חומר רקע
נוסח לדיון בוועדת המשנה ביום 28.10.08
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' __ ) (בריאות הנפש), התשס"ח–2008
תיקון חוק טיפול בחולי נפש
10.
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "חולה" יבוא:
""חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי,
התשנ"ד–1994;";
(ב) אחרי ההגדרה "פקודת הרופאים" יבוא:
""קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;";
(2) בסעיף 22(ב) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) לקבל ולרכז נתונים בדבר שירותי בריאות הנפש הניתנים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה נתונים לעניין צריכת השירותים ועלותם, חלוקת עלות השירותים בין קופות החולים ופריסת השירותים הניתנים על ידי קופות החולים או על ידי ספקי שירות מטעמם, ובלבד שאין במידע כאמור כדי לזהות את החולים.";
לדיון:
אין לאפשר העברת מידע לראש שירותי בריאות הנפש תוך פגיעה בפרטיותם של החולים במסגרת מסירת הנתונים.
(3) בסעיף 23(א) –
(א) בסעיף קטן (א) במקום "של בית חולים או של מרפאה" יבוא "של בית חולים, של מרפאה, של קופת חולים או של מוסד ממוסדותיה הרפואיים";
התיקון המוצע מאפשר לראש שירותי בריאות הנפש לדרוש מידע לגבי חולה מכל עובד של קופת חולים או של מוסד ממוסדותיה הרפואיים.
לדיון
1. מהי תכלית המידע המבוקש? יש לציין זאת בחוק. כיצד יובטח שימוש במידע למטרה שנקבעה בחוק?
2. מסירת מידע מקופ"ח לראש שירותי בריאות הנפש יעשה באמצעות גורם רפואי ולא גורם מינהלי.
3. מוצע להוסיף סנקציות בגין מסירת מידע למטרה שלא לשמה נמסר המידע:
(1) סנקציה פלילית: " לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; המפר הוראת סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים."
(2) סנקציה אזרחית: "גילוי מידע כאמור יחשב לעוולה לפי פקודת הנזיקין."
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) ראש שירותי בריאות הנפש רשאי לדרוש מכל עובד של קופת חולים וממנהל מרפאה, למסור לו, באופן, במועד ובתנאים שיורה, מידע המצוי ברשותם והנוגע לשירותי בריאות נפש שניתנו מטעם קופת החולים או במרפאה, לפי העניין, ובלבד שאין במידע כאמור כדי לזהות את החולים.";
(4) בסעיף 31 –
(א) האמור בו יסומן "(א)" ובו אחרי "אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי יבוא "לאחר שנתן לחולה או למי מטעמו, לנציג בית החולים ולנציג קופת החולים שבה מבוטח החולה, הזדמנות לטעון טענותיהם בכתב";
לדיון:
(1) מדוע לתת לנציג קופת חולים, שאינו הגורם המטפל בחולה, לטעון בעניין שחרור החולה מאשפוז פסיכיאטרי?
(2) מדוע זכות הטיעון היא רק בכתב? ראוי לתת לחולה או למי מטעמו את הזכות לטעון גם בעל פה.
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) קבע הפסיכיאטר המחוזי כי אין לשחרר חולה כאמור בסעיף קטן (א) וכי יש להמשיך באשפוזו מטעמים שאינם רפואיים, יקבע האם המשך האשפוז ימומן בידי משרד הבריאות או בידי החולה; כל עוד לא קבע כאמור, ימומן המשך האשפוז בידי משרד הבריאות.";
(5) בסעיף 32(א) אחרי "שאליו מבקשים להעביר את החולה" יבוא "לאחר שנתן הזדמנות לחולה או למי מטעמו, לנציגי בתי החולים ולנציג קופת החולים שבה מבוטח החולה, הזדמנות לטעון טענותיהם בכתב";
דיון 6.10.08
החלטה: משרד הבריאות יגדיר באילו מקרים יחול סעיף 32 (חולה אלים, אשפוז כפוי וכד') ולא על פי בקשה מקופ"ח.
לדיון:
(1) לחלופין – להבהיר שאין בהוראות סעיף זה לפגוע בזכות של חולה לבחור נותן שירותים שלא בהתאם להסדר הבחירה לפי סעיף 23א1 המוצע לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
(2) מדוע זכות הטיעון היא רק בכתב? ראוי לתת לחולה או למי מטעמו את הזכות לטעון גם בעל פה.
(8) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) המידע נדרש לקופת החולים שבה מבוטח אותו אדם, לצורך טיפול רפואי בהתאם להחלטת הרופא המטפל."
לדיון: מוצע לקבוע כי רק מי שמטפל באדם, במסגרת קופ"ח, יורשה לקבל את המידע (ולא כל פקיד או עובד בקופ"ח, כפי שעולה מהתיקון המוצע), הוראה זו מיותרת לאור סעיף 42(א)(2) הקיים:
" גילוי המידע דרוש, לדעתו של הרופא המטפל, לשם טיפול באותו אדם או לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו;"