חומר רקע
הכנסת
יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט
סימוכין: 03546407
ירושלים, י"ז בסיוון תשס"ז
3 ביוני 2007
לכבוד
פרקליט המדינה
הסניגורית הציבורית הארצית
מנהל בתי המשפט
היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד יואל הדר
היועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ שאול גורדון
שלום רב,
לקראת דיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות הסתר
הנושאים שיעמדו על סדר יומה של הוועדה - ההליך בבית המשפט; הצו ותמלול ההאזנה
בישיבתה הקרובה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האזנות סתר שצפויה להיערך ביום ראשון, ט"ו בתמוז התשס"ז, 1 ביולי 2007, תבקש הוועדה לסיים את הדיון בסוגיית ההליך המתנהל בבית משפט, ולדון גם בסוגית צו האזנת הסתר ותמלול האזנת הסתר.
סדר הדיון:
(1) סיום הדיון בנושא 2 – ההליך בבית המשפט
(א) זהות נציג המבקש בדיון בבקשות לצו האזנת סתר
לפי סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה, שהסמיך המפקח הכללי של המשטרה הוא שמגיש את הבקשה לקבלת היתר להאזנת סתר. לפי סעיף 6(ב), בדיון המתנהל בבית המשפט מתייצב מטעם המשטרה קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה. על פי הנהוג, קציני המשטרה מופיעים בבית המשפט, והדיון מתנהל ללא השתתפות נציג הפרקליטות או התביעה המשטרתית.
הוועדה תבקש לדון בסוגיית זהות נציג המבקש בדיונים בבקשות לצו האזנת סתר: האם ניתן להצביע על סוגי דיונים בהם יש צורך שיופיע בדיון גם גורם משפטי? כך למשל, הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר בחן את השאלה האם ראוי כי בדיונים בבקשות להתיר תמלול של האזנת סתר לשיחה חסויה יופיע בדיון, בנוסף לקציני החקירות והמודיעין, גם פרקליט או נציג משפטי של משטרת ישראל. ניתן לבחון את הצורך בהופעה של גורם משפטי בסוגי דיונים נוספים, למשל בדיונים בבקשות לקבלת היתר לביצוע האזנת סתר לשיחות חסויות לפי סעיף 9א.
(ב) הערכאה המוסמכת
סוגיה שנשארה פתוחה מהדיון הקודם: האם ראוי להבחין בין סוגי בקשות למתן צו להאזנות סתר (למשל לפי יעד ההאזנה, חומרת העבירה וכיוצ"ב) לענין מיהות הערכאה המוסמכת?
(ג) קיום הדיון במעמד צד אחד
הכלל הוא שהדיון בבקשה למתן צו להאזנת סתר מתבצע במעמד צד אחד. עובדה זו מחויבת המציאות מאחר והאזנה שיעד ההאזנה יודע עליה, איננה עוד האזנת סתר וספק אם יכולה להשיג את מטרתה. ברי, שקיום דיון במעמד צד אחד טומן בחובו סכנות רבות. הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר סבר שנוכח הסכנות האמורות, הרי מקום שחריגה מכלל הדיון במעמד הצדדים היא מחויבת המציאות, יש לשאוף למציאת הגנות אחרות שיפצו, ולו חלקית, על העדר ההזדמנות של הצד העלול להיפגע להשמיע את דברו. הצוות סבר שסדרי דיון מובנים ותיעוד ההליך יכולים לסייע בידי המדינה ובית המשפט בתפקיד זה.
הוועדה תבקש לדון, בין היתר, בשאלות הבאות:
א. ההצדקות לקביעה הגורפת שהדיונים בבקשות להאזנת סתר יתקיימו במעמד צד אחד;
ב. אילו מנגנונים קיימים מבחינה פרוצדוראלית, המצמצמים מן הסכנה הטמונה בקיום דיון במעמד צד אחד;
ג. האם ניתן לקיים דיונים מסוימים במעמד כל הצדדים? ברי, כי יש מקרים שבהם נוכחות צד הנוגע בדבר לא תפגע פגיעה ממשית בחקירה. כך למשל, הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר מציין שכשמדובר על מצב שבו ההאזנה כבר בוצעה והסתיימה, והשאלה העומדת על הפרק היא דיון בבקשה לתמלול של שיחות העשויות להיות חסויות, אין מקום לכלל לפיו לעולם הליכי הדיון יתקיימו במעמד צד אחד. הצוות סבר שבין אם המקרים שבהם נוכחות צד הנוגע בדבר לא תפגע בחקירה הם נדירים או שכיחים, אין למנוע מראש קיום דיון בדרך התקינה וההגונה ביותר שהיא דיון במעמד כל צד הנוגע בדבר.
ד. דיון בנוכחות נציג של גוף מקצועי מייצג: בפני הצוות לבחינת האירועים שקדמו למותו של ד"ר וינר הועלתה הצעה כי בדיונים שעניינם האזנת סתר לבעל מקצוע, יוזמן לדיון נציג של הגוף המקצועי המתאים (למשל לשכת עורכי הדין). הצוות מציין שהנושא ראוי לדיון מעמיק יותר, שלא אגב מקרה קונקרטי. אולם, מאחר והיו לצוות ספקות לגבי יעילות וישימות ההסדר, הוא נמנע מלהביע עמדה פסקנית בענין.
