חומר רקע
בס"ד
כ"ה/אדר א/תשס"ח
02/03/2008
במייל
לכבוד
יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט
לאור פניית כבוד יושב ראש וועדת חוק חוקה ומשפט (להלן: הוועדה), מיום 5.2.08 אנו מתכבדות להגיש את עמדת עמותת איתך-מעקי- משפטניות למען צדק חברתי, בעניין סעיף 38 לחוק הוצל"פ.
עמדתינו העקרונית הנה כי אין לערוך שינויים בסעיף קטן "ב" אלא בסעיף קטן "ג", וכי יש להציב שתי הגדרות חלופיות ל"דיור חלוף". האחת, מקשרת בין דיור ציבורי לבין הדיור החלוף והשני שיורי. פירוט עמדתינו להלן.
לעמדתינו זאת צרפנו נוסח מוצע לתיקון החקיקה וכן התייחסות להצעת היעוץ המשפטי של הוועדה והצעת איגוד הבנקים.
בכבוד רב
בקי כהן קשת, עו"ד
עמותת איתך מעקי משפטניות למען צדק חברתי.
בס"ד
נייר עמדה לעניין "דיור חלוף" בסעיף 38
הניסוח המוצע
ג. "הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתא או של מימוש של משכון על בית מגורים, ליחיד בתנאי כי אין לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר אחר. לעניין סעיף זה יחולו ההוראות דלהלן:
(1) דיור חלוף אחת מהחלופות דלהלן:
א. סכום כסף שיבטיח לחייב ובני ביתו קורת גג עד אשר יקבל מענה מרשויות המדינה לדיור בדיור הציבורי או השתתפות בשכר דירה שתספיק, יחד עםֵ% 30 מהכנסות המשפחה לשכירת דירה ראויה לחייב ולמשפחתו.
ב. סכום כסף שיאפשר לחייב ולבני ביתו, לשכור דירה לתקופה שאורכה ייקבע על ידי הרשם ושלא יפחת מ36 חודשים.
(2) תחולת הסעיף יחול על כל בקשת פינוי מיום פרסומו של התיקון.
הסבר
סעיף קטן (ב).לחוק - לדעתינו יש להשאירו כפי שהוא היום בחוק ואין צורך לשנותו. הפסיקה כבר החלה מנחה את הרשמים ובכל מקרה מן הראוי להשאיר את העניין לשיקול דעתם. בנקודה זו אנו מסכימים עם איגוד הבנקים.
סעיף קטן (ג) לחוק
1. ההגנה של סעיף 38 לחוק, נועד לתת מענה אנושי לחייבים ופתרון חברתי ומוסרי לפני החברה כולה ולפיכך המבחנים הרלוונטיים הנם צרכי החייב ומשפחתו לקיום ולכבוד.
מכאן כי אין מקום להוספת תנאים שאינם בוחנים את צורכי החייב ובני משפחתו .
2. תיקון החוק, נועד לפזר את הסיכון ואת האחריות לחוסר יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא על החברה כולה, לשיטתינו בחלקה על המגזר הציבורי (אף אם יגולגל על כלל נוטלי המשכנתא) ובחלקה על המדינה.
3. בהצעה זו ישנה חלוקה של האחריות לקורת גג בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי. באופן זה הבנקים, שהינם גוף פרטי רב עוצמה, יהיו בעלי אינטרס לקדם זכויות של האזרחים המוחלשים בחברה.
4. במידה והחייב בסיוע הבנק המלווה, אינם מצליחים להביא לידי נטילת אחריות למציאת פתרון דיור על ידי המדינה, אזי לחייב ולבני משפחתו תקבע תקופה של הגנה, שתכליתה לאפשר למשפחה להשתקם ולמצוא לעצמה פתרון דיור. קביעת תקופת מינימום בסעיף משנה השני נועד להביא את הבנקים למעורבות במערכת החברתית פוליטית וכלכלית באופן שיוביל את המדינה ליטול אחריות לפתרונות דיור ככלל ובמקרה הפרטני.
5. תיקון הסעיף בו אנו עוסקים הנו תולדה של מצב חברתי משפטי ומוסרי בלתי סביר בו כל שנה כ-2000 משפחות (כך עולה מהנתונים שהביאו נציגי הבנקים לוועדה) מושלכים לרחוב. לפיכך כל תיקון שלא יהיה בו מענה לעניין זה –עושה את עבודת הוועדה פלסטר.
מכאן כי הצעת איגוד הבנקים לפיה התיקון יחול רק על חוזים שייחתמו בעתיד משמעה כי משך שנים רבות לא יהיה בו מענה לצרכים שהולידו את התיקון.
6. ישנם פערים מאוד גדולים בין מרכז הארץ לבין הפרפריה בעלויות רכישת דיור ושכירות, באופן שבו בבאר שבע למשל ניתן לרכוש דירה בכ100,000 ש"ח ולהשיכרה ב1,200ש"ח - 1,000ש"ח.. תשואה שנתית של כ8%-14%.
