חומר רקע
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 28 באוקטובר 2008:
סימוכין: 05675208
מקרא: הוספות – קו תחתון;
מחיקות – קו חוצה;
נושאים לדיון – בסוגריים, בצירוף קו תחתון.
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ט–2008
פרק א': פרשנות
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה.
דיון מיום 19.5.2008 – הדיון טרם הסתיים
[לדיון: כיצד תשפיע הגברת האכיפה לפי הצעת החוק על זכויות עובדים של קבלני שירותים המועסקים במתן שירות לגורמים ממשלתיים? האם יופעלו עיצומים כספיים כנגד המדינה כמעביד במקרה של הפרת זכויות עובדיה? וכנגד המדינה כמזמין? מה תהיה המשמעות של חיוב כספי שכזה? האם יוגשו כתבי אישום כנגד המדינה כמזמין? האם ההגנות הרחבות, לרבות שכיחות ההפרה בקרב עובדי קבלן אצל המזמין, יאפשרו אי פעם לעובד לחייב את המדינה כמזמין באחריות אזרחית?]
הגדרות
דיון מיום 22.7.08
2.
בחוק זה –
"הארגונים" – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;
[האם ההגדרה תאפשר קביעת ארגוני המעבידים הנוגעים בדבר לכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו?]
"בודק שכר מוסמך" – מי שקיבל תעודת הסמכה הכרה לפי הוראות פרק ה';
"בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" – כמשמעותם כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19691;
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19612;
"חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–19923;
"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח–19584;
"חוק חופשה שנתית" – חוק חופשה שנתית, התשי"א–19515;
"חוק עבודת הנוער" – חוק עבודת הנוער, התשי"ג–19536;
"חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, התשי"ד–19547 ;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19778;
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז–19879;
"חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195110;
"מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
דיון מיום 22.7.08
"הממונה" – מפקח עבודה באחת משלוש הדרגות הבכירות, בכיר שמינה השר לעניין פרק ב';
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–199611;
"מעשה" – לרבות מחדל;
"מפקח עבודה" – כמשמעותו בסעיף 21;
"צו הרחבה" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–195712;
"קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
טרם הוכרע – דיון מיום 22.7.08
"שירות" – שירות באחד הענפים התחומים המפורטים בתוספת הראשונה, לרבות שירות של מתן כוח אדם באותם תחומים;
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
פרק ב': עיצום כספי
סימן א' : הטלת עיצום כספי על מעביד
הודעה על כוונת חיוב
דיון מיום 22.7.08
3.
היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה או איסור לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה (בפרק זה – מעביד), הפר הוראה כאמור, רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה בין השאר את אלה:
טרם הוכרע –
דיון מיום 22.7.08
[לדיון: להרחיב התוספת השניה גם לחובות הפיקוח של נושאי משרה בתאגיד למניעת ההפרות שבתוספת, כדי לאפשר אכיפה יעילה בתאגידים, לרבות במדינה]
(1) המעשה המהווה את ההפרה ומועדו;
(2) שיעור העיצום הכספי והתקופה והמועד שבו יש לשלמולתשלומו;
(3) זכותו של המעביד לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 4;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 8.
השמעת טענות
לפני הממונה
דיון מיום 22.7.08
4.
מעביד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 3 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
הודעת חיוב
דיון מיום 22.7.08
5.
(א) טען מעביד את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 4, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המעביד עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9.; החלטה שלא להטיל עיצום כספי תהיה בשל אחד מאלה:
(1) המעביד לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המעביד, המפורט בהודעה על כוונת חיוב, אינו מהווה הפרה.
(ב)
(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
(2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למעביד.
(ג) לא ביקש המעביד לטעון את טענותיו הועלו טענות לפי הוראות סעיף 4, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למעביד במועד האמור.
סכום העיצום הכספי
דיון מיום 22.7.08
6.
סכום העיצום הכספי יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה – 5,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, או משלח יד או פעילות ציבורית – 2,500 שקלים חדשים;
(2) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה – 20,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, או משלח יד או פעילות ציבורית – 10,000 שקלים חדשים;
(3) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השניה – 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, או משלח יד או פעילות ציבורית – 17,500 שקלים חדשים.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
דיון מיום 22.7.08
7.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מעביד שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 5(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 16 או ערעור לפי סעיף 19, וועדת הערר או בית הדין הארציהאזורי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
(ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב)., תפורסם ברשומות.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
דיון מיום 22.7.08
8.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף עליוטל בנוסף לסכום העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף יוטל בנוסף על סכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לועיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים
דיון מיום 22.7.08
9.
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע.
המועד לתשלום העיצום הכספי
דיון מיום 22.7.08
10.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור בסעיף 5.
הפרשי הצמדה וריבית
דיון מיום 22.7.08
11.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
גביה
12.
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)13.
טרם הוכרע – דיון מיום 22.7.08
[לדיון: קביעת ייעוד מיוחד לכספי עיצום כספי, ובפרט עיצום כספי שהוטל על המדינה, למשל – לקרן שתוקם להגברת אכיפת דיני עבודה, או להבטחת זכויות עובדים במקרים מיוחדים שבהם גם הקבלן וגם המזמין חדלי פרעון או שלא ננקטו הליכי פשיטת רגל או פירוק כנגד המעביד אך לא ניתן לגבות ממנו את החוב].
שמירת אחריות פלילית
13.
(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה.
(ב) הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - חיובו בטל– ויוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
[האם נדרשת הוראה שלפיה אם זוכה,לא יחוייב על אותו מקרה בעיצום כספי?
סימן ב': התראה מינהלית למעביד
התראה מינהלית
14.
(א) על אף הוראות סעיף 3, היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד הפר הוראה המנויה בתוספת השניה, רשאי הוא להמציא למעביד, במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 3, התראה מינהלית, על פי נהלים שיקבע השר בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה על המעביד להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצוע המעשה, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד).
[לדיון: האם ראוי להשאיר להנחיות את כל שיקול הדעת לקביעה מתי יוחלט על התראה מינהלית ומתי על הודעה על כוונת חיוב?
האם אין בשיקול הדעת הנרחב משום פתח לריקון מתוכן של ההוראות הפליליות הקיימות ושל העיצומים הכספיים המוצעים?
(ב) נמסרה למעביד התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
(1) המעביד לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המעביד, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעביד, בצירוף נימוקים.
(ד)
(1) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה הודעת חיוב לפי סעיף 5(ב)(1) בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 8;
(2) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 3, וייראו את ההפרה בשל כהפרה חוזרת, כאמור בסעיף 8.
סימן ג': הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
15.
(א) נמסרה למעביד שהוא קבלן הודעת חיוב כאמור בסעיף 5, בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות פרק ג' גם על מזמין שירות (בסימן זה – מזמין שירות אחראי), יודיע על כך הממונה למזמין השירות ויתרה בו כי אם לא תתוקן ההפרה או יבוטל החוזה כאמור בסעיף 24(1) ו-(2), בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב).
[לדיון: האם יש להחיל הגנות שיש למזמין מפני אחריות אזרחית, גם על מזמין שעליו מוטל עיצום כספי? האם ההתראה היא בכתב?]
(ב) לא תוקנה ההפרה או לא בוטל החוזה, לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו ההוראות לפי סימן א', בשינויים המחויבים.
(ג) הממונה ימסור למזמין שירות אחראי העתק מהתראה מינהלית, מהודעה על כוונת חיוב, מהודעת חיוב או מהחלטה אחרת של הממונה כאמור בסעיף 5(ב)(2), שנשלחה לקבלן בעניין הפרת הוראה המנויה בתוספת השלישית.
[לדיון: מה הנפקות אם הממונה לא מסר העתק כאמור של אחד המסמכים אותה כב משום כן של ההוראות הפליליות ושל העיצומים הכספיים000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000? האם יהיה מנוע מהטלת עיצום כספי על המזמין? האם יש כוונה לאפשר למזמין לתקוף את ההליך שנעשה כנגד הקבלן?]
סימן ד': ערר וערעור
ערר
16.
מעביד או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 5 או לפי סעיף 14(ג), לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 17, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.
הקמת ועדת ערר
17.
