חומר רקע
כ' בתמוז, התשס"ו 16 ביולי, 2006 5-7-5101
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
רחוב קפלן 5
ירושלים 91950
ח"כ בן-ששון הנכבד,
הנדון: הקניית מעמד של דואר רשום לדואר אלקטרוני של גופים ציבוריים
סימוכין: דיון משותף מ-3 ביולי 2006, של ועדת החוקה, חוק ומשפט, עם ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בהצעה לתיקון פקודת הראיות (לשעבר סעיף 69 להצעת חוק ההסדרים, אשר פוצל מחוק ההסדרים ביוזמת ועדת החוקה) המבקשת להקנות מעמד של "דואר רשום" לדואר אלקטרוני מאובטח, הנשלח מטעם גופים ציבוריים.
בדיון אשר בסימוכין ביקשו חברי הכנסת לקבל השוואה ברורה בין התכונות של שירות הדואר הרשום, הניתן כיום מטעם חברת "דואר ישראל", לבין השירות האלקטרוני המאובטח, אליו מתייחסת ההצעה לתיקון פקודת הראיות.
לצורך ביצוע ההשוואה הזו, מצורף לזה מסמך המתאר את התהליך של מתן שירות הדואר הרשום הקיים מטעם חברת "דואר ישראל". לא הצענו השוואה שכזו בין השירותים, משום שאין בידינו פירוט התכונות המקבילות של השירות האלקטרוני המוצע: איננו מכירים את השיטה והמסלול של העברת המסרים בשירות המוצע, את אופן המעקב אחריהם בעת העברתם ממחשב למחשב או משרת לשרת, את אופן שליפתם בידי הנמען ואת האסמכתאות הניתנות לשולח ולנמען וכו'.
בהמשך לדיון שבסימוכין, נבקש להעיר כדלקמן:
1. דואר רשום - מסירה כנגד חתימה בלבד
1.1. בשירות הקיים, מסירה של כל מכתב נעשית אך ורק כנגד חתימה (של הנמען, של בן ביתו, או של מיופה הכוח שלו). אין "מסירה" באמצעות הנחת דבר הדואר הרשום בתיבת המכתבים של הנמען.
1.2. מודגש כי כלל זה חל הן על מכתב רשום ללא אישור מסירה והן על מכתב רשום עם אישור מסירה (במכתב רשום עם אישור מסירה מחתימים את מקבל המכתב פעמיים: פעם בספרי חברת "דואר ישראל" ופעם על גבי אישור המסירה המוחזר לשולח).
2. דואר רשום - אישור נפרד על משלוח ואישור נפרד על מסירה
2.1. בשירות הקיים, מקבל השולח מחברת "דואר ישראל" כנאמן בלתי תלוי וניטרלי, אישור על משלוח המכתב בשירות "דואר רשום", במעמד הגשתו למשלוח, כחלק מהשירות; כמו כן, מקבל השולח דיווח על המסירה (או אי-המסירה) של המכתב; נוסף על כך, באפשרותו לקבל גם אישור מסירה מקורי, עליו חתומים הנמען ונציג חברת "דואר ישראל".
.../2
3. דואר רשום - מעקב ממוחשב
3.1. כחלק מהשירות, מקיימת חברת "דואר ישראל" מעקב ממוחשב אחר העברתו של כל מכתב רשום. דיווח על השלב האחרון בו נקרא הברקוד אשר על המכתב הרשום, זמין לשולח באתר האינטרנט של חברת "דואר ישראל".
3.2. לפיכך, קיים מידע על כל מכתב רשום אשר דבקית הברקוד שלו נקראה בעת קבלתו למשלוח, ואשר עקבותיו נעלמו בטרם יימסר לנמען. האחריות במקרה כזה, לפי הקבוע בחוק הדואר (במקרה של אבדן, גניבה או נזק, בהתאם לתנאי סעיף 77 לחוק) מוטלת על חברת "דואר ישראל".
4. אופן הקביעה של חזקת המסירה
4.1. לא קיימת חקיקה אחידה הקובעת חזקת מסירה כללית של "דואר רשום" במקרים שונים, לדוגמא: כאשר הנמען מסרב לקבל את המכתב הרשום, כאשר הנמען נמנע מלסור אל יחידת הדואר על-מנת לקבל לידיו את המכתב הרשום, כאשר הנמען אינו מתגורר במען אותו סיפק לשולח וכו'.
4.2. לגופים שונים ולנושאים שונים נקבעה חזקת מסירה ספציפית בחקיקת משנה, לפי הצרכים המשתנים. הרי דוגמאות:
4.2.1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 7(ד) או בפקודת העיריות [נוסח חדש] סעיף 307, נקבע כי סירוב הנמען לקבל מכתב רשום משמעו כי המכתב הומצא לו כהלכה; כמו כן, בתקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע כי אם האדם סירב לקבל את הכתב, ידביק שליח בי-דין (שליח חברת דואר ישראל, כאשר השירות ניתן בידה) את הכתב על הדלת - ופעולה זו תיראה כהמצאה.
4.2.2. בתקנות בתי הדין הרבניים התשנ"ג, בפרק העוסק בסידורי גט, נקבע בתקנה קנ"ט כי עצם המשלוח בשירות דואר רשום ייחשב למסירה כדין; כך גם חזקת המסירה שבתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, בתקנה 44א, בה נקבע כי לגבי עבירות תעבורה מסוימות ובעבירות קנס, רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה על תשלום קנס, או ההזמנה למשפט לעניין עבירת הקנס, כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה עם אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בשירות דואר רשום.
4.3. מאחר שגופים שונים קובעים חזקות שונות לגבי אירוע ה"מסירה" של דבר הדואר, חשוב לאפשר את כל קשת החזקות, עד לאפשרות של חזקת "מסירה" המתקיימת רק כאשר ניתנת חתימה של הנמען או בא כוחו על קבלת דבר הדואר, כפי שקיים בשירות "דואר רשום" של חברת "דואר ישראל". חזקה זו מעוגנת בחוק הדואר ותהליך השירות של דואר רשום, המבוסס עליה, נותן לפיכך מענה על כל קשת החזקות: החל מזו המבוססת על עצם המשלוח וכלה בזו הדורשת קיום אישור פרטני על מסירתו של כל דבר דואר.
5. קביעת שמות שונים לשירותים שונים
5.1. בשלב זה, לא ברור עדיין מה תהיינה התכונות המדויקות של השירות האלקטרוני המוצע, ואולם אם הן תהיינה שונות משירות הדואר הרשום הקיים, כמתואר במסמך המצורף לזה, חשוב שייבחר שם שונה מ"דואר רשום אלקטרוני" לשירות החדש, וזאת משני טעמים:
.../3
5.1.1. ראשית, כדי לא להטעות את הלקוחות (השולחים והנמענים כאחד).
5.1.2. שנית, כדי לאפשר לחברת דואר ישראל לספק את שני השירותים תוך בידול ברור ביניהם.
נשמח להציג את מאפייני השירות ולהוסיף פרטים ככל שיידרש בישיבה הקרובה של הוועדה.
בכבוד רב,
אבי הוכמן
המנהל הכללי
העתקים:
מר מרדכי מרדכי, המנהל הכללי של משרד התקשורת.
מר יעקב (קוקי) אדרי, יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל.