חומר רקע

ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה. חבר ועדת מגידור, שלא חתם על”ביה — אברהם בריכטה’פרופ ח הסופי, בעיקר בשל המחלוקת בסוגיית שיטת הבחירות שהציעה הועדה.”הדו 1χ¯˘È· ˙¯ÈÁ·‰ ˙ËÈ˘· ‰ˆÂÁ‰ ‰Ó¯ÂÙ¯‰ אברהם בריכטה Sartori, 1968, p.) ""שיטת הבחירות היא הכלי המניפולטיבי הייחודי ביותר בפוליטיקה (273 , רפורמות, ולא רק בשיטת הבחירות, קשות לביצוע, משום ההתנגדות הטבעית של בני האדם לרבות הפוליטיקאים, לשנות את הסטאטוס–קוו המוכר להם. כדי לצמצמם את החשש משינוי שיטת הבחירות בישראל, יש להבין את המכניזם על–פיו פועלות שיטות הבחירות ולהציע שיטת בחירות שתהיה מקובלת על מרב הפוליטיקאים ותזכה גם לקונסנסוס בקרב הציבור .הרחב את כל שיטות הבחירות בעולם הדמוקרטי ניתן למיין על–פי שלושה מימדים: . שיטת חלוקת המנדטים — יחסית או רובית.1 .. צורת ההצבעה — רשימתית או אישית2 .(9-10 ,1977 ,. צורת חלוקת אזורי הבחירה — ארצית או אזורית )בריכטה3 בכל שלושת המימדים, ישראל נמצאת בקוטב הקיצוני ביותר. היא אימצה, כידוע, שיטת .בחירות יחסית, רשימתית וארצית : "תמיד חשבתי(Pollock, 1961, p. 134) על החשיבות של מיון שיטת הבחירות אומר פלוק שיטת הבחירות מתרגמת את קולות המצביעים למושבים בבית המחוקקים. כמו בכל מלאכת תרגום, התרגום אינו זהה למקור. על–כן, כל שיטות הבחירות מעוותות את רצון הבוחרים בתהליך תרגום הקולות למושבים. במאמר מוסברים תחילה המרכיבים העיקריים של שיטות הבחירות ומידת השפעתם על תהליך תרגום הקולות לייצוג הפוליטי בבית המחוקקים. מרכיבים אלה הם: הנוסחה לחלוקת המנדטים, גודל האזור — המוגדר על–פי מספר הצירים הנבחרים מתוכו — וכן חסמי הכניסה, הנקבעים על–ידי גודל בית המחוקקים, חוקי המדינה והחסם האפקטיבי ביותר — גודל .האזור לאור ניתוח השפעת שיטת הבחירות על תוצאות הבחירות מוצגות תוצאות הסימולציות של ההשלכות המשוערות של שינוי שיטת הבחירות, שהוצגו בועדת מגידור. במאמר נטען כי שתי השיטות הללו יביאו לעיוות ניכר של רצון הבוחרים, וכי רק שיטת הבחירות השומרת על יחסיות מלאה, המוצעת על–ידי מחבר המאמר, תשנה את שיטת הבחירות מבלי לשנות את .תוצאותיהן מדינה וחברה,(1) 6 17-7 8 אברהם בריכטה שהרבה מן הדיונים בנושא )של שיטת בחירות( החטיאו את הבעיות המרכזיות הזקוקות להבהרה וזאת, חלקית, משום ששיטות הבחירות לא סווגו תמיד כהלכה או לא הוצגו בהתאם ".למאפייניהם העיקריים חשיבותו של מיון נאות של שיטות הבחירות חיונית במיוחד בשיח הציבורי בישראל בנושא זה, לאור אי ההבנה הבסיסית הטמונה בסיסמה הרווחת הקוראת לשינוי שיטת הבחירות היחסיות לשיטה אזורית. זהו כמובן ערוב מוטעה לחלוטין בין שני מושגים המצביעים על מהויות שונות. בין הנוסחה לחלוקת המנדטים, שיכולה להיות, כאמור, יחסית או רובית, לבין חלוקה גיאוגרפית של אזורי הבחירה שיכולה להיות, כאמור, ארצית או אזורית. ואכן, החלוקה לאזורי בחירה נהוגה הן בבחירות יחסיות והן בבחירות רוביות. יתר על כן, ברוב המכריע של הדמוקרטיות המערביות, שנהוגה בהן שיטת הבחירות היחסית, המדינה מחולקת אזורי בחירה, 19–לאזורי בחירה. )מלבד ישראל והולנד, אם כי גם בהולנד המדינה מחולקת ל למרות שלחלוקה זו אין השלכות על תוצאות חלוקת המושבים בפרלמנט(. ישראל והולנד הן אפוא שתי המדינות היחידות המקיימות שיטת בחירות יחסית במסגרת אזור בחירה אחד — ארצי. כמובן שבמדינות הנוהגות על–פי השיטה הרובית, כגון אנגליה וארה"ב, המדינה מחולקת לאזורי בחירה שמספרם כמספר הצירים הנבחרים לבית המחוקקים. ההשלכה המרכזית של שיטת הבחירות בתהליך תרגום קולות הבוחרים למושבים בבית המחוקקים, היא אפוא לא החלוקה הגיאוגרפית לאזורי בחירה, אלא הנוסחה — יחסית או רובית — המתרגמת את קולות הבוחרים למושבים בבית המחוקקים. בשיטת הבחירות היחסית מחולקים המנדטים בבית המחוקקים יחסית, ככל האפשר, למספר הקולות שניתנו לכל מפלגה על–ידי ציבור הבוחרים ועל–כן היא פועלת לטובת המפלגות הקטנות והבינוניות, ואילו בשיטות הבחירות הרוביות, במיוחד בשיטה הרובית (, הנהוגה בעיקר במדינות האנגלו–סכסיות, כגון בריטניה, ארה"בPlurality System) הפשוטה Winner) "וקנדה, מתחלקים המושבים בבית המחוקקים על–פי העיקרון של "מנצח לוקח הכל , דהיינו מפלגה שזוכה ברוב קולות פשוט, )אפילו ביתרון של קול אחד על–פני(takes all יריבותיה( ברוב אזורי הבחירה, זוכה לרוב המושבים גם בבית המחוקקים. שיטה זו נוטה 2.ליצור מערכת דו–מפלגתית בנוסף לנוסחה — יחסית או רובית — גם לגודל האזור השפעה חשובה על תוצאות חלוקת המנדטים בבית המחוקקים. ברם, לא כפי שנהוג לחשוב, מבחינת החלוקה הגיאוגרפית לאזורי אלא מבחינת מספר הנציגים הנבחרים בו. ככל שהאזור יהיה גדול יותר, מבחינת 3,בחירה מספר הנציגים הנבחרים מתוכו, כן תהיה חלוקת המנדטים יחסית יותר. כך, למשל, בישראל נציגים לבית המחוקקים, 120בה כל הארץ מהווה אזור בחירה גדול אחד שממנו נבחרים התוצאות תהיינה יחסיות ביותר. לעומת זאת, בבריטניה שבה אזורי הבחירה הם הקטנים ביותר, משום שמכל אזור נבחר רק נציג אחד לבית המחוקקים, תעוות היחסיות של חלוקת המנדטים בבית המחוקקים, בצורה הקיצונית ביותר. 9מדינה וחברה הרפורמה בשיטת הבחירות בישראל מלבד הנוסחה וגודל האזור, מה שמשפיע על חלוקת המנדטים הם חסמי הכניסה לבית המחוקקים. קיימים שלושה סוגים של חסמי כניסה: אחוז חסימה "טבעי", דהיינו אחוז חסימה שמקורו בגודל בית המחוקקים, כלומר מספר.1 הצירים הנבחרים אליו. כך למשל, גם אלמלא קיומו של מחסום חוקי, היה אחוז החסימה (0.83%=100/120 : )שעור הקולות הכשרים הדרושים בשביל מושב בכנסת0.83%לכנסת אחוז החסימה החוקי, דהיינו אחוז החסימה הנקבע בחוק. כך למשל, אצלנו, כידוע, רק.2 מהקולות הכשרים, זכאית לייצוג בכנסת. בהולנד אחוז החסימה החוקי2%–רשימה שזוכה ל . בגרמניה, צ'כיה, סלובקיה ורוסיה, אחוז החסימה4%–ואילו בשבדיה הוא