חומר רקע
פורום מרכזי הגישור הציבוריים בישראל
_____________________________________________________________________________
11.01.2009, לקראת הדיון ב-14.01.2009
נייר עמדה.
הנושא: החלטת משרד המשפטים - סגירת המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה.
או : "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן".............. (עודד פלדמן)
אנו החתומים מטה, נציגי פורום מנהלי מרכזי הגישור הציבוריים בישראל, מודים למשרד המשפטים על העשייה של המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה. בזכות המרכז ואופן פעולתו המקצועי הפכנו גם אנו לגורם מקצועי משמעותי בקהילה. למרות שמשאביו של תחום הגישור בקהילה, במרכז לגישור ויישוב סכסוכים בקהילה אינם גדולים, הצליחה דר' לי לי-און לצקת תכנים וליצור מארג של מרכזים פעילים ותיקים, חדשים ובהתהוות, המשתפים פעולה ביניהם הן בשיפור הניהול והן בפיתוח פעילויות גישוריות מגוונות.
גישור הוא תהליך חיוני בכל מדינה מודרנית. הוא מקצר את משך הסכסוך, מוזיל את עלויות ההתדיינות ומצמצם את העומס על בתי המשפט. גישור הוא לא רק תהליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, גישור מאפשר שינוי בשיח הציבורי, העצמת יחידים והעצמה חברתית.
להגשמת התהליך של השינוי החברתי יש צורך בהקמת רשת ארצית של מרכזי גישור ציבוריים, מרכזי גישור שיפעלו ע"פ אמות מידה, וקריטריונים מקצועיים, בדומה למצב בעולם המערבי.
אנו מאמינים שפריסה ארצית של מרכזי גישור ציבוריים בארץ, תביא לשינוי חברתי, המתבקש כל כך בארצנו, ולתמיכה במערכת השיפוט הקורסת מעומס תיקים.
היוזמה להקמת מרכזי גישור בקהילה בישראל, לפני 11 שנים, היא של משרד המשפטים.
במציאות העכשוית הוא שותף מלא וחשוב בתמיכה המקצועית והאתית שהוא נותן למרכזי הגישור הציבוריים בישראל.
סגירת המרכז הארצי לגישור ע"י משרד המשפטים, תחזיר את הגישור הציבורי שנים רבות לאחור.
בקשותינו מוועדת החוקה, חוק ומשפט:
1- לדאוג שמשרד המשפטים יבטל את החלטתו האדמיניסטרטיבית להפסיק את פעילותו של המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה ב-30.4.2009. (ו' באייר ה'תשס"ט)
2- להציע למשרד המשפטים לקיים תהליך של הידברות עם כל הגורמים הנוגעים לגישור
הציבורי למציאת פתרון הולם.
3- להציע לממשלה לבחון את האמירה הבאה:
זכותם של אזרחים לקבל שירותי גישור מקצועיים כאלטרנטיבה להליך המשפטי,
חובתה של המדינה לדאוג לקיומם של שירותי גישור מקצועיים במרכזי גישור ציבוריים, בחסות המדינה ובפיקוחה.
חברי פורום מנהלי מרכזי הגישור הציבוריים
עדו בזק – שדה בוקר משה ברגר - חדרה
ענת אשל – רמלה כרמלה זילברשטיין – קרית אונו
סיון אפלבום – נס ציונה ענת הברמן – מעלה אדומים
פורום מרכזי הגישור הציבוריים בישראל
_____________________________________________________________________________
הסבר קצר על פעילות מרכזי הגישור הציבוריים
• מהן המטרות של מרכזי גישור בקהילה?
מרכזים לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה (Community Based Programs), פועלים כחלק ממצע לשינוי חברתי, של מיתון סכסוכים ויישוב קונפליקטים בהסכמה במקום בהתדיינות משפטית..
