חומר רקע
תמצית דיון ועדת החוקה וועדת המדע בתיקון לפקודת הראיות בענין דואר אלקטרוני רשום מיום 03072006
ביום שני, 3 ליולי 2006 התקיימה בוועדת החוקה חוק ומשפט הישיבה השלישית בנושא תיקון לפקודת הראיות בנושא דואר אלקטרוני רשום (לשעבר סעיף 69 להצעת חוק ההסדרים, אשר פוצל מהצעת חוק ההסדרים ביוזמת ועדת החוקה). הישיבה היתה ישיבה משותפת עם ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת במסגרת הכנת התיקון לקריאה השניה ולקריאה השלישית.
התיקון המוצע, בא לאפשר למשרדי הממשלה, לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים אחרים שייקבעו - לשלוח לציבור דברי דואר באמצעות דואר אלקטרוני, באופן שייחשב כמשלוח דואר רשום. ההצעה מתנה את השימוש בדואר האלקטרוני הרשום בדרישות אבטחה מוגברות, וכן בהסכמת הנמען אשר יקבל לשם כך כתובת דואר אלקטרוני מיוחדת שתשמש אותו לצורך זה בלבד. מדובר על מערכת המכונה "כספת" אשר פותחה במסגרת פרויקט "ממשל זמין" באגף החשב הכללי במשרד האוצר.
הדיון בוועדה החל בהצגת עקרונות אשר הוועדה רואה חשיבות רבה שיתקיימו בהסדר שייקבע. הודגש ע"י יו"ר הוועדה כי הכוונה היא לקדם את התיקון אך בכפוף לעקרונות, שהעיקריים שבהם:
1. הדדיות במשלוח דואר אלקטרוני רשום ממשרדי הממשלה לציבור ובחזרה, כפי שראינו בהסדרים שנבדקו במספר מדינות אחרות. הכוונה היא לקביעה הדרגתית של שירותים / רשויות שניתן לשלוח / לקבל מהם מסרים בדואר אלקטרוני רשום, באמצעות ציונם בתוספת לחוק.
2. מתן פתרון לקשיי יישום – כך שהאזרח יוכל להשתמש במסר האלקטרוני שיקבל גם בפעולות שהוא נדרש לבצע מול רשויות אחרות.
3. הוראת שעה - לאור הזמניות של ההסדר המוצע כפיילוט, ולאור העובדה שדבר החקיקה הרצוי בעתיד הוא "חוק ממשל זמין" אשר אינו מונח כרגע על שולחן הכנסת – מוצע שההסדר יחוקק כהוראת שעה, לצד קביעת הוראות דיווח לכנסת, בעיקר מההיבט הפרקטי שיחייב לחוקק את הסדר הקבע מחדש ולהפיק את הלקחים שנלמדו מן הנסיון. בדיון בוועדה הובעה התנגדות לקביעת ההסדר כהוראת שעה הן מצד חברי כנסת והן מצד גורמים אחרים – משום שהדבר יפגע בתמריץ של אזרחים להצטרף לפיילוט וישדר חוסר רצינות בכוונות המחוקק. צוין כי שינויים ניתן לעשות גם בהסדר קבוע בייחוד אם מקיימים דיווח קבוע לכנסת.
4. תחולת החוק על כל הרשויות המבקשות להעביר / לקבל מסרים אלקטרוניים, לרבות מערכת בתי המשפט, גם אם הדבר מחייב התאמות מסוימות.
5. התחיבות שתוך זמן קצר השירות של דואר אלקטרוני רשום יצא למכרז שגם גורמים פרטיים, וכן חברת הדואר יוכלו להתמודד במסגרתו על מתן השירות.
6. קביעה שהמסר האלקטרוני המועבר במערכת יהיה חתום אלקטרונית גם מצד השולח – על מנת שהמקבל יזכה ביתרונות של אותנטיות השולח ואימות שלמות התוכן.
הנוכחים בישיבה, ובהם גורמים מקצועיים, אנשי אקדמיה, חברות העוסקות בתחום, משרדי ממשלה וחברי כנסת התיחסו לעקרונות הכללים. היתה הסכמה לכך שההסדר יהיה הסדר הדדי אשר יופעל בהדרגה. כאמור לעיל, היתה התנגדות מסוימת לקביעת ההסדר כהוראת שעה. נטען שרצוי לקבוע הסדר כולל, גם אם מועדי הפעלתו יהיו מדורגים. אנשי ממשל זמין במשרד האוצר הביעו הסכמה לעקרונות הכלליים שלעיל. צוין כי כבר כיום קיימת הדדיות במובן זה שהרבה משרדי ממשלה עונים לפניות שנשלחות בדוא"ל ומאפשרים ביצוע פעולות שונות באמצעים אלקטרוניים. מנגד, נטען שפניות בדוא"ל למשרדי ממשלה כמעט ולא נענות. אנשי ממשל זמין מסרו עוד כי הרשויות אשר בשלב ראשון הציבור יוכל לשלוח אליהן מסרים אלקטרוניים בדואר רשום הן הרשות לניירות ערך ובתי המשפט.
נציג משרד המשפטים ציין כי ייתכן שהדרישה לחתימה אלקטרונית מצד השולח אינה נחוצה כאשר האזרח הוא הגורם השולח, וייתכן שתהיה בכך משום הכבדה מוגזמת על האזרח.
לאחר דיון כללי החל דיון בסעיפי הצעת החוק המוצעת (עם תיקונים מוצעים שהוכנסו בה ע"י היעוץ המשפטי של הוועדה).
נדון סעיף 1 להצעה – המציע תיקון קבוע בהגדרת "מסר אלקטרוני" בחוק חתימה אלקטרונית. לאחר דיון סוכם כי התיקון לא יהיה תיקון קבוע להגדרת "מסר אלקטרוני" אלא תיקון ממוקד בנושא של דואר אלקטרוני רשום (הניסוח יתואם עם משרד המשפטים), כאשר המטרה היא להבהיר שמסר אלקטרוני שניתן לשלוח באמצעות מערכת של דוא"ל רשום הוא מסר בעל מאפיינים של מסמך אלקטרוני – כלומר שהוא ניתן לשמירה (והיו שהדגישו – לשמירה ע"י הנמען) ולהפקה כפלט, למשל, להדפסה. הוסבר כי יש קבצי מחשב שלא ניתן לשמור או להדפיס וגם במסגרת תזכיר מסחר אלקטרוני שנמצא בתהליך עבודה, יש התיחסות לתכונות אלה כתכונות של מסמך אלקטרוני (להבדיל ממסר אלקטרוני). בהקשר זה צוין כי יש חשיבות גם לכך שניתן יהיה לשמור את המסר האלקטרוני ולהפיק אותו מבלי לרכוש ציוד יקר – כלומר שייעשה שימוש ב"תקנים חופשיים" של קבצים.
החל דיון בהגדרה "אישור משלוח" (בסעיף 3 להצעה) ובמשמעות של "אישור משלוח" לפי הצעת החוק לעומת המשמעות של אישור מסירה המוכר משירותי הדואר הפיזיים הקיימים היום.
נטען מחד שאישור המשלוח אינו מעיד על קבלת המסמך ע"י הנמען אלא רק על הגעת המסר לכתובת הדוא"ל שלו, ואין זה מבטיח שהמסר הגיע לידיו ממש, ולכן אישור המשלוח אינו זהה לאישור מסירה. נציגת משרד המשפטים ציינה שהמעמד של דוא"ל לפי ההצעה אינו כשל דואר רשום עם אישור מסירה אלא כשל דואר רשום רגיל. מנגד נטען שבמערכת המשפט כן מדובר על מעמד של דואר רשום עם אישור מסירה. מנגד צוין כי בשונה מאישור מסירה, שגם סירוב לקבלו נחשב למסירה כדין, אם נקבע כי האישור הניתן בדוא"ל מותנה בפתיחת המסר ע"י הנמען, ניצור פרצה רחבה למי שמעונין להתחמק מקבלת המסר. הוצע כפשרה לדאוג לכך שהנמען יקבל יידוע לכתובת דוא"ל או למספר טלפון זמין לו, שהוא מסר למערכת, על כך שממתין עבורו דוא"ל – ואז אולי יהיה זה סביר יותר לקבוע כי לאחר מספר ימים זה נחשב כאילו הדואר נמסר לו.
חברי הכנסת ביקשו לקבל לדיון הבא השוואה ברורה בין התכונות של דואר פיזי לתכונות של הדואר האלקטרוני המוצע, לרבות משמעות ההבדלים מבחינת מועדי המצאה. חלק מחברי הכנסת טענו שהתקופה של 3 ימים שנקבעה לענין מועד ההמצאה של המסר – היא קצרה מדי.
חברי כנסת ציינו שחשוב לדאוג לכך שיהיה לציבור אינטרס להצטרף למערכת ואולי כדאי לחשוב על הטבות מסוימות שינתנו למי שישלח מסמכים באמצעות המערכת הממוחשבת.
הדיון בהגדרה "אישור משלוח" לא הסתיים והוא ימשיך בישיבה הבאה, אשר טרם נקבע לה מועד.
רשמה: תמי סלע