נקבע ל0.66%הוא .5%–החוקי נקבע ל אזורי בחירה כיוצרים של אחוזי חסימה אפקטיביים. הויכוח בארץ על העלאת אחוז.3 החסימה החוקי משכיח לעיתים את העובדה, שהחסם האפקטיבי ביותר מושג בחלוקת המדינה לאזורי בחירה. ככל שמספר אזורי הבחירה גדול יותר ומספר הנציגים הנבחרים מתוכו קטן יותר, כך גדל החסם האפקטיבי. כך למשל באזור בחירה חד–נציגי, כגון זה הנהוג בבריטניה, ,שהוא 50%+1כאשר מתמודדים רק שני נציגים באותו אזור, אחוז החסימה האפקטיבי הוא מספר הקולות הנחוץ למתמודד להיבחר באזורו. לאחר שהבהרנו את ההשלכות של שיטת הבחירות על תוצאות הבחירות בתהליך תרגום קולות הבוחרים למושבים בבית המחוקקים, נעבור לבחינת ההשלכות של ההצעות לשינוי שיטת הבחירות בישראל, שנדונו לאחרונה, בעיקר בועדת מגידור. לועדת מגידור הוצעו מספר הצעות לשינוי שיטת הבחירות. האחת, זו של מר אהרון נתן, 90–המכונה על–ידי מחברה כ"שיטת הייצוג השלם," מבקשת לחלק את מדינת ישראל ל נציגים שיבחרו מהקולות העודפים בכלל אזורי הבחירה. )דהיינו 30–אזורים חד–נציגיים ו 4.(הקולות שלא נכללו בחלוקת המנדטים האזורית 17–מנדטים ב60ההצעה השניה, שהתקבלה על–ידי רוב חברי הועדה, מבוססת על חלוקת הנציגים הנותרים יבחרו ברשימה 60–נציגים, ו5–ל2אזורים רב–נציגיים, שבהם יבחרו בין ארצית, כנהוג היום. כדי לבחון את ההשלכות המשוערות של שתי ההצעות על תוצאות הבחירות נערכו סימולציות. באשר לבעיות הכרוכות בפן המתודולוגי של הסתמכות על סימולציות בניבוי ההשלכות המשוערות של ההצעות לשינוי שיטת הבחירות על בסיס תוצאות האמת שהתקבלו בבחירות (, מן הראוי לצטט את פרופ' ורנון בוגדנור מאוקספורד, אחד2006) 17–הכלליות לכנסת ה המומחים המובילים בתחום הרפורמה בשיטת הבחירות בבריטניה, שהתייחס לשאלה זו, כאשר בחן את התוצאות האפשריות של שינוי שיטת הבחירות בבריטניה מהשיטה הרובית הפשוטה לשיטה יחסית. כך כתב בוגדנור: 10 אברהם בריכטה "It might be objected that a thought experiment (i.e. simulations) of the kind which we are intending to conduct is of little use …if Britain had a system of proportional representation, then, it can be argued, voting habits themselves would change… This objection is, in a sense, perfectly justified. But it is not very helpful, since it is quite impossible to predict precisely how voting patterns would change under an alternative electoral system. Let us, therefore make the simplifying assumption that the votes cast were exactly the same as in the 1983 general election but that the seats were allocated on a perfectly proportional basis." (Bogdanor, 1984, p. 7) ואכן, הסימולציות שנערכו עבור ועדת מגידור מדגימות בברור את ההשלכות המשוערות של שתי השיטות שהוצעו בוועדה. להלן הסימולציה של ההשלכות המשוערות של הנהגת שיטת הבחירות שהוצעה על–ידי מר אהרון נתן. הסימולציה נערכה על–ידי ד"ר פאני יובל, מאוניברסיטת בן גוריון, עבור ועדת מגידור: 11מדינה וחברה הרפורמה בשיטת הבחירות בישראל , השיטה17–. כפי שמדגימה הסימולציה של ד"ר יובל, על בסיס תוצאות הבחירות לכנסת ה1 .