חומר רקע
הנחיות פרקליט המדינה
הנחיה מס' 3.13 – חובת תובע להודיע על כוונה לעתור לעונש מאסר בפועל
י"ג סיוון תשס"ז, 30 מאי 2007
3.13 חובת תובע להודיע על כוונה לעתור לעונש מאסר בפועל
1. לאחרונה, התקבל תיקון מס' 49 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), שעניינו חובתו של תובע להודיע לבית המשפט על כוונה לעתור למאסר בפועל. מטרת ההנחיה שלהלן היא גיבוש מדיניות אחידה באשר לאופן מתן ההודעה האמורה.
2. תיקון מס' 49 מוסיף את סעיף 15א לחסד"פ וקובע:
"סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט".
עוד קובע התיקון, כי אם לאחר תחילת המשפט סבר התובע כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
3. התיקון האמור, קרי: חובה על מתן הודעה במועד הגשת כתה"א או במועד אחר לפני תחילת המשפט - אמור היה להיכנס לתוקף ביום 31.12.06, ויחול על הליך פלילי שכתב האישום בו הוגש לאחר יום תחילת החוק.
ביום 26.12.06 התקבלה הוראת השעה הקובעת:
"בתקופה של תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, יקראו את סעיף 15א(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, כאילו במקום "במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט" נאמר "בתחילת המשפט או קודם לכן".
4. בהמשך לכך, ראוי לתת את הדעת לתקנה 4א לתקנות הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1996, שעדיין תקפה וחלה גם לגבי הליכים שכתב האישום בהם הוגש לפני יום תחילת החוק, הקובעת:
"סבר תובע כי יבקש מבית המשפט להטיל על נאשם שאינו מיוצג עונש מאסר בפועל אם יורשע, והיה לתובע יסוד להניח שהנאשם אינו מיוצג בשל היותו חסר אמצעים, יודיע על כך התובע לבית המשפט בתחילת המשפט, כדי שבית המשפט יוכל לבחון אם נתקיימו התנאים למינוי סנגור לפי סעיף 18(ב) לחוק; סבר התובע כאמור לאחר תחילת המשפט, יודיע על כך לבית המשפט בהזדמנות הראשונה".
5. באופן מעשי, אין התובעים צריכים לבצע בדיקה האם הנאשם מחוסר אמצעים אם לאו, ובכל מקרה של כוונה להטיל עונש מאסר על נאשם שאיננו מיוצג הם צריכים להודיע על כך לבית המשפט.
6. כלומר, משמעות התיקון לחוק בצירוף הוראת השעה ותקנה 4א הנ"ל, היא כדלקמן:
א. לגבי כתבי אישום שהוגשו עד 31.12.06 וקיים חשש כי הנאשם איננו מיוצג, על התובעים להודיע לבית המשפט בתחילת המשפט על הכוונה לבקש עונש מאסר, וזאת מכוח תקנה 4א.
ב. לגבי כתבי אישום שיוגשו בין 31.12.06 ועד סוף ספטמבר 2007, על התובעים להודיע לבית המשפט על הכוונה לבקש מאסר בפועל בתחילת המשפט או קודם לכן, וזאת מכוח החוק החדש בצירוף הוראת השעה.
ג. בתקופה שהחל מאוקטובר 2007 תפוג הוראת השעה, החוק כנוסחו המקורי ייכנס לתוקפו, ויהיה על התובעים להודיע על כוונה לבקש עונש מאסר במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
7. עם זאת, ונוכח המשמעות הרבה במתן הודעה זו - שכן בעקבות מתן ההודעה, נאשם שאינו מיוצג זכאי למינוי סנגור, ובהמשך לכך, החוק אוסר הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג, אלא אם ייצוגו הופסק לפי הוראות החוק - יש להימנע מתקלות במתן הודעה כאמור.
8. בנסיבות אלה, בכתבי האישום שיוגשו לבית המשפט מעתה והלאה, לגביהם סבור התובע לאחר בחינת הנתונים הרלבנטיים בתיק, שיש אפשרות שיבקש הטלת עונש מאסר בפועל, תיכלל הודעה כדלקמן:
"בהתאם לס' 15 ו- 15א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מודיעה המאשימה כי ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל".
9. אם התובע סבר רק במועד מאוחר יותר שיבקש מאסר בפועל, הוא יודיע על כך בהזדמנות הראשונה. בנוסף, בכל המקרים, לרבות לפני תחילת החוק, לא אמורים התובעים לבצע בדיקה כלכלית כלשהי, על אף לשון תקנה 4א.