חומר רקע

תאריך: 6.3.2008 מס' תיק: לכבוד ועדת חוק חוקה ומשפט כנסת ישראל ירושלים ח"כ נכבדים הנדון: ייצוג בהליכי הוצאה לפועל, פינוי מבית מגורים - עמדת האגף לסיוע משפטי להלן עמדת האגף לסיוע משפטי להצעת החוק שבנדון. האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מייצג מדי שנה עשרות אלפי אנשים מעוטי יכולת בהליכים משפטיים המתנהלים בערכאות משפטיות שונות. האגף מכיר בחשיבות הייצוג בפני ערכאות שיפוטיות ותומך בעמדה לפיה יש לאפשר, ככל הניתן, לכל אדם להיות מיוצג בבואו בפני ערכאה שיפוטית, בהתאם למבחנים שבדין. חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972 (להלן: "חוק הסיוע המשפטי") והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים כי יינתן סיוע משפטי למבקשים זאת, בהתקיים שלושה תנאים: 1. הנושא בו מתבקש סיוע משפטי – החוק והתקנות קובעים רשימה ארוכה של נושאים בתחום האזרחי בהם ניתן סיוע משפטי. הסיוע המשפטי ניתן גם בעניין חובות והוצאה לפועל. 2. זכאות כלכלית לקבלת סיוע משפטי – נקבעו פרמטרים כלכליים לקבלת סיוע – גבוה הכנסה מקסימלית (67% מהשכר המוצע במשק, בתוספת 6% לכל נפש נוספת, החל מהנפש הרביעית) ושווי רכוש בר מימוש מקסימלי (שילוש השכר הממוצע במשק) המזכים בקבלת סיוע משפטי. יודגש כי דירת מגורים אינה מהווה רכוש המונע קבלת סיוע משפטי. 3. בחינת ההליך המשפטי המתבקש - האם קיים סיכוי משפטי להליך המבוקש, אם לאו. האגף לסיוע משפטי מייצג לקוחות רבים בהליכי הוצאה לפועל שונים, לרבות הליכי פינוי מדירת מגורים, זאת בהתאם להוראות הדין. למרות חשיבות הייצוג בכלל ובהליכי פינוי מדירת מגורים בפרט, אנו סבורים כי המתכונת המוצעת בנוסח המוצע לתיקון סעיף 38 אינה המתכונת המתאימה לשם הבטחת הייצוג בדיונים בעניין סידור חלוף, כמפורט להלן. ההצעה לעניין הייצוג קובעת כי רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי למנות עו"ד שנתמנה לתת שירות משפטי לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי. הוראה זו נוגדת את הוראות חוק הסיוע המשפטי והתקנות שהותקנו מכוחו ואיננה מתייחסת למבחנים הקבועים בחוק זה. ההצעה אינה מתייחסת לכך שעוה"ד הממונים על ידי הסיוע המשפטי לייצוג נבחרו, מונחים ומפוקחים באופן שוטף מבחינה מקצועית על ידי לשכות הסיוע המשפטי השונות. ההצעה גם אינה מתייחסת לתחולה או היעדר תחולה של התנאים לקבלת סיוע משפטי ובעיקר תנאי הזכאות הכלכלית ותנאי הסיכוי המשפטי. לדעתנו יש מקום לייצוג במקרים אלו רק כאשר ישנו סיכוי משפטי לבקשה לדיור חלוף. בהיעדר סיכוי כזה בפועל לא יהיה לעוה"ד נימוקים משפטיים ממשיים ומהותיים לטעון במהלך הדיון. ויובהר כי בכל מקרה של ספק, כאשר קיימות טענות לגיטימיות באשר לזכותו של החייב לדיור חלוף, אנו נוטים לקבוע כי ישנו סיכוי משפטי ופועלים בהתאם. לעניין מבחן הזכאות הכלכלית, לכאורה מדובר בלקוחות מעוטי יכולת, אולם בהחלט יתכן כי בחלק מהמקרים הם לא יהיו זכאים לסיוע משפטי על פי המבחנים שבדין. לא בכל מקרה בו אדם מפונה מביתו הוא בהכרח חסר אמצעים. כך, למשל, יתכן כי לחייב סכומי כסף משמעותיים שימנעו הן מתן דיור חלוף והן ייצוג באמצעות הסיוע המשפטי. האגף לסיוע משפטי מייצג לקוחות בתחומים רבים, רגישים וחשובים, לרבות ענייני מעמד אישי, צווי הגנה, פקודות מאסר בהליכי הוצאה לפועל ועוד. הגם שלעמדתנו חשיבות הייצוג בכלל ובעניין פינוי מבית המגורים בפרט איננה מוטלת בספק, איננו בטוחים כי דווקא במקרה זה יש מקום לקבוע חריג למבחנים הקבועים בחוק הסיוע המשפטי. איננו שוללים אפשרות לפיה תקבע בדין סמכות לרשם ההוצאה לפועל ליידע/להפנות את החייב ללשכת הסיוע המשפטי על מנת שזכאותו לקבלת סיוע משפטי תיבחן. למעשה זכות זו קיימת אף היום בכל הליך משפטי. לאפשרות זו אין כל תקדים בדין ואיננו בטוחים כי פינוי ללא דיור חלוף הוא המקרה המתאים ביותר לקביעת הסדר כזה. להצעת החוק ישנה משמעות תקציבית שהיקפה איננו ידוע לנו. למיטב הבנתנו מספר הפינויים בגין אי תשלום משכנתא המתבצעים מדי שנה הינו כ- 1,000 עד 2,000. בנוסף מתבצעים פינויים בגין עיקולי מקרקעין אחרים, בהיקף שאיננו ידוע לנו. לא ניתן להעריך כיום באיזה אחוז מבין מקרי הפינוי יבוצע ייצוג על פי הצעת החוק. לכל תיקון חוק יש להיערך מבחינה תקציבית ובמקרה הצורך אף מבחינת כוח האדם הפנימי שיידרש. תיקון חקיקתי, אף בתחום זה, המשליך במישרין על היקפי הייצוג של האגף לסיוע משפטי, ראוי, לדעתנו, כי ייעשה במישרין או בעקיפין, בחוק הסיוע המשפטי או בתקנות שהותקנו מכוחו. בכבוד רב, אייל גלובוס, עו"ד הממונה על האגף לסיוע משפטי העתק: ראשי לשכות הסיוע המשפטי