חומר רקע

מאיירס-' ג וינט- מכון ברוקדייל המרכז לחקר קליטת עלייה המשרד לקליטת העלייה מדינת ישראל דפוסי השתלבות בתעסוקה של עולים חדשים גילאי 64-22 יהודית קינג אברהם וולדה- צדיק מחקר זה הוכן לפי יוזמת המשרד לקליטת עלייה דמ- 06-486 מאיירס-' ג וינט- מכון ברוקדייל המרכז לחקר קליטת עלייה המשרד לקליטת העלייה מדינת ישראל דפוסי השתלבות בתעסוקה של עולים חד שים גילאי 64-22 יהודית קינג אברהם וולדה- צדיק מחקר זה הוכן לפי יוזמת המשרד לקליטת עלייה אב תשס "ו ירושלים אוגוסט 2006 מאיירס-'ג וינט-מכון ברוקדייל ד "ת3886 ירושלים91037 טלפון : 02-6557400 פקס : 02-5612391 אתר אינטרנט : www.jdc.org.il/brookdale פרסומים נוספים של מכון ברוקדייל בנושא זה : נאון ; .ד , קינג ; .י , וולדה-צדיק . א , 2006 צורכי פיתוח של תכניות להתמודדות עם קידום התעסוקה של אוכלוסיות שאינן משתתפות בשוק העבודה וסיכוייהן לניידות בתעסוקה ) עומד להתפרסם ( קינג . י , 2003 .תעסוקת עולי אתיופיה : ממצאים נבחרים מתוך המחקר בחיפה וכיוונים לקביעת מדיניות ולפיתוח תכניות . תמ- 03-22 . קינג ; .י , מורגנשטיין ; .ב , שמלצר ; .מ , נאון ; .ד , אהרוני ; .ת , הרון . ת , 2003 . מצב התעסוקה של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה : משאבים , חסמים וצורכי הסיוע להש תלבות בעבודה דמ . - 03-412 . קינג ; .י , נצר . נ , 2003 .נתונים נבחרים ממפקדים של עולי אתיופיה בשמונה ערים בישראל דמ- 03-435 ) בעברית דמ ( - 04-443 ) באנגלית ( להזמנת הפרסומים ניתן לפנות ל מאיירס-'ג וינט-מכון ברוקדייל ד "ת , 3886 , ירושלים91037 . : טל02-6557400 ,פקס : 02-5612391 ,דואר אלקטרוני : [email protected] i סיכום הממצאים לגבי השתלבות העולים בעבודה ב- 2003 ועדכון המגמות העיקריות בתעסוקת העולים ב- 2004 לעומת2003 בדוח זה , שהוכן לפי הזמנת משרד הקליטה ובשיתוף עמו , אנו מנתחים את דפו סי ההשתלבות בתעסוקה של עולים שהגיעו לארץ מאז 1990 .נתייחס לשתי הקבוצות המרכזיות שהגיעו בשנות ה- 90 - עולי ברית- המועצות לשעבר ועולי אתיופיה , וכן לעולים מארצות המערב , שחלקם בקרב העולים גדל בשנים האחרונות , והם מהווים כיום יעד מרכזי למדיניות עידוד הקליטה של ישר אל . עולים אלה מחולקים בדוח לשלוש קבוצות : עולים ממדינות דוברות אנגלית ) להוציא בריטניה , ( עולי מרכז ומערב אירופה ) כולל בריטניה ( ועולי דרום ומרכז אמריקה . הרציונל לחלוקה זו של העולים הוא הדמיון בדפוסי התעסוקה בתוך כל קבוצה וההבדלים בין הקבוצות במאפייני הרקע של העולים . הדוח הוא ייחודי בכך שהוא מציג לראשונה באופן השוואתי את כל קבוצות העולים המרכזיות , וכן בהתייחסותו הרחבה לממדים רבים של השתלבות בתעסוקה , הן אובייקטיביים והן סובייקטיביים . הניתוחים בדוח זה מתבססים על סקרים תקופתיים הנערכים על-ידי הלמ : ס" סקרי כוח אדם 2002/2003 והסקר החברתי2003 . בסקרי כוח אדם קיים מידע רחב ומפורט על מאפייני האוכלוסייה ועל אינדיקטורים שונים של השתלבות בתעסוקה . הסקר החברתי כולל נתונים נוספים על מידת שביעות הרצון של העולים מעבודתם , אשר ישלימו את הנתונים האובייקטיבים מסקרי כוח אדם . הניתוח לגבי העולים מברית- המועצות נעשה על נתוני סקר כוח אדם2003 , אבל לגבי יתר קבוצות העולים שילבנו את סקרי 2002 ו- 2003 מכיוון שמספר הנדגמים בכל שנה קטן יחסית , ורצינו להבטיח את אמינות הנתונים . למרות זאת , במקרים מסוימים עדיין מספר התצפיות במדגם הוא קטן , דבר שאינו מ אפשר להגיע למובהקות סטטיסטית , ובמקרים אלה הדבר צוין . הדוח מתייחס לממדים שונים של השתלבות בשוק העבודה : שיעור ההשתתפות בכוח העבודה , שיעור התעסוקה , היקף המשרה , שיעור ועומק האבטלה . כמו-, כן הדוח בודק את תעסוקת העולים מבחינת משלח-היד וכן את שביעות הרצון שלהם מת עסוקתם , מהכנסתם ומחייהם בארץ . הדוח כולל אפיון העולים גילאי עבודה 64-22 לפי רקע העולה , ובודק את הקשר למדדי התעסוקה . בדוח מובאת השוואה בין העולים לבין כלל האוכלוסייה היהודית במטרה לבדוק באיזו מידה דפוסי ההשתתפות של העולים בכוח העבודה ובתעסוקה נעשים דומים לאל ה של כלל היהודים בארץ . כמו-, כן הוסף פרק מיוחד על צעירים בני 30-22 שמציג תמונה מעמיקה של קבוצה זו . בדוח יש פרק מפורט על כל אחת מקבוצות העולים , ובפרק זה אנו מביאים השוואה כוללת יותר של הקבוצות השונות לפי אינדיקטורים מרכזיים . בפרק זה נביא את סיכום הממצאים הע יקריים של הדוח לגבי כל קבוצות העולים . לאחר מכן , נבחן את המשך ההתפתחות של תעסוקת העולים בשנת 2004 . זו השנה בה המשק התחיל לצאת מהמיתון והייתה תפנית במגמות התעסוקה בכלל האוכלוסייה . לבסוף , נתייחס להשלכות של הממצאים לגבי המדיניות של קידום תעסוקת העולים . ii אתגר הק ליטה של העולים בשנות התשעים נבע ראשית מממדי העלייה הגדולים מאוד יחסית לגודלה של אוכלוסיית ישראל : משנת 1990 ועד2003 הגיעו לארץ בגילים+ 15 בסך-הכל כ- 680,000 עולים מברית- המועצות לשעבר )82% מהעולים כ , (- 41,000 עולים מארצות דוברות אנגלית וממרכז ומערב אירופה )5% ( ,כ- 27,000 עולים מאתיופיה )3% ( ,כ- 24,000 ממרכז ודרום אמריקה )3% (וכ- 54,000 עולים ממקומות אחרים )7% .(עם השנים ועם הצטמצמות העלייה מברית-המועצות , הרכב העולים השתנה . בתקופה 2003-2000 היוו העולים מברית-המועצות כ- 65% מכלל העולים שהגיעו לארץ בשנים אלה , בהשוואה לכ- 80% מכלל העולים שהגיעו בתקופה2003-1990 . דוח זה מתייחס לכל העולים אשר היו בישראל שבאו אחרי שנת1990 ונמצאו בארץ בשנת2003 . קבוצת עולי אתיופיה הורחבה כדי שתכלול גם את אלה שעלו בשנים שקדמו ל- 1990 , וכן אתיופים שנולדו בארץ , שלפחות אחד מהוריהם הוא עולה מא תיופיה . 1 .