חומר רקע
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דב חנין
מיכאל מלכיאור
הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006
תיקון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
1.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-19651, סעיף 266ג - בטל.
תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982
2.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-19822, בסעיף 27ב, סעיף קטן (ב) - בטל.
דברי הסבר
בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש במכשירים סלולאריים שלצורך הפעלתם נדרשת הקמת אנטנות סלולאריות בגדלים שונים ובעוצמות שידור שונות. ריבוי האנטנות יוצר חשש רב בקרב הציבור החרד מהשפעות הקרינה של האנטנות הסמוכות למקום מגוריו ולבתי הספר. לחשש זה ישנו ביטוי מוחשי בדמות ירידת ערכן של דירות אשר בסמוך להן מוקמות אנטנות סלולאריות.
חוק התכנון והבניה קובע, בסעיף 145, את החובה הכללית לקבל היתר בניה טרם ביצוע עבודות בניה שונות, אולם סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה קובע פטור מהיתר ל"מיתקן גישה אלחוטית". פטור זה נוסף בתיקון עקיף לחוק, במסגרת תיקון מס' 25 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן - חוק הבזק). תיקון מס' 25 לחוק הבזק הוא שהוסיף לחוק את סימן ה' לפרק ו', העוסק כולו ב"מיתקן גישה אלחוטית". מדובר במתקן בזק שממדיו אינם עולים על 80X50X30 ס"מ, שמשמש לצרכי קליטה ושידור ברשת גישה, לפי תדרים שנקבעו לאחר מכן על-ידי השר.
בעת שנחקק, הייתה תכלית סימן ה' לאפשר הנחת תשתית לרשת תקשורת המבוססת על טכנולוגיה הידועה בשם LMDS. זוהי טכנולוגיה של תקשורת אלחוטית נייחת, אשר המחוקק ביקש ליצור עבורה תשתית מתאימה על מנת לאפשר לחברות המשתמשות בה להתחרות בבזק, מתוך כוונה להיטיב עם הצרכן הישראלי.
אולם, בפועל השימוש בטכנולוגיית ה-LMDS הופסק כמעט לחלוטין, ומתקני הגישה האלחוטית הפסיקו לשמש אותה. למעשה, התיקון לחוק אינו משרת עוד את התכלית שלשמה נחקק.
בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תדרים למתקני גישה אלחוטית), התשס"ב-2002 קבע שר התקשורת את התדרים בהם מותר להפעיל מתקני גישה אלחוטית. היות ותדרים אלו כללו בתוכם גם את תדרי הקליטה והשידור של החברות המספקות שירותים סלולאריים, ובכלל זה את תדרי "הדור השלישי", נוצר מצב בו כיום רובו המוחלט של השימוש בפטור מהיתר בנייה נעשה על ידי החברות הסלולאריות, אשר משתמשות בו להצבת אנטנות סלולאריות בגדלים המתאימים לקבוע בחוק, תוך עקיפת ההליך התכנוני.
מצב דברים זה אינו תקין ופוגע בעקרון הבסיסי בדבר שיתוף הציבור בהליכי תכנון ובניה המשפיעים עליו, ובעקרון השקיפות השלטונית, בפרט כאשר מדובר במבנה שעשויה להיות לו השלכה על בריאות הציבור. משום שהשפעתן של האנטנות הסלולאריות טרם נחקרה עד תומה, הרי שיש לנהוג כאן לפי עקרון "הזהירות המונעת", ולפעול לשם הקטנת הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בחשיפה למוקדי שידור ולמען שיתוף הציבור בתהליך.
בנוסף, להקמת אנטנה סלולארית, קטנה ככל שתהיה, עלולה להיות השלכה משמעותית על ערך הנכסים שבידי הציבור. לפיכך מן הראוי הוא שכל הקמה של אנטנה סלולארית תיעשה בהליך הרגיל הקבוע בחוק, בדרך של הוצאת היתרי בניה על פי הוראות תמ"א 36א.
לפיכך מוצע בזאת לתקן את החוק כך שיבטל את הפטור. מוצע לבטל את הפטור לחלוטין משום שאין בו עוד שימוש לצורך המקורי שלשמו נחקק ועל מנת למנוע שימוש לא ראוי שעשוי לפגוע בציבור. ביטול הפטור ימנע פגיעה בזכותו של הציבור לשיתוף בהליכי התכנון והבניה ובשקיפות ההליכים, ישמור על עקרון הזהירות המונעת וייתן הגנה לזכות הקניין של הציבור כך שלא תהיה פגיעה בערך דירות מבלי שיובטח שיפוי על ידי הפוגע.