חומר רקע
בס"ד ירושלים, ל' סיוון תשס"ח
יום חמישי, 03 יולי 2008
ס י מ ו כ י ן : 3 6 0 4
לכבוד
חברי ועדת חוקה
באמצעות עו"ד תמי סלע ([email protected])
מכובדי,
הנדון: חוק הדיינים/הסדרת עיסוק טו"ר
להלן עמדת לשכת הטו"ר לנושאים שבנידון:
א. הסדרת עיסוק
טו"ר מייצגים לקוחות בפני בתי הדין הרבניים בארץ ובחו"ל מזה דורות רבים, ופעולתם נסמכת על המסורת ההלכתית היהודית. ציבור הטוענים הרבניים כולל גברים ונשים, אשר סיימו בהצלחה לימודים עיוניים של כארבע שנים במוסדות להשכלה תורנית גבוהה. הם מומחים בדין האישי, אשר עמדו בהצלחה בבחינות הרבנות הראשית לישראל והוסמכו על ידי בית הדין הרבני הגדול, לייצג לקוחות בבתי הדין הרבניים.
הסדרת העיסוק "טוען רבני" יבטיח רמת הכשרה מקצועית נאותה, אכיפה משמעתית ואתית, וגם יבטיח כי מי שממלא תפקיד משמעותי של שלוחים בפני בית הדין (פונקציה ציבורית ושלטונית חשובה) יפעלו על פי כללים שנקבעו בחוק. ההצעה מושתתת, באופן בסיסי, על לשונם של שני חיקוקים קיימים (חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, ותקנות הטו"ר – 1967), והכול בשינויים המחויבים. כך, למשל, ללשכת הטו"ר לא דרושים גופים מחוזיים, בניגוד ללשכת עו"ד, די לה במועצה ארצית ובבית דין משמעתי ארצי (זאת, מכיוון שמספרם של הטו"ר קטן מכדי להצדיק מוסדות מחוזיים).
מטרת החוק תהייה להסדיר את מקצוע הטו"ר כעיסוק סטטוטורי, בדומה למקצוע עריכת הדין. קביעת גבולות העיסוק ויכולת האכיפה של האיגוד המקצועי, נחוצות לרגולציה וניהול תקין של מערכת הייצוג בפני בתי הדין הרבניים, ולהבטחת איכות הטיפול כלפי בית הדין וכלפי הלקוח.
ב. עקרונות
1. ועדת בחינות והסמכה: מוצע כי הכשרת והרשאת הטו"ר תיעשה בפיקוח ועדה משותפת, שחברים בה נציגים של לשכת הטו"ר, נציג הרבנות הראשית (האחראי לנושאים הנלמדים במסגרת הכשרת הטו"ר), נציג הנהלת בתי הדין (המוסד האחראי מנהלית על ציבור הטו"ר מטעם משרד המשפטים) ונציגי המוסדות שבהם מתקיימים לימודי הכשרה לטו"ר (כגון: מכון אריאל והמכון להכשרת טוענות בית דין). בנוסף, יוטל על הוועדה לפרסם, את הקריטריונים להכרה במוסדות להכשרת טו"ר. הוועדה תקבע, בהתייעצות עם מוסדות הלמוד, את תוכנית הלימודים, שיכללו הן לימודי הלכה והן לימודי הדין הישראלי ולימודים כללים נוספים.
2. הפרדת מסלול ההכשרה ומסלול ההסמכה: יש לוודא הפרדה בין הגוף המכשיר (המכונים, בתי הדין והרבנות הראשית - שקובעים תוכנית הלימודים ומבצעים בחינות) והגוף המסמיך למקצוע (לשכת הטו"ר). בהתאם להצעה, לשכת הטו"ר תעניק רישיון לטו"ר, שיוודא ידע הן בהיבט ההלכתי והן בהיבטים כללים יותר של המקצוע (כגון: ניסוח הסכמים, נהלי דיון, אתיקה מקצועית וכו'). כיום, גם קביעת תוכנית הלימודים וגם קבלת הרישיון נתונה בלעדית בידי ביה"ד והרבנות הראשית העומדת בראשו. הדבר מנוגד לעקרונות הכללים התיאורטיים של הפרדת רשויות, והן לניסיון המעשי שצברנו. הכשרת הטו"ר, ראוי לה שתיעשה בידי מוסדות שיתמחו בדבר, בפיקוח הוועדה ובהרשאתה.
3. בחינות בכתב ובעל-פה: הלשכה תהיה אחראית על בחינות של המועמדים לקבלת רישיון טו"ר, לאחר קבלת אישור סיום הלימודים, בהתאם להנחיות הוועדה.
4. תקופת התמחות (סטאז'): כל מועמד שסיים לימודיו לטו"ר, יהיה חייב בשנת התמחות אצל טו"ר/דיין, ורק בסיומה, עם קבלת חוו"ד מהגורם האחראי להתמחותו, יהיה רשאי לגשת לבחינת לשכת הטו"ר למען קבלת רישיון לעסוק במקצוע הטו"ר.
