חומר רקע
1תקנות חובת מכרזים-ביטול2008 ו בתשרי תשס"ט 5 באוקטובר 2008
לכבוד
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
מר מנחם בן ששון
ביטול תקנה 3 (10) לתקנות חובת המכרזים
במסגרת התיקון הכללי אשר מועלה בועדת חוקה חוק ומשפט הוחלט, בין היתר, לבטל את תקנה 3(10) לתקנות חובת המכרזים אשר עניינה מתן פטור ממכרז כאשר ההתקשרות הינה לשיווק תוצרת חקלאית אשר ייצורה נובע ממחקר חקלאי שנעשה ביוזמת הממשלה.
התשתית העובדתית
1. מנהל המחקר החקלאי הינו מוסד מחקר המצוי במשרד ממשלתי (משרד החקלאות). הבנוי משישה מכוני מחקר ,שני מרכזי מחקר (בצפון ובדרום) וחוות ניסויים במרכז. הנהנים העיקרים מהמחקר החקלאי הינם החקלאים, תעשיות חקלאיות וציבור הצרכנים . מדובר במוסד מחקר אשר שליש מהוצאותיו מותנה בהכנסותיו.
2. ככלל, מינהל המחקר החקלאי אינו מגדל תוצרת חקלאית כגידול מישקי ומרבית הגידולים הינם פועל יוצא ממחקר. ומכאן, כי נראה שתקנה זו אשר עניינה שיווק תוצרת חקלאית אשר נובע ממחקר חקלאי מצויה בשימוש ייחודי של מינהל המחקר החקלאי . היות ומינהל המחקר הינה יחידה אשר הוצאותיה תלויה בהכנסותיה כאמור, יש משמעות כבדת משקל למכירת תוצרת חקלאית זו אשר מהווה חלק משמעותי מהכנסות היחידה. (בנווה יער לדוגמא מדובר בשליש מהכנסות היחידה אשר באמצעותם משולמים, בין היתר, משכורות למשרות אשר אינן משרות תקן ומימון מחקרים).
3. מבין יחידות מנהל המחקר החקלאי אשר מוכרות תוצרת חקלאית העיקריות שבניהן הינן מרכז מחקר נווה יער אשר בצפון, המכון למדעי הצמח וחוות המרכז הכול כפי שיפורט:
מכירות לשנת 2008:
נווה יער
1. חיטה לתחמיץ: בסך של 360,000 ₪.
2. רימונים מזנים שונים בסך של 12,000 ש"ח
3. חימצה בסך של 205,000 ש"ח
4. גרעיני חמניות בסך של 250,000 ש"ח
5. שקדים בסה"כ 25,000 ש"ח
מכון למדעי הצמח
1.אבוקדו: 18,820 ₪
2.שתילים 17,754 ₪
2.ליצי 19,800 ₪
4.אגוזי אדמה 4800 ₪
5.מנגו 16700 ₪
6.זיתים 6000 ₪.
חוות המרכז
1. חיטה כ 270,000 ₪.
2. תלתן כ 210,00 ₪
3. כללי 20,000 ₪
ההליך אשר ננקט על ידי החווה ו/או המכון הינו כדלקמן:
1. ניסוח מפרט בו מתוארים כל הנתונים המתארים את המוצר: סוג זן, כמויות משוערות, גודל השטח, מועד הקציר המשוער, תנאים ומגבלות בהתאם לדרישות החוקר .
2. מפרט זה נשלח לכל מי שעוסק בתחום. יצוין בהקשר זה כי הפנייה הינה לספקים קטנים היות ומדובר בכמויות תוצרת קטנה. פניה בבקשה לקבל הצעות מחיר. ההצעה הגבוהה היותר היא זו המתקבלת.(החריגים לכך יכולים להיות ניסיון רע עם אחד המציעים )
3. אמרכל היחידה מעביר את כל ההצעות לועדת מכירות תוצרת חקלאית ( מצ"ב כנספח א)
4. ועדת המכירות מקבלת את ההחלטה ( מצ"ב נספח ב').
5. ההליך מתחילתו ועד סופו אורך ימים ספורים.
מדוע הליך המכרז הפתוח אינו מתאים לתוצרת חקלאית אשר הינה פועל יוצא של מחקר חקלאי?
יוער כי מינהל המחקר החקלאי מודע לפטור אשר מצוין בפסקה 3(1) אשר עניינו התקשרויות ששווין אינו עולה על 43,000 ₪ ויתכן כי חלק מהמכירות התוצרת החקלאית מצויות בגדרו של פטור זה. (כך למשל, המכירות של המכון למדעי הצמח). יחד עם זאת, מסיבות אשר יפורטו בהמשך, יש מקום לטעמינו ליחד פטור מיוחד לתוצרת החקלאית ללא קשר לשווי העסקה. פטור זה יאפשר לשמור על הגמישות הנדרשת מבלי לזנוח את עקרון השוויון ועקרונות המשפט המנהלי שפרוסים על פני כל העסקאות כולן.כמו כן קיומו של פטור זה יאפשר לנו לקבל הצעות העולות על הסכום הקבוע בתקנה זו.
ככל שמדובר בתוצרת חקלאית אשר הינה פועל יוצא של מחקר ,הליכי "המכרז הפתוח" אינם מתאימים , לעניות דעתנו, בשל הסיבות הבאות:
1. כמות התוצרת: במרבית המקרים של מכירת התוצרת החקלאית במינהל (היות ובדרך כלל אין מדובר על גידול מישקי): מדובר בזנים רבים ושונים אשר כל אחד מהם הוא בכמות קטנה, במועד קטיף אחר, ממחקר אחר, חוקר אחר. במקרים כאלה הכמות והמחיר אשר יקבלו בגינה אינם מצדיקים פרסום מכרז.
2. פרסום מכרז מחייב כידוע את המציע לעמוד בתנאים ובמפרט אשר פרסם במכרז. במינהל המחקר החקלאי לא ניתן להתחייב בעת פרסום מכרז פתוח על הכמות והאיכות של התוצרת החקלאית. כן מועד הקטיף/קציר אינם מועדים ידועים ותחומים מראש כבגידול מישקי רגיל, שכן הם עתידים להשתנות במהלך הגידול בשל צרכי המחקר והחוקר (לעיתים עניינו של המחקר עצמו הוא מועד ההבשלה) .כמו כן ישנם משתנים אשר קיימים בכל תוצרת חקלאית והם: פגעי מזג אויר, מזיקים וכו.' כל אלה אינם מאפשרים פרסום מכרז פתוח על כל הפרטים המהותיים הנדרשים. עובדה זו הינה בעיתית בשני מישורים. האחד:המינהל עלול להיות חשוף לתביעות של המציעים לאור הפער אשר עלול להיווצר בין הפרסום לבין התוצרת בסופו של הליך. השני: המינהל עלול להיות חשוף לתביעת המציעים הפוטנציאלים אשר לא התמודדו במכרז לאור הפרטים אשר היו ידועים ביום פרסום המכרז הפתוח, פרטים אשר השתנו לאחר מכן.
3. היות ומדובר בתוצרת חקלאית, הרוכשים מעוניינים לראות את התוצרת ולשם כך יש להמתין למועד הקטיף.כפועל יוצא מהדברים האמורים המכירה מתבצעת ככלל עם הבשלת הפרי או בסמוך לכך. במועד זה אין די זמן להליכי המכרז הפתוח שכן לתוצרת חקלאית, יש כידוע, חיי מדף קצרים ומשכך המכירה צריכה להיות מיידית.
4. זאת ועוד, הקטיף מתבצע בדרך כלל על ידי הרוכש. רוכשים אלה מחויבים להיות אנשים האמונים על החוקרים היות והם נכנסים לחלקות מחקריות שונות אשר בשטח המינהל ואמורים לקטוף אך ורק את הסחורה מבלי לפגוע בחלקות אחרות .
5. באם נחויב לפרסום מכרז פתוח הרי כי לא נוכל למכור את התוצרת החקלאית האמורה והכנסות אלה ירדו לטימיון. יצוין עוד בהקשר זה כי אם המינהל לא יוכל למכור את התוצרת החקלאית הרי כי נאלץ להשמיד אותה דבר הגורר, גם הוא, עליות וזאת מעבר להפסד הכספי בגין ביטול המכירה.
6. נראה כי ההליך הקיים כיום לפיו מחד- קיים פטור מחובת המכרז ומאידך- המינהל נוקט בכל הדרכים על פי כללי המינהל התקין, משרת בצורה המיטבית את האינטרסים של כל הגורמים המעורבים.
מכרזים ממוכנים
1. במסגרת התיקונים מוצע לקיים מכרז ממוכן מהיר (סעיף 19 ד') אשר על פניו יכול להתאים למכירת תוצרת חקלאית שכן הוא נדרש למניעת נזק או במקרים בהם שווי ההתקשרות אינה עולה על 380,00 ₪. כמו כן מכרז ממוכן זה מאפשר לסיים את הליכי המכרז בימים ספורים, דבר אשר הינו בעל חשיבות רבה לאור המתואר.
2. בבדיקה אשר ערכתי עם מקבלי ההצעות ועם חשב מינהל המחקר החקלאי עולה כי מכרז ממוכן זה לא יוכל לסייע במקרה נשוא בקשה זו, שכן האוכלוסייה אשר מציעה את הצעותיה למינהל (בקניית התוצרת החקלאית בכמויות אשר יש למינהל להציע) הינה בחלקה הגדול אוכלוסייה אשר אינה נגישה למחשב/אינטרנט ומגישה את הצעותיה בכתב יד. (בבדיקה עם נווה יער עולה כי כ 80% מההצעות הינן כאלה).
3. משכך, מכרז ממוכן ימנע מאוכלוסייה רלוונטית להגיש את הצעותיה לקניית התוצרת דבר אשר יביא הן לפגיעה בהם והן לפגיעה במינהל המחקר החקלאי.
4. כמו כן, לאור טבעה ואופיה של התוצרת החקלאית הרוכשים מעוניינים לראות את התוצרת טרום קנייתה.
סיכומם של דברים:
• יחידת מינהל המחקר החקלאי הינה יחידת סמך אשר הוצאותיה מותנות בהכנסותיה.
• חלק מהכנסות אלה הינן מכירת התוצרת החקלאית אשר הינה פועל יוצא מהמחקר. סיכול מכירת התוצרת החקלאית יסכל במקרים מסוימים (בשל הפגיעה בהכנסות) את המשך המחקר אשר חשוב לכלל חקלאי ישראל.
• מכירת תוצרת חקלאית אינה מתאימה (כך לדעתנו) להליכי המכרז הפתוח ולצערנו אינה מתאימה גם להליכי המכרז הממוכן.
• כיון שכך, מבוקש להשאיר פטור זה על כנו. מנהל המחקר החקלאי יעביר כל דו"ח אשר ידרש ממנו על היקפי המכירות לרבות הפרוטוקולים של ועדת המכירות אם ידרש לכך, באופן שניתן יהיה לראות כי המכירה נעשית על פי כללי מינהל תקין.
בכבוד רב
בת עמי הלווינג, עו"ד