סיכום הממצאים בחלק זה אנו מסכמים את הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר . הסיכום מחולק לשישה חלקים המשקפים זוויות ניתוח שונות . תחילה נסתכל על שיעורי התעסוקה של העולים לפי ותק , בהשוואה לאוכלוסייה היהודית , ונבחן גם דפוסי תעסוקה לפי משקי בית ) סעיף א ל (. אחר מכן נסכם את ההבדלים העיקריים ברקע בין קבוצות העולים : השכלה , גיל ומגדר . בסעיף ב , נשווה את הקשר בין מדדי תעסוקה למשתני הרקע בין קבוצות העולים . כמו-, כן נסכם את ההשוואה לדפוסים בקרב האוכלוסייה הכללית . בסעיף ג נשווה את מידת ההשתלבות במשלחי-יד התואמים את רמת השכלתם של העולים . בהמשך נסכם אינדיקטורים של שביעות רצון של העולים ואת הקשר ביניהם לבין מאפייני רקע שונים . בסעיף ה נסכם את הקשר בין הממדים השונים של השתלבות בתעסוקה וננסה לזהות האם יש פרופילים שונים של השתלבות בקרב העולים . בסעיף ו נסכם את הדפוסים המיוחדים בקרב עולים צעירים ) גילאי 30-22 ( , כאשר אנו לוקחים בחשבון את שילובם לא רק בעבודה , אלא גם בלימודים ובצבא . . א שיעורי תעסוקה והשתתפות לפי ותק בהשוואה לכלל היהודים קרוב למחצית מעולי ברית-המועצות בגילי עבודה הגיעו בשלוש השנים הראשונות של שנות ה- 90 . שיעור משמעותי של עולי אתיופיה הגיעו בשני גלי העלייה : במבצע משה בשנות ה- 80 ובמבצע שלמה בשנות ה- 90 .העלייה ממדינות דוברות אנגלית , מרכז ומערב אירופה נמשכה באופן יציב במהלך שנות ה- 90 ובראשית שנות ה- 2000 .העלייה מדרום ומרכז אמריקה נמשכה במהלך שנות ה- 90 אך התגברה בשנים הראשו נות של העשור הנוכחי , ולכן הם בממוצע הכי פחות ותיקים . בגלל קבוצות המדגם הקטנות בקרב עולים שאינם מברית-המועצות , לא יכולנו לבחון את הוותק בצורה מפורטת , אלא רק להשוות בין שתי קבוצות רחבות . iii בהבחנה בין7-0 שנות ותק לבין13-8 שנים , אכן רואים שלוותק יש השפעה חיו בית על שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכל הקבוצות ) מלבד בקרב עולי מרכז ומערב אירופה , עקב ירידה בתעסוקת הנשים , כאשר שיעורי הגברים כן גדלים עם הוותק (. שיעורי התעסוקה וההשתתפות בקרב עולי ברית- המועצות לשעבר הם הגבוהים ביותר מכל קבוצות העולים . אך כאשר מסתכלים בתוך ק בוצת ותק , יוצא שלעולי מרכז ודרום אמריקה בוותק של 13-8 שנה יש שיעורים דומים של תעסוקה והשתתפות . שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של שתי הקבוצות הללו בוותק של 13-8 שנה אף עולים על אלה של האוכלוסייה היהודית . שאר קבוצות העולים משתתפות ומועסקות הרבה פחות מאשר כלל האוכל וסייה היהודית , בכל קבוצות הוותק . מתוך מי שאינם משתתפים בכוח העבודה מבין עולי ארצות דוברות אנגלית ומרכז ומערב אירופה כ , - 50% מציינים לימודים בישיבה כסיבה . לוח 1 : מדדי תעסוקה גילאי64-22 לפי קבוצות עולים וותק בארץ , 2003 ) *באחוזים ( משתתפים בכוח העבודה מועס קים ותק בארץ ותק בארץ אוכלוסיות 7-0 13-8 כ" סה דירוג 7-0 13-8 כ" סה דירוג ברית-המועצות 73.2 82.2 78.9 1 64.6 75.4 71.5 1 אתיופיה 36.4 57.2 ** 53.8 6 24 45.2 ** 41.7 6 דוברי אנגלית ) ללא בריטניה ( 63.5 66.9 65.2 3 55.1 62.8 58.8 3 מרכז ומערב אירופה 59.3 55.5 57.7 5 54.2 48.9 52.0 5 דוברי צרפתית *** 60.2 61.9 60.9 4 51.6 54.1 52.6 4 מרכז ודרום אמריקה 70.2 84.8 74.7 2 57.2 76.1 63.0 2 סך-הכל יהודים -- -- 76.2 -- -- 68.8 מקור : סקר כוח אדם למ ס" * נתוני סקר כוח אדם - נתוני2003 לגבי עולי ברית-המועצות ו " סה כ יהודים , ונתוני - 2002/3 לגבי העולים האחרים ** מכיוון שכללנו בסקר את כלל העולים האתיופים ולא רק את אלה שעלו משנת 1990 , קבוצת הוותק הגבוה של עולי אתיופיה כוללת + 13 שנות ותק ) ולא רק 13-8 ( ***בדוח עצמו איננו מתיחסים לדוברי צרפתית מכיוון שגודל הקבוצה בס קר כוח האדם אינו מספיק גדול כדי לספק נתונים מפורטים חלקיות משרה : תופעה זו הינה משמעותית בקרב הנשים העולות . השיעור דומה בקרב רוב קבוצות העולות לזה של היהודיות הוותיקות )כ- 30% ( , אבל גבוה מאוד אצל עולות אתיופיה ועולות מרכז ומערב אירופה ) מעל 40% .( iv רמת משק הבית : השתלבות בעבודה ברמת משק הבית דומה בין עולי ברית- המועצות לבין כלל היהודים . בקרב שאר הקבוצות מוצאים יותר משקי בית בלי אף מועסק ופחות משקי בית עם שני מועסקים , יחסית לכלל היהודים . . ב ההבדלים העיקריים ברקע בין קבוצות העולים והבדלים בדפוסי התעסוקה לפי מ אפייני רקע ישנם הבדלים בין העולים מבחינת מאפייני רקע מרכזיים , כגון רמת השכלה , גיל ומגדר . ההבדלים במאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של העולים משפיעים על דפוסי השתתפותם בכוח העבודה , אולם אופן ההשפעה מורכב . Š השכלה : רמת ההשכלה של מרבית העולים , מלבד עולי אתיופיה , גבוה ה באופן משמעותי מזו של כלל היהודים . לדוגמה , שיעור בעלי + 16 שנות לימוד בקרב העולים ממדינות דוברות אנגלית מגיע לכ- 64% , כאשר שיעור זה הוא רק25% בקרב כלל היהודים . שיעורי התעסוקה גבוהים יותר בקרב כל קבוצות העולים בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר , מלבד בקרב גברים עול י אתיופיה . עם זאת , בקרב רוב הקבוצות , העולים משתלבים פחות בתעסוקה מאשר כלל האוכלוסייה היהודית בכל רמות ההשכלה . עולי ברית-המועצות הם יוצאי הדופן העיקריים : גברים עולי ברית- המועצות שנמצאים בארץ מעל 3 שנים , משתלבים יותר מכלל האוכלוסייה בכל רמות ההשכלה , ונשים עו לות ברית- המועצות הנמצאות בארץ מעל 8 שנים , ברמות ההשכלה הנמוכה והבינונית , משתלבות יותר מאשר כלל האוכלוסייה . : גיל Š קיימים הבדלים בפרופיל הגיל של קבוצות העולים . עולי ברית- המועצות ודרום ומרכז אמריקה דומים בכך ששיעור הצעירים בקרבם קטן יחסית . לעומת זאת , בקרב עול י אתיופיה , עולים ממדינות דוברות אנגלית ומרכז ומערב אירופה , שיעור הצעירים )34-22 (גבוה יחסית . קבוצת הגיל עם שיעור התעסוקה הגבוה ביותר ברוב קבוצות העולים היא של גילאי 54-35 , מלבד בקרב נשים עולות מאתיופיה וממרכז ומערב אירופה . עם זאת , מלבד בקרב עולי ברית-המועצ ות ועולי מרכז ודרום אמריקה , העולים משתלבים פחות בתעסוקה לעומת כלל היהודים בכל קבוצות הגיל . עולי ברית- המועצות משתלבים פחות רק בקרב גילאי64-55 . Š מגדר : בקרב כל קבוצות העולים קיימים הבדלים בין ההשתלבות של גברים ונשים . למשל , בתעסוקה של גברים עולי ברית-המועצות ל שעבר רואים השתלבות מהירה ועמוקה יותר מאשר של נשים . קיימים גם פערים גדולים במיוחד בין גברים ונשים בקרב עולי מדינות דוברות אנגלית ומדינות מרכז ומערב אירופה בנוגע להשתלבות של בעלי תארים אקדמיים במקצועות גבוהים ) אקדמי , חופשי , טכני וניהולי ( - הגברים משתלבים הרב ה יותר מהנשים . בקרב הנשים קיימת גם התופעה הייחודית של אמהוּת חד- הורית , שבקרב עולות ברית-המועצות מועסקות פחות מאשר כלל היהודיות . נשים עולות גם נוטות לעבוד יותר במשרות חלקיות מגברים , וכן יותר מנשים בכלל האוכלוסייה . . ג משלח-יד קיימים הבדלים ניכרים בין הקבוצו ת באחוז העולים העובדים במשלחי-יד התואמים את השכלתם . ההשוואה בין הקבוצות משתנה בין גברים ונשים . גברים עולי מדינות דוברות אנגלית ומרכז ומערב v אירופה משתלבים בצורה המוצלחת ביותר במקצועות התואמים את השכלתם , ואפילו יותר מכלל היהודים . לעומתם , גברים עולי ברית-המוע צות ומרכז ודרום אמריקה משתלבים פחות באופן משמעותי . הנשים בקרב כל הקבוצות משתלבות פחות טוב מאשר האוכלוסייה היהודית , כאשר עולות ממדינות דוברות אנגלית משתלבות באופן הכי מוצלח , ועולות מברית- המועצות – הכי פחות . הפערים בין גברים ונשים הם גדולים במיוחד בקרב עולים ממדינות דוברות אנגלית ומרכז ומערב אירופה . לוח 2 : בעלי תואר אקדמי גילאי64-22 המועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים , לפי מגדר ו קבוצות עולים , *2003 ) **באחוזים ( גברים נשים כ" סה דירוג ברית-המועצות 46.8 42.9 44.6 4 דוברי אנגלית ) ללא בריטני ה( 85.3 64.3 75.1 1 מרכז ומערב אירופה 92.1 55.5 68.8 2 מרכז ודרום אמריקה 60.5 ) 58.2 ***( 59.6 3 סך-הכל יהודים 75.2 70.7 72.8 * בקרב האתיופים מספר התצפיות במדגם העונות על הקריטריונים קטן מדי , ולכן הם אינם מיוצגים בלוח ** נתוני סקר כוח אדם - נתוני2003 לגבי עולי ברית-המועצות וסה " כ יהודים , ונתוני 2002/3 לגבי העולים האחרים *** המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה . ד שביעות רצון אין אחידות בין הקבוצות בשביעות הרצון של העולים מעבודתם , מהכנסתם ומהחיים בכלל . עולי ברית- המועצות פחות שבע י רצון מכלל היהודים בכל התחומים , ואילו עולי מדינות דוברות אנגלית ועולי מרכז ומערב אירופה יותר שבעי רצון בכל התחומים . עולי אתיופיה פחות שבעי רצון מעבודה ומהכנסה , ומרוצים במידה שווה מהחיים בהשוואה לכלל היהודים . בקרב עולי מרכז ודרום אמריקה , שביעות הרצון מהעבו דה ומההכנסה נמוכה , ומהחיים - גבוהה יותר , אם כי נמוכה משל כלל היהודים . שביעות הרצון גדלה בכל הקבוצות עם הוותק בכל התחומים , אך אינה בהכרח משתווה לשל כלל היהודים גם בוותק המתקדם , כפי שניתן לראות בלוח 2 -ד לגבי עולי ברית-המועצות . לוח 3 :שביעות רצון מעבודה , מה כנסה ומהחיים לפי קבוצות עולים גילאי 64-22 , 2003 ) באחוזים ( שביעות רצון ברית- המועצות אתיופיה מדינות דוברות אנגלית מרכז ומערב אירופה מרכז ודרום אמריקה סך-הכל יהודים עבודה 73.1 71.7 95.3 93.6 68.0 84.1 הכנסה 35.0 28.6 56.9 65.3 43.6 48.0 חיים 66.5 80.4 91.7 96.7 86.1 82.9 vi לוח4 : שביעות רצון מעבודה , מהכנסה ומהחיים של עולי ברית- המועצות גילאי64-22 לפי ותק בארץ , 2003 ) באחוזים ( שביעות רצון 3-0 7-4 10-8 13-11 " סה כ יהודים עבודה 51.6 64.3 78.9 79.2 84.1 הכנסה 30.9 31.8 33.8 38.0 48.0 חיים 55.3 58.7 65.3 74.1 82.9 . ה פרופילים של השתלבות עולים בתעסוקה ביחס לכלל היהודים אפשר להבחין בין כמה פרופילים של השתלבות העולים בתעסוקה , ביחס להשתלבות של כלל היהודים : 1 . שיעורי תעסוקה והשתתפות דומ ים או גבוה ים יותר , אבל פחות במשלחי-יד גבוהים ) אקדמי , חופשי , טכני וניהו , ( לי ולכן שביעות רצון נמוכה ) עולי ברית-המועצות ועולים ממרכז ודרום אמריקה (. בסך-הכל עולי ברית-המועצות מועסקים יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה . עם זאת , השתלבותם בעבודה אינה תואמת את רמת השכלתם , ורבים מועסקים בעבודות לא מקצועיות . הגברים עולי ברית-המועצות השתלב ו בתעסוקה ובמקצועות אקדמיים מהר יותר מהנשים . עולי מרכז ודרום אמריקה דומים לכלל היהודים ברוב מדדי ההשתלבות , אך גם אצלם שיעור נמוך יחסית מועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים . שביעות הרצון של עולי ברית- המועצות נמוכה מזו של כלל היהודים בכל המדד ים ) עבודה , הכנסה וחיים ( ואילו עולי מרכז ודרום אמריקה פחות שבעי רצון רק מהעבודה ומההכנסה . 2 . שיעורי תעסוקה נמוכ ים , אבל במשלחי-יד גבוהים ושביעות רצון גבוהה ) גברים ונשים עולי מדינות דוברות אנגלית ומרכז ומערב אירופה (. שיעורי התעסוקה וההשתתפות נמוכים בקרב עולי מד ינות דוברות אנגלית ומרכז ומערב אירופה , זאת למרות שיעור המשכילים הגבוה בקרבם . לפי דיווחם , הסיבה העיקרית ה יא לימודים , כאשר רוב הגברים לומדים בישיבה . עם זאת , שיעורי המועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים גבוה יחסית בקרב עולים אלה , ובהתאם , שביעו ת הרצון מהעבודה , ההכנסה והחיים גבוהה . 