חומר רקע
ימ. 2008-5115
ימ. 2008-5115
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשס"ח-2008
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(א)(3), 26, 30(ב), 32(ב), 40 ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-20051 (להלן- חוק קופות גמל) וסעיפים 36, 36א, 42(א)(1) ו-(2) ו-112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-19812 (להלן- חוק הביטוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"אופציה"- אופציית רכש או אופציית מכר אשר לנכס הבסיס שלה נקבע שווי הוגן מדי יום, ואופציית הרכש או אופציית המכר או נכס הבסיס שלהן ניתנים למימוש מיידי;
"אופציית מכר"- התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין שווי נכס הבסיס לבין מחיר המימוש, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;
"אופציית רכש"- התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין שווי נכס הבסיס לבין מחיר המימוש, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;
"אופציית רכש 001" – אופציית רכש על מדד ניירות ערך שמחשבת ומפרסמת הבורסה ואשר מחיר המימוש שלה שווה לאגורה אחת;
"איגרת חוב"- מסמך שהנפיק תאגיד המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחב התאגיד, ומגדיר את תנאיה, למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתן תאגיד במהלך עסקיו, אך לרבות מסמך כאמור שהנפיקה המדינה;
"איגרת חוב בלתי סחירה" – איגרת חוב שאינה איגרת חוב סחירה;
"איגרת חוב סחירה"- איגרת חוב הרשומה למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;
"איגרת חוב מיועדת" – כל אחת מאלה:
(א)
איגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה;
(ב)
איגרת חוב מסוג "ערד";
(ג)
איגרת חוב שמנפיקה המדינה לפי חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ"ג-19623 (להלן - חוק המילווה חברות ביטוח);
(ד)
איגרת חוב בערבות המדינה שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
"איגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה" - כל אחת מאלה:
(1)
איגרת חוב שהונפקה לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "מירון"), התש"ם-19804;
(2)
איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה עד יום י"א בטבת התשמ"ח (1 בינואר 1988) לקופת גמל לקצבה בלבד שלא בידי המדינה, ותמורת ההנפקה הופקדה במלואה בפיקדון חשכ"ל;
"איגרת חוב מסוג "ערד" - איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד"), התשנ"ה-19955;
"איגרת חוב של מדינת ישראל" - איגרת חוב שמנפיקה המדינה לפי חוק מילווה המדינה, התשל"ט-19796 (להלן- חוק מילווה המדינה), לפי חוק מילווה פיתוח, התש"ך-19607, לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד- 19848 (להלן - חוק מילווה קצר מועד) או לפי חוק נכסי המדינה, התשי"א-19519;
"בורסה" - בורסה לניירות ערך בישראל, שקיבלה רישיון על פי סעיף 45 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 196810 (להלן – חוק ניירות ערך);
"בורסת חוץ" - בורסה לניירות ערך במדינת חוץ מאושרת;
"ביטוח אשראי למגורים המובטח במשכנתה" - כהגדרתו בהודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ"ה-198511 (להלן - הודעת ענפי ביטוח);
"ביטוח חיים", "ביטוח כללי", "חברה-בת", "חברה מוחזקת", "מדד", "מדד המחירים לצרכן" – כהגדרתם בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ"ח-199812 (להלן – תקנות פרטי דין וחשבון);
"ביטוח מפני מחלות ואשפוז" – כמשמעותו בפסקה 6 בסעיף 1א בהודעת ענפי ביטוח, למעט פוליסות ביטוח שהונפקו לתקופה שאינה עולה על שנה ולמעט פוליסות לביטוח קבוצתי;
"בנק" - תאגיד שקיבל רישיון לפי סעיף 4(א)(1)(א) או (ב), או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198113 וכן תאגיד בנקאי בחו"ל שהוא תושב מדינת חוץ מאושרת, הנמצא בפיקוח ממלכתי של המדינה שהוא תושב בה;
"בעל רישיון ניהול תיקי השקעות"- כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 199514 (להלן – חוק לייעוץ ולניהול השקעות), ולגבי השקעות במדינת חוץ מאושרת - גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי הדין החל באותה מדינת חוץ;
"דירוג" - דירוג חוב בישראל או במדינת חוץ מאושרת, שקבעה חברה שהממונה אישר אותה כחברה מדרגת;
"האקטואר הממונה" – כמשמעותו בסעיף 41ד לחוק הביטוח;
"הבורסה" – הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ;
"הון עצמי" - כהגדרתו בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-199815 (להלן - תקנות ההון העצמי);
"החזקה" – בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; ויראו כהחזקה בידי אדם אחד – גם החזקה בידי יחיד וקרובו הגר עמו או שפרנסת האחד על האחר; לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות;
"הלוואה" – לרבות איגרת חוב ונייר ערך מסחרי, למעט ניירות ערך ממשלתיים וניירות ערך של מדינת חוץ מאושרת ולרבות השאלת ניירות ערך, ולגבי מבטח בהתחייבויות שאינן תלויות תשואה - לרבות מקדמות לסוכן ביטוח, יתרת חוב של סוכן ביטוח כלפי המבטח, וכן ערבויות בניכוי סכומים שהועברו למבטח משנה, מוכפלות בשיעורים שעליהם יורה הממונה;
"הלוואה לעמית או למבוטח" - הלוואה שנתן משקיע מוסדי לעמית או למבוטח מכספי קופת הגמל או מכספי תוכנית ביטוח, לפי העניין;
"הסכמי ביטוח חיים צמוד" - הסכמים בין ממשלת ישראל לבין חברות ביטוח חיים, מכוח חוק המילווה חברות ביטוח, בדבר השקעה באיגרות חוב;
"התחייבות חיתומית", "חתם" ו"מפיץ" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך;
"זכות במקרקעין" - בעלות או חכירה לדורות במקרקעין, לרבות זכות חוזית או אופציה לקבל זכות כאמור;
"חבות" - התחייבות הנובעת מהלוואות, לרבות מהלוואות לעמיתים או למבוטחים;
"חברה קרובה" - חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור;
"חוזה עתידי" - כהגדרתו בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות;
"חשיפה לנכס הבסיס" - סך כל אלה:
(1)
נכס הבסיס;
(2)
נכס הבסיס הנגזר מהחזקות באופציה על פי הפרמטרים שמפרסמת הבורסה מזמן לזמן בתקנון המסחר;
(3)
חוזה עתידי על נכס הבסיס בכמות הקבועה בתנאיו;
"יחידה בקרן" – מניה או יחידה בקרן חוץ או יחידת השתתפות בקרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעות יחידה לפי סעיף 3(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות;
"לווה" - אדם בעל חבות, לרבות בן זוג, וכן מספר לווים כאשר ההחזר הצפוי של החבות מתבסס בעיקרו על אותו מקור ולאף אחד מהם אין מקור משמעותי נוסף להחזר החבות;
"מדד מניות" - מדד המתייחס לסל מניות שמפרסמת בורסה או בורסת חוץ או מפרסם שוק מוסדר;
"מדד לפיזור סיכון" - היחס שבין סכום הערך המשוקלל של הנכסים המוחזקים לכיסוי התחייבות מבטח מסוג כלשהו, ובין סכומה של אותה התחייבות;
"מדינת חוץ מאושרת" - מדינה שמדורגת בדירוג BB-ומעלה;
"מחיר מימוש" - המחיר שבו ימומשו האופציה או החוזה העתידי;
"מחמ"מ (משך חיים ממוצע מתוקנן)" - תקופה, בשנים, ממועד החישוב ועד לפירעון הנכסים, לפי משך חיים ממוצע (מח"מ) בשנים לפירעון הנכסים; חישוב התקופה ייעשה לגבי נכסים ועל פי נוסחאות שבתוספת הראשונה;
"מכירה בחסר" – מכירה של נייר ערך שאינו של המוכר באחד מאלה:
(1)
בבורסה - על פי התנאים שנקבעו בתקנון הבורסה;
(2)
בבורסת חוץ או בשוק מוסדר - על פי התנאים הנדרשים שם;
"מסלול השקעה" - אפיק השקעה לכספי עמיתים או מבוטחים המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו בתקנון קופת הגמל או בפוליסת הביטוח, לפי העניין;
"מקרקעין מניבים" - מקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שיערוך, בששה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת; ואולם מקרקעין שטרם חלפו ששה חודשים מיום רכישתם או מיום קבלת האישור לאכלוסם, לפי המאוחר מביניהם, יראו כמקרקעין מניבים אם הניבו הכנסה שוטפת, למעט הפרשי שיערוך, לבעל הזכות בהם;
"משכנתה" – לרבות הערת אזהרה בדבר משכנתה, מישכון זכות במקרקעין או מתן ייפוי כח בלתי חוזר למשקיע מוסדי המקנה לו זכות לרשום משכנתה או מישכון כאמור;
"משקיע מוסדי" – כל אחד מאלה:
(1)
חברה מנהלת - לגבי השקעות המבוצעות עבור קופת הגמל שבניהולה, ובחברה מנהלת של קרן חדשה או קרן ותיקה – לגבי יתרת נכסי הקרן שלא הושקעו באיגרות חוב מיועדות;
(2)
מבטח - לגבי השקעות העומדות כנגד התחייבויות תלויות תשואה;
"ניירות ערך" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך, לרבות איגרת חוב בלתי סחירה, תעודות שמנפיקה הממשלה, אופציה, חוזה עתידי, יחידות בקרן, יחידות או מניות בקרן חוץ, זכויות בשותפות, בין שהשותפות רשומה ובין שאינה רשומה, ונייר ערך מסחרי, והכול בין אם הם על שם ובין אם הם למוכ"ז;
"נייר ערך ממשלתי" - איגרת חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת, לרבות תשלומים על חשבון איגרת חוב כאמור, ופיקדונות שהופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר או בבנק ישראל במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
"ניירות ערך מסחריים" - ניירות ערך שמנפיק תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההנפקה, ושאינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;
"ניירות ערך מסחריים סחירים" - ניירות ערך מסחריים הרשומים למסחר בבורסה, בבורסת חוץ, או בשוק מוסדר;
"ניירות ערך סחירים" - ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, בבורסת חוץ, או בשוק מוסדר;
"נכס בסיס" - הנכס נושא ההתחייבות באופציה או בחוזה עתידי;
"נכס לא כספי" - כהגדרתו בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-199816;
"נכס מחוץ לישראל" - כל אחד מאלה:
(1)
מטבע או פיקדון המוחזקים במדינת חוץ מאושרת;
(2)
זכות במקרקעין במדינת חוץ מאושרת;
(3)
נייר ערך של תאגיד המאוגד במדינת חוץ מאושרת;
(4)
נייר ערך הנסחר במדינת חוץ מאושרת;
(5)
הלוואה לתושב מדינת חוץ מאושרת;
"נכסים" של משקיע מוסדי -
(1)
לגבי חברה מנהלת – נכסי קופות הגמל שבניהולה, ולגבי חברה מנהלת של קרן חדשה או קרן ותיקה – יתרת נכסי הקרן שלא הושקעו באיגרות חוב מיועדות;
(2)
לגבי מבטח – הנכסים המוחזקים על ידו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
"נכסים נזילים"- כל אחד מאלה:
(1)
איגרות חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת הנסחרות בבורסה, בורסת חוץ או שוק מוסדר;
(2)
מזומנים;
(3)
פיקדונות, לרבות פיקדון חשכ"ל, אשר מועד פירעונם יחול בתוך שלושה חודשים או שניתן לפרעם בתוך שלושה חודשים;
(4)
איגרות חוב והלוואות בדירוג BBB ומעלה אשר מועד פירעונן יחול בתוך שלושה חודשים או שניתן לפרען בתוך שלושה חודשים, ואולם לגבי איגרת חוב או הלוואה שהאמור חל לגבי חלקן בלבד, ייחשב רק אותו החלק כנכס נזיל;
(5)
נייר ערך מסחרי בדירוג A-3 ומעלה או נייר ערך מסחרי שמנפיק נייר הערך דורג בדירוג BBB- ומעלה, ואשר מועד פירעונם יחול בתוך שלושה חודשים או שניתן לפרעם בתוך שלושה חודשים;
(6)
יחידות בקרן;
(7)
מניות הכלולות במדד המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר;
(8)
איגרות חוב בדירוג BBB ומעלה הרשומות למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;
(9)
אופציית רכש 001;
(10)
עסקת מכר חוזר בניירות ערך שמועד תום התקופה שנקבעה בה יחול בתוך שלושה חודשים;
"נציג חיצוני" - כמשמעותו בסעיף 11 לחוק קופות גמל;
"סכום התחייבות" - שווי ההתחייבות כפי שנרשם בדין וחשבון הכספי האחרון, ואולם אם השתנה שווי ההתחייבות באופן מהותי במהלך תקופת הדוח, תובא בחשבון השפעתו על חישוב שווי ההתחייבות;
"עושה שוק ראשי" - כהגדרתו בסעיף 6א לחוק מילווה המדינה;
"עסקת מכר חוזר בניירות ערך" - כהגדרתה בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-200617;
"עסקה מתואמת" - כהגדרתה בתקנון הבורסה;
"ערך משוקלל של נכסים" - מכפלת ערך נכס בשיעור שנקבע לו בתוספת השניה;
"פיקדון" - סכום כסף המופקד אצל חבר בורסה, בנק, מבטח או מבטח משנה;
"פיקדון חשכ"ל" - פיקדון מיוחד של כספים אצל החשב הכללי במשרד האוצר שהופקדו לפי הוראותיו;
"צדדים קשורים" - כל אחד מאלה:
(1)
צדדים שאחד מהם -
(א)
מחזיק במישרין או בעקיפין ב- 10אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באחר, למעט החזקה כאמור בתקנה 13;
(ב)
רשאי למנות, במישרין או בעקיפין, את המנהל הכללי של האחר;
(ג)
מכהן כדירקטור או כמנהל הכללי באחר;
(2)
תאגידים שהחברות בהם מותנית בחברות באחר;
(3)
צדדים כאמור בפסקאות (1) או (2) ותאגיד נוסף שאחד מהם מחזיק ב-25 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו;
(4)
חברה מנהלת וקופות הגמל שאותן היא מנהלת;
(5)
משקיעים מוסדיים המהווים קבוצת משקיעים;
"קבוצת לווים" - כל אחד מאלה, למעט מי שהממונה גרע מן הקבוצה:
(1)
הלווה יחד עם אדם השולט בו וכל מי שנשלט על ידם; לעניין זה מדינת ישראל ובנק ישראל לא ייכללו בקבוצה;
(2)
לווים שמתקיים בהם אחד מאלה:
(א)
אחד מהם לפחות ערב לחלק מהותי מחבות הלווה האחר או ערב ערבות בלתי מוגבלת בסכום להבטחת חבות מהותית של הלווה האחר;
(ב)
חבות כל אחד מהם למשקיע מוסדי עולה על 5 אחוזים משווים המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ולגבי מבטח ביחס להתחייבויות שאינן תלויות תשואה - חבות כל אחד מהם עולה על 5 אחוזים מההון העצמי של המבטח, וקיימת ביניהם תלות מסחרית מהותית שאינה מוגבלת לזמן קצר, לרבות על ידי הבטחת זכויות;
(3)
כל מי שהממונה קבע אותו כחלק מן הקבוצה;
"קבוצת משקיעים" – משקיעים מוסדיים הנשלטים או המנוהלים בידי אותו אדם או שהשקעותיהם מנוהלות בידי אותו אדם, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי קיימות לגביהם מערכות ניהול נפרדות ובכלל אלה דירקטוריון נפרד, ועדת השקעות נפרדת, יושב ראש דירקטוריון נפרד, מנהל כללי נפרד, מערך עובדים נפרד, מערך ניהול השקעות ובחירת נכסים נפרד ומשרדים נפרדים;
"קרן השקעה" - כהגדרתה בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס"ח-200818;
"קרן חדשה" - קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד";
"קרן חוץ" - כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
"קרן כללית" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מיועדות;
"שווה מזומנים" - פיקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;
"שווי הוגן" – הסכום שתמורתו ניתן להחליף נכס או לסלק התחייבות במהלך העסקים הרגיל, בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון;
"שווי משוערך של נכסים" – שוויים של נכסי המשקיע המוסדי כפי שנקבע לפי סעיף 33 לחוק קופות גמל, למעט חובות מעבידים;
"שוק מוסדר" – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך בישראל או במדינת חוץ מאושרת על פי כללים שקבע מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שהוא מתנהל בה; ואולם, אם המסחר בניירות ערך מתנהל ביותר ממדינה אחת - על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין באחת מהמדינות שהוא מתנהל בהן;
"תקנות מס הכנסה" – תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-196419.
פרק ב': השקעות קופת גמל משלמת לקצבה
השקעות קרן ותיקה
2.
(א)
חברה מנהלת של קרן ותיקה תשקיע את נכסי הקרן כמפורט להלן:
(1)
באיגרות חוב מיועדות לקרן ותיקה שהונפקו לפני יום ד' באלול התשס"ג (1 בספטמבר 2003) או בפיקדון חשכ"ל הנובע מפדיון מוקדם של איגרות חוב כאמור;
(2)
באיגרות חוב מיועדות מסוג "ערד", אם סך כל שווין של איגרות החוב לפי פסקה (1) פחת מ-30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיה - כך שהשיעור הכולל של איגרות החוב לפי פסקה זו יחד עם איגרות החוב לפי פסקה (1), ככל שישנן, לא יעלה על 30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיה;
(3)
יתר הנכסים של קרן ותיקה שלא הושקעו לפי פסקאות (1) או (2) יושקעו לפי הוראות פרק ג', ואולם הכללים והמגבלות המפורטים בו יחולו ביחס לכלל נכסי הקרן.
(ב)
קרן ותיקה רשאית להמשיך ולהחזיק ב-100 אחוזים מאמצעי השליטה של תאגיד עזר שבהם החזיקה ביום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000); בתקנת משנה זו, "תאגיד עזר" – תאגיד שאינו כשלעצמו קרן ותיקה, העוסק רק בתחום הפעולה המותר לקרן הוותיקה השולטת בו.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), תהיה הקרן רשאית להחזיק בנכסים שהועברו אליה מידי צדדים קשורים, לשם סיוע בהקטנת הגרעון האקטוארי שלה, באישורו מראש של הממונה ובתנאים שיורה, ויראו נכסים כאמור כהשקעה באיגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה.
השקעות קרן חדשה
3.
חברה מנהלת של קרן חדשה תשקיע עד 30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיה באיגרות חוב מסוג "ערד"; יתר הנכסים של קרן חדשה יושקעו לפי הוראות פרק ג', אך הכללים והמגבלות המפורטים בו יחולו ביחס לכלל נכסי הקרן; ואולם קרן חדשה רשאית להחזיק באגרות חוב מסוג "ערד" ביותר מ-30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיה, אם איגרות החוב –
(1)
הונפקו לה לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) או שהועברו לה כדין;
(2)
מוחזקות בחשבון נפרד, לפי הוראות שקבע הממונה, כנגד 70 אחוזים מהתחייבויות הקרן למי שהיה זכאי לקבל ממנה קצבה לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004).
השקעות קרן כללית וקופת גמל מרכזית לקצבה
4.
על השקעות של קרן כללית ושל קופת גמל מרכזית לקצבה יחולו הוראות פרק ג'.
העברת מזומנים למבטח משנה מחוץ לישראל
5.
חברה מנהלת של קופת גמל משלמת לקצבה רשאית להעביר מזומנים למבטח משנה מחוץ לישראל לפי הוראות הממונה; בסעיף זה, "קופת גמל משלמת לקצבה" - למעט קופת ביטוח.
פרק ג': השקעות משקיע מוסדי
השקעה בנכס
6.
משקיע מוסדי רשאי להשקיע בכל נכס בכפוף למגבלות ולכללים שנקבעו בתקנות אלה.
חובת נאמנות
7.
משקיע מוסדי וכל עוסק מטעמו בניהול כספי עמיתים או מבוטחים יפעלו לפי הוראות סעיף 3(ב) עד (ה) לחוק קופות גמל וישקלו, בבואם להחליט על השקעות המשקיע המוסדי, בין השאר את אלה:
(1)
תזרים המזומנים הצפוי במשקיע המוסדי ובכלל זה קביעת שיעור מזערי של נכסים נזילים, ובשים לב לכספים המיועדים לתשלום קצבה למקבלי קצבאות;
(2)
אפשרויות השקעה חלופיות מאותו סוג, בשים לב לתשואות ולסיכונים הצפויים וליחס ביניהם;
(3)
כאשר ההשקעה היא בניירות ערך - גם את כדאיות ההשקעה לפי איכות נייר הערך הנמדדת באמות מידה כלכליות מקובלות, וכן בשים לב לאיכות הממשל התאגידי בגוף המוחזקבהתאם להוראות הממונה בענין זה
עמידה בשיעורי השקעה
8.
(א)
משקיע מוסדי יעמוד, בכל עת, בשיעורי ההשקעה המותרים לו לפי תקנות אלה בנכס מסוים או בסוגי נכסים, לפי העניין, וכן במגבלות ובתנאים שנקבעו בתקנות אלה בנוגע להשקעה בהם.
(ב)
המגבלות והתנאים שנקבעו למשקיע המוסדי בתקנות אלה יחולו, בנפרד, על כל מסלול השקעה ועל כלל נכסי המשקיע המוסדי בכל המסלולים.
חריגה משיעורי השקעה
9.
(א)
משקיע מוסדי יתקן חריגה מהוראות לפי תקנות אלה הנוגעות להשקעותיו בתוך תקופות כמפורט להלן:
(1)
חריגה בהשקעה בפיקדון, בהלוואה או באגרת חוב בלתי סחירה - עד ליום שבו על פי תנאי הפיקדון, ההלוואה או איגרת החוב, ניתן לפדותם בלא קנס;
(2)
חריגה בהשקעה בצד קשור הנובעת מהעברת אמצעי שליטה במשקיע המוסדי שאינה מנויה בפסקה (1) - בתוך חמישה עשר חודשים ממועד החריגה, ובלבד שנתקבלה החלטה מתועדת בכתב של שני שלישים מהנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות;
(3)
חריגה בכל השקעה אחרת שאינה מנויה בפסקאות (1) ו-(2) -
(א)
לגבי השקעה בצד קשור - בתוך תשעה חודשים ממועד החריגה, ובלבד שנתקבלה החלטה מתועדת בכתב של שני שלישים מהנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות;
(ב)
לגבי השקעה שאינה בצד קשור - על פי החלטה מתועדת בכתב של שני שלישים מהנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות.
(ב)
לא תוקנה החריגה בתוך התקופות שנקבעו בתקנת משנה (א), יחולו, בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי חוק קופות גמל וחוק הפיקוח, הוראות אלה:
(1)
המשקיע המוסדי ידווח לממונה על קיום החריגה בתוך שלושה ימי עסקים מתום התקופה שנקבעה בתקנת משנה (א);
(2)
בעד הימים שמתום התקופה שנקבעה בתקנת משנה (א) ועד המועד שבו, לפי אישור הממונה תוקנה החריגה, לא ייגבו דמי ניהול מן העמיתים או המבוטחים בעד כל ההחזקות של המשקיע המוסדי בנכס שבו נוצרה החריגה, ואולם חברה מנהלת של קופת גמל ענפית תהיה רשאית לגבות דמי ניהול אך לא תצרף אליה עמיתים חדשים עד למועד שאישר הממונה כי תוקנה החריגה; נגבו דמי ניהול כאמור, הם יוחזרו לקופה או לקרן שבה מנוהלות ההתחייבויות תלויות התשואה של המבטח, לפי העניין.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בשל חריגה שנוצרה עקב השקעה חדשה בנכס - לא ייגבו דמי ניהול בעד כל ההחזקות של המשקיע המוסדי בנכס, החל במועד שבו נוצרה החריגה ועד למועד שלגביו אישר הממונה כי תוקנה החריגה, ולגבי קופת גמל ענפית - היא תהיה רשאית לגבות דמי ניהול בשיעור מלא ואולם היא לא תצרף אליה עמיתים חדשים עד למועד שאישר הממונה כי תוקנה החריגה; על קיום החריגה ידווח המשקיע המוסדי לממונה בתוך ארבעה עשר ימי עסקים מהמועד שבו אירעה.
(ד)
הממונה רשאי להורות כי דבר קיומן של חריגות כאמור בתקנה זו יובא לידיעת העמיתים או המבוטחים, בדרך שיורה.
הוצאות רכישה נדחות
10.
מבטח אינו רשאי להחזיק הוצאות רכישה נדחות כנגד התחייבויות תלויות תשואה, למעט החזקת הוצאות רכישה נדחות עד לגובה הוצאות הרכישה הנדחות לצורכי מס הכנסה, בכפוף לכך שהן נרשמו –
(1)
בשל פוליסות ביטוח חיים שהונפקו עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003);
(2)
בשל הפקדות שבוצעו עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004).
השקעה בתאגיד מסוים והלוואות ליחיד
11.
(א)
משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואות ליחיד, להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות עד 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו; לעניין זה, "הלוואה ליחיד" - למעט הלוואה לעמית או למבוטח.
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול על החזקת מזומנים, שווה מזומנים וניירות ערך ממשלתיים.
השקעה בקבוצת לווים
12.
משקיע מוסדי רשאי להחזיק בניירות ערך של קבוצת לווים או להעניק הלוואות לקבוצת לווים או להפקיד פקדונות בידי אותה קבוצת לווים, עד 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו; הוראה זו לא תחול על החזקת מזומנים ושווה מזומנים.
השקעה באמצעי שליטה של תאגיד
13.
(א)
משקיע מוסדי רשאי להחזיק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד, ובלבד שאינו שולט בתאגיד, במישרין או בעקיפין; לעניין זה יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי לפי פרקים ד' ו-ה'.
(ב)
קבוצת משקיעים רשאית להחזיק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד, ובלבד שהחזקותיה אינן מקנות לה שליטה בתאגיד; חרגה קבוצת משקיעים מהוראות תקנת משנה זו, ימכור המשקיע המוסדי שגרם לחריגה את החזקותיו העודפות בתאגיד, ואם היה המשקיע המוסדי חברה מנהלת - את החזקותיה העודפות של הקופה שהרכישה עבורה גרמה לחריגה; לעניין זה יימנו גם החזקותיהם של כל מבטח או חברה המנהלת המהווים חלק מקבוצת המשקיעים לפי פרקים ד' ו-ה'.
(ג)
משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להשקיע בשותפות בהתקיים תנאים אלה:
(1)
המשקיע המוסדי הוא שותף מוגבל בשותפות מוגבלת שנרשמה כדין בישראל או במדינת חוץ מאושרת;
(2)
חלקו של המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים לא יעלה על 49 אחוזים מהזכויות בשותפות, ולגבי השקעה בקרן השקעה לא סחירה אשר לשם ההשקעה בה הוקמה שותפות ייעודית ולגבי השקעה בקרן לא סחירה המורכבת ממספר שותפויות מקבילות, יימנה חלקם של המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים, בהתאם להוראות שייתן הממונה; לעניין זה יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי או שמהווים חלק מקבוצת המשקיעים, לפי העניין, לפי פרקים ד' ו-ה'.
(ד)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), קופת גמל או קבוצת משקיעים אשר ביום כ"ח באב התשנ"ח (20 באוגוסט 1998) (בתקנת משנה זו – המועד הקובע) החזיקה באמצעי שליטה של תאגיד שכל הכנסותיו הם מהשכרת בניינים שבחזקתו או בבעלותו של התאגיד בשיעור העולה על 10 אחוזים בקופה, 20 אחוזים בקבוצת משקיעים ו-10 אחוזים בקבוצת משקיעים המצויה בשליטת בנק, תהיה רשאית להמשיך ולהחזיק באמצעי שליטה בשיעור האמור עד יום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2014), ובלבד שאחרי המועד הקובע, לא השקיעו הקופה או קבוצת המשקיעים בתאגיד, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של הלוואת בעלים או איגרת חוב, סכומים חדשים, למעט סכומים שהתחייבה להשקיע לפני המועד הקובע;
בתקנת משנה זו –
"קופת גמל" – למעט קופת ביטוח;
"קבוצת משקיעים" - למעט משקיע מוסדי שהוא מבטח.
(ה)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בשיעור העולה על הקבוע בתקנות המשנה האמורות בהתקיים שני אלה:
(1)
אמצעי השליטה שמעל לשיעור הקבוע בתקנות משנה (א) ו-(ב) הם מסוג השתתפות ברווחים או השתתפות בהון בעת פירוק בלבד;
(2)
סך כל אמצעי השליטה שמחזיקים המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים בתאגיד אינו עולה על 30 אחוזים מאמצעי השליטה בו; לעניין זה יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי או שמהווים חלק מקבוצת המשקיעים, לפי העניין, לפי פרקים ד' ו-ה'.
(ו)
הוראות תקנות משנה (א) עד (ג) לא יחולו על החזקה של משקיע מוסדי או של קבוצת משקיעים בתאגיד ביניים, ואולם לעניין תקנות אלה יראו בהחזקתו של תאגיד הביניים באמצעי שליטה בתאגיד כאילו הייתה החזקתם של המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בתאגיד, בהתאם לשיעור החזקתם בתאגיד הביניים.
(ז)
בתקנה זו -
"שותף מוגבל"- כהגדרתו בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-197520 (בתקנת משנה זו- פקודת השותפויות) או שותף מוגבל על פי הדין החל במדינה שהוקמה בה השותפות;
"שותפות" - שותפות רשומה כמשמעותה בסעיף 66 לפקודת השותפויות או שותפות רשומה במדינת חוץ מאושרת או תאגיד בעל מאפיינים דומים הרשום במדינת חוץ מאושרת, לרבות חברה מוגבלת בערבות LIMITED LIABILITY COMPANY;
"תאגיד ביניים" - תאגיד שהקימו משקיע מוסדי, אחד או יותר, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגידים אחרים עבורם.
השקעה במקרקעין
14.
על אף האמור בתקנה 13, משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים לרכוש זכות במקרקעין ולהחזיק בה, באמצעות אחת מאלה:
(1)
חברה-בת שעיסוקה היחיד הוא החזקת נכסי מקרקעין וניהולם, ועל נכסיה לא רובצים שעבוד או משכנתה והשקעות שעשתה יראו אותן כאילו נעשו בידי המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין;
(2)
חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת נכסי מקרקעין וניהולם, ובלבד שאמצעי השליטה בה שמחזיקים בהם המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, מעבר לשיעור המותר לפי תקנה 13, הם מסוג השתתפות ברווחים או השתתפות בהון בעת פירוק בלבד ושהמשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, אינם שולטים בחברה.
השקעה באיגרות חוב סחירות
15.
משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק באיגרות חוב סחירות שאינן איגרות של מדינת ישראל או בניירות ערך מסחריים סחירים של מנפיק עד 40 אחוזים מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה או של ניירות ערך מסחריים סחירים; לעניין זה, "איגרות חוב סחירות", "ניירות ערך מסחריים סחירים" – למעט איגרות חוב או ניירות ערך מסחריים הרשומים למסחר בבורסת חוץ או בשוק מוסדר מחוץ לישראל .
הלוואות בלתי סחירות ופקדונות
16.
משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואות, למעט איגרות חוב סחירות וניירות ערך מסחריים סחירים, להשקיע באיגרות חוב בלתי סחירות ולהפקיד פיקדונות, בשיעורים ובתנאים שעליהם יורה הממונה.
הלוואות לעמית ולמבוטח
17.
(א)
משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואה למבוטח או לעמית, למעט עמית-מעביד ולמעט עמית או מבוטח שהוא נושא משרה במשקיע המוסדי, לפי הוראות הממונה לעניין זה.
(ב)
לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בניכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפירעון ההלוואות; לעניין זה, "ההלוואות" - יתרת חוב העמית או המבוטח למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו.
השקעה מחוץ לישראל
18.
משקיע מוסדי רשאי להשקיע מחוץ לישראל בנכסים מחוץ לישראל.
זכות במקרקעין
19.
משקיע מוסדי רשאי להשקיע בזכות במקרקעין בתנאים אלה:
(1)
השווי המשוערך של ההשקעה בנכס אחד לא יעלה על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו; לעניין זה, "נכס אחד" - לרבות כמה נכסים המצויים באותו גוש ובאותה חלקה;
(2)
75 אחוזים לפחות מסך כל הזכויות במקרקעין של המשקיע המוסדי הם זכויות במקרקעין מניבים, ואם אין לו זכויות במקרקעין מניבים רשאי הוא בנוסף להשקיע עד 0.5 אחוז מהשווי המשוערך של נכסיו בזכויות במקרקעין שאינם מניבים.
השקעה באופציות
20.
משקיע מוסדי רשאי לרכוש או ליצור אופציה בתנאים אלה:
(1)
שווין המשוערך של כל האופציות שרכש, למעט אופציית רכש 001, לא יעלה על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו;
(2)
החשיפה לנכס הבסיס לא תחרוג מהמגבלות החלות לפי תקנות אלה;
(3)
נכס הבסיס שלהן הוא נכס שאין לפי תקנות אלה איסור על המשקיע המוסדי להשקיע בו.
השקעה בחוזים עתידיים
21.
משקיע מוסדי רשאי לרכוש או ליצור חוזים עתידיים בתנאים אלה:
(1)
החשיפה לנכס הבסיס לא תחרוג מהמגבלות החלות לפי תקנות אלה;
(2)
נכס הבסיס שלהם הוא נכס שאין לפי תקנות אלה איסור על המשקיע המוסדי להשקיע בו.
שווי בטוחות
22.
(א)
שווי הבטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים, במכירות בחסר ובעסקאות מכר חוזר בניירות ערך, לא יעלה, בכל עת, על 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי.
(ב)
שווי הבטוחות בשל עסקאות כאמור בתקנת משנה (א), בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר יחושב על פי הקבוע בהוראות הבורסה, בורסת חוץ או השוק מוסדר, לפי העניין.
(ג)
שווי הבטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים, במכירות בחסר ובעסקאות מכר חוזר בניירות ערך שלא בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר, יחושב על פי המקובל בעסקאות מאותו סוג.
קבלת אשראי שעבוד נכסים ומתן ערבויות
23.
(א)
במסגרת השקעותיו לפי תקנות אלה לא יהיה משקיע מוסדי רשאי, לקבל אשראי מכל סוג שהוא, לשעבד נכס מנכסיו, לערוב להתחייבות מכל סוג שהוא, למעט מתן ערבות הנדרשת לרכישת נכס עבורו, ובלבד שסכום הערבות לא יעלה על אחוז אחד מנכסיו.
(ב)
משקיע מוסדי יהיה רשאי לשעבד נכס מנכסיו או להפקיד נכס אצל נאמן לצורך מתן בטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים, מכירות בחסר ועסקאות מכר חוזר בניירות ערך.
איסור השקעות בעסקי המעביד
24.
(א)
משקיע מוסדי לא ישקיע בעסקי מעביד של עמיתיו או מבוטחיו השכירים או בניירות ערך שלו, בעסקי חברה קרובה של מעביד כאמור או בניירות ערך שלה, אם סך כל כספי עמיתיו או מבוטחיו של מעביד כאמור מהווה 10 אחוזים לפחות מסך כל כספי כלל העמיתים או המבוטחים אצל אותו משקיע מוסדי.
(ב)
חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לא תשקיע את כספי הקופה, בין במישרין ובין בעקיפין, בעסקי עמית שהכספים העומדים לזכותו בקופה מהווים יותר מ- 10 אחוזים מנכסי הקופה או בעסקי חברה קרובה שלו.
(ג)
הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על –
(1)
השקעה באיגרת חוב מיועדת או באיגרת חוב של מדינת ישראל;
(2)
השקעה בנייר ערך נסחר בבורסה, ובלבד ששיעור ההשקעה אינו עולה על 5 אחוזים מסך כל ערכו הנקוב של נייר הערך מאותו סוג; לעניין זה, יראו את כל איגרות החוב שהוציא תאגיד כלשהו כנייר ערך מסוג אחד, ואת כל ניירות הערך האחרים - כסוג שני;
(3)
החזקת מזומנים ושווה מזומנים, וזאת על אף האמור בתקנה 26(ד)(1).
עסקאות עם גורמים קשורים ובאמצעותם
25.
(א)
בתקנה זו ובתקנה 26 -
"אישור" - אישור מראש של שני שלישים מהנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות ובלבד שהאישור תועד בכתב בתוך שבעה ימים מיום ביצוע העסקה;
"גורם קשור" - כל אחד מאלה:
(1)
צד קשור למשקיע המוסדי;
(2)
אדם המנהל את השקעות המשקיע המוסדי, ביחס לכספים שהוא מנהל;
(3)
אדם השולט או מחזיק בעשרים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באדם המנהל את השקעות המשקיע המוסדי, ביחס לכספים המנוהלים בידי מנהל ההשקעות;
(4)
מי שנשלט בידי אחד מן המנויים בפסקאות (2) או (3), ביחס לכספים שמנהלם מנהל ההשקעות;
"עסקה עם גורם קשור" - רכישת נכס או שירות מגורם קשור או מכירת נכס או שירות לגורם קשור, וכן שכירת נכס מגורם קשור או השכרת נכס לגורם קשור, למעט עסקה שהתשלום בעדה נפרע מתוך דמי הניהול שמשלם העמית או המבוטח;
"עסקה באמצעות גורם קשור" - רכישה או מכירה של נכס באמצעות גורם קשור, למעט עסקה שהתשלום בעדה נפרע מתוך דמי הניהול שמשלם העמית או המבוטח.
(ב)
עסקה של משקיע מוסדי עם גורם קשור, תיעשה בתנאים שהיו חלים ובמחיר שהיה משולם לגורם שאינו קשור באותן הנסיבות ותהיה רק אחת מאלה:
(1)
עסקה בניירות ערך סחירים;
(2)
עסקה עם עושה שוק ראשי לקנייה או מכירה של איגרות חוב של מדינת ישראל, הנעשית לפי הוראות הממונה;
(3)
כל עסקה אחרת שניתן לה אישור.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), לא יעשה משקיע מוסדי עסקה עם גורם קשור שהוא אחד מאלה:
(1)
מי ששולט בו או מי שמחזיק עשרים אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, למעט עסקה בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר, שאינה עסקה מתואמת, ועסקה עם עושה שוק ראשי כאמור בתקנת משנה (ב)(2);
(2)
משקיע מוסדי הנשלט על ידי אותו תאגיד או שהשקעותיו מנוהלות בידי אותו תאגיד, למעט עסקה הנעשית לפי הוראות הממונה;
(3)
מבטח שהוא צד קשור לו.
(ד)
כלל המשקיעים המוסדיים שצד קשור להם משווק את הנפקתם של ניירות ערך לא סחירים רשאים לרכוש יחדיו עד 5 אחוזים מכמות ניירות הערך שנמכרו בהצעה, ובלבד שניתן לכך אישור; ואולם אם שווי הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים כאמור גבוה מ- 10 מיליארד שקלים חדשים, לא תעלה הכמות הנרכשת על 10 אחוזים מהכמות הנמכרת.
