חומר רקע
קובץ תיקונים משולב מלא לדיון ביום 20082008
נספח מס' מ-260/א'
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשס"ט–2008
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה כחלק מהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ....), התשס"ז–2006 (להלן – הצעת חוק ההסדרים ....), ביום ..... (....) והועברה לוועדת הכנסת.
ביום .... (.....) הרשתה הכנסת לפי סעיף 121 לתקנון, לחלק את הצעת חוק ההסדרים .... באופן שפרק ט' שעניינו הוצאה לפועל לא יובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביחד עם שאר סעיפי הצעת חוק ההסדרים .....
ועדת הכנסת בהחלטתה מיום .... (....) העבירה את פרק ט' האמור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הצעת החוק, הכוללת את פרק ט' האמור, מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביום ... התשס"ט (... 2008).
הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית
נספח מס' מ-260/א'
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשס"ט-2008
סעיפים שנעשו בהם שינויים בעקבות ישיבות עם מחלקת נוסח החוק של הכנסת – מסומנים בוורוד
שינוי החלפת מונחים
אושר 8/7/2008
1.
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19671 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום – ושינויי הצורה הדקדוקיים המחוייבים ייעשו לפי זה.
(1)
(א) במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל";
(ב) במקום "לראש ההוצאה לפועל" יבוא "לרשם ההוצאה לפועל";
(ג) במקום "שראש ההוצאה לפועל" יבוא "שרשם ההוצאה לפועל";
(ד) במקום "וראש ההוצאה לפועל" יבוא "ורשם ההוצאה לפועל";
(ה) במקום "מראש ההוצאה לפועל" יבוא "מרשם ההוצאה לפועל";
(2)
(א) במקום "מוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת הוצאה לפועל";
(ב) במקום "מוציאים לפועל" יבוא "מנהלי לשכות הוצאה לפועל";
(ג) במקום "למוציא לפועל" יבוא "למנהל לשכת ההוצאה לפועל";
(ד) במקום "ומוציא לפועל" יבוא "ומנהל לשכת הוצאה לפועל";
(ה) במקום "והמוציא לפועל" יבוא "ומנהל לשכת ההוצאה לפועל";
(ו) במקום "המוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל";
תיקון סעיף 1
2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
אושר 8/7/2008
""המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' ו–ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו–(5), 480, 482, ו-489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
מוצעת הרחבה להגדרת "מזונות המגיעים לילד קטין"2
חלופה א' יותר פשוטה ותואמת הוראות בחקיקה שיש בהן התייחסות מיוחדת לילד עד גיל 21; חלופה ב' תואמת יותר את הפסיקה והולכת בעקבות הגדרה המצויה בסע' 238 לחוק הביטוח הלאומי – אך היא מסובכת יותר להפעלה;
חלופה א' - "מזונות המגיעים לילד קטין" – לרבות מזונות המגיעים לילד בגיר שטרם מלאו לו 21 שנה;
דוגמאות לחקיקה שיש בה התייחסות מיוחדת לילד עד גיל 21 –
1. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 – הגדרת "בן משפחה"
2. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950 – כנ"ל
3. חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 – הגדרת "עומד ברשות עצמו" וכן סע' 78(ג) לענין הזכאים לקצבת שאירים של שוטר
טרם עברתי עם דפנה
חלופה ב'
"מזונות המגיעים לילד קטין" – לרבות מזונות המגיעים לילד בגיר שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) טרם מלאו לו 21 שנים;
(2) הוא משרת בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986;
(3) הוא משרת בשירות לאומי;
(4) הוא לומד במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל;
(5) הוא לומד במסלול עתודה שהוכר בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955
(6) הוא לומד במוסד חינוכי על-יסודי וטרם מלאו לו ...שנים.
הועבר מסעיף 10 להצעת החוק – תיקון סעיף 7א
"מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל" – למעט מידע על יציאות מישראל לאזור כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-20073, ומידע על כניסות לישראל מהאזור כהגדרתו כאמור;
"תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–19844."
החלפת סעיף 2
3.
במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
אושר 8/7/2008
"לשכות הוצאה לפועל
2.
(א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
אושר 17/7/2008
(ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל ניתן יהיה להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
אושר 17/7/2008
(ג) לעניין בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שנקבעו על ידי שר המשפטים בתוקף סמכותו לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984."
הממשלה – שומרת על הזכות להסתייג בעניין אישור ועדת חוקה בס"ק (א)
ח"כ דוד רותם – הסתייגות שלפיה הסעיף הקובע שליד כל בימ"ש שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל יישאר בעינו
החלפת סעיף 3
4.
במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:
אושר 8/7/2008
"הממונה על רשמי ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל
3.
(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל; רשם מי שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט של בית משפט שלום לממונה על רשמי ההוצאה לפועל; הממונה על רשמי ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל."
(ג) מינויים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות."
תיקון סעיף 4
5.
בסעיף 4 לחוק העיקרי –
אושר 8/7/2008
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי בפני השר על מערך ההוצאה לפועל ויהיה אחראי בפני השר ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות."
תיקון סעיף 4א
6.
בסעיף 4א לחוק העיקרי –
אושר 8/7/2008
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הענקת סמכויות לדון בבקשות";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "של זוכה" יבוא "המוגשות" ובמקום "סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו" יבוא "סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר."
מיום 6.4.1990
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126
הסתיגות חבר הכנסת משה גפני –
במקום "המוגשות" יבוא "שאינן בעלות אופי שיפוטי המוגשות".
תיקון סעיף 5ג
אושר 8/7/2008
X.
בסעיף 5ג לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל."
תיקון סעיף 5ז
7.
בסעיף 5ז לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
אושר 8/7/2008
"(א1)
(1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה5 לטעון טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
(2) ועדת האישורים רשאית לעיין בשנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו האדם שחויב בהוצאות, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
(3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
(א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-19686, למעט סעיפים 9(א)(4) ו–11(ה).";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 6
8.
בסעיף 6 לחוק העיקרי –
אושרו ס"ק (א) ו-(ב) - 8/7/2008
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "בקשה לביצוע פסק הדין" יבוא "ובלבד שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין", והמילים "ככל הידוע לו," – יימחקו;
ח"כ עתניאל שנלר – הסתייגות דיבור.
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו.
אושר 17/7/2008
(ג)
(1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי החייב הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים החייב הטעונים אימות), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי תקנת משנה פסקה זו יחולו ההוראות [בעניין אבטחת מידע7] לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-19818 והתקנות מכוחו;
אושר 28/07/2008
(2) לא תתקבל בקשה כנגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים פרטי החייב הטעונים אימות, כפי שציין נמסרו על ידי הזוכה, אינם תואמים את הפרטים כאמור המופיעים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך אופן העברת המידע ממשרד הפניםמרשם האוכלוסין."
הוספת תוספת ראשונה, תוספת שנייה, תוספת שלישית ...
X.
אחרי סעיף 88 לחוק העיקרי יבוא:
יועבר לסוף החוק
"תוספת ראשונה
(סעיף 6(ג))
פרטים טעוני אימות
(1) שם פרטי ושם משפחה;
(2) מספר תעודת זהות."
תיקון סעיף 7
9.
בסעיף 7 לחוק העיקרי –
אושר 8/7/2008
(1) בסעיף קטן (א1), אחרי "הודעה לחייב" יבוא "בשפה פשוטה וברורה", אחרי "מתשלום חובותיו" יבוא "ובחלוף 45 ימים ניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו ללא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או מאסר כאמור בסעיף 70לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'29;", המילים "והוא צפוי למאסר" – יימחקו, ובסופו יבוא "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר מידע נוסף בעניין הליכי הוצאה לפועל שיש לכלול באזהרה.";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן – תקנות סדר הדין)" יבוא "תקנות סדר הדין";
7(א1) עניינו מסירת מידע על הכתובת – לא נדרשת כמובן המצאה מלאה. היתה טעות בהפניה
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "לא יינקטו נגד החייב" אחרי "על אף הוראות סעיף קטן (ב)" יבוא "לא יצווה רשם הוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3) ולא יינקטו נגד החייב הגבלות לפי פרק ו'1 או" 7ב(א1) ו-(א2)", במקום "לא יינקטו" יבוא "ולא יינקטו" ואחרי "נגד החייב" יבוא "הגבלות לפי פרק ו'1 או"; המילה "יושב" תימחק10, והסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק;
(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) הגיש החייב בקשה כלשהי בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שכאילו הומצאה לו האזהרה בתיק בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.";
אושר 17/7/2008
(5) בסעיף קטן (ד), המילים במקום "כאמור בסעיף קטן (ג)" יבוא "בהמצאה מלאה"– יימחקו, ובמקום "כדין" יבוא "בהמצאה מלאה".
תיקון סעיף 7א11
10.
בסעיף 7א לחוק העיקרי –
אושר 17/7/2008
+28/7/2008
(1) בסעיף קטן (א)(2), במקום "נכסיו ומקורות הכנסתו" יבוא "כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה", אחרי "בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981" יבוא "(בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, אשר בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו ניתן לקבל ממנוהם מידע ומסמכים כאמור." (להלן — כתב ויתור על סודיות); ; [ההגדרה של יציאות מישראל וכניסות לישראל הועברה לסעיף ההגדרות]
(2) בסעיף קטן (ו), אחרי "בתשלומים שנקבעו" יבוא "יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך, וכן".
תיקון סעיף 7ב12
11.
בסעיף 7ב לחוק העיקרי – מכאן עם דפנה
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "כל גורם" יבוא "כאמור בסעיף 7א(א)(2)" ובמקום "מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו" יבוא "מידע על החייב כאמור באותו סעיף".
אושר 17/7/2008
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה של החייב, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, וללא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השניה השלישית למסור לידיו מידע בדבר כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת השלישיתהרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסרה לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית השניה וכתובות נוספות שייכללו בתוספת השלישיתהרביעית.
(א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת הראשונההשנייה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו מהסוג המפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), 69יג(ב)(6) או 69יג(ד)13 ושחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת הראשונההשנייה.
(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת יהיה רשאי רשם ההוצאה לפועל מטעמים שיירשמו, ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת הראשונה השנייה למסור לידיו מידע כמפורט בטור ב' שלצדו אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
(א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת משלוח ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום משלוח המצאת ההתראה14, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים."
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3) ובמקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שתיקבע בתקנות";
(4) בסעיף קטן (ד), אחרי "לחייב נכס" יבוא " או מקור הכנסה" ואחרי "קיומו של הנכס" יבוא "או מקור ההכנסה";
(5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
שינוי ניסוחי בלבד
"(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו וזאת תוך מתן הוראות לעניין שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב."
אושר עד סעיף קטן (ו) – 17/72008
(6) בסעיף קטן (ה), במקום "מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב" יבוא "מידע או מסמך לגבי החייב";
אושר 28/7/2008
(7) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת -
שינויי נוסח בלבד
(1) הוראות לעניין הליכי מסירת מידע על החייב לפי סעיף זה, ובין היתר, לענין דרך מסירת המידע, ושימוש במידע באופן מדורג, אופן דרך עיבוד המידע, הגישה למידע, החזקת המידע ואבטחתו, תקופות שמירת המידע ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע אודותיו, אופן דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, הכל בהתחשב בצורך בהגנה על פרטיות החייב;
(2) אגרות עבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין אגרות לפי סעיף זה.
(ז)
(1) הוגשה בקשה לפי סעיף זה למסירת מידע על חייב הנמצא בידי גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת הראשונה השנייה או השניה השלישית ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן זה, ישולם לגורם האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף קטן זה;
(2) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של גורם כאמור לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע כי תנאים לזכאות הם:
(א) קבלת כמות מזערית של בקשות למידע בפרק זמן שקבע;
(ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הבקשות ולמשלוח התשובות;
(3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-197315.
(4) תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיותקנו בהדרגה;
(5) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום לפי סעיף זה."
הוספת סעיף 7ב1
X.
אחרי סעיף 7ב לחוק העיקרי יבוא:
אושר 28/7/2008
"פטור מאחריות במסירת מידע
7ב1.
מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע".יות במסירת מידעזה יכול שיותקנו בהדרגה. שלוח התשובות;קבוע את התנאים לזכאותו של גורם כאמור לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר ר
מוצע תיקון לסעיף 7ג
X.
בסעיף 7ג לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), לפני "הליכי הבאה ומאסר" יבוא "הליכי מסירת מידע על החייב ללא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 וכן לעניין";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2" יבוא "ההליכים כאמור בסעיף קטן (א)".
סעיף תחילה לפרק מסירת המידע – מעודכן
X.
(א) תחילתם של סעיפים 7א, 7ב ו-7ב1 כנוסחם בסעיפים 10, 11 ו-X לחוק זה תהיה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות 4/2009 בהנחה שהחוק מפורסם בסביבות 10/2008 – ומועד זה יחול על פרטים 1, 3, 8, 9, 10 בסע' א' בתוספת הראשונה ועל פרטים 1, 2, 4 בתוספת השניה – המוסד לביטוח לאומי, מרשם האוכלוסין, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי – לפי הודעת מנהל מערכות ההוצאה לפועל ניתן יהיה להפעיל מאגרים אלה כבר ב-1/2009 אך מועד התחילה של הצעת החוק כולה אמור להיות שישה חודשים מיום הפרסום] ואולם –
(1) תחילתם של הסעיפים האמורים לעניין פרטים 2, 4, 5, 6, 7, 12, 13, 15, 17 [כנ"ר, רשם האגודות השיתופיות, רשם העמותות, רשם המפלגות, רשם החברות והשותפויות, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל , מרשם המקרקעין, חב' אשראי] בסעיף (א) בתוספת הראשונה ולעניין פרט 1 בסעיף (ב) בתוספת הראשונה [חב' אשראי] תהיה בתוך עשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות בסביבות 8/2009];
(2) תחילתם של הסעיפים האמורים לעניין פרט 18 [בנקים] בסעיף (א) בתוספת הראשונה ולעניין פרט 2 בסעיף (ב) בתוספת הראשונה תהיה בתוך שנים עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות בסביבות 10/2009];
(3) תחילתם של הסעיפים האמורים לעניין פרטים 11, 14, 16 ו-20 [הממונה על רישום צמ"ה, חברות משכנות, בזק, חברת חשמל, בעלי רשיון רט"נ, חברה מנהלת] בסעיף (א) בתוספת הראשונה ולעניין פרטים 5, 6, 7 בתוספת השניה [חב' החשמל, בעלי רישון לשידורי כבלים ולווין ובעלי רשיון למתן שירותי טלפונים פנים ארציים נייחים] תיעשה בהדרגה, החל ביום שיקבע השר בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, והיא תושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה [צפוי להיות בסביבות 10/2011] (בפסקה זו – המועד הקובע); לא הושלמה ההחלה עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים ביחס לפרטים המנויים בפסקה זו במועד הקובע.
