חומר רקע
בס"ד, י"ג שבט, תשס"ז
1 פברואר, 2007
אל: גב' ציפי לבני, שרת המשפטים, יו"ר ועדת השרים לעניני חקיקה
חברי ועדת השרים לעניני חקיקה
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – מועד האיזון), התשס"ז –2007
פ/17/1897 של ח"כ עתניאל שנלר וקבוצת חברי כנסת
1. אתכבד להודיעכם, על דעת נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרה"ג ר' שלמה משה עמאר שליט"א, על התנגדותנו להצעת החוק.
2. זוהי הצעת חוק המביאה לשינוי מהותי בדיני המשפחה בישראל. בעובדה זו בלבד די בכדי שהענין ייבחן ויידון על ידי גורמי הממשלה עצמה. ככל שיוחלט על הצורך בשינוי החוק, ייעשה הדבר בהצעת חוק ממשלתית, ולא בהצעת חוק פרטית.
3. בהצעת חוק זו, יש שינוי של ממש בסטטוס-קוו בעניני דת. על פי קווי היסוד של הממשלה, שינויים בתחום יחסי דת-ומדינה, ייעשו רק מתוך הסכמה רחבה. דומה שכך ראוי לנהוג בענין דנן.
4. בהצעת החוק יש התערבות לא רק בדינים החלים בבתי הדין הרבניים, אלא גם בדינים של בתי הדין השרעיים והדרוזיים, ויתר בתי הדין הדתיים שיש להם שיפוט בישראל. נראה שאיש לא בא בדברים עם בתי דין אלו, איש לא בדק את עמדתם, ומהן ההשלכות של הצעת החוק על בני דתות אלו.
5. הגורם המוסמך על פי החוק לדון ולקבוע בעניני נישואין, כולל שלום בית, וגירושין של יהודים – הוא בית הדין הרבני. לכן מן הראוי להתאים את הפרמטרים להקדמת מועד האיזון – אף לפני הגט – להליכי בית הדין הרבני. אין זה סביר שבאמצעות מהלך חד-צדדי שייזום אחד מבני הזוג בבית המשפט האזרחי, יטורפד הליך משפטי בבית הדין הרבני. גישה נוגדת זו תגרום לאנדרלמוסיה נוספת במערכת הסבוכה בלאו הכי של דיני המשפחה בישראל. מזור משמעותי לסובלים לא יהיה בכך. הנני מצרף את חוות דעתו של אב בית הדין בטבריה וצפת, המצביע על תוצאות חמורות העלולות לבוא כתוצאה מקבלת הצעת החוק.
6. הפרמטרים המוצעים בהצעת החוק אינם מספיקים להצדקה מהותית ומשפטית של מועד האיזון. לכאורה, המטרה של אותם פרמטרים היא לוודא ששלום הבית הופר בצורה מהותית ויש בסיס לעריכת האיזון בנכסי המשפחה, כדי שלא כל רוח רעה שתחלוף במוחו של אחד מבני הזוג תביא לפירוק המשפחה. אולם תוכנם של הפרמטרים הללו, הינם חד-צדדיים וסובייקטיביים, ואין בהם כדי לענות על הקביעה הצודקת שכל זמן שיש סיכוי סביר לשלום בית, אין לרשויות השיפוטיות לתת יד לפירוק המשפחה. בכך יעמוד לרשות בן זוג תמריץ שלילי, המהווה אמצעי עזר ותחבולה מהירים לפירוק התא המשפחתי.
7. כאשר הצעת חוק פרטית דומה הועלתה בעבר, הוסבר כי מבחינת מערכת בתי הדין יש הסכמה להקדמת מועד האיזון כאשר בית הדין פוסק כפיית גט על בני הזוג או אחד מהם, וכך גם כאשר בית הדין מחייב בגט – אף טרם ביצוע הגירושין בפועל. הובעה גם הסכמה על ידי מערכת בתי הדין לבדוק מועדים נוספים אפשריים להקדמת האיזון, והוצע – כדי לאפשר קביעתם בלא צורך בהליך חקיקתי מלא בעתיד - שייקבע בחוק כי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט הכנסת, רשאי לקבוע מועדים נוספים שבהם ניתן יהיה להקדים את מועד האיזון.
8. יש לשים לב, כי על פי ניסוחו של החוק הקיים, חייב בית דין דתי לדון על פי הוראות החוק האזרחי בענין יחסי ממון, אלא אם כן הסכימו הצדדים להתדיין לפי הדין הדתי. על ידי תיקון החוק בניגוד לעמדת בתי הדין הרבניים, יווצר מוקד חיכוך משמעותי חדש בין דת למדינה. טלו, למשל, בני זוג המתדיינים בבית הדין הרבני בעניינים שונים ובהם ענין הרכוש שנכרך כדין בגירושין. נניח כי בית הדין הרבני סבור כי על פי כללי ההלכה טרם הגיע המועד למימוש האיזון בנכסי בני הזוג. אך בן הזוג המעוניין בכך ידרוש מבית הדין לבצע בפועל את האיזון, הואיל והגיע המועד לכך. על פי הוראות הצעת החוק הנוכחית, יהיה חייב בית הדין לפסוק בניגוד לדין תורה. אותו בן זוג יעתור לבג"ץ בדרישה לאכוף על בית הדין את הוראות החוק. יש להניח כי אם יאומץ התיקון המוצע, הוא יקבל צו מוחלט. בנסיבות אלו יידרש בית הדין לפסוק בניגוד לאמונתו ומצפונו ההלכתי. קשה להלום קידום מהלך - ביחסים הקיימים בין דת למדינה – שבאמצעותו יוסיפו הממשלה והכנסת מוקד נוסף לחיכוכים חוזרים ונשנים.
בכבוד רב,
הרב שמעון יעקבי, עו"ד
היועץ המשפטי לשיפוט הרבני
העתק: הרב הראשי לישראל, הראשל"צ ונשיא ביה"ד הגדול, הגאון הרב שלמה משה עמאר שליט"א
הרב אליהו בן-דהן, מנהל בתי הדין הרבניים
מר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים
שיך סלמאן בדר, מנהל בתי הדין הדרוזיים
עו"ד תומר כרמי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
/tmp/doc2txt-rgo7rg1_/input.doc
הפקה: 29 מאי, 2026 (29/05/26) 04:07