(ה)
כלל המשקיעים המוסדיים שהם צד קשור לחתם או מפיץ המשתתף בהנפקה או מכירה של ניירות ערך רשאים לרכוש יחדיו עד 5 אחוזים מכמות ניירות הערך שנמכרו בהצעה, ובלבד שניתן לכך אישור; ואולם אם שווי הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים כאמור גבוה מ- 10 מיליארד שקלים חדשים, לא תעלה הכמות הנרכשת על 10 אחוזים מהכמות הנמכרת.
(ו)
משקיע מוסדי לא ישאיל ניירות ערך לצד קשור או באמצעותו.
השקעה בגורמים קשורים
26.
(א)
השקעה של משקיע מוסדי בגורמים קשורים, תיעשה בתנאים שהיו חלים ובמחיר שהיה משולם לגורם שאינו קשור באותן הנסיבות.
(ב)
סך כל ההשקעה של משקיע מוסדי בצדדים הקשורים לו לא יעלה על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו.
(ג)
משקיע מוסדי רשאי להשקיע במי שמחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, בניירות ערך סחירים ובפיקדונות.
(ד)
לא ישקיע משקיע מוסדי באחד מאלה:
(1)
אדם השולט בו או המחזיק עשרים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו;
(2)
אדם המנהל את השקעותיו, ביחס לכספים שהוא מנהל;
(3)
אדם השולט או מחזיק בעשרים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באדם המנהל את השקעותיו, ביחס לכספים שהוא מנהל;
(4)
במי שהוא נושא משרה בו;
(5)
במי שעובד בו או במי שנמצא בשליטה שלו, והוא אינו נושא משרה בו, למעט במתן הלוואה לעובד כאמור שהוא מבוטח או עמית, כאמור בתקנה 17.
(ה)
משקיע מוסדי רשאי להשקיע במי שנשלט על ידי אחד מהמנויים בתקנת משנה (ד)(1) ו-(2) בהתקיים אחד מאלה:
(1)
בהשקעה בניירות ערך סחירים - לפי נוהל שקבעו הנציגים החיצוניים בועדת ההשקעות ואם נעשתה ההשקעה במסגרת הנפקת ניירות הערך לציבור - התקבל לכך אישור;
(2)
בהשקעה בניירות ערך לא סחירים - אם נתקבל לכך אישור ובהתקיים אחד מאלה:
(א)
הנייר הונפק בידי תאגיד מדווח וקבוצת המשקיעים מחזיקה עד עשרים אחוז משוויו של נייר הערך בתנאים הזהים לתנאי ההשקעה של יתר המחזיקים באותו נייר ערך; לעניין זה, "תאגיד מדווח" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך לרבות תאגיד חוץ, שניירות הערך שלו נרשמו או רשומים למסחר בבורסה לפי הוראות פרק ה3 לחוק ניירות ערך.
(ב)
השקעה בקרן השקעה.
עסקאות
בין סוגי התחייבויות שונים של מבטח
27.
מבטח לא יעשה עסקה בין התחייבויותיו התלויות תשואה להתחייבויותיו שאינן תלויות תשואה; לעניין זה, "עסקה"- רכישת נכס, השכרתו או מכירתו.
ניהול השקעות
בידי מנהל תיקים
28.
(א)
משקיע מוסדי רשאי, על פי החלטה של ועדת השקעות, להתקשר עם יחיד שהוא בעל רישיון ניהול תיקי השקעות העובד בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, עם חברה בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות או עם יחיד או חברה שהם תושבי מדינת חוץ מאושרת המורשים לנהל תיקי השקעות על פי הדין החל באותה מדינה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), משקיע מוסדי רשאי לנהל את השקעותיו באמצעות מי ששולט בו, חברה הנמצאת בשליטתו או בשליטת מי ששולט בו, גם אם אינם בעלי רישיון לניהול תיקי השקעות ובכפוף להוראות כל דין.
עסקאות מחוץ לבורסה
29.
(א)
משקיע מוסדי רשאי לקנות ולמכור נייר ערך סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לבורסת חוץ או מחוץ לשוק מוסדר, לפי הנוהל שקבעה ועדת ההשקעות.
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול על עסקה בין משקיע מוסדי לבין עושה שוק ראשי לקנייה או מכירה של אגרות חוב של מדינת ישראל.
רכישה ומכירה של ניירות ערך
30.
משקיע מוסדי רשאי לרכוש או למכור ניירות ערך באמצעות צד קשור ובלבד שהעמלות בשל רכישות או מכירות כאמור לא יעלו על 20 אחוזים מסך העמלות ששולמו בשל כלל הרכישות והמכירות שביצע המשקיע המוסדי במהלך שנה; תקנה זו לא תחול על חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים, כאמור בסעיף 47ו(1)לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198121.
עסקאות במטבע חוץ, באופציות ובחוזים עתידיים
31.
(א)
משקיע מוסדי יבצע עסקאות במטבע חוץ, באופציות לא סחירות ובחוזים עתידיים לא סחירים לפי הנוהל שקבעה ועדת השקעות בעניין זה, שלפיו יחויב המשקיע המוסדי, בין היתר, לנהל חשבונות לצורך ביצוע עסקאות כאמור אצל בנק, חבר בורסה או אצל גוף אחר שיורה עליו הממונה.; עסקאות כאמור מול צד קשור לא יעלו על 20 אחוזים מסך כל שווין של העסקאות מכל סוג שביצע המשקיע המוסדי במהלך שנה.
(ב)
האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על עסקה עם גורם שהוא תושב חוץ, ובלבד שאינו צד קשור.
פרק ד': השקעות חברה מנהלת כנגד ההון העצמי שלה
השקעות חברה מנהלת
32.
(א)
חברה מנהלת תחזיק בנכסים נזילים 70 אחוזים לפחות מההון העצמי המזערי הנדרש ממנה בתקנה 14 לתקנות מס הכנסה או בהוראות לפי סעיף 4(א)(3) לחוק קופות גמל שיבואו במקומה (להלן בתקנה זו – ההון העצמי הנדרש) .
(ב)
חברה מנהלת לא תשקיע את ההון העצמי הנדרש במי ששולט בה, בצד הקשור לה או בצד קשור למי ששולט בה.
(ג)
חברה מנהלת לא תשלוט בתאגיד ולא תחזיק עשרים אחוז או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו אלא בכפוף לתקנה 37(א), בשינויים המחויבים; השקעה לפי תקנה זו תעמוד כנגד סכום העולה על ההון העצמי הנדרש.
(ד)
חברה מנהלת אינה רשאית לשעבד את נכסיה העומדים כנגד ההון העצמי הנדרש או לערוב להתחייבות מכל סוג שהוא.
פרק ה': השקעות מבטח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה
סימן א' : סוגי התחייבויות
סוגי התחייבויות
33.
ההתחייבויות של מבטח וההון עצמי שלו יסווגו כמפורט להלן:
(1)
סוג 10 - התחייבויות הנובעות מעסקי ביטוח חיים צמוד מדד, צמוד לשער החליפין של מטבע חוץ או נקוב במטבע חוץ בישראל;
(2)
סוג 20 - התחייבויות תלויות תשואה; התחייבויות מסוג 20 יחולקו לסוגי משנה אלה:
(א)
סוג 21 - התחייבויות הנובעות מפוליסות ביטוח חיים שהונפקו עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) ;
(ב)
סוג 22 - התחייבויות הנובעות מכספי חיסכון בפוליסות ביטוח חיים שהונפקו החל ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004);
(ג)
סוג 23 - התחייבויות הנובעות מכיסויים ביטוחיים שהם חלק מפוליסות ביטוח חיים שהונפקו החל ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) או שהם תוספת קבועה להן, וכן התחייבות הנובעות מפוליסות ביטוח סיעודי;
ואולם מבטח רשאי לכלול בהתחייבויות מסוג 22 ו-23, לפי העניין, גם התחייבויות הנובעות מפוליסות ביטוח חיים שהונפקו לפני ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), לפי שיקול דעתו.
(3)
סוג 30 - התחייבות הנובעת מעסקי ביטוח חיים שאינה נכללת בהתחייבות מסוג 10 או 20;
(4)
סוג 40 - התחייבות הנובעת מעסקי ביטוח כללי בישראל;
(5)
סוג 50 - התחייבות הנובעת מעסקי ביטוח חיים בחוץ לארץ;
(6)
סוג 60 - התחייבות הנובעת מעסקי ביטוח כללי בחוץ לארץ;
(7)
סוג 70 - סכום ההון העצמי עד לגובה ההון העצמי המזערי הנדרש לפי תקנות ההון העצמי;
(8)
סוג 80 - ההון העצמי שמעבר להון העצמי המזערי הנדרש לפי תקנות ההון העצמי;
(9)
סוג 90 - התחייבויות אחרות שאינן נכללות בפסקאות (1) עד (8).
תחולה
34.
הוראות פרק זה יחולו על התחייבויות מסוג 10, 30, 40, 50, 60, 70, 80 ו-90 (להלן – התחייבויות שאינן תלויות תשואה) בלבד, אלא אם כן צוין כי הן חלות גם ביחס להתחייבות מסוג 20.
סימן ב': הגבלות על השקעת מבטח
הוצאות רכישה נדחות
35.
מבטח יחזיק הוצאות רכישה נדחות כמפורט להלן:
(1)
בביטוח חיים -
(א)
כנגד התחייבות מסוג 10 בשל פוליסות ביטוח חיים שהונפקו עד יום י"ד בטבת התשנ"א (31 בדצמבר 1990);
(ב)
כנגד התחייבות מסוג 70 בסכום שאינו עולה על הצירוף של שני אלה:
(1)
הוצאות הרכישה הנדחות בשל פוליסות ביטוח חיים שהונפקו החל ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004);
(2)
55 אחוזים מההפרש בין יתרת הוצאות הרכישה הנדחות בביטוח חיים כפי שנרשם בספרי המבטח, לבין יתרת הוצאות הרכישה הנדחות לצורכי מס הכנסה בכפוף לכך שנרשמו -
(א)
בשל פוליסות ביטוח חיים שהונפקו עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003);
(ב)
בשל הפקדות שבוצעו עד יום י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004);
(ג)
כנגד התחייבויות מסוג 80 ו-90.
(2)
בביטוח כללי - כנגד התחייבויות מסוג 40 ו-60 בלבד; לעניין זה, "ביטוח כללי" – כל ענפי הביטוח כמשמעותם בהודעת ענפי ביטוח, למעט ביטוח חיים וביטוח מפני מחלות ואשפוז.
(3)
בביטוח מפני מחלות ואשפוז - כנגד התחייבויות מסוג 70, 80 ו- 90 בלבד.
החלת הוראות פרק ג'
36.
על השקעות מבטח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה יחולו הוראות תקנות 6, 8, 11, 12, 16, 17, 18, 19(1), 20, 21, 22, 27 בשינויים אלה:
(1)
בכל מקום, במקום "משקיע מוסדי" יראו כאילו נאמר "מבטח";
(2)
בכל מקום, במקום "השווי המשוערך של נכסיו" יראו כאילו נאמר "סכום כל סוג התחייבות בנפרד";
(3)
בתקנה 8, יראו כאילו במקום תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב)
נכסים שהשקעה בהם חורגת משיעורי ההשקעה המותרים וממגבלות ההשקעות לפי תקנות אלה ייחשבו נכסים בלתי מוכרים כמשמעותם בתקנות ההון העצמי".
(4)
בתקנה 11 יראו כאילו אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ג)
השקעה כאמור בתקנת משנה (א), למעט פיקדון המוחזק בבנק, לא תעלה על 15 אחוזים מההון העצמי של המבטח, והשקעה כאמור הכוללת פיקדון המוחזק בבנק ובבנקים הנשלטים על ידו לא תעלה על 30 אחוזים מההון העצמי של מבטח; הוראה זו לא תחול על מבטח העוסק בביטוח מפני נזקי טבע בחקלאות בלבד";
(5)
בתקנה 12, יראו את האמור בה כאילו היה תקנת משנה (א), ואחריה נאמר:
"(ב)
השקעה כאמור בתקנת משנה (א), לא תעלה על 30 אחוזים מההון העצמי של מבטח.";
(6)
בתקנה 16, יראו את האמור בה כאילו היה תקנת משנה (א), ואחריה נאמר:
"(ב)
מבטח רשאי לתת הלוואה לעובדו בהתקיים כל אלה:
(1)
ההלוואה ניתנה לפי נוהל שאישר הדירקטוריון;
(2)
ההלוואה ניתנה בתנאים מסחריים רגילים;
(3)
סכום כל ההלוואות שניתנו לעובדים למעט הלוואות למבוטח לפי הוראות תקנה 17, לא יעלה על 10 אחוזים מהונו העצמי של המבטח;
(4)
היה העובד נושא משרה במבטח – התקיימו גם התנאים שבתקנה 37.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), ובכפוף לאמור בתקנת משנה (ב)(1) ו-(3), מבטח רשאי לתת הלוואה לעובדו, שלא בתנאים מסחריים רגילים, ובלבד שסכום כל ההלוואות לאותו עובד לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים."
(7)
בתקנה 22, אחרי תקנת משנה (ג) יראו כאילו נאמר:
"(ד)
בתקנה זו, "בטוחה" - לרבות מסגרת אשראי שנוצלה לשם ביצוע עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר."
מגבלות
על השקעות בגורמים קשורים שונים
ועסקאות עמם
37.
(א)
לא ישקיע מבטח בגורם קשור מן המפורטים להלן, ולא יעשה עמו עסקה, אלא בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (ב):
(1)
אדם הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
(2)
אדם המחזיק עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח ומי שנשלט על ידו;
(3)
נושא משרה במבטח או בן זוגו.
(ב)
אלה התנאים לעניין תקנת משנה (א):
(1)
סך כל ההשקעות בגורמים כאמור לא יעלה על 10 אחוזים מהונו העצמי של המבטח;
(2)
בהשקעה או בעסקה בנכסים לא סחירים או בניירות ערך סחירים מחוץ לבורסה, בורסת חוץ או שוק מוסדר - ניתן אישור מראש ובכתב מוועדת הביקורת;
(3)
בהשקעה שהיא הלוואה - ההלוואה שנתן המבטח לאחד מן המנויים בתקנת משנה (א) לא תובטח בניירות ערך שהנפיק המבטח, הלווה, השולט בהם או מי שנמצא בשליטתם;
(4)
ההשקעה או העסקה תדווח למליאת הדירקטוריון בישיבתו הראשונה לאחר ביצועה.
(ג)
מבטח לא ישקיע באדם השולט בו או בבן זוגו של אדם כאמור ולא יעשה עמם עסקה.
(ד)
תקנה זו לא תחול על הסכמי ביטוח משנה.
שליטה והחזקת אמצעי שליטה על ידי מבטח
38.
(א)
מבטח לא ישלוט ולא יחזיק עשרים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה אלא בתאגיד כמפורט להלן ובאישורו מראש של הממונה:
(1)
מבטח אחר;
(2)
סוכן תאגיד;
(3)
חברה מנהלת;
(4)
תאגיד שעיסוקו היחיד הוא החזקת נכסים וניהולם;
(5)
תאגיד שעיסוקו היחיד הוא ניהול השקעות או העמדת אשראי עבור המבטח ועבור גופים מוסדיים אחרים שבשליטת המבטח או בשליטת מי ששולט במבטח;
(6)
תאגיד מסוג אחר שעיסוקו העיקרי קשור בפעילותו השוטפת של המבטח.
(ב)
השקעה בתאגיד המוחזק או נשלט על ידי המבטח תעמוד כנגד התחייבות מסוג 80 בלבד, למעט השקעות במבטח או בחברה מנהלת וכן השקעות שמתקיים לגביהן האמור בתקנת משנה (ה)(2).
(ג)
הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על החזקה של מבטח בתאגיד ביניים, ואולם יראו לעניין תקנות אלה את החזקתו של תאגיד הביניים באמצעי השליטה בתאגיד כאילו הייתה החזקתו של המבטח בתאגיד; לעניין זה, "תאגיד ביניים" – כהגדרתו בתקנה 13(ז).
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מבטח רשאי להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד בשיעור העולה על הקבוע בה בהתקיים שני אלה:
(1)
אמצעי השליטה שמעל לשיעור הקבוע בתקנת משנה (א) הם מסוג השתתפות ברווחים או השתתפות בהון בעת פירוק בלבד;
(2)
סך כל אמצעי השליטה שמחזיק המבטח בתאגיד אינו עולה על 30 אחוזים מאמצעי השליטה בו, ובתאגיד שעיסוקו היחיד הוא החזקת נכסים וניהולם – אינו עולה על 49 אחוזים מאמצעי השליטה בו.
(ה)
לעניין תקנה זו -
(1)
יובאו בחשבון גם השקעות העומדות כנגד התחייבות מסוג 20 והשקעות המוחזקות על ידי קבוצת משקיעים שהמבטח הוא חלק ממנה;
(2)
יראו את ההשקעות, כולן או מקצתן, שעשתה חברה-בת של מבטח שאינה מבטח, ושעיקר עיסוקה הוא החזקת נכסים, כאילו נעשו בידי המבטח.
השקעה במבטח
או בתאגיד העוסק בתיווך לעניין ביטוח
39.
(א)
לא ישקיע מבטח, במישרין או בעקיפין, במבטח אחר או בחברה-אם של מבטח אחר אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
שיעור החזקתו בכל סוג של אמצעי שליטה במבטח אחר או בחברה-אם של מבטח אחר, אינו עולה על אחוז אחד, וסך כל אחזקותיו כאמור בפסקה זו באמצעי שליטה במבטחים אחרים או בחברות-אם של מבטחים אחרים אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו העצמי; הוראות פסקה זו לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה במבטח אחר או בחברה-אם של מבטח אחר שניתן לה היתר לפי סעיף 32 לחוק הביטוח;
(2)
שיעור השקעתו בנייר ערך שאינו מקנה אמצעי שליטה אינו עולה על חמישה אחוזים מהערך הנקוב של אותו נייר ערך;
(ב)
סך כל השקעותיו בניירות ערך של מבטח אחר או של חברה אם של מבטח אחר, אינו עולה על אחוז אחד מהונו העצמי.
(ג)
סך כל השקעותיו בניירות ערך של מבטחים אחרים או חברות אם של מבטחים אחרים, אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו העצמי.
(ד)
השקעה של מבטח, במישרין או בעקיפין, בתאגיד אחר העוסק בתיווך לעניין ביטוח טעונה אישור מראש של הממונה.
(ה)
בתקנה זו-
"השקעה" - מתן הלוואה, יצירת יתרת חובה שלא במהלך הרגיל של עסקי ביטוח ורכישת ניירות ערך, לרבות ניירות ערך שמבטח ערב לביטחונם;
"חברה-אם" של מבטח - תאגיד שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח;
(2)
חלקו בהון העצמי של המבטח עולה על חמישים אחוזים מהונו העצמי.
השקעות כנגד התחייבות מסוג 70 עד 90
40.
השקעות מהסוגים המפורטים להלן יוחזקו כנגד התחייבויות מסוג 70 עד 90 בלבד -
(1)
נכסים לא כספיים שלא נקבעה לגביהם הוראה מפורשת בתקנות אלה;
(2)
מס נדחה;
(3)
הוצאות רכישת תיק ביטוח ממבטח אחר.
סימן ג' : הוראות כלליות
הצמדת השקעות
41.