(ב) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להאריך מועדים שנקבעו בסעיף זה בתקופה של .....חודשים אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.
תיקון סעיף 8(ד)
אושר 8/7/2008 + 17/7/2008
12.
בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, במקום "11" יבוא "7ב(א2), 7ב(א3), 11", אחרי "61 עד 64" יבוא "66א", ובסופו יבוא "לא יינקטו בידי לשכת ההוצאה לפועל הליכים לבקשת הזוכה בלבד אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה."
תיקון סעיף 1016
13.
בסעיף 10 –
נדון 28/7/2008 – טרם אושר
(1) בכותרת השוליים, במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין";
לא לדיון הקרוב 20/8/2008
(2) בסעיף קטן (א), במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין", במקום "כאמור בתעריף המינימלי המומלץ לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א1)", במקום "שכר אחר" יבוא "שכר טרחה אחר" ובמקום "שכר עורך הדין" יבוא "שכר טרחת עורך הדין";.
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הוראות לעניין שכר טרחת עורכי דין; לא קבע שר המשפטים הוראות כאמור, יהיה שכר טרחת עורך הדין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-196117."
(4) בסעיף קטן (ג), במקום "שכר עורך הדין" יבוא "שכר טרחת עורך דין";
(5) בסעיף קטן (ד), במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין".
תיקון סעיף 19(ג)18
אושר – 28/7/2008
14.
בסעיף 19(ג) לחוק העיקרי, הרישה עד המילים "בית משפט שלום" – תימחק;
הוספת פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר
15.
אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
"פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר
אושר 8/7/2008 וכן 28/7/2008
"חיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר
20א.
(א) בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שגובה החוב הפסוק על פיו אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, למעט פסקי-דין למזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו19 ובקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (להלן – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3.
(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אלא אם יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יועבר התיק למסלול הרגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; נגנז התיק לפי סעיף זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו; הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.
אושר 8/7/2008
החלת הוראות
20ב.
הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3, ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחוייבים.
אושר 8/7/2008
בקשת ביצוע במסלול מקוצר
20ג.
בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.
הליכים שיינקטו במסלול המקוצר
20ד.
(א) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף 20ג, זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:
(1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
(2) עיקול כלי רכב של החייב;
עמדת הממשלה – הליך עיקול מיטלטלין אחרים יחייב תוספת אגרה – טרם הוכרע
(3) עיקול מיטלטלין אחרים של החייב, לבקשת הזוכה בלבד
אושר 8/7/2008
(ב) רשם ההוצאה לפועל ינקוט בהליכים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או שנמסר על ידי הזוכה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ומבלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב ובלבד שציין בבקשת הביצוע אלו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, ינקוט רשם ההוצאה לפועל בהליכים, בכפוף להוראת סעיף 7(ה).
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א לחוק; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 20ח(ב).
אושר 17/7/2008
פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר
20ה.
(א) ביצוע חיוב במסלול המקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
(1) חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק, ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי ביצוע החיוב במסלול המקוצר יסתיים בתוך זמן סביר אחר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לממש נכסים נוספים של החייב שכבר עוקלו בתוך אותה תקופה;
(2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
(3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול הרגיל.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
(ג) הסתיים ביצוע החיוב במסלול המקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב [הפסוק] במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד שתימסר לו ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול הרגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא מסר הזוכה הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור:
(1) היו הזוכה או הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול הרגיל;
(2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייגנז התיק;
אושר 28/7/2008
(ג1)
(1) נגנז התיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר במסגרת ביצוע התיק במסלול המקוצר יישמר בתיק לתקופה שתיקבע;
(2) הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן יהיה להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול המקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר במסגרת ביצוע התיק במסלול המקוצר;
(3) הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול הרגיל תימסר לחייב.
אושר 17/07/2008
שינוי נוסח בלבד
(ד) אין באמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב כספי אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום שנגנז התיק לפי סעיף קטן (א); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום גניזת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
אושר 17/7/2008
העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין
20ו.
(א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר לא זכאי לשכר טרחת עורך דין.
אם לא יאושר סעיף 10(א1) תהיה ההפניה לסעיף 10(א)
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א1) לעניין הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר.
מעקב אחר יישום פרק א'1
20ז.
במהלך התקופה שתחילתה שנה לאחר מועד תחילתו של פרק זה ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשישה חודשים על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה:
(1) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע אשר ניתן היה לבקש לבצע במסלול המקוצר, בחלוקה לפי גובה החוב;
(2) ההליכים שננקטו במסלול המקוצר;
(3) אחוזי הגביה במסלול המקוצר בהשוואה לאחוזי הגביה במסלול הרגיל בתיקים שנפתחו בכל אחד מהמסלולים בתקופה שמיום תחילתו של פרק זה ועד מועד הדיווח, בחלוקה לפי סוגי תיקים;
(4) מספר התיקים שהועברו מן המסלול המקוצר למסלול הרגיל, בחלוקה לפי הטעמים להעברתם כאמור;
(5) תקופות סגירת תיקים במסלול המקוצר.
תקנות וכללים
20ח.
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל.
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול המקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים, והם יחולו אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת; הכללים יפורסמו ברשומות."
תחילה – הוראת שעה – אושר 28/07/2008
יועבר לסוף הצעת החוק
X.
תחילתו של פרק א'1 לחוק כנוסחו בסעיף 15 לחוק זה שישה חודשים20 מיום פרסומו של חוק זה והוא יחול על בקשות לביצוע שיוגשו עד תום שנתיים מהמועד האמור.
תיקון סעיף 22
16.
בסעיף 22 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א) -
(1) בפסקה (2), אחרי "כלי מטבח," יבוא "ציוד רפואי, תרופות" ובמקום "אחרים שהם", יבוא "אחרים, והכל אם הם";
(2) בפסקה (4), אחרי "ששוים" יבוא "המוערך", והסיפה החל במילים "ואם היו" – תימחק;
(3) אחרי פסקה (6) יבוא:
"(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, אשר כל עוד שווים המוערך אינו עולה על סכום שייקבע בתקנות, התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו;
(8) מיטלטלין ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; הוראת פסקה זו לא תחול על מטלטלין שהם מלאי עסקי."
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(5)" יבוא "(5), ו-(7)".
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "(א)(1), (2) ו-(3)" יבוא "(א)(1), (2), (3), (5) ו-(7)"
(4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו."
יועבר לסוף הצעת החוק
"תוספת חמישית
(סעיף 22)
מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול
אושר 28/07/2008
(1) מחשב אישי כולל מדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אך למעט מערכת מחשבים;
(2) מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב;
(3) טלפון נייח או טלפון נייד;
(4) מכונת כביסה."
תיקון סעיף 2521
17.
במקום סעיף 25(ב) לחוק העיקרי יבוא:
אושר 28/7/2008
"(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין."
תיקון סעיף 38(ג)22
זה הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב ב-20/8/2008
18.
בסעיף 38(ג) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הבינוי והשיכון, הוראות שיחולו על זוכה המבקש ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון שפורש בהם שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה, אשר יבטיחו כי החייב ובני משפחתו הגרים עימו לא ייוותרו ללא קורת גג, וזאת לרבות בדרך של קביעת חובת תשלום שכר דירה בסכום שיקבע ולתקופה שיקבע."
תיקון סעיף 45ב
19.
בסעיף 45ב לחוק העיקרי –
אושר 4/8/2008
(1) בכותרת השוליים, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת";
(2) בסעיף קטן (א) –
(1) בכל מקום, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת" ובמקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת";
(2) במקום "על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "על נכסי חייבים הנמצאים בקופות גמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל)", במקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה", במקום "ממרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "מהגוף המתפעל" ובמקום "למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "לגוף המתפעל";
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת" ובמקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה".
הוספת סעיף 45ג23
20.
אחרי סעיף 45ב לחוק העיקרי יבוא:
אושר 4/8/2008 –למעט לעניין מזונות ילד בגיר – ראו בסעיף ההגדרות הרחבה של הגדרת מזונות המגיעים לילד קטין
"עיקול מתחדש בתיק מזונות
45ג.
(א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל:
(1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב, המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מדי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
(2) לצוות, מדי אותה תקופה, על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו תוך שנה מאותו יום, וזאת בהתאם לגובה החוב המעודכן בתיק, ובלי צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
(ב) הוראות פרק זה יחולו בשינויים המחוייבים, גם על עיקול כאמור בסעיף זה.
תיקון סעיף 4824
21.
במקום סעיף 48(ב) לחוק העיקרי יבוא:
אושר 4/8/2008
"(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין."
תיקון סעיף 50
22.
בסעיף 50 לחוק העיקרי –
אושר 4/8/2008
(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג)25;
(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון בשל מענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-198626, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו."
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) על אף האמור בכל דין" יבוא "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4) אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6) רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה לה ניתן התשלום או המענק.
(ד) הוצאו מספר צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול כספים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיפים קטנים (א)(1),(3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש על מנת להבטיח שאיסור העיקול לא יחול בפועל על כספים בסכום גבוה יותר מזה שנקבע לפי הוראות סעיף זה."
הסתייגות ח"כ דוד רותם בעקבות הדיון מיום 4/8/2008 – בסעיף קטן (א) המוצע, אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "בפסקה (4), אחרי "במספר החברים" יבוא "אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי הכספים נדרשים לשם אספקת צרכים חיוניים של חברי הקיבוץ;", ובמקום "אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על"", ובמקום "אחרי פסקה (4)" יבוא "ואחריה".
תיקון סעיף 5827
23.
במקום סעיף 58(ב) לחוק העיקרי, יבוא:
אושר 4/8/2008
"(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין."
תיקון סעיף 64(א)
לחזור
24.
בסעיף 64(א) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל"; 28
הוספת פרק ו'1: הטלת הגבלות29
25.
אחרי סעיף 66 לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו
אושר 4/8/2008
הטלת הגבלות על החייב
66א.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על חייב שמתקיימים לגביו התנאים כאמור בסעיף 66ב, הגבלה, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב -1952,30 מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו.
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;31
פסקה זו לא אושרה בדיון ביום 4/8/2008
אולי נחזור לכך – אך לא בדיון הקרוב 20/8/2008 (לבדיקה נוספת עם נציגי חברות האשראי).
(4) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;32 לעניין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע בתקנות, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;
חלופה א' – נוסח שהוצג בדיון 4/8/2008
ואולם לא יראו את ההגבלה כסיום חוזה בהודעת החייב לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם סיום החוזה בהודעה מטעמו, למעט תשלום שהוא עמלת פרעון מוקדם של הלוואה שקיבל הלקוח מהמנפיק באמצעות כרטיס החיוב, אם נקבעה בחוזה עמלה כאמור; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שיהיה בה כדי להכביד על החייב הכבדה של ממש בשל העמדת חובות שהתחייב בהם לפירעון מיידי.
חלופה ב' – נוסח חלופי בעקבות הדיון 4/8/2008
הגבלה לפי סעיף זה לא תוטל אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל נוכח שלא תיגרם לחייב הכבדה של ממש מלבד הגבלתו מלעשות שימוש בכרטיס החיוב בתקופת הטלת ההגבלה, לרבות הכבדה בשל העמדת התחיבויות לפירעון מיידי או בשל תשלום שיוטל עליו בשל כך שדין ההגבלה כדין סיום חוזה בהודעת החייב.
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב);
הסתייגות שר התחבורה – למחוק את המילה "להחזיק"
(6) הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רשיון נהיגה כמי שרשיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה.
אושר 4/8/2008
תנאים להטלת מגבלות
66ב.
(א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:
(1) החייב הובא בפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 500 שקלים חדשים;
(2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-197233 (להלן – חוק המזונות);
(3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב, בהמצאה מלאה, וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 2500 שקלים חדשים;
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה וגובה החוב הפסוק או גובה החובות הפסוקים במצטבר עולה על 500 שקלים חדשים.
(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת -
(1) לקבוע הוראות לעניין [השלבים והאופן של] הטלת הגבלות לפי פרק זה.
(2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
התראה בדבר הגבלה
66ג.
(א) לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת משלוח 34ההתראה.
(ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום שנשלחההמצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום המגורים של החייב המעודכן בתיק ההוצאה לפועל במועד הטלת ההגבלה.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בחלוף 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב35 או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
אושר 4/8/2008
ביטול הגבלה
66ד.
(א) נפרע החוב, תבוטל כל הגבלה שהוטלה על החייב36.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, והוא רשאי להתנות את הביטול, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהטלת ערובה להנחת דעתו.
(ב1) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים שניתן או מקיים הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לשלם את התשלומים לפי הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף ללא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג.
(ג) בוטלה הגבלה, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
תיקון סעיף 67(א)
26.
בסעיף 67(א) לחוק העיקרי -
אושר 14/8/2008
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "במצבו" יבוא "הכלכלי", במקום "הכנסותיו וחובותיו" יבוא "חובותיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל".
(2) בסעיף קטן (א1), בפסקה (1), במקום "21 ימים" יבוא "31 ימים"37;
קבלת התיקון האמור לפי הצעת ידיד מחייבת בחינת תיקונים גם בסעיפים הבאים (יש לברר האם כוונת התיקון היתה רק לאפשר התייצבות לחקירת יכולת בכל לשכה משך תקופה ארוכה יותר או שינוי מהותי בכל מניין המועדים מהמצאת האזהרה ועד שניתן לנקוט בהליכים):
סעיף 7(א) – חובת תשלום החוב, תשלום בשיעורים, הגשת בקשה לצו תשלומים בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה;
סעיף 7(א1) – חובת התייצבות לחקירת יכולת בתוך 30 ימים מיום המצאת האזהרה – במקום 21 ימים מיום המצאת האזהרה;
סעיף 69יא – הזמנה לבירור – כיום בתוך 30 ימים מיום המצאת האזהרה. ניתן להאריך את התקופה ל-40 אם רוצים לשמור על אותו יחס בין המועדים, אך לא הכרחי.
תיקון סעיף 69א
אושר 14/8/2008
X.
בסעיף 69א לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל".
תיקון סעיף 69יא
27.
בסעיף 69יא לחוק העיקרי -
אושר 14/8/2008
(1) בסעיף קטן (א) –
(1)
אחרי "כעבור 30 ימים" יבוא "מיוזמתו או";
(2)
במקום פסקה (1) יבוא:
"(1)
החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג;"
(2) סעיף קטן (ב) - יימחק;
(3) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במלים "התייצב חייב"- תימחק;
תיקון סעיף 69יב38
28.
בסעיף 69יב לחוק העיקרי –
אושר 14/8/2008
(1) בסעיף קטן (א), במקום המילים "בסעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "בסעיף 69יא(א) או (ב)" ובסופו יבוא "ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב אזהרה, הזמנה לבירור או הזמנה לחקירת יכולת בהמצאה מלאה, לפי המוקדם, ובלבד שהחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור או לחקירת יכולת כאמור ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה39";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "למתן הצו" יבוא "הטעמים למתן הצו";
(23) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל המציא לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל."
תיקון סעיף 69יג
29.
בסעיף 69יג לחוק העיקרי –
טרם נדון
(1) בסעיף קטן (ב) –
(א) ברישה, במקום "רשאי ראש ההוצאה לפועל לברר" יבוא "יברר רשם ההוצאה לפועל, במידת האפשר / [תיקון מוצע - "ככל הניתן בנסיבות העניין" ובמקום "ולתת" יבוא "ורשאי הוא לתת";
(ב) בפסקה (5), במקום "ומקורות הכנסתו" יבוא "וגובה הכנסתו ומקורותיה";
מוצע תיקון חלופי – ראו להלן:
(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "לגבי יכולתו" יבוא "או להציג מסמכים שנדרש להציגם" ובסופו יבוא "ובלבד שגובה החוב הפסוק עולה על 500,000 שקלים חדשים";
מוצע במענה לדרישה לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להפעיל סנקציות כדי לחייב התייצבות, מתן עדות ומסירת מסמכים – להבהיר שהרשם מוסמך במעמד ההבאה או הבירור לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות לו בסעיף 67(ב) שעניינו חקירת יכולת.
(2) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט." [מטרת השינוי להפנות בצורה מדויקת לכותרת של סעיף 73 לחוק בתי המשפט]
(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא –
סוכם בדיון שהחזקה לפי סעיף זה תתוקן כך שהקביעה שרואים את האדם כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו תהיה בשיקול דעת הרשם ולא אוטומטית. סוף פרוטוקול הישיבה מיום 19052008.
"(ד)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, מבלי לתת הסבר סביר לכך:
(1)
למלא הצהרה בדבר יכולתו;
(2)
לחתום על כתב ויתור על סודיות;
(3)
למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו;
(4)
להציג מסמכים שנדרש להציגם."
הערה – "ידיד": מוצע שגם חזקת ההשתמטות בסעיף 7ג תהיה בשיקול דעת הרשם ולא אוטומטית (אחרת אין כ"כ טעם בשינוי המוצע בסעיף זה כי ניתן לעקוף אותו דרך סעיף 7ג)
תיקון סעיף 70
30.
בסעיף 70 לחוק העיקרי –
גרסה א' – להשאיר את הקיים;
(1) [גרסה ב':] בכותרת השוליים, במקום המילים "בשל בזיון ההוצאה לפועל" יבוא "בעל יכולת בשל אי תשלום חוב" – יימחקו;
גרסאות לעניין הסכום – ללא סכום / 1000 / 2000 / 10000 / 500000 ₪
(2) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "ראש ההוצאה לפועל רשאי" יבוא "רשם ההוצאה לפועל רשאי", במקום "החייב" יבוא "חייב שחובו הפסוק או גובה חובותיו הפסוקים במצטבר עולה על 500,000 ...... שקלים חדשים" ובמקום הסיפה החל הבמלים "נתברר לו כי" יבוא "– יימחקו;שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי החייב הוא בעל יכולת לשלם את החוב והוא משתמט מתשלומו ללא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שלושה / שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור; לעניין זה לא יראו חייב שרואים אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), 69יג(ב)(6) או 69יג(ד) כמי שהתקיים לגביו התנאי האמור בסעיף זה.40"
(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי ליתן צו מאסר כאמור בסעיף קטן (א), אף אם לא הוכח לו כי החייב הוא בעל יכולת, אם ניסה לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב כאמור בסעיף קטן (א), אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
חלופה א' - בדיון בוועדה ביום 14/8/2008 ציין היו"ר כי גרסה זו תישאר אם סכום המינימום יישאר 10000 או יותר;
(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם שוכנע כי הדבר מוצדק ונכון בנסיבות העניין בהתחשב בפגיעה בחייב, ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ובהגבלות אחרות שהוטלו על החייב לפי פרק ו'141.
חלופה ב' - אם יוחלט על סכומי מינימום נמוכים יותר - תחול גרסה זו
(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם שוכנע כי הדבר מוצדק ונכון בנסיבות העניין בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי לאור הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, לא ניתן לאלץ את החייב לשלם את החוב בדרך אחרת."
עד כאן הגיעה הוועדה בדיון ביום 14/8/2008 (סעיף 69יג טרם נדון)
(ג1) הרשם רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם ראה שהחייב מעוניין בכך, לעכב החלטה לפי סעיף זה לתקופה של 30 ימים אם ראה שהחייב מעוניין בייצוג, עד שימנה לו עורך-דין, או עד שימונה לו עורך-דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק;
הערות:
[בדיוני הוועדה סוכם כי אם קיימות בחקיקה הוראות אשר מחייבות שופט לוודא ידיעת בעל דין על זכויותיו בענינים שונים – הרי שנוסיף הוראה כזו גם כאן לענין הייצוג (עמ' 35 לפרוטוקול הדיון מיום 4/5/2008). דוגמאות להוראות מסוג זה (לא זהות) מצאתי למשל:
1. חוק סדר הדין הפלילי – סע' 143א
2. בכללי האתיקה לשופטים ביחס להפניה להליכי בוררות וגישור42
3. בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות יש מצבים שבהם אם הנאשם אינו מיוצג על בית המשפט למנות לו סניגור, בהסכמתו.
4. בית המשפט לעניני משפחה נדרש בעת אישור הסכם להסביר לבעלי הדין, את משמעות הוראות ההסכם ולברר שערכו אותו בהסכמה חופשית 43
הוראה בעניין ידוע החייב הלא מיוצג על האפשרויות שבפניו מוצע להוסיף לסעיף העוסק בהטלת מאסר במעמד החייב; כאשר המאסר מוטל שלא במעמד החייב מוצע שהמידע יישלח במסגרת ההתראה.
ידיד: מוצע כי הרשם יוכל לעכב החלטה לפי סעיף זה גם מיוזמתו (ולא רק לבקשת החייב).
(4) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות";
(5) בסעיף קטן (ה), במקום "לפי סעיף קטן (א)(1) נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד) לא יבוצע צו המאסר אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב" יבוא "לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה," במקום "משלוח ההתראה" יבוא "המצאת ההתראה" ובסופה יבוא "בהתראה יצויין כי החייב רשאי לבקש עיכוב של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים עד שימנה לו עורך-דין, ומידע בדבר אפשרויות מינוי עורך-דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 ";
הערה – "ידיד": מוצע כי מניין הימים יחל מיום המצאת ההתראה ולא מיום משלוח ההתראה
(6) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
אם המאסר הוטל במעמד החייב אין טעם במשלוח התראה; אם החייב הובא לדיון בצו הבאה או לפי הוראות פק' מאסר שהוצאה – ניתן יהיה לבצע את המאסר מייד, מבלי להמתין (אחרת שוב יהיה צורך להביאו בצו הבאה..)
"(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), הטיל רשם ההוצאה לפועל מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה, והמאסר ייכנס לתוקף בחלוף 14 ימים מיום הטלת המאסר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם מאסר שהוטל במעמד החייב, בדיון שאליו הובא בצו הבאה או לפי הוראות צו מאסר, ניתן יהיה לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב העומד בפניו אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר אפשרויות מינוי עורך-דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972."
הערות:
בדיון בוועדה עלתה דרישה מצד יו"ר הוועדה לקבוע הוראה שתאפשר להטיל סנקציות על מי שמפריע הפרעה חמורה לביצוע הליך להלן ההתיחסות:
1. סע' 13 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר מעצר של 48 שעות של מי שמפריע לביצוע הליך בהוצאה לפועל ייתכן שבמקרים קיצוניים ניתן יהיה לעשות בו שימוש (נוסח הסעיף - היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.)
2. סעיף 67(ב) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך רשם, המנהל חקירת יכולת לכוף התייצבות של חייב או של אדם אחר, מתן עדות והגשת מסמכים – באותה דרך שבה מוסמך לכך בית משפט – והכוונה היא לסעיפים 73א-73 לחוק בתי המשפט – המסמיכים את בית המשפט להטיל קנס או מאסר לשם כפיית התייצבות והבאת מסמכים כאמור. מוצע להוסיף הפניה לסמכויות אלה גם כשמדובר במעמד הבירור או ההבאה. נראה שדי בכך.
3. סעיף 72 לחוק בתי המשפט מסמיך בית משפט להורות על מאסר למניעת הפרעה. אלא שסמכות זו אינה נתונה לרשם של בית משפט, שאינו שופט. אין הגיון ליתן לרשם ההוצאה לפועל סמכות כזו. חוק בתי המשפט קובע שרק שופט מוסמך לשפיטה פלילית וכן להטיל מאסר לפי סעיף זה (נוסח הסעיף -
72 (א) אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:
מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה
מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי- הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט
מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו
מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט
(ב) על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה
סעיפי התחילה - פרק צוי הבאה ומאסרים
X.
מועד התחילה של סעיפים 28 עד 30 להצעת החוק יהיה בתוך שישה חודשים מיום הפרסום (כמו ברירת המחדל לגבי מרבית הוראות הצעת החוק).
הוראת שעה [ביטול המאסרים44]
X.
(א) בתקופה שמתום שנים עשר / עשרים וארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד תום שלוש שנים / שנתיים מאותו מועד, יקראו את סעיפים 69יג עד 74, בשינויים אלה:
שר המשפטים מציע שתקופת הוראת השעה תהיה של שנתיים
(1) בסעיף 69יג – סעיף קטן (ג) יימחק;
(2) סעיף 70 – יימחק;
(3) בסעיף 74 – בסעיף קטן (ב) – המילים "ו-70" – יימחקו;
(ב) במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשישה חודשים על יישום הוראות סעיף זה והשפעתו על הגבייה בהוצאה לפועל.
** יש להתייחס לסעיף 180 לפקודת פשיטת הרגל – הנושא עדיין בבדיקה
תיקון סעיף 74
31.
בסעיף 74 לחוק העיקרי –
מוצע להחיל מבחן מידתיות מתון גם לגבי מאסר של חייב מזונות; וכן להתייחס במפורש למצב שבו הרשם שוכנע שאין לחייב יכולת לשלם את חוב המזונות כשיקול לאי מתן צו מאסר.
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "אלא אם סבר כי מוצדק ונכון בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב או להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו'1, או אם שוכנע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן אין לחייב יכולת לשלם את חוב המזונות בהתאם לשיעורים שנקבעו בפסק הדין.";
מוצע כי גם כאשר נשלחת התראה לפני מאסר בשל אי תשלום חוב מזונות לא יבוצע המאסר אלא לאחר חלוף תקופה מסוימת מהמצאתה וכי יפורט בה מידע לגבי אפשרויות הסיוע המשפטי
(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "וחלפו ... ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצויין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-... ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; ההתראה תכלול מידע בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972"."
(3) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות";
(4) בסופו יבוא:
מוצע לעגן את הפסיקה שקבעה שההתיחסות לחוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי היא כחוב רגיל, לענין המאסר.
"(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות. –
(1)
לא יחולו הוראות סעיף זה;
(2)
יחולו הוראות פרק ז'2 כאילו החוב איננו חוב מזונות, בשינוי זה:
במקום "500,000 שקלים חדשים" יבוא "100,000 שקלים חדשים";
כבר נקבע בפסיקה (4445/96) שכאשר הזוכה הוא המוסד לביטוח לאומי – האיזון בין הצדדים הוא שונה ואין הצדקה ליתן כלים מיוחדים לגביה אפקטיבית ומהירה – שנועדו לסייע לזוכה שהוא בן זוג, ילד או הורה לגבות חוב מזונות המגיע לו. המוסד לביטוח לאומי יכול להפעיל את הכלים הרגילים וגם אם הגביה תתעכב כתוצאה מכך הנזק אינו כה גדול.
הבדלים בין חייב רגיל וחייב מזונות לקרובי משפחה מדרגה שניה, לבין חייב מזונות מדרגה ראשונה –
1. ניתן יהיה לפעול לגביית חוב מזונות מדרגה ראשונה בכל סכום באמצעות בקשת צו מאסר, וללא צורך שהחייב יבוא בפני הרשם לשם בחינת יכולתו (משום שזה נבחן בבית המשפט וניתן לפנות לבית משפט בבקשה לשנות את גובה פס"ד למזונות אם יש שינוי נסיבות – אם כי זה נכון גם לגבי חייב מזונות מדרגה שניה);
2. הרשם אינו נדרש לבחון את כל ההליכים שננקטו כנגד החייב לשם גביית החוב לפני שהוא נותן צו מאסר (מוצע בעניין זה לשלב מבחן – אך מתון יותר מזה שנקבע לגבי חוב רגיל).
