חומר רקע
כ"ה סיוון תשס"ז
11 יוני 2007
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט
משכן הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- הצגת תסקיר נפגע בעבירת אלימות), התשס"ו-2006 - עמדת המועצה לשלום הילד
בנייר עמדה אשר הוגש לוועדה ביום 4.3.07, הביעה המועצה לשלום הילד את תמיכתה בהצעת החוק החשובה שבנדון.
לאור עמדת משרד הרווחה כפי שהוצגה בדיון שהתקיים ביום 6.3.07, מתכבדת המועצה לשלום הילד להגיש הערות משלימות, כפי שיפורט להלן.
המועצה לשלום הילד מתנגדת לעמדת משרד הרווחה כי תסקיר נפגע ייעשה רק בעבירות אלימות אשר העונש בגינן הוא עשר שנות מאסר ומעלה ומתנגדת בתוקף לעמדה כי יש להחריג את עבירות האלימות בתוך המשפחה ואת עבירות ההמתה מבין העבירות בהן תהא אפשרות לערוך תסקיר נפגע .
תסקיר נפגע נועד לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה ונכונה יותר, תוך הצגת השלכות העבירה שביצע הנאשם. לאורך ההליך הפלילי, המתמקד בפוגע, פוגש בית המשפט ורואה לנגד עיניו את הנאשם ואת נסיבותיו האישיות. פעמים רבות, בית המשפט אינו רואה כלל את נפגע העבירה ואינו יכול להתרשם מעוצמת הפגיעה בו ומהשלכותיה. במצב דברים זה, התמונה הנפרשת בפני בית המשפט אינה מלאה.
בנוסף לכך, בעריכת התסקיר יש משום העברת מסר לנפגע העבירה, כי למרות שההליך הפלילי מתמקד בנאשם, ניתן מקום ומשקל לנפגע העבירה עצמו ולפגיעה הקשה שנעשתה בו.
דווקא בעבירות אלימות בתוך המשפחה קיים צורך ממשי כי יהיה גורם אשר יציג בפני בית המשפט את מצבו של נפגע עבירה באופן נפרד ותוך התמקדות בו בלבד.
כאשר נערך תסקיר על ידי קצין מבחן, גם כאשר מדובר בעבירות בתוך המשפחה ואף אם נבדק מצבם של הילדים הנפגעים, התסקיר מוסיף להתמקד בנאשם, כפי שנעשה לאורך המשפט כולו.
יתרה מזאת, הרציונאל שהוצג על ידי משרד הרווחה לפיו אין לערוך תסקיר נפגע כאשר הילד וההורה הפוגע ממשיכים לחיות באותו בית מאחר שזו יוצרת מתח נוסף, כלל אין לו מקום במקרים רבים בהם הילד מוצא מהבית או כאשר ההורה הפוגע נמצא במעצר ועל כן לא ייתכן כי תישלל מניה וביה האפשרות לערוך תסקיר בכלל עבירות האלימות בתוך המשפחה ללא קשר לנסיבות ולמצב הנפגע. יצוין בנוסף כי יתכן שילד שהוצא מהבית כלל לא ישתף פעולה עם קצין המבחן של ההורה הפוגע.
כאמור, לתסקיר חשיבות רבה גם בתחושה שהוא מעניק לנפגע העבירה. לא יתכן כי לא תינתן התייחסות נפרדת דווקא לילדים שנפגעו על ידי האחראי עליהם, אשר עשה בהם כברכושו. לא יעלה על הדעת כי דווקא ילדים אלו לא יקבלו מקום בפני בית המשפט באופן עצמאי ונפרד תוך התייחסות אליהם כאל בני אדם בעלי ישות נפרדת ועצמאית.
בנוסף, יצוין כי מצב בו על קצין המבחן לערוך תסקיר הן על הפוגע והן על הילד הנפגע, מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים.
לפיכך, מבקשת המועצה לשלום הילד שלא להחריג עבירות אלימות בתוך המשפחה או עבירות המתה ולקבוע כי גם בהן ניתן יהא לערוך תסקיר נפגע. מוצע כי בית המשפט, יהא רשאי לבקש מהפרקליט, בטרם יורה על עריכת תסקיר, להביא בפניו את התרשמות פקיד הסעד המטפל בעניין אשר יחווה דעתו האם במקרה הנדון יש בעריכת התסקיר כדי להזיק לילד.
כמו כן, מתנגדת המועצה לשלום הילד לעמדת משרד הרווחה לפיה עריכת תסקיר תוכל להתבצע רק כאשר העונש הקבוע בגין העבירה הינו עשר שנים ומעלה. ישנן עבירות אלימות רבות אשר העונש הקבוע בגינן נמוך יותר, אולם, הן קשות ביותר, פוגעות באופן משמעותי בנפגע העבירה והרציונאלים העומדים בבסיס הצורך בעריכת תסקיר קיים גם בהן.
כך לדוגמא עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואף עבירה של התעללות בקטין על ידי האחראי עליו אינן נכנסות בגדר עמדת משרד הרווחה.
לפיכך, למצער יש לקבוע כי תסקיר נפגע יעשה בעבירות אלימות אשר העונש בגינן עומד על שלוש שנות מאסר ומעלה.
לאור כל האמור לעיל, סבורה המועצה לשלום הילד, כי ראוי לקדם את הצעת החוק שבנדון ולאפשר לבית המשפט לקבל תסקיר נפגע גם בעבירות אלימות.
בכבוד רב,
נועה ברודסקי-לוי, עו"ד
מנהלת פרויקט ליווי
ילדים נפגעי עבירה
העתק: עו"ד אפרת רוזן, יועצת משפטית לוועדת חוקה