ה. נוכחות סניגור ממונה בדיון בבקשה להאזנת סתר: היתרונות והחסרונות שבחיוב נוכחותו של סניגור ממונה בדיונים בבקשות להאזנת סתר.
כן תבקש הוועדה לדון בנתונים הבאים, אותם ביקשה משלוש השנים האחרונות:
(1) מספר הבקשות להאזנת סתר שהוגשו – לפי שנים, וכן:
(א) בפילוח לפי עבירות;
(ב) בפילוח לפי סוג ההיתר (היינו לפי סעיף 6 או לפי סעיף 9א).
(2) מספר הבקשות להאזנת סתר שנדחו –
(א) לפי שנים, לרבות טעם הדחייה;
(ב) בפילוח לפי סוג ההאזנה (דהיינו לפי סעיף 6 או לפי סעיף 9א).
(3) מספר הבקשות להאזנת סתר המוגשות על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, בפילוח לפי עבירות;
(4) מספר הבקשות להארכת היתר לביצוע האזנת סתר – לפי שנים ולפי סוג ההאזנה (היינו לפי סעיף 6 או לפי סעיף 9א) תוך ציון:
(א) תקופת ההיתר הראשונית;
(ב) תקופת ההיתר המבוקשת בהארכה;
(ג) פירוט בדבר מספר הארכות האזנה עד 3 חודשים, ומספר הארכות האזנה מעבר ל-3 חודשים.
(5) אחוז הבקשות להאזנת סתר שהדיון בהן לא נסתיים בדיון אחד, לרבות פירוט בדבר מספר הדיונים שהתנהלו בבית המשפט עובר להחלטה לתת או לסרב לתת היתר האזנת סתר.
(2) נושא 3 – צו האזנת סתר
הוועדה תבקש לבחון את אופיו של צו האזנות הסתר. בין היתר, יתבקשו הגורמים הרלבנטיים לתאר את הנושאים הבאים:
• מידת פירוט ההגבלות שבצו (האם ניתן להצביע על שוני במידת פירוט ההגבלות המוטלות בצו על מבצע האזנה לפי חומרת העבירה? יעד ההאזנה? משך ההאזנה?);
• מידת פירוט ההגבלות בצו לענין תמלול האזנת סתר;
• האם ככלל, הצווים קובעים כברירת מחדל מתן היתר לביצוע האזנת סתר לשלושה חודשים או לתקופה קצרה יותר.
(3) נושא 4 – תמלול האזנת הסתר
לסוגיית התמלול, ובפרט – היקף התמלול, נודעת חשיבות רבה בכל הקשור למידת הפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה מהאזנת הסתר. משכך, הוועדה תבקש לדון בסוגיה זו ובין היתר, תבקש לדון בשאלות הבאות:
• מה חשיבות התמלול מבחינה חקירתית וראייתית?
• מהי הפגיעה בפרטיות הכרוכה בתמלול שיחות (במובחן למשל מהפגיעה בפרטיות, לרבות עוצמת הפגיעה בפרטיות, הכרוכה בעצם ההאזנה);
• תיאור ההליך לצורך קביעת קטע השיחה אשר יתומלל – הן במשטרה והן בבית המשפט;
• כיצד נקבע כי שיחה, כולה או חלקה, היא "רלבנטית" לצורך תמלולה (כיצד מוודאים ששיחות חולין, שיחות שעוסקות בנושאים אישיים או ביחסים אינטימיים ושיחות שאינן "רלבנטיות" לחקירה לא יתומללו)?
• צוות לבנת המליץ שכאשר המשקלט בספק אם שיחה מסוימת היא רלבנטית או שניתן לסווגה כשיחת חולין, ניתן יהיה לתמצתה, היינו להעביר על הכתב את הדברים החשובים שבה בניסוח כללי ולא מילולי. מטרת התמצות היא לאפשר להביא בפני הגורם המזמין מידע על השיחה כדי שזה יוכל לקבוע את מידת הרלבנטיות שלה לנושא החקירה. האם המלצות אלו ייושמו בנהלי המשטרה?
• מבקר המדינה המליץ כי המשטרה תקפיד למסור למתמללים מידע בכתב על מערכת קשרי המשפחה של החשוד, סקירה של המידע המודיעיני שנאסף והנחיות ספציפיות בענין כל האזנה, ולא להסתפק במסירת חומר גלם למתמלל. לגישתו, הנחיות מפורטות לתמלול עשויות לצמצם את בעיית התמלול של מידע שאינו רלבנטי. האם הוצאו הנחיות כאמור?
• כיצד נקבע ומי הגורם הקובע כי תמלולה של שיחה תואם את תוכן ההיתר?
• כיצד מתבצע התמלול בפועל ביחידות השונות?
• בעוד שאופן הגשתה של בקשה להיתר האזנת סתר מעוגן בחוק ובתקנות, בקשה להתיר תמלול להאזנות מסוימות אינה הליך המוסדר במפורש. האם יש צורך בעיגון בקשות כאמור בחוק כך שסדרי הדיון החלים על הגשת הבקשה המקורית להאזנת הסתר יחולו גם כאן (למשל הדרישה לקיום פרוטוקול);
בברכה,
מנחם בן-ששון
העתקים: ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו.
קצינת האזנות סתר ארצית, רפ"ק אנה בן-מרדכי.
ראש מח"ק, תנ"צ ג'קי בריי.
ראש מח"ש, עו"ד הרצל שבירו
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים