חומר רקע

תמצית מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת לרגל "יום הקשיש הבין-לאומי" ב-17 באוקטובר 2006. במסמך נבחן מצבם של עולים קשישים לעומת מצבם של שאר הקשישים בישראל. נמצא כי מצבם החברתי-כלכלי של העולים הקשישים קשה משל שאר הקשישים:1 הם עניים יותר, בריאותם הגופנית והנפשית רעועה יותר והם בודדים יותר. המסמך מציג נתונים כלליים על הקשישים העולים ומתאר כיצד המצוקה הכלכלית משפיעה על תנאי חייהם. כמו כן, המסמך מתאר בעיות אחדות המיוחדות לקשישים עולים, ובודק את הגורמים העיקריים לקשייהם.2 נתונים כלליים3 • בסוף שנת 2005 חיו בישראל כ-687,500 קשישים (בני 65 ומעלה), שהיו 9.9% מכלל האוכלוסייה. • משנת 1990 ועד סוף 2004 עלו לישראל כ-167,400 קשישים. • 55% מהגידול במספר הקשישים בארץ מסוף 1989 עד סוף 2004 נובע מהעלייה מברית-המועצות לשעבר. • 21.8% מכלל הקשישים בישראל (148,900 קשישים) הם עולים מברית-המועצות לשעבר. • 19% מעולי ברית-המועצות לשעבר שעלו לארץ מאז שנת 1990 הם קשישים (כמעט כפול מחלקם של בני ה-65 ומעלה באוכלוסייה, שהוא 9.9%). • בסוף שנת 2004 היו העולים הקשישים מברית-המועצות לשעבר 89% מכלל העולים הקשישים. • מספרם של העולים הקשישים מאתיופיה הגיע בסוף שנת 2004 ל-5,300 נפש; 1,600 מהם עלו ארצה עד 1989 ו-3,700 עלו משנת 1990 ואילך. • בסוף שנת 2004 היו הקשישים ילידי אתיופיה 5.3% מכלל האוכלוסייה ממוצא אתיופי (המונה כ-100,200 כולל הילדים שנולדו בארץ)4 ו-0.8% מכלל הקשישים בארץ. מצבם החברתי-כלכלי של העולים הקשישים בישראל בשנת 2005 כ-24.4% מכלל המשפחות שבהן ראש המשפחה קשיש חיו מתחת לקו העוני, ואילו שיעור העניים בכלל האוכלוסייה היה 20.6%. תחולת העוני בקרב הקשישים לפני תשלומי העברה (קצבת זקנה וקצבת הבטחת הכנסה) היא 57%, לעומת 33.6% בכלל האוכלוסייה.5 על-פי הדוח האחרון של המוסד לביטוח לאומי,6 ביוני 2006 קיבלו 162,418 קשישים קצבת השלמת הכנסה (מתוך כ-687,500 קשישים7). 83,278 מהם קיבלו קצבת השלמת הכנסה לפי חוק הביטוח הלאומי, ו-79,190 קיבלו קצבת השלמת הכנסה שלא לפי חוק הביטוח הלאומי בהיותם עולים חדשים.8 כלומר, 49% מהעניים מקבלי השלמת הכנסה הקשישים – כמעט מחציתם – הם עולים. לשם השוואה, הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר, שהם 90% מכלל העולים הקשישים, הם רק 21.8% מאוכלוסיית הקשישים בישראל.9 מחקר של המרכז לחקר הזקנה במכון ברוקדייל שהתפרסם בפברואר 2004 בדק את השפעת המצוקה הכלכלית של הקשישים על תנאי חייהם.10 המחקר בחן כיצד הקשיים הכלכליים מתבטאים בהיבטים שונים בחיי הקשישים, וניסה לאמוד את היקף בעיותיהם הנגרמות מאילוצים כלכליים. להלן ממצאי המחקר הנוגעים לקשישים עולים: אי-ביטחון תזונתי:11 משפחות הקשישים שסובלות מאי-ביטחון תזונתי שייכות לכל רובדי האוכלוסייה. רוב משקי הבית המדווחים על אי-ביטחון תזונתי הם של יהודים ותיקים, אך יש ייצוג ניכר גם למשקי בית של עולים. קבוצות שבהן התופעה של אי-ביטחון תזונתי (מתון או חמור) שכיחה במיוחד: משפחות ערביות, משפחות של עולי ברית-המועצות לשעבר שעלו אחרי 1989 (21%) ומשפחות בחמישון ההכנסה התחתון. לשם השוואה, בקרב