(א) השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי סעיף 16, שחבריה הם:
[מדוע נדרש ומדוע ראוי שכל החברים יהיו עורכי דין?]
(1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימנה השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עורך דין שהוא נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים;
(3) עורך דין שהוא נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
(ב) ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ג) ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות.
(ד) ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו.
[לדיון: האם הועדה מוגבלת בשיקוליה? האם היא מוגבלת לטענות שנטענו במסגרת זכות הטיעון או לשאלות מינהליות לענין ההליך? ]
(ה) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין.
(ו) בכפוף להוראות סימן זה, יחולו על ועדת ערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 7, 16, 17, 22, 26 , 33, 36, 37, 45 ו-46 לחוק האמור, בשינוי זה: בסעיפים 5, 11 ו-12 לחוק בתי דין מינהליים, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר".
החלטת ועדת ערר
18.
ועדת הערר רשאית לבטל את הודעת החיוב, לשנותה או להפחית את שיעור העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9, או לדחות את טענות המעביד או מזמין השירות ולהשאיר את הודעת החיוב על כנה.
ערעור
19.
הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי לערער לבית הדין הארציהאזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
[לדיון:
האם יש לציין במפורש שהממונה הוא המשיב בהליך?
האם יש להגביל את הנושאים שבהם עולים לערכאת ערעור נוספת, או שבהתחשב באופי המינהלי יש להשאיר את כל הנושאים פתוחים?]
עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו, בשל ערר או ערעור
20.
(א) אין בהגשת ערר או ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר או בית הדין הארציהאזורי, לפי העניין, הורו אחרת.
(ב) התקבלו ערר או ערעור לפי סימן זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת על ידי ועדת הערר או בית הדין הארציהאזורי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
סימן ה': סמכויות פיקוח
סמכויות פיקוח
21.
מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על הוראות חיקוק המנויות בתוספת השניה, יהיה מוסמך לפקח על ההוראות האמורות לעניין הטלת עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על הוראות החיקוק האמורות.
הפרעה למפקח עבודה
22.
(א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי פרק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי סעיף 21, דינו – מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.
פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות
אחריות אזרחית של מזמין שירות
23.
(א) חובת מעביד שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, לפי הוראות צווי הרחבה בעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר ולפי הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד נתן שירות אצלו, בהתקיים כל אלה:
[מה המשמעות של החלת איסורים מכוח התוספת השלישית על המזמין, שאינו המעביד?
מדוע חובות שונות מכוח הסכמים קיבוציים וצוי הרחבה תלויות בקביעתן בתקנות?
מה עם צווי הרחבה לעניין חופשת אבל?
לפי פרט (11) בתוספת השלישית משתמע שאחריות המזמין חלה גם על חיוב לפי הסכם אישי – איך המזמין ידע על גובה החיוב?
איך המזמין יכול להיות אחראי לתשלום שכר במועד (פסקה (11) בתוספת השלישית? האם הוא יחוייב בפיצויי ההלנה למרות שיש הוראה אחרת לענין הלנת שכר לגביו?
כיצד מופעלות הוראות החשב הכללי לעניין שמירת זכויות העובדים של הגורם המתקשר?]
(1) השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים;
[לדיון:
מה ההצדקה לתנאי המספרי? מה הוא מבטא? האם יש בידי העובד כלים להוכיחו?
האם התנאי מתייחס גם לעובדי המזמין שעיסוקם בשירות? האם עובדים של קבלני כוח אדם באים במנין עובדי קבלנים?
האם שירותי נקיון ושמירה נכללים ביחד כ"שירות" או כל אחד בפני עצמו?
מהי יחידת ההתיחסות מבחינת המזמין: האישיות המשפטית, מקום העבודה, או האתר או הסניף שבו מבוצע השירות? יש לדבר השלכות משמעותיות לגבי מזמינים גדולים.
(2) השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף במרבית הימים שבשבוע עבודה הנהוג אצל מזמין השירות;
לדיון: איך מתמודדים עם קיצור מלאכותי של תקופות ההתקשרות?
האם יש הכרח ב"הקפאת" תלונות עד שיחלפו 6 חודשים מתחילת מתן השירות?
האם המידע על משך השירות מצוי תמיד בידי העובד (שיתכן שבעצמו נתן את השירות רק בחלק מהזמן)?
(3) נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור –
(א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן או מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה או כהודעה לפי פסקה זו;
[מדוע תביעה כנגד הקבלן אינה מספיקה כדרישה לענין זה?
מדוע אין מעמד לארגונים לקידום זכויות עובדים, כפי שקיים בחוק שכר מינימום ובחוק עובדים זרים לגבי חיוב מעסיקים בפועל?]
(ב) מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו.
[האם הודעות שיש למסור למזמין לפי 15(ג) מספיקות לצורך מסירת הודעה זו? ]
(ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר, יהיה "היום הקובע", לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות – היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3).
הגנות
24.
בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 23, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;
[לדיון: מדוע לא קובעים מראש שחיוב המזמין פוקע בכל מקרה שההפרה תוקנה? האם במקרה שלאחר שניתן פסק דין ההפרה תוקנה יזכה העובד פעמיים? האם ההגנות יחולו על חיוב המזמין בעיצום כספי?
התוספת השלישית כוללת גם הפרות שלא ניתן לתקן.]
(2) מזמין השירות ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה וטרם חלפו 6 חודשים מתחילת ההתקשרות הראשונה ביניהם; ואם חלפו 6 חודשים וטרם חלפו 30 חודשים מתחילת ההתקשרות כאמור– ביטל את חוזה ההתקשרות כאמור וחילט ערובה בסכום סביר בנסיבות העניין ובהתחשב באופי ההתקשרות,; הגנה זו לא תחול ואם לא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;
הצעת הפורום לאכיפת זכויות עובדים: במקום "וטרם חלפו 30 חודשים" צ"ל "וטרם חלפו 12 חודשים".
[לדיון:
האם האמצעי המתערב בחוזה קיים באופן גורף, הוא ראוי?
האם אין המדובר בצעד פורמאלי ובירוקרטי בלבד (הודעת ביטול שאינה שוללת התקשרות מחודשת).
האם הוא משיג את מטרתו (כשאפשר לבטל הסכם יום לפני פקיעתו, בתום לב)? האם רלבנטי יום תחילת ההתקשרות, או שהמועד הקובע צריך להיות יום סיומה?
כיצד מופעלות היום הוראות סעיף 15ד לחוק שכר המינימום וסעיף 38א לחוק עבודת הנוער המחייבות לקבוע בהסכם כי הפרת זכויות העובדים מהוות הפרת החוזה?
מדוע לא לנקוט אמצעים אחרים יעילים יותר (כדוגמת חילוט ערובות גם בששה חודשים ראשונים להתקשרות)?
(3) הפרת החובה אינה שכיחה בקרב עובדי קבלן המועסקים אצל מזמין השירות;
הצעה חלופית של משרד התמ"ת: "ההפרה בוצעה לגבי פחות מ- 3 עובדים של הקבלן המועסקים אצל מזמין השירות"
[לדיון:
האם זו הגנה ראויה?
מדוע הגנה זו רלוונטית לזכויות העובדים?
מה הבסיס להנחה שהמזמיו הוא הגורם העיקרי לפגיעה בזכויות העובדים? הדבר פועל כנגד האינטרס של מניעת התקשרויות עם הקבלן שמפר את זכויות עובדיו.
מה ההיקף המזערי של אסמכתאות שיהיה על המזמין להראות?
מתאים, אם בכלל, להישקל במסגרת החלטה אם להטיל עיצום כספי על המזמין או לשלוח התראה מינהלית, אך אינו יכול להוות הגנה בפני אחריות אזרחית לזכויות העובד].
(4) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ה', שלפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.
[לדיון:
האם בדיקת בודק שכר מוסמך מתאימה לעניין כל סוגי ההפרות שבתוספת?
מי אחראי להזמין את הבדיקות – המזמין או הקבלן? האם המזמין רשאי להסתמך על בדיקות שערך הקבלן?
האם תמיד ההסתמכות סבירה?
כיצד מופעלת כיום חובת רשות ציבורית לפי סעיף 38א האמור לחוק עבודת הנוער, למנות אחראי על פעולתו של קבלן השירותים למניעת עבירות על אותו חוק? כיצד הופעלו הוראות החשב הכללי שחייבו מעקב לפי אישור רואה חשבון אחר קיום זכויות העובדים של הגורם המתקשר?]
תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות
25.
(א) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 23, אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) של הסעיף האמור, וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי סעיף 24:
[לדיון:
מה המשמעות של אי תחולת ההגנה שלפיה ההפרה תוקנה? האם העובד יזכה פעמיים בסעד?
איך יוכל העובד ליהנות מההקלה בתנאים לפי סעיף 23, בשעה שהוראות ההסכם שבין המזמין לקבלן אינן בהכרח נגישות לו?
(1) בחוזה או בהצעתו של הקבלן פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית;
(2) עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) אינה פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב);
(3) על פי החוזה מזמין השירות התחייב בכתב לישלם לקבלן בעבור רכיב שעת עבודה של עובד הקבלן סכום שאינו נמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב).
[לדיון:
איך מתמודדים עם העובדה שבהתחשב בהוצאות ה"תקורה", המגבלה בפסקה זו אינה שוללת מכרז הפסד?
מה קורה עם מכרזים שאינם מבוססים על שעת עבודה ?]
(ב)
(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, יקבע בתקנות את ערך שעת העבודה של עובד קבלן לפי סוגי שירות שונים; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד קבלן מכוח חוק וצו הרחבה.
[לדיון: האם מקביעה זו לא משתמעת נורמה חדשה לתשלום בענפים שבמסגרת "שירות"? מה יהיה תוקף הוראות סעיף זה עד להתקנת תקנות או עד לעדכון התקנות? מה יקרה במצב של שינוי הנורמה?]
(2) תקנות לפי פסקה (1) ייקבעו לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם ישנו ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר – המלצת הארגונים תינתן בהתיעצות עם ארגון זה; באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם.
[לדיון: מה היחס בין המלצת הארגונים בהסכמה ביניהם, לבין קביעת הוראות בהסכם קיבוצי שהם צדדים לו לגבי הענפים הרלוונטיים? האם נוצר כאן סוג חדש של הסכם קיבוצי שאינו טעון רישום?]
סמכות שיפוט
26.
לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי פרק זה.
התיישנות
26א.
(א) לענין חוק ההתיישנות, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המזמין בשל הפרת אותה חובה לפי סעיף 23.
הצעת משרד התמ"ת:
(ב) לא יזדקק בית הדין האזורי לתובענה של עובד כנגד מזמין לפי הוראות פרק זה, שהוגשה לאחר שחלפו ששה חודשים מסיום העסקתו אצל המזמין.
[לדיון: מה ההצדקה לקביעת פרק זמן קצר כל כך של התיישנות? מה ההצדקה לקבוע התיישנות כאשר ייתכן שהעובד מצפה לחזור ולהיות מועסק אצל המזמין במסגרת התקשרות שבין נותן השירותים למזמין? כמו כן, גם אם תיקבע תקופת התיישנות קצרה, מדוע לא לקבוע שמשלוח הודעה למזמין תפסיק את מירוץ ההתישנות?]
פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות
[לדיון:
מה בין חובת הפיקוח כפי שמוצעת בפרק זה לבין אחריות קפידה?
האם אין חובת פיקוח גם על נושאי משרה אצל קבלן שהוא מעביד?
לפי המוצע, די בהודעת מפקח כדי להטיל את האחריות הפלילית – כלומר, מבחינת הדרישות העובדתיות יותר קל להקים אחריות פלילית מלהטיל עיצום כספי.
קביעת ענישה משתנה, להפרות של חובת הפיקוח, אמורה לבטא יחס כלשהו לחומרת העבירה של הקבלן. מדוע שלא ייקבע יחס קבוע ביניהם?
לענין ההגנות – הערות לסעיף 24(1), (2) ו- (4) – בהתאמה להליך הפלילי]
תיקון חוק הגנת השכר
27.
בחוק הגנת השכר, אחרי סעיף 26 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
26א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן, כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
[הערה: יש לעדכן הסעיפים לפי חוק הגנת השכר]
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לפי סעיף 26(א);
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
מדוע לא נכללות כאן ההגבלות של מספר החודשים והדרישה לביטול הערבות?
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לפי סעיף 26(א)."
תיקון חוק עבודת הנוער
28.
בחוק עבודת הנוער, אחרי סעיף 33א יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
33א1.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 33א(2) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 33א(2) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור ברישה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
מדוע לא נכללות כאן ההגבלות של מספר החודשים והדרישה לביטול הערבות?
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ג)."
תיקון חוק חופשה שנתית
29.
בחוק חופשה שנתית, אחרי סעיף 28 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
28א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 28(א) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 28(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לעניין מתן חופשה לפי חוק זה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
מדוע לא נכללות כאן ההגבלות של מספר החודשים והדרישה לביטול הערבות?
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לעניין מתן חופשה לפי חוק זה."
תיקון חוק שכר מינימום
30.
בחוק שכר מינימום –
(1) בסעיף 6א(א) –
(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "תובענה שהוגשה בידי העובד נגד קבלן כוח האדם או המעסיק בפועל, בשל אי תשלום שכר מינימום, לא יראו אותה כדרישה או כהודעה לפי פסקה זו";
(ב) פסקה (3) – תימחק;
(2) בסעיף 14א(א), במקום "(1), (2) או (3)" יבוא "(1) או (2)";
(3) אחרי סעיף 14א יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
14ב.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 14 בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – קנס כאמור בסעיף 14.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 14 בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לשלם שכר מינימום לפי סעיף 2;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
מדוע לא נכללות כאן ההגבלות של מספר החודשים והדרישה לביטול הערבות?
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לשלם שכר מינימום לפי סעיף 2."
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
31.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, אחרי סעיף 26 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
26א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו-"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו אשר בשלה הואשם בעבירה כאמור ברישה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
מדוע לא נכללות כאן ההגבלות של מספר החודשים והדרישה לביטול הערבות?
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה שלח למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ג)."
פרק ה': בודק שכר עבודה מוסמך
תעודת הכרה
32.
השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר עבודה מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה:
(1) הוא אחד מאלה:
הדרישות נעות מדרישה מחמירה לתעודה מוכרת, לדרישה ל"כלכלן" או לנסיון מעשי:
מה עמדת לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין? מהם התנאים הנדרשים להכיר באדם כ"כלכלן"? האם במקצועות הנהלת חשבונות וחשבות שכר ניתנת תעודת מקצוע?
(א) רואה חשבון;
(ב) עורך דין;
(ג) כלכלן;
(ד) מנהל חשבונות או חשב שכר, בעל תעודת מקצוע מוכרת על ידי השר;
[האם ההכרה מתיחסת לתעודת המקצוע לפי חוק שירות התעסוקה, או להכרה בסוג תעודה רלוונטי לעניין זה?]
(ה) יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–200514;
(ו) בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בניהול מערכת שכר עבודה בגוף המעסיק 50 עובדים בחודש, לפחות, בממוצע, או בעל ניסיון אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
[לדיון: מה דרישות המינימום לעניין "ניהול מערכת שכר עבודה"?]
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ולא נקבעו לגביו, בפסק דין חלוט, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט או בית הדין האזורי קבע כי ביצע את העבירה;
[לדיון: מהי עבירת משמעת לענין זה? בהתאם לחוק שמכוחו הוא בעל מקצוע? בשירות המדינה? על פי כל הסכם קיבוצי, או עבירה על כללים בכל מקום עבודה שהוא? מה המעמד של קביעה של בית משפט לגבי מערכת עובדתית, שגם מהווה עבירת משמעת? מדוע רק בית הדין האזורי קובע קביעות עניין זה? מממה עם קביעות שאינן ישירות, דהיינו כשבודק התעסוקה לא היה צד להליך?]
(3) הוא מקיים דרישותעמד בדרישות ההכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמויות ובחינות הסמכה בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור בפרקים ג' וד'; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או ניסיון כאמור בפסקה (1); בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן, ורשאי הוא לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות ההסמכה.