המוצעת על–ידי מר נתן תביא למערכת חד–מפלגתית, ועל–כן היא לא דמוקרטית בעליל מנדטים. כוחו של63–ל117%– היה מתחזק ב17–כך למשל, כוחה של קדימה בכנסת ה . לעומת זאת, הירוקים42%–ושל העבודה ה71%–, של הגמלאים ב67%–הליכוד היה יורד ב בזכות ריכוז מצביעיה במספר 66%–היו זוכים במנדט אחד וייצוגה של חד"ש היה מתחזק ב אזורי בחירה. אזורים חד–נציגיים מביאה למעשה לאחוז חסימה אזורי אפקטיבי, שנע 90–. חלוקת הארץ ל2 , שהרי, כאמור, אם ההתמודדות היא בין שני מועמדים, כדי להבטיח את50%+1 – ל35%בין מקולות הבוחרים באזור. ההנחה המקובלת בספרות המקצועית 50%+1–בחירתו זקוק מועמד ל Lijphart) 35%היא, שאם ההתמודדות היא בין יותר משני מועמדים, אחוז החסימה הוא 1951–שנים, מאז הונהג אחוז החסימה בבחירות לכנסת השנייה ב56. במשך(1994, p. 27 והועמד על אחוז אחד, הצליחה הכנסת להעלות את אחוז החסימה לקראת הבחירות לכנסת רק לשני אחוזים, במישור הארצי. צריך יותר מאמונה בניסים, כדי להניח שהכנסת17–ה .35%תסכים על אחוז חסימה אזורי של . כפי שמדגימות הסימולציות של ד"ר יובל, הייצוג של כל המפלגות, מלבד המפלגה הראשונה3 בגודלה, ירוסק. הייתי אפוא מציע לכנות את השיטה המוצעת במקום י"ש )שיטת הייצוג השלם(, י"ם — שיטת הייצוג המרוסק. אזורים חד–נציגיים כרוכה בהכרח בג'רימנדרינג — כלומר בתפלול 90–. חלוקת הארץ ל4 )מניפולציה( של אזורי בחירה. אפילו ועדה של ל"ו צדיקים לא תוכל לחלק את הארץ באופן שלא יפגע, לעיתים אנושות, בחלק מהמפלגות. הנציגים ייבחרו מהקולות העודפים בכלל אזורי הבחירה. על–כן, יהיו נבחרי כל האזורים 30 .5 .ולא אזוריים, כפי שטוען מר נתן . נקודה אחרונה חשובה: הנהגת שיטת בחירות או שינויה, אינו עניין למשאלות לב ויהיו 6 הנעלות ביותר. שיטות בחירות מונהגות ומשתנות בהתאם לתרבות הפוליטית והמבנה המוסדי של כל מדינה. בספרות המקצועית נהוג להבחין בין תרבות פוליטית הומוגנית, כזו המאפיינת את בריטניה, לתרבות פוליטית הטרוגנית, כזו המאפיינת במיוחד את אירופה הקונטיננטאלית. התרבות הפוליטית ההומוגנית מאופיינת בקיומו של שסע אחד בלבד, המחלק את החברה על בסיס סוציו–אקונומי )חברתי–כלכלי( ועל כן מבחינה מוסדית קשורה למערכת דו–מפלגתית ושיטת בחירות רובית פשוטה. לעומת זאת, התרבות הפוליטית ההטרוגנית היא תרבות פוליטית מפוצלת על בסיס מספר שסעים, )מלבד השסע החברתי–כלכלי, גם שסע דתי, לאומי, עדתי, אידיאולוגי וכיו"ב( כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בישראל. על–כן, מבחינה מוסדית Almond)תרבות פוליטית הטרוגנית מאופיינת במערכת רב–מפלגתית ובשיטת בחירות יחסית .(and Verba, 1963 12 אברהם בריכטה בהקשר זה מן הראוי להביא מובאה מדבריו של אחד מגדולי הסוציולוגים הפוליטיים, שטיין (: "שיטות בחירות אינן משתנות בחלל ריק. הן מתפקדותRokkan, 1968, 19)רוקן, שכתב במסגרת תרבותית–חוקתית מסוימת ומשתנות בלחץ משברים, הנובעים 'מחבלי ההתפתחות' (Rokkan, 1968, p. 19) ".של המבנים והמוסדות הלאומיים אזורי בחירה 17–חברי כנסת ב60להלן הסימולציה של שיטות הבחירות המציעה לבחור הנותרים יבחרו ברשימה 60–חברי כנסת וה5–ל2נפתיים–רב–נציגיים שבתוכם יבחרו בין ארצית, כנהוג היום. סימולציה זו הוכנה על–ידי מר ניר אטמור מהאוניברסיטה העברית, עבור ועדת מגידור. שיטת בחירות זו התקבלה, כאמור, על–ידי הרוב כהצעת הועדה. המגרעת העיקרית של שיטת הבחירות המוצעת היא אי שמירה על היחסיות המלאה בחלוקת 60 המנדטים ברשימה הארצית בצורה יחסית, אך60המנדטים. השיטה המוצעת מחלקת את אזורים נפתיים, כאשר בכל אזור נבחרים 17–המנדטים הנותרים מחולקים על בסיס אזורי ב באזורים 33%–נציגים. המשמעות היא שאחוז החסימה האפקטיבי בכל אזור נע בין כ5–ל2בין באזורים הבוחרים חמישה נציגים. זאת על–פי הכלל המוכר 16% –הבוחרים שני נציגים לכ 13מדינה וחברה הרפורמה בשיטת הבחירות בישראל בספרות המקצועית, שככל שמספר אזורי הבחירה גדול יותר )במקרה שלנו מאזור בחירה ארצי אזורים נפתיים( ומספר הנציגים הנבחרים מתוכם קטן יותר, )במקרה שלנו 17–הנהוג כיום ל ( כך גדל אחוז החסימה האפקטיבי.120 במקום5–ל2בין לפי השיטה המוצעת, 17–ואכן, לפי הסימולציות שערך מר אטמור עבור הועדה, בכנסת ה ואילו כוחו 37%– ושל העבודה ב34%–על–ידי הרוב בועדת מגידור, עולה כוחה של קדימה ב .67%–ובל"ד ב 60%–מרצ ב,36%–ישראל ביתנו ב,33%–של הליכוד היה יורד ב 50%–שמונה מתוך שתים–עשרה המפלגות הן סקטוריאליות ויותר מ 17–היות ובכנסת ה מחברי הכנסת הם נציגי סקטורים, אין סיכוי שמבחינה פרגמאטית–יישומית ההצעה תתקבל. .ההצעה שיכולה להתקבל היא זו שתשנה את שיטת הבחירות ולא את תוצאות הבחירות ברשימה הארצית 60)המנדטים120הצעה כזו צריכה לשמור על יחסיות מלאה בחלוקת כל באזורי הבחירה(. להלן הסימולציה שערכתי על–פי הצעה זו על בסיס תוצאות אמת 60–ו .(17 ' בעמ3 ' )ראה טבלה מס17–בבחירות לכנסת ה למרות שההצעה לא תשנה את תוצאות הבחירות, שינוי שיטת הבחירות לבחירות יחסיות הנותרים באזורים נפתיים 60–חברי כנסת יבחרו בשיטה הארצית וה60מעורבות, כאשר רב–נציגיים, מבלי לשנות את תוצאות הבחירות לטובת שתי המפלגות הגדולות, יביא בהחלט לשינוי משמעותי ביותר בתרבות הפוליטית הישראלית. מתרבות פוליטית מפוצלת וסקטוריאלית לתרבות פוליטית יותר הומוגנית, שבעקבותיה יבוא השינוי המיוחל ביציבות .הממשל הכנסת גורם האזור בשיטת הבחירות הקיימת, מבלי לשנות את היחסיות המלאה של תוצאות הבחירות, תביא באופן מיידי לשינויים הבאים: . החלשת המרכיב הסקטוריאלי, המדגיש באופן קיצוני את ביטוי האינטרסים על–פני1 שילובם. בשיטה האזורית יודגש מרכיב שילוב האינטרסים, לפחות על בסיס אזורי, על–פני ביטוי האינטרסים הקיצוני בשיטה הקיימת. נציגים באזורים הנפתיים, ניתן לשתף את הבוחרים בהצבעה 5 עד2. בשיטה בה נבחרים2 ישירה עבור נציגיהם, דבר שייתר את הפריימריס ויביא לשיטות בחירות מושכלות יותר בתוך המפלגות, ש"מפחד" הבוחר יצטרכו גם בשלב מינוי המועמדים, להקפיד על בחירת מועמדים .איכותיים . בשיטה המוצעת יהודק הקשר בין הבוחר והנבחר ואחריותיות הנציג כלפי ציבור בוחריו3 .תגדל . השיטה האזורית נפתית רב–נציגית מבטיחה גם שלא יהיה צורך לחלק את האזורים באופן4 .שרירותי ותמנע ג'רימנדרינג — דהיינו, חלוקת האזורים לטובת מפלגות מסוימות כל היתרונות הללו יושגו תוך שמירה על יחסיות מלאה בתוצאות הבחירות, דבר שמבטיח .17–סיכוי ממשי, ששינוי שיטת הבחירות יתקבל על–ידי הכנסת ה 14 אברהם בריכטה הרתיעה מפני חלוקת הארץ לאזורי בחירה, בכל חלוקה אזורית, נובעת מהחשש שהשיקולים האזוריים יגברו על השיקולים הלאומיים. לחשש זה, במציאות הישראלית, אין בסיס של ממש מהטעמים הבאים: . גם המועמדים באזורים ייבחרו במסגרת מפלגתית, דבר שיקשור אותם עם האינטרסים1 .המפלגתיים הרחבים והכלל–לאומיים . יחסיות התוצאה מבטיחה שגורל המפלגה, כלומר גודלה וסיכוייה להוות חלק מהקואליציה,2 .ייקבעו על בסיס ארצי ולא מקומי, דבר שיקנה קדימות לאינטרס הכללי . הייצוג האזורי מבטיח שילוב אינטרסים, אומנם על בסיס אזורי, ובכך מצמצם ביטוי3 .אינטרסים צר רק על הבסיס הסקטוריאלי, כפי שקורה בשיטה הקיימת . הבעיות הקיומיות הניצבות לפני מדינת ישראל יאפילו, בטווח הנראה לעין על הבעיות4 .המקומיות אם מבקשים לתרום ליציבות השלטונית בטווח המיידי, על–ידי צמצום מתון מאוד במספר . העלאה כזו תחזק3%–המפלגות, ניתן לעשות זאת על–ידי העלאה מתונה של אחוז החסימה ל גם, אם כי במידה מועטה, את ייצוגן של המפלגות שיעברו את אחוז החסימה. בכל דיון בעריכת שינויים במבנה הממשל צריך לשמור על הכלל, שרפורמות פוליטיות יש לבצע (Huntington, 1988, pp. 3–10)בצורה מתונה והדרגתית, כעצתו של פרופ' סמואל הנטינגטון אשר המליץ שבביצוע רפורמות במבנה הממשל יש לנהוג על–פי הכלל הידוע של צבא הישע .("Save the world one soul at a time") ""הצל את העולם, נפש אחת בכל פעם כלל נוסף וחשוב ביותר בעריכת רפורמות פוליטיות הוא ההכרח להתחשב בתרבות הפוליטית ובמבנה החברתי של מושא הרפורמות. ישראל היא, כידוע, חברה משוסעת ומקוטבת, בעלת תרבות פוליטית מפוצלת, כיתתית וסקטוריאלית, שמחייבת שמירה על עקרון ההסכמה והייצוג היחסי. אי לכך, אם רוצים לערוך בישראל רפורמה שתצליח, יש להשתיתה על יסודות המשטר הפרלמנטארי הנוכחי ושיטת בחירות יחסיות–אזוריות. כל אינוס של המציאות הפוליטית, החברתית והתרבותית הרב–גונית, שמאפיינת את מדינת ישראל, למסגרת של שיטת בחירות אזורית, הפוגעת ביחסיות תוצאות הבחירות — כהצעת מגידור — או באמצעות הנהגת משטר נשיאותי, מוכרח להוליך, במקרה הטוב לכישלון ובמקרה הרע לקריסתו של המשטר הדמוקרטי .בארץ 15מדינה וחברה הרפורמה בשיטת הבחירות בישראל הערות . אני מבקש להודות לשני עוזרי המחקר שלי, מר רואי שרון ומר גיא פדה, על סיועם בהכנת 1 .המאמר Rae, D.W., 1967; Lijphart, A., 1994; Norris,. לדיון מפורט בסוגית שיטות הבחירות בעולם, ראו2 P., 2004; Brichta, A., 2001 :על ישראל, ראו . לחלוקה הגיאוגרפית של אזורי הבחירה יש חשיבות מסוימת, בעיקר באזורים חד–נציגיים,3 .29-26 'שם היא פתוחה לג'רימנדרינג. להבהרת מושג הג'רימנדרינג, ראו: בריכטה, עמ Nathan, A. , Haaretz, 2006–. הסבר של הצעתו של מר נתן, ניתן למצוא ב4 16 אברהם בריכטה מקורות .דמוקרטיה ובחירות: על שינוי שיטת הבחירות והמינויים בישראל(1977) .בריכטה, א .10-9 'תל–אביב: עם–עובד, עמ Almond, G.A. and Verba, S. (1963). The Civic Culture: Political Attitudes in Five Nations. Princeton: Princeton University Press. Bogdanor, V. (1984). What is Proportional Representation? Oxford: Martin and Robertson. Brichta, A. (2001). Political Reform in Israel: The Quest for Stable and Effective Government. Brighton and Portland: Sussex Academic Press Huntington, P.S. (1988). "One Soul at a Time: Political Science and Political Reform." American Political Science Review, vol. 82, pp. 3–10. Lijphart, A. (1994). Electoral Systems and Party Systems: A Study of Twenty–Seven Democracies, 1945–1990. New York: Oxford University Press. Lijphart, A. (1999). Patterns of Democracy: Government Forms and Performance in Thirty Six Countries. New Haven and London: Yale University Press. Nathan, A. "A Challenge of Our Time," Haaretz (English Edition), 16.10.2006. Norris, P. 2004. Electoral Engineering. Cambridge, Cambridge University Press. Pollock, J.K. (1961). "Next Steps in Research in Comparative Electoral Systems" in J.S. Bains (ed.), Studies in Political Science. London: Asia Publishing House. Rae, D.W. (1967). The Political Consequences of Electoral Laws. New Haven and London: Yale University Press. Rokkan, S. (1968). "Electoral Systems," in The International Encyclopedia of Social Sciences. The McMillan Co., and Free Press, Vol. 5. Sartori, G. (1968). "Representative Systems," in The International Encyclopedia of Social Sciences. The McMillan Co., and Free Press, Vol.13. 17מדינה וחברה הרפורמה בשיטת הבחירות בישראל ברשימה58-נציגים( ו6-ל1 אזורים נפתיים רב–נציגיים )בכל אזור נבחרים בין18-נציגים ב62 בהדמיה זו נבחרים£ 62 —הארצית. היות והמנדטים מחולקים על בסיס שמירת יחסיות מלאה, אין לסטייה קטנה זו של הסימטריה ארצי — כל השלכה על תוצאות הבחירות.58-באזוריים ו