חומר רקע

5 יולי, 2007 לכבוד ח"כ מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט משכן הכנסת ירושלים פרופ' דניאל פרידמן שר המשפטים משרד המשפטים ירושלים נכבדיי, הנדון: תיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל – ביצוע תביעה על סכום קצוב בהמשך לדיון שהתקיים בועדת חוקה חוק ומשפט, ביום 8.5.07, בעניין תיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל, הנוגע לסעיפים 81א1 ו-81א2 לחוק – ביצוע תביעה על סכום קצוב, מבקשת עמותת ידיד להציג בפני יו"ר וחברי הועדה הנכבדת את עמדתה הקצרה. קיימת חשיבות רבה בכך שתובע המבקש להגיש בקשת ביצוע ישירות ללשכת ההוצאה לפועל (בטרם נערך בירור מהותי בבית-המשפט) יעמוד בכל הדרישות ה"פרוצדורליות" לכאורה שנקבעו במסגרת הליכי החקיקה בסעיף 81א1, זאת בין היתר מהטעמים הבאים: 1. מדובר בשינוי מהותי של סדרי המשפט הנהוגים – ביצוע תביעה בטרם נערך דיון ענייני בחובת הנתבע לשאת בתשלום חוב. כלומר – פוסחים על שלב שיפוטי ומי שאמור היה להיות "נתבע" מוחזק כ"חייב". בבסיס התיקון עומד הצורך בחסכון זמן שיפוטי יקר, הקלת העומס על בתי-המשפט, חסכון בתשלום אגרות ושכר-טרחה, ולמעשה צימצום ההליכים המשפטיים. אלא מאי? – מחירו של החסכון אינו יכול להיות פגיעה בזכויותיו החוקיות-העל-חוקיות של הנתבע, בין היתר, זכותו להתגונן בפני תביעה שמוגשת כנגדו וזכות הגישה לערכאות. 2. עם כל הכבוד וההבנה למצב בו מצויה הנהלת בתי-המשפט ומערכת ההוצאה לפועל, לא ייתכן שזכות מהותית של הנתבע – לקבל את מלוא המידע והמסמכים הנוגעים לתביעה שמוגשת נגדו – תפגע עקב נושאים טכניים ועומס בקבלת מסמכים במערכת ההוצאה לפועל. 3. קיימת חשיבות מהותית שהתובע יגיש את תביעתו בהתאם לדרישות ה"פרוצדורליות" לכאורה (הגשת הבקשה "בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה ואישור על משלוח בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה"). אם לא תוגש הבקשה בצירוף המסמכים התומכים בתביעה, לא ידע נתבע בפני מה עליו להתגונן, לא תהיה לנתבע האפשרות לבחון האם עומדות לו טענות הגנה שמצדיקות הגשת התנגדות. 4. צירוף המסמכים התומכים בתביעה יסייע להגשים את מטרת התיקון לחוק, ויפחית בסופו של יום את העומס העומד בפני מערכת בתי-המשפט, שכן הנתבע יוכל לבחון את הגנתו להחליט האם יש בה ממש ולא להגיש התנגדות רק כדי ש"יזכה" שייחשפו בפניו המסמכים. 5. תביעות שניתן יהיה להגיש לביצוע בהתאם לסעיף 81א1 במהותן הן תביעות בהן הנתבעים - בדרך כלל אך לא תמיד - משתייכים לאוכלוסייה מוחלשת, והתובעים - בדרך כלל אך לא תמיד – הן רשויות המדינה וחברות מסחריות גדולות (כגון חברות תקשורת, לווין, כבלים ובנקים). קיימת הנחה רווחת, אך מניסיוננו – שגויה, לפיה הסיבה בגינה הנתבעים בסוג תביעות אלו אינם מתגוננים כיוון שמודים בקיומו של החוב. מנסיונה ארוך השנים של עמותת "ידיד" במתן סיוע וייעוץ לאוכלוסיות מוחלשות בחברה, עולה כי התמונה האמיתית שונה בתכלית, וכי הנסיבות להעדר הגנה מגוונות: העדר שליטה בשפה העברית; העדר ידע ובקיאות בהליכים משפטיים; אינם מדברים את "שפת המשפט"; לעיתים מודים בחלקו של חוב ומכחישים את היתר ואינם יודעים מהי הדרך הראויה להעלות טענותיהם בפני בית-המשפט; פניה במכתב (במקום בכתב בי-דין) לבית-המשפט בו שוטחים טענותיהם העובדתיות והמשפטיות בשפה יומיומית שאינה משפטית ובכתב יד, שאינן מתקבלות בבית-המשפט; פרק הזמן הקצר שעומד לרשות הנתבעים שאינו מאפשר להם לאסוף את המידע הרלוונטי ולהציג את עמדתם; הנתבעים לרוב סובלים ממצוקה כלכלית ואינם מקבלים ייעוץ של עו"ד; גם אלו שפונים ללשכה לסיוע משפטי מקבלים סיוע פעמים רבות רק לאחר שחלף המועד להתגונן וניתן נגדם פס"ד בהעדר הגנה ואז עליהם לעבור משוכה נוספת וגבוהה יותר לשם התגוננות. גם בשל כך קיים צורך לצמצם ככול שניתן את הפגיעה בזכויות הנתבע, שאוטומטית מוחזק כחייב, ולדקדק עם התובעים בקיום כל דרישות הסעיף. העדר המסמכים בפרט יערים קושי לא סביר על הנתבעים, העולה על הקושי הטכני שיווצר לתובעים ולמערכת ההוצאה לפועל כתוצאה ממסירת המסמכים. מה גם שתביעות אלו במהותן אינן מלוות באינספור מסמכים. 6. יאמר מי – לכאורה ניתן לפתור את הבעיות שייגרמו כתוצאה מויתור על צירוף מסמכים אם יתוקן סעיף החוק כך שיכפה על התובע להמציא לנתבע את כתב התביעה בצירוף כל המסמכים התומכים בו. אולם גם בכך לא די. ויובהר: 7. מעבודת השטח היומיומית של עמותת "ידיד" עולה, למרבה הצער, כי פעמים רבות התובעים ובאי-כוחם אינם מצרפים את המסמכים המהותיים לכתב התביעה. ניתן היה לחשוב כי הדבר יטרפד בבוא העת את סיכויו של התובע להוכיח תביעתו אולם בדיוק ההיפך קורה – התובע מסכל את אפשרותו של הנתבע להתגונן. נתבעים שאינם זוכים לקבל ייצוג משפטי אינם יודעים להעלות טענות הנוגעות לניהול הליכי המשפט והתנגדות לצירוף מאוחר של מסמכים או טענות. במקרים חמורים יותר לא מצורפים המסמכים לנתבע אלא רק לבית-המשפט. 8. לדוגמא: לעמותת "ידיד" פנתה עולה חדשה, שאינה דוברת את השפה העברית ואינה בקיאה בהליכים משפטיים, שנתבעה בסדר דין מהיר על ידי חברת תקשורת. בסדר דין מהיר קובעות תקנות סדר הדין האזרחי הליך של "גילוי מסמכים" מיידי. כלומר – כבר לכתב התביעה חייב התובע לצרף רשימה של כל המסמכים הנוגעים לתביעה המצויים ברשותו ואת המסמכים עצמם. אלא שהתובעת לא צירפה את המסמכים המהותיים לתביעה ולא גילתה את קיומם. הדבר סיכל את אפשרות הנתבעת להתגונן, שכן לא הבינה כלל מדוע ובגין מה נתבעה, שכן לא יצרה כל התקשרות חוזית או אחרת בין הצדדים, אבל לא ידעה כיצד להוכיח זאת ולהתמודד עם התביעה. מאחר שהתובעת הייתה חברת תקשורת גדולה שנתפסה בעיני הנתבעת כגוף ציבורי, ניסתה לברר ולהסדיר את העניין מחוץ לכתלי בית-המשפט. אולם, מפאת שלא התגוננה במועד ניתן כנגדה פסק-דין בהעדר הגנה. גם בפנייתה של עמותת "ידיד" לב"כ התובעת, לא נשלחו המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שהתבקשו. רק לאחר שסייעה "ידיד" לנתבעת להגיש בקשה לביטול פסק-הדין – "צצו" להם המסמכים המהותיים שלכאורה בגינם קיים לנתבעת חוב, ורק כעת יש בפני הנתבעת אפשרות לשטוח הגנתה בפני בית-המשפט ולהפריך את טענות התובעת. 9. ישנה חשיבות שהמסמכים יימצאו בלשכת ההוצאה לפועל שהינה גוף ניטרלי בסכסוך בין הצדדים לעיונו של הנתבע אם לא יגיעו אליו מסיבה כלשהי (ושוב – לצערנו הרב היו דברים מעולם), או במקרה שאבדו, על מנת שיוכל לצלמם במידת הצורך. הדבר הכרחי יותר במקרים בהם יש לנתבע צורך להשיג בדחיפות את המסמכים. במקרה כזה פתרון של פניה לב"כ הצד שכנגד אינו ישים. לעיתים ישנה תחושה שבאי-כוח חשים שאם ישתפו פעולה עם הצד שכנגד, מדובר יהיה בשירות שאינם צריכים לעשות, או שהדבר יפחית מכבודם. עורכי-הדין, למרבה הצער, לא מתפקדים תמיד כ"שליחי בית-המשפט". 10. זאת ועוד, ס"ק (ו) קובע: "נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט." אם לא יצרף התובע את המסמכים התומכים בתביעה – כיצד יוכל להיווכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים המאפשרים את הגשתה לביצוע ישירות ללשכת ההוצאה לפועל תוך ויתור על ההליך השיפוטי? כיצד יווכח שמדובר בסכום קצוב שאינו נתון להערכה, פרשנות או מחלוקת? כיצד יווכח שבאה התביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים? כיצד יווכח שיש עליה ראיה בכתב? 11. בשולי הדברים, ברצוננו לציין כי מאחר שמדובר בתיקון מהותי וחשוב שיש לו השלכות משמעותיות בנוגע לשינוי סדרי המשפט הנהוגים, קיימת חשיבות שכניסת התיקון לחוק לתוקף תלווה בפרסומו באמצעי התקשורת הנפוצים (ולא רק פרסום ברשומות) ומלווה במערך הסברה לציבור הנתבעים שבדך כלל אינם מיוצגים על ידי עורכי-דין. בכבוד רב, דבי שדה, עו"ד המחלקה המשפטית ידיד-מרכזי זכויות בקהילה (ע.ר.) העתק חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט גב' דידי לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. גב' תמי סלע, היועצת המשפטית לודעת חוקה, חוק ומשפט. גב' דלית זמיר, משרד המשפטים.