בקשה לתעודת הכרה
33.
(א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר עבודה מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – בקשה להכרה); המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 32.
(ב) השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה להכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים
34.
השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה.
ביטול או התליה של תעודת הכרה
35.
השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה או על התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי סעיף 32;
(3) בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו.
[לדיון: איך ייקבע חוסר האחריות או הרשלנות? האם רק על סמך תלונה? האם תידרש קביעה של ערכאה שיפוטית בנושא זה? למה הכוונה ב"חוסר אחריות"? האם צריך לקבוע כי הבודק "כשל" במילוי תפקידו? האם הרשלנות המדוברת היא במובנה בפקודת הנזיקין או אי עמידה בסטנדרט כלשהו?]
תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך
36.
השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור בפרקים ג' וד', ובין השאר בעניינים אלה:
(1) נושאי תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע אודות ביצוע תשלומים בפועל;
לדיון: מה צפויות התקנות לכלול? מספרים? סכומים? רשימת מצאי?]
(2) אופן עריכת הבדיקות והמועדים שבהם ייערכו;
(3) האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית.
בודק שכר לא יפעל בניגוד ענינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של הקבלן או של המזמין או של בעל זיקה אליהם.
פרק ה1: התקשרויות גופים ציבוריים
תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים
36א.
בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 -
(א) בסעיף 2ב -
(1) בסעיף קטן (א), ההגדרות "חוק שכר מינימום" וחוק העסקת עובדים זרים" – יימחקו, ובמקום ההגדרה "עבירה" יבוא:
"עבירה" – עבירה על ההוראות המפורטות בתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ח-2008";
(2) בסעיף קטן (ב1)(2)(א), במקום " בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום, לפי הענין" יבוא "בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים לפי ההוראות המפורטות בתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ח-2008".
(ב) אחרי סעיף 2ב יבוא:
"ערובה להבטחת זכויות של עובדי ספק
2ג.
(א) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למתן שירות לגוף הציבורי או למי מטעמו, אלא אם כן המציא הספק ערובה מתאימה להבטחת מילוי חובותיו כלפי עובדיו המועסקים במתן השירות;
(ב) הערובה תהיה מסוג של ערבות בנקאית בסכום שלא יפחת מההוצאות החודשיות הממוצעות בשל שכר עבודה, לרבות תשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי ולרבות כל תשלום אחר כאמור בסעיף 23(א), לעובדים שיועסקו במתן השירות;
(ג) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ערובה מתאימה אחרת, או בסכום אחר שיקבע בהתחשב בהיקף העסקה, במספר העובדים המועסקים במתן השירות במסגרתה ובשכרם, ואם קבע כאמור, יחולו הוראות אלה;
(ד) הערובה תחולט אם ימצא נציג הגוף הציבורי כי הספק לא מילא את חובותיו כלפי עובדיו המועסקים במתן השירות, כולם או מקצתם ויכולה לשמש למילוי החובות, מבלי לגרוע מכל חבות של הספק בקשר לאי מילוי חובותיו; השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, הוראות לענין דרך חילוט הערובה ותנאים לחילוטה.
תיקון חוק לעידוד השקעות הון
36ב.
בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, אחרי סעיף 73 יבוא:
תנאי נוסף לתחולת ההטבות
73א.
שום הטבה לא תינתן לפי חוק זה, אלא אם כן נוכחה המינהלה, על פי תצהיר בכתב ממבקש ההטבה כי ב- 24 החודשים שעד למועד מתן ההטבה לא הפרו האדם, החברה או המפעל, לפי העניין, הוראה מהוראות חוקי העבודה שבתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ח-2008."
תיקון חוק יסודות התקציב
36ג.
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בסעיף 3א, אחרי סעיף קטן (ח1) יבוא:
"(ח2) לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן נוכח נציג המשרד הממשלתי שמעניק את התמיכה, על פי תצהיר בכתב ממבקש התמיכה כי ב- 24 החודשים שעד למועד מתן התמיכה לא הפר מבקש התמיכה הוראה מהוראות חוקי העבודה שבתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ח-2008".