3 . שיעורי תעסוקה נמוכ ים , פחות במשלחי-יד גבוהים ויותר במשלחי- יד לא מקצועיים ושביעות רצון נמוכה ) עולי אתיופיה (. עולי אתיופיה עדיין מתקשים להשתלב ורחוקים ממיצוי הפוטנציאל התעסוקתי שלהם . שיעורי ההשתתפות והתעסוקה שלהם נמוכים , ושיעור האבטלה בקרבם גבוה באופן משמעותי בהשוואה לכלל היהודים . שיעור האבטלה הגבוה משקף את העובדה ששיעור משמעותי מעולי אתיופיה המשתתפים בכוח העבודה ומעוניינים לעבוד אינם עובדים . אחוזים גבוהים מבין המועסקים מועסקים בעבודות לא מקצועיות . עולי אתיופיה הוותיקים יו תר דומים בהשתתפות ובתעסוקה לעולי מרכז ומערב אירופה . . ו צעירים בדוח אנו בוחנים גם את הדפוסים המיוחדים בקרב עולים צעירים ) גילאי 30-22 ( , כאשר אנו לוקחים בחשבון לא רק את שילובם בתעסוקה , אלא גם בלימודים ובצבא . vii גם כשלוקחים בחשבון עבודה , צבא ולימודים , נשארים פ ערים בין קבוצות העולים . לעולי ברית- המועצות יש את השיעורים הגבוהים ביותר בקרב הגברים והנשים , שדומים לאלו של הוותיקים . השיעורים הנמוכים ביותר נמצאים בקרב עולי המערב . השיעור אצל הגברים עולי אתיופיה עולה על זה של עולים מהמערב , אבל נמוך יותר בקרב הנשים . יש עני ין מיוחד לזהות את מי שאינם עובדים , לומדים או מחפשים עבודה . קבוצה זו מגיעה ל- 13% מכלל היהודים הוותיקים ) האחוז דומה בקרב הגברים והנשים (. בקרב הגברים עולי ברית-המועצות , האחוז נמוך מזה של הוותיקים ובקרב הנשים קצת יותר גבוה . בקרב האתיופים , האחוז בקרב הגברים דומ ה לשיעור הוותיקים , אבל בקרב הנשים האחוז גבוה הרבה יותר ומגיע ל- 39% . האחוז בקרב עולי המערב גבוה בקרב גברים ונשים . מכאן , שהשיעור גבוה יותר בקרב כל קבוצות הנשים העולות מאשר בקרב הוותיקות . הדבר קשור כנראה בחלקו להבדלים באחוזי הנשים שהן אמהות לילד עד גיל 4 ,ובק רב אמהות אלה - לשאלת היכולת לממן מסגרת לילד מחוץ לבית . האחוז הגבוה ביותר של האמהות הצעירות לילד עד גיל 4 מצוי אצל העולות האתיופיות )56% ( , לעומת48% מיוצאות ארצות המערב ו , - 40% מיוצאות ברית-המועצות . בקרב היהודיות הוותיקות השיעור נמוך באופן ניכר )34% .( הבדל ים משמעותיים ברמת ההשכלה נמצאו גם בקרב העולים הצעירים , כאשר רמה נמוכה במיוחד נמצאה בקרב עולים אתיופים , ורמה גבוהה במיוחד בקרב עולי המערב . השיעור של העובדים או לומדים יורד ככל שרמת ההשכלה יורדת , הן בקרב עולים והן בקרב הוותיקים . במקביל , השיעור של מי שאינם ל ומדים , אינם עובדים ו אינם מחפשים עבודה , עולה ומגיע ל- 25% מכלל הצעירים שלא סיימו בית-ספר תיכון . בקרב הצעירים נבחנו גם הדפוסים בקרב בעלי + 13 שנות לימוד . בניגוד לכלל בני ה- 30-22 , בקרב המשכילים יש אחוז דומה של עולי ברית-המועצות ושל עולי אתיופיה שעובדים או לומ דים ואחוז דומה לזה של הוותיקים . לעומת זאת , האחוז נמוך הרבה יותר בקרב עולי המערב . שיעור המועסקים במקצועות אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים , בקרב העולים הצעירים המועסקים בעלי + 13 שנות לימוד , דומה בין עולי ברית-המועצות לבין העולים האחרים , אך נמוך לעומת היה ודים הוותיקים )כ- 42% לעומת55% .( viii לוח5 : דפוסי עבודה של צעירים גילאי30-22 ,לפי מגדר וקבוצות עולים , 2002/3 ) באחוזים ( לא עובד , לא לומד , ולא מחפש עבודה לא עובד , לא לומד , אבל מחפש עובד * או לומד לומד גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים ברית-המועצות 8 17 8 9 84 74 17 17 אתיופיה )15 **( 39 ) 14 ( 17 71 44 ) 15 ( 14 עולים מהמערב *** 34 34 ) 7 ( ) 8 ( 59 58 25 21 יהודים ותיקים **** 12 13 9 9 79 77 25 24 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 , ס " למ * בין העובדים נכללו אלה הנמצאים בצבא ** מספרים בסוגריים פירושם נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה *** כולל את עולי מדינות דוברות אנגלית , מרכז ומערב אירופה ומרכז ודרום אמריקה **** בחלק זה אנו משווים ליהודים ותיקים ולא לכלל היהודים . יהודים ותיקים מוגדרים מי שנולדו בארץ או עלו לפני 1990 2 . התפתחויות בשנת2004 בחלק זה נב חן התפתחויות מרכזיות בין השנים 2004-2003 . נציג את הנתונים לפי ארץ מוצא ולפי מגדר . בנספח יש לוח שמציג את מדדי התעסוקה לגבי סך- כל העולים ) גברים ונשים יחד (. הדבר נכון גם לגבי נשים וגם לגבי גברים . באופן כללי ניתן לציין , שיש כיוון של שיפור במדדי התעסוקה בקרב כל ל האוכלוסייה . רוב קבוצות העולים היו שותפות למגמות אלה . עם זאת , השינויים אינם גדולים דיים כדי לשנות את התמונה שהוצגה בדוח זה . . א גברים לוח 6 : מדדי תעסוקה בין2003 ל- 2004 בקרב גב רים בגילאי 64-22 לפי ארץ מוצא ) באחוזים ( תעסוקה השתתפות אבטלה 2003 2004 2003 2004 2003 2004 ברית-המועצות 76.1 77.6 83.3 84.1 8.6 7.8 אתיופיה 51.3 56.5 65.3 66.9 21.5 ) 15.6 ( מדינות דוברות אנגלית 62.2 50.1 72.0 58.1 ) 13.7 (* ) 13.7 ( מרכז ומערב אירופה 50.1 54.9 57.4 63.1 ) 12.6 ( ) 13.1 ( דרום ומרכז אמריקה 70.3 64.1 77.8 77.3 ) 9.6 ( ) 17.1 ( סך-הכל יהודים 71.9 72.9 79.2 79.8 9.2 8.6 * המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה Š כלל היהודים : בקרב כלל הגברים היהודים רואים עליות קלות בשיעורי התעסוקה וההשתתפות , וירידות קלות בשיעור האבטלה . Š קבוצות בקרב הגברים : אין מגמה אחיד ה בין קבוצות העולים . יש גידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בקרב עולי ברית-המועצות , אתיופיה ומרכז ומערב אירופה , ואילו בקרב עולי מדינות דוברות אנגלית ומרכז ודרום אמריקה יש ירידה . ix Š עולי אתיופיה : מגמה חיובית בהתפתחות התעסוקה בקרב גברים עולי אתיופיה : שיעור התעסוקה גדל , שיעור ההשתתפות גדל במעט ושיעור האבטלה יורד . Š עולי ברית-המועצות : גם בקרב גברים עולי ברית-המועצות המגמה חיובית : שיעור התעסוקה גדל , שיעור ההשתתפות עולה במעט ושיעור האבטלה יורד . Š עולים ממרכז ומערב אירופה : שיעורי התעסוקה וההשתתפות עולים . אך ההשתתפות גדלה יו תר מהתעסוקה כך ששיעור האבטלה גם גדל ) אבל לא ניתן להגיד בדיוק בכמה בגלל בעיה של מובהקות סטטיסטית (. Š עולים ממדינות דוברות אנגלית : מגמת הרעה בתעסוקה - שיעורי התעסוקה וההשתתפות יורדים ושיעור האבטלה לא משתנה ) אבל לא ניתן להגיד במדויק בכמה בגלל בעיה של מובהקות ס טטיסטית (. Š עולים מדרום ומרכז אמריקה : מגמת הרעה בתעסוקה - שיעורי התעסוקה וההשתתפות יורדים ושיעור האבטלה גדל ) אבל לא ניתן להגיד בדיוק בכמה בגלל בעיה של מובהקות סטטיסטית (. . ב נשים לוח 7 : מדדי תעסוקה בין2003 ל- 2004 בקרב נשים גילאיות64-22 לפי ארץ מוצא ) באחוז ( ים תעסוקה השתתפות אבטלה 2003 2004 2003 2004 2003 2004 ברית-המועצות 67.7 70.1 75.3 77.2 10.1 9.2 אתיופיה 34.7 35.0 48.1 50.4 27.7 30.7 מדינות דוברות אנגלית 54.7 49.2 59.0 53.3 ) 7.3 (* ) 7.8 ( מרכז ומערב אירופה 55.2 59.8 62.5 66.9 ) 11.8 ( ) 10.6 ( דרום ומ רכז אמריקה 55.6 58.1 71.2 72.0 ) 21.9 ( ) 19.3 ( סך-הכל יהודיות 65.7 66.4 73.3 73.9 10.3 10.2 * המספרים בסוגריים מצביעים על מספר תצפיות קטן מדי במדגם Š כלל הנשים היהודיות : שיעור התעסוקה גדל במעט ושיעור ההשתתפות גדל מעט יותר , כך ששיעור האבטלה גדל במקצת גם הוא . Š קבוצות בקרב הנשים : באופן כללי יש גידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בקרב כל קבוצות העולות , מלבד בקרב עולות ממדינות דוברות אנגלית , שם יש ירידה . Š עולות מאתיופיה : מגמה מעורבת בהתפתחות התעסוקה - שיעורי התעסוקה וההשתתפות עולים . אך שיעור ההשתתפות גדל יותר משיעור ה תעסוקה , כך ששיעור האבטלה גדל אף הוא ) בניגוד לגברים עולי אתיופיה , שם שיעור האבטלה יורד (. Š עולות מברית-המועצות : מגמה חיובית , בדומה לגברים - שיעורי התעסוקה וההשתתפות עולים ושיעור האבטלה יורד . Š עולות ממדינות מרכז ומערב אירופה : מגמה חיובית בתעסוקה , בדומה לגברים - שיעורי התעסוקה וההשתתפות עולים . העלייה בשיעור ההשתתפות גבוהה יותר , כך ששיעור האבטלה גדל אף הוא ) אבל לא ניתן להגיד בדיוק בכמה בגלל בעיה של מובהקות סטטיסטית (. x Š עולות מדרום ומרכז אמריקה : יציבות יחסית בתעסוקה , להבדיל מהגברים - שיעור התעסוקה לא משתנה ושיעור הה שתתפות גדל במקצת . Š עולות ממדינות דוברות אנגלית : בדומה לגברים , מגמת הרעה בתעסוקה - שיעורי התעסוקה וההשתתפות יורדים . הירידה בהשתתפות מעט גבוהה יותר . 3 . השלכות כלליות הממצאים מראים שיש מידה רבה של הצלחה בשילוב כל קבוצות העולים בעבודה בישראל , הן גברים והן נש ים . עם זאת , ישנם אתגרים מרכזיים בהרחבה , בהעמקה ובקיצור משך הזמן מהגיעם ארצה ועד לשילובם בשוק העבודה . יש להדגיש שהמטרה אינה רק להגיע למצב שבו מידת ההשתלבות של העולים בעבודה תהיה דומה לזו של הוותיקים . נתוני ההשתלבות של כלל האוכלוסייה אינם מעידים על מצב רצו י בהכרח , שכן שיעור האבטלה בישראל גבוה ושיעורי התעסוקה וההשתתפות בתעסוקה נמוכים בהשוואה לארצות אחרות . היעד הלאומי כיום הוא הרחבת ההשתלבות של כל קבוצות האוכלוסייה בשוק העבודה . ההשתלבות בעבודה היא בעלת משמעות כלכלית מכרעת במיוחד לגבי עולה חדש שחסר מקורות אישי ים אחרים . ממצאי הדוח ממחישים את ההבדלים הגדולים בין דפוסי ההשתלבות של קבוצות העולים השונות ומדגישים את החשיבות של התאמת מדיניות התעסוקה לצרכים של כל קבוצה . הדבר מובן מאליו כאשר מדובר בהבדלים בין קבוצות העולים מאתיופיה והעולים מברית-המועצות . עולי אתיופיה מאופיינים בשיעורי השתתפות נמוכים , במיוחד בקרב נשים , וגם בשיעורי אבטלה גבוהים . אבל יש גם הבדלים משמעותיים מאוד בין קבוצות העולים השונות מהמערב . לדוגמה , לעולי דרום אמריקה יש שיעורי תעסוקה גבוהים , ובנוסף , אחוז משמעותי מהם מחפשים עבודה , לעומת שיעורים נמוכים של השתתפות בכוח העבודה בקרב עולים מערביים אחרים , בעיקר עקב לימוד בישיבה . הממצאים גם מדגישים את החשיבות של התייחסות לממדים השונים של השתלבות בתעסוקה . ישנן קבוצות , כמו עולי ברית-המועצות , שהבעיה העיקרית שלהן היא חוסר השתלבות בעבודה המתאימה להשכלתן ולניסיונן המ קצועי . בעיה זו חשובה גם לגבי העולים הצעירים המשכילים . בקבוצות מסוימות הבעיה היא חוסר השתתפות בכוח העבודה , למשל , עולי ארצות המערב ונשים עולות מאתיופיה , שזקוקות לעידוד ולסיוע בהשתתפות . בקבוצות אחרות , כמו עולי דרום ומרכז אמריקה , הבעיה היא שרבים מחפשים עבודה ו לא מוצאים . מהממצאים עולים מספר הבדלים חשובים בין גברים לנשים . במיוחד יש לתת את הדעת לעובדה שנשים משתלבות בשוק העבודה בשלבים מאוחרים יותר של תהליך הקליטה , ולכן לוותק בארץ יש השפעה חזקה במיוחד עליהן . המשמעות היא שיש להפעיל תכניות לקידום תעסוקה ולהעמיד סיוע לטובת הנשים xi בשלבים מאוחרים יותר של השהות בארץ . הנשים מאופיינות גם באחוז גבוה של עובדות במשרה חלקית , לא תמיד מרצונן , ולכן הרחבת היקף התעסוקה שלהן מהווה נושא שיש לתת עליו את הדעת . בקרב העולים הצעירים ) גילאי 30-22 ( ,יש אחוזים גבוהים יחסית של נשים שלא עובדות , לא לומדות ולא מחפשות עבודה . הדבר מחזק את חשיבות ההתייחסות לקבוצת גיל זו ולצרכיה המיוחדים , בעיקר בתחום של הסדרים לילדים . לגבי כלל העולים הצעירים , הממצאים ממחישים את החשיבות של ניתוח משולב של שירות בצבא , תעסוקה ולימודים , שכן אצלם אי-תעסוקה יכולה לנבוע מש ירות צבאי ) מאוחר ( ומלימודים . מהניתוח עולה האחוז הגבוה של מי שאינם עובדים , אינם לומדים ואינם מחפשים עבודה , בפרט בקרב בעלי השכלה נמוכה . דבר זה מדגיש את הצורך בהתייחסות מיוחדת להכוונה והכשרה מקצועית ולהרחבת ההזדמנויות העומדות לרשותם . חלקים שונים מממצאי הדוח כבר הוצגו בפורומים ממשלתיים שונים ובכנסים שונים בנושא תעסוקת עולים , וכבר מהווים בסיס לחשיבה ותכנון פעולות לעידוד השילוב בתעסוקה . xii דברי תודה עבודה זו התבצעה ביוזמת המשרד לקליטת עלייה כחלק ממאמץ המשרד לעקוב אחרי הצלחת הקליטה ולעודד תעסוקת עולים . אנו רוצים להודות לאנשי המשרד לקליטת עלייה , שתמכו ועודדו אותנו ונתנו לנו מידע חשוב : מירלה גל , מנכ " ל המשרד "ד ; ר סוניה מיכאלי , המדענית הראשית של המשרד ; קלאודיה כץ , ראש אגף הקליטה בתעסוקה ; ושמואל אדלר , לשעבר ראש אגף תכנון ומחקר . תודות לדניז נאון , ראש תחום אוכלוסיות מי וחדות ותעסוקה במכון , ולפרופ 'ג ' ק חביב , מנהל המכון על הערותיהם המועילות . לבסוף , אנו רוצים להודות גם לאנשי המכון שסייעו לנו בביצוע העבודה : מאיה חלפין , טלי מלכין , יונה מנדל , רויטל כהן ונטלי בכור . תודות גם לבלהה אלון על העריכה , ללסלי קליינמן על ההבאה לדפוס ו לסו בוביס על הסיוע בהדפסה . תוכן עניינים סיכום הממצאים לגבי השתלבות העולים בעבודה ב - 2003 ועדכון המגמות העיקריות בתעסוקת העולים ב - 2004 לעומת2003 i 1 . סיכום הממצאים ii . א שיעורי תעסוקה והשתתפות לפי ותק בהשוואה לכל ל היהודים ii . ב ההבדלים העיקריים ברקע בין קבוצות העולים והבדלים בדפוסי התעסוקה לפי מאפייני רקע iv . ג משלח-יד iv ד. שביעות רצון v . ה פרופילים של השתלבות עולים בתעסוקה ביחס לכלל היהודים vi . ו צעירים vi 2 .התפתחויו ת בשנת 2004 viii א. גברים viii . ב נשים ix 3 .השלכות כלליות x 1 .מבוא 1 1.1 הגדרות והסברים 2 . א היקף המעורבות בשוק העבודה 2 . ב משלח-היד 3 . ג הגדרת אוכלוסיית העולים והחלוקה לקבוצות 3 1.2 התפתחויות בשוק העבודה והמדיני ות התעסוקתית 3 2 . עולי ברית -המועצות לשעבר 7 2.1 מאפייני רקע 7 2.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה 8 . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית 11 2.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים 11 2.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשת תפות בין עולי ברית - המועצות לכלל היהודים לפי מגדר , ותק , השכלה וגיל 13 2.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון 15 2.6 שביעות רצון כללית מהחיים 17 3 . עולי אתיופיה 18 3.1 מאפייני רקע 18 3.2 תעסוקה , השתתפות בכוח ה עבודה , אבטלה וחלקיות המשרה 20 . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית 22 3.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים 22 3.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין עולי אתיופיה לכלל היהודים לפי מגדר , ותק , השכלה וגיל 24 3.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון 25 3.6 שביעות רצון כללית מהחיים 26 4 . עולים ממדינות דוברות אנגלית ) למעט בריטניה ( 26 4.1 מאפייני רקע 27 4.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה 28 . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית 30 4.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים 31 4.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין העולים ממדינות דוברות אנגלית לכלל היהודים לפי מגדר , השכלה וגיל 32 4.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון 33 4.6 שביעות ר צון כללית מהחיים 34 5 . עולי מרכז ומערב אירופה 35 5.1 מאפייני רקע 35 5.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה 37 . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית 39 5.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים 39 5.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין העולים ממרכז ומערב אירופה לכלל היהודים לפי מגדר , השכלה וגיל 41 5.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון 42 5.6 שביעות רצון כללית מהחיים 43 6 . עולי מרכז ודרום אמריקה 44 6.1 מאפייני רקע 44 6.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה 45 . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית 48 6.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים 48 6.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין העולים מדרום ומרכז אמריקה לכלל היהודים לפי מגדר , השכלה וגי ל 50 6.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון 50 6.6 שביעות רצון כללית מהחיים 52 7 . עולים צעירים גילאי 30-22 52 7.1 עולים צעירים שעובדים או לומדים ) לוח 7 -א( 52 7.2 עולים צעירים שאינם עובדים ואינם לומדים ) לוח 7 -א( 53 7.3 דפוסי עבודה לפי רמת השכלה בקרב עולים צעירים ) לוח 7 - (ב54 7.4 דפוסי עבודה בקרב עולים צעירים בעלי+ 13 שנות לימוד ) לוח 7 -ג( 54 7.5 סיכום 55 נספח : מדדי תעסוקה בין 2003 ל- 2004 ,לפי ארץ מוצא 56 רשימת לוחות בסיכום הממצאים לוח 1 :מדדי תעסו קה גילאי 64-22 לפי קבוצות עולים וותק בארץ , 2003 iii לוח2 : בעלי תואר אקדמי גילאי64-22 המועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , v טכניים וניהוליים , לפי מגדר ו קבוצות עולים , 2003 לוח3 :שביעות רצון מעבודה , מהכנסה ומהחיים לפי קבוצות עולים ג ילאי 64-22 , 2003 v לוח4 :שביעות רצון מעבודה , מהכנסה ומהחיים של עולי ברית- המועצות גילאי64-22 לפי vi ותק בארץ , 2003 לוח5 : דפוסי עבודה של צעירים גילאי30-22 ,לפי מגדר וקבוצות עולים , 2002/3 viii לוח6 : מדדי תעסוקה בין2003 ל- 2004 בקרב גברים בגילאי64-22 לפי ארץ מוצא viii לוח7 : מדדי תעסוקה בין2003 ל- 2004 בקרב נשים גילאיות64-22 לפי ארץ מוצא ix רשימת לוחות לוח 2 -א: מדדי תעסוקה בקרב עולי ברית- המועצות וכלל היהודים גילאי64-22 , 2003 9 לוח2 - : ב פערים בשיעורי תעסוקה ) השת תפות ( בין גברים עולי ברית- המועצות לכלל הגברים היהודים לפי גיל וותק , 2003 13 לוח2 - : ג פערים בשיעורי תעסוקה ) השתתפות ( בין נשים עולות ברית-המועצות לכלל הנשים היהודיות לפי גיל וותק , 2003 14 לוח2 - : ד פערים בשיעורי תעסוקה ) השתתפות ( בין גברים עולי ברית-המועצות לכלל הגברים יהודים לפי השכלה וותק , 2003 14 לוח2 -ה: פערים בשיעורי תעסוקה ) השתתפות ( בין נשים עולות ברית- המועצות לכלל הנשים היהודיות לפי השכלה וותק , 2003 15 לוח2 - : ו התפלגות משלחי-ה יד בהם מועסקים עולי ברית- המועצות וכלל היהודים גילאי64-22 , 2003 15 לוח2 -ז: התפלגות משלחי-היד בהם מועסקים עולי ברית- המועצות גילאי64-22 לפי ותק בארץ ומגדר , 2003 16 לוח2 -ח: שביעות רצון בקרב עולי ברית- המועצות וכלל היהודים גילאי 64-22 ,לפי מגדר , 2003 17 לוח3 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי אתיופיה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 20 לוח3 -: ב פערים בשיעורי התעסוקה , ההשתתפות והאבטלה בין עולי אתיופיה לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ושנות השכלה , 2002/3 24 לוח3 -: ג התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי אתיופיה וכלל היהודים גילאי64-22 , 2002/3 25 לוח3 -ד: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי אתיופיה ) גברים ונשים ( גילאי 64-22 לפי ותק בארץ , 2002/3 25 לוח3 -: ה שביעות רצ ון בקרב עולי אתיופיה וכלל היהודים גילאי 64-22 ,לפי מגדר , 2003 26 לוח4 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי מדינות דוברות אנגלית וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 29 לוח4 -: ב פערים בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בין עולים ממדינות דוברות אנגלית לכלל הי הודים , לפי מגדר , גיל ותעודה גבוהה , 2002/3 33 לוח4 - : ג משלחי-היד בהם מועסקים עולי מדינות דוברות אנגלית וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 33 לוח4 -ד: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מדינות דוברות אנגלית ) גברים ונשים ( ג ילאי 64-22 לפי ותק בארץ , 2002/3 34 לוח4 -: ה שביעות רצון בקרב עולים ממדינות דוברות אנגלית וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2003 34 לוח5 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי מרכז ומערב אירופה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 37 לוח5 -: ב פערים בשיעורי התעסוקה והה שתתפות בין עולים ממרכז ומערב אירופה לעולי ברית-המועצות , לפי מגדר וותק , 2002/3 39 לוח5 -: ג פערים בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בין עולים ממרכז ומערב אירופה לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ותעודה גבוהה , 2002/3 . 42 לוח5 -: ד התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מרכז ומערב אירופה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 43 לוח5 -ה: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מרכז ומערב אירופה ) גברים ונשים ( גילאי 64-22 לפי ותק בארץ , 2002/3 43 לוח5 - : ו שביעות רצון בקרב עולים ממרכז ומערב אירופה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2003 43 לוח6 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי מרכז ודרום אמריקה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 46 לוח6 -: ב פערים בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בין עולים מדרום ומרכז אמריקה לעולי ברית-המועצות , לפי מגדר וותק , 2002/3 47 לוח6 -: ג פערים בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בין עולים מדרום ומרכז אמריקה לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ותעודה גבוהה , 2002/3 50 לוח6 -: ד התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מרכז ודרום אמריקה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 51 לוח6 -ה: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מרכז ודרום אמריקה ) גברים ונשים ( גילאי 64-22 לפי ותק בארץ , 2002/3 51 לוח6 - : ו שביעות רצון בקרב עולים ממרכז ודרום אמריקה וכלל היהודים גילאי 64-22 , לפי מגדר2003 52 לוח7 -: א דפוסי עבודה של צעירים גילאים 30-22 ,לפי מגדר וקבוצות עולים , 2002/3 53 לוח 7 -ב: דפוסי עבודה של צעירים גילאים 30-22 ) גברים ונשים , ( לפי רמת ההשכלה בהשוואה בין עולים לוותיקים , 2002/3 54 לוח7-: ג שיעור המשכילים , שיעור העובדים ושיעור העובדים במשלח- יד גבוה בקרב עולים בני 30-22 בעלי+ 13 שנות לימוד , לפי קבוצות עולים , 2002/3 55 רשימת תרשימים תרשים 1 -: א שיעורי אבטלה גילאי 15 ומעלה2005-1989 4 תרשים1 -: ב שיעורי התעסוקה בקרב גברים יהודים גילאי 64-22 ,לפי שנות השכלה 5 תרשים1 -: ג שיעורי התעסוקה בקרב נשים יהודיות גילאיות 64-22 ,לפי שנות השכלה 5 תרשים2 -: א מאפייני רקע של עולי ברית - המועצות לשעבר 8 תרשים2 -: ב שיעור התעסוקה בקרב גברים עולי ברית -המועצות לפי ותק בארץ , 2003 10 תרשים2 -: ג שיע ור התעסוקה בקרב נשים עולות ברית -המועצות לפי ותק בארץ , 2003 10 תרשים2 -: ד מועסקים במשק הבית - עולי ברית - המועצות לעומת כלל היהודים 11 תרשים2 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולי ברית-המועצות 11 תרשים2 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות מבר ית-המועצות 12 תרשים2 -: ז שיעורי תעסוקה לפי שנות השכלה - עולי ברית-המועצות 12 תרשים3 -: א מאפייני רקע של עולי אתיופיה 19 תרשים3 -: ב שיעורי תעסוקה של גברים לפי ותק בארץ - עולים מאתיופיה 21 תרשים3 -: ג שיעורי תעסוקה של נשים לפי ותק בארץ - עולות מאתיופיה 21 תרשים3 -: ד מועסקים במשק הבית - עולי אתיופיה לעומת כלל היהודים 22 תרשים3 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולי אתיופיה 22 תרשים3 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות אתיופיה 23 תרשים3 -: ז שיעורי תעסוקה לפי השכלה ) שנות לימוד ( - עולי אתיופיה 23 תרשים4 -: א מאפייני רקע של עולים ממדינות דוברות אנגלית 28 תרשים4 -: ב שיעורי תעסוקה לפי ותק בארץ - גברים עולים ממדינות דוברות אנגלית 29 תרשים4 -: ג שיעורי תעסוקה לפי ותק בארץ - נשים עולות ממדינות דוברות אנגלית 30 תרשים4 -מ : ד ועסקים במשק הבית - עולים ממדינות דוברות אנגלית לעומת כלל היהודים 30 תרשים4 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולים ממדינות דוברות אנגלית 31 תרשים4 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות ממדינות דוברות אנגלית 31 תרשים4 -: ז שיעורי תעסוקה לפי השכ לה ) תעודה גבוהה ( - עולים ממדינות דוברות אנגלית 32 תרשים5 -: א מאפייני רקע של עולי מרכז ומערב אירופה 36 תרשים5 -: ב שיעורי תעסוקה של גברים לפי ותק בארץ - עולים ממרכז ומערב אירופה 38 תרשים5 -: ג שיעורי תעסוקה של נשים לפי ותק בארץ - עולות ממרכז ומער ב אירופה 38 תרשים5 -: ד מועסקים במשק הבית - עולים ממרכז ומערב אירופה לעומת כלל היהודים 39 תרשים5 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולים ממרכז ומערב אירופה 40 תרשים5 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות ממרכז ומערב אירופה 40 תרשים5 -: ז שי עורי תעסוקה לפי השכלה ) תעודה גבוהה ( - עולים ממרכז ומערב אירופה 41 תרשים6 -: א מאפייני רקע של עולי מרכז ודרום אמריקה 45 תרשים6 -: ב שיעורי תעסוקה של גברים לפי ותק בארץ - עולי מרכז ודרום אמריקה 46 תרשים6 -: ג שיעורי תעסוקה של נשים לפי ותק בארץ - עו לות מרכז ודרום אמריקה 47 תרשים6 -: ד מועסקים במשק הבית - עולים ממרכז ודרום אמריקה לעומת כלל היהודים 48 תרשים6 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולי מרכז ודרום אמריקה 48 תרשים6 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות ממרכז ודרום אמריקה 49 תר שים 6 -: ז שיעורי תעסוקה לפי השכלה ) תעודה גבוהה ( - עולי מרכז ודרום אמריקה 49 - 1 - 1 .מבוא עידוד העלייה וקליטתה המוצלחת הם מהאתגרים החשובים של החברה הישראלית . קליטה מוצלחת של העולה תלויה בהשתלבותו במישורי חיים רבים , כאשר אחד המרכזיים בהם הוא תחום התעסוקה . תעסו קה חשובה לכשעצמה כאפשרות להגשמה עצמית של האדם , וכמובן מהווה את הבסיס להתבססותו הכלכלית . מעבר לכך , היא משפיעה על ממדים אחרים רבים של הקליטה , כמו לימוד השפה העברית , יצירת קשרים חברתיים ותחושת ההשתייכות . מעבר לנקודת המבט של הפרט , יש גם את הראייה הכלל- חברתית . השתלבות אפקטיבית בתעסוקה היא אחת הדרכים למקסם את התרומה של העולה להתפתחות הכלכלית-חברתית של ישראל , ובנוסף , היא מהווה את הדרך היחידה למנוע מצב שבו עולים הופכים להיות תלויים ונתמכים על-ידי כלל הציבור . יש לזכור שהרוב המכריע של העולים שמגיעים היו משולבים בתעסו קה בארצות מוצאם ואינם באים מרקע של תלות בחברה , אלא של עצמאות כלכלית . להשתלבות בתעסוקה יש , כמובן , ממדים רבים : היא מתבטאת הן בהיקף התעסוקה והן באיכות התעסוקה . האיכות עצמה מתייחסת לממד הכלכלי של רמת ההכנסה , לתנאים הסוציאליים וכן לממדים הקשורים לביטחון בעבוד , ה יציבות התעסוקה , שביעות הרצון מסוג העבודה ויכולת לנצל את ההשכלה וההכשרה של העולה . בקרב עולים , הנושא של סוג התעסוקה מקבל משמעות נוספת כאשר הסוגיה המרכזית היא השוואה בין סוג התעסוקה בארצות המוצא לפני העלייה , לבין היכולת להמשיך את דפוסי הקריירה שלהם בארץ א , ו למצוא הזדמנויות חדשות ואחרות שהן גם משמעותיות בשבילם . במילים אחרות , איזה מחיר העולים משלמים במונחים של ניידות תעסוקתית כלפי מטה כתוצאה מתהליך העלייה . בבואנו לנתח את דפוסי הקליטה בארץ , יש להתחשב במספר גורמים . ראשית , הרקע האישי של העולה והתאמתו להזדמנויו ת התעסוקה בארץ . שנית , התנאים בשוק העבודה והמדיניות ביחס לעידוד ההשתלבות בעבודה בתקופת הקליטה הראשונית ובשנים שלאחר מכן . לבסוף , הוותק של העולה בארץ : מהמחקר שנעשה על מהגרים בישראל ובעולם , ניתן להסיק שהיקף ואופי התעסוקה משתפר בדרך כלל עם הוותק . עם זאת , השפעת הוותק אינה אחידה בקרב כל הקבוצות ובכל התקופות . לכן חשוב לנתח את דפוסי הקליטה של העולים בתעסוקה על רקע הוותק שלהם בארץ . בדוח זה , שהוכן לפי הזמנת משרד הקליטה ובשיתוף עמו , אנו מנתחים את דפוסי ההשתלבות בתעסוקה של עולים שהגיעו לארץ מאז 1990 .נתייחס לשתי הקבוצו ת המרכזיות שהגיעו בשנות ה- 90 - עולי ברית- המועצות לשעבר ועולי אתיופיה , ונתייחס גם לעולים מארצות המערב שחלקם בקרב העולים גדל בשנים האחרונות , והם מהווים היום יעד מרכזי למדיניות עידוד הקליטה של ישראל . עולים אלו מחולקים ל- 3 קבוצות : עולים ממדינות דוברות אנגלית ) להוציא בריטניה , ( עולי מרכז ומערב אירופה ) כולל בריטניה ( ועולי דרום ומרכז אמריקה . הרציונל לחלוקה זו של העולים הוא הדמיון בדפוסי התעסוקה בתוך כל קבוצה והבדלים בין הקבוצות במאפייני רקע של העולים . - 2 - הניתוחים במסמך זה מתבססים על סקרים תקופתיים הנעשים על-ידי הלמ : ס" סקרי כוח אדם 2002/2003 והסקר החברתי2003 . בסקרי כוח אדם קיים מידע רחב ומפורט על מאפייני האוכלוסייה ועל אינדיקטורים שונים של השתלבות בתעסוקה . הסקר החברתי כולל נתונים נוספים על מידת שביעות הרצון של העולים מעבודתם , אשר ישלימו את הנתונים האובייקטיביי ם מסקרי כוח אדם . הניתוח על 2003 מתייחס לעולים מברית-המועצות אבל גם לגבי יתר קבוצות העולים . שילבנו את סקרי 2002 ו- 2003 מכיוון שמספר הנדגמים בכל שנה הוא קטן יחסית , ורצינו להבטיח את אמינות הנתונים . במקרים מסוימים , עדיין קיבלנו מספר תצפיות קטן במדגם , דבר שלא אפשר להגי ע למובהקות סטטיסטית , ואז ציינו את הדבר . בנוסף , אנו מוסיפים פרק עדכון המצביע על ההתפתחויות המרכזיות בין 2003 ל- 2004 . במהלך הניתוח נעשה ניסיון לשמור על אחידות כדי לאפשר השוואה בין קבוצות העולים השונות . עם זאת , ישנם מצבים שבהם הדבר אינו מתאפשר בגלל מספרם הק טן יחסית של העולים במדגם , מלבד עולי ברית-המועצות לשעבר . כתוצאה מכך , עומק הניתוח באוכלוסיות אלה מוגבל עד לרמת הפירוט המאפשרת מהימנות סטטיסטית סבירה . ברוב המדדים מבוצעת השוואה של קבוצות העולים מול כלל האוכלוסייה היהודית , אך במדדי הוותק אנו משווים את קבוצות ה עולים השונות אל עולי ברית-המועצות . דוח זה מתייחס לממדים שונים של השתלבות בשוק העבודה : שיעור ההשתתפות בכוח העבודה , שיעור התעסוקה , היקף המשרה , שיעור ועומק האבטלה . כמו-, כן בודק הדