חומר רקע
עמוד1
מתו8
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
משפט מינהלי
ממשלה
מינויי בשירות הציבורי
תארי
:
אדר ב
'
התשס
"ג,
מר 2003
עדכו
:
אייר התשס
"ו,
מאי2006
מס
'
הנחיה
: 1.1503
ייצוג הול למגזרי מסוימי
ייצוג הול למגזרי מסוימי
עקרו השוויו הוא עקרו יסוד במשפט הישראלי
.
עי
קרו זה אינו מתמצה באיסור אפליה
,
אלא
מטיל חובה לנקוט
,
במקרה הצור
,
בפעולה אקטיבית להשגת שוויו מהותי
.
ההעדפה המתקנת אינה
חריג לעקרו השוויו
,
אלא נגזרת הכרחית ממנו ואחת הערובות המרכזיות להגשמתו
.
הנחיה זו סוקרת בקצרה את הוראות החוק הרלוונטיות בייצוג הול ש
ל מגזרי מסוימי בשירות
המדינה ובחברות ממשלתיות ותאגידי ציבוריי אחרי
.
שירות המדינה
סעי15א לחוק שירות המדינה
)
מינויי
(,
התשי
ט"1959 קובע כי
:
")א(
בקרב העובדי בשירות המדינה
,
בכלל הדרגות והמקצועות
,
בכל
משרד ובכל יחידת סמ
,
יינת ביטוי הול
,
בנסיבות
העני
,
לייצוג של
בני שני המיני
,
של אנשי ע מוגבלות
,
ושל בני האוכלוסיה הערבית
,
לרבות הדרוזית והצ
'
רקסית
,
ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו
באתיופיה
)
בחוק זה
ייצוג הול
(.
)ב(
הממשלה תפעל לקידו ייצוג הול בקרב העובדי בשירות המדינה
בהתא ליעדי שתקבע
,
ולש כ
,
בי השאר
–"
הסעי
,
בנוסחו זה
)
תיקו מס
' 13לחוק שירות המדינה
)
מינויי
(
מתשס
"ה 2005
(,הוסי את
ההוראות בדבר חובת ייצוג הול בשירות המדינה לאוכלוסיה הערבית
)
לרבות דרוזי וצ
'
רקסי
(
ואוכלוסיית יוצאי אתיופיה
,
וכ הרחיב ועיבה את הוראות יישו העיקרו
בדבר ייצוג הול בשירות
המדינה לנשי ולאנשי ע מוגבלות
.
עיקרה של החקיקה בקידו העדפה מתקנת לש תיקו
עיוותי של תת
ייצוג לאוכלוסיות האמורות בשירות המדינה
.
למותר לציי
,
כי קיימת חשיבות חברתית ומשפטית בקידו ייצוג של מגזרי הנשי
,
בני
המיעוטי
,
יוצאי אתיו
פיה
ואנשי ע מוגבלויות
.
נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה השוני הונחו ומונחי לפעול ליישו הוראות החוק
לייצוג הול של המגזרי השוני
.
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד2
מתו8
חברות ממשלתיות ותאגידי ציבוריי
לעניי מינויי למשרות בחברות ממשלתיות ולתאגידי ציבוריי אחרי נקבעו הוראות נפרדו
ת
לגבי המגזרי השוני בחוק החברות הממשלתיות
,
התשל
"ה 1975
)
להל
חוק החברות
הממשלתיות
(:
1.
ייצוג נשי
א.
הוראות הדי
החתירה להשגת שוויו מהותי לנשי חשובה היא בכל התחומי
.
לא בכדי קבע בית
המשפט
העליו כי
"
חוסנה המוסרי של חברה שוחרת שוויו יכול להיבח
בהיק האמצעי
והמאמצי החיוביי שנכונה היא לנקוט ולהשקיע בשבירת הסטטוס
קוו וביצירת מציאות
חדשה ושוויונית
" )
השופט מצא בבג
"צ454/93
,
453
שדולת הנשי בישראל נ
'
ממשלת ישראל
,
ואח,"פ
ד מח
)5(
501
.(
ואול
,
לשוויו בתחומי התעסוקה והפעילות המשקית
,
ובייחוד בדרגות
הגב
והות
,
נודע משנה חשיבות
,
שכ הוא תור לשינוי דימויָ של הנשי ולביעור תפיסות
חברתיות מפלות ומדכאות
.
מכא ברורה קביעת בית
המשפט העליו כי יש לעשות כל שנית
למת ייצוג הול לנשי בגופי ציבוריי
)
השופט חשי בבג
"צ2671/98
שדולת הנשי נ
'
שר
העבודה והרווחה
,
ואח,"פ
ד נב
)3(
630
.(
סעי6ג לחוק שיווי זכויות האשה
,
התשי
א"1951 קובע לאמור
:
(א ")
בגו+ ציבורי ובועדות המכרזי והמינויי של גו+ ציבורי
,
יינת
ביטוי הול בנסיבות העניי
,
לייצוג של נשי בסוגי המשרות
ובדירוגי השוני בקרב העובדי
,
ההנהלה
,
הדירקטוריו והמועצה
,
ובלבד שא לצור ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אשה
,
תינת העדפה
כאמור א המועמדי בני שני המיני ה בעלי כישורי דומי
."
גו ציבורי מוגדר בסעי 6 כ (ג)ג
")1(משרד ממשלתי
,
לרבות יחידותיו ויחידות הסמ שלו
;
)2(רשות מקומי
;
)3(חברה עירונית
,
כהגדרתה ב
סעי+ 21 לחוק יסודות התקציב
,
התשמ
"ה 1985
;
)4(תאגיד או גו+ ציבורי אחר שהוק בחוק
;
)5(חברה ממשלתית
,
כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות
,
התשל
"ה 1975
."...
הוראה זו מחייבת כל מינוי או בחירה לתפקיד בשירות הציבורי
,
ובכלל זה ג מינוי
מנהל
כללי בגו+ ציבורי ו
במשרד ממשלתי
.
על הלי המינוי להביא בחשבו את עקרו הייצוג
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד3
מתו8
ההול
,
ובכלל זה
חיפוש אקטיבי
של מועמדות מתאימות לתפקיד
.
על המינוי להיעשות
בהלי מסודר ומובנה
.
הדר הראויה לכ היא על
ידי ועדת איתור
,
תו הקפדה על פרסו
לציבור ומת אפשרות להציע מועמדי ומועמדות
.
בא
ופ ספציפי לגבי דירקטוריו של חברה ממשלתית
,
קובע סעי 18א לחוק החברות
הממשלתיות לאמור
:
(א ")
בהרכב דירקטוריו של חברה ממשלתית יינת ביטוי הול לייצוג
של בני שני המיני
.
)ב(
עד להשגת ביטוי הול לייצוג כאמור
,
ימנו השרי
,
ככל שנית
בנסיבות העניי
,
דירקטורי
בני המי שאינו מיוצג באופ הול באותה
עת בדירקטוריו החברה
."
סעי 18
א חל ג על תאגידי ציבוריי
,
וזאת מכוח סעי 60א לחוק החברות הממשלתיות
.
טיבה והיקפה של החובה המוטלת על הממני מכוח ההוראות האמורות נדונו בבג
"צ454/93
,
453 וראו ג בג
צ"2671/98 הנזכר לעיל
.
בית
המשפט קבע
,
כי המושג
"
ביטוי הול
"
בהקשר האמור
,
אי פירושו קביעת מכסות בכלל
לייצוג של שני המיני
,
אלא מת ייצוג יחסי הול לכל אחד מ המיני
.
שיעורו הראוי של
הייצוג צרי להיקבע בהתחשב באופיו
,
במטרותיו ובצרכיו המיוחדי של הגו הציבורי
,
ועל
פי ההתפלגות ש
ל המועמדי המצויי
,
מבני שני המיני
,
המתאימי לכהונה הספציפית
הנדונה
.
בית
המשפט העלה את האפשרות
מבלי להכריע בכ מפורשות
שבהעדר נסיבות
מוכחות המצדיקות מת משקל יתר לבני אחד המיני
,
יש לפרש
"
ביטוי הול
"
כמחייב מת
ייצוג שווה לנשי ולגברי
,
דבר המתקבל
ב
כל הכבוד
על הדעת
,
בהתחשב במציאות
האנושית
.
מכל מקו
,
בית
המשפט מצא לנכו להזהיר מפני השתרשותה של תפיסה הגורסת
כי מת ייצוג
כלשהו לנשי יש בו משו מת ביטוי הול לייצוג
.
בית
המשפט הוסי וקבע
,
כי החובה למנות מועמדי בני המי שאינו מיוצג באופ הול
באותה ע
ת אינה חובה מוחלטת אלא יחסית
.
המחוקק ביקש לאז בי החיוב להעדפה מתקנת
מחד גיסא
,
לבי קיומ של אילוצי הנובעי מ האפשרויות המעשיות הקיימות מאיד
גיסא
.
בקביעת גדרו של האיזו הראוי בהקשר זה נקט בית
המשפט מבח גמיש
,
התולה את
ההכרעה בנסיבות המיוחדות של כל מקרה
נתו
,
תו בחינת הרלוונטיות שיש בהקשר האמור
ליתרונו היחסי
)
א ישנו כזה
(
של המועמד
,
על רקע מרכזיותו של עקרו ההעדפה המתקנת
.
בית
המשפט הטעי
,
כי באיזו בי החובה להעדי מינויי של נשי
)
לפחות בשלב זה
(
לבי
ההתחשבות במגבלות שבמסגרת על הממני למלא חובה זו
יש ,
לית משקל בכורה לחובת
ההעדפה של נשי
.
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד4
מתו8
ב.
היק החובה המוטלת על הרשות לאתר באופ אקטיבי מועמדות
מסקנת הממנה
,
לפיה אי נית בנסיבות העניי למנות אשה לתפקיד
,
יכול שתתגבש רק לאחר
שבדק את האפשרות למנות מועמדת מתאימה
,
תו נקיטה באמצעי סבירי לאיתורה של
מועמד
ת כזו
.
בית
המשפט הדגיש כי מדובר בחובה ממשית לחפש מועמדת ראויה וכי חיפוש
'
פורמאלי
'
אחר מועמדת כלשהי אי בו כדי לצאת ידי חובה זו
.
העולה מ המקוב0 הוא
,
כי על הממנה או המציע מועמד לבחו א בהרכב הגו שע חבריו
עתיד להימנות אותו מועמד נית ביטוי הול לייצוג
של נשי
)
כאמור
,
כ הוא בשלב זה
(.
א
לא כ הדבר
,
עליו לבדוק אפשרות למינויה של אשה לתפקיד
,
תו נקיטה באמצעי סבירי
לאיתורה של מועמדת מתאימה
.
מקו שהמינוי נעשה בידי הממשלה או שהוא טעו אישורה
,
על הממשלה לוודא
עובר למינוי או לאישור
,
לפי העניי
שבדיקה כאמו
ר אכ נערכה
.
הועדה לבדיקת מינויי בשירות הציבורי הפועלת בהתא לחוק החברות הממשלתיות
רשאית להימנע מאישור מינוי
,
א א למועמד הכישורי הנדרשי
,
א מצאה כי לא ניתנה
הדעת במידה מספקת לחובת הייצוג ההול
.
הפרקטיקה הנהוגה לגבי מינוי דירקטורי וחברי מועצות של
תאגידי ציבוריי תחול
בשינויי המתחייבי
ג לגבי מינוי מנהל כללי
.
על הועדה להביא בחשבו בראש
ובראשונה את ייצוג הנשי בדרגות הבכירות בתאגיד עצמו
,
וכ את ייצוג הנשי בתפקיד
מנהל כללי בתאגידי ובחברות הנתוני לסמכותו של השר הרלוונטי ובכלל התאגידי
והחברות
הממשלתיות
.
בבג
"צ2754/02
שדולת הנשי בישראל נ
'
ממשלת ישראל
,
ואח) תק
על2002
)3(
301
(,קבע בית
המשפט העליו כי סעי 6ג לחוק שיווי זכויות האשה חל ג על
מינוי מנהלי כלליי
,
ומחייב כי הלי מינוי מנהלי כלליי יביא בחשבו את עקרו הייצוג
ההול
,
ובכלל זה חיפוש
אקטיבי של מועמדות מתאימות לתפקיד מנהל כללי
.
פשיטא
,
שהאמור לעיל הוא בבחינת חובה חוקית המוטלת על הממני
,
שאי קיומה יכול
שיגרור פסלות משפטית של המינוי
.
לסיו
,
יפי דבריו של השופט חשי בבג
צ"2671/98 הנזכר לעיל
,
בעמ
' 662
663
:
"הוראות ייצוג אלו לא א על עצ
מ יצאו ללמד
.
יצאו ה ללמד על הלו
רוח חדש בשיטת המשפט בישראל
,
הלו רוח שלא הכרנו ולא ידענו
בעבר
.
רוח חדשה וטובה החלה מנשבת בי חוקי ישראל
...
דימינו
הוראות
די שעניינ שוויו לנשי ואיסור הפליית לרעה לנקודת אור
.
מתחנו קו בי כל נקודות האור והנה גילתה עצמה
לפנינו דוקטרינה
במשפט האר
.
דוקטרינה שכוחה עמה מעבר להוראות
הדי
הפרטיקולריות
...
כל הוראות הייצוג כול
על ,
א+ השוני ביניה
,
מהוות
ה
כל אחת מה לעצמה
קריסטליזציה של אותו חומר ומבטאות ה
אותו עקרו
יסוד
,
והעיקרו הוא
:
מת ייצוג הול לנשי ולגברי
בגופי
ציבוריי כצור נדרש מעקרו השוויו
".
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד5
מתו8
2.ייצוג אוכלוסיה ערבית
)
לרבות דרוזית וצ
'
רקסית
(
סעי18א1 לחוק החברות הממשלתיות
]
תיקו מס
' 11
(,התש
"ס 2000
[קובע
:
(א ")
בהרכב דירקטוריו של חברה ממשלתית יינת ביטוי הול לייצוגה
של האוכלוסיה הערבית
.
)ב(
עד להשגת ביטוי הול לייצוג כאמור
,
ימנו השרי
,
ככל שנית
בנסיבות העניי
,
דירקטורי מקרב האוכלוסיה הערבית
.
)ג(
לעניי סעי+ זה
" ,
האוכלוסיה הערבית
"
לרבות האוכלוסיה
הדרוזית והצ
'
רקסית
".
הוראות סעי 18א1,החלות על דירקטוריו של חברה ממשלתית
,
מוחלות
מכוח
סעי 60א
לחוק החברות הממשלתיות
ג לעניי מינויי לכהונה בתאגידי שהוקמו בחוק ובגופי
אחרי שהוקמו בחיקוק
.
אי לכחד כי תיקו החקיקה האמור בא על רקע מיעוט מינויי מקרב האוכלוסיה הערבית
לתפקידי מהסוג הנדו
.
הוראה זו באה
,
איפוא
,
להשיג תוצאה שראוי היה לחתור
אליה
,
בגופי
הללו ובאחרי
,
מכוח כללי יסוד של שוויו והוגנות
,
ג אלמלא עוג כא הדבר בחקיקה של
הכנסת
)
וראו ג בג
"צ6924/98
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ
'
ממשלת ישראל
,
ואח,ד"פ
) נה5(
15
.(
צ" בבג453/99
,
454 הנזכר לעיל עמד בית
המשפט על טיבה והיקפה של החובה ה
מוטלת על
הממני
)
השר או הממשלה
,
לפי העניי
(
מכוח הוראות דומות בחוק החברות הממשלתיות
,
שעניינ ביטוי הול לייצוג של בני שני המיני
.
העקרונות שנקבעו ש יפי
בשינויי
המחויבי
ג לענייננו
.
להל נידרש לעקרונות הנוגעי להפעלת סמכות המינוי בהקשר הנדו
,
נוכח
הקביעות שבפסק הדי הנזכר
.
המושג
"
ביטוי הול
"
בהקשר האמור
,
אי פירושו קביעת מכסות לייצוגה של האוכלוסיה
הערבית
,
אלא שהוא טעו פירוש על
פי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה
.
שיעורו הראוי של
הייצוג צרי להיקבע בהתחשב באופיו
,
במטרותיו ובצרכיו המיוחדי של התאגיד
פי על ו ,
ההתפלגות של המועמדי המצויי
,
המתאימי לכהונה הספציפית הנדונה
;
ואול
,
אי כמוב
לגרוס כי מת ייצוג דל ואקראי גרידא לאוכלוסיה הערבית יש בו משו מת ביטוי הול לייצוגה
.
)
ראו ג בג
"צ10026/01
עדאלה נ
'
ראש ממשלת ישראל
,
ואח,"פ
ד נז
)3(
31
.(
על
פי פסק הדי
הנזכר
,
בקביעתו של הסייג
"
ככל שנית בנסיבות העניי
"
לחובת המינוי של
מועמדי מקרב האוכלוסיה הערבית
,
ביקש המחוקק לאז בי החיוב להעדפה מתקנת עד להשגת
ביטוי הול לייצוג אוכלוסיה זו מחד גיסא
,
לבי קיומ של אילוצי הנובעי מ האפשרויות
המעשיות הקיימות מאיד גי
. סא
בקביעת גדרו של האיזו הראוי בהקשר זה יש לנקוט מבח של
שכל ישר
,
התולה את ההכרעה בנסיבות המיוחדות של כל מקרה נתו
,
תו בחינת הרלוונטיות בו
ליתרונ היחסי
)
א ישנו כזה
(
של המועמדי
,
על רקע מרכזיותו של עקרו ההעדפה המתקנת
.
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד6
מתו8
נטעי
,
ע זאת
,
כי באיזו בי החוב
ה להעדי מינויי מקרב האוכלוסיה הערבית לבי
ההתחשבות במגבלות שבמסגרת על הממני למלא חובה זו
,
יש לית ככל האפשר משקל בכורה
לחובת ההעדפה כאמור
.
מסקנה
,
לפיה אי נית בנסיבות העניי למנות מועמד מקרב האוכלוסיה הערבית לתפקיד
והנטל לעניי זה
,
כפי שמטעי בית
ה
משפט
,
רוב0 על שכמו של הממנה
יכול שתתגבש רק לאחר
שנבדקה האפשרות למנות מועמד מתאי
,
תו נקיטה באמצעי סבירי לאיתורו של מועמד
כזה
.
בהקשר זה נדגיש
,
כי החובה
לברר
א בדיקה כזאת אכ נערכה מוטלת ה על השר המציע
את המועמד לממשלה
)
כאשר ההצעה נעשית על
פי המלצתו ש
ל שר אחר
,
שאז חובת
הבדיקה
0מוטלת על השר הממלי
(
וה על הממשלה
,
קוד שתאשר את המינוי
.
העולה מ המקוב0 הוא
,
כי על השר הממנה או המציע מועמד לבחו א בהרכב הגו שע חבריו
עתיד להימנות אותו מועמד נית ביטוי הול לייצוגה של האוכלוסיה הערבית
.
א לא כ
,
עליו
לבדוק
אפשרות למינויו של מועמד מקרב האוכלוסיה הערבית לתפקיד
,
תו נקיטה באמצעי
סבירי לאיתורו של מועמד מתאי
,
שמתקיימות בו דרישות החוק
.
מקו שהמינוי נעשה בידי
הממשלה או שהוא טעו אישורה
,
על הממשלה לוודא
עובר למינוי או לאישור
,
לפי העניי
שבדיקה כאמור אכ נערכ
ה.
לא למותר להדגיש כא
,
כי פרשנות בהתא לתכלית החוק ושיקולי הרמוניה בחקיקה מובילי
למסקנה שהוראות הדי שעניינ ביטוי הול לייצוג של נשי משליכות ג על האופ בו יש לית
ביטוי לייצוגה של האוכלוסיה הערבית
.
כלומר
,
יש לשאו לכ שג במסגרת המינויי מקרב
האוכל
וסיה הערבית יינת ביטוי הול לייצוג של נשי
.
ועוד יודגש
,
כי יש להקפיד על ייצוג נאות
של כל בני האוכלוסיה הערבית
,
לרבות האוכלוסיה הדרוזית והצ
'
רקסית
,
כקבוע בחוק
.
יש לראות הוראת חוק זו כחלק ממאמ0 נמש להגברת השוויו לציבור הערבי בתחומי החיי
השוני במדינה
ה .
מאמ0 לכבוד ולשוויוניות לציבורי שוני בחברה הישראלית
,
ולציבור הערבי
בפרט
,
מעוג היטב בשיטתנו המשפטית
.
בהכרזת העצמאות נאמר
:
"
מדינת ישראל
...
תהא מושתתת על יסודות החירות
,
הצדק והשלו
לאור חזונ של נביאי ישראל
,
תקיי שוויו זכויות חברתי ומדיני גמור
לכל אזרחיה
,
בלי הבדל דת
,
גזע ומי
,
תבטיח חופש דת
,
מצפו
,
לשו
,
חינו ותרבות
,
תשמור על המקומות הקדושי של כל הדתות
,
ותהיה
נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות
".
בהמש
,
נקראו בני הע הערבי תושבי ישראל
"
לשמור על השלו וליטול חלק בבני המדינה על יסוד אזרחות מ
לאה
ושווה
,
על יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה
,
הזמניי והקבועי
".
הגשמת עקרונותיה של ההצהרה
,
הלכה למעשה
,
מחייבת מאמ0 יומיומי נמש מתו גישה
שוויונית והוגנת
,
בתחו הנדו כא
,
כבאחרי
.
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד7
מתו8
נוכח האמור
,
ובהתא לפסקי די שניתנו על
ידי בית
המשפט העליו
,
הדעת נותנת
שהועדה
לבדיקת מינויי תנהג בהקשר דנ בדומה למדיניות הנקוטה בידיה להבטחת ייצוג הול לנשי
,
קרי
בהעדר ייצוג הול כנדרש תפנה הועדה את תשומת לבו של המציע לעובדה זו
,
והדיו
יתקיי לאחר שיוצעו מועמדי מקרב האוכלוסיה שאינה מיוצגת באופ הול או לאחר שהמציע
ינמק
בכתב
,
להנחת דעתה של הועדה
,
מדוע אי נית בנסיבות להציע מועמד כאמור
.
על האמור לעיל יש לתת את הדעת בהפעלת סמכויות שרי בהקשר הנדו
,
על מנת שהשיקולי
הנזכרי יובאו בחשבו לקראת מינויי
,
ושהמינויי יעלו בקנה אחד ע דרישות החוק
.
פשיטא
,
שהאמור לעיל הוא בבחינת
חובה חוקית המוטלת על עושי המינוי
,
שיש לקיימה כדי למנוע עילה
לפסלות משפטית של המינוי
.
3.ייצוג אנשי ע מוגבלויות
סעי9 לחוק שוויו זכויות לאנשי ע מוגבלות
,
התשנ
"ח1998
קובע את חובת הייצוג ההול
מעבר לשירות המדינה
,
וזה לשונו
:
")א(
ראה מעביד כי בקרב עוב
דיו אי ביטוי הול
,
בנסיבות העני
,
לייצוג של אנשי ע מוגבלות
)
להל
ייצוג הול
(,
יפעל לקידו
הייצוג ההול
,
לרבות ביצוע התאמות
.
)ב(
פעולות מעביד לפי סעי+ זה
,
יכול שייעשו בתכנית אשר תכלול
הוראות בדבר העדפת העסקת
,
או קידומ
,
של אנשי ע מוגבלות
שה כשירי
לתפקיד או למשרה ושה בעלי כישורי דומי
לכישוריה של מועמדי אחרי לתפקיד או למשרה
.
)ג(
שר העבודה והרווחה
,
בהתייעצות ע הנציבות וע ארגוני
העוסקי בקידו זכויותיה של אנשי ע מוגבלות
,
בהתא
לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של
הכנסת
,
רשאי
–
)1(לקבוע הוראות משלימות
,
בי למקרה מסוי ובי לסוגי מקרי
,
בדבר חובות מעביד לפי סעי+ זה
,
לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות
או חומרת המוגבלות של אנשי שיש להעסיק או לקדמ בעבודה
;
)2(לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של מעביד על ביצוע פעולות לפי
סעי+ ז
ה;
)3(לקבוע סייגי לחובות מעביד לפי סעי+ זה
.
)ד(
בסעי+ זה
–
"
מעביד
"
מעביד המעסיק יותר מ
25
עובדי
,
למעט המדינה או
מעביד אחר שהוראות סעי+ 15א לחוק שירות המדינה
)
מינויי
(,
התשי
"ט1959
7,חלות עליו
;
"
התאמות
"
כהגדרת בסעי+8)."(ה
על פי ההגדרה של
"
מעב
" יד
שבסעי 9,
ברור שהוראה זו חלה על רב רוב של התאגידי
הסטטוטוריי והחברות הממשלתיות
.
סעי 9
הוא הוראת שעה הפוקעת ביו4.3.2010
)
כפי שנקבע בסעי18 לחוק
(.
הנחיות היוע המשפטי לממשלה
הנחיה מס
'1.1503
עמוד8
מתו8
בפסק די
בלילתי
א" בש ) 2968/01
)אזורי
י (
יוס בלליתי נ
'ג '
רוסל פוסט," פד
ע טו981
,' פס
10 לפסק
( די ה
נקבע כי חובת המעביד לפעול לקידו הייצוג ההול כוללת ג את שלב
הפיטורי
.
מ הראוי להביא דברי אלה מפסק הדי
:
... "
ג סעי+ 9 קובע כי על המעביד לפעול לקידו הייצוג ההול של
אנשי ע מוגבלויות בעיסקו
,
בדר של העדפה מתקנת
.
ייצוג הול
משמעו שבמקו העבודה יה
יו ויעבדו ג אנשי ע מוגבלויות
.
שני
מאורעות קובעי את תקופת היותו של אד עובד
קבלתו לעבודה
,
וסיו עבודתו בי א בדר של פיטורי
,
בי א בכל דר אחרת
.
הייצוג
ההול של קבוצה מסוימת במקו עבודה נקבע על פי שני המאורעות
הללו
.
לאור זאת
,
אי די בהעדפה מתקנת
בעת הקבלה לעבודה
,
אלא יש לדאוג
שישאר ייצוג הול עת באי להפסיק עבודה של עובדי
.
לכ החובה
לנקוט בהפליה מתקנת
)
כדי להביא ליצוג הול
(
חלה על אירוע הקבלה
לעבודה כמו ג על ארוע הפיטורי מהעבודה
.
זה כמו זה יביאו לכ
שבקרב העובדי יהיה ביטוי הול ליצוג של אנשי
ע מוגבלות
.
משמעותה של חובת הייצוג ההול בהלי הפיטורי היא שעל מעביד
לשקול ג את עובדת היות העובד אד ע מוגבלות
)
לכ+ זכותו של העובד
ע המוגבלות
(
במסגרת שיקוליו את אלו מעובדיו לפטר
,
בייחוד כאשר
מדובר בפיטורי צמצו שאינ נובעי מהתנהגות העובד אלא מצור
ארגוני של המעביד
."