חומר רקע

מסמך זה נכתב לקראת דיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט בתיקון תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ז-2007 (להלן תיקון התקנות). המסמך מכיל ניתוח כלכלי של פטורים המוצעים בתיקון לתקנות. 1. רכש ציבורי באמצעות מכרזים פומביים1 1.1. מטרות החוק רכישות הממשלה מבוססות על חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן החוק). לפי סעיף 2 בחוק, "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". "מכרז פומבי" הוא הליך תחרותי הננקט לשם קבלת הצעות מספקים אפשריים. הפנייה של בעל המכרז הינה הזמנה להציע הצעות, בחירת ההצעה הזוכה מהווה הסכמה לכריתת חוזה בין המזמין לבין הספק. לעריכת מכרזים פומביים על-ידי הממשלה יש מטרות ציבוריות וכלכליות: מטרות ציבוריות: שיפור אמון הציבור בתקינות התקשרויות העסקיות של הממשלה וצמצום יכולתם של פקידי ממשלה לנהוג שלא כחוק; הגדלת השקיפות והפיקוח הציבורי על כספי הציבור. מטרות כלכליות: יצירת הליך תחרותי כך שהממשלה תקבל את התמורה האיכותית ביותר במחיר הנמוך האפשרי; ניצול תקציבי הרכש הציבוריים לשם עידוד מטרות שונות, לרבות: הגדלת התחרותיות במשק באמצעות הקלה על השתתפות עסקים קטנים ובינוניים, עידוד תוצרת מקומית ואכיפת חוקי עבודה וסביבה. מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר (להלן החשכ"ל) הוקם בחודש דצמבר 2004 במטרה לקדם רכש אחיד ומרכזי במשרדי הממשלה, באמצעות הגברת השוויון ובניית אמון מצד המגזר העסקי כלפי המגזר הציבורי.2 מינהל הרכש אחראי על תכנון ויישום מדיניות הרכש הממשלתית, ובכלל זה כללי המכרזים ומתן עדיפות לנושאים שונים על-פי מדיניות הממשלה. רוב המכרזים נערכים על-ידי ועדות המכרזים המשרדיות בפיקוח מינהל הרכש, ומיעוטם – ישירות במינהל הרכש. אין בידי מינהל הרכש נתונים מדויקים על התחלקות הספקים הזוכים במכרזים הממשלתיים לפי משתנים כגון גודל העסק, מיקומו וכדומה. בשנים האחרונות נערכו תיקונים בחוק אשר נועדו לעודד עסקים קטנים ובינוניים באמצעות הורדת מחסומי הכניסה בהם נתקלים עסקים אלו. באוגוסט 2005 הקימו מנכ"ל משרד התמ"ת והחשכ"ל במשרד האוצר "ועדה לבחינת חסמים של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי", לנוכח ההכרה בחשיבות עידודם של עסקים קטנים ובינוניים ובקיומם של חסמי כניסה ברכש הממשלתי.3 הוועדה הגישה באפריל 2006 את המלצותיה בדבר פתיחת הרכש הממשלתי לעסקים קטנים, שאכן אושרו בחלקם בממשלה ובכנסת,4 לרבות: • דרישת מחזור כספי של הספקים לא תעלה על כפל היקף העבודה במכרז; • הוותק הנדרש יהיה שווה למשך ההתקשרות ובכל מקרה לא יעלה על חמש שנים; • הניסיון הקודם הנדרש יהיה בהיקף כספי או כמותי לזה הנדרש במכרז. היקף הרכש הממשלתי האזרחי (ללא בטחון) השנתי הוא כ-25 מיליארד ש"ח.5 סכום זה הופך את הממשלה לקניינית הגדולה ביותר במשק ולבעלת השפעה גדולה על הסקטור העסקי כולו, כמפורט בטבלה 1 להלן. טבלה 1 – משקל הרכש הממשלתי בתמ"ג ובפדיון עסקים קטנים ובינוניים נתון במיליארדי ש"ח משקל הרכש הממשלתי ב-% תוצר מקומי גולמי (2007) 673.5 3.7% אומדן פידיון עסקים קטנים ובינוניים 280.0 8.9% מהנתונים בטבלה לעיל עולה כי הרכש הממשלתי האזרחי מהווה 8.9% מכלל אומדן הפידיון השנתי של עסקים קטנים ובינוניים, נתון המדגיש את המשקל המובהק של הממשלה בכלכלה. מסקירה משווה שנעשתה במסגרת הכנת דוח הוועדה לבחינת חסמים של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי עלה כי הממשלות נוקטות במדיניות אקטיבית לעידוד שיתופם של עסקים קטנים ובינוניים, ומשקלם בסך הרכש הממשלתי אכן גבוה. 1.2. פטורים ממכרזים החוק מאפשר מתן פטורים ממכרזים באמצעות שתי דרכים, כמפורט להלן. פטורים בתחומים מסויימים כפי שנקבע בחוק ובתקנות לחוק: בסעיף 2א בחוק נקבע כי: "שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לענין פטור מחובת מכרז להתקשרות בעיסקה עם מי שאינו תושב ישראל, או לענין עיסקה שביצועה נעשה מחוץ למדינה". סעיף 3 בתקנות לחוק מפרט את הענפים והתחומים בהם קיימים פטורים ממכרזים. פטורים לפי אישור ועדת הפטורים במשרד האוצר והחשב הכללי: משרדי הממשלה יכולים להגיש בקשה לוועדת פטורים במשרד האוצר או לחשב הכללי לשם קבלת פטור ממכרז. ועדת הפטורים המרכזית מקבלת מדי שנה אלפי פניות ממשרדי הממשלה לפטורים ממכרזים, ואת רובן היא מאשרת. ב-31 בדצמבר 2006, החליטה הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, לייעול הרכש הממשלתי.6 הצוות הוקם בעקבות השגות מצד משרדי הממשלה על ריכוזיות תהליך קבלת הפטורים המביאה לעיכוב בלוחות זמנים ולתת-ניצול תקציבי. לפי הנתונים שאסף הצוות, בשנת 2006 הוגשו קרוב ל-1,600 בקשות לקבלת פטורים בהיקף כספי של כ-9.5 מיליארד ש"ח.7 רוב הבקשות לפטורים הוגשו על-ידי משרד הבינוי והשיכון לשם קבלת פטור בהתקשרויות המשך עם גופים ציבוריים. היקף הפטורים, ללא התקשרויות עם גופים ציבוריים, נאמד בכ-5 מיליארד ש"ח, שהיוו כ-20% מכלל היקף המכרזים.8 תיקון התקנות המוצע מבוסס על המלצות הצוות. עיקר המלצות הוועדה הן: • ביזור סמכות מתן הפטורים מוועדת הפטורים המרכזית במשרד האוצר לידי ועדות המכרזים המשרדיות; • שינוי חלק מהפטורים הקבועים בסעיף 3 בתקנות. 1.3 רכש ציבורי באירופה9 הרכש הציבורי באיחוד האירופאי נאמד ב-1.5 טריליון דולר, המהווים כ-16% מהתוצר המקומי הגולמי. האיחוד האירופאי התקין תקנות בנושא הרכש הציבורי המטיל כללים על כל רכישה מכל לסכום מסויים בתלות בסוג החוזה. מטרת התקנות הינה להגביר את השקיפות ולעודד את מגזר העסקים הקטנים. בתקנות האיחוד האירופאי, מפרסם המכרז יכול לבחור בין שלושה הליכי רכש כלהלן (המזמין רשאי לבחור בהליך פתוח או מוגבל כרצונו, אולם יכול לבחור בהליך מו"מ רק במקרים מסוימים המפורטים בתקנות): • הליך פתוח – מכרז פומבי מלא בו כל ספק רשאי להגיש הצעה. • הליך מוגבל – מפרסם המכרז בוחר מספר ספקים מבין אלו שהגיבו לפרסום ורק הם רשאים להגיש הצעה, בתנאי שקיימים 5 מציעים לכל הפחות. • הליך מו"מ – מפרסם המכרז מנהל מו"מ עם ספק אחד או מספר ספקים בנוגע לתנאי המכרז. בדרך כלל גם בהליך זה נדרש מכרז, אולם קיימים מקרים מסוימים (בעיקר כאשר קיים רק ספק אחד המסוגל לבצע את הפרויקט) בהם קיים פטור מחובת הפרסום. במקרים בהם אין פטור מחובת פרסום, חייב להתנהל מו"מ עם 3 ספקים לפחות. יישום התקנות הביא לכך ששיעור גבוה יחסית של כ-77.5% ממספר המכרזים הציבוריים כ-43% מההיקף הכספי של המכרזים באיחוד האירופאי נמסרים לעסקים קטנים ובינוניים. אין בידי מינהל הרכש בחשכ"ל נתונים לגבי שיעור העסקים הקטנים והבינוניים במכרזי הממשלה בישראל. 