חומר רקע
רישוי
מכשירים רפואיים מיוחדים
בישראל
: CT ו-
MRI
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה
:
מיכל טביביאן מזרחי
אישור
:
שרון סופר
,
ראש צוות
ב ה "כ
תמוז תשס
ח"
28
ב
יולי 2008
הכנסת
,
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-גו
ריון
,
ירושלים 91950
:' טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
פקס
:
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת הלשכה המשפטית של הכנסת והוא עוסק בשני מכשירי ההדמיה המרכזיים
במערכת הבריאות
: CT ו-
MRI
.
המסמך מציג את חובת הרישוי של מכשירים אלה כפי שהיא מופיעה
בחקיקה הראשית והמשנית
,
את הנימוקים להגבלת
מספר המכשיר
ים המותרים לשימוש
ואת
הקריטריונים שנקבעו למתן רישיונות
.
נוסף לכך מציג המסמך מידע לגבי פיזור המכשירים במחוזות
המדינה השונים ונגישות האוכלוסייה אליהם
.
בסיום המסמך מוצגים נתונים על שיעור המכשירים לנפש
הנהוג במדינות המפותחות
.
ה
מסמך
מתייחס ל
חמש
סוג
י
ות עקרוניות
:
1.
פיזור
המכשירים בחלוקה למחוזות המדינה - בשני מחוזות
,
דרום ומרכז
,
שיעור מכשיר
י CT
לנפש
נמוך מזה שנקבע בתקנות
.
בארבעה מחוזות
,
צפון
,
חיפה
,
מרכז ודרום
,
שיעור מכשיר
י MRI
לנפש נמוך
מזה שנקבע בתקנות
. מ
חוז ת
"
א הוא המחוז היחידי בו השיעור לנפש הן של מכשירי CT
והן
של
מכשירי MRI
,גבוה משיעור המכשירים לנפש שנקבע בתקנות
.
2.
ביצוע
הערכות צרכים במשרד הבריאות ו
איסוף מידע לגבי
השימוש במכשירי CT ו-
MRI
-
למשרד
הבריאות אין נתונים לגבי הבדיקות שבוצעו בשנים 2006-2007 במכשירי הנ
. ל"
היעדר נתונים אלו עומד
בניגוד לחובת הדיווח שקבע מש
רד הבריאות בתקנות מכשירים מיוחדים שהביא הוא עצמו לאישור
בוועדת העבודה
,
הרווחה והבריאות של הכנסת
.
3.
השיקולים הכלכליים שהובילו להגבלת הרישיונות למכשיר
י
ם רפואיים מיוחדים
-
קביעת
קריטריונים למתן רישיונות למכשירים רפואיים מיוחדים
,
בישראל כמו גם בעולם כולו
,
נשענת
בעיקרה על שיקולים כלכליים
,
בראשם הרצון למנוע עליה בהוצאה הלאומית לבריאות
.
כדי לרסן את
ההוצאה לבריאות
,
מדינות רבות דרשו ממתכנני מדיניות הבריאות להעריך את צרכי האוכלוסייה
ולכונן תהליך של מתן רישיונות לפי צורך
)Certificate of Need
(בייחוד עבור טכנולוגיות רפוא
יות
.
4.
סוגיית הבעלות על המכשירים
- התקנות מגבילות את מתן ה
רישיונות
למכשירים לבתי חולים
,
או לכל
הפחות מעניק
ות
להם עדיפות
על פני יזמים פרטיים
.
נושא
זה
נידון גם בבג
צ "
אשר
קבע כי תקנות
אלו
סבירות וחוקתיות
:
הן הותקנו לתכלית ראויה הנגזרת ממדיניות בריאות כוללת המת
חשבת בסך
ההוצאה הציבורית לרפואה
,
והמאזנת בין צרכי הרפואה
של הפרט להוצאה הציבורית של הכלל
;
הן
מידתיות משום שישנם מספיק מכשירים רפואיים המספקים את הצרכים המקומיים
.
כמו כן אישר
" בג
צ כי הפגיעה בחופש העיסוק במסגרת פקודת בריאות העם הקובעת תנאים לקבלת רישיון
,
נק
בעה
בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל
,
שנועד לתכלית ראויה
,
ובמידה שאינה עולה על הנדרש
.
5
.
השוואה בינלאומית
-
השיעור הממוצע במבחר מדינותOECD
עומד על20.6
מכשיריCT
למיליון נפש
)17.7
מכשירים לפיWHO
( ,ו -
9.8 מכשיריMRI
)
6.45
מכשירים לפיWHO
.(בהתייחס ל
נתונים הללו
ישראל מצויה בפער עצום ביחס למדינות העולם המפותחות
.
לפי חישוב שערכנו שיעור מכשירי CT
למיליון נפש עומד בישראל על7.18
,
ואילו שיעור מכשיריMRI
עומד על1.5 למיליון נפש
.
1. רקע
תקנות בריאות העם
)
מכשירים רפואיים מיוחדים
, (
התשנ
"ד -
1994
) להלן
: "
תקנות מכש
ירים רפואיים
מיוחדים
"
" או
התקנות
"(
קובעות רשימה של מכשירים רפואיים אשר יש לקבל ממשרד הבריאות רישיון
בכדי להפעילם
.
בין המכשירים המיוחדים המנויים בתקנות
: CT
,
MRI
,
PET
,מאיץ קווי
,
מצלמת גמא
)gamma camera
(ומכונת קובלט
.
בנוסף
,
נקבעו בתקנות תנאים נוספים לקבלת ה
רישיון
,
העיקרי בהם
קובע את שיעור המכשירים לנפש
.1 מסמך זה יעסוק בשני מכשירי הדמיה רפואית2 מרכזיים
: CT ו-
MRI
.
שיטת
הטומוגרפיה הממוחשבת
)CT-Computed Tomography
(
,עושה שימוש
בצילום רנטגן ממספר
זוויו
ת
ליצירת מבט תלת ממדי על האובייקט המצולם
.
בעת ביצוע הבדיקה
,
מקור קרינה נע מסביב לחולה
ו
מעביר
קרני רנטגן
דרך הגוף בזוויות שונות
.
כדי להגדיל את איכות ההדמיה של רקמות רכות
,
כלי הדם
והאיברים החלולים ניתן למטופל חומר ניגודי
.3 ב
רפואה
משתמשים בכלי זה לאבחון או להנחיה בטיפולים
פולשניים
.
דימות תהודה מגנטית
)Magnetic
Resonance Imaging
-
MRI
(
היא סוג סריקה לא פולשנית המשמשת
להדמיית פנים הגוף ללא שימוש בקרני
רנטגן
,
בעיקר למטרות
רפואיות
.
