חומר רקע

לכבוד 24 ביוני, 2007 חה"כ פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר וועדת חוקה שלום רב, הנדון: היערכות התביעה ליישום הוראות חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49) במצב שהיה קיים עד ליום 31.12.2006, אשר הוסדר בתקנה 4א לתקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996, על התובע היה להודיע לבית המשפט, כי יבקש מבית המשפט להטיל על נאשם שאינו מיוצג עונש מאסר בפועל, אם יורשע, בתחילת המשפט, ואם סבר התובע כאמור לאחר תחילת המשפט, יודיע על כך לבית המשפט בהזדמנות הראשונה. (להלן: "ההודעה"). ביום 31.12.06 אמור היה להיכנס לתוקפו חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006 (להלן: "התיקון"), ועל פיו, מועד מתן ההודעה האמורה הוא במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט. על פי חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006 (להלן: "הוראת השעה"), עד ליום 30.9.2007, המועד הקובע למסירת הודעה על ידי התובע לבית המשפט כאמור הוא המועד הנוהג כיום, כלומר בתחילת המשפט – בשלב ההקראה, ולא כפי שקבע המחוקק בתיקון 49. הנימוק לחקיקתה של הוראת השעה היה, כי שינוי זה במועד מתן ההודעה האמורה על ידי התובע לבית המשפט דורש היערכות מיוחדת של התביעה. כתוצאה מכך, דיון ההקראה הראשון הופך באופן שיטתי לדיון בעניין דחיית הדיון בעקבות הודעת התובע כאמור, והצורך למנות סניגור. קיימת חשיבות רבה לייצוג בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי, ואין לעכב את הזכות לייצוג או להתנותה באופן שלא תחול על שלבים אלו, ואף לא לזמן מוגבל. אנו רואים בעייתיות רבה וחשש כבד לפגיעה בזכותו של הנאשם לייצוג כאשר הוא עומד בגפו מול התובע ומתקשר עם התובע ללא ייצוג. המגע הישיר בין התובע לנאשם מרגע קבלת כתב האישום ללא הגנה של סניגור אינו רצוי לנאשם, שנמצא בעמדת חולשה מול התובע, ועשוי עקב כך להסכים להצעות או למסור הודאות והודעות לתובע, אשר פוגעות בניהול ההגנה באופן מהותי. זכויותיהם של נאשמים רבים לייצוג מופרות כעניין שבשגרה, כאשר תובעים אינם מודיעים כלל כי קיימת אפשרות שיבקשו מבית המשפט להטיל עונש מאסר. אנו סבורים כי גיבוש העמדה העונשית האפשרית על ידי התובע כבר בשלב הכנת כתב האישום ימנע את הפגיעה בזכות לייצוג, שכן יהיה על התובע לשקול זאת באופן שיטתי בשלב מוקדם של הכנת כתב האישום, כפי העולה משני מקרים שיוצגו להלן. בשני מקרים אלו, בשל הפגיעה בזכות לייצוג, החזיר בית המשפט העליון את הדיון לבית משפט שלום לשמיעה מחודשת. המקרה הראשון עניינו באדם, אשר הועמד לדין על עבירות מס, כאשר לחובתו מאסר מותנה על אותה עבירה. הוא לא היה מיוצג והורשע על פי הודאתו. במקרה זה, התובע לא מילא חובתו ולא הודיע לבית המשפט כי בכוונתו לבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, וכתוצאה מכך לא מונה לו סניגור. הוא נדון לעשרה חודשי מאסר בפועל – ללא ייצוג. לו היתה מיושמת במקרה זה הוראת תיקון 49, והתביעה היתה בוחנת את עמדתה העונשית בשלב הגשת כתב האישום – לא היתה נפגעת זכותו לייצוג של הנאשם ולא היה נגרם לו עוול כה גדול. בית המשפט העליון הכיר בפגיעה זו, ובהסכמת התביעה, ביטל את פסק הדין שניתן ללא ייצוג והחזיר את התיק לשמיעה מחודשת בבית משפט השלום. רע"פ 8539/06 יצחק נגח נ' מדינת ישראל. המקרה השני, אשר מתוכו ניתן להבין כיצד תיקון 49 יביא למזעור הפגיעה בזכות לייצוג, הוא עניינו של אדם אשר לא נקט אמצעי זהירות מתאימים ביחס לכלבים שבהחזקתו, שהתנפלו על עובר אורח ופצעוהו. הוא פנה לבית המשפט שימנה לו סניגור ציבורי, אולם בקשתו נדחתה ללא דיון. בנוסף, התביעה לא הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה לבקש הטלת מאסר בפועל אם יורשע. הנאשם הורשע, והתביעה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל. לו הודיעה התביעה מראש, כבר בשלב הגשת כתב האישום, כי בכוונתה לבקש להטיל עונש מאסר בפועל, היתה מתייתרת בקשתו של הנאשם כי ימונה לו סניגור, והפגיעה בזכותו לייצוג היתה נמנעת. גם במקרה זה, בית המשפט הכיר בפגיעה הרבה ובעוול שנגרם לנאשם, והחזיר את הדיון בשנית לבית משפט השלום. רע"פ 7383/05 נעם נאור נ' מדינת ישראל. ממקרים אלו עולה, כי תיקון 49 יכול למנוע מקרים רבים של פגיעה בזכות לייצוג, ויש בו כדי להבטיח כי לא ייגרם עוד עוול ופגיעה שלא לצורך בנאשמים. האגודה לזכויות האזרח מברכת את המשרד לביטחון על הצהרתו, כי משטרת ישראל תהיה ערוכה ליישם את תיקון 49, על כל חלקיו, החל מסוף חודש ספטמבר 2007. בכך, וביחס לאפשרות שהועלתה על ידי המשרד לביטחון פנים, לקבוע את משכה של הוראת השעה בנושא דחיית הכניסה לתוקף של תיקון 49, לשנתיים, צומצם המשך הכרסום בזכות לייצוג. לצערנו, במועד הדיון הקודם שנערך בנושא זה בוועדת חוקה בחודש דצמבר 2006, התברר כי טרם הוכנה תכנית עבודה ולא הוקצו משאבים להפעלת התיקון. כן נמסר באותו דיון, כי לא נערך פיילוט או כל בדיקה אחרת, על מנת להעריך את הדרוש לצורך יישומו של התיקון. עמדתו של המשרד לביטחון פנים היתה, כי לא ניתן יהיה ליישם את התיקון ללא תוספת של 15 תקנים, וכי שיטת העבודה לא מאפשרת לגבש את החלטת התובע לעניין עתירתו לעונש מאסר בשלב הגשת כתב האישום. במכתבו מיום 26.2.07 הודיע מר רני פלק, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, כי יוקצו 15 תקני תובע נוספים, אשר אושרו על ידי אגף התכנון במשטרת ישראל, הן לעניין איתורם והן לעניין התקציב למימונם. עוד נמסר, כי הליך האיוש של תקנים אלו כבר החל באופן מיידי, זאת על מנת להבטיח עמידה בלוח הזמנים, כמתחייב בחוק, וכי יפורסם נוהל עבודה מיקצועי בנושא זה. כאמור, אנו מברכים על השינוי בעמדת המשרד לביטחון פנים, ועל כוונתו להביא ליישום החוק בהקדם. אנו מקווים כי המשרד לביטחון פנים יציג בפני הוועדה כיצד עלה ו/או יעלה בידו להתגבר על הקשיים והמכשולים שנטען על ידו כי עומדים בפני יישום החוק, כפי שהציגם בפני הוועדה, לרבות: 1. הצורך בהיערכות מיוחדת, ובייחוד הצורך בתרשומת בכתב של ההחלטה לעניין העמדה העונשית, הנמקתה של העמדה העונשית, וקבלת אישורו של התובע הבכיר והמוסמך לצורך העניין. 2. גיבוש העמדה העונשית טרם הדיון הראשון, שכן נטען כי יש לבחון את שינוי הנסיבות בזמן שעד לתחילת המשפט ושיפור דרכו של הנאשם. 3. גיבוש העמדה העונשית בשלב הגשת כתב האישום אל מול שיטת העבודה הנהוגה כיום, שכן נטען כי האחרונה אינה מאפשרת זאת. לסיום, אנו מברכים את הוועדה על טיפולה בנושא חשוב זה, ומקווים שתמשיך לפעול ליישומו המהיר של החוק, בשל חשיבותו הרבה וההגנה שהוא מבטיח על זכותם של נאשמים לייצוג. כן אנו מקווים, כי הוועדה תמשיך לעמוד על קבלת דיווחים מהמשרד לביטחון פנים בנוגע ליישום החוק, ותפקח על כך. בכבוד רב, סיגל שהב, עו"ד