חומר רקע

DOC 65,424 תווים המסמך המקורי ↗
קובץ תיקונים משולב מלא לדיון ביום 15092008-מעודכן נספח מס' מ-260/א' (פ/992/17) הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשס"ט–2008 הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה כחלק מהצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז–2006 (להלן – הצעת חוק ההסדרים 2007), ביום כ"ה בחשוון התשס"ז (16 בנובמבר 2006) והועברה לוועדת הכנסת. ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006) הרשתה הכנסת לפי סעיף 121 לתקנון, לחלק את הצעת חוק ההסדרים 2007 באופן שפרק ט' שעניינו הוצאה לפועל לא יובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביחד עם שאר סעיפי הצעת חוק ההסדרים 2007. ועדת הכנסת בהחלטתה מיום ד' בטבת התשס"ז (25 בדצמבר 2006) העבירה את פרק ט' האמור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. הוועדה שילבה בהצעת החוק הממשלתית את הצעת החוק הפרטית שמספרה פ/992/17, שאושרה בדיון מוקדם ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006). הצעת החוק, הכוללת את פרק ט' האמור, מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביום ... התשס"ט (... 2008). יוזם הצעת החוק הפרטית: חבר הכנסת מיכאל איתן הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית נספח מס' מ-260/א' (פ/992/17) חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ...), התשס"ט-2008 החלפת מונחים 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19671 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום – (1) (א) במקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל"; (ב) במקום "לראש ההוצאה לפועל" יבוא "לרשם ההוצאה לפועל"; (ג) במקום "שראש ההוצאה לפועל" יבוא "שרשם ההוצאה לפועל"; (ד) במקום "וראש ההוצאה לפועל" יבוא "ורשם ההוצאה לפועל"; (ה) במקום "מראש ההוצאה לפועל" יבוא "מרשם ההוצאה לפועל"; (2) (א) במקום "מוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת הוצאה לפועל"; (ב) במקום "מוציאים לפועל" יבוא "מנהלי לשכות הוצאה לפועל"; (ג) במקום "למוציא לפועל" יבוא "למנהל לשכת ההוצאה לפועל"; (ד) במקום "ומוציא לפועל" יבוא "ומנהל לשכת הוצאה לפועל"; (ה) במקום "והמוציא לפועל" יבוא "ומנהל לשכת ההוצאה לפועל"; (ו) במקום "המוציא לפועל" יבוא "מנהל לשכת ההוצאה לפועל". תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: ""המצאה מלאה" – כל אחת מאלה: (1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' ו–ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו–(5), 480, 482, ו-489; (2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1); לדיון מחדש – המידע על יציאות מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית ועל כניסה מהם לישראל לא מצוי במרשם האוכלוסין "יציאות מישראל וכניסות לישראל" – לעניין מידע, למעט מידע על יציאות מישראל לאזור כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-20072, ומידע על כניסות לישראל מהאזור כהגדרתו כאמור; הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – אחרי "לאזור" יבוא "ולשטחי המועצה הפלסטינית", ואחרי "מהאזור" יבוא "משטחי המועצה הפלסטינית" הצעה נוספת: למחוק את ההגדרה "תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–19843." החלפת סעיף 2 3. במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: "לשכות הוצאה לפועל 2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן. (ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל ניתן יהיה להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל. (ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984." הממשלה – שומרת על הזכות להסתייג בעניין אישור ועדת חוקה בס"ק (א) ח"כ דוד רותם – הסתייגות שלפיה הסעיף הקובע שליד כל בימ"ש שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל יישאר בעינו החלפת סעיף 3 4. במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: "הממונה על רשמי ההוצאה לפועל ורשמי ההוצאה לפועל 3. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה, מבין רשמי בית משפט שלום, רשמי הוצאה לפועל; מי שמונה לרשם הוצאה לפועל יכהן, בתקופת המינוי, בתפקיד זה בלבד. לדון בהוראת המעבר (ב) שר המשפטים, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ימנה שופט של בית משפט שלום לממונה על רשמי ההוצאה לפועל; הממונה על רשמי ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כלל רשמי ההוצאה לפועל. (ג) מינויים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות." תיקון סעיף 4 5. בסעיף 4 לחוק העיקרי – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל"; (2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי בפני השר על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות." תיקון סעיף 4א 6. בסעיף 4א לחוק העיקרי – (1) במקום כותרת השוליים יבוא "הענקת סמכויות לדון בבקשות"; (2) בסעיף קטן (א), במקום "של זוכה" יבוא "המוגשות" ובמקום "סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו" יבוא "סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל"; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר." מיום 6.4.1990 תיקון מס' 9 ס"ח תש"ן מס' 1314 מיום 6.4.1990 עמ' 126 הסתיגות חבר הכנסת משה גפני – במקום "המוגשות" יבוא "שאינן בעלות אופי שיפוטי המוגשות". תיקון סעיף 5 6א. בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, במקום "שמנהל בתי המשפט" יבוא "שמנהל מערכת ההוצאה לפועל." תיקון סעיף 5ג 6ב. בסעיף 5ג לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל." תיקון סעיף 5ז 7. בסעיף 5ז לחוק העיקרי – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: לדון בהוראת המעבר "(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת. (2) ועדת האישורים רשאית לעיין בשנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן. (3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין. (א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-19684, למעט סעיפים 9(א)(4) ו–11(ה)."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל". תיקון סעיף 6 8. בסעיף 6 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "בקשה לביצוע פסק הדין" יבוא "ובלבד שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין", והמילים "ככל הידוע לו," – יימחקו; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: לדיון מחדש "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד. (ג) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים טעוני אימות), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-19815; (2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים הטעונים אימות, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין. (3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין." תיקון סעיף 7 9. בסעיף 7 לחוק העיקרי – ייתכן שיעלה לדיון מחדש – האם להאריך את התקופה בסעיף זה ובסעיף 67 מ-21 יום ל-30 יום או להשאיר את המצב הקיים. (1) בסעיף קטן (א), במקום "20 ימים" יבוא "30 ימים"; (2) בסעיף קטן (א1) – (א) אחרי "הודעה לחייב" יבוא "בשפה פשוטה וברורה"; (ב) במקום "בתוך 21 ימים" יבוא "בתוך 30 ימים"; (ג) אחרי "מתשלום חובותיו" יבוא "וכי ניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו ללא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2;"; (ג) המילים "והוא צפוי למאסר" – יימחקו; לדיון מחדש (ד) בסופו יבוא "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף בעניין הליכי הוצאה לפועל שיש לכלול באזהרה."; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן – תקנות סדר הדין)" יבוא "תקנות סדר הדין"; (4) בסעיף קטן (ג), במקום "לא יינקטו נגד החייב" יבוא "לא יצווה רשם הוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 או" המילה "יושב" תימחק, והסיפה החל במילים "בסעיף קטן זה" – תימחק; (5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת."; הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – במקום "ביום הגשת הבקשה האמורה" יבוא "ביום שרשם ההוצאה לפועל נתן החלטה בעניין הבקשה האמורה" (6) בסעיף קטן (ד), במקום "כאמור בסעיף קטן (ג)" יבוא "בהמצאה מלאה", ובמקום "כדין" יבוא "בהמצאה מלאה". תיקון סעיף 7א 10. בסעיף 7א לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(2), במקום "נכסיו ומקורות הכנסתו" יבוא "כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה", אחרי "בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981" יבוא "(בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, אשר בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור."; (2) בסעיף קטן (ו), אחרי "בתשלומים שנקבעו" יבוא "יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך, וכן". תיקון סעיף 7ב 11. בסעיף 7ב לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "כל גורם" יבוא "כאמור בסעיף 7א(א)(2)" ובמקום "מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו" יבוא "מידע על החייב כאמור באותו סעיף"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה של החייב, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו מידע בדבר כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסרה לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור. (א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו מהסוג המפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) ושחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה. (א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו, ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השנייה למסור לידיו מידע כמפורט בטור ב' שלצדו אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך. הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – לבטל את ס"ק (א3) לדיון מחדש (א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או השלישית למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני הוצאת צו כאמור בסעיפים (א2) או (א3) באותו תיק. הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – להאריך את התקופה מ-7 ימים ל-14 ימים. (א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים."; (3) בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3) ובמקום "ראש ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים "; הצעה אפשרית בעקבות הדיון בוועדה ביום 01/07/2008 (ראו עמ' 42 ואילך..): (3א) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ג1) מבלי לגרוע מסמכות רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 5(ג) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, נעתר רשם ההוצאה לפועל לבקשת החייב ונתן צו תשלומים לפי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי שיעור ריבית הפיגורים שיווסף לחוב כל זמן שהחייב מקיים את הוראות צו התשלומים יהיה נמוך מהשיעור הקבוע בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום – רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי הריבית או הפיצוי כאמור יהיו נמוכים ממה שנקבע בהסכם, אם הזוכה נתן לכך את הסכמתו." הסתיגות ח"כ זהבה גלאון - מוצע לקבוע כי בכל מקרה שבו החייב משלם את חובו במלואו או עפ"י הסדר במסגרת הליכי ההוצל"פ – תיווסף לחוב ריבית פיגורים מופחתת. (4) בסעיף קטן (ד), אחרי "לחייב נכס" יבוא "או מקור הכנסה" ואחרי "קיומו של הנכס" יבוא "או מקור ההכנסה"; (5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב."; הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – לבטל את ס"ק (ד1); לחלופין – לאפשר לשר המשפטים לקבוע כאמור בתקנות בהתאם ובפוף לגובה החוב (6) בסעיף קטן (ה), במקום "מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב" יבוא "מידע על החייב"; (7) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: לדיון מחדש6 "(ו) (1) מסר הוגשה בקשה לפי סעיף זה למסירת מידע על חייב הנמצא בידי גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן זה, ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות סעיף קטן זה. (2) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בפסקה (1) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין היתר רשאי הוא לקבוע כי תנאים לזכאות הם: (א) קבלת כמות מזערית של בקשות למידע בפרק זמן שקבע; (ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הבקשות ולמשלוח התשובות. (3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. (4) תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיותקנו בהדרגה. (5) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום לפי סעיף זה. (ז) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע - (1) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין היתר דרך מסירת המידע, שימוש במידע באופן מדורג, דרך עיבוד המידע, הגישה למידע, החזקת המידע ואבטחתו, תקופות שמירת המידע ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב; (2) אגרות עבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה; הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין אגרות לפי סעיף זה. (ח) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע, בצו – (1) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השנייה; (2) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית; (3) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית. הוספת סעיף 7ב1 11א. אחרי סעיף 7ב לחוק העיקרי יבוא: "פטור מאחריות במסירת מידע 7ב1. מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע."יות במסירת מידעזה יכול שיותקנו בהדרגה. שלוח התשובות;קבוע את התנאים לזכאותו של גורם כאמור לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר ר תיקון סעיף 7ג 11ב. בסעיף 7ג לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום "הליכי הבאה ומאסר" יבוא "הליכי מסירת מידע על החייב ללא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו'1 והליכי הבאה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2" יבוא "ההליכים כאמור בסעיף קטן (א)". תיקון סעיף 8 12. בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיפים" יבוא "7ב(א2) ו-(א3)", אחרי "61 עד 64," יבוא "66א,", ובסופו יבוא "לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה." תיקון סעיף 10 13. בסעיף 10 – נדון 28/7/2008 – טרם אושר לדיון 18/9/2008 (1) בכותרת השוליים, במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין"; (2) בסעיף קטן (א), במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין", במקום "כאמור בתעריף המינימלי המומלץ לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א1)", במקום "שכר אחר" יבוא "שכר טרחה אחר" ובמקום "שכר עורך הדין" יבוא "שכר טרחת עורך הדין";. (3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) שר המשפטים רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הוראות לעניין שכר טרחת עורכי דין; לא קבע שר המשפטים הוראות כאמור, יהיה שכר טרחת עורך הדין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-19617." (4) בסעיף קטן (ג), במקום "שכר עורך הדין" יבוא "שכר טרחת עורך דין"; (5) בסעיף קטן (ד), במקום "שכר עורך דין" יבוא "שכר טרחת עורך דין". הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – תומכת בנוסח המוצע בהצעת החוק; אם לא יתקבל – מבקשת להגיש הסתייגות בעניין זה. תיקון סעיף 19(ג) 14. בסעיף 19(ג) לחוק העיקרי, הרישה עד המילים "בית משפט שלום;" – תימחק. הוספת פרק א'1 15. אחרי סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא: "פרק א'1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר מתבקשת תחילה בד בבד עם מועד התחילה השני של פרק מאגרי המידע תחולה 20א. הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו עד יום X / תום שנתיים ממועד תחילתו. (אם יהיה מועד תחילה ספיציפי עדיף לכתוב גם יום ספיציפי כאן) חיובים הניתנים לביצוע במסלול מקוצר 20ב. (א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3. (ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה. החלת הוראות 20ג. הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3 ו-ז'4 יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים. בקשת ביצוע במסלול מקוצר 20ד. בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה. הליכים במסלול מקוצר 20ה. (א) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף 20ד, זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן: (1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי; (2) עיקול כלי רכב של החייב. הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – תומכת בגרסת הוועדה - אם יוחלט על עיקול מיטלטלין אחרים של החייב כפי שהוצע קודם לכן – מבקשת להגיש הסתייגות. (ב) רשם ההוצאה לפועל ינקוט בהליכים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או שנמסר על ידי הזוכה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ומבלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב, ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, ינקוט רשם ההוצאה לפועל בהליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה). (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א לחוק; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 20י(ב). פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר 20ו. (א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה: (1) חלפו שמונה חודשים מיום פתיחת התיק, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שניתן יהיה לממש נכסים אלה ; (2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים; (3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו. (ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה: (1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל; (2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייגנז התיק. (ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום גניזת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום גניזת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו. גניזת תיקים או העברה למסלול רגיל 20ז. (א) נגנז תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב, והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע. (ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול מקוצר. (ג) הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין 20ח. (א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר. אם לא יאושר סעיף 10(א1) תהיה ההפניה לסעיף 10(א) (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א1) לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר. חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה 20ט. (א) שר המשפטים ידווח מידי שישה חודשים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין היתר, פירוט לגבי כל אלה: (1) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע שניתן היה לבקש לבצען במסלול מקוצר, בחלוקה לפי סכום החוב; (2) הליכים שננקטו במסלול מקוצר; (3) אחוזי הגבייה במסלול מקוצר בהשוואה לאחוזי הגבייה במסלול רגיל בתיקים שנפתחו בכל אחד מהמסלולים, בחלוקה לפי סוגי תיקים; (4) מספר התיקים שהועברו ממסלול מקוצר למסלול רגיל, והטעמים להעברתם כאמור; (5) תקופות גניזת תיקים במסלול מקוצר. (ב) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יימסרו שלושה דיווחים לפי סעיף זה; דיווח ראשון יימסר לוועדה בתום שנה מיום תחילתו של פרק זה. תקנות וכללים 20י. (א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל. (ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; הכללים יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת." תיקון סעיף 22 16. בסעיף 22 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א) - (א) בפסקה (2), אחרי "כלי מיטה," יבוא "ציוד רפואי, תרופות,", ובמקום "אחרים שהם", יבוא "אחרים, והכל אם הם"; (ב) בפסקה (4), אחרי "ששויים" יבוא "המוערך", והסיפה החל במילים "ואם היו" – תימחק; (ג) אחרי פסקה (6) יבוא: "(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; (8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "ו-(5)" יבוא "(5) ו-(7)"; (3) בסעיף קטן (ג), במקום "ו-(3)" יבוא "(3), (5) ו-(7)"; (4) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו." תיקון סעיף 25 17. בסעיף 25 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין." תיקון סעיף 38 18. בסעיף 38 לחוק העיקרי – סעיפים (ג1) ו-(ג2) הועברו למיקום המתאים לפי הנוסח שאושר בוועדה - כך שיחולו על כל הסעיף ולא רק על הסידור החלוף לפי ס"ק (ג) (1) בסעיף קטן (א), במקום "בית" יבוא "דירת", במקום "רשאי ראש ההוצאה לפועל" יבוא "לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי", במקום "ובלבד שהוכח תחילה" יבוא "לאחר שהוכח", ואחרי "מגורים סביר" יבוא "או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש עיכוב של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינויים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי."; הסתיגות ח"כ זהבה גלאון - לבטל את מבחן הזכאות הכלכלית לגבי פינוי החייב מדירת המגורים שלו; לחילופין בלבד – מוצע להשאיר את מבחן הזכאות הכלכלית אבל להעלות את רף הזכאות לגבי הנושאים הנ"ל (3) בסעיף קטן (ג) – (א) האמור בו יסומן "(1)", ובו, במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב)", והסיפה החל במילים "זולת אם" – תימחק; (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהגנת דירת המגורים שתחול תהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צרכיו ואת צורכי בני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. הסתייגות שר האוצר (לא בטוח שתוגש) – למשך תקופה של 12 חודשים. הסתייגות חבר הכנסת פינס-פז: הסידור החלוף יהיה לתקופה של 18 חודשים (ולא לכל היותר). הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – במקום "18 חודשים" יבוא "24 חודשים" (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן (ג), ובין היתר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים עבור הסידור החלוף. (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, לעכב החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק. (ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9. " הסתייגות חבר הכנסת פינס-פז: ההוצאות על הסידור החלוף שיווספו לחוב הפסוק לא יעלו על מחצית עלות הסידור החלוף שנקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל. תיקון סעיף 45ב 19. בסעיף 45ב לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת"; (2) בסעיף קטן (א) – (1) בכל מקום, במקום "קופת גמל" יבוא "חברה מנהלת" ובמקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת"; (2) במקום "למנהל בתי המשפט" יבוא "למנהל מערכת ההוצאה לפועל", במקום "על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל)", במקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה", במקום "ממרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "מהגוף המתפעל" ובמקום "למרכז התאגיד הבנקאי" יבוא "לגוף המתפעל"; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "קופת הגמל" יבוא "החברה המנהלת" ובמקום "הנמצאים אצלה" יבוא "הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה". הוספת סעיף 45ג 20. אחרי סעיף 45ב לחוק העיקרי יבוא: מתבקשת תחילה בחודש 6-7/2009 "עיקול מתחדש בתיק מזונות 45ג. נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו או להורהו, מידי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל: הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – במקום "לבן זוגו, לילדו או להורהו" יבוא "לזוכה" – מחייב תיקונים בסעיפים נוספים בחוק אשר חלים רק על מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו. ייתכן שתוגש הסתייגות ע"י שר המשפטים לעניין מחיקת המילים "קטין או נכה" (בכל המקומות הרלוונטיים בהצעת החוק). (1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב, המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מידי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור; (2) לצוות, מידי אותה תקופה, על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו תוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת." תיקון סעיף 48 21. בסעיף 48 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין." תיקון סעיף 50 22. בסעיף 50 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (4) יבוא: לדיון מחדש "(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג); נוסח מוצע ע"י איגוד הבנקים: "(5) זכות לכספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב), (ג) או (ה) מכונס הנכסים על דירת המגורים." (6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-19868, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו."; (2) בסעיף קטן (ב), המילים "הקטין או הנכה" יימחקו ובמקום "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א), על אף האמור בכל דין" יבוא "לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות"; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק. (ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסיםהמגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיףקטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה." הסתייגות ח"כ דוד רותם בעקבות הדיון מיום 4/8/2008 – בסעיף קטן (א) המוצע, אחרי "בסעיף קטן (א)" יבוא "בפסקה (4), אחרי "במספר החברים" יבוא "אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי הכספים נדרשים לשם אספקת צרכים חיוניים של חברי הקיבוץ;", ובמקום "אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל" יבוא "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על"", ובמקום "אחרי פסקה (4)" יבוא "ואחריה". תיקון סעיף 58 23. בסעיף 58 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין." הוספת פרק ו'1 25. אחרי סעיף 66 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ו'1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו הטלת הגבלות על חייב 66א. התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב, הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע: הסתייגות חברת הכנסת זהבה גלאון – להגביל תוקף ההגבלות לשנה אחת, אם אפשרות להאריך אותן לאחר בחינה חוזרת (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב–19529, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; הסתייגות חברת הכנסת זהבה גלאון: להוסיף בסיפה – או מטעמים הומניטריים אחרים (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; הסתייגות חברת הכנסת זהבה גלאון: להוסיף בסיפה – או מטעמים הומניטריים אחרים (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-198110; לדיון מחדש (4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-198611; לעניין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה. לדיון מחדש + נוסח החוק נוסח מוצע – לאחר התייעצות עם נציגי חברת כ.א.ל. בע"מ וחברת ישראכרט בע"מ (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצור תקופת השימוש בכרטיס החיוב, דוגמת חיוב החייב בתשלום בגין מתנות מותנות שימוש שהוענקו לו. סיום החוזה בהודעה מטעמו, למעט תשלום שהוא עמלת פרעון מוקדם של הלוואה שקיבל הלקוח מהמנפיק באמצעות כרטיס החיוב, אם נקבעה בחוזה עמלה כאמור. (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כהגדרתו בסעיף 69ד(ב); הסתייגות שר התחבורה – למחוק את המילה "להחזיק" (6) הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי תשלום אגרה. תנאים להטלת הגבלות 66ב. (א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה: (1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים; הסתייגות חברת הכנסת גלאון: במקום "500 ₪" יבוא "2500 ₪" (2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-197212 (להלן – חוק המזונות); (3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים; (ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים. הסתייגות חברת הכנסת גלאון: במקום "2500 ₪" יבוא "10,000 ₪", ובמקום "500 ₪" יבוא "2500 ₪" (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי – (1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי פרק זה; (2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א). הסתייגות חברת הכנסת זהבה גלאון: במקום "לשנות" יבוא "להגדיל" התראה בדבר הגבלה 66ג. (א) לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה. (ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגוריו ם העדכני של החייב במועד הטלת ההגבלה . (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל. הסתיגות ח"כ זהבה גלאון – לאפשר לחייב זכאות לסיוע משפטי אם הוא צפוי להטלת הגבלות – ללא מבחן זכאות כלכלית; לחילופין בלבד – להשאיר את מבחן הזכאות הכלכלית אבל להעלות את רף הזכאות לגבי הנושאים הנ"ל. ביטול הגבלה 66ד. (א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, והוא רשאי להתנות את הביטול, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, במתן ערובה להנחת דעתו. (ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פרעון החוב שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף ללא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג. (ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה." תיקון סעיף 67 26. בסעיף 67 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), אחרי "במצבו" יבוא "הכלכלי", במקום "הכנסותיו וחובותיו" יבוא "חובותיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל,"; לדיון מחדש (2) בסעיף קטן (א1)(1), במקום "21 הימים" יבוא "30 הימים". (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: הממשלה – מתנגדת להצעה אם לא תוקצה לכך מראש תוספת כח אדם מתאים "(ב1) נוכח רשם ההוצאה לפועל לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין כי אין כל תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב וסבר כי בנסיבות הענין תהיה תועלת בפנייה להליכי פשיטת רגל, ימסור לחייב ולזוכים מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל, והוא רשאי להורות על עיכוב הליך או הליכים בהוצאה לפועל, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל." הצעת ידיד: - דפי הסבר ברורים לגבי הליך פשיטת רגל במספר שפות בלשכות ההוצל"פ - הכשרת פקידים בלשכות הוצל"פ להדרכת חייבים בענייני פשיטת רגל - רשם יהיה רשאי להפנות חייב להליכי פש"ר אם סבור שיהיה בכך תועלת לחייב ו/או לנושיו - חייב יוכל לבקש להעביר את התיק מההוצל"פ להליכי פש"ר – ואם הבקשה תתקבל יועבר התיק עם כל המידע שבו לרבות גובה התשלום החודשי, משך התנהלות התיק בהוצל"פ - אפשרות לרשם ההוצל"פ להורות על עיכוב הליכים למשך 3 חודשים כדי לאפשר לחייב לממש זכותו לקבלת סיוע משפטי ולצורך הגשת בקשת פש"ר - הדבר לא ישפיע על ההחזר החודשים שייפסק לחייב, אם יבחר להישאר בהליכי הוצל"פ כן מוצעים תיקונים לפקודת פש"ר – קביעת מנגנון הפטר אוטומטי לחייבים המופנים מהליכי הוצל"פ ואין כל תועלת בניהול הליכים או בדרך של הרחבת סע' 18(ה)(א)(3) לפק' פש"ר; חיוב נימוקים מיוחדים אם נקבע החזר חודשים גבוה מזה שנקבע בפש"ר תיקון סעיף 69א 26א. בסעיף 69א לחוק העיקרי, במקום "מנהל בתי המשפט" יבוא "מנהל מערכת ההוצאה לפועל". תיקון סעיף 69יא 27. בסעיף 69יא לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (1) אחרי "כעבור 30 ימים" יבוא "מיוזמתו או"; (2) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "ולא הגיש" יבוא "או שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג;"; (2) סעיף קטן (ב) – בטל; (3) בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במלים "התייצב חייב" – תימחק. תיקון סעיף 69יב 28. בסעיף 69יב לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), במקום המילים "בסעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "בסעיף 69יא(א)", ובסופו יבוא "ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור או הזמנה לחקירת יכולת, לפי המוקדם, ובלבד שהחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור או לחקירת יכולת כאמור ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "המהוות" יבוא "והטעמים המהווים"; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל." תיקון סעיף 69יג 29. בסעיף 69יג לחוק העיקרי – לדיון 18/9/2008 (1) בסעיף קטן (ב) – (א) ברישה, במקום "רשאי ראש ההוצאה לפועל לברר" יבוא "יברר רשם ההוצאה לפועל, במידת האפשר / [תיקון מוצע - "ככל הניתן בנסיבות העניין,", ובמקום "ולתת" יבוא "ורשאי הוא לתת"; אין שינוי מהותי אלא שימוש בהגדרה "כתב ויתור על סודיות" שבסעיף 7 לחוק (ב) בפסקה (5), במקום "על נכסי החייב, חובותיו ומקורות הכנסתו" יבוא "וגובה הכנסתו ומקורותיהעל החייב"; הצעת הממשלה מוצע נוסח חלופי לפסקה (ב)- (ב) בפסקה (5), במקום "ומקורות הכנסתו" יבוא "וגובה הכנסתו ומקורותיה, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל", ובסופה יבוא "או שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, בהתאם להוראות סעיף 7א(א2)"; מוצע תיקון חלופי – ראו להלן: (2) בסעיף קטן (ג), אחרי "לגבי יכולתו" יבוא "או להציג מסמכים שנדרש להציגם" [והמילים "בשל בזיון ההוצאה לפועל" – יימחקו"13] ובסופו יבוא "ובלבד שגובה החוב הפסוק עולה על 500,000 שקלים חדשים"; מוצע במענה לדרישה לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להפעיל סנקציות כדי לחייב התייצבות, מתן עדות ומסירת מסמכים – להבהיר שהרשם מוסמך במעמד ההבאה או הבירור לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות לו בסעיף 67(ב) שעניינו חקירת יכולת. גרסה חלופית לפסקה (2) שלעיל: (2) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט."; [מטרת השינוי להפנות בצורה מדויקת לכותרת של סעיף 73 לחוק בתי המשפט; אם הגרסה החלופית נכנסת – אין צורך להתייחס לסעיף 69יג(ג) בהוראת השעה של ביטול המאסרים] (3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא – סוכם בדיון שהחזקה לפי סעיף זה תתוקן כך שהקביעה שרואים את האדם כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו תהיה בשיקול דעת הרשם ולא אוטומטית. סוף פרוטוקול הישיבה מיום 19052008. "(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך: (1) למלא הצהרה בדבר יכולתו; (2) לחתום על כתב ויתור על סודיות; (3) למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו; (4) להציג מסמכים שנדרש להציגם." תיקון סעיף 70 30. בסעיף 70 לחוק העיקרי – גרסה א' – להשאיר את הקיים; (1) [גרסה ב' / גרסה ג':] בכותרת השוליים, במקום "בשל בזיון ההוצאה לפועל" יבוא "בעל יכולת" / "בעל יכולת בשל אי תשלום חוב"; (2) במקום סעיף קטן (א) יבוא: לעניין הנוסח מוצע להחליף את ס"ק (א). גרסאות לעניין הסכום – ללא סכום / 1000 / 2000 / 10000 / 500000 ₪ הסתייגות חברת הכנסת זהבה גלאון: מוצע כי הסכום המינימלי להוצאת פקודת מאסר יהיה 10000 ₪; לחלופין - זוכה יחיד – ניתן ליתן צו מאסר כשהחוב עולה על 2,500 ₪ ובזוכה שהוא חברה –רק בגין חוב העולה על 10,000 ₪. "(א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב שחובו הפסוק או חובותיו הפסוקים במצטבר עולים על ...שקלים חדשים, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו, על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב14, או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו ללא הסבר סביר15, ובלבד שטרם חלפו שלושה / שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור. (2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב." (3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: חלופה א' - בדיון בוועדה ביום 14/8/2008 ציין היו"ר כי היא תישאר אם סכום המינימום יישאר 10000 או יותר; חלופה א' - "(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ובהגבלות אחרות שהוטלו על החייב לפי פרק ו'116. חלופה ב' - אם יוחלט על סכומי מינימום נמוכים יותר - תחול חלופה זו ח"כ זהבה גלאון – תומכת בחלופה ב'; אם לא תיקבע כגרסת הוועדה מבקשת להגיש כהסתייגות חלופה ב' - "(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב וכי לאור הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה שיש בהם כדי להביא לתשלום החוב17. (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, לעכב החלטה לפי סעיף זה לתקופה של 30 ימים אם ראה שהחייב מעוניין בייצוג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק."; הסתיגות ח"כ זהבה גלאון - לבטל את מבחן הזכאות הכלכלית לגבי הטלת מאסר על החייב. לחילופין בלבד – מוצע להשאיר את מבחן הזכאות הכלכלית אבל להעלות את רף הזכאות לגבי הנושאים הנ"ל * תחילה - בהצעת החוק הממשלתית המקורית הוצע שהוראה זו תיכנס לתוקף רק לאחר שנתיים ממועד פרסום החוק (4) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות"; (5) בסעיף קטן (ה), במקום הקטע החל במילים "לפי סעיף קטן (א)(1)" נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד) ועד המילים "שהומצאה התראה לחייב" יבוא "לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה," במקום "משלוח ההתראה" יבוא "המצאת ההתראה", ובסופו יבוא "וכי החייב רשאי לבקש עיכוב של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים עד שימנה לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי."; הסתיגות ח"כ זהבה גלאון - לבטל את מבחן הזכאות הכלכלית לגבי הטלת מאסר על החייב. לחילופין בלבד – מוצע להשאיר את מבחן הזכאות הכלכלית אבל להעלות את רף הזכאות לגבי הנושאים הנ"ל (6) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: אם המאסר הוטל במעמד החייב אין טעם במשלוח התראה; אם החייב הובא לדיון בצו הבאה או לפי הוראות פק' מאסר שהוצאה – ניתן יהיה לבצע את המאסר מייד, מבלי להמתין (אחרת שוב יהיה צורך להביאו בצו הבאה..) "(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה, והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם, צו מאסר שניתן במעמד החייב, בדיון שאליו הובא בצו הבאה או לפי הוראות צו מאסר, ניתן יהיה לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי." הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת – טרם נדון יועבר לסוף הצעת החוק X. (א) בתקופה שמתום 12 / 24 חודשים מיום תחילתו של חוק זה ולמשך 36 / 24 חודשים, יקראו את הסעיפים 69המפורטים להלן כך: (1) בסעיף 4א(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף... לחוק זה, במקום "58 ו-70" יקראו "ו-58"; (2) בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף... לחוק זה, המילים "70," – לא ייקראו; שר המשפטים מציע שתקופת הוראת השעה תהיה של שנתיים, וכן לקבוע הוראה שתאפשר לשר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט לשנות את התקופות ואת הסכומים (כמו לגבי ההגבלות הנוספות) (3) בסעיף 69יג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף... לחוק זה – סעיף קטן (ג) - לא ייקרא; (4) סעיף 70 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף... לחוק זה – לא ייקרא; (5) בסעיף 74(ב) לחוק העיקרי – במקום "7א, 69ג עד 69יג ו-70" יקראו "7א ו-69ג עד 69יג"; (6) בסעיף 74יג לחוק העיקרי, במילים "לרבות מאסרו של החייב" – לא ייקראו. גרסה התואמת את עמדת המוסד לביטוח לאומי כפי שהובעה בדיון בוועדה ביום 20/8/2008 (א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חוב מזונות בסכום העולה על ....שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-197218. הרחבת הוראת הדיווח - כך שתחל כבר ממועד כניסת החוק לתוקף והדיווח יתייחס גם לשינויים הקבועים שנעשו בסעיפים 70 ו-74 לחוק. (ב) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד תום ארבע שנים ממועד זה ידווח שר המשפטים, מידי שישה חודשים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על יישום הוראות פרק ז'2 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, לרבות בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), ועל השפעתו על תשלום חובות בהליכי הוצאה לפועל." תיקון סעיף 74 31. בסעיף 74 לחוק העיקרי – הסתייגות של ח"כ דוד רותם: הסיפה החל במילה "ובסופו" – תימחק; (1) בסעיף קטן (א), המילים "הקטין או הנכה" – יימחקו, ובסופו יבוא "אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב או להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו'1."; (2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "וחלפו 7 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-7 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי."; לדיון מחדש (3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: הסתייגות ח"כ גלאון: 1. אחרי פסקה (4) יבוא: (5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) הוראות סעיף זה יחולו על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות." 2. סעיף קטן (א1) של הוראת השעה בעניין ביטול המאסרים – יימחק (לנסח בהתאם). "(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק, וטרם חלפה שנה / ... ממועד המצאתה או מיום שניתן נגדו צו מאסר בתיק האמור.";19 (4) בסעיף קטן (ד), במקום "48 שעות" יבוא "24 שעות"; תיקון סעיף 74ו 32. בסעיף 74ו(1) לחוק העיקרי, אחרי "צירף לבקשתו תצהיר" יבוא "הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א)". תיקון סעיף 75 33. בסעיף 75 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם: (1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; (2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה. לדיון מחדש ייתכן שהממשלה תגיש הסתייגות למחיקת ס"ק זה (ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-198120, כאילו היו פקדון. (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית." תיקון סעיף 76 לדיון מחדש + נוסח החוק 34. בסעיף 76 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יבוא: "(א) הגישו זוכים אחדים מספר בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות של הזוכה או הזוכים לחשבון החוב של הזוכה שנקטו בהליך בהליכים שבעקבותיו שבעקבותיהם נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות שהוציאו, ובשניה, ; התקבלו כספים כאמור עקב הליכים זהים שנקטו בהם מספר זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו תחילה לחשבון החוב של זוכים אלה בלבד, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; בסעיף זה - יראו בעיקול ומכירה כהליך אחד. (א1) נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור בסעיף קטן (א), ייזקפו לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לפי סעיף 74יא, לא יעלה הסכום שייזקף תחילה לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה מביניהם; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך האמור. (א2) התקבלו כספים, אשר עולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו בהליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את ההפרש לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. (ב) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בראשונה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לחשבון חוב המזונות, בשלישית לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, והיתרה לפי הוראות סעיף קטן (א2) לחשבון החוב של שאר הזוכים בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. (ב1) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75." תיקון סעיף 80 35. בסעיף 80 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "שלו" יבוא "או של עובד מערכת ההוצאה לפועל"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "שופט בית המשפט המחוזי לפני בית המשפט המחוזי" יבוא "שופט בית משפט שלום לפני בית משפט שלום"; (3) בסעיף קטן (ב1), הסיפה החל במילים "אולם ערעור כאמור" – תימחק. תיקון סעיף 81א 36. בסעיף 81א(א) לחוק העיקרי – נוסח החוק (1) הסיפה החל במלים "הסכום הנקוב" - תימחק; (2) סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) – בטלים. תיקון סעיף 81א2 36א. בסעיף 81א2 לחוק העיקרי – נוסח החוק (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ובתובענה לתשלום שטר"; (2) במקום הרישה עד "באותו סעיף" יבוא "הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי הענין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שניתן היה לבצעה לפי חוק זה"; (3) בסופו יבוא "או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט." הוספת סעיף 81א3 36ב. אחרי סעיף 81א2 לחוק העיקרי יבוא: נוסח החוק "ריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב 81א3. (א) סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א) או הסכום הנקוב בשטר (בסעיף זה – סכום התביעה) ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או – לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-196121 (בסעיף זה – חוק פסיקת ריבית והצמדה), והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) ו-81א(ד)(1), לפי העניין; בסעיף קטן זה "מועד הפירעון" – התאמה להוראות סע' 58 לפק' השטרות (1) לעניין שטר – אם היה השטר בר פירעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפרעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות [נוסח חדש]22. (2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל. בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. (ב) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (א) ולא הוגשה התנגדות, יווספו לסכום החוב, החל ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; לעניין זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, במקום הוראות הסעיפים קטנים (א) ו-(ב): (1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן- ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שלעניין ריבית הסכמית, אין המדובר בריבית המנוגדת לכל דין ; (2) נקבע בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או אם נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין שלילה מלאה ובין שלילה חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק. (ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג). (ה) על ריבית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה. (ו) בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה. תיקון סעיף 81ג 39. בסעיף 81ג לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף 69ד(א) או סעיף 69ט" יבוא "סעיפים 66א , 69ד(א) או 69ט או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-199923, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב)"; (2) סעיף קטן (ג) – בטל ; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "נכסיו או מקורות הכנסתו" יבוא "נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי, חובותיו, הוצאותיו, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל". הוספת תוספת ראשונה, תוספת שניה תוספת שלישית, תוספת רביעית ותוספת חמישית 40. אחרי סעיף 88 לחוק העיקרי יבוא: "תוספת ראשונה (סעיף 6(ג)) פרטים טעוני אימות 1. שם פרטי ושם משפחה. 2. מספר זיהוי. תוספת שנייה (סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2), 7ב(א3)) חלק א' טור א' הגורם טור ב' סוג המידע 1. המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי 2. כונס הנכסים הרשמי מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים לדיון מחדש24 3. מרשם האוכלוסין מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל 4. רשם האגודות השיתופיות מידע על הכנסות ושעבודים של חייב שהוא אגודה שיתופית לדיון מחדש 5. רשם העמותות מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא עמותה לדיון מחדש 6. רשם המפלגות מידע על נכסים, הכנסות ושעבודים של חייב שהוא מפלגה לדיון מחדש 7. רשם החברות והשותפויות מידע על מניות בבעלות החייב, מידע על זכויות החייב בשותפות, מידע על היות החייב דירקטור או נושא משרה אחר בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, מידע על שעבודים על נכסי החייב 8. רשם כלי שיט מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם החייב 9. רשם כלי טיס מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות על שם החייב 10. רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם החייב 11. הממונה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה מידע על ציוד מיכני הנדסי הרשום על שם החייב 12. מינהל מקרקעי ישראל מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין שבניהול מינהל מקרקעי ישראל 13. מרשם המקרקעין מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין 14. תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין מידע על זכויות של החייב לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד. 15. רשם המשכונות מידע על משכונות על נכסי החייב לדיון מחדש 16. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים או שירותי בעלי רישיון רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת)25 מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לדיון מחדש 16א. חברת החשמל , בעל רשיון חלוקה ובעל רשיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-199626 מידע על סך הוצאות החייב בגין צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לדיון מחדש 17. חברות כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו, על הלוואות שהחייב קיבל מהחברה במהלך ששת החודשים שקדמו למועד מתן הצו שטרם נפרעו ועל נכסי החייב 18. תאגיד בנקאי זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות שבתוקף שניתנו לבקשת החייב במהלך ששת החודשים שקדמו למועד מתן הצו והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד הבנקאי במהלך ששת החודשים שקדמו למועד מתן הצו / שטרם נפרעו. [הערת איגוד הבנקים - יש להגביל רק למידע כאמור הנוגע לחייב יחיד] לדיון מחדש 19. מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-198127 זכויות החייב כלפי המבטח, והלוואות שהחייב קיבל מהמבטח במהלך ששת החודשים שקדמו למועד מתן הצו שטרם נפרעו לדיון מחדש 20. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-200528 זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת, והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה במהלך ששת החודשים שקדמו למועד מתן הצו שטרם נפרעו. לדיון מחדש 21. הנהלת בתי המשפט29 פסקי דין בתובענות לסעד כספי או בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים כנגד החייב והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה – "הליך חדלות פרעון" – הליך של פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, הליך של פירוק לפי פקודת החברות, פקודת האגודות השיתופיות או חוק העמותות, הליך של כינוס נכסים לפי פקודת החברות, או הליך של פשרה או הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות." חלק ב' טור א' הגורם טור ב' סוג המידע 1. תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו 2. חברת כרטיסי אשראי פירוט הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו תוספת שלישית (סעיף 7ב(א1)) 1. מרשם האוכלוסין 2. רשות הרישוי 3. רשויות מקומיות 4. המוסד לביטוח לאומי לדיון מחדש 5. חברת החשמל בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 6. בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לווין לפי חוק התקשורת 7. בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים. תוספת רביעית (סעיף 7ב(א1)) כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב 1. כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים. 2. כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם. תוספת חמישית (סעיף 22) מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול 1. מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-199530, אך למעט מערכת מחשבים. 2. מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב. 3. טלפון נייח או טלפון נייד. 4. מכונת כביסה." תיקון פקודת המסים (גביה) 40. בפקודת המסים (גביה)31, במקום סעיף 11 יבוא: "נכסים שאינם ניתנים לעיקול 11. על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחויבים." תיקון פקודת הסמים המסוכנים הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף 41. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-197332 בסעיף 36ג(ג), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)". תיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 42. בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-197533, בסעיף 7, בפסקה (3), בסופה יבוא "או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-196734". תיקון פקודת פשיטת הרגל 43. בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-198035 - (1) בסעיף 86 – (א) בפסקה (2), אחרי "כלי מיטה," יבוא "ציוד רפואי, תרופות,", ובמקום "אחרים שהם" יבוא "אחרים, והכל אם הם"; (ב) אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי; (7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."; (2) אחרי סעיף 242 יבוא: "תוספת (סעיף 86(7)) מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 86(7) 1. מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-199536, אך למעט מערכת מחשבים. 2. מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב. 3. טלפון נייח או טלפון נייד. 4. מכונת כביסה." תיקון חוק שיקים ללא כיסוי 44. בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-198137, בסעיף 3ג(א), במקום "סעיף 69ד(א)(2)" יבוא "סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2)". תיקון חוק בתי המשפט 45א. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 37(ב), פסקה (2) – תימחק. תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף 45. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-199838 בסעיף 35(ד), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)". תיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף 46. בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-200339, בסעיף 19(א), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)". תיקון חוק איסור מימון טרור הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף 47. בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-200540, בסעיף 26(א), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)". תיקון חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות הסתייגות ח"כ דוד רותם – למחוק את הסעיף 48. בחוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-200541, בסעיף 8(א), במקום "סעיף 22" יבוא "פסקאות (1) עד (6) לסעיף 22(א)". תחילה, תחולה והוראות מעבר – טרם אושר 49. (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים… תחילתו של חוק זה ביום תאריך עברי (תאריך לועזי)42 / ששה חודשים מיום פרסומו. תחילה – מסירת מידע על החייב (ב) תחילתם של סעיפים 7א, 7ב ו-7ב1 כנוסחם בסעיפים 10, 11 ו-11א לחוק זה תהיה לעניין הגורמים המפורטים להלן, במועדים אלה: 5/2009 – ביטוח לאומי, מרשם אוכלוסין, רשות הרישוי, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס מרשם המקרקעין ? (1) הגורמים המפורטים בפרטים 2, 4, 5, 6, 7, 12, 15 ו-17 בחלק א' ובפרט 2 בחלק ב' בתוספת השנייה - תאריך עברי (תאריך לועזי) / תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; 8/2009 – כנ"ר, רשם אגודות שיתופיות, רשם עמותות, רשם מפלגות, רשם חברות ושותפויות, רשם משכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות אשראי (2) הגורמים המפורטים בפרט 18 בחלק א' ובפרט 1 בחלק ב' בתוספת השנייה ­– תאריך עברי (תאריך לועזי) / אחד עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה; 10/2009 – תאגידים בנקאיים החלה הדרגתית עד 11/2011– הממונה על רישום צמ"ה, חברות משכנות, בזק (בעלי רשיון טלפון נייח), חב' חשמל (בעלי רשיון הספקה לפי חוק משק החשמל), בעלי רשיון טלפון נייד, חברות ביטוח, חברות מנהלות (3) הגורמים המפורטים בפרטים 11, 14, 16, 19 ו-20 בחלק א' בתוספת השנייה ובפרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השלישית – החל ביום שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בצו, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לעניין גורמים שונים ובלבד שהחלת הסעיפים האמורים ברישה תושלם לא יאוחר מיום X / מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה (בפסקה זו – המועד הקובע); לא הושלמה ההחלה עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים לעניין הגורמים כאמור בפסקה זו במועד הקובע. (ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לדחות בצו את המועדים האמורים בסעיף זה לתקופה שלא תעלה על שלושה / שישה חודשים, אם שוכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת. (ג) תחילתם של סעיפים 4, 5(א), 5ג, 5ז, 45ב ו-69א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים ...לחוק זה תהיה ביום ....(1 בינואר 2009) ייחוד כהונת רשם – גרסאות אפשריות להוראת תחולה ומעבר (ד) הוראות סעיף 3(א) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף ...לחוק זה, יחולו על מי שמונה לרשם הוצאה לפועל מיום התחילה ואילך / יחולו על מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ערב יום התחילה בתום ...שנים מיום התחילה. (ד) הוראות סעיף 5ז לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף...לחוק זה, יחולו לגבי תלונה שהוגשה לאחר מועד תחילתו של הסעיף האמור. תחילה – סעיף 38 (ה) הוראות סעיף 38 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, יחולו גם על הסכמי משכנתה ועל הסכמי משכון שנכרתו לפני יום התחילה; ואולם הוראות סעיף קטן (ג) של אותו סעיף43 יחולו על הסכם כאמור, שפורש בו כאמור בסעיף 38(ג) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, שביום התחילה חלפו לפחות חמש שנים ממועד כריתתו ושהחייב שילם את התשלומים לפיו; לעניין זה, לא יראו חייב שלא שילם לכל היותר ששה תשלומים במועד שנקבע לפירעונם, כמי שלא שילם את התשלומים לפי ההסכם; יראו הסכם כאמור ככולל הוראה שהגנת דירת המגורים שתחול תהיה בהתאם להוראות סעיף 38(ג) כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה44; בעת העמדת סידור חלוף רשאי רשם ההוצאה לפועל להתחשב בכך שההסכם נכרת לפני יום התחילה. הסתייגות ח"כ זהבה גלאון – סעיף 38 יוחל גם על הסכמים שנכרתו לפני יום תחילת החוק, וזאת בכפוף לשק"ד רשם ההוצל"פ; לחילופין בלבד– רשם ההוצל"פ יהא רשאי להחיל את הוראות הסעיף גם על הסכמים שנכרתו לפני יום תחילת החוק, אם סבר כי לא הוסבר לחייב כנדרש משמעות הוויתור על זכותו לפי ס' 38. (ו) הוראות סעיף 80(ב) ו-(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף ...לחוק זה יחולו על ערעור שהוגש מיום התחילה ואילך. ************************************************************************************* נספח מס' מ-260/א' (פ/992/17) הסתייגויות להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ..), התשס"ט–2008 לשם החוק אין הסתייגויות לסעיף 1 חברי הכנסת ...מציעים: מרץ-יחד (גלאון, אורון, ביילין, כהן ווילן) - 2 הסתייגויות לדיבור ח"כ עתניאל שנלר – הסתייגות לדיבור לסעיף 2 אין הסתייגויות ענינים שמחייבים התייחסות הממשלה (לא בהצעת החוק)– 1. פרסום רשימה מעודכנת של קופות גמל והגופים המתפעלים אותן – שאליהם יש להמציא צוי עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בידן 2. אגרות מופחתות בהליכים שננקטים ע"י מספר זוכים במקביל 3. אגרות במסלול המקוצר ***************************************************************************************