הבדיקה יעילה בעיקר להדמיית
מערכת העצבים המרכזית
וה
מפרקים
.
לפי מחקרים רבים שינויים טכנולוגיים בשירותי הבריאות
,
במיוחד מכשירים רפואיים מיוחדים
,
הם בין
הגורמים העיקריים לגידול בהוצאה לבריאות
.
באירופה 6.2%
מההוצאה לבריאות מקורה ברכישת או
תחזוקה של מכשירים רפואיים
,
ואילו בארה
"
ב וביפן שיעורו של תחום זה הוא 5.1%
מההוצאה
לבריאות
.4
דוח ארגון הבריאות העולמי
)WHO
(קובע כ
י יש צורך לאזן בין כוחות כלכליים המספקים היצע גדל של
טכנולוגיות רפואיות לבין הצרכים האמיתיים של סקטור הבריאות המבוססים על היקף האוכלוסייה
ובעיות הבריאות
.
לטענת כותבי הדוח
,
סקטור הבריאות בכללותו
,
כמו גם האזרח הבודד
,
זקוקים להגנה
מפני הוצאות כספיות לא נחוצות
,
ולכן מדינות נדרשות לפעולות הבאות
: 1
.ביצוע הערכת צרכים
, 2
.
הערכת עלות
-יעילות של רכישת לעומת שכירת הציוד
, 3
.
פיתוח מדיניות של רכישה ושימוש רציונליים
במכשירים
, 4
.קביעת רגולציה לגבי רכישת מכשירים רפואיים מיוחדים בסקטור הציבורי והפרטי
.5
כדי לרסן את ההוצאה
לבריאות
,
מדינות רבות דרשו ממתכנני מדיניות הבריאות להעריך את צרכי
האוכלוסייה ולכונן תהליך של מתן רישיונות לפי צורך
)Certificate of Need
(
בייחוד עבור טכנולוגיות
1 תנאים נוספים הקבועים בתוספת לתקנות
:
קביעה שמכשיר מסוים ימצא בכל בית חולים כללי שיש בו חדר מיון או מחלקה
מסוימת
,
או בית חולים עם מספר מיטות מסוים ומעלה
;
סוג הטיפולים שיבוצעו במכשיר
;
חלו
קה לאזורים מסוימים
.
2 הדמיה רפואית
הינה
בדיקה
המציגה באופן
גרפי
חלקים פנימיים של
גוף
ה
אדם
,
באמצעות מכשירי צילום
.
3
חומרים ניגודיים נפוצים הם
בריום
שנלקח בא
מצעות שתייה או
יוד
שמוזרק למערכת הדם
.
4 WHO, The Role of Medical Devices and Equipment in Contemporary Health Care Systems and Services. June
2006.
http://gis.emro.who.int/HealthSystemObservatory/PDF/TechnicalandDiscussionPapers/The%20role%20of%
20medical%20devices%20and%20equipment%20in.pdf
5 WHO, The Role of Medical Devices and Equipment in Contemporary Health Care Systems and Services. June
2006.
http://gis.emro.who.int/HealthSystemObservatory/PDF/TechnicalandDiscussionPapers/The%20role%20of%
20medical%20devices%20and%20equipment%20in.pdf
רפואיות
.
מתן
רישיונות
לפי צורך הוא תהלך רגולטיבי לפיו נדרשים ספקי שירותי בריאות לקבל את
אישור המד
ינה לפני שהם מציעים לציבור שירותים חדשים או שירותים מורחבים
.
מהלך זה נועד להבטיח
שהשירות החדש המוצע נדרש לשם שיפור איכות הטיפול הרפואי
.
על-אף שתהליך מתן הרישיונות יועד לשלוט על ההוצאה לשירותי בריאות על
-
ידי הגבלת אספקת
השירותים
,
ישנם מחקרים המצביעים על כך
שהוא לא הצליח למלא אחר ייעודו
.6
הדיון סביב מתן רישיונות למכשירים רפואיים מיוחדים מעלה כמה סוג
י
ות עקרוניות שייסקרו להלן
:
5. תיאור פיזור המכשירים בחלוקה למחוזות המדינה
,
או במילים אחרות מידת הנגישות של אזרחים
במחוזות המדינה השונים למכשירי MRI ו-
CT
.
6. כיצד מתבצ
עות הערכות צרכים במשרד הבריאות
,
ומה היקף השימוש במכשירי CT ו-
MRI
בבתי
חולים שונים
.
7.
תיאור
השיקולים הכלכליים שהובילו להגבלת הרישיונות למכשירם רפואיים מיוחדים
.
8.
סוגיית הבעלות על המכשירים
–
מדוע גופים שאינם בתי חולים אינם מקבלים רישיונות למכשירים
רפואיים מיוחדי
.ם
2.
רישוי מכשירים רפואיים מיוחדים בישראל
–
סוגיות מרכזיות
לפי סעיף 65' ב
בפקודת בריאות העם 1940
,
"
שר הבריאות רשאי לקבוע כי הרכישה או השימוש של מכשיר
רפואי מסוג פלוני טעון רישיון
".
החקיקה הראשית והחקיקה המשנית
)
תקנות
(
קובעות את אמות המידה
בהן יש להתחשב בעת
מתן הרישיונות לרכישת מכשירים רפואיים מיוחדים
.
בסעיף 65)ב4
(
לפקודת
בריאות העם נכתב כי הרישיון למכשירים רפואיים מיוחדים יינתן בהתחשב בשיקולים רפואיים ובשני
שיקולים נוספים
:
ההשפעה של רכישת המכשיר והפעלתו על ההוצאה הציבורית לבריאות
,
ובתנאי
שהמכשיר לא יגרום לחר
יגה משיעור המכשירים לנפש על-פי צרכי האוכלוסייה באותו איזור
.7
ביוני1994
החלה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לדון בתקנות מכשירים רפואיים מיוחדים אשר
ביקשו לקבוע קריטריונים גלויים לקבלת רישיונו
ת
להפעלת המכשירים המיוחדים
.
לדברי מנכ
"
ל משרד
הבריאות דאז
,
הפרופ
מ '
רדכי שני
,
התקנות המוצעות גובשו בהתייעצות עם מומחים מחו
"
ל ובהתאם
לצרכי המדינה
.
כמו כן
הוצהר כי
מדיניות משרד הבריאות היא כי יש לעדכן כל שלוש שנים את התקנות
בהתאם להתפתחויות בארץ ובעולם
.8
6 Bryce C, Cline E. The supply and use of selected medical technologies. USA, Health Affairs ejournal, The
People-to-People Health Foundation, 1998. http://content.healthaffairs.org/cgi/reprint/17/1/213.pdf
7 עוד קודם להתקנת תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים הית
ה בידי מנכ
"
ל משרד הבריאות הסמכות להעניק רישיונות
למכשירים מסוימים הן במערכת הבריאות הציבורית והן במערכת הבריאות הפרטית
,
אולם במסגרת זו לא נדרשה
התחשבות בקריטריונים המנויים בתקנות
,
בין היתר ההכרח להתחשב בהוצאה הציבורית לבריאות
.
