חומר רקע
ייצוג הולם למגזר החרדי חברות ממשלתיות – מסמך רקע
א. ייצוג הולם – רציונאלים והנמקות
חובת הייצוג ההולם לקבוצות שונות באוכלוסייה בגופים ציבוריים מוצדקת בהתקיים מספר תנאים מצטברים: ראשית, לאותה קבוצה יש ייצוג אפסי, או תת ייצוג, באותו גוף ציבורי; שנית, תת ייצוג זה נובע מאפלייה היסטורית – משפטית וחברתית – המונעת מאותה קבוצה להשתלב בחיים הציבוריים1. ההנחה העומדת בבסיס ההצדקות לקביעת חובת ייצוג הולם, היא כי קביעת חובה זו תסייע לאותה קבוצה להשתלב בשוק העבודה ובחיים הציבוריים – הן ברמת הפרט הבודד המקבל והן ברמת הקבוצה כולה, ובכך תסייע גם לשבירת סטריאוטיפים ושילוב בני הקבוצה בעמדות כוח.
בבחינת השאלה האם ראוי לקדם חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית2, יש לבחון הן את מידת הייצוג לו זוכה האוכלוסייה החרדית בקרב הגופים הציבוריים הרלוונטיים, והן את קיומה של תופעת אפלייה רחבה, מתמשכת ומושרשת המצדיקה את תיקון העוול ההיסטורי באמצעות קביעה כאמור. מסמך זה יתמקד בבחינת הנסיבות המובילות לשילובם הנמוך של האוכלוסייה החרדית במעגל העבודה, על מנת לבחון האם קביעת חובת ייצוג הולם עשוייה לפתור בעייה זו, והאם פתרון זה הוא הפתרון הראוי בהתחשב בגורמים לבעיה זו.
ב. המגזר החרדי ושוק העבודה
אפלייה בשוק העבודה היא תופעה קיימת לגבי קבוצות שונות באוכלוסייה3. חוק שווין הזדמנויות בעבודה נחקק על מנת לקדם את ערך השוויון בשוק העבודה ולאפשר הזדמנות שווה לכל בנות ובני האוכלוסייה. בשונה ממנו, וכאמור לעיל, מטרתה של חובת הייצוג ההולם איננה אך לאפשר הזדמנות שווה, אלא לתקן עוול היסטורי, למחוק סטריאוטיפים ולפצות על האפלייה המשפטית, הכלכלית והחברתית שאינה מאפשרת שוויון הזדמנויות ממשי.
מחקרים שנערכו על אפליות חמורות נגד קבוצות מסוימות באוכלוסיה בישראל, הצביעו על אפליה על רקע מין, מוצא לאומי וארץ מוצא4. על אף הנתונים בדבר השתתפות נמוכה מצד המגזר החרדי בשוק העבודה5, מחקרים שנערכו על קשיי ההשתלבות של חרדים בשוק זה מצביעים על סיבות שאינן אפליה גנרית, מתמשכת ומעמיקה, הגם שייתכן שקיימת אפליה במקומות תעסוקה כאלו או אחרים6.
על פי הנתונים המובאים במחקרים, קיימים מספר גורמים המביאים לשיעור השתתפות נמוך של המגזר החרדי בשוק העבודה. להלן סקירת גורמים אלו7:
חסמים השקפתיים
1. המתה באוהלה של התורה – האמונה כי לימוד התורה הינו הערך המרכזי עליו מושתת אורח החיים היהודי, העיסוק בו פוטר אדם מחובת פרנסה, וכי פרנסתו תבוא לו מידי שמיים.
2. תפיסה פסיכולוגית – המחקר מצביע על תפיסות פסיכולוגיות שונות הרווחות בחברה החרדית, המושפעות בין השאר מההלכה, לפיהן אין מקום לחשוש מהעתיד והצורך למצוא פרנסה, וכן האמונה שככל שגוברים הקשיים – כך גוברים סיכויי האדם לזכות לגמול בעולם הבא.
3. בדלנות – הנטייה ההיסטורית של האליטה החרדית לעודד את המגזר להסתגר ב-ד' אמותיו, שמוצאת את ביטוייה גם בגישה של בני ובנות המגזר עצמו, לפיה אין להתערות בחברה הישראלית, לרבות במעגל העבודה. לנטייה זו מצטרף החשש מפני "נצחון אוייבי היהדות החרדית" וחוסר אמון בחברה החילונית.
4. התנגדות ללימודים אקדמיים – הן בשל תכניהם, והן בשל היותם "מתחרים" ללימוד בישיבה ופחותים בחשיבותם הערכית, בעיני המגזר החרדי.
5. לחצים פנימיים – עמדת גדולי התורה, המורה לבני המגזר החרדי להמית עצמם באוהלם של תורה, והמטילה קשיים על בנות המגזר החרדי המנסות להשתלב בשוק העבודה, מביאה לרתיעה מפני הניסיון להמרות את דברם. עוד מצביע המחקר על כך כי אף לגדולי התורה יש קושי לשנות את פסיקתם של גדולי הדור הקודם, שהורו על המתה באוהלה של התורה.
