חומר רקע
נוסח לדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 9.7.2007
* הערה: החלקים המודגשים מהווים שינוי לעומת הנוסח שהתקבל בקריאה ראשונה
הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם (הוראת שעה), התשס"ז–2007*
פרק א': הגדרות
הגדרות
1.
בחוק זה –
[ההגדרה הועברה מסעיף 2]
"גורם שיקומי מלווה" - גורם שאושר בידי השר האחראי הממונה, המעניק למועסק עם מוגבלות ליווי שיקומי תומך תעסוקה לפי מבחנים שעליהם החליט השר הממונה האחראי לאותו סוג של מוגבלות;
"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז–19871 ;
"מועסק עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–19982 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות), שמלאו לו 18 שנים ומועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה רגיל;
"המנהל" – המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
"מעסיק" – לרבות המפעיל והבעלים של מקום התעסוקה של מועסק עם מוגבלות;
"מפעל מוגן" – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19873 (בחוק זה – חוק שכר מינימום);
"מקום עבודה תעסוקה רגיל – מקום תעסוקה שאינו מפעל מוגן, מרכז שיקומי, מועדון תעסוקתי וכיוצא באלה, ואשר עובדים בו או עשויים לעבוד בו עובדים ביחסי עובד-מעביד;
"משתקם" – מועסק עם מוגבלות שהמנהל קבע כי הוא משתקם לפי הוראות סעיף 3(ב) לאחר שמצא, כאמור בסעיף 3(ד), כי יכולת התעסוקה שלו פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד, בשיעור של 75% לפחות;
"השר הממונה האחראי" – לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–20004 – שר הבריאות, לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]5, וזכאי לתגמולים לפי אותו חוק – שר הביטחון, ולגבי כל מועסק עם מוגבלות אחר– שר הרווחה;
"השר" – שר התעשיה, המסחר והתעסוקה.
פרק ב': משתקם במקום עבודה תעסוקה רגיל
זכויות משתקם – במקום עבודה תעסוקה רגיל
2.
(א) בין משתקם במקום עבודה תעסוקה רגיל ובין מעסיקו או הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו, לא יחולו יחסי עובד ומעביד; בסעיף זה ובסעיף 3, "גורם שיקומי מלווה" – גורם שאושר בידי השר הממונה, המעניק למועסק עם מוגבלות ליווי שיקומי תומך תעסוקה לפי מבחנים שעליהם החליט השר הממונה לאותו סוג של מוגבלות.
(ב) משתקם המועסק במקום עבודה תעסוקה רגיל זכאי לקבל ממעסיקו, במישרין, גמול תעסוקה שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שנקבעה לו לפי סעיף 3.
[הסעיף הועבר מהתוספת השניה]
(ב1) גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה, ולא יהיה נתון לשעבוד, לעיקול או להעברה, פרט לעיקול בגין חוב מזונות.
* לדיון: מעמדו של גמול התעסוקה לענין סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
(ג) משתקם במקום עבודה תעסוקה רגיל זכאי לזכויות המפורטות בתוספת השניה.
(ד) ממועד הגשת בקשה ועד למתן החלטה בה כאמור בסעיף 3, יהיה משתקם מועסק עם מוגבלות במקום עבודה תעסוקה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו; ואולם, עד להחלטה בדבר הערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי סעיף 3(ו), יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו.
פרק ג': הערכת יכולת תעסוקה
הערכת יכולת תעסוקה
3.
(א) מועסק עם מוגבלות, או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו מטעמו, ובהסכמתו גם מעסיקו או גורם שיקומי מלווה, רשאי להגיש בקשה למנהל לקביעת מעמדו כמשתקם ולקביעת שיעור גמול התעסוקה להערכת יכולת תעסוקה של אותו מועסק עם מוגבלות (בחוק זה – בקשה), והכל בהתייחס להעסקה במקום תעסוקה רגיל מסוים ובתפקיד מסוים; בקשה תוגש ותידון בהתאם להליכים שנקבעו הוראות לפי הוראות סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום (בחוק זה – הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה.
(ב) המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – המנהל) יעריך את יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות שהוגשה לגביו בקשה, יחסית ליכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה, בהתאם להוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם.
[סעיף קטן (ד) הפך להיות סעיף קטן (ב) ]
(ב) מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה בשיעור של 75% 81% לפחות, יקבע המנהל כי הוא משתקם, לגבי התקופה שמיום הגשת הבקשה ואילך, ויקבע ויעריך את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה, יחסית למשתקמים אחרים והכל יחסית לעובדים ללא מוגבלות; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם.
(ג)
(1) בהפעלת סמכויותיו לפי סעיף קטן (ב), יביא המנהל בחשבון את המדדים כאמור בפסקאות (2) ו-(3) [*וכן את הדיווח שנתקבל לפי הוראות סעיף קטן (ד) – אם יתקבל סעיף קטן (ד)] הוגשה בקשה לפי חוק זה או לפי הוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם, יביא המנהל בחשבון בהחלטתו, בין היתר, נתונים לענין יכולת התמדה בתעסוקה, תפוקה, איכות העבודה ורמתה והרגלי עבודה, וכן יבחן את מידת ההשתלבות במקום התעסוקה.
(2) השר רשאי לקבוע יקבע, בהתייעצות עם שר הרווחה, שר הביטחון, שר הבריאות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות, מנהל אגף שירותי רווחה ושיקום, מנהל האגף לטיפול באדם המפגר ומנהל היחידה לטיפול באוכלוסייה עם אוטיזם והפרעה התפתחותית מורחבת
(Pervasive Development Disorder –.D.D.P) במשרד הרווחה, ממונה שיקום בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות וראש אגף השיקום במשרד הביטחון המוסד לביטוח לאומי וארגונים המשמשים כגורמים שיקומיים מלווים, שלדעת השר הם נוגעים בדבר, נתונים נוספים, מדדים, כלי הערכה ומבחנים שישמשו להערכת יכולת התעסוקה ודרגתה.
בצ"ע: בנוסף, מוצע לקבוע חובת התייעצות עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
[הוראת מעבר]
(3) עד לקביעת מדדים, כלי הערכה ומבחנים כאמור בפסקה (2), יביא המנהל בחשבון, לענין פסקה (1), נתונים לענין יכולת התמדה בתעסוקה, איכותה ורמתה, התפוקה, הרגלי עבודה ומידת ההשתלבות במקום התעסוקה.
* הצעת משרד התמ"ת: להוסיף – "וכן יביא בחשבון האם ההעסקה היא במהותה שיקום במקום תעסוקה רגיל."
(ד) מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד בשיעור של 75% 81% לפחות, יקבע המנהל כי הוא משתקם ויעריך את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה יחסית למשתקמים אחרים; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם.
*לדיון- הצעת משרדי הרווחה והתמ"ת: מוצע להוסיף את ההוראה הבאה-
(ד) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), יודיע המנהל לשר האחראי על הגשת הבקשה; השר האחראי רשאי להעביר בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה דיווח בענין איבחון שנעשה בעבר למועסק עם מוגבלות, שלגביו הוגשה הבקשה, אם נעשה איבחון כאמור מטעם משרדו של השר האחראי או בהנחיית משרדו; כן יעביר השר האחראי למנהל, בפרק הזמן האמור, דיווח לענין תכנית השיקום שנקבעה למועסק עם מוגבלות, אם נקבעה, ולענין שירותי השיקום שניתנו מטעם אותו משרד או בהנחייתו, ככל שניתנו.
(ה) החלטה בבקשה תינתן בתום בתוך 135 ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלענין בקשה שהוגשה אחרי שחלפו 90 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך 45 ימים מיום שהוגשה.
(ו) המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה, בתום שנתיים ובתום ארבע שנים מהמועד שבו ניתנה החלטה בבקשה, אולם רשאי המנהל לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות, בין שהוגשה בקשה חדשה ובין שלאו.
(ז) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.
פרק ד': הוראות שונות
סמכות שיפוט
4.
לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי חוק זה.
שמירת זכויות
5.
(א) חוק זה בא להוסיף על כל זכות של משתקם מכוח חוזה עבודה הסכם או נוהג, לרבות זכות לליווי שיקומי תומך תעסוקה כמשמעותו בסעיף 2, ולא לגרוע ממנה.
(ב) אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות של מועסק עם מוגבלות שאינו משתקם.
[הועבר מסעיף 7 לתוספת השניה]
5א.
משתקם לא יופלה בכל הקשור לתעסוקה או לגמול, מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון או היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו; אין רואים הפליה כאשר היא מתחייבת מאופייה או ממהותה של התעסוקה. או במקרה שמשתקם אינו כשיר לביצוע התעסוקה.
עדכון סכומים
6.
הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור עליית השכר הממוצע ביום העדכון לעומת השכר הממוצע היסודי; לענין זה –
"השכר הממוצע" – כמשמעותו בסעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19956;
"השכר הממוצע היסודי" – השכר הממוצע האחרון לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – השכר הממוצע מיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).
הערה: גמול התעסוקה יחושב כאחוז משכר המינימום (ר' בתוספת הראשונה) ועל כן אין צורך בהוראת העדכון.
שינוי התוספת
7.
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספות.
דין המדינה
8.
לענין חוק זה, דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק.
העסקה בידי גוף ציבורי גדול
8א.
גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים או יותר יקבע, ככל הניתן, ובהתייעצות עם נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, תכנית להעסקת משתקמים, בהיקף המתאים, בין היתר, לגודל הגוף ולפעילותו, ושלא יפחת מאחוז אחד מכלל עובדיו של הגוף; לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" – משרד ממשלתי לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, תאגיד שהוקם בחוק ורשות מקומית;
גוף ציבורי כאמור ידווח לשר על פעולותיו לפי סעיף זה.
ביצוע ותקנות
89.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות לענין חישוב זכויות משתקם לפי התוספת השניה.
(ב) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר האחראי הממונה לפי הענין, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לענין מתן מענקים או תמריצים, כספיים או אחרים, למעסיקים של משתקמים או של עובדים עם מוגבלות בעלי יכולת עבודה מופחתת כמשמעותם בהוראות לענין קביעת שכר מינימום מותאם, בהתחשב, בין היתר, במשך ההעסקה, בגמול התעסוקה או בשכר העבודה, לפי הענין, וכן בנסיבות אחרות, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות למקומות תעסוקה שונים ולסוגי מוגבלויות.
לדיון:
(ג) השר ושר האוצר יקבעו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, הוראות בדבר השתתפות המדינה במימון ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של משתקם, אשר יאפשרו את העסקתו.
תיקון חוק הביטוח הלאומי
910.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19957 -
(1) בסעיף 75(א), בפסקה (3), בסופה יבוא "ולענין זה יראו משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם (הוראת שעה), התשס"ז–2007, כמצוי בשיקום מקצועי";
287, אחרי פסקה (9) יבוא:
"(10) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007."
(2) בסעיף 350(א), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) גמול תעסוקה המשתלם למשתקם לפי הוראות זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם (הוראת שעה), התשס"ז–2007. "
תיקון חוק למניעת הטרדה מינית
1011.
בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–19988, בסעיף 3(א)(6), אחרי פסקה (ה) יבוא:
"(ו) משתקם כהגדרתו בחוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם (הוראת שעה), התשס"ז–2007, במסגרת תעסוקה, תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או תלות".
תיקון פקודת פשיטת הרגל
12.
בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 9, בסעיף 78 אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) גמול תעסוקה שמגיע למשתקם לפי חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם (הוראת שעה), התשס"ז-2007 בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך כל הגמול שיש לו דין קדימה לא יעלה על הסכום הקבוע בפסקת משנה (1)(א)".
תיקון פקודת החברות
13.
בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 10, בסעיף 354(א), לאחר פסקה (1) יבוא:
"(1א) גמול תעסוקה שמגיע למשתקם לפי חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם (הוראת שעה), התשס"ז-2007 בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל הגמול שיש לו דין קדימה לא יעלה על הסכום הקבוע בפסקת משנה (1)(א)".
הוראת שעה ודיווח שנתי לוועדה
13א.
חוק זה יעמוד בתוקפו חמש שנים מיום פרסומו; השר ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה מיום תחילתו של חוק זה, על אופן ומידת שילובם והיקף העסקתם של אנשים עם מוגבלות כמשתקמים במקומות עבודה רגילים וכן על העסקת משתקמים בהתאם להוראות סעיף 8א.
חובת התקנת תקנות
13ב.
תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ג)(2) יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה.
תחילה
1114.
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו.
תוספת ראשונה
(סעיפים 2(ב) ו-(ד) ו-3(ד))
דרגות יכולת תעסוקה וגמול תעסוקה
(1) משתקם יהיה זכאי לגמול תעסוקה שלא יפחת מהשיעורים שלהלן לפי הערכת יכולת התעסוקה, בהתאם להיקף המשרה שבה הוא מועסק:
(א) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה גבוהה בשיעור שבין 16% ל-19% מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד– סכום השווה ל-19% משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום. מ-900 שקלים חדשים לחודש בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ-4.84 שקלים חדשים לשעת תעסוקה.
(ב) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בינונית בשיעור שבין 11% ל-15% מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד - סכום השווה ל-15% משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום. לא פחות מ-600 שקלים חדשים לחודש בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ-3.23 שקלים חדשים לשעת תעסוקה.
(ג) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה נמוכה בשיעור שבין 0% ל-10% מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד – סכום השווה ל-10% משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום. לא פחות מ-300 שקלים חדשים לחודש בתעסוקה במשרה מלאה, ולא פחות מ-1.61 שקלים חדשים לשעת תעסוקה.
לדיון – האם לקבוע אחוז מעל ל-0% כדי לאפשר במקרים מתאימים מעמד של מתנדב.
(2) משתקם המועסק בתעסוקה חודשית ונעדר מהתעסוקה, יהיה זכאי לגמול תעסוקה ששיעורו לא יפחת מהשיעורים האמורים בסעיף (1) להלן בניכוי חלק יחסי לזמן היעדרותו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו לפי סעיפים 1 ו- 2 לתוספת השניה.
[מותאם לסעיף 2(ג) לחוק שכר מינימום].
(3) גמול תעסוקה המשתלם למשתקם שלא מועסק על בסיס חודשי או על בסיס שעות, לא יפחת מהשיעורים האמורים כאמור בפרט (1)(א)-(ג), לפי הענין.
תוספת שניה
(סעיף 2(ג))
זכויות משתקם
1.
(א)(1) משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום בכל שנה שלהם היה זכאי אילו היה עובדו של המעסיק לפי החישוב הבא:
(א) בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות - 14 יום;
(ב) בעד השנה החמישית - 16 יום;
(ג) בעד השנה השישית - 18 יום;
(ד) בעד השנה השביעית - 21 יום;
(ה) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום;
זכויותיו של משתקם המועסק במשרה חלקית, או בחלק מהשנה, יחושבו באופן יחסי; לענין זה, "שנה" – שנה בה הועסק 200 ימים לפחות.
(2) בנוסף לאמור בפסקה (1), זכאי משתקם ל-9 ימי חגים בתשלום שיכללו לגבי משתקם שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–194811ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי – את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בפקודה האמורה, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות.
(3) התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם עבור יום תעסוקה.
(ב) משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לענין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת12, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–196313 וביום ירושלים לפי חוק יום ירושלים, התשנ"ח–199814 .
2.
משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות לא תעלה על יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ-90 יום; התשלום ליום מחלה יהיה בשיעור של 75% מהגמול שהמשתקם זכאי לו עבור יום תעסוקה.
3.
(א) משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8 שעות וחצי ליום והיקף חודש תעסוקה לא יעלה על 186 שעות בחודש;
(ב) משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה;
(ב1) לא יועסק משתקם אלא אם כן ניתנה לו, בין יום תעסוקה אחד למשנהו, הפסקה בת 10 שעות לפחות.
(ב2) במקום תעסוקה שעובדים בו במשמרות, לא יועסק משתקם בלילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות; לענין זה, "לילה" –פרק הזמן שבין 22:00 ל-6:00.
(ג) משתקם לא יועסק במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195115.
4.
לענין תוספת זו והתוספת הראשונה ועל אף האמור בפרט 3, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו-132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין 132 ל-186 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה; זכויותיו של משתקם המועסק פחות מ-132 שעות במשרה חלקית יחושבו באופן יחסי למשרה מלאה בת 132 שעות.
5.
משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי להחזר הוצאות נסיעה בשיעור של 50% מהוצאות הנסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק.
6.
משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 14 שבועות מיום שילדה.
[הוראה מהותית שהועברה לגוף החוק]
7.
משתקם לא יופלה בכל הקשור לתעסוקה או לגמול, מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון או היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו; אין רואים הפליה כאשר היא מתחייבת מאופייה או ממהותה של התעסוקה, או במקרה שמשתקם אינו כשיר לביצוע התעסוקה.
[הוראה מהותית שהועברה לגוף החוק]
8.
גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה, ולא יהיה נתון לשעבוד, לעיקול או להעברה, פרט לעיקול בגין חוב מזונות.
7.
משתקם זכאי לקבל, בתחילת העסקתו, הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות מועדיה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה וזכויות שיקבל בשל התעסוקה וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.
סימוכין: input.doc פ/1018/17 חבר הכנסת: זבולון אורלב