3. תקופת המאסר ארוכה יותר – עד 21 ימים ולא עד 7 ימים.
4. חייב מזונות אינו יכול לבקש צו תשלומים (נכון גם לגבי חייב מזונות מדרגה שניה); לא יכול לבקש להכריזו כחייב מוגבל באמצעים; אך הרשם יכול להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיבקשו שינוי השיעורים שנקבעו אם הוא רואה הצדקה לכך
5. יש להבהיר את ההוראה בעניין משלוח התראה לחייב כשמדובר על חוב מזונות. בסעיף 74(ג) כתוב שהצו לא יבוצע אלא לאחר משלוח התראה אבל לא כתוב לאחר כמה זמן..וסעיף 70(ה) שקובע הוראות בעניין ההתראה שחלה על מאסר חוב רגיל – לא חל גם היום על מאסר לפי סע' 74. ראו הצעה בגוף הנוסח.
6. המאסר על אי תשלום מזונות לא מוגדר כמאסר בשל בזיון ההוצאה לפועל אלא כמאסר בשל אי תשלום חוב מזונות – אך ראו ההצעה לשנות גם בסע' 70 את המינוח.
7. זוכה שהוא בן זוג הורה או ילד קטין או נכה לא צריך לשלם את האגרה המיוחדת בגין הוצאת צו מאסר.
תיקון סעיף 74ו(1)45
32.
בסעיף 74ו(1) לחוק העיקרי, אחרי "צירף לבקשתו תצהיר" יבוא "מנומק הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א)";
תיקון סעיף 7546
33.
בסעיף 75 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה לחשבון החוב יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
(1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה לחשבון החוב של הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו;
(2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
(ג) האמור בסעיף קטן (ב) לא יחול אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית."
תיקון סעיף 7647
34.
בסעיף 76 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יבוא:
"(א) הגישו זוכים אחדים בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; התקבלו כספים כאמור עקב הליכים זהים שנקטו בהם מספר זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון החוב של זוכים אלה בלבד, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א1) נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור בסעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
התקבלו כספים, אשר עולים על גובה החוב של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליך לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את ההפרש לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לפי סעיף 74יא, 48לא יעלה הסכום שייזקף תחילה לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה מביניהם; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בראשונה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לחשבון חוב המזונות, בשלישית לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, והיתרה לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(ב1) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75."
בדיון ביום 2/6/2008 הוועדה ביקשה לקבל הצעה מאת הממשלה לענין תשלום אגרות מופחתות במקרה שזוכה נוקט הליך שזוכה אחר כבר נקט בו (עמ' 41).
תיקון סעיף 8049
35.
בסעיף 80 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "שלו" יבוא "או של עובד מערכת ההוצאה לפועל";
(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "שופט בית המשפט המחוזי לפני בית המשפט המחוזי" יבוא "שופט בית משפט שלום לפני בית משפט שלום";
(3) בסעיף קטן (ב1), הסיפה החל במילים "אולם ערעור כאמור" – תימחק;
תיקון סעיף 81א(א)
36.
בסעיף 81א(א) לחוק העיקרי –
יו"ר הוועדה ביקש לחזור לדיון בסעיף זה
(א) אחרי "בפקודת השטרות" יבוא "שהסכום הנקוב בהם עולה על 500 שקלים חדשים" ואחרי "בית משפט" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן זה, ניתן להגיש לביצוע נגד אותו חייב מספר שטרות שהסכום הנקוב בכל אחד מהם אינו עולה על 500 שקלים חדשים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) כל השטרות הוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל אחד;
(2) השטרות ניתנו במסגרת התחייבות או עסקה אחת;
(3) הסכום הנקוב הכולל של השטרות עולה על 500 שקלים חדשים;
שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, את הסכום האמור בסעיף קטן זה;
(ב) הסיפה החל במלים "הסכום הנקוב" תסומן "(א1)";
תיקון סעיף 81א1
37.
בסעיף 81א1 לחוק העיקרי -
נוסח בהצעת החוק המקורית
(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולמעט תביעה על פי שטר שלא ניתן היה להגישו לביצוע כאמור בסעיף 81א רק בשל סכומו";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה" יבוא "והצהרה על כך שנשלחה בדואר רשום לנתבע", ובסופו יבוא "התובע ישמור בידיו העתק מאישור משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק מתשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה, ויציגם בכל עת שיידרש לכך";
תיקון סעיף 81ב
38.
האמור בסעיף 81ב לחוק העיקרי יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) שכר טרחת עורך דין שנפסק בידי בית משפט במסגרת תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, או שלא ניתן היה לביצוע כאמור רק בשל הסכום הנקוב בו, לא ייגבה במסגרת הליכים לפי חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ניתן לגבות שכר טרחה בשל תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אם בקשת התובע לסעד זמני במסגרת התביעה על פי השטר התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים."
2 גרסאות חלופיות – במקום סעיפים קטנים (ב)-(ג) המוצעים50
"(ב) הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני במסגרת התביעה על פי השטר התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי היתה הצדקה להגיש את התביעה לבית המשפט."
"(ב) הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א תביעה על פי שטר שלפי חוק זה ניתן היה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, רשאי בית המשפט שלא לפסוק לזכות התובע שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אם מצא כי לא היתה הצדקה להגיש את התביעה לבית המשפט."
תיקון סעיף 81ג51
39.
בסעיף 81ג לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף 69ד(א) או סעיף 69ט" יבוא "סעיפים 66א(1),(2),(3),(4) ו- (6) , 69ד(א) או 69ט או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב)";
(2) בסעיף קטן (ג) – בטל ,אחרי "בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב)" יבוא "או תוך הפרת הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 66א(5)";
(3) בסעיף קטן (ד), במקום "נכסיו או מקורות הכנסתו" יבוא "נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה הכנסתו, הכנסותיו, מצבו הכלכלי, חובותיו, הוצאותיו, יציאותיו מישראל או כניסותיו לישראל או הוצאותיו";
הוספת תוספת ראשונה, ותוספת שניה ותוספת שלישית
40.
אחרי סעיף 88 לחוק העיקרי יבוא:
תוספות ראשונה – שניה - שלישית אושרו 17/7/2008
"תוספת ראשונה
(סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א1), 7ב(א2) – לוודא שאלה כל הסעיפים)
חלק א'
טור א'
הגורם
טור ב'
סוג המידע
(1) המוסד לביטוח לאומי
מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי
(2) כונס הנכסים הרשמי
מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים
(3) מרשם האוכלוסין
מידע על יציאות לחוץ לארץ ועל כניסות לישראל
(4) רשם האגודות השיתופיות
מידע על הכנסות ושעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית
(5) רשם העמותות
מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא עמותה
(6) רשם המפלגות
מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא מפלגה
(7) רשם החברות והשותפויות
מידע על מניות בבעלות החייב, מידע על זכויות החייב בשותפות, מידע על היות החייב דירקטור או נושא משרה אחר בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, מידע על שעבודים על נכסי החייב
(8) רשם כלי שיט
מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב
(9) רשם כלי טיס
מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב
(10) רשות הרישוי
מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב
(11) הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה
מידע על ציוד מיכני הנדסי הרשום על שם החייב
(12) מנהל מקרקעי ישראל
מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין שבניהול מנהל מקרקעי ישראל
(13) מרשם המקרקעין
מידע על זכויות של החייב הרשומות במרשם המקרקעין
(14) תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל אצלו רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה או שחתם חוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, והתחייב בו לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין
מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד.
(15) רשם המשכונות
מידע על משכונות על נכסי החייב
(16) בזק, חברת החשמל , בעל רשיון חלוקה ובעל רשיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-199652 בעלי רישיון רדיו טלפון נייד
מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו
(17) חברות אשראי
מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו, על הלוואות שהחייב קיבל מחברת האשראי במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו ועל נכסי החייב
(18) תאגידים בנקאיים
זכויות החייב הנמצאות בתאגיד בנקאי, ערבויות בנקאיות שהוצאו לטובת / לבקשת החייב53 במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו
(19) חברות ביטוח
זכויות החייב כלפי חברת הביטוח, ערבויות כספיות / ערבויות ביצוע שהוצאו לבקשת החייב54 והלוואות שהחייב קיבל מחברת הביטוח במהלך שישה החודשים שקדמו למועד מתן הצו
(20) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005
זכויות החייב בקופת הגמל המנוהלת בידי החברה המנהלת, והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה
חלק ב'
טור א'
הגורם
טור ב'
סוג המידע
תאגיד בנקאי
פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו
חברת אשראי
פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו
תוספת שניה
(סעיף 7ב(א3))
(1) מרשם האוכלוסין
(2) משרד הרישוי
(3) רשויות מקומיות
(4) המוסד לביטוח לאומי
(5) חברת החשמל בעל רשיון חלוקה ובעל רשיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996
(6) בעלי רשיון כללי לשידורי כבלים ובעל רשיון לשידורי לווין לפי חוק התקשורת
(7) בעלי רשיון כללי למתן שירותי טלפונים פנים ארציים נייחים.
תוספת שלישית
(סעיף 7ב...)
כתובת שאין למסור מטעמי הגנת החייב
(1) כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים
(2) כתובת במקלט קורבנות סחר בנשים
תיקון פקודת המיסים (גביה)
40.
במקום סעיף 11 לפקודה, יבוא:
אושר 4/8/2006
"נכסים המוגנים בפני עיקול
11.
על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196755, בשינויים המחוייבים."
תיקון פקודת פשיטת הרגל
41.
בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-198056, בסעיף 86 -
אושר 28/07/2008
(א) בפסקה (2), אחרי "כלי מטבח" יבוא "ציוד רפואי, תרופות" ובמקום "אחרים שהם" יבוא "אחרים, והכל אם היו";
(ב) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) חיות מחמד; לעניין זה "חית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת השלישית הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי בצו, להוסיף לתוספת השלישית סוגי מיטלטלין, אשר כל עוד שווים המוערך אינו עולה על סכום שייקבע בתקנות, התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."
תיקון פקודת הסמים המסוכנים אושר 4/8/2008
42.
בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973 בסעיף 36ג(ג) במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22";
הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף
תיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה אושר 4/8/2008
43.
בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בסעיף קטן 19 (א) במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22";
הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף
תיקון חוק איסור מימון טרור
אושר 4/8/2008
44.
בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, בסעיף קטן 26(א) במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22"
הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף
תיקון חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות אושר 4/8/2008
45.
בחוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005, בסעיף קטן 8(א) במקום "בסעיף 22" יבוא ""פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22";
הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות
אושר 4/8/2008
46.
בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 בסעיף קטן 35(ד), אחרי במקום "בסעיף 22" יבוא ""פסקאות (א)(1) עד (6) בסעיף 22";
הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף
תיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – אושר 4/8/2008
47.
בסעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975,57 אחרי "אי-תשלום אגרה" יבוא "או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967".
תיקון חוק שיקים ללא כיסוי – אושר 4/8/2008
48.
בסעיף 3ג(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, במקום "סעיף 69ד(א)(2)" יבוא "סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2)".
תחילה –
הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב
49.
(א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיפים 7ב, 70(ד), 74(ד), 81א1 ו- 81א2, ופרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיפים 53(11), (15), (30)(ג), (31)(א), (37) ו- 58 לחוק זה, ששה חודשים מיום פרסומו.
(ב) תחילתם של סעיף 7ב ופרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(11) ו- (15) לחוק זה, במועד שיקבע השר בצו, והוא רשאי לקבוע מועדי תחילה שונים לכל אחד מסעיפים אלה.
(ג) תחילתם של סעיפים 70(ד) ו- 74(ד) לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(30)(ג) ו- (31)(א) לחוק זה, שנתיים מיום פרסום חוק זה; שר המשפטים רשאי, בצו, לדחות את תחילת סעיפים אלה בשנה נוספת.
(ד) תחילתו של סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 53(37) לחוק זה, ביום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007).
תחולה
הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב 4/8/2008
50.
(א)
הוראות סעיפים 81א ו- 81ב לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחם בסעיף 53(36) ו- (38) לחוק זה, יחולו על שטרות שנעשו לאחר יום תחילתו של פרק זה.
(ב)
הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, כנוסחו בסעיף 53(18) לחוק זה, יחולו על הסכמי משכון או משכנתא שנכרתו לאחר יום תחילתו של פרק זה.
הוראת שעה - הנוסח בהצעת החוק המקורית – לא לדיון הקרוב 4/8/2008
51.
בתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) ועד תום שנתיים ממועד זה, ייקרא סעיף 81א2 כך:
"הוראות לעניין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב
81א2.
הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א1, תביעה על סכום קצוב כמשמעותה באותו סעיף, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה והוגשה בקשה לביצוע פסק הדין בהתאם להוראות חוק זה, ינוכה שכר הטרחה שנפסק לזוכה בבית המשפט משכר הטרחה שהוא זכאי לו לפי חוק זה; שר המשפטים רשאי לקבוע כללים לעניין שיעור שכר הטרחה שינוכה כאמור."
* מועד תחילה מוצע לכל הסעיפים המפורטים לעיל – שישה חודשים מיום הפרסום – למעט אם נאמר במפורש אחרת.
**************************************************************************************
נספח מס' מ-260/א'
הסתייגויות
להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ..), התשס"ט–2008
לשם החוק
אין הסתייגויות
לסעיף 1
חברי הכנסת ...מציעים:
מרץ-יחד (גלאון, אורון, ביילין, כהן ווילן) ביקשו 2 הסתייגויות לדיבור
לסעיף 2
אין הסתייגויות
ענינים שהוועדה מבקשת התייחסות אליהם במכתב נלווה להצעת החוק –
פרסום רשימה מעודכנת של קופות גמל והגופים המתפעלים אותן – שאליהם יש להמציא צוי עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בידן
***************************************************************************************