חומר רקע
ל' באב תשס"ח
31 באוגוסט 2008
15.54ד'
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון, ח"כ
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: תיקון ס' 38 לחוק ההוצאה לפועל - התייחסות לנוסחים שהועברו
אלינו לקראת הדיון בוועדה ב-2.9.08
לקראת הדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בתיקון ס' 38 לחוק הוצל"פ בעניין הסידור החלוף למפונה מדירתו, אנו מבקשים להעביר את התייחסותנו לנוסחים שהועברו אלינו (גרסה א' וגרסה ב'), תוך התייחסות קצרה גם להיבטים עקרוניים שבבסיס הדיון בנוסחים אלה (בנוסף להתייחסות הנרחבת לנושאים השונים שהעברנו אליכם בעבר):
1. תקופת דיור החלופי ומי אמור לשאת בה:
א. בשתי הגרסאות שהועברו אלינו לא באה לידי ביטוי עמדת משרד האוצר, כפי שהובעה במפורש במכתב האוצר ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 10.6.08, לפיו משרד הבינוי והשיכון מכיר בחייב (לפנים משורת הדין) כחסר דירה הזכאי לסיוע בדיור, ולפיכך, תקופה קצרה של מספר חודשים, עד חצי שנה, נותנת מענה הולם לתקופת התארגנות שיש להעמיד לרשות החייב המפונה מדירתו, וזאת יש לזכור, בנוסף לתקופה של למעלה משנה העומדת, בפועל, לרשות החייב, מיום הפיגור הראשון עד למימוש בפועל של המשכון/משכנתה על הנכס (ראו גם סעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ).
מדובר בעמדה המהווה, לדעתנו, שינוי משמעותי בעיסוק בנושא, והוועדה אינה יכולה שלא להביאה בחשבון בעת דיוניה בתיקון הסעיף בו מדובר.
לא נחזור כאן על נימוקינו שהועלו בפניכם לא אחת, בכתב ובע"פ, לעניין התנגדותנו לרעיון להטיל את חובת הדיור החלופי על הנושה, לצד תמיכתנו במטרה הראויה על ידי הכנסת – לאפשר קורת גג לאנשים המפונים מדירתם עקב חוב. הצבענו על ההשלכות הכלכליות האפשריות שעלולות לנבוע מהטלת חובת דיור חלופי ממושך, שתמציתן – התייקרות הריבית ו/או הורדת שיעורי המימון, ומימוש אפקט זה באופן דיפרנציאלי, כך שיתמקד דווקא בלווים בעלי כושר החזר נמוך או בעלי נכס באזור קשה למימוש. לכן, קבלת הצעת האוצר, משמעותה הגשמת המטרות החברתיות של הוועדה, אך בלא פגיעה בנושים המובטחים, וביטול או צמצום דרסטי של ההשלכות הכלכליות האפשריות עליהן הצבענו לעיל.
ב. אם לא תתקבל הצעת האוצר, הרי, לכל הפחות, יש לקבוע תקופת דיור חלופי מצומצמת יותר (שהרי כאמור תקופה זו באה בנוסף לתקופה של כשנה ויותר העומדת ללווה מעת הפסיק לשלם את חובו). מדובר בתקופה קצרה נוספת לצורך התארגנות, ולכן יש להעמידה על פרק זמן קצר יותר של מספר חודשים.
2. עניין התחולה הרטרואקטיבית
א. אנו מתנגדים נחרצות לגרסה א' בסוגיה זו, המחילה את התיקון לחוק באופן רטרואקטיבי. את נימוקינו פרשנו בפניכם בהרחבה, הן בע"פ, והן בחוות דעתו המפורטת של פרופ' שלום לרנר (ובחוות דעת כלכלית שהעברנו אליכם במצורף לאותו חומר). ככל הידוע לנו, זו אף עמדת משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, האוצר ובנק ישראל, שאף הצביע על ההשלכות הכלכליות המשמעותיות ביותר שיחולו על הבנקים שיצטרכו לשאת בעלות הדיור החלופי, שעה שכלל לא יכלו להביא דבר זה בחשבון בעת שנתנו הלוואות בעבר. ההשלכות הכלכליות המוערכות על ידי בנק ישראל בכ-1.1 מליארד ₪, יפגעו בצורה ברורה בבנקים בכלל, ובבנקים הקטנים בפרט. מדובר בפגיעה באושיות השיטה במשפטית, בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד, ובשנוי רטרואקטיבי של כללים חוקיים שנהגו עד כה, לפיהם כלכלו הבנקים את צעדיהם – והכל שעה שניתן להשיג את המטרה בה מדובר בדרך אחרת - מתן דיור חלופי על ידי המדינה. קיימת סבירות כי תיקון כאמור, אם יאושר, יפסל בידי ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ, וראוי, לכן, כי הכנסת לא תלך בדרך זו.
לנוחותכם, אנו מצרפים לכאן שוב תקציר וראשי פרקים לחוות דעתו המפורטת של פרופ' לרנר בנושא, שהועברה אליכם בזמנה.
ב. כמובן, אנו תומכים בגרסה ב' בעניין זה כפי הצעת החוק המקורית שבנושא. לעניות דעתנו, יש להבהיר, כי הוראות הסעיף יחולו על הסכמים שנכרתו: "שישה חודשים מיום הפרסום של התקנות שיתוקנו לפי סעיף זה", וזאת כדי לאפשר התארגנות עסקית ותפעולית לשינוי בחוק, ולאור הפרמטרים שיקבעו מכוחו בתקנות.
3. אופן ישום התיקון לחוק
כידוע, פינוי החייב מדירתו נעשה על פי הנחיות הניתנות על ידי ראש ההוצאה לפועל לכונס נכסים שהתמנה על ידו. אם רשויות המדינה לא תדאגנה באופן מיידי למציאת קורת גג לחייב עם פינויו, אין הזוכה מטפל בכך, אלא כונס הנכסים מטעם ההוצאה לפועל. ההנחיות בחוק ובתקנות אמורות לקבוע כיצד יפעל כונס הנכסים – האם יעמיד דירה חלופית לחייב או ישלם לו כסף, ומניין יהיה לכונס הנכסים מימון לצורך כך. אם על פי הצעת החוק הזוכה יעמיד את התשלום הכספי, הוצאה זו צריכה להיחשב כחלק מ"הוצאות הכינוס", ואמור להיות לכך ביטוי בחוק, על מנת שיהיה ברור שתשלום הזוכה עבור סידור דיור חלוף יווסף לסכום החוב.
4. הערות למספר סעיפים מתוך הנוסחים שהועברו לעיוננו.
א. גרסה א'
1) ס"ק (ב) – למחוק את המילים "שיחולו על הזוכה", או להוסיף – "ויווספו לסכום החוב".
2) ס"ק (ב) – מבוקש למחוק את המילה "שהעמדת" ובמקומה להוסיף "או". כלומר, ייאמר: "ובלבד שהסידור החלוף או סידור חלוף באמצעות תשלום כספי יהיו בשווי של סכום...". ההסבר לכך הוא: שתי האופציות של סידור חלוף צריכות להיות כפופות לתקופה ולסכום של שכר דירה, כפי שיקבעו.
3) ס"ק (ב2) – מבין שתי הגרסאות לס"ק זה, גרסה ב' נראית לנו נכונה יותר, בהיותה קובעת פרמטרים לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל.
4) ס"ק (ב2)(2)(ב) – לעיתים מדובר בהלוואה שאינה נפרעת בתשלומים, ולכן צריך להיות "הסכום שנפרע", ולא – "סכום התשלומים".
5) ס"ק (ב2)(2)(ג) אנו מבינים שבסיפא לסעיף, הכוונה היא לסעיף 38(א).
ב. גרסה ב'
ס"ק (ג), בסוף הרישא לו, מבוקש למחוק את הסיפא ("אם פורש..."), או לפחות למחוק את המילים – "בעל פה בשפה ברורה המובנת לו".
ההסבר: חובת הבנק למתן הסבר קיימת לאור חוק החוזים וחוק הבנקאות (שרות ללקוח). הלקוח מקבל הסבר בשפת ההסכם עליו הוא חותם, ויכול להיות מלווה בכל אדם שיסייע לו בהבנת העסקה בה מדובר. הוספת הדרישה עלולה להקים טענות ואמתלות חדשות כדי לעכב את הפרעון או הפינוי.
5. תחולה והוראות מעבר
כאמור בסעיף 2 למכתבנו לעיל, בעניין הרטרואקטיביות, גרסה ב' היא הנכונה, ויש לציין, כי התחולה תהא מיום פרסום התקנות, בכפוף לתקופת התארגנות מינימלית בת שישה חודשים.
נרחיב בנושאים דלעיל, ובנקודות נוספות, ככל שיתבקש, בישיבת הוועדה שתעסוק בנושא.
בכבוד רב,
טל נד"ב, עו"ד
סמנכ"ל, היועץ המשפטי
העתק: עו"ד תמי סלע, יועצת משפטית לוועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת.
עו"ד דלית זמיר, עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים
עו"ד אמיר בכר, בנק ישראל
מר מאיר בינג, אגף תקציבים, משרד האוצר
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, כאן.
עו"ד דני וקס
עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים, כאן.
תאגידים בנקאיים
25124