6. הסתפקות במועט – המחקר מצביע על כך כי במגזר החרדי רווחת ההשקפה לפיה יש להסתפק במועט ולא לשאוף לחיי מותרות, ועל כן על אף הקשיים שמערים עליה העוני הקשה בו היא שרוייה, הוא לא מביא לניסיונות משמעותיים לחדור לשוק העבודה.
7. דימוי האברך – על פי המחקר אברכים שלומדים שנים רבות בישיבה רואים בעצמם כבעלי מעמד גבוה. השתלבות בשוק העבודה בשלב זה, במיוחד בעבודות פשוטות ששכר נמוך בצידן, הינה קשה לאברך.
חסמים מבניים
1. הסדר "תורתו אומנותו" – הסדר זה, הכורך בין דחיית השירות הצבאי לבין איסור עבודה8, בשילוב עם החשש להתגייס לצה"ל (בין בשל חוסר היכולת לשלב בין לימודים לשירות צבאי, בין בשל חוסר רצון להתערות בחברה הישראלית ובין בשל חשש מהלחצים הפנימיים במגזר החרדי), מביא לכך שמרבים מהגברים בני המגזר החרדי נמנעת היכולת החוקית לעסוק במשלח יד. מניעה זו מוסרת רק עם קבלת הפטור מהשירות הצבאי, הניתנת בשלב מאוחר יחסית בחיי האברך ובהתחשב בין השאר במספר ילדיו. בשלב זה, קיים קושי מבני להשתלבות בשוק העבודה או הלימודים.
2. מערכת החינוך החרדית – מערכת החינוך החרדית מכינה את הילד החרדי לחיי לימוד תורה. משום כך, היא לא מקנה לו כלים מקצועיים מספקים להשתלבות בשוק העבודה, השכלה מספקת, כישורי למידה, הכשרה גופנית מספקת ויכולת להסתגל למסגרת המחייבת ולוחות הזמנים שדורשים שוק העבודה המודרני, או לימודים גבוהים.
3. ניהול משק בית - נשים חרדיות רשאיות לעבוד וזוכות להכשרה מקצועית ברמה גבוהה יותר במערכת החינוך, אולם מאחר שהן האחראיות על ניהול משק הבית, המונה בדרך כלל נפשות רבות, יכולתן לצאת לעבודה מוגבלת.
4. אופציות תעסוקתיות מוגבלות לנשים חרדיות – לכך יש להוסיף כי המקצוע השכיח בקרב נשים חרדיות הוא מקצוע ההוראה, אשר במקביל להכנסה הנמוכה ממנו, הביקוש בו אינו ביחס ישיר להיצע. עוד יש להוסיף, כי היכולת לזכות בתואר ראשון מוכר הוגבלה לאחרונה בהוראת הרבנים, ועל אף ששכרן של מורות בוגרות הסמינרים נותר כשהיה בתוך מערכת החינוך החרדי, גברו הקשיים להשתלב במערכות חיצוניות9.
תמריצים שליליים
לצד קשיים אלו, קיימים גם תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה. מדובר במערכת קצבאות ותמיכות, אשר מאפשרות למשפחות חרדיות להתקיים – הגם שבעוני. כמו כן, חלק מתמיכות אלו ניתנות, כמו דחיית השירות הצבאי, כתנאי להכנסה נמוכה או באי-יציאה לעבודה, דבר המהווה תמריץ להישאר ללמוד בישיבה ולהימנע מיציאה לשוק העבודה.
שוק העבודה
גורם נוסף המשפיע על יכולתם ונכונותם של בני ובנות המגזר החרדי להשתלב בשוק העבודה הוא אופיו של שוק העבודה, בפרט הישראלי: המצב הכלכלי, לרבות מיתונים ואחוזי אבטלה, מביאים לחששות מפני ניסיונות להשתלב בשוק העבודה; כמו כן, הכשרה מקצועית, בה נדרשים בני המגזר החרדי עם יציאתם למעגל התעסוקה, אורכת זמן רב מדי עבור מי שצריך לכלכל את עצמו ואת משפחתו, כשמנגד קיימת האפשרות לזכות לתמיכת המדינה ולהמשיך בלימודי תורה.
ג. תכניות לשילוב המגזר החרדי בשוק העבודה
בשנים האחרונות חל שינוי בעמדת ההנהגה החרדית כלפי לימודי חול וכלפי עיסוק במשלוח יד, ובמקביל יושמה תוכנית "פרנסה בכבוד" המופעלת על ידי ג'וינט ישראל ומשרד התמ"ת10. תכנית זו מתבססת על שילוב בני המגזר החרדי בתוכניות להכשרה מקצועית והשמה תעסוקתית; בנייתה נעשתה על פי צרכיו של המגזר החרדי – הפרדה בין נשים לגברים, הסכמת הרבנים, לימודים בשעות שלא יפגעו ביכולתם של אברכים ללמוד בכולל, וכיוצא בזה. מסקנות המחקרים שבחנו את יישום התוכנית ותוצאותיה לא כללו כי קיימת אפליה מושרשת נגד המגזר החרדי; למעשה, תוצאות הפרוייקט היו חיוביות מבחינת הצדדים, באשר שיעור קליטתם של בוגרי הקורס בשוק העבודה היה גבוה מן המצופה. על פי הנתונים, 53% מבוגרי הקורס במחזור הראשון נקלטו בשוק העבודה ו-24% לא עבדו ולא חפשו עבודה. רק 23% מבוגרי הקורס חפשו עדיין עבודה בשלב הסופי של התוכנית. מבין אלו שהשתלבו בשוק העבודה, 85% חשו שביעות רצון שביעות הרצון של המעסיקים הייתה גבוהה.
ד. מדדים לבחינת קיומה של אפליה היסטורית
כאמור, על אף האפשרות לקיומה של אפליית חרדים בקרב מעסיקים, המגזר החרדי ככלל אינו סובל מאפלייה ממשלתית רבת שנים המקשה על יכולתו להשתתף במעגל התעסוקה. המגזר החרדי זוכה להכרה במערכות חינוך מוכרות הקובעות את תכני הלימוד בהן, ולהקמת יישובים חדשים וייחודיים עבורה11. בנוסף, זוכה המגזר החרדי לייצוג בכנסת ההולם את שיעורו בקרב האוכלוסיה. כמו כן, המגזר החרדי זכאי לתמיכות רבות בדמות הנחות ותקצוב ישיר, חלקם בגין אי יציאה לעבודה או הכנסה נמוכה כאמור וחלקם בגין תקציבים ייחודיים12. בתמיכות אלו אין כדי להוציא את המגזר החרדי מחוץ ממעגל העוני, אולם יש בהן כדי לשקף מדיניות ממשלתית שמספקת את התשתית הנדרשת לשילוב בשוק העבודה – מוביליות במגורים, תקציבים חינוכיים שוויוניים, ורצון להיטיב כלכלית עם המגזר החרדי. זאת, בניגוד למשל למגזר הערבי, שמצבו הכלכלי ומידת שילובו בשוק העבודה נובעים (בנוסף על הטלטלות שעוברות על הענפים המסורתיים בהם מועסקיו בני המגזר הערבי) מאפלייה בשכר, בעיסוק ובחופש המגורים13.
ה. ייצוג הולם למגזר החרדי – נקודות למחשבה:
בבחינת השאלה האם יש לקבוע חובת ייצוג הולם למגזר החרדי, ראוי לשקול את הנקודות הבאות:
1. הגדרה – קביעת חובת ייצוג הולם לבני המגזר החרדי תחייב התייחסות לשאלה מיהו בן המגזר החרדי. בחקיקה לא ניתן למצוא שימוש במונח זה, למעט במקרים בהם נעשתה הפניה למוסד חרדי כזה או אחר, והתייחסות אחת למגזר החרדי לעניין חובת דיווח של השר14. כאמור לעיל, המחקרים השונים מצאו שיש קושי להגדיר מיהו חרדי; לאור זאת, קביעת חובת ייצוג הולם לחרדים עשוייה לתפוס בתוכה קשת רחבה של מקרים, שחובת הייצוג ההולם לא בהכרח התכוונה לחול עליהם.
2. הצדקה לקביעת חובה – יש לבחון האם יש להזדקק לייצוג הולם למגזר החרדי בהיעדר אפלייה מוכחת שלו, שכאמור אינה עולה מהמחקרים שנעשו על השתלבות המגזר החרדי במאגר העבודה. קביעת חובת ייצוג הולם פוגעת בשוויון, מטילה נטל על המדינה לאתר מועמדים ראויים מהמגזר הרלוונטי ומחלישה את כוחה של חובת הייצוג ההולם של אוכלוסיות אחרות, אשר נמצא כי לגביהן אכן מתקיימת אפלייה רבת שנים.
3. השלכת קביעת חובת ייצוג הולם על שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה – יש לבחון האם קביעת חובת ייצוג הולם למגזר החרדי אכן תשיג את המטרה המתבקשת, והיא קידום שילובם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה ובחברה בכלל, ביעור הסטריאוטיפים הקיימים על המגזר החרדי ושילוב המגזר החרדי במוקדי קבלת ההחלטות. זאת בשים לב לכך שהקשיים בשילובם של בני המגזר החרדי בשוק העבודה נובעים מהפער שבין מבנה שוק העבודה ודרישותיו לבין עולם הישיבות והחינוך המוקנה בו, ממנו מגיעים בני ובנות המגזר החרדי, ואיסור העיסוק במשלח יד מכוח הסדר "תורתו אומנותו", ובשים לב לכך שתוכניות ההכשרה המקצועיות שנפתחו למגזר החרדי הוכיחו כי הן יעילות ומביאות להשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה.