חומר רקע

DOC 1,638 תווים המסמך המקורי ↗
נעמי כרמון, פרופסור מחזיקת הקתדרה לתכנון ערים ואזורים על-שם יוסף מאירהוף סגנית דיקן לענייני מחקר ולימודי מוסמכים הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים טכניון טל. 04-8294075 פקס 04-8294019 טלפון נייד 052-2614045 [email protected] 27.8.2008 שלום לעורכת דין תמי סלע, עוזרת ליועצת המשפטית לכנסת הנדון: דיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת בנושא: הגנת הדיור החלופי הקבועה בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל לצערי, לא אוכל להשתתף בדיון בוועדה. אם תרצי ותוכלי, צטטי אותי: אני מברכת על הגישה החיובית של הוועדה כלפי חיוב הבנקים למשכנתאות לקיים את סעיף 38 הנ"ל. למיטב הערכתי, ראוי שהבנקים הנושים ולא המדינה יממנו את הדיור החילופי הניתן ללווה שכשל, לתקופה של שנתיים לפחות. אני מבקשת להטיל את האחריות על הבנקים בשל: • דרישה להחלה קפדנית של חובת האמון כלפי לקוחותיהם, החובה לפעול ברמה הגבוהה ביותר של התנהגות עד כדי העדפת אינטרס הזולת על פני האינטרס העצמי; הפסיקה במערכת המשפט הישראלית מטילה על הבנקים חובת אמון ומצדיקה זאת בהיותם ספקי שירות חיוני לציבור וכוחם המעין מונופוליסטי (פלאטו-שנער, 2004). הצדקה נוספת קשורה בחוזים המעין-אחידים, הנהוגים בשוק המשכנתאות. • הטלת המימון על הבנקים עשויה לגרום להם להשקיע מאמץ ראוי בייעוץ משופר לנוטלי הלוואות משכנתא ובהתנהגות נאותה כלפי לווים שמפגרים בפירעון המשכנתא, שני תחומים שנמצאו טעונים שיפור במחקר שערכנו (בן שטרית וכרמון 2007). • אם החיוב יוטל על משרד הבינוי והשיכון, כנציג של המדינה, ייפגעו באופן חמור זכאים אחרים לסיוע בדיור, מכיוון שבשנים האחרונות קוצץ תקציב הסיוע בשעה שהצרכים גדלו. בעוד שבמדינות נאורות כמו בריטניה והולנד, כל הזכאי לסיוע בדיור מן הממשלה מקבל סיוע, אצלנו קיימת מגבלת תקציב, ללא קשר למספר הזכאים, כך שזכאים רבים אינם יכולים למצות את זכויותיהם. בברכה, נעמי כרמון.