חומר רקע
ט"ז באלול תשס"ח
16 בספטמבר 2008
לכבוד פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
הנדון: תקנות אימוץ בין ארצי
בהמשך לישיבה שהתקיימה בנושא האימוץ הבין ארצי אצל מזכיר הממשלה, מר עובד יחזקאל, להלן התייחסותנו לנושאים שהועלו ופורטו במסמך שנשלח על ידך בעקבות אותה ישיבה.
1. העדר סבסוד והעדר סיוע למעוטי יכולת -
(א) משרד המשפטים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות
עם הועדה המייעצת, הכינו כללים, לעניין זה כנדרש בסעיף 28 לד לחוק אימוץ
ילדים, התשמ"א – 1981 (להלן - חוק האימוץ). הכללים הועברו לאישורה של
הממונה על נוסח חקיקת המשנה במשרד המשפטים. לאחר קבלת אישורה תועבר
הטיוטה לידי השרים לקבלת עמדתם. עותק יועבר לועדה לאחר שתתקבל הסכמת
השרים לתוכן הכללים;
(ב) לעניין ההצעה למימון האימוץ הבין ארצי ע"י המדינה – משרדנו מייחס
חשיבות לנושא זה. יחד עם זאת, נוכח טווח הצרכים הרבים שבאחריות המשרד
והצורך שיש לנו במתן מענה תקציבי לילדים בסיכון, אוכלוסיות מצוקה, אנשים
עם מוגבלויות, נשים מוכות, נוער עבריין וכו', אנו רואים קושי עצום להעלות את
נושא המימון של האימוץ הבין ארצי לסדר עדיפות גבוה על פני הצרכים האחרים.
כמו כן, קיימת אופציה לאמץ ילד בישראל ללא כל תשלום עבור האימוץ.
2. שיפור הפיקוח על תחום האימוץ הבין ארצי -
(א) הוספת עילות להתלית פעילות עמותה – סעיף 28כח לחוק האימוץ, קובע את
סמכותם של השרים לבטל או להתלות פעילות עמותה, בעיקר מטעמים של תקנת
הציבור או טובת הילד. ניסוחו של הסעיף משאיר פתח רחב לשקול דעת לשרים
מתי להפעיל סמכות זו ולדעתנו אין צורך להגדיר פרמטרים להפעלתה, מקום
שהדבר לא נתחייב על פי החוק ויהיה בבחינת "כל המוסיף גורע".
יוער כי הדוגמא שהובאה במסמך ואשר נטענה במספר הזדמנויות, כי יש לחייב
את העמותות להציג "אישור ניהול תקין" מטעם רשם העמותות אינה נדרשת
ואינה אפשרית כפי שיובהר להלן:
ביום 15/10/98 נתקבלה החלטת ממשלה הקובעת כי גופים הפונים בבקשה
לתמיכה ממשרד ממשלתי חייבים להציג "אישור ניהול תקין" מרשם העמותות.
ביום 18/7/01 הרחיבה הממשלה את החובה האמורה והטילה אותה גם על גופים
הנותנים שירותים למשרד ממשלתי. היות שעמותות לאימוץ בין ארצי אינן עונות
על אף אחת משתי ההגדרות האמורות לא נדרש מהם האישור האמור.
יתרה מכך, בישיבות משותפות שנתקיימו לפני מספר שנים עם רשם העמותות
הובהר כי נוכח העובדה שחלק ניכר ובלתי נמנע מפעילות העמותה כרוך
בתשלומים, במזומן הנעשים מחוץ לישראל, רשם העמותות אינו יכול לפקח על
תשלומים אלו ולפיכך אין ביכולתו להנפיק אישור ניהול תקין לעמותות אלו. יחד
עם זאת, העמותות עוברות בדיקה שנתית שוטפת של רשם העמותות ואחת למספר
שנים עוברות בדיקת עומק.
(ב) הרחבת סמכויות המפקחת ... על מנת לאפשר לה פיקוח ממשי ו"שיניים" –
יש לבצע שינוי חקיקה ראשית על מנת לתת למפקח "שיניים" מעבר ליכולתו
להמליץ בפני השרים בנושא ההכרה בעמותות באמצעות הרשות
המרכזית. אנו בוחנים את הנושא יחד עם הועדה המייעצת.
(ג) הוספת גורמים נוספים לועדה המייעצת - סעיף 28ו לחוק האימוץ קובע מספר
מירבי של חברים בועדה המייעצת (7). מאז הוקמה הועדה המייעצת חברים בה 7
חברים, מתוכם שלושה עובדי ציבור (ממשרדי המשפטים והרווחה והשירותים
החברתיים) וארבעה נציגי ציבור. אין זה מן הנמנע שבין נציגי הציבור יהיו כאלו
שהינם הורים מאמצים. הדבר נתון לשקול דעתם של השרים. בימים אלו עוסקת
הועדה המייעצת בהבניית פרמטרים הקשורים, בין היתר, לכישורי חברי הועדה
ואופן מינויים. אנו נביא בפני הועדה את ההצעה שבין חברי הועדה יהיו גם הורים
מאמצים.
(ד) קביעת מנגנון פיקוח על הסדר התשלומים לעמותות –
מדובר באנשים המתקשרים עם גוף באופן זהה לכל התקשרות חוזית אחרת.
לפונים יש אפשרות לפנות למספר עמותות ולברר את תנאי התשלום. המלצה בדבר
ניתן למצוא הן במסמך שאלות ותשובות הנשלח לכל אדם שפנה להתעניין באימוץ
בין ארצי, כמו גם באתר האינטרנט של המשרד. מומלץ למאמצים במסמכים אלו,
להקפיד על הבהרת שלבי התשלום בחוזה עם העמותה וכן לבקש כי הכסף יופקד
בנאמנות או יובטח בדרך אחרת. יש להשאיר את הגמישות הקיימת להתקשרות.
יש לציין שכפי שנקבע בתקנות, נדרשת כל עמותה להפקיד ערבות בנקאית שנועדה
להבטחת כספי הפונים לאמץ באמצעותה.
3. עידוד הטבות והקלות להורים בהליכי אימוץ -
(א) הכרה בהוצאות האימוץ לצרכי מס – נושא הניכוי ממס מצוי באחריות שר
האוצר ולפיכך הדבר מצריך עמדת משרד האוצר להצעת החוק הפרטית שהוגשה
בנדון.
(ב) לעניין התיקונים השונים הנוגעים לתחום דיני העבודה – במשרד התמ"ת מצוי
תזכיר חוק, בשלבים סופיים לפני הפצה, שנעשה בעבודה משותפת עם משרד
הרווחה והשירותים החברתיים. התזכיר כולל תיקון מקיף לחוק עבודת נשים
בכל התחומים הנוגעים למשרדנו ובכלל זה האימוץ הבין ארצי.
אנו מקווים שהתזכיר יופץ בקרוב.
4. מתן אפשרות להורים להעזר במערך הסיוע של משרד הרווחה והש"ח טרם
האימוץ ולאחריו – יש להפריד בין השימוש במערך הקיים במשרד הרווחה לפני
ואחרי האימוץ.
(א) ככל הנוגע לשלב שקודם לאימוץ – הטיפול בבקשות נעשה בהתאם לחוק, ע"י
העמותות. ככלל, אין מצדנו התנגדות להעברה של הליכי האבחון למשרד הרווחה
אולם דבר זה דורש שינוי בחוק האימוץ. כן תדרש הוספת תקנים ותקציב.
(ב) בכל הנוגע להליכי הפוסט אימוץ – קטינים שאומצו באימוץ בין ארצי (כמו גם
הוריהם) זכאים לאותם זכויות שיש לקטינים שאומצו בישראל. אלה כמו אלה
רשאים להסתייע במערך המקצועי של תל"מ בתעריף המסובסד שנקבע עם גוף זה.
בנוסף, מקיים המשרד, מעת לעת סדנאות מיוחדות להורים שאימצו באימוץ בין
ארצי תוך התייחסות לייחודיותו של אימוץ זה.
5. ניגוד עניינים בתפקידי העמותות – עמדתנו הנ"ל לעניין הליכי האבחון נכונה גם
לכאן.
ב ב ר כ ה,
בתיה ארטמן, עו"ד
היועצת המשפטית
העתקים: מר נחום איצקוביץ – מנכ"ל המשרד
גב' אורנה הירשפלד – מנהלת השרות למען הילד והרשות המרכזית
גב' נחמה טל – מפקחת אימוץ בין ארצי
עו"ד אילת ששון – הלשכה המשפטית
עו"ד פרץ סגל – ראש תחום חקיקה משרד המשפטים
ב-3487 / W