2. ניתוח כלכלי של פטורים בתקנות חובת מכרזים מרכז המחקר והמידע בכנסת התבקש להכין ניתוח כלכלי של הפטורים המוצעים בסעיף 3 בתקנות. הניתוח מבוסס על מאפיינים ייחודיים של ענפים/שווקים הנידונים וכן במידת האפשר גם הערכה כמותית של נפח הפטור מסך הפעילות הכלכלית בענף הנידון. כמו כן נבחן את ההצדקה הכלכלית למתן פטור מקיום מכרז לפי מידת הבעייתיות של כשל שוק הטמון במצב בו קיימת בעיית הסוכן. במצב כזה קיים ניגוד בין האינטרס של ציבור שבחר סוכן או מנהל לייצגו לבין האינטרס של הסוכן. כשל שוק זה נובע בדרך כלל במצבים בהם קיים מידע א-סימטרי, לדוגמא בידי מנהל שכיר בחברה קיים מידע שיביא לו תועלת אישית על חשבון האינטרס של בעלי המניות, אשר נמנע מהם המידע. בעיה זו קיימת גם ברכש ממשלתי באמצעות גופים ציבוריים - ייתכן מצב של ניגוד בין האינטרס של הממשלה לבין האינטרס של גוף המבצעים את הרכש בשמה של הממשלה. תקנות חובת המכרזים כוללות כ-30 סעיפי פטור שונים המאפשרים התקשרות עם גופים ללא מכרז וללא תנאי שוק. בשנת 2006 הזמין החשכ"ל ניתוח כלכלי של פטורים אלו, מנקודת ראות של בעיית הסוכן.10 הניתוח העלה כי ככל שמידת הפיקוח הציבורי על הגוף הממכרז היא נמוכה יותר, כן פוטנציאל בעיית הסוכן הוא גבוה יותר. 2.1. סעיף 3(1) – התקשרות לרכישת מזון טרי המצב הקיים: קיים פטור לרכישת מוצרי מזון טרי. בפטור זה נעשה שימוש בעיקר על-ידי בתי-חולים הרוכשים מזון טרי באופן יום-יומי מספקים שונים. בתיקון לתקנות מוצע להותיר את הפטור בעינו. מאפייני הענף: שוק תנודתי (למעט מוצרים שמחיריהן נתונים לפיקוח כמו חלב וקמח) ולדברי משרד הבריאות עריכת מכרזים פומביים תחייב מנגנון של התאמת מחירים יום-יומית.11 בנוסף, ניתן להניח כי רכישות מזון על-ידי בתי החולים מכלל השוק הן מועטות ופטור ממרכז פומבי מלא לא ישפיע את התחרותיות בענף. יש לציין כי לפי סעיף 3(25א) בתקנות חובת מכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993, קיים פטור ל"עסקה לרכישת פירות וירקות טריים בשווקים סיטונאיים לגבי כמות שלא ניתן לרוכשה על פי מכרז". הצדקה כלכלית לפטור: להערכתנו לא קיימת הצדקה כלכלית לפטור מוחלט ממכרז לכל הפריטים הנרכשים. יש לנקוט בהליכי מכרז חלקיים (כגון מכרז סגור או מכרז מסגרת12), כפי שמפורט בפרק א' בתיקון לתקנות, לרוב הפריטים הנרכשים. 2.2. סעיף 3(11) התקשרות לרכישות שירותים או טובין ייחודיים בתחום התרבות, האמנות והבידור המצב הקיים: קיים פטור לרכישת שירותי תרבות, אמנות ובידור. בפטור זה נעשה שימוש בעיקר על-ידי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית הישראלית (להלן גופי השידור הציבוריים) ומשטרת ישראל. בתיקון לתקנות מוצע להותיר את הפטור בעינו. (את תקנה 3(21) העוסקת בפעילות הטלוויזיה החינוכית הישראלית לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-1990, מוצע לבטל). מאפייני הענף: הפקות בתחומי התרבות, האמנות והבידור מבוססות על גמישות ויצירתיות במהלך ההפקה. לדברי מנהלי גופי השידור הציבוריים, עריכת מכרזים בכל צורה שהיא תביא לחוסר יכולת