פרק ו': כללי
יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן חובות מזמין השירות שלא ביחסי עובד ומעביד
לבין מזמין שירות
37.
(א) אין בהוראות חוק זהבחובות מזמין שירות או באחריותו לפי חוק זה, לבדם, כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין עובד קבלן המועסק אצלו.
(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין מי שמבצע את השירות אצלו.
איסור התניה
38.
זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לוויתור. הוראה בחוזה שלפיה עובד של קבלן שירותים מוותר מראש על זכותו כלפי מזמין לפי חוק זה, או תניה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין לפי חוק זה, אין לה תוקף, ואחת היא מיהם הצדדים לחוזה בין אם צד לחוזה הוא המזמין, קבלן השירותים, מזמין משנה או קבלן משנה או גורם אחר, ואם הויתור או ההתניה הם כלפי מזמין מסוים או בלתי מסוים, ובמפורש או מכללא.
דין המדינה כמעביד כמזמינת וכמזמין שירות
39.
דין המדינה כמעביד או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעביד אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.
שינוי התוספות
40.
(א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת ענף תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199515.
(ב) השר רשאי, בצו, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספות השניה והשלישית.
ביצוע ותקנות
41.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
42.
הצעת משרד התמ"ת:
(א) תחילתן של חוק זה, למעט פרק ב', ביום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 25(ב) (בסעיף זה–יום התחילה).
תחילה
42.
(ב) תחילתו של פרק ב', שישה חודשים מיום התחילהפרסומו.
תיקון חוק בית הדין לעבודה
43.
בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–196916, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"סעיף 22 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008."
תוספת ראשונה
(ההגדרה "שירות" שבסעיף 2 וסעיף 40(א))
(1) שמירה ואבטחה;
(2) ניקיון;
(3) הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי המזמין.
תוספת שניה
(סעיפים 3, 6, 8, 13, 14, 21 ו-40(ב))
חלק א'
(1) ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;
(2) ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(3) איסור העבדת נער בלא אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער;
(4) איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;
(5) איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער;
(6) ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;
(7) התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד, בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;
(8) קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–199817;
(9) הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום;
(10) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–198818.
חלק ב'
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
(4) איסור העבדה בשעות נוספות או בשעות המנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות ההיתר, לפי פרק רביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(5) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(6) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) איסור העבדת ילד בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות ההיתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
(8) איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;
(9) מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200119;
(10) מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–200220;
(11) מסירת פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו, לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;
(12) איסור לנכות משכר העבודה ניכויים שאינם לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר;
(13) איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה, לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים.
חלק ג'
(1) איסור העבדה בשעות נוספות, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(2) איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(3) איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר, לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער;
(4) איסור העבדת ילד בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
(5) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(6) איסור העבדת נער במנוחה השבועית, לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(7) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;
(8) תשלום שכר עבודה במועד לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק הגנת השכר ולא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;
(9) העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר;
(10) תשלום שכר מינימום לפי סעיף 2 לחוק שכר מינימום;
(11) תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק בפועל לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום;
(12) איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים;
(13) איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים.
תוספת שלישית
(סעיפים 15, 23 ו-40(ב))
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
(4) איסור העבדה בשעות נוספות לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או העבדה בשעות נוספות בניגוד להוראות ההיתר שניתן לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק האמור;
(5) איסור העבדה במנוחה שבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או העבדה במנוחה שבועית בניגוד להוראות ההיתר שניתן לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק האמור;
(6) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(8) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(9) איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(10) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער, או העבדתו בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(11) תשלום שכר עבודה במועד לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק הגנת השכר ולא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;
האם הוראה זו מתאימה לתוספת השלישית? לענין המועד – נקבע "יום קובע" אחר למזמין; לענין עצם תשלום השכר – ככל שאינו שכר על פי חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או לפי הסכם שהמזמין צד לו, לא ברור איך המזמין ידע על החיוב לשלמו.
(12) העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר;
(13) תשלום שכר מינימום לפי סעיף 2 לחוק שכר מינימום.