חומר רקע
29 מאי, 2026 (29/05/26)
נייר עמדה בעניין תקנות הטוענים הרבניים (תיקון), התשס"ח – 2008
ראשית יש לאמר כי נראה לנו, כי כל עיסוק הטוענים הרבניים ראוי שיעבור הסדרה חוקית, שיבטיח רמת הכשרה מקצועית נאותה, ואכיפה משמעתית ואתית. הבלבול בין הרשויות בעניין זה בעייתי ביותר. בעניין זה אנו מסכימים עם העמדה העקרונית אותה הביעה לשכת הטוענים הרבניים.
בעניין התיקונים המוצעים:
תיקון תקנה 5:
מקובלים עלינו דבריו של שר המשפטים, כושר לרב עיר אינו מקנה את הידיעות והבקיאות הנדרשות מטוען רבני, ונראה לנו ראוי לתקן התקנה כפי שמוצע.
תיקון הגדרות:
הגדרת "בית הדין הרבני הגדול" – בכל הנוגע לסעיף 2(א)(2)(ב), נשמעה כבר ביקורת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ1.
בביקורת לאחר שנקבע כי יש לבטל את אחד הכללים, שכן הוא נקבע תוך השפעה משיקולים זרים (היות המוסד מוסד המלמד נשים), יש בו מידה בולטת של שרירות והוא לוקה בחוסר סבירות קיצוני2. נמתחה ביקורת על ידי כב' הש' שטרסברג-כהן, על עצם הסדרת קביעת הכללים בחקיקת משנה והאצלת הסמכות כולה לבית הדין הרבני הגדול3. שהרי מדובר בעניין שיש בו פגיעה בחופש העיסוק, והאצלת הסמכות לבית הדין הרבני הגדול אינה מותירה בידי השר אפשרות בדיקה או ביקורת של הקריטריונים.
הותרת דוקא עניין זה בידי חבר הדיינים של ביה"ד הרבני הגדול – ולמעלה מכך: השמטת המילים "רוב מניינם של" מן ההגדרה, כך שיכול להצטייר הרושם כי כוונת השר היא, כי לצורך הכרה במוסד חינוכי, תדרש הסכמת כל חבר הדיינים של בית הדין הגדול הוא בעייתי.
לכן, נראה לנו שיש לתקן סעיף זה [סעיף 2(א)(2)(ב)] כך שההסכמה תנתן על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול.
לכל הפחות יש להותיר את המילים "רוב מניינם של" בהגדרה.
נראה לנו גם כי לעניין סעיף 19(א), יש להוסיף את המילים שהושמטו "רוב מניינם של", אין מקום לסרבל את האפשרות לקביעת כללי סדרי הדין בבית הדין המשמעתי לטו"ר. (בעניין זה יש לציין כי כל עירוב הרשויות בעניין זה בעייתי ביותר, וראוי כי העניין יוסדר בדרך אחרת.)
הגדרת "טוען רבני" – על פי סעיף 6 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, "האמור בלשון זכר- אף לשון נקבע במשמע, וכן להיפך". מה מותר הגדרה זו מכל הגדרה אחרת בספר החוקים ומדוע יש להדגיש כי המדובר בלשון זכר ונקבה כאחד ?
אולם, כיוון שההגדרה הוכנסה כבר לתקנה, ואי הכנסת ההגדרה בתיקון הנוכחי עשוי ליצור לזות שפתיים כאילו התיקון כעת בא למעט את הטוענות הרבניות, ראוי להותיר את ההגדרה כפי שהוצעה.
בכבוד רב,
בת-שבע שרמן-שני, מנהלת "יד לאשה"