לפיכך הצעת הבנקים לתשואה ממוצעת אין בה לתת מענה כלל לאוכלוסיות המוחלשות בפרפריה, שכן הסכום שהם מציעים לא יספיק כלל לשכירות בפרפריה.
התייחסות להצעת הייעוץ המשפטי לוועדה:
אנו סבורים כי התיקון שמציעה הייעוץ המשפטי לוועדה- יכנס לסעיף ג ולא לסעיף ב.
הדברים ייראו כך:
סעיף ב לחוק כפי שהנו היום.
סעיף ג, יבוא בסופו: ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע, לעניין סעיף קטן זה, שסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת, לרבות בדרך של תשלום חודשי עבור שכירת דירת מגורים המתאימה לצורכי החייב ובני משפחתו לתקופה סבירה בנסיבות העניין.
שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות לעניין זה, אולם תחילתו של סעיף זה אינו תלוי בהתקנת תקנות של השר, ועד אשר יקבעו תקנות רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע בהתאם לנסיבות שבפניו.
הערות להצעת איגוד הבנקים
1. הצעת הבנקים מנסה לבטל את התיקון בחסות התיקון המוצע על ידם: עלות הדיור חלוף נכללת לשיטתם בהוצאות הכינוס ומשמעו כי החייב ולא הזוכה נושא בעלות דיור החלוף, וזאת בה בעת שהנם זועקים על הצורך לכלכל את הסיכון ולגלגל העלויות.
הוצאות הכינוס משמעו כי החייב יירדף להשבת הסכומים שניתנו לדיור חלוף כל עוד לא כוסו על ידי המכירה. (רק אם המכירה תכסה כל החוב וכל ההוצאות לרבות שכ"ט עו"ד ויוותר עודף בשווי הדיור החלוף –החייב לא יישאר חייב לנושה לאחר מכירת ביתו).
2. הבנק מציע כי סידור החלוף יחול רק אם לא ייוותרו כספים –אולם מכירת הבית עלולה לארוך זמן רב ובירור הסוגייה אם נותרו כספים-זמן נוסף, וכל זאת בעוד החייב ומשפחתו זקוקים לסידור מיידי. לפיכך אין זה מתקבל על הדעת להציג זאת כתנאי אלא ניתן, לקבוע כי אם יוותרו כספים אחר תשלום החוב והוצאות הכינוס אזי מי ששילם את דיור החלוף יוכל לדרוש החזר מקופת הכינוס.
3. הבנקים, באצטלה של נתונים רשמיים ו"אובייקטיביים" נותנים מענה למי שהווילה שלו בקיסריה נמכרה –תוך הסתייגות שהחייב לא יקבל יותר מ4,000 ש"ח לחודש –אך מצפים שחייב בבאר שבע ישכור דירה בפחות מ 310 ש"ח לחודש!. ראייה ממוצעת פוגעת בפרפריה ובחלשים .
4. אנו מתנגדות להצעת איגוד הבנקים, מכל הטעמים המפורטים על ידינו, אך אם תתקבל דעתם, אזי יש לקבוע גם סכום חודשי מינימלי ומקסימאלי של 4,000 ש"ח כאשר הרשם יכריע באשר לסכום בהתאם לנסיבות שבפניו.
5. הבנקים מבקשים לקבוע תנאים וסייגים אשר אין לקבלם כלל. הגנת הסעיף נועדה להבטיח קורת גג ולא לכל צורך אחר.
6. התנאים והגבלות שהבנקים מבקשים לקבוע, מעידים על ניסיון לצמצם באופן ניכר את מספר המקרים שיכנסו בגדר החוק: תשלום של 24 חודש-הדבר יצמצם רבים ממקבלי ההגנה של החוק ומצביעים על פגם בשיקול דעת הבנק במתן ההלוואה.
7. התנאי לפיו החייב גר בבית –במקרים רבים החייב על מנת לשלם המשכנתא משכיר הדירה תוך אלתור דיור זמני למשפחתו כגון מגורים עם ההורים בתנאים בלתי סבירים. החייב באופן זה מקווה כי ישתקם ויוכל לשוב לביתו ובמקביל עומד בחובותיו. הענשת החייב הזה באי מתן סידור חלוף, אף שאין למשפחה דיור סביר אחר-אינו ראוי.
8. הבנקים מבקשים לסטות מהגנת קורת גג לחייב ומשפחתו –ומבקשים להגביל ההגנה לחייב ולמשפחתו הסמוכים על שולחנו בלבד. ממה נפשך ? האם נאמר שבן המשרת כחייל סדיר כבר אינו סומך על שולחן אביו או ידוע בציבור המתפרנס/ת ואינם נסמכים על החייב-לשיטת הבנקים הם אינם זכאים להיכלל בפתרון לקורת גג. ברור כי אין לקבל הגבלה זו.
כאמור תגובתנו האמורות להצעות האחרות שהוגשו הנם רק כהבהרה לקשיים בעמדה זו, וההצעה הראויה לדעתינו מפורטת ברישה של דברינו.
בכבוד רב, עמותת איתך מעקי משפטניות למען צדק חברתי