חומר רקע
הצעות חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מועד האיזון)
עמדה כללית המתייחסת לכל הצעות החוק:
יש להקל על בני זוג שעוברים הליכי גירושים בכך שהתלות הכלכלית לא תימשך תקופה ארוכה לאחר שהצדדים פסקו להתנהג כתא משפחתי אחד. יש לאפשר לכל בן או בת זוג למצות את זכויותיו הכלכליות לאחר כשלון הנישואין מבלי להיות חשוף לסחטנות.
החוק חייב לקבוע מעשה ומועד ברור שבהם ניתן לפרק את נכסי הנישואין ואין לקשור את מועד זה לפקיעת הנישואין. לכן, מומלץ לקבוע כי המועד שבו תתחיל התקופה שבסופה ניתן לבצע את איזון המשאבים יהיה אחד משנים:
1. מועד הגשת תביעה לגירושין או התרת נישואין.
2. המועד שבו חותמים הצדדים על הסכם חלוקת רכוש.
בנוגע לתקופה שבסופה ניתן לבצע את פירוק הנכסים, יש לקבוע בחוק פרק זמן מדויק (מומלץ בין ששה עד שנים עשר חודשים).
דרישות כגון "גרים שנה בנפרד" או "קרע שאינו ניתן לאיחוי" הינן מעורפלות ופתח להתדיינויות נוספות. כמו כן, זוגות רבים "חיים בנפרד" תחת קורת גג אחת בגלל אילוצים כספיים ואין להטיב עם בעלי יכולת בעניין זה. הצהרות בנוגע להסכמה להתגרש אינן בעלות ערך בענייני גירושין בבית הדין הרבני ולכן ה"ח המתייחסות למנגנון זה מחמיאות את המטרה.
הצעת חוק פ/1897/17 – הצעת חוק של חה"כ שנלר וקבוצת ח"כ :
לשכת עורכי הדין תומכת בהצעת החוק, ההצעה נותנת מענה לעיקרון המפורט לעיל, שאין לקשור את מועד איזון הנכסים לפקיעת הנישואים וכוללת מספיק נסיבות להחלת איזון המשאבים (בהשוואה להצעות חוק אחרות). הלשכה מציעה לקבוע, כי תקבע תקופה של עד שנה מיום פתיחת הליך משפטי כלשהו בין בני הזוג, שלאחריה יבוצע הסדר איזון המשאבים.
סעיף 5 א (ב) להצעת החוק – עמדת הלשכה שהסעיף המוצע, הקובע שדי יהיה בצו הרחקה ל 6 חודשים, הינו סביר, בפרט שנקבע גם שבית המשפט יהיה רשאי לקצר את התקופה מנימוקים שירשמו.
הצעת חוק פ/276/17 – הצעת חוק של חה"כ זבולון אורלב :
הצעת החוק תולה את הפקיעה בכך שבני הזוג חיים בנפרד 9 חודשים. גם עניין זה תלוי בקביעה עובדתית של המועדים. אי לכך, הלשכה מציעה לקבוע, כי תקבע תקופה של עד שנה מיום פתיחת הליך משפטי כלשהו בין בני הזוג, שלאחריה יבוצע הסדר איזון המשאבים. כמו כן, עמדת הלשכה שתקופה של 18 חודשים כאמור בסעיף א 1 (2) להצעת החוק הינה תקופה ארוכה מדי. כמו כן,
עמדתנו שהדרישה לקרע או חיים בנפרד חייבת להיות חלופה לצד אפשרות של הגשת תביעת גירושין, כמועד הקובע.
הצעת חוק פ 104/172 - הצעת חוק של חה"כ מיכאל מלכיאור:
כאמור לעיל, הלשכה מציעה לקבוע, כי תקבע תקופה של עד שנה מיום פתיחת הליך משפטי כלשהו בין בני הזוג, שלאחריה יבוצע הסדר איזון המשאבים. כמו כן, עמדת הלשכה שתקופה של 18 חודשים כאמור בסעיף א 1 (2) להצעת החוק הינה תקופה ארוכה מדי.
לעניין סעיף (א 2) עמדת הלשכה, שהצהרה של נכונות לתת גט לא תמיד מספקת, שכן על פי הדין היהודי רשאי המצהיר לחזור בו מהסכמתו להתגרש.
הערות להצעת החוק של ועדת חוקה מהכנסת הקודמת (פ 16 /3453) :
המועד לפקיעה חייב להיות חד וברור, הצעת החוק מנוסחת באופן מעורפל ותלויה בהחלטה שיפוטית, כגון: "גרים שנה בנפרד" או "קרע שאינו ניתן לאיחוי". אלו הם פקטורים, התלויים בקביעות עובדתיות. הדרישה לפס"ד גירושין תלויה בפסיקה משפטית, ויש לבטלה, ברם מובן מאליו שפס"ד גירושין הוא עילה להסדר איזון המשאבים. כמו כן, הגשת תביעה לגירושין כתנאי לאיזון משאבים בנוסף לחיים בנפרד היא לעתים בעיתית, שכן אישה תחשוש להגיש תביעה כזו, עם הגשתה יתכן שלא תהא עוד זכאית למזונות, בית המשפט לא יפסוק לה מזונות זמניים עד להכרעה בתביעה לגירושין. לכן הצעה זו, איננה מספקת, מה גם שאין בהצעה מספיק נסיבות המאפשרות איזון משאבים, גם בהעדר פקיעת הנשואין בפועל.