לדברי ד
"
ר משה משיח
,
מנהל בית
חולים וולפסון
,
פרוטוקול מס
' 186
של ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום7
ביוני1994
,עמ
' 32
.
8 פרוטוקול מס
' 186
של ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום7
ביוני1994
,עמ
' 25
.
תקנות בריאות העם
)
מכשירים מיוחדים
, (
התשנ
"ד-
1994
מתייחסות לאמות
ה
מידה
ש
נקבעו בפקודת
בריאות העם
ומוסיפות עליהן
,
ולפיהן בעת מתן רישיון למכשירים רפואיים מיוחדים צריך מנכ
"
ל משרד
הבריאות להתחשב בקריטריונים הבאים
:
)1
(ההשפעה על בריאות הציבור של השינוי הצפוי בתדירות הטיפולים או הבדיקות
.
)2
(שיעור המכשירים המיוחדים לנפש באוכלוסיה א
ו פריסתם בארץ
,
כפי שנקבע בתוספת
,
ובתנאים
הנוספים המפורטים בה
.
)3
(נגישות הציבור למכשיר המיוחד
.
)4
(הוצאות ההפעלה השוטפות והשלכתן על כלל ההוצאה הציבורית לבריאות
.
)5
(בטיחות המכשיר המיוח
ד ויעילותו למטרה שלשמה הוא נועד
.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של מכשירים
רפואיים מיוחדים
:9
1.
המכשיר הדיאגנוסטי שנדרש רישיון משרד הבריאות לשם הפעלתו
.
ישנם מכשירים קבועים בבתי
חולים ומכשירים ניידים בבעלות מכונים פרטיים הנודדים בין בתי חולים
.
2.
מכשיר רפואי מחקרי המופעל לצורכי מחקר בלבד
ואינו משרת את האוכלוסייה
.
בעבור מכשירים אלו
לא
נדרש רישיון מאת משרד הבריאות
,
הם אינם מופעלים באופן קבוע
,
וחל איסור גורף לגבות כסף
בעבור בדיקות הנערכות באמצעותם
)
ולפיכך הם אינם מטילים מעמסה על ההוצאה הציבורית
(.
3.
מכשירים למטרות ייעודיות ספציפיות
–
למשל CT דנטלי או מכשירים ניידים תוך
-ניתוחיים
.
מכשירים אלו
נרשמים אך אינם נספרים ברישום הרישיונות
.
במקרה של מכשירים תוך-
ניתוחיים
מטרתם לאפשר לרופא לבצע את התהליך באופן מדויק ובביטחון ואין בהם חשש להגדלת ההוצאה
הציבורית
.
רק לרכישת מכשירים דיאגנוסטיי
ם
מהסוג הראשון נדרש רישיון של משרד הבריאות
,
לפיכך המידע
שיפורט לה
לן יתייחס רק למכשירים מסוג זה
.
2.1
.
פיזור המכשירים לפי מחוזות
אופן
חלוקת הרישיונות
עד לפני5
שנים
תהליך חלוקת הרישיונות למכשירים רפואיים מיוחדים
במשרד הבריאות
הופ
על באופן של
עריכת מכרז
.
משרד הבריאות
ה
ודיע
לבתי החולים
כי הוא
מחלק
רישיונות למכשיר
מסוג
מסוים
יבו ,
קש
מה
ם להציג
את מועמדותם לקבל את הרישיון
.
במסגרת המכרז בתי החולים מתבקשים להציג מדוע יש
להעניק להם את הרישיון
:
למשל
משום שהם בקו האש
,
משום שהם יפעילו אותו 24 שעות ביממה
,
משום
שיש בהם
מרכז מומחיות רלוונטי או משום ש
קיבלו
תרומה ייעודית לרכישת מכשיר
מסוג זה
,
תרומה
9 נדב שפר
,
מנהל היחידה לאביזרים ומכשירים רפואיים
במשרד הבריאות
,
שיחת טלפון מיום 1
ביוני2008
.
שלא ניתן לנצלה באופן אחר
.
במסגרת המכרז יכול
גם
משרד
הבריאות
לקבוע קריטריונים מהסוג שנזכרו
לעיל
)
כגון מיקום בית החולים
,
שעות ההפעלה וכד
'(
ובכך לכוון את תוצאותיו
)
בצדק או שלא בצדק
(.10
לעומת זאת
,
בחמש השנים האחרונות לא נערכו במשרד הבריאות מכרזים מסוג זה
,
והחלטות על חלוקת
מכשירים רפואיים מיוחדים נתקבלו
"
לפי שיקולי המשרד
".11
בשנה האחרונה פועל משרד הבריאות
להגדרת הקריטריונים לחלוקת רישיונות למכשירי MRI נוספים
.
לדברי ד
"
ר מאיר אורן
,
מנהל המרכז
הרפואי הלל יפה בחדרה
,
התנאי הבסיסי לקבלת רישיון הוא שרכישת מכשיר ה-
MRI תתבצע על-
ידי כספי
תרומות
.
תנאי זה בעייתי משני היבטים מרכזיים
:
ראשית
,
כיוון שהוא יוצר הטיה לטובתם של בתי
החולים שיש להם מקורות כספיים ו
/
או אגודות ידידים חזקות
.
למעשה יכול להיווצר מצב הפוך מן המצב
הרצוי
,
בו דווקא בתי החולים שיש
בבעלותם
מכשירים רפואיים מס
וג זה
,
יעמד
ו
בקריטריון שנקבע על-
ידי
משרד הבריאות
.
לפיכך
,
צעד זה ימנע פיזור
מיטבי
של מכשירים רפואיים
.
שנית
,
תנאי זה מעמיד בפני
מערכת הבריאות בעיה ערכית
,
שכן בכדי לספק לאוכלוסייתה שירותי בריאות בסיסיים פונה מדינת
ישראל לנדבנים
.12
פיזור המכשירים בחלוקה למחו
זות
בתקנות
נקבע שיעור המכשירים הרפואיים המיוחדים לנפש
:
מכשיר CT ל-
125,000
נפש ומכשירMRI ל-
750,000
.
טבלה מספר1 מציגה את מספר מכשירי ה-
CT וה-
MRI בישראל בחלוקה למחוזות
,
ואת שיעור
המכשירים
ביחס לשיעור הקבוע בתקנות
)
מופיע בסוג
יים ר
(.
שיעור קטן מ
-1
משמעו שיעור
מכשירים נמוך
מהקבוע בתקנות
,
שיעור גדול מ-1 משמעו שיעור מכשירים גבוה מהקבוע בתקנות
.
מהנתונים עולים הממצאים הבאים
:
•
לגבי מכשירי CT
:בשני מחוזות
,
דרום ומרכז
,
שיעור המכשיר לנפש נמוך מזה שנקבע בתקנות
.
•
לגבי מכשירי MRI
:בארבעה מחוזות
,
צפון
,
חיפה
,
מרכז ודרום
,
שיע
ור המכשיר לנפש נמוך מזה שנקבע
בתקנות
.
•
מחוז ת
"
א הוא המחוז היחידי בו השיעור לנפש הן של מכשירי CT
והן של מכשיריMRI
,
גבוה משיעור
המכשירים לנפש שנקבע בתקנות
.
יצוין כי בעוד השיעור לנפש של מכשירי CT במחוז תל
-
אביב אינו גבוה
באופן משמעותי מהשיעור שנקבע בתקנות
)1.12
(
,
שיעור מכשיריMRI
במחוז גבוה באופן משמעותי
)2.46
.(
10
נדב שפר
,
מנהל היחידה לאביזרים ומכשירים רפואיים
,
שיחת טלפון מיום 1
ביוני2008
.
11
נדב שפר
,
מנהל היחידה לאביזרים ומכשירים רפואיים
,
שיחת טלפון מיום 1
ביוני2008
.
12
ד"
ר מאיר אורן
,
מנהל המרכז הרפואי הלל יפה
,
מכתב מיום 12
באפריל2008 לפרופ
'
אבי ישראלי
" נכ מ ,
ל משרד הבריאות
.
טבלה מספר1
:
מספר
מכשירי CT ו-
MRI בחלוקה למחוזות13
מחוז
" סה
כ תושבים14
CT
MRI
15
צפון
1,221,700
10
16
)
1.02
(
1
) נייד
(
)0.61
(
חיפה
872,300
7
)1(
1
)
0.85
(
תל-אביב
1,217,700
11
)
1.12
(
4
)
2.46
(
מרכז
1,729,000
10
)
0.72
(
1.63
)
0.7
(
ירושלים
887,500
7
)
0.98
(
1.2
)1(
דרום
1,038,100
7
)
0.84
(
1.17
)
0.84
(
כ" סה7,242,200
52
)
0.89
(
11
)
1.13
(
לטענת ד
"
ר יורם לוטן
,
ראש
אגף
רישוי
מוסדות
ומכשירים
רפואיים
במשרד הבריאות17
, המחוקק קבע
בתקנות שיעור מכשירים לנפש בפיזור ארצ
י ולא בפיזור למחוזות
,
ולכן בדיקות שיעור המכשירים לנפש לא
צריכה להיבחן לפי מחוזות
.
לטעמנו
,
בחינת פיזור המכשירים ונגישותם לאוכלוסייה יכולה להיעשות רק
בדרך זו
.
ניסיון לבחון את מצאי המכשירים ביחס לשיעור הארצי שקבע המחוקק
,
מעלה תוצאות מפתיעות
והפוכות מאלו שנמצא
ו בבחינה על-פי מחוזות
.
לפי בחינת שיעור המכשירים הארצית
:
שיעור מכשירי CT
לכלל אוכלוסיית ישראל עומד על שיעור נמוך
)0.89
(ביחס לשיעור שנקבע בתקנות
,
לעומת זאת
שיעור
מכשירי MRI
לכלל אוכלוסיית ישראל עומד על
שיעור גבוה
)1.13
(ביחס לשיעור שנקבע בתקנות
.
למרות
זאת
,
כפי שיפורט בהמשך
,
משרד הבריאות החליט לאחרונה על הוספת מכשירי MRI בלבד
.
בהתייחס לשאלת פיזור המכשירים באזורים הארץ השונים
,
קבע בג
"
צ בפס
"
ד צרפתי כי הצרכים האזוריים
של האוכלוסייה גוברים על כל השיקולים האחרים המנויים בתקנות
.18
קביעה זו מתבססת על האמור
בסעיף 65)ב4
)(( ב
לפקודה לפיו
"
המכשיר לא יגרום לחריגה משיעור המכשירים לנפש
על-פי צרכי האזור "
13
לפי נתונים שנמסרו על ידי מירי כהן
,
מנהלת תחום בכיר
,
שירותי הצלה וע
"
ר במשרד הבריאות
,
מכתב מיום 19
במרץ2008
.
14
הנתונים לגבי שיעור האוכלוסייה במחוזות מתוך
:
אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
,
לוח 1 –
אוכלוסייה לפי מחוז ונפה
ב -
31
לדצמבר2007
pdf
.1
table
/
2009
_
new
/
population
/
il
.
gov
.
cbs
.
www
://
http
15
2
מכשיריMRI הם ניידים
,
האחד נע בין בתי החו
ל
ים במחוז הצפון
,
והשני נע בין שלושה מחוזות
:
מרכז
,
דרום וירושלים
.
לפיכך במחוזות אלה מספר
המכשירים מופיעים במספר עשרוני
וזאת לפי חישוב הימים בחודש בהם מופעל המכשיר באותו
מחוז
)
פירוט הימים מופיע בתרשים
)
מפה
(
בהמשך המסמך
.
16
במידע שנמסר לנו על-
ידי משרד הבריאות ישנה אי בהירות בנוגע למספר מכשיריCT במחוז צפון
:
לפי מסמך אחד ישנם 9
מכשירים
,
ולפי האחר
– 9 מכשירים
.
17
שיחת טלפון מיום22
ביולי2008
.
18
צ " בג28/94
– בצלאל צרפתי נ
'
שר הבריאות ו-
10 אחרים
"פ .
ד מט
)3( ,
304
.
)ההדגשה אינה במקור
, (
ועל סעיף 3)3
(לתקנות
,
הקובע כי על משרד הבריאות להתחשב ב
"
נגישות הציבור
למכשיר המיוחד
".
לפי בג
"
צ סעיפים אלו בפקודה ובתקנות גוברים על הקביעה בסעיף 3)2
(לתקנו
ת לפיה על
משרד הבריאות להתחשב
"
בשיעור המכשירים המיוחדים לנפש באוכלוסייה או פריסתם בארץ
".
פרשנות זו
הובילה את בג
"
צ לקבוע כי יש להעניק רישיון לסורק CT שיופעל באילת
על , -
אף שמספר תושבי העיר הוא
כ-
35,000
)
ונקבע כי שיעור המכשירים יעמוד על1:125,000
(
,ובממוצע מג
יע מספר הבדיקות החודשי של
תושבי העיר לכ-
110
) כשהיכולת האופטימ
ל
ית של מכשיר מגיעה לכ-
900
בדיקות בחודש
(.
שופטי בג
"
צ ציינו
כי
יתכן והנתונים אינם מצדיקים את הפעלת הסורק במשך כל ימות השבוע
)
וזאת בכדי למנוע בדיקות
מיותרות
, (
אולם הסבל הנגרם לתושבים בשל חוסר נגישות
סבירה לסורק הוא שאמור להכריע
.
בפס
ד "
צרפתי נאמר כי במהלך הדיון הסכים משרד הבריאות להעניק רישיון להפעלה של סורק CT
נייד באילת
לחברת מ
, .ר.א.
ולהוסיף סורק MRI ניד לאזור הצפון אשר ישרת את בתי החולים בצפת
,
טבריה
,
עפולה
וחדרה
.19
19
וזאת על-
אף שהשיעור לנפש שנקבע בתוספת לתקנות לגבי סורקMRI
הוא1:750,000
,ועל-
אף שבארץ נמצאו באותה תקופה
6 סורקים כאלו
.
פיזור מכשיר
י MRI
בישראל
)
כ " סה11 מכשירים
(
תל אביב-
2
פתח תקווה-
1
ירושלים-
1
חיפה-
1
באר שבע-
1
צפון-
1
) נייד
(*
מכשיר
נייד בין
מחוזות מרכז
,
דרום וירושלים-
1
)
(
מכשירMRI
נייד
ב
מחוז
צפון נע
הבאים
החולים
בתי
בין
בס )
ימי
מספר
מופיע
וגריים
העבודה בחודש
(:
" בי
ח נהריה
)7( ,
" בי
ח הלל יפה בחדרה
)7(
,ח " בי
העמק בעפולה
)5(
," בי
ח פוריה
בטבריה
)3(
," בי
ח זיו בצפת
)3( ,
" בי
ח קיריון בחיפה
)5
.(
מכשירMRI
נייד
ב
מחוז
ות
דרום-
מרכז
-ירושלים נע בין בתי החולים
הבאים
:
" בי
ח ברזילי באשקלון
)5( ," בי
ח וולפסון בחולון
)6( ,ח " בי
שערי צדק בירושלים
)6(
,ח " בי
מאיר בכפ
"
ס
)5(
," בי
ח אסף
הרופא ברשל
"
) צ 4(
," בי
ח קפלן
ברחובות
)4
.(
רמת-גן-
2
פיזור מכשירי
CT
בישראל
)
כ " סה52 מכשירים
(
ירושלים)7(
תל אביב
)4(
חיפה
)5(
חדרה
)2(
הרצליה
)1(
חולון
)1(
בני ברק
)3( ,רמת
-
) גן2(
רחובות
)1(
ראשון לציון)3(
פתח תקווה)3(
עפולה
)2(
נהריה
)2(
נצרת
)2(
נתניה
)1(
כפר סבא
)2(
צפת
)2(
אשקלון
)2(
אשדוד
)1(
באר שבע
)3(
טבריה
)1(
אילת
)1(
ביצוע הערכות צרכים
לדברי משרד הבריאות
,
המינהל לטכנולוגיות רפואיות במשרד ביצע במהלך שנת 2007
הערכת צרכים לגבי
מכשירי MRI
.
לפי תוצאות ההערכה לא נדרשת הוספה של מכשיריCT
,
אולם
יש צורך ב-5
מכשיריMRI
נוספים
.
משרד
הבריא
ות הגיש
בקשה זו למשרד האוצר אשר הביע את
הסכמת
ל ו
תוספת זו
.20
תמיכת
האוצר אין משמעה מתן תקציב לרכישת המכשירים
,
שכן כפי שצויין לעיל
,
משרד הבריאות ביקש מבתי
החולים לממן את רכישת המכשירים מכספי תרומות
.
לדברי ד
"
ר יורם לוטן
,
ראש
אגף
רישוי
מוסדות
ומכשירים
רפואיים
ב
משרד הבריאות
,
בימים אלו מגובש המכרז למכשירי MRI
,
בו נקבע בין היתר כי
אחד המכשירים
יהיה בידי גו
רם
שאינו בית חולים
.
הערכת הצרכים שביצע משרד הבריאות נשענה
,
כך נמסר לנו במכתבה של הגב
'
מירי כהן ראש תחום בכיר
שירותי הצלה וע
"
ר במשרד הבריאות
,
על המגמות הרפואיות ה
קיימות ואלו העתידיות הצפויות בשנים
הקרובות
,
דפוסי השימוש כיום במכשירי MRI בישראל
,
מדדי נגישות וזמינות ועוד
.21
באותו מכתב נאמר
גם
כי למשרד הבריאות אין נתונים לגבי הבדיקות שבוצעו בשנים 2006-2007 במכשירי ה-
CT וה-
MRI
.
היעדר נתונים אלו עומד בניגוד לחובת הדיווח ש
קבע משרד הבריאות בתקנות מכשירים מיוחדים שהביא
הוא עצמו לאישור בוועדת העבודה
,
הרווחה והבריאות של הכנסת
.
סעיף 4
א שנקבע בתקנות בתיקון משנת
2006 קובע כי בעל רישיון למכשיר מיוחד ידווח למנכ
"
ל משרד הבריאות ב-1
בפברואר כל שנה על כמות
הבדיקות והטיפולים שבוצעו במכשי
ר וסוגיהן
,
וזאת בחלוקה לפעולות מתוכננות
,
דחופות ואמבולטוריות
.
למרות האמור בתקנות
,
לא אסף משרד
הבריאות
את המידע המבוקש בפברואר 2007
ובפברואר2008
,
כך
עולה מתשובת משרד הבריאות
.
עניין זה מעורר תמיהה שכן ישנם בתי חולים המחזיקים במידע זה באופן
שוטף ואף העבירו א
ותו לידינו
.
לדברי ד
"
ר יורם לוטן
,
ראש
אגף
רישוי
מוסדות
ומכשירים
רפואיים
במשרד הבריאות
,
בימים אלו פועל משרדו לאיסוף הנתונים
מכל בתי החולים
.22
היקפי הבדיקות ואורך התורים למכשירים השונים מפורטים בטבלה מספר2
,
ומבוססים על
נתונים
שהעבירו לידינו בעלי תפקידים שונים
בבתי החולים כפי שמפורט ברשימת המקורות של מסמך זה
.
20
לפי נתונים שנמס
רו על ידי מירי כהן
,
מנהלת תחום בכיר
,
שירותי הצלה וע
"
ר במשרד הבריאות
,
מכתב מיום 19
במרץ2008
.
וכן שיחת טלפון עם ד
"
ר יורם לוטן
,
ראש
אגף
רישוי
מוסדות
ומכשירים
רפואיים
במשרד הבריאות
,
שיחת
טלפו
ן מיום 22
ביולי2008
.
21
לפי נתונים שנמסרו על ידי מירי כהן
,
מנהלת תח
ום בכיר
,
שירותי הצלה וע
"
ר במשרד הבריאות
,
מכתב מיום 19
במרץ2008
.
22
שיחת טלפון מיום22
ביולי2008
.
טבלה מספר2
:
היקף הבדיקות שהתבצעו במכשיריCT ו-
MRI בבתי חולים נבחרים23
בית
החולים
המכשיר
הרפואי
כמות
שעות
פעילות
מספר
הדמיות
2006
מספר
נבדקים
2006
מספר
הדמיות
2007
מספר
נבדקים
2007
אורך התור
מחוז ת
א"
איכילוב
(א"ת)
CT
2
14
שעות
34,139
31,948
ילדים
– 7
ימים
,
מבוגרים
– 3
ימים
MRI
1
7,221
6664
וולפסון
)
חולון
(
CT
1
24 שעות
13,156
16,313
מחוז המרכז
מאיר
(ס" כפ )
CT
2
14 שעות
16 שעות
כ-
30,000
יומיים
קפלן
)
רחובות
(
CT
1
16 שעות
18,316
כחודש
מחוז חיפה
כרמל
)
חיפה
(
CT
1
16 שעות
30,500
רמב
ם "
)
חיפה
(
CT
2
20
שעות
0.6 שעות
יפה
הלל
)
חדרה
(
CT
2
13 שעות
10,026
10,997
ציון
בני
)
חיפה
(
CT
1
6,582
6,928
מחוז הצפון
העמק
)
עפולה
(
CT
2
12 שעות
13שעות
כ-
27,000
10 ימים
נהריה
CT
2
24 ש
עות
16,600
18,250
יום אחד
פוריה
)
טבריה
(
CT
1
24 שעות
,
356 ימים
12,478
10,163
13,212
10,732
כשבועיים
זיו
)
צפת
(CT
24 שעות
כ-
7000
כ-
7000
לא יותר
משבועיים
מחוז הדרום
סורוקה
(ש"ב)
CT
2
16 שעות
32,160
אין תורים
ברזילי
)
אשקלון
(
CT
2
8 שעות
24 שעות
כ-
17,300
עד יומיים
23
הנתונים נמסרו למרכז המחקר והמידע על-ידי מנהלים בכירים בבתי החולים
.
המקורות לטבלה זו מוצגים ברשימת
המקורות של מסמך זה
.
2.2
.
המבנה הכלכלי של מערכת הבריאות- השפעת ההיצע על הביקוש
קביעת קריטריונים למתן רישיונות למכשירים רפואיים מיוחדים
,
בישראל כמו גם בעולם כולו
,
נשענת
בעיקרה על שיקולים כלכליים בראשם הרצון למנוע עליה בהוצאה הלאומית לבריאות
.
בפס
"
ד צרפתי
שאוזכר קודם לכן
מפורטות ארבע סיבות למבנה הכלכלי המיוחד של מערכת הבריאות כפי שנמנו על-
ידי
המדינה24
:
1.
בחלק גדול מאותם מקרים בהם אין אינדיקציה ברורה בדבר הצורך לקיומה של בדיקה או למתן
טיפול רפואי
,
עצם קיומו של היצע שירותי בריאות הוא שיוצר את הביקוש לאו
תם שירותי בריאות
.
כך
נטען כי
היצע
זה
של שירותי בריאות
מ
גדיל את
ה
ביקוש
לבדיקות במכשירים אלו
.
2.
המערכת הרפואית מאופיינת בכך ששיטות אבחון וטיפול חדשות מתפתחות לצד שיטות ישנות
.
לעיתים קר
בות ו
,
נעשה שימוש רב ובלתי מבחין בשיטות אבחון חדשות ויקרות
,
תוך התעלמות
משיט
ות ישנות זולות יותר וטובות דיין אשר מתאימות למקרה המסוים
.
3.
הביטוח הרפואי הציבורי בישראל מאפשר לחולים ולרופאים לא להביא במניין השיקולים את עניין
עלות הבדיקה או הטיפול
.
לפיכך
,
במקרים בהם אין אינדיקציה ברורה לגבי הצורך בבדיקה או
בטיפול רפואי
,
החולה הדואג לבריא
ותו והרופא המעדיף טיפול רפואי חדשני
,
יעדיפו לבחור טיפול יקר
יותר גם אם מדובר בצעד מיותר
.
4.
לא אחת קיים
לחץ כבד של המערכת הרפואית
,
המדעית והתעשייתית ושל הציבור
,
להחדיר
טכנולוגיות רפואיות באופן בלתי מבוקר
,
ולעיתים לצורכי יוקרה בלבד
,
וזאת ללא התחשבות בעלויות
וב
יעילות העבודה
.
תפיסה זו של משרד הבריאות אומצה על
-
ידי
"
ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של
מערכת הבריאות בישראל
" )
ועדת נתניהו
, (
בדין וחשבון שהגישה
.25
אלו המתנגדים לגישת משרד הבריאות אשר מעמידה בראש את השיקולים הכלכליים
,
מונים שלושה
נימוקים עיקרי
ים
:
ראשית
,
לטענתם
,
הקריטריונים הכלכליים
,
המתייחסים למעמסה על ההוצאה
הלאומית לבריאות
,
מקבלים
באופן זה
משנה תוקף
,
הרבה מעבר לקריטריונים הרפואיים-מקצועיים
.26
שנית
,
המנגנון של הגבלת ההיצע כמנגנון יחידי להקטנת ההוצאה הציבורית אינו בריא
,
שכן הוא אינו
מאפשר התפתחו
ת עקרונות של שוק חופשי במערכת הבריאות ומוביל לעליית מחירים
)
או לכל הפחות
מונ
ע את הורדתם
(.27 כך למשל ציין פרופ
'
שוקי שמר
,
" מנכ
ל מכבי שירותי בריאות לשעבר
,
בישיבת ועדת
העבודה
,
הרווחה והבריאות של הכנסת
,
כי הכנסתו של מכשיר MRI" ל
אסותא
"
גרמה לירידה גדולה
24
צ " בג28/94
– בצלאל צרפתי נ
'
שר הב
ריאות ו
-
10 אחרים
"פ .
ד מט
)3( ,
304
.העותר
,
יזם פרטי
,
הגיש תביעה משום שבקשתו
לקבל רישיון להפעלת מכשיר CT באילת נדחתה על-ידי משרד הבריאות
.
לתביעה זו הצטרפו יזמים פרטיים נוספים בטענה
דומה
.
25
ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל
,
ירושלים 1990
.פרק ה
,
חלק ד
עמ ,
' 164
ואילך
.
26
לדברי פרופ
.א '
אבירם
,
פרוטוקול מס
' 186
של ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום7
ביוני1994
,' עמ33
.
27
ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום7
ביוני1994
,
פרוטוקול מספר186
.
מאוד של
מחירים
,
כי עד אז המכשירים הוצבו רק בבתי החולים
.28 ולבסוף
,
חשוב לזכור כי לקופות
החולים ישנם כלים נוספים המאפשרים להגביל את ההוצאה הציבורית לבריאות
.
כך למשל יכולות
הקופות לקבוע את כמות הבדיקות שהן מאפשרות
,
להתנות בדיקות באישורים מיוחדים וכדומה
.
לטענת פרופ
'
שמעון רייסנר
,
סגן מנהל בית החולים רמב
, ם"
מעורבותו של הרגולטור בקביעת מכשור
עיקרי בבתי החולים פסולה מעיקרה
,
שכן עליו להיקבע לפי התקדמות הטכנולוגיות והסטנדרטים
הרפואיים
.
לטענתו
,
קיים איחור רב מאוד בתגובה של הרגולטור לעומת ההתקדמות הטכנולוגית ולעומת
הצרכים כ
ש פי
מתרחש בנוגע למכשירי ה-
MRI
.לטענתו
,
למרות ששיטת ה-
MRI
חוסכת קרינה ונזק
לחולים
,
מספר המכשירים בישראל נמוך משמעותית לעומת המצאי ברוב העולם המערבי
.29
2.3
.
הבעלות על המכשירים
אחד הנושאים הטעונים ביותר לגבי חלוקת רישיונות למכשירים רפואיים מיוחדים
,
נוגע לאבחנה הקי
ימת
בין בתי חולים לבין גופים שאינם בתי חולים
.
התוספת לתקנות מכשירים רפואיים מיוחדים מפרטת את
הקריטריונים לקבלת רישיון
.
קריטריונים אלה מגבילים את מתן הרישיונות למכשירים לבתי חולים או
לכל הפחות מעניקים להם עדיפות
.
לכאורה
,
משתמע מן התקנות כי האפשרות היחידה של
גופים שאינם
בתי חולים לקבל רישיון למכשיר רפואי מיוחד היא עבור מכשיר נייד אשר יפעל בקהילה
.30
אלו המצדדים במתן רישיונות לבתי חולים בלבד
,
טוענים כי
לקשר עם בית החולים יש היגיון משום שאלו
מכשירים שבית חולים מודרני אינו יכול לעבוד בלעדיהם
.
זאת ועוד
,
ההנחה היא
שבבתי חולים המכשיר
יוכל לפעול במשך 24 שעות ביממה וגם בשעת חירום
,
בעוד לא ברור שגופים אחרים יפעילו אותו
במתכונת
רציפה
.
לעומתם טוענים אלו אשר מתנגדים למתן רישיונות לבתי חולים בלבד
,
שאין כל הצדקה למקם מכשירי
CT ו-
MRI דווקא בבתי חולים
,
משום שמרבית הבדיקות המת
בצעות באמצעותם נערכות באופן
אמבולטורי ולא כחלק מהליך אשפוזי
.
בהמשך לכך נ
טען כי מסיבה זו
ממוקם מכשיר ה-
MRI
ברוב
המדינות
מחוץ לבית החולים
.31
נוסף לכך
עלות תפעולו של מכשיר הפועל בתוך בית חולים היא מטבעה
יקרה יותר ממחיר של בדיקה הנערכת במכשיר המופעל בקהילה
.32
הדיון בשאלת הבעלות על המכשירים בהתייחס לכך שאין אפשרות להעניק רישיונות ליזמים פרטיים
,
הגיע
גם לפתחו של בג
. צ"
פסקי הדין שניתנו בנושא התייחסו לשתי סוגיות משמעותיות
: 1
.
האם התקנות הן
סבירות וחוקתיות
; 2
.האם התקנות המחייבות רישיון למכשור רפואי עומדות בסתירה לח
וק יסוד
:
חופש
העיסוק
.
28
ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום13
בנובמבר2002
,
פרוטוקול מספר601
.
29
פרופ
'
שמעון רייסנר
,
סגן מנהל בית החולים רמב
, ם"
מכתב מיום 27
באפריל2008
.
30
" עו
ד ישי אילן
,
הלשכה המשפטית במשרד הבריאות
,
שיחה מיום 5
ביוני2008
.
31
ד"
ר שרייבמן
,
ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום 7
ביוני1994
,
פרוטוקול מספר186
.
32
לדברי פ
רופ
.א '
אבירם
,
פרוטוקול מס
' 186
של ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום7
ביוני1994
,' עמ36
.
המרכז לאבחונים אורטופדיים בע
) מ "
גוף שאינו בית חולים
(
עתר לבג
"
צ משום שבקשתו לייבא מכשיר
רפואי נדחתה על-ידי משרד הבריאות
.33 בפס
"
ד שניתן בעתירה זו
קבע בית-
המשפט כי התקנות הן
סבירות וחוקתיות
:
הן הותקנו לתכלית ראויה הנגזרת ממדיניות בריאות
כוללת המתחשבת בסך ההוצאה
הציבורית לרפואה
,
והמאזנת בין צרכי הרפואה של הפרט להוצאה הציבורי
ת של הכלל
;
והן מידתיות
משום שישנם מספיק מכשירים רפואיים המספקים את הצרכים המקומיים
.
במסגרת דיוני בג
"
צ עלתה השאלה האם
סביר להחיל
את ה
תקנות
ג
ם על יזמים פרטים
,
הנוטלים על
עצמם
את הסיכונים הכלכליים הכרוכים ברכישת הציוד
הרפואי
ובהפעלתו
.
במענה לשאלה זו הובהר כי גם
כאשר רכישת המכשיר עצמו ממומנת על-ידי גורמים פרטיים
,
להיקף הבדיקות והטיפולים יש השפעה על
ההוצאה הציבורית לבריאות
.
משום שכ-
97% מהאוכלוסייה בישראל מבוטחת בקופות החולים
,
הרי
שמרבית הבדיקות והטיפולים המתבצעים במכשירים אלו נעשים באמצעות הפנייה של גורם ציבורי
המממן את הטיפול
.
לפיכך
,
הואיל והבדיקות ממומנות בעיקר מהקופה הציבורית
,
הרי שגם כשמדובר
בגוף פרטי המבקש לרכוש ולהפעיל מכשיר רפואי מיוחד
,
יש לכך השלכות על ההוצאה הציבורית
לברי
אות
. 34
סוגיה נוספת שנבחנה הן בבג
"
צ והן בישיבות ועדת העבודה
,
הרווחה והבריאות של הכנסת היא האם
התקנות המחייבות רישוי של מכשור רפואי עומדות בסתירה לחוק יסוד
:
חופש העיסוק
.35
בסוגיה זו
הכריע בג
"
צ וקבע כי סעיף 65ב לתקנות מכשירים רפואיים מיוחדים עומד במבחן ה
הגבלה שבסעיף 4
לחוק יסוד
:
חופש העיסוק
.36
כלומר הפגיעה בחופש העיסוק במסגרת סעיף65
ב היא
"
בחוק ההולם את
ערכיה של מדינת ישראל
,
שנועד לתכלית ראויה
,
ובמידה שאינה עולה על הנדרש
,
או לפי חוק כאמור
מכוח
הסמכה מפורשת בו
".
3
.השוואה בינלאומית
מידע אודות שיעור מכשיריCT ו-
MRI
לנפש במדינות השונות מצוי בפרסומים של ארגון הבריאות העולמי
)WHO
(
ושל הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח
)OECD
.(
37 נתונים אלו אינם זהים
,
כאשר העובדה
לפיה המידע נאסף בשנים שונות אינה יכולה להסביר את הפערים המשמעותיים במספר המכשירים בכמה
מדינות
.
לפיכך
מוצגים להלן הנתונים כפי שפורסמו על-ידי שני הארגונים
.
השיעור הממוצע במבחר מדינות OECD
עומד על20.6
מכשיריCT
למיליון נפש
)17.7
מכשירים לפי
WHO
(
,ו-
9.8 מכשיריMRI
)
6.45
מכשירים לפיWHO
.(
יפן היא בעלת מספר מכשיריCT ו-
MRI
לנפש
הגבוה ביותר
,
והיא מצויה בפע
ר משמעותי ביותר ביחס למדינות שלאחריה
.
לפי נתוני ה-
OECD
המדינות
ששיעור מכשירי ה-
CT בהן לנפש גבוה
,
לאחר יפן
,
הן אוסטרליה
,
ארה
, ב"
קוריאה ובלגיה
.
לעומת זאת
,
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מספר מכשירי ה-
CT בארה
"
ב נמוך משמעותית ואין להכלילה בקבוצה
33
צ " בג2362/01
– המרכז לאבחונים אורטופדיים נ
'
שר הבריאות
תק , -
על2002
)1( ,
7.
34
צ " בג28/94
– בצלאל צרפתי נ
'
שר הבריאות ו
-
10 אחרים
"פ .
ד מט
)3( ,
304
;וגם ישיבת ועדת העבודה ו
הרווחה מיום 28
ביוני
1994
,
פרוטוקול מספר195
.
35
ישיבת ועדת העבודה והרווחה מיום7
ביוני1994
,
פרוטוקול מספר186
.
36
צ " בג28/94
– בצלאל צרפתי נ
'
שר הבריאות ו-
10 אחרים
"פ .
ד מט
)3( ,
304
.
37 WHO, The Role of Medical Devices and Equipment in Contemporary Health Care Systems and Services.
June 2006. OECD, Health at a Glance 2007: OECD Indicators. 2007.
, זו
במקום זאת
יש לכלול בקבוצה זו את לוקסמבורג
.
בהתייחס למכשירי MRI
,
המדינות בהן שיעור
מכשיר זה גבוה לפי נתוני OECD
,לאחר יפן
,
הן ארה
, ב"
איסלנד ואוסטריה
.
לפי נתוני ארגון הבריאות
העולמי המדינות בהן שיעור מכשיר MRI גבוה הן איסלנד
,
אוסטריה ושוויץ
.
בהתייחס לנתונים הללו ישר
אל מצויה בפער עצום ביחס למדינות העולם המפותחות
.
לפי חישוב שערכנו
שיעור מכשירי CT
למיליון נפש עומד בישראל על7.18
,
ואילו שיעור מכשיריMRI
עומד על
1.5
למיליון
נפש
.
OECD
WHO
יפן
92.6
93
אוסטרליה
45.3
21
ארה
"ב 32.2
13
קוריאה
32.2
32
בלגיה
31.6
29
אוסטריה
29.4
27
לוקסמבורג
28.6
37
איטליה
27.7
24
פורטוגל
26.2
13
יוון
25.8
17
איסלנד
23.7
21
שוויץ
18.2
17
גרמניה
15.4
15
פינלנד
14.7
14
דנמרק
13.8
15
ספרד
13.5
13
כיה 'צ
12.3
13
ניו-זילנד
12.1
12
סלובקיה
11.3
8.7
קנדה
11.2
11
אירלנד
10.7
4.3
צרפת
9.8
8.4
פולין
7.9
6.3
בריטניה
7.5
5.8
טורקיה
7.3
7.3
הונגריה
7.1
6.9
הולנד
5.8
9
מקסיקו
3.4
1.5
ממוצע
OECD
20.6
OECD
WHO
יפן
40.1
35
ארה
"ב 26.6
8.6
איסלנד
20.3
17
אוסטריה
16.3
14
איטליה
15
12
פינלנד
14.7
13
שוויץ
14.4
14
יוון
13.2
2.3
קןריאה
12.1
9
לוקסמבורג
11
11
דנמרק
10.2
9.1
ספרד
8.1
7.3
גרמניה
7.1
6.2
בלגיה
6.6
6.6
הולנד
5.6
3.9
קנדה
5.5
4.7
בריטניה
5.4
5.2
צרפת
4.7
2.8
סלובקיה
4.3
2
אוסטרליה
4.2
3.7
פוטוגל
3.9
3.9
ניו-זילנד
3.7
3.7
כיה 'צ
3.1
2.4
טורקיה
3
3
הונגריה
2.6
2.6
פולין
2
1
מקסיקו
1.3
0.2
ממוצע
OECD
9.8
מספר מכשיריCT
במבחר מדינות
OECD
) למיליון נפש
(
מספר מכשירי MRI
במבחר מדינות
OECD
) למיליון נפש
(
•
נתוניOECD
נאספו בשנים2002-2005
,למ
עט אירלנד בה הנתונים מעודכנים לשנת 1990
.מתוך
:
OECD, Health at a Glance 2007: OECD Indicators. 2007
•
נתוניWHO
מעודכנים לשנת2005
,מתוך
:
WHO, The Role of Medical Devices and Equipment in Contemporary Health Care Systems and Services.
June 2006.