'סל' השירותים והפעילויות המוצע בכל מרכז ומרכז משתנה על פי צורכי הקהילה ואופייה. על אף השונות בפעילויות ובדגשים, המרכזים בעולם מייצגים עקרונות יסוד משותפים: שימוש בכלים שונים של גישור, הטמעת השפה הגישורית בחיי הקהילה, עקרונות של נגישות וזמינות השירות ומיקצוע תפקיד המגשר. מרכזי הגישור הציבוריים פועלים בשיתוף פעולה עם הממסד, עם הקהילה ועם גורמים מקצועיים, באמצעות מגשרים שמייצגים את המגוון של ההרכב ממנו בנויה הקהילה. בנוסף לטיפול בפניות ובהפניות מגורמים ממסדיים לתהליכי גישור, המרכזים יוזמים התערבויות, במוקדי סכסוך פוטנציאלים במסגרת התערבות מוקדמת ומניעה.
מטרת המרכזים במדינות שונות, מוגדר, מעבר למתן שירותי גישור, במונחים של הובלת שינוי ברמת הקהילה והחברה. בארצות הברית, בריטניה, סינגפור, מדינות בגוש המזרחי (לשעבר) המטרות כוללות יצירת מודעות לערכי הגישור והטמעתו בקהילה, כחלק מבניין הקהילה, העצמה של הפרט והקהילה, יצירת חברה המושתתת על ערכים של סבלנות וסובלנות, קבלת השונה ומתן פתרונות איכותיים לסכסוכים. בבריטניה דגש המרכזים הוא על הפחתת האלימות וערכים של חברה אזרחית, ובארה"ב מוגדר התחום במונחים של תנועה חברתית, העצמה, זכויות הפרט וחברה רב-תרבותית.
• מרכזי גישור ברחבי העולם עוסקים במגוון פעילויות בשלושה מישורים עיקריים:
1. הפצה והטמעת הגישור בקרב כלל הגורמים בקהילה: הפקה והפצת מידע, אירועים פומביים, הכשרות למגשרים וסדנאות להקניית הגישור לציבור ולקבוצות עניין מסוימות, בארגונים ובמוסדות שונים בקהילה.
2. שירותים ליישוב סכסוכים : שירותים לכלל הציבור, למוסדות וארגונים במגוון רחב של סכסוכים, בין פרטים, קבוצות ובין הרשות לפרט. הפעלת שורה של התערבויות בכלים שונים של גישור ובכלל זה: תהליכי פיוס, פישור, תהליכי הדברות, השתלבות הגישור לטיפול במצבי חרום ועוד וכו'.
3. הפעלת תכניות: פיתוח התמחויות והפעלת פרויקטים, בכלל זה, גישור במערכת החינוך, גישור ומוגבלויות, בקרב זקנים, בקבוצות תרבותיות, בקרב הצבא, חקלאות וכו'.
מהם נושאי הסכסוכים בהם מטפלים מרכזים לגישור בקהילה?
הסכסוכים המטופלים במסגרת מרכזי גישור בקהילה ברחבי העולם, כוללים סכסוכים בין פרטים, בין קבוצות ובין הרשות לפרט. הנושאים משתנים על פי המרכזים וכוללים סכסוכי שכנים, צרכנות, סכסוכים עסקיים, משפחה, נוער, הורים וילדים, תכנון ובנייה, חקלאות, איכות הסביבה, יחסי עבודה, בנייה, תעסוקה, מוגבלויות, זקנים, סכסוכים על רקע אפליה, גזענות וזכויות הפרט. מרכזים מטפלים גם בסכסוכים העוסקים במדיניות ציבורית וסוגיות של איכות הסביבה, בגישור הפלילי וצדק מאחה. גם בארץ, עוסקים המרכזים בסוגים שונים של סכסוכים, על פי צורכי הקהילה, המשאבים (מקצועיים ואחרים) והמדיניות. כפי שהדבר נהוג בעולם, גם המרכזים בארץ מרחיבים את סל השירותים בהדרגה, בכפוף ובתנאי לזמינות של משאבים מקצועיים ותשתיות מתאימות. כך למשל במספר מרכזים שבהם הסתמן צורך וזמינות של מגשרים במשפחה, עוסקים גם בנושא זה.
פניות/הפניות/התערבויות יזומות
מרכזי גישור בקהילה מטפלים בפניות ישירות של הציבור, מוסדות וארגונים. חלק משמעותי בעבודת המרכזים מקורו בהפניות של גורמים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים ובהם: רשות המקומית (חינוך, תכנון ובניה, פקוח ומוקד עירוני, שיכון רווחה) משטרה, בית המשפט, אגודה לתרבות דיור וכן גורמים שונים בקהילה. בנוסף, מרכזים יוזמים התערבויות, במוקדי סכסוך פוטנציאלים במסגרת התערבות מוקדמת ומניעה. גם בארץ מקיימים המרכזים קשרי גומלין ומקבלים פניות מגורמים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, חלק מהמרכזים מקבלים הפניות מבית המשפט.
המרכז הארצי לגישור – קביעה מקצועית של אמות מידה למגשרים ולהפעלת מרכז גישור ציבורי
המורכבות מחד, ומאידך האחריות שכרוכה בעבודת המרכזים, מחייבת הגדרת אמות מידה לסוג ורמה המקצועית של השירותים. בצד חומרי הדרכה להקמה והפעלה של מרכזי גישור ציבוריים שפותחו וגובשו במרכז הארצי לגישור כמו גם אמות מידה למיון ולהכשרת מגשרים, אמות מידה להתנהלותו, וכן 'תיק הפעלה' ובו נהלים, טפסים וכלים שונים המהווים תשתית להפעלה מקצועית. במהלך השנים האחרונות הוכשרו במרכז הארצי לגישור מנהלי מרכזי גישור ציבוריים בכל הכרוך בהפעלה מקצועית של מרכזי הגישור שלהם.
פורום מרכזי הגישור הציבוריים בישראל
רשימת מרכזי הגישור הציבוריים בישראל
1-המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה, ירושלים
2-המרכז לגישור והידברות בקהילה נס-ציונה
3-מרכז גישור עירוני קהילתי רחובות
4-המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה רמלה
5-מרכז גישור בקהילה רמת השרון
6-אסיא – גישור ובניית הסכמות
7-גשר - העמותה לגישור קהילתי
8-מרכז עירוני לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה באר שבע
9-מרכז גישור קהילתי בני ברק
10-מרכז גישור קהילתי בני שמעון
11-מרכז גישור קהילתי – דרום השרון
12-המרכז הקהילתי לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה חיפה
13-סוויה – מרכז לדוח שיח ובניית הסכמות
14-מרכז עירוני לגישור וליישוב סכסוכים מרכז הגישור להבים
15-מרכז גישור בקהילה לוד
16-מרכז גישור בקהילה מבשרת ציון
17-המרכז לגישור ויישוב סכסוכים בקהילה מעלה אדומים
18-עמותת אלג'מאהיר
19-מרכז לגישור בקהילה עמק חפר
20-המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קרית אונו
21-ל.ה.ב לקידום הגישור בקהילה
22-מרכז הגישור באוניברסיטת ת"א
23-מרכז הגישור של מגשרי חדרה
24-מרכז גישור דימונה.
25-המרכז הקהילתי לגישור זכרון יעקב
מרכזים נוספים בשלבי הקמה מתקדמים:
1- מרכז גישור ב-רמת נגב
2- מרכז גישור ב-ירושלים – רמות
3- מרכז גישור ב-תל אביב – ידיד
4- מרכז גישור ב-מ.א. חוף הכרמל
5- מרכז גישור ב-חוף אשקלון
6- מרכז גישור ב-יפו
7- מרכז גישור ב-מודיעין
8- מרכז גישור ב-מ.א. מטה בנימין
9- מרכז גישור ב-ראשון לציון
10- מרכז גישור ב-צפת – מגזר חרדי
11- מרכז גישור ב-פרדס חנה
12- מרכז גישור ב-אוניברסיטת בר אילן
13- מרכז גישור ב-באקה אל גרביה- ויאאם