5. אתיקה: הקמת בית דין משמעתי, כחלק מהחובות והזכויות של לשכת הטו"ר, שבמסגרתו יתבררו טענות והאשמות על התנהגות בלתי נאותה של טו"ר. בנוסף, יקבעו כללי אתיקה מקצועית המקבילים לאלו של עו"ד.
ג. תיקונים לחוק הדיינים שנוגעים ישירות לטוענים/ות רבניים
1. סעיף 6 – הועדה למינוי דיינים: מוצע לקבוע שהועדה תכלול גם נציג של הטו"ר. זאת, בנוסף לשני עורכי הדין שכבר נמצאים בה על-פי חוק, או במקום אחד מהם. עורכי הדין מייצגים את לקוחותיהם בפני הדיינים בביה"ד ממש כמו טו"ר, ולכן ציבור הטו"ר, כמו עו"ד, ראוי שיהיה גם להם נציגות בוועדה למינוי דיינים.
2. סעיף 27 – התקנת תקנות הנוגעות לטו"ר: יש לקבוע כי תקנות הנוגעות לטו"ר יותקנו בהתייעצות או בהסכמת לשכת הטו"ר. זאת, בייחוד לאור המצב היום שבו המקצוע איננו מוסדר בחקיקה ראשית. גם לאחר הסדרת העיסוק, מוצע שהתקנות והכללים יקבעו בהתייעצות עם לשכת הטו"ר, בדומה למצב הקיים לגבי עו"ד.
3. סעיף 27 – אגרת טו"ר: מוצע כי האגרה המשולמת כיום ע"י הטו"ר להנהלת ביה"ד כתנאי להנפקה ולחידוש רישיונם, תועבר ללשכת הטו"ר ותשמש אותם. כיום האגרה המשולמת להנהלת בתי-הדין מועברת ישירות למשרד האוצר, והכסף אינו משמש את ציבור הטו"ר. יש לציין שלשכת הטו"ר אינה מתוקצבת על ידי המדינה, ולכן אין בידיה משאבים לניהול הלשכה לרווחת ציבור הטו"ר ולקידומם, בניגוד ללשכת עו"ד.
ד. מעמדם של טוענים/ות המוסמכים לגישור בפני בתי המשפט
1. טו"ר הינם אנשי מקצוע מובהקים הבקיאים בדין, בהליכי ההתדיינויות בכל הקשור לתחום של דיני משפחה (גיטין, תשלומי מזונות, אחזקת ילדים, חלוקת רכוש וכד'). טו"ר, כפי שצוין לעיל, סיים בהצלחה לימודים עיוניים של כארבע שנים במוסדות להשכלה תורנית גבוהה, ועמד בהצלחה בבחינות של הרבנות הראשית לישראל. נקבע שמוסדות להשכלה תורנית גבוהה, המקנים תואר ע"י הרבנות הראשית לישראל, אינם מוכרים לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958. לכן, הם אינם מהווים "השכלה גבוהה" לעניין רשימת המגשרים בבתי משפט.
2. בהתאם לדין הקיים, מגשר יוכל להיכלל ברשימת בתי המשפט, רק אם הוא בוגר מוסד מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (כלומר – רק מוסד אקדמי). קביעה שכזו מונעת מבעלי מקצוע המומחים בתחומם, כדוגמת טו"ר ודיינים שהינם בוגרי קורסים מוכרים לגישור, ואשר מנועים מלשמש כמגשרים בבתי משפט, אף לא בתחום מומחיותם. אין ספק שזוהי פגיעה קשה בחופש העיסוק שלהם, וסותר את חוק יסוד: חופש העיסוק.
3. בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ מיכאל איתן אשר התקיימו לפני כחמש שנים, הורה יו"ר הועדה דאז לנציגי הממשלה, לכלול ברשימת המגשרים של בתי המשפט גם טו"ר ודיינים, בעלי הכשרה בגישור. בפרוטוקול הועדה מתאריך 20/08/2002 קבע יו"ר הועדה שמעמדם של דיינים וטו"ר יישמר ושיידרש גם מהם, כמו משופטים, לעבור קורס הסמכה לגישור כדי שיכללו ברשימה. חרף הנחיות שניתנו למשרד המשפטים ע"י ועדת החוקה, טרם שונו ההוראות בנושא, והן אינן כוללות את המלצות הועדה האמורה שקבעו כי "לוועדה ברור שיש פה פגיעה בחופש עיסוק" (פרוטוקול מתאריך 11/09/2002 ).
4. לאור האמור לעיל, מוצע לקבוע כי בוגרי קורס מגשרים בעלי רישיון טו"ר ו/או בעל כושר לדיינות, שהוסמכו ע"י הרבנות הראשית, יורשו להיכלל ברשימת מגשרי בתי המשפט.
בכבוד רב,
הרב יוסף וסרמן, יו"ר