היהודים הוותיקים, 17% מדווחים על אי-ביטחון תזונתי מתון או חמור. ריבוי בעיות בתחום הדיור: נבדקו האפשרויות לחימום הדירה ולחימום מים, וכן בעיות במבנה. בקרב העולים הקשישים נמצאו בעיות בהיקף רחב יותר לעומת האוכלוסייה היהודית הוותיקה: ל-63% מהעולים אין שום בעיה, לעומת 77% מהוותיקים; ל-6% מהעולים יש יותר משלוש בעיות, לעומת 3% מהיהודים הוותיקים. בדידות ואי-שמירה על קשרים עם בני המשפחה: קשישים עולים מרבים לדווח על קשיים בשמירה על קשרים עם בני המשפחה. בקרב כלל הקשישים שיש להם קרובי משפחה, 18% ויתרו על התקשרות טלפונית אליהם בגלל חוסר אפשרות לשלם את חשבון הטלפון. 17% נאלצו לוותר על ביקור אצל הקרובים בגלל חוסר אפשרות לשלם את עלות הנסיעה. בקרב הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר, 29% ויתרו על התקשרות טלפונית ו-23% ויתרו על ביקורים אצל קרובי משפחה בגלל מצבם הכלכלי. בריאות12 בשנת 2003, 39.5% מכלל הקשישים בארץ (לא כולל הקשישים הערבים) דיווחו שמצב בריאותם הוא בדרך כלל טוב או טוב מאוד. בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר (שעלו משנת 1990 ואילך), רק 19% דיווחו שמצב בריאותם בדרך כלל טוב או טוב מאוד. לקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר יש יותר בעיות רפואיות מלכלל הקשישים בארץ, ופעמים רבות הן אינן מטופלות בגלל קושי כלכלי. שכיחות בעיות הראייה והשיניים הבלתי-מטופלות אצל עולי ברית-המועצות הקשישים גבוה.13 בעיה בולטת נוספת היא השמנה: 67.9% מעולי ברית-המועצות לשעבר הקשישים הם בעלי מדד מסת גוף (Body Mass Index = BMI) של 25 ויותר,14 לעומת 58% מאוכלוסיית הקשישים בכלל (יהודים ואחרים, לא כולל ערבים; השיעור בכלל האוכלוסייה הוא 57.4%). נתון בולט נוסף הוא מצב בריאותם הנפשית של הקשישים העולים. בעוד באוכלוסיית הקשישים הכללית 34.7% מהקשישים מדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד או מצוינת (33.6% בקרב יוצאי אירופה-אמריקה), בקרב הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר רק 9.7% מדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד.15 על-פי מחקר שנערך במכון ברוקדייל,16 כרבע מכלל הקשישים שקיבלו גמלת סיעוד17 בשנת 2001 היו עולים חדשים. דיור הממשלה מעמידה לרשות העולים משכנתאות מסובסדות לרכישת דירה, משתתפת בהוצאות שכר הדירה בשוק החופשי ומעמידה פתרונות דיור בדיור הציבורי: דירות ציבוריות, הוסטלים (לקשישים) ומקבצי דיור.18 דיור בשכר דירה – כל עולה זכאי למענק השתתפות בתשלום שכר דירה לפרק זמן של חמש שנים. עולים קשישים זכאים למענק השתתפות בתשלום שכר דירה גם למגורים אצל בני משפחה, בלא הגבלת זמן, שלא כמו קשישים ותיקים, שיזכו להשתתפות בתשלום שכר דירה רק אם יציגו חוזה שכירות. נוסף על כך, לעולים קשישים שגרים עם משפחתם ניתן סיוע כספי גדול לעומת קבוצות אחרות. קשישים אשר שוכרים דירה בלי בני משפחתם זכאים לתוספת מענק.19 דיור ציבורי – רבים מדיירי הדיור הציבורי הם עולים חדשים, שכן רבים מהם נמנים עם הקבוצות החלשות ביותר: קשישים ומשפחות חד-הוריות. הזכאות לדיור ציבורי מוקנית לעולים נכים, לקשישים (זוג גמלאים: הבעל מעל גיל 65 והאשה מעל גיל 60, או גמלאי יחיד) ולמשפחות חד-הוריות בלא מבחן הכנסה (שלא כמו ההוותיקים).20 מאז נובמבר 2005 מיושמת החלטת הממשלה מס' 816, שהתקבלה ב-15 בספטמבר 2003, להפעיל שיטת מדרוג חדשה לחישוב שכר הדירה בדיור הציבורי. שיטת מדרוג זו פגעה מבחינה כלכלית ברוב דיירי הדיור הציבורי, ובהם העולים הקשישים.21 דיור מוגן – מאז תחילת גל העלייה מברית-המועצות לשעבר הסבה הממשלה כ-11,000 יחידות דיור למסגרות דיור מוגן לקשישים. כמו כן, הוקצו דירות לעולים קשישים במסגרת "מקבצי דיור".22 דירות הנרכשות בשוק הפרטי: לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת הגיעו פניות רבות בנושא הקשיים של עולים קשישים בתשלום המשכנתה, והוועדה ניהלה כמה דיונים בנושא. לתופעה זו גורמים אחדים, ובהם: • רבים מעולי ברית-המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 באו לישראל חסרי כול, ולכן שיעור המשכנתה במחיר הדירה שרכשו היה גבוה במיוחד. בשל כך גם ההחזר החודשי גבוה ומספר התשלומים גדול. • עולים רבים רכשו דירות משום שביקשו לנצל את המענק שקיבלו מהמשרד לקליטת העלייה, בלי להביא בחשבון את מצבם הכלכלי ואת האפשרות שלהם לעמוד בהחזרים. כמו כן הופעל עליהם לחץ של מתווכים ושל קבלנים לרכוש דירה, כשעדיין לא הכירו את השוק החופשי בישראל. הפתרונות הקיימים לעולים חדשים שנקלעו לקשיים בהחזר המשכנתה מיועדים למי שמפגר בהחזר המשכנתה,23 ולא למי שמתקשה בהחזרתה, והם זהים לאלה המוצעים לכלל אוכלוסיית הלווים.24 סיכום בישראל חיים קשישים רבים במצוקה כלכלית. מצוקה זו באה לידי ביטוי בשיעור גבוה של קשישים המקבלים קצבת השלמת הכנסה, המלמד שלקשישים רבים אין מקורות הכנסה פרט לקצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי. אצל העולים הקשישים המצוקה הכלכלית רבה עוד יותר. כמעט מחצית העניים הקשישים הם עולים חדשים, בעוד חלקם היחסי באוכלוסייה הוא כ-22% בלבד. כמה הסברים לכך: רובם לא הספיקו לצבור פנסיה תעסוקתית (לפי פרסום של אגודת העובדים הסוציאליים משנת 2005, רק 38% מעולי ברית המועצות לשעבר הם בעלי ביטוח פנסיה);25 רבים מהם באו לארץ חסרי כול, ורבים מהם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה בארץ בגלל הבדלים תרבותיים, קשיי שפה וקריטריונים שונים מהנהוג בארץ מוצאם במקצועות מסוימים. המצוקה הכלכלית פוגעת ביכולתם של הקשישים העולים לספק צרכים בסיסיים (מזון, דיור ובריאות). חוסר ביטחון תזונתי, בעיות דיור כגון חוסר חימום בחורף ומחסור במים חמים, סדקים ופגמים אחרים במבנה – כל אלה משפיעים על בריאותם הגופנית והנפשית. יש קשישים שנמנעים בשל המצוקה מלקבל טיפול רפואי יקר כגון טיפול שיניים, ולא אחת הם צריכים לבחור בין קניית תרופות לבין קניית מצרכי מזון. הנתונים המלמדים כי מצב בריאותם הכללית והנפשית של הקשישים העולים גרוע יותר משל כלל אוכלוסיית הקשישים אינם צריכים להפתיע. חשוב לזכור כי הבעיות בתחומי החיים השונים קשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. נמצא שהקשישים העולים בודדים משאר הקשישים ויש להם פחות אפשרות לשמור על קשרים עם בני משפחתם. מחקרים רבים קבעו כי לבדידות ולחוסר רשת תמיכה משפחתית יש השפעה שלילית על מצב הבריאות – גופנית ונפשית כאחד. מקורות ברג-ורמן איילת וברודסקי ג'ני, השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם: דוח מחקר, ג'וינט – מכון ברקדייל, פברואר 2006. ברודסקי ג'ני ואחרים, מקבלי גמלת סיעוד – מאפיינים, דפוסי קבלת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית וצרכים בלתי מסופקים, מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי, מאי 2004. ברודסקי ג'ני, שנור יצחק ובאר שמואל (עורכים), קשישים בישראל: שנתון סטטיסטי 2005, משאב, מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל ואשל, ירושלים, אפריל 2006. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לעיתונות: נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי, 27 בספטמבר 2006. המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, רבעון סטטיסטי,כרך לו (2), אפריל-יוני 2006, ירושלים, יולי 2006. משרד האוצר, הצעת תקציב לשנת הכספים 2006 ודברי הסבר: משרד הבינוי והשיכון, אוקטובר 2005. פלג דוב, "עוני, קשישים ופנסיה", אתר האינטרנט של איגוד העובדים הסוציאליים, http://www.socialwork.org.il, תאריך כניסה: 25 בספטמבר 2006. Jenny Brodsky and Sergio DellaPergola, Health Problems and Socioeconomic Neediness Among Jewish Shoah Survivors in Israel, Myers – JDC – Brookdale Institute and The A. Harman Institute of Contemporary Jewry, The Hebrew University of Jerusalem, April 20th 2005. מסמכי הכנסת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, קשייהם של גמלאים עולים בהחזר המשכנתה, כתיבה: רוני בר-נתן, 21 בנובמבר 2004. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יחסה של מדינת ישראל לניצולי השואה, כתיבה: נעמי מי-עמי, 19 ביולי 2005. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העלאת שכר הדירה בדיור הציבורי, כתיבה: נעמי מי-עמי, 23 בנובמבר 2005. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הקשיש במדינת ישראל: זכויות, חובות ושירותים, כתיבה: עמי צדיק, 26 בספטמבר 2006. נספח: מצבם של ניצולי השואה החיים בישראל כ-37.6% מהקשישים בישראל הם ניצולי שואה ילידי אירופה. במחקר שערכו ג'ני ברודסקי וסרג'יו דה-לה פרגולה על ניצולי השואה בישראל26 הם העריכו, כי בשנת 2003 חיו בישראל 326,900 ניצולי שואה שמוצאם באירופה. רוב ניצולי השואה החיים כיום הם בני +65. כ-17% מניצולי השואה החיים בישראל באו ארצה בגל העלייה הגדול של שנות ה-90 מברית-המועצות לשעבר.27 לפי המחקר של ברודסקי ודה–לה פרגולה, רבים מהם שרויים במצוקה כלכלית ודרוש להם סיוע סוציאלי רב. אשר לכלל ניצולי השואה, במחקר נמצא כי בשנת 2003 חיו מתחת לקו העוני 75,200 ניצולים שמוצאם באירופה. בכלל הניצולים מספרם של מי שחיו מתחת לקו העוני היה 98,800. 176,000 ניצולי שואה (ובכללם ניצולי אגן הים-התיכון) חיו מתחת לקו העוני או קרוב אליו (עד 25% מעליו). מספר הניצולים הקרובים לקו העוני שגם סובלים מבעיות בריאות פיזיות ו/או נפשיות וסובלים מבעיות בתחזוקה ובחימום של ביתם היה 124,600.28