חומר רקע
אל: חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
לקראת דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר
נושא 2-ההליך בבית המשפט
סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן-החוק או חוק האזנות סתר) קובע כי האזנת סתר היא אסורה אלא אם כן נעשתה בהיתר. בהתאמה, קובע סעיף 6 לחוק, שענינו-האזנת סתר למניעת עבירות, שנשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאים להתיר בצו האזנת סתר, בהתקיים התנאים הבאים:
1) הוגשה בקשה בכתב על ידי קצין משטרה מוסמך (היינו קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה);
2) הדבר דרוש לאחת המטרות הבאות:
א. גילוי, חקירה או מניעת עבירות מסוג פשע;
ב. גילוי או תפיסת עבריינים שעברו עבירות מסוג פשע;
ג. חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע.
3) נשיא בית המשפט שקל את מידת הפגיעה בפרטיות;
4) תקופת ההיתר לא תעלה על שלושה חודשים (אך הוא ניתן לחידוש מפעם לפעם).
בישיבתה הקרובה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות סתר, ייבחן ההליך המתקיים בבית המשפט בבקשה למתן צו להאזנות סתר.
סדר הדיון:
(1) תיאור אופן הבאת המידע שברשות המשטרה, המבסס את הבקשה, בפני בית המשפט.
ועדת החוקה חוק ומשפט עמדה במהלך חודש דצמבר 2006 על החשיבות הגלומה באופן הגשתן של הבקשות למתן היתר לצו האזנות סתר ובתוכן הבקשות במסגרת דיוניה בתקנות האזנת סתר (בקשה להיתר האזנה), התשס"ו-2006 (מצ"ב). במהלך ישיבותיה בתקנות האמורות, עמדה הוועדה על כך שלאופן הגשת הבקשה ולתוכנה יכולה להיות השפעה מכרעת על הדיון בבית המשפט במתן ההיתר. לפרוצדורה חשיבות בהבטחת אפשרות של בקרה הולמת על התרת השימוש בכלי ההאזנה, בהגברת שקיפות התהליך, והכל-מבלי לחשוף מצד שני מה שצריך להישאר חסוי כדי שלא לסכל את פעילות המשטרה.
הוועדה תבקש להקדיש את ראשית הדיון הנוכחי לתיאור הליך הגשת הבקשה למתן ההיתר, ודיון בו. בין היתר, תבקש הוועדה התייחסות של נציגי המשטרה לתוכן הבקשה והשינויים המרכזיים שבטופס הבקשה בעקבות אישור התקנות האמורות. כן תתבקש המשטרה להביא בפני הוועדה נתונים בדבר כמות הבקשות המובאות בפני בית משפט באופן דחוף (למשל באופן שאינו מאפשר המתנה לשעות הפעילות הרגילות של בית המשפט לצורך קיום הדיון).
(2) זהות נציג המבקש בדיון בבקשות לצו האזנת סתר
כאמור, לפי סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה הוא שמגיש את הבקשה לקבלת היתר להאזנת סתר. לפי סעיף 6(ב), בדיון המתנהל בבית המשפט מתייצב מטעם המשטרה קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה. על פי הנהוג, קציני המשטרה מופיעים בבית המשפט, והדיון מתנהל ללא השתתפות נציג הפרקליטות או התביעה המשטרתית.
מוצע לדון בסוגיית זהות נציג המבקש בדיונים בבקשות לצו האזנת סתר: האם ניתן להצביע על סוגי דיונים בהם יש צורך שיופיע בדיון גם גורם משפטי? כך למשל, הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר המליץ שבדיונים בבקשות להתיר תמלול של האזנת סתר לשיחה חסויה יופיע בדיון, בנוסף לקציני החקירות והמודיעין, גם פרקליט או נציג משפטי של משטרת ישראל. ניתן לבחון את הצורך בהופעה של גורם משפטי בסוגי דיונים נוספים, למשל בדיונים בבקשות לקבלת היתר לביצוע האזנת סתר לשיחות חסויות לפי סעיף 9א.
(3) הערכאה המוסמכת
חוק האזנת סתר קובע שנשיא בית המשפט המחוזי או סגנו הם שרשאים לתת היתר להאזנת סתר למניעת עבירות. מוצע לדון בסוגיית הערכאה המוסמכת ובמסגרת זו לשמוע את עמדות הגורמים השונים, לרבות-הנהלת בתי המשפט.
בין היתר ייבחנו השאלות הבאות:
א. האם ראוי להבחין בין סוגי בקשות למתן צו להאזנות סתר (למשל לפי יעד ההאזנה, חומרת העבירה וכיוצ"ב) לענין מיהות הערכאה המוסמכת?
ב. האם קיימת תופעה של "פורום שופינג"? האם יש צורך בהבהרת הדין לענין הסמכות המקומית? האם יש צורך בהגבלת מספר סגני הנשיא המורשים ליתן היתר?
ג. האם מעת הגשת בקשה בפני נשיא בית המשפט מחוזי פלוני או סגנו כל דיון נוסף באותה בקשה מתנהל בפניהם (למשל בקשות להארכת תוקפו של היתר שניתן)?
(4) קיום הדיון במעמד צד אחד
הכלל הוא שהדיון בבקשה למתן צו להאזנת סתר מתבצע במעמד צד אחד. עובדה זו מחויבת המציאות מאחר והאזנה שיעד ההאזנה יודע עליה, איננה עוד האזנת סתר וספק אם יכולה להשיג את מטרתה. ברי, שקיום דיון במעמד צד אחד טומן בחובו סכנות רבות. הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר קבע שנוכח הסכנות האמורות, הרי מקום שחריגה מכלל הדיון במעמד הצדדים היא מחויבת המציאות, יש לשאוף למציאת הגנות אחרות שיפצו, ולו חלקית, על העדר ההזדמנות של הצד העלול להיפגע להשמיע את דברו. הצוות סבר שסדרי דיון מובנים ותיעוד ההליך יכולים לסייע בידי המדינה ובית המשפט בתפקיד זה.
הוועדה תבקש לדון, בין היתר, בשאלות הבאות:
א. ההצדקות לקביעה הגורפת שהדיונים בבקשות להאזנת סתר יתקיימו במעמד צד אחד;
ב. אילו מנגנונים קיימים מבחינה פרוצדוראלית, המצמצמים מן הסכנה הטמונה בקיום דיון במעמד צד אחד;
ג. האם ניתן לקיים דיונים מסוימים במעמד כל הצדדים? ברי, כי יש מקרים שבהם נוכחות צד הנוגע בדבר לא תפגע פגיעה ממשית בחקירה. כך למשל, הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר מציין שכשמדובר על מצב שבו ההאזנה כבר בוצעה והסתיימה, והשאלה העומדת על הפרק היא דיון בבקשה לתמלול של שיחות העשויות להיות חסויות, אין מקום לכלל לפיו לעולם הליכי הדיון יתקיימו במעמד צד אחד. הצוות סבר שבין אם המקרים שבהם נוכחות צד הנוגע בדבר לא תפגע בחקירה הם נדירים או שכיחים, אין למנוע מראש קיום דיון בדרך התקינה וההגונה ביותר שהיא דיון במעמד כל צד הנוגע בדבר.
ד. דיון בנוכחות נציג של גוף מקצועי מייצג: בפני הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר הועלתה הצעה כי בדיונים שעניינם האזנת סתר לבעל מקצוע, יוזמן לדיון נציג של הגוף המקצועי המתאים (למשל לשכת עורכי הדין). הצוות מציין שהנושא ראוי לדיון מעמיק יותר, שלא אגב מקרה קונקרטי. אולם, מאחר והיו לצוות ספקות לגבי יעילות וישימות ההסדר, הוא נמנע מלהביע עמדה פסקנית בענין.
ה. נוכחות סניגור ממונה בדיון בבקשה להאזנת סתר: היתרונות והחסרונות שבחיוב נוכחותו של סניגור ממונה בדיונים בבקשות להאזנת סתר.
כן תבקש הוועדה כי יובאו בפניה הנתונים הבאים. הנתונים מתבקשים משלוש השנים האחרונות:
(1) מספר הבקשות להאזנת סתר שהוגשו – לפי שנים, וכן:
(א) בפילוח לפי עבירות;
(ב) בפילוח לפי סוג ההיתר (היינו לפי סעיף 6 או לפי סעיף 9א).
(2) מספר הבקשות להאזנת סתר שנדחו –
(א) לפי שנים, לרבות טעם הדחייה;
(ב) בפילוח לפי סוג ההאזנה (דהיינו לפי סעיף 6 או לפי סעיף 9א).
(3) מספר הבקשות להאזנת סתר המוגשות על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, בפילוח לפי עבירות;
(4) מספר הבקשות להארכת היתר לביצוע האזנת סתר – לפי שנים ולפי סוג ההאזנה (היינו לפי סעיף 6 או לפי סעיף 9א) תוך ציון:
(א) תקופת ההיתר הראשונית;
(ב) תקופת ההיתר המבוקשת בהארכה;
(ג) פירוט בדבר מספר הארכות האזנה עד 3 חודשים, ומספר הארכות האזנה מעבר ל-3 חודשים.
(5) אחוז הבקשות להאזנת סתר שהדיון בהן לא נסתיים בדיון אחד, לרבות פירוט בדבר מספר הדיונים שהתנהלו בבית המשפט עובר להחלטה לתת או לסרב לתת היתר האזנת סתר.