לרכוש שירותים אלו בשל אופי הענף. כמו כן, מציינים מנהלי הגופים כי הם מתחרים מול גופי שידור פרטיים שאין עליהם חובת מכרזים, ועל-כן חובה כזו תביא להחלשת יכולותיהם.13 בנוסף, מדובר בשוק מפולח ומבוזר שנתון לשינויים רבים ואין בפעילות הרכישות של הגופים הציבוריים להביא לריכוזיות רבה בענף. מפאת קוצר הזמן, אין בידינו נתונים לגבי היקף הרכישות השנתי של גופים ציבוריים אלו מתוך סך השוק בישראל. יש לציין כי לפי סעיף 3(24) בתקנות חובת מכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993, קיים פטור דומה. הצדקה כלכלית לפטור: גופי השידור הציבוריים מהווים סוכן של הממשלה לרכישת שירותי תרבות, אמנות ובידור, ומידת הפיקוח עליהם דלילה יחסית, על-כן קיים פוטנציאל ל"בעיית הסוכן". פטור ממכרז עשוי להוביל לבחירת הפקות בדרך שנוחה לגופים אלו (היכרויות, גופים קיימים וכדומה), אך לא מתאימה לאינטרס הציבורי שלפיו יש לשקף את כל חלקי התרבות והאמנות בחברה הישראלית (במיוחד שמדובר בחברה הטרוגנית יחסית). יחד עם זאת, להערכתנו קיימת הצדקה כלכלית לפטור ממכרזים בגין אופיו של ענף כפי שפורט לעיל. כדרך ביניים, ניתן לחייב את גופי השידור הציבוריים לפרסם מדי שנה את רשימת הספקים שנבחרו בכדי ליצור שקיפות ובקרה בפעילות הרכש שלהם. 2.3. סעיף 3(12) התקשרות לשכת הפרסום הממשלתית לפרסם בכלי התקשורת המצב הקיים: קיים פטור להתקשרות של לשכת הפרסום הממשלתית (להלן הלפ"מ) לפרסום בכלי תקשורת. בתיקון לתקנות מוצע לסייג את הפטור המלא באמצעות חיוב הלפ"מ לבדוק מספר הצעות. מאפייני הענף: שוק אפיקי הפרסום בארץ (עיתונות, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, שליטי חוצות) הוא ריכוזי יחסית. היקף שוק הפרסום בארץ ביחס לתוצר נמוך יחסית לממוצע במדינות המפותחות (דבר זה נובע כנראה הן מריכוזיות היחסית של כלכלת ישראל והן מריכוזיות אפיקי הפרסום). בשנת 2007 ההוצאה של הלפ"מ לפרסום בעיתונות עמדה על כ-45 מיליון ש"ח,14 זאת מתוך שוק פרסום בעיתונות שעמד בשנה זו על כ-1.2 מיליארד ש"ח. כלומר, פעילות הלפ"מ בשוק הפרסום בעיתונות עמדה על פחות מ-4%, היקף נמוך למדי מסך הפעילות בשוק. המשמעות היא כי פטור ממכרז ללפ"מ לא מוביל להגדלת הריכוזיות בענף. לדברי מנהל הלפ"מ, אין אפשרות לערוך מכרזים ברכישת מדיה, הן בשל אופי הענף והן בשל צרכי הלפ"מ - פרסום במגזר כלשהו נעשה באפיקי פרסום (כאמור המעטים) הפועלים במגזר זה, ללא צורך במכרז.15 הצדקה כלכלית לפטור: הלפ"מ מהווה סוכן של הממשלה בביצוע פרסום ציבורי, ומידת הפיקוח עליו דלילה יחסית, על-כן קיים פוטנציאל ל"בעיית הסוכן". פטור ממכרז עשוי להוביל לבחירת אפיקי פרסום בדרך שנוחה למנהלי הלפ"מ (היכרויות, גופים קיימים וכדומה), אך לא מתאימה לאינטרס הציבורי שלפיו יש לחלק את עוגת בפרסום הציבורית בכל צינורות המדיה בארץ (במיוחד שמדובר כאמור בשוק ריכוזי). ואכן, נשמעות טענות מצד מגזרים שונים לקיפוחם בפרסומי הלפ"מ. להערכתנו קיימת הצדקה כלכלית לתיקון המוצע לפי ייבדקו מספר הצעות הבאות בחשבון, תוך מתן אפשרות למנהל הלפ"מ במקרים מסוימים לקיים התקשרות ללא הליך הבדיקה. בנוסף, ניתן לחייב את הלפ"מ לחלק את רכישות המדיה באופן שיבטא את התחלקות המדיה בארץ, תוך הצגת עוגת המדיות מדי שנה לשם הגברת הבקרה והשקיפות. 2.4. סעיף 3(13)– (א) התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים ייחודיים המצב הקיים: קיים פטור להתקשרות לרכישת תרופות, נסיובים אן תרכיבים, שהינם "ייחודיים". אין בתקנות הסבר מלא לגבי הגדרת ה"ייחודיות". בפטור זה נעשה שימוש בעיקר על-ידי קופות החולים ברכישת תרופות שאינן בסל שירותי הבריאות. מינהל הרכש מציע לבטל את הפטור המלא הקיים, ולחייב התקשרות באמצעות מכרז משא-ומתן.16 יש לציין כי סעיף 40 בתקנות מקנה לקופות החולים פטור ממכרז להתקשרות לרכישת תרופות במסגרת סל שירותי הבריאות. מאפייני הענף: שוק התרופות בארץ הוא בעל רמת ריכוזיות גבוהה עם מספר מועט של קונים (קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים) ומספר מועט של ספקים (מעט חברות מקומיות ויבואני תרופות). מתח הרווחים בענף גבוה בגין הריכוזיות הקיימת בענף. הריכוזיות בענף נובעת, בין היתר, מחוסר מדיניות ממשלתית מספקת לעידוד אישור תרופות גנריות (שמחיריהן נמוכים בשיעור של עשרות אחוזים ממחיר התרופות האתיות), בדומה למדיניות המיושמת במדינות המערב. מדיניות זו באה לידי ביטוי באי אישור מהיר של תרופות גנריות על-ידי משרד הבריאות (בניגוד לאישור המהיר במדינות המערב) ובפטור סוחף ברכישת תרופות אתיות וגנריות. למדיניות זו השפעה על עלויות הטיפול וכתוצאה מכך כל איכות הטיפול הרפואי הניתן לאזרחי ישראל. נציגי קופות החולים מתנגדים לביטול הפטור בטענות העיקריות הבאות:17 • תרופות "ייחודיות" הן אתיות ובמקרה כזה יש להן ספק יחיד, ועל-כן אין תועלת בקיום מכרז פומבי אלא רק עלויות זמן ובירוקרטיה; באם התרופה ה"ייחודית" היא גנרית, הרי למרות שהיא מהווה חיקוי של התרופה האתית, יש לה תכונות ייחודיות משל עצמה. • הקופות רוכשות רק מספקים מורשים לפי רשימה של משרד הבריאות, ולכן גם ברכישת תרופות גנריות מדובר במעט ספקים ואין תועלת בקיום מכרז פומבי; • קיום מכרז פומבי עלול לפגוע בעקרון הרצף הטיפולי במקרים בהם ניתנת תרופת "ייחודית", הן באם האי אתית והן באם היא גנרית. הצדקה כלכלית לפטור: קופות החולים מהוות למעשה סוכנות של הממשלה במתן שירותי בריאות לציבור הרחב, ומידת הפיקוח עליהן דלילה יחסית, על-כן קיים פוטנציאל ל"בעיית הסוכן". פטור ממכרז מוביל לרכישות בדרך לא שקופה מספקים מוכרים בלבד, ולכן ניתן לומר כי תרם במשך השנים לריכוזיות של שוק התרופות בארץ, ולמתח רווחים גבוה לספקים על חשבון רווחת אזרחי ישראל. מתן פטור מלא לרכישת תרופות "ייחודיות" עשוי להוות מחסום כניסה לספקים חלופיים אשר יהססו להציע תרופות חלופיות לאור הפטור הסוחף הקיים, ועשוי להביא להקטנת הדינאמיות בשוק. להערכתנו לא קיימת הצדקה כלכלית לפטור מוחלט ממכרז, אלא לקיום מכרז משא-ומתן כפי שמוצע. 2.5. סעיף 3(13)– (ב) ציוד רפואי המצב הקיים: קיים פטור להתקשרות לרכישת ציוד רפואי ייחודי ובלבד ששווי ההתקשרות אינו עולה על 250,000 ש"ח. אין בתקנות הסבר מלא לגבי הגדרת ה"ייחודיות". בפטור זה נעשה שימוש בעיקר על-ידי קופות החולים ובתי החולים ברכישת ציוד רפואי. מינהל הרכש מציע לבטל את הפטור המלא הקיים, ולחייב התקשרות בדרך של מכרז משא ומתן. מאפייני הענף: שוק הציוד הרפואי בארץ הוא ריכוזי יחסית עם מספר מועט של קונים (קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים) ומספר מועט של ספקים (מעט חברות מקומיות ויבואני תרופות). ש.ר.א.ל. הינה חברה פרטית המהווה את הספק הגדול ביותר של ציוד רפואי למוסדות רפואיים, ללא מכרז פומבי. בעלי המניות של החברה הינה עמותה הנשלטת על-ידי בתי החולים הציבוריים בישראל. היקף ההתקשרויות של הממשלה עם חברת ש.ר.אל. עמד בשנת 2005 על כ-560 מיליון ש"ח, החברה אינה נשלטת על-ידי הממשלה ואינה נתונה לפיקוח של רשות החברות הממשלתיות. לפי ניתוח כלכלי שנעשה עבור החשכ"ל, היקפי פעילות החברה ואופי פעילותה, רכישת ציוד רפואי בהיקפים גדולים, יחד עם חוסר שקיפות ופיקוח ציבורי, הופכים את הפוטנציאל לקיומה של בעיית הסוכן לגבוה.18 הצדקה כלכלית לפטור: להערכתנו לא קיימת הצדקה כלכלית לפטור ממכרז, אלא יש לקיים מכרז משא ומתן גם ברכישות של ציוד רפואי "ייחודי", כפי שמוצע. מקורות חקיקה • חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992. • תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993. • תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993. • תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ז-2008. מסמכים ודוחות • בן-שיטרית מירי, כלכלנית, מינהל הרכש, החשב הכללי, משרד האוצר, שיחת טלפון, 7 באוקטובר 2008. • בראל אלי, גבריאל דוד, דור אבי ופלדמן אבי, דוח הוועדה לבחינת חסמים של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי, החשב הכללי, משרד האוצר, אפריל 2006. • גולדשמידט רועי, פרסום על-פי חוק בעיתונות ובאינטרנט: עלות, זמינות ואפקטיביות (בהכנה), מרכז המחקר והמידע של הכנסת. • דוח הצוות הבין-משרדי לעניין ייעול הרכש הממשלתי, 28 במרס 2007. • דור אבי, אגאי ליאור, עקרונות מנחים בקביעת תנאי סף במכרזי ממשלה, רואה החשבון, כרך נ"ה, דצמבר 2006. • דנן אביגדור, יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית ישראלית, מכתב, 7 באוקטובר 2008. • הורביץ-משה מיכל, ע. יועצת משפטית, מכבי שירותי בריאות, מכתב, 6 באוקטובר 2008. • הלווינג בת-עמי, עו"ד, מינהל המחקר החקלאי, מכתב, 5 באוקטובר 2008. • ויגודסקי יפה, מנהלת כללית, הטלוויזיה החינוכית ישראלית, מכתב, 7 באוקטובר 2008. • לוי יצחק, עו"ד שירותי בריאות כללית, מכתב, 2 באוקטובר 2008. • לוי עופר, מנהל תחום נכסים ושירותים, משרד הבריאות, מכתב, 21 בספטמבר 2008. • ליאור אגאי, מנהל מינהל הרכש הממשלתי, החשב הכללי, משרד האוצר, מכתב, 22 באוקטובר 2008. • פרוטוקולים של דיוני ועדת חוקה וחוק ומשפט לאישור תקנות חובת מכרזים, 10 ביוני 2008, 17 ביוני 2008, 25 בספטמבר 2008, 28 בספטמבר 2008. • פרנקל אברהם, ע. יועץ משפטי, משטרת ישראל, מכתב,12 באוקטובר 2008. • צדיק עמי, עידוד שיתופה של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר 2007. • צדיק עמי, תקווה רון, עסקים קטנים ובינוניים בישראל ובמדינות המפותחות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרס 2008. • רו"ח שושן אהוד, ניתוח 'בעיית הסוכן' בפעילות הממשלה, מאי 2006. • שקאלר מוטי, מנהל כללי רשות השידור, מכתב, 5 באוקטובר 2008. אתרי אינטרנט • משרד האוצר, www.mof.gov.il.