תנאי ההצמדה של ניירות ערך, פיקדונות והלוואות יתאמו את תנאי ההצמדה של סוג ההתחייבות שכנגדה הם מוחזקים; הוראה זו לא תחול על התחייבויות מסוג 30, התחייבויות מסוג 41, כאמור בתקנה 53(1), והתחייבויות מסוג 70, 80 ו-90.
נכסי המבטח
42.
(א)
מבטח יחזיק בנכס רק אם זכותו בו היא זכות בעלות, לרבות זכות חכירה לדורות, ושליטתו בו מלאה, שלמה וישירה ולא רובצים עליו שעבוד או משכנתה.
(ב)
על אף האמור בתקנה 38 ובתקנת משנה (א), רשאי מבטח להשקיע בנכס בבעלות משותפת, אם קיים הסכם בין השותפים לניהול הנכס, ובהתקיים אחד מאלה:
(1)
המבטח שותף מוגבל בשותפות שנרשמה כדין בישראל או במדינת חוץ מאושרת, ושיעור החזקתו בשותפות אינו עולה על ארבעים ותשעה אחוזים; לעניין זה, "החזקה"- לרבות החזקה של קבוצת משקיעים שהמבטח הוא חלק ממנה;
(2)
ההשקעה היא בנכס מקרקעין בבעלות משותפת, ובלבד שעל חלקו של המבטח בנכס לא רובצים שעבוד או משכנתה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א) ובכפוף לאמור בתקנה 38(ג), רשאי מבטח לרכוש ולהחזיק זכות במקרקעין, ברכוש קבוע ובפעילות אחרת שאינה בעניני ביטוח, באמצעות חברה-בת, ובלבד שעיקר עיסוקה הוא החזקת נכסים ועל נכסיה לא רובצים שעבוד או משכנתה.
(ד)
מבטח רשאי להפקיד כספים בפיקדון או להחזיק ניירות ערך במשמורת אצל מי שהוא חבר בורסה לפי תקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, או אצל גופים אחרים שיאשר הממונה, ובכפוף להוראות שייתן בעניין זה.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (א) ובכפוף לאמור בתקנה 22, מבטח רשאי להפקיד ביטחונות בבנק, במסלקה, אצל חבר בורסה או במוסד כספי שאישר הממונה, כנגד השקעה באופציות, בחוזים עתידיים, במכירות בחסר או בעסקת מכר חוזר בניירות ערך.
(ו)
מבטח רשאי להחזיק בבנק בישראל פיקדונות ואיגרות חוב למשמורת, כנגד כתבי אשראי המתחייבים מהסכמי ביטוח משנה בחוץ לארץ, בסכום שלא יעלה על ההתחייבויות הביטוחיות בהסכמים האמורים.
השקעת מבטח חוץ
43.
(א)
מבטח חוץ ישקיע ויחזיק נכסים בישראל בגובה סכום כל התחייבויותיו בישראל, ובתוספת סכום עודף נכסים על התחייבויות כפי שנקבע בתקנה 9 לתקנות ההון העצמי.
(ב)
מבטח חוץ רשאי להעביר מחוץ לישראל את הסכום העולה על 110 אחוזים מסכום כל הנכסים הנדרשים בתקנת משנה (א).
העברת כספים למבטח משנה
בחוץ לארץ
44.
מבטח ישראלי רשאי להעביר למבטח משנה מחוץ לישראל מזומנים מעסקיו שמקורם בישראל לפי הוראות הממונה.
סימן ד': סוג 10 – השקעות כנגד התחייבויות בישראל הנובעות מעסקי ביטוח חיים צמוד ערך או נקוב במטבע חוץ
סוגי התחייבויות משנה
45.
התחייבויות מסוג 10 יחולקו לסוגי משנה אלה:
(1)
סוג 11 - התחייבות הצמודה למדד המחירים לצרכן שבגינה המבטח זכאי לרכוש איגרות חוב מיועדות;
(2)
סוג 12 - התחייבות הצמודה למדד המחירים לצרכן שבגינה המבטח אינו זכאי לרכוש איגרות חוב מיועדות;
(3)
סוג 13- התחייבות הצמודה לשער החליפין של הדולר של ארה"ב או נקובה במטבע כאמור;
(4)
סוג 14 - התחייבות הצמודה לשער החליפין של האירו או נקובה במטבע כאמור;
(5)
סוג 15 - התחייבות הצמודה למדד מניות או למטבעות שאינם נמנים עם התחייבויות מסוג 12 עד 14 או שאינה נקובה במטבעות כאמור.
הצמדת השקעות
46.
על אף האמור בתקנה 41, רשאי מבטח להחזיק נכסים שתנאי הצמדתם שונים מתנאי ההצמדה של סוג ההתחייבות שכנגדה הם מוחזקים, לפי שיעורים אלה:
(א)
בהתחייבות מסוג 11 - עד 10 אחוזים מסכום כל ההתחייבות;
(ב)
בהתחייבות מסוג 12 - עד 25 אחוזים מסכום כל ההתחייבות;
(ג)
בהתחייבות מסוג 13 עד 15 - עד 15 אחוזים מסכום כל סוג התחייבות בנפרד.
מדד לפיזור סיכון
47.
המדד לפיזור סיכון לא יפחת, בכל עת, מאלה:
(1)
בהתחייבות מסוג 11 - 50 אחוזים; בחישוב המדד לפיזור סיכון לא ייכללו איגרות חוב מיועדות וסכום ההתחייבות העומד כנגדן;
(2)
בהתחייבות מסוג 12 עד 15 - 70 אחוזים.
איסור השקעות
48.
(א)
מבטח לא ישקיע כנגד התחייבויות מסוג 12 עד 15 בזכויות במקרקעין, במניות, באופציות ובחוזים עתידיים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), מבטח רשאי להשקיע באופציות ובחוזים עתידיים שנכס הבסיס שלהן הוא ריבית, מדד, מדד מניות או שער חליפין, ובלבד שהשקעות כאמור נועדו לגדר סיכונים.
ניהול כספים בהתחייבות מסוג 10
49.
מבטח יקבע כללים לניהול כספים בפוליסות שאין כנגדן או כנגד חלקן איגרות חוב מיועדות, אשר יכללו, בין היתר, נושאים אלה:
(1)
התאמה של מחמ"מ הנכסים המוחזקים כנגדן למחמ"מ ההתחייבויות;
(2)
שיעור מזערי של נכסים נזילים.
סימן ה' : סוג 30 – השקעות כנגד התחייבות בישראל הנובעת מעסקי ביטוח חיים בלתי צמוד או סיכון מוות בלבד
סוגי התחייבויות משנה
50.
התחייבויות מסוג 30 יחולקו לסוגי משנה אלה:
(1)
סוג 31 - התחייבות הנובעת מעסקי ביטוח חיים שאינה כלולה בהתחייבות מסוג 10 או 20;
(2)
סוג 32 - עתודה אקטוארית לביטוח סיעודי ולאובדן כושר עבודה.
מדד לפיזור סיכון
51.
המדד לפיזור סיכון בהתחייבויות מסוג 31 ו-32 לא יפחת בכל עת מ-75 אחוזים.
מחמ"מ על נכסים
52.
המחמ"מ על סכום הנכסים המוחזקים כנגד התחייבויות מסוג 31 ו-32 ייקבע בידי ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, על פי הנתונים שיציג האקטואר הממונה.
סימן ו': סוג 40 – השקעות כנגד התחייבויות בישראל הנובעות מעסקי ביטוח כללי במטבע ישראלי ובמטבע חוץ
סוגי התחייבויות משנה
53.
התחייבויות מסוג 40 יחולקו לסוגי משנה אלה:
(1)
סוג 41 - התחייבות הנקובה במטבע ישראלי;
(2)
סוג 42 - התחייבות הצמודה למטבע חוץ או נקובה במטבע חוץ.
הצמדת השקעות
54.
על אף האמור בתקנה 41, רשאי מבטח להחזיק נכסים שתנאי הצמדתם שונים מתנאי ההצמדה של התחייבות מסוג 42 בשיעור שלא יעלה על 20 אחוזים מסכום ההתחייבות.
מדד לפיזור סיכון
ונכסים נזילים
55.
(א)
המדד לפיזור סיכון בהתחייבויות מסוג 41 ו-42 לא יפחת בכל עת מ-60 אחוזים.
(ב)
המפקח רשאי להורות, בין לכלל המבטחים ובין למבטח מסוים או מסוג מסוים, להחזיק בנכסים נזילים בסכום שלא יפחת משיעור שעליו יורה מהתחייבות מסוג 40, וכן ליתן הוראות לעניין החזקת נכסים נזילים כאמור בתקנת משנה זו, לרבות לעניין שיעור החזקה מזערי או מירבי בנכס נזיל מסוג מסוים.
מחמ"מ על נכסים
56.
המחמ"מ על סכום הנכסים המוחזקים כנגד התחייבות מסוג 41 ו-42 ייקבע בידי ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, על פי הנתונים שיציג האקטואר הממונה.
אשראי למגורים מובטח במשכנתה
57.
מבטח שבידיו רשיון לעסוק בביטוח אשראי למגורים המובטח במשכנתה בלבד לא יחזיק בזכות במקרקעין או באיגרת חוב מגובה בזכות במקרקעין, אלא אם כן נדרש לרכוש נכסים אלה במהלך עסקיו הרגילים ובתנאים שאישר הממונה.
סימן ז': סוג 70 – השקעות כנגד סכום ההון העצמי עד לגובה סכום ההון העצמי המזערי הנדרש לפי תקנות ההון העצמי
השקעות המבטח
58.
(א)
מבטח רשאי להשקיע בהשקעות לפי תקנה 40 כנגד התחייבויות מסוג 70, ובלבד שסך כל שווי השקעות כאמור לא יעלה על 30 אחוזים מההתחייבות כאמור.
(ב)
תקנה זו לא תחול על השקעות שהמבטח נדרש להעמיד בשלהן הון עצמי נוסף לפי תקנה 5 לתקנות ההון העצמי.
נכסים נזילים
59.
(א)
מבטח יחזיק בנכסים נזילים בסכום שלא יפחת מ-30 אחוזים מהתחייבות מסוג 70, בניכוי סכום שווי כל הנכסים הנזילים הנדרש ממבטח שהוא חברה-בת שלו, כשהוא מוכפל בשיעור החזקתו בחברה כאמור, ואולם
המפקח רשאי להורות למבטח מסוים או למבטחים מסוג מסוים להחזיק בנכסים נזילים בסכום גבוה יותר.
(ב)
המפקח רשאי ליתן הוראות לעניין החזקת נכסים נזילים כאמור בתקנה זו, לרבות לעניין שיעור החזקה מזערי או מרבי בנכס נזיל מסוג מסוים.
שליטה בבנק, חברה מנהלת או במבטח אחר
60.
מבטח לא ישקיע, במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות חברה-בת שלו, בבנק, בחברה מנהלת או במבטח אחר הנשלטים על ידו כנגד התחייבות מסוג 70, בסכום העולה על תוספת ההון הנדרש לפי תקנה 5 לתקנות ההון העצמי.
השקעה מחוץ לישראל
61.
מבטח יחזיק נכסים מחוץ לישראל בשיעור שלא יפחת מ- 30 אחוזים מהתחייבות מסוג 70, ואולם ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה רשאית להחליט על שיעור השקעה נמוך יותר, לאחר ששקלה, בין היתר, את פיזור ההשקעות הכולל של המבטח.
פרק ו' : הוראות כלליות
תיעוד בכתב
62.
מבטח וחברה מנהלת ישמרו תיעוד מלא של עסקאות שביצעו לפי הוראות תקנות אלה לתקופה של שבע שנים וידווחו עליהן לממונה, לפי דרישתו.
הוראות מעבר
63.
(א)
מבטח או משקיע מוסדי אשר ביום פרסומן של תקנות אלה -
(1)
השקיע כדין בפיקדון, בהלוואה, לרבות הלוואה לעמית או למבוטח, או באיגרת חוב בלתי סחירה בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק באותו פיקדון, באותה הלוואה או איגרת חוב בלתי סחירה עד ליום שבו ניתן יהיה, על פי תנאי הפיקדון ההלוואה או איגרת חוב, לפי העניין, לפדותם בלא קנס;
(2)
החזיק כדין זכויות בקרן השקעה רשאי להמשיך ולהחזיק זכויות כאמור עד למועד שהתפרקה בו הקרן;
3)
השקיע כדין בנייר ערך סחיר רשאי להמשיך ולהחזיק באותו נייר עד תום שנה מיום פרסומן של תקנות אלה;
(4)
השקיע כדין בנכס אשר אינו מנוי בפסקאות (1) עד (3) רשאי להמשיך ולהחזיקו.
הוראת תחילה
64.
תחילתה של תקנה 59 ששה חודשים ממועד פרסומן של תקנות אלה ( להלן - יום התחילה). עד ליום התחילה יחולו , לענין השקעה של מבטח בנכסים נזילים כנגד סכום ההון העצמי המזערי, תקנה 57 והגדרת נכסים נזילים בתקנה 1 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א - 2001 22 כנוסחן ערב יום התחילה.
תוספת ראשונה
(תקנה 1 - הגדרת "מחמ"מ")
חישוב מח"מ, ומח"מ מתוקנן (מחמ"מ)
מקרא:
D מח"מ
MD מח"מ מתוקנן
Rt שיעור התשואה לפדיון לתקופה t (באחוזים)
Ct תזרים בזמן t
t זמן (בשנים)
N התקופה שנותרה לפירעון (בשנים).
(1) חישוב משך חיים ממוצע –
(2) חישוב משך חיים ממוצע מתוקן –
הנכסים הנכללים בחישוב:
(1) איגרות חוב למעט איגרות חוב מיועדות.
(2) הלוואות.
(3) פיקדונות.
תוספת שניה
(תקנה 1 - הגדרת "ערך משוקלל של הנכסים" )
שיעורים לצורך חישוב מדד לפיזור סיכון לפי סוגי נכסים
השיעור באחוזים מערך הנכס לצורך חישוב המדד לפיזור הסיכון
סוג הנכסים
נכסים סחירים
1. אגרות חוב
95
(א)
מק"מ;
90
(ב)
איגרות חוב של מדינת ישראל, למעט מק"מ;
80
(ג)
איגרות חוב קונצרניות בדירוג BBB ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A2 ומעלה;
50
(ד)
איגרות חוב קונצרניות בדירוג נמוך מ-BBB ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ-A2;
90
(ה)
איגרות חוב של מדינת חוץ מאושרת בדירוג שלא יפחת מדירוגה של מדינת ישראל;
80
(ו)
איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג BBB ומעלה או ניירות ערך מסחריים בדירוג A2 ומעלה;
50
(ז)
איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בחוץ לארץ בדירוג נמוך מ-BBB ובלא דירוג או ניירות ערך מסחריים בדירוג נמוך מ-A2.
2. מניות
75
(א)
מניות תל אביב 25;
65
(ב)
מניות ת"א 100 שאינן מניות תל אביב 25;
50
(ג)
מניות הנסחרות בישראל שאינן מוגדרות בסעיפים קטנים (א)
ו-(ב);
65
(ד)
מניות הנסחרות בחוץ לארץ.
נכסים שאינם סחירים
3. איגרות חוב, הלוואות ופיקדונות
100
(א)
איגרות חוב מיועדות;
85 מהשיעור הנקוב בסעיף 1
(ב)
איגרות חוב, הלוואות, פיקדונות ויתרות חובה של מבטחי משנה.
85 מהשיעור הנקוב בסעיף 1
(ג)
איגרות חוב והלוואות שדורגו על ידי המבטח; לעניין סעיף זה, ייראו דירוג בידי המבטח על פי מודל שאישר הממונה כאילו בוצע בידי חברה מדרגת;
100
(ד)
הלוואות כנגד פוליסות ביטוח חיים;
85
(ה)
הלוואה מובטחת במשכנתה על דירת מגורים, ובלבד שהיחס ההלוואה לביטחונות אינו עולה על 60 אחוזים, ואם ההלוואה מבוטחת בביטוח אשראי למגורים מובטח במשכנתה, ובלבד שיחס ההלוואה לביטחונות לאחר ניכוי הכיסוי הביטוחי אינו עולה על 55 אחוזים;
4.
יחידות השתתפות בקרנות נאמנות
85
(א)
יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ששיעור השקעתם באיגרות חוב בדירוג BBB לפחות, עולה על 80 אחוזים ושאינן משקיעות בנכסים נגזרים;
65
(ב)
יחידות השתתפות בקרנות נאמנות אחרות;
100
5.
מזומנים ופיקדונות לזמן קצר שהופקדו לתקופה של עד 3 חודשים בבנקים;
30
6.
מניות או זכות בשותפות;
40
7.
זכות במקרקעין;
25
8.
נכסים אחרים ונכסים לא סחירים אחרים;
100
9.
הוצאות רכישה נידחות בביטוח כללי.
בתוספת זו -
"יחס הלוואה לביטחונות" - היחס שבין סכום ההלוואה לשווי הבטוחות ביום מתן ההלוואה;
"מניות ת"א 25" — מניות הכלולות ברשימת ת"א 25 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה על
פי קביעה של הבורסה;
"מניות ת"א 100" — מניות הכלולות ברשימת ת"א 100 של הבורסה או כל רשימה אחרת שתבוא במקומה
על פי קביעה של הבורסה.
_______________ התשס"ח
_______________ 2008
(חמ 3-3816)
___________________
רוני בר-און
שר האוצר
תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)(תיקון מס' 3), התשס"ח-2008
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(א)(3), 26, 30(ב), 32(ב), 40 ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 1, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
ביטול תקנות
1 .
בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 2 (להלן – התקנות העיקריות), תקנות 30, 32, 33, 41ב עד 41ד15, 41ה2, 41כ ו-58א – בטלות.
תיקון תקנה 41א
2 .
בתקנה 41א לתקנות העיקריות, בהגדרה "קופה", במקום "קופת גמל לקצבה" יבוא "קופת גמל משלמת לקצבה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;";
תיקון תקנה 41ה
3 .
בתקנה 41ה לתקנות העיקריות,במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א) בתקנה זו, "קופה" – לרבות קופת גמל משלמת לקצבה";
תיקון תקנה 41ה1
4 .
בתקנה 41ה1, בסופה יבוא:
"(ה) בתקנה זו, "קופה" – לרבות קופת גמל משלמת לקצבה".
______________ התשס"ח
(______________ 2008)
(חמ 3-129)
______________
רוני בר-און
שר האוצר
תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו)(תיקון), התשס"ח-2008
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36 ו-112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-11981, אני מתקין תקנות אלה:
ביטול תקנות
1 .
בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס"א -22001 (להלן – התקנות העיקריות), תקנות 19 עד 24, 26, 27 , 63 עד 65 ופרקים ב', ג' ו-ו',– בטלים.
תחילה
2 .
(א)תחילתה של תקנה 1 לעניין ביטולה של תקנה 46 בפרק ו' לתקנות העיקריות תהיה במועד תחילתן של תקנות שיותקנו לפי סעיף 31(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-32005.
(ב) תחילתה של תקנה 1 לענין ביטולה של תקנה 57 בפרק ו' לתקנות העיקריות תהיה בתוך ששה חודשים ממועד תחילתן של תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל) (כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים), התשס"ח - 2008.
______________ התשס"ח
(______________ 2008)
(חמ 3-1087)
______________
רוני בר-און
שר האוצר
בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (קופת גמל בניהול אישי), התשס"ח -2007, בתקנה 1, בהגדרות ""אופציה", "יחידה בקרן", "מדינת חוץ מאושרת", "נייר ערך סחיר", "פיקדון" ו"קרן חוץ", "במקום כהגדרתן בתקנות מס הכנסה" יבוא "כהגדרתן בתקנות כללי השקעה".