעי.
(ג) בסעיף זה, "מיטלטלין" - נכסים מוחשיים, למעט ממקרקעין.
הערה: לאחר שיוכרעו ההוראות לגבי תקופות ההתיישנות – יש לבחון את הוראות ההתיישנות המיוחדות ולבדוק כיצד עומדות התקופות הקבועות בהן ביחס לתקופות ההתיישנות והתקרה הכלליות.
התיישנות של
משכנתה, משכון ועכבון
25.
(א) תביעתו של נושה למימוש משכנתה, או למימוש משכון של זכות לגבי מקרקעין, תתיישן בתום עשר שנים מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום החיוב שלהבטחתו ניתנו המשכנתה או המשכון.
(ב) תביעתו של נושה למימוש משכון, שאינו משכון כאמור בסעיף קטן (א), תתיישן בתום שלוש שנים מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום החיוב שלהבטחתו ניתן המשכון.
(ג) התיישנו כל התביעות למימוש משכון או משכנתה, יורה בית המשפט, לבקשת החייב, על ביטולם ומחיקתם מן המרשם המתנהל על פי דין, ורשאי בית המשפט להורות כאמור גם לבקשת צד מעונין אחר; התיישנו חלק מהתביעות למימוש משכון או משכנתה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת החייב או צד מעוניין אחר, להורות על תיקון הרישום של המשכון או המשכנתה, במרשם כאמור.
(ד) חלפו שלוש שנים מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של תביעה לקיום חיוב, יהא כל עכבון המשמש כערובה לקיום אותו חיוב – בטל.
(ה) לענין סעיף זה, "משכון" - משכון שנרשם במרשם שבו נרשמים על פי דין שעבודים, וכן משכון מופקד כמשמעותו בסעיף 4(2) לחוק המשכון, התשכ"ז- 196713.
תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות
26א.
(א) מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא יחל בטרם מלאו לנפגע 28 שנים:
(1) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
(2) התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
(3) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
(ב) בסעיף זה –
"בן משפחה" –
(1) הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
(2) מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
(3) אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
(4) מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
"אומן" – אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה והשירותים הציבוריים;
"אחראי על קטין" –
(1) מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
(2) מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד הפוגע בשל עבירה כאמור בסעיף 26ב שביצע בנפגע, והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור.
תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מין
26ב.
תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
(1) עבירת התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל"ז-197714 (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על קטין" – כהגדרתו בסעיף 18א(ב);
(2) עבירה לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב), 348(א), (ב), (ג1) או (ד), ו-351 לחוק העונשין, או לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-195515, שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו 21 שנים, לפי הענין.
אי תחולת הוראות הפרק הששי
26ג.
הוראות הפרק הששי לא יחולו על תביעה כאמור בסעיפים 26א או 26ב.
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 385 (ה"ח 139)
התיישנות תביעה
לאחר הרשעה
בעבירת מין
בקטין
26.
בתביעה אזרחית, שתובענה בשלה הוגשה לפי הוראות סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נגד אדם שהורשע בעבירה מן העבירות המנויות בסעיף 354 (א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-197716, שנעברה בקטין, לא תישמע טענת התיישנות.
התיישנות זכות
נלווית
27.
תביעה לקיום זכות הנלווית לזכות אחרת, תתיישן עם התיישנותה של התביעה לקיום הזכות האחרת, אם לא התיישנה קודם לכן; בסעיף זה, "תביעה לקיום זכות הנלווית לזכות אחרת" - לרבות תביעה נגד ערב ותביעה למימוש משכון שלא חלות עליו הוראות סעיף 25.
התיישנות פסק
דין
28.
תקופת ההתיישנות של תביעה לביצוע פסק דין חלוט ושל כל תביעה אחרת לקיום זכות על פי פסק דין כאמור, היא עשר שנים.
(ב) לענין סעיף זה, לא ייחשבו כפסק דין - משכנתה, משכון כהגדרתו בסעיף 25(ד), ושטר כהגדרתו בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196717.
ההתיישנות
תביעה לסעד
הצהרתי
29.
לענין חוק זה דין תביעה למתן סעד הצהרתי לאדם כלפי אדם אחר, כדין תביעה לקיום זכות כלפי אותו אדם.
התיישנות בטענת
קיזוז ותביעה
שכנגד
30.
(א) טען נתבע טענת קיזוז כנגד תביעתו של התובע, לא תישמע מצד התובע טענת התיישנות נגד הקיזוז, אלא אם כן מתקיימים לגבי התביעה האמורה שניים אלה:
(1) מקורה אינו באירוע שיצר את תביעת התובע;
(2) היא התיישנה לפני שנוצרה תביעת התובע.
(ב) קיימת לנתבע תביעה שכנגד, שמקורה באירוע שיצר את תביעת התובע, לא תישמע נגדה, מצד התובע, טענת התיישנות.
קיום זכות
לאחר התיישנות
31.
קיים חייב זכות לאחר שהתביעה לקיום אותה זכות התיישנה, לא יהיה זכאי להשבה בשל כך בלבד שהתביעה התיישנה.
סעד הצהרתי
על התיישנות
32.
בית משפט רשאי לתת סעד הצהרתי לגבי התיישנותה של תביעה שבתחום סמכותו; סעד הצהרתי כאמור יהיה תקף כלפי מי שהיה צד לתובענה שעניינה מתן הסעד האמור.
התניה על
ההתיישנות
33.
(א) הצדדים לחוזה רשאים להסכים על תקופת התיישנות שונה מזו הקבועה בחוק זה ובלבד שלא תפחת משנה.
(ב) חוזה המתנה על תקופת התיישנות יהיה חוזה נפרד, ובכתב.
(ג) נערך הסכם בוררות בין צדדים לסכסוך, לא יחולו הוראות חוק זה על תביעה בשל נושאי הסכסוך שנמסר לבוררות, כולם או חלקם, אלא אם כן הסכימו הצדדים כי הבורר יהיה קשור בהוראות הדין או בהוראות חוק זה.
פרק שמיני: שמירת דינים והוראות שונות
שמירת דינים
בהתיישנות תביעה
ביחס למקרקעין
34.
(א) על אף הוראות חוק זה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) וסעיף 25, על התיישנות תביעה במקרקעין ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליה לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) על תביעה שנוצרה מכח חיוב להעברת זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין, או למניעת העברת זכות כאמור, יחולו הוראות חוק זה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), תקופת ההתיישנות של תביעה מכח חיוב לאחד מאלה, היא 7 שנים:
(1) העברת בעלות או חכירה לדורות, במקרקעין;
(2) העברת זכות של המעביר כלפי אדם שלישי לקבלת בעלות או חכירה לדורות, במקרקעין;
ואולם, תביעה לאכיפת חיוב כאמור לא תתיישן אם ההחזקה במקרקעין הועברה על פי אותו חיוב.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב) תקופת ההתיישנות של תביעה שנוצרה מכח חיוב להעברת זכות לדיירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-197218 בדירה מוגנת כהגדרתה לפי החוק האמור, היא 7 שנים.
שמירת דינים
בהתיישנות תביעה
הקשורה לשואה
35.
הוראות חוק זה לא יחולו על תביעה לגבי נזק שנגרם בעקבות השואה, אם התקיים אחד מאלה:
(1) על פי הדין שחל עליה לפני תחילתו של חוק זה, לא היתה מתיישנת ;
(2) התיישנותה על פי הדין שחל עליה לפני תחילתו של חוק זה מאוחרת להתיישנותה לפי הוראות חוק זה.
דחיית תובענה
בשל שיהוי
36.
חוק זה לא יגרע מסמכות בית משפט, על פי דין אחר, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד, בשל שיהוי או בשל טעם אחר הקשור במועד העלאת התביעה.
תחולה
37.
הוראות חוק זה יחולו אם אין בחיקוק אחר כוונה אחרת בעניין הנדון בחוק זה.
תחולה על
המדינה
38.
הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
ביצוע ותקנות
39.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו., וכן תקנות לענין הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן ואורכן של תקופות התיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת, או באמנה בין-לאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות שבאותו הסכם או באותה אמנה סותרות הוראה מהוראות חוק זה.
תיקון חוק
ההתיישנות
40.
בחוק ההתיישנות, התשי"ח-195819-
(1) בכותרת פרק רביעי, אחרי "הוראות שונות" יבוא "וסייג לתחולה";
(2) אחרי סעיף 30 יבוא:
"סייג לתחולה
31.
החל ביום תחילתו של חוק ההתיישנות, התשס"ד-2004 (בסעיף זה – חוק ההתיישנות – התשס"ד), לא יחולו הוראות חוק זה על תביעות כמפורט להלן, אלא אם כן התיישנו לפני תחילתו של חוק ההתיישנות – התשס"ד:
(1) תביעה שאינה במקרקעין, למעט תביעה לגבי נזק שנגרם בעקבות השואה כאמור בסעיף 35 לחוק ההתיישנות – התשס"ד;
(2) תביעה במקרקעין כאמור בסעיפים 25 ו-34 (ב) ו-(ג) לחוק ההתיישנות – התשס"ד."
תיקון פקודת
הנזיקין
41.
בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]20, סעיף 89 – בטל.
תיקון חוק
הערבות
42.
בחוק הערבות, התשכ"ז-196721 -
(1) סעיף 7(ב) – בטל.
(2) אחרי סעיף 27 יבוא:
"התיישנות תביעה נגד ערב מוגן
27א.
(א) לעניין מירוץ תקופת ההתיישנות – תביעה נגד ערב מוגן שתובענה בשלה הוגשה לפי הוראות סעיף 27(א) (בסעיף קטן זה – התביעה), נוצרה במועד מתן פסק הדין נגד החייב כאמור בסעיף 27(א)(1); ואולם, לא יראו בתביעה תביעה כרוכה לתביעה נגד החייב, גם אם התקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 17 לחוק ההתיישנות, התשס"ח-2008 (בסעיף זה – חוק ההתיישנות).
(ב) לעניין סעיף 27(ב)(1) יראו את הערב המוגן כחליפו של החייב כמשמעותו בסעיף 17(ג)(2) לחוק ההתיישנות.
(ג) בסעיף זה, "תובענה", "תביעה" ו"תביעה כרוכה" – כמשמעותם בחוק ההתיישנות.
תיקון חוק הערבות (תיקון)
42א.
בחוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-199222, אחרי סעיף 17ג, יבוא:
"התיישנות תביעה נגד ערב יחיד
17ג1.
(א) לעניין מירוץ תקופת ההתיישנות - תביעה נגד ערב יחיד שתובענה בשלה הוגשה לפי הוראות סעיף 17ג(א) (בסעיף קטן זה – התביעה), נוצרת במועד מתן פסק הדין נגד החייב כאמור בסעיף 17ג(א)(1); ואולם, לא יראו בתביעה תביעה כרוכה לתביעה נגד החייב, גם אם התקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 17 לחוק ההתיישנות, התשס"ח-2008 (בסעיף זה – חוק ההתיישנות).
(ב) לענין סעיף 17ג(ב)(1) יראו את הערב המוגן כחליפו של החייב כמשמעותו בסעיף 17(ג)(2) לחוק ההתיישנות.
(ג) בסעיף זה, "תובענה", "תביעה" ו"תביעה כרוכה" – כמשמעותם בחוק ההתיישנות."
תיקון חוק הערבות (תיקון מס' 2)
42ב.
בחוק הערבות (תיקון מס' 2), התשנ"ח-199723, בסעיף 2, בסופו יבוא "לרבות סעיף 17ג1 לחוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992 [כנוסחו בסעיף __ לחוק ההתיישנות, התשס"ח-2008]".
תיקון חוק חוזה הביטוח
42ג.
בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-198124, בסעיף 31 במקום "שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח" יבוא "__ שנים אחרי שקרה מקרה הביטוח".
[יש להתאים הנוסח לאחר קביעת התקופה הכללית, אם תהיה הבחנה בין תביעה כללית לתביעה שנושאה נזק גוף – יש להחליט מה אורך התקופה כאן].
תיקון פקודת פשיטת הרגל
42ד.
בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-198025 אחרי המילים "פרק י': שונות" יבוא:
"השפעת עיכוב הליכים על התיישנות תביעה
235א.
לא ניתן היה להגיש תובענה על תביעה בשל כך בלבד שעוכבו ההליכים לפי פקודה זו, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שחלפה שנה מיום שבא עיכוב ההליכים אל סיומו, ובלבד שהתביעה לא התיישנה לפני שעוכבו ההליכים.
תיקון פקודת החברות
42ה.
בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-198326, בסעיף 267, האמור בו יסומן (א), ואחריו יבוא:
"(ב) לא ניתן היה להגיש תובענה על תביעה בשל כך בלבד שעוכבו ההליכים לפי פקודה זו, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שחלפה שנה מיום שבא עיכוב ההליכים אל סיומו, ובלבד שהתביעה לא התיישנה לפני שעוכבו ההליכים."
תיקון חוק
הביטוח הלאומי
43.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-199527, אחרי סעיף 333 יבוא:
"התיישנות תביעת
המוסד או המעביד
333א.
(א) תקופת ההתיישנות של תביעה של המוסד או של המעביד, לפי סימן זה, לא תסתיים לפני שחלפו שנתיים מהיום שבו הכיר המוסד בזכותו של הזכאי לגמלה.
אופציה א':
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם חלפו שלוש שנים מהיום שבו התיישנה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, ולא התקיים הליך בין הזכאי לגמלה ובין הצד השלישי; לעניין זה, "הליך" – תובענה או משא ומתן שהסתיים בהסכם.
אופציה ב':
(ב) התקיים הליך בין הזכאי לגמלה לבין הצד השלישי, יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד או המעביד לפי סימן זה כל עוד מתקיים ההליך, והוראות סעיף קטן (א) לא יחולו; לעניין זה, "הליך" – תובענה או משא ומתן שהסתיים בהסכם."
תחילה והוראת
מעבר
44.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 4(ג), שנה מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); תחילתו של סעיף 4(ג) שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
[לבדוק את תאריך התחילה לפי ההסדר שייקבע בסופו של דבר – כמה זמן נדרש להיערכות].
(ב) על תביעה שהתיישנה לפני יום התחילה, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור (בסעיף זה - הדין הקודם), לא יחולו הוראות חוק זה, וימשיכו לחול הוראות הדין הקודם.
(ג) על תביעה שביום התחילה טרם התיישנה לפי הדין הקודם, יחולו הוראות חוק זה, ואולם תביעה שהתיישנותה לפי הוראות חוק זה מוקדמת להתיישנותה לפי הוראות הדין הקודם, לא תתיישן לפי חוק זה לפני חלוף ארבע שנים מיום התחילה, אלא אם כן התיישנה במהלך תקופה זו לפי הדין הקודם.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), על תביעה לתגמולי ביטוח מכוח חוזה ביטוח שנכרת לפני יום התחילה, שביום התחילה טרם התיישנה לפי הדין הקודם, יחולו הוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, כנוסחן ערב יום התחילה.