חומר רקע

DOC 4,691 תווים המסמך המקורי ↗
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הנדון: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 13) (קבלת נתוני תקשורת וקובצי נתונים ממאגר מידע של בעל רישיון בזק), התשס"ו-2006 הצעת החוק מבקשת לקבוע בפקודה הסדר משפטי שיאפשר למשטרה ולרשות חוקרת אחרת (כהגדרתה בתיקון) לקבל נתוני תקשורת וקבצים ממאגרי מידע של בעלי רישיונות בזק, לשם מילוי תפקידיהן. ככלל, להצעת החוק שלושה ראשים עיקריים כדלקמן: 1. סעיף 42ב המוצע – צו לקבלת נתוני תקשורת ממאגר מידע של בעל רישיון בזק עניינו של סעיף 42ב המוצע בקביעת הסדר המאפשר לבית משפט השלום בעל הסמכות המקומית להתיר למשטרה או לרשות חוקרת אחרת בצו, לקבל נתוני תקשורת ממאגר מידע של בעל רישיון בזק אם שוכנע שהדבר נדרש למטרה מהמטרות המנויות בסעיף המוצע, ושבנסיבות המקרה האיזון בין הפגיעה בפרטיות לבין המטרה שלשמה התבקש המידע מצדיק זאת. יוער שבמצב החוקי הקיים, על מנת שהמשטרה תוכל לקבל נתוני תקשורת לצורך מילוי תפקידיה היא נדרשת לבקש מבית המשפט צו לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן-הפקודה או הפסד"פ) שעניינו הזמנה להציג חפץ. ס' 43 קובע כך: "ראה שופט שהצגת חפץ נחוצה או רצויה לצרכי חקירה או משפט, רשאי הוא להזמין כל אדם, שלפי ההנחה החפץ נמצא בהחזקתו או ברשותו, להתייצב ולהציג את החפץ, או להמציאו, בשעה ובמקום הנקובים בהזמנה". 2. סעיף 42ג המוצע – היתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים הסעיף המוצע קובע שכשיש צורך שאינו סובל דיחוי לקבל בדחיפות נתוני תקשורת (למשל לצורך הצלת חיי אדם בנסיבות של היעדרות או איום במעשה התאבדות) ואין סיפק לקבל צו שיפוטי, ניתן לקבל נתוני תקשורת מבעל רישיון בזק על פי היתר מאת קצין משטרה שהוסמך לענין זה על ידי המפקח הכללי של המשטרה. שאלה כללית לסעיף המוצע יש לבחון כשאלה מקדמית האם ראוי ונכון לעגן בחקיקה את הסעיף המוצע המאפשר קבלת נתוני תקשורת ללא צו שיפוטי. במסגרת זו, יש לקחת בחשבון את העובדה שהיום הפסד"פ אינו קובע מנגנון דומה, והמשטרה נדרשת לפנות לבית המשפט לפי סעיף 43 לצורך קבלת נתוני תקשורת. מוצע לבחון האם התעוררה בעיה אמיתית לאורך השנים המצדיקה סטייה מן האמור תוך מתן אפשרות לקבל נתוני תקשורת ללא צו שיפוטי במקרים "דחופים"? יש לזכור את החשיבות שיש בקיומה של ביקורת שיפוטית: בית המשפט למעשה משמש בלם. ברגע שיפתח הפתח לקבלת נתוני תקשורת ללא צו שיפוטי האם אין חשש לשימוש לא מבוקר בסמכות זו? מנגד, הצעת החוק אכן מצמצמת סמכות זו לאותם מקרים דחופים, תוך צמצום ניכר במטרות שלשמן ניתן לתת היתר כאמור. 3. סעיף 42ד המוצע – דרישה להעברת קובץ מידע ממאגר מידע של בעל רישיון בזק סעיף זה מבקש להסדיר את סמכותה של המשטרה או גופי החקירה כאמור לדרוש מבעל רישיון בזק קובצי מידע ממוחשבים המצויים במאגר של בעל הרישיון המכילים מידע כמפורט בתוספת המוצעת. ודוק: מדובר בסמכותה של המשטרה לקבל לידיה מאגרי מידע המצויים בידי בעל רישיון הבזק, ללא צו שיפוטי. מאגרי המידע כוללים את המידעים הבאים: • קובץ מידע בדבר בעלויות במתקני בזק ('קובץ בעלות'); • רשימת לקוחות של בעל רישיון בזק לענין מתן שירותי בזק באמצעות האינטרנט הכוללת שמות ומספרי זהות בלבד; • מידע בנוגע למיפוי אנטנות שבאמצעותן מסופקים שירותי בזק באמצעות רדיו טלפון נייד. נטען, כי מידע המצוי בנתוני התקשרות המצויים במאגרי מידע של בעלי רישיונות בזק יאפשר למשטרה ולגופי החקירה לעשות שימוש יעיל ואפקטיבי בנתוני התקשורת שניתן צו לקבלתם לפי סעיף 42ב המוצע. שאלה כללית לסעיף המוצע כשאלה מקדמית, עובר לבחינת ההסדרים הספציפיים המוצעים בסעיף, יש לבדוק האם מוצדק וראוי לאפשר למשטרה לקבל לידיה ללא צו שיפוטי, מעת לעת, קבצי מידע מבעל רישיון בזק. מדובר למעשה בקביעת סמכותה של המשטרה לקבל לידיה מאגרי מידע שלמים מבעלי רישיון בזק ובהם נתוני תקשורת מסוימים (במובחן מקבלת נתוני תקשורת אגב שאילתה ספציפית לצורך חקירה ספציפית, בעקבות הוצאת צו שיפוטי), כשנתונים אלה מתייחסים לכלל אזרחי המדינה, במנותק משאלת קיומו של חשד לביצוע עבירה. האם אכן קיים צורך אמיתי בסמכות האמורה? ברור הוא שסמכות כזו יכולה להקל על פעילות המשטרה לכשיתעורר לפניה מקרה שבו תזדקק לנתוני תקשורת מסוימים, שהרי במקרה כזה היא לא תצטרך לפנות לבית המשפט אלא תוכל לעשות שימוש במאגר שברשותה. עם זאת, נוכח העובדה שהיום אין למשטרה נגישות למאגרים כאלה, דומה שעליה מוטל הנטל לשכנע מדוע יש להעניק לה כוח משמעותי נוסף כאמור. יש לזכור עוד שאפילו שאין מדובר במאגר שהוא רגיש מבחינת סוג המידע הגלום בו, הרי שלא ניתן להתעלם מקיומו של חשש לפגיעה מסוימת בפרטיות כתוצאה ממנו. בנוסף, ברי כי מעת שיהיה קיים מאגר כאמור, גופים רבים יבקשו נגישות אליו. כלומר, החשש הוא שיצירתו של מאגר כולל כזה בידי המשטרה תעורר אצל גופים נוספים רצון להתחבר אליו או לקבל ממנו נתונים. בנסיבות אלה, מוצע לשקול במקום קביעה כי המשטרה תקבל מאגרים שלמים, קביעת מנגנון לפיו המשטרה תוכל לפנות בשאילתות אישיות לבעלי רישיונות בזק לגבי מידע המצוין בתוספת, גם ללא צו שיפוטי. כך, לא נכביד על המשטרה שכן לא נדרוש צו שיפוטי לגבי מידעים כאמור, אבל גם לא נאפשר לה נגישות למידע כולל על כל אזרחי המדינה. לחלופין, מוצע לקבוע מנגנון שלפיו המאגרים הללו יועברו לידי יחידה מסוימת במשטרה, שרק למורשי גישה מסוימים יהיה גישה אליהם. כאשר שוטרים מתחנות שונות יבקשו מידע מן המאגר, הם יפנו בשאילתה/בקשה לאותה יחידה.