חומר רקע
19.12.08
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
מכובדי,
הנדון: עמדת מרכז נגה למען נפגעי עבירה לנוסח תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל) התשס"ט-2008
הריני מתכבדת להציג בפני הוועדה את עמדת מרכז נגה למען נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, לנוסח התקנות שהעביר כבוד השר דיכטר לעיון, דיון ואישור וועדת חוקה, חוק ומשפט.
ראשית אנו מברכים על תיקון התקנות, שמטרתן להסדיר באופן מחייב ובהתאם לחוק את נושא מינוי הממונה והאחראים במשטרת ישראל למימוש זכויות נפגעי עבירה, ולהגדיר את אחריותם ותפקידיהם, כאמור בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: "החוק").
מטבע הדברים, המשטרה היא הרשות הראשונה עמה נפגש נפגע העבירה, אם זה בהגיעו להגיש תלונה בגין עבירה שבוצעה בו, ואם זה כאשר הוא מתבשר שבן משפחתו נפגע או חייו קופדו באירוע פלילי. המפגש הזה הוא קריטי, ו"החוויה" שיחווה נפגע העבירה במפגש הזה תשליך על יחסו לכלל מערכת אכיפת החוק והמשפט, ועל יכולתו להתמודד במגעיו מול אנשיה. לכן, קיימת חשיבות עליונה לכך שזכויות הנפגעים, ככל שאחראית לכך המשטרה (הגוף החוקר, כהגדרתה בחוק) יקויימו בהתאם למטרת החוק והוראותיו, תוך שמירה על כבודו של נפגע העבירה, וכן בהבנה, ברגישות ובאנושיות ההולמות את הנסיבות שבעטיין נקלע הנפגע, שלא ברצונו, למאורע הפלילי.
למיטב ידיעתנו, תפקיד הממונה על הטיפול בנושא זכויות נפגעי עבירה, ותפקידי האחראים המחוזיים קיימים מכוח החוק, ומאוישים זה מכבר. עם זאת, ניסיוננו מלמד כי נושא זכויות נפגעי עבירה עדיין לא הוטמע די צרכו בקרב כל דרגי המשטרה, החל בשוטרים הנמצאים בקשר עם נפגעי עבירה, וכלה במפקדים המתווים מדיניות. לכן, ניסוח התקנות כעת נועד להשלים חסר מתמשך, ומבחינה זו, אין ספק כי התקנות יסייעו לשר, למפכ"ל ולכל נושאי המשרה שמונו כאחראים לעניין זכויות נפגעי עבירה במשטרה, לחדד את הגדרות התפקיד, ויבטיחו יישום חובות ותפקידי המשטרה למימוש זכויות נפגעי העבירה באופן המיטבי, ובהתאם למטרת החוק ולרוחו, כאמור.
אנו מבקשים להעיר מספר הערות כלליות, ולהציע מספר השלמות לנוסח שהוגש לוועדה, כדלקמן:
א. מוצע להקים גוף, שיהיה כעין אומבודסמן, נציב לעניין תלונות נפגעי עבירה ביחס לליקויים בטיפול בתלונתם או ביחס מצד שוטר/חוקר אליהם, ולקבוע נהלים של קבלה, בדיקה וטיפול בתלונות כאמור. באם יוקצה תפקיד זה לאחד הגורמים הקיימים (למרות שלדעתנו יש צורך בגורם בלתי תלוי), הרי שיש להגדיר זאת מפורשות בתקנות וכן להביא לידיעת הציבור.
ב. מוצע לקבוע בהוראות המשטרה כי אי קיום זכויות נפגעי העבירה בהתאם למתחייב בחוק ובתקנות מכוחו על ידי שוטר או חוקר, הנה עבירת משמעת, ובהתאם יש לטפל בשוטר או חוקר שנמצא כי הפר את חובותיו או אחריותו כאמור. סעיף 21 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע כי אי קיום חובה עשוי להוביל לדין משמעתי, ויש להעניק לכלי זה משמעות ממשית.
ג. מוצע להוסיף את הנושאים הבאים כחלק מתפקידיו ופעולותיו של קצין נפגעי עבירות כאמור בסעיף 5 לתקנות הנ"ל:
(1) שימור ופיתוח הקשרים עם גורמים אזרחיים העוסקים בטיפול, ליווי וייצוג נפגעי עבירות;
(2) הצגה של דף זכויות נפגעי עבירה בכל תחנת משטרה, במקום בולט, כאמור בתקנה 5(1) לתקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב-2002.
(3) מסירת דף זכויות נפגעי עבירה לנפגעים שלא הגיעו לתחנת המשטרה (אם זה בני משפחות של נפגעי עבירות המתה, או פצועים שתלונתם נמסרה בבית חולים וכד'); נדגיש כי גם לנפגעי העבירות שאינן חמורות קיימות בחוק זכויות, גם לגביהם חלה חובת היידוע לגבי זכויות אלה, ומניסיוננו – לעיתים דווקא אלה המקרים בהם לא מקוימת אף הזכות הבסיסית למידע.
(4) יצירה וקיום של מערך הכשרות לכל דרגי המשטרה בנושא זכויות נפגעי עבירה.
ד. כמו כן מוצע להוסיף פירוט לסעיפים הקטנים של סעיף 5 כדלקמן:
(5) בסעיף 5(ב) להוסיף בסוף הסעיף: "ובמיוחד בכל הנוגע לפרטים המנויים בסעיפים 8, 9, 10, 11 לתקנות זכויות נפגעי עבירה";
(6) בסעיף 4(ד) להוסיף אחרי "נרצחים ונרצחות": " ועבירות המתה".
(7) הגדרת התקופה לדיווח התקופתי השוטף המוצע בסעיף 5(ו) לתקנות הנ"ל. מוצע כי קצין נפגעי העבירה ידווח לקצין ממונה על פעילות שוטפת בנושא יישום החוק אחת לשלושה חודשים.
אנו מקווים כי התקנות יאושרו בהקדם, ובכך תושלם למעשה מלאכת חקיקת המשנה המחויבת מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה.
בכבוד רב,
ד"ר דנה פוגץ', עו"ד
ראש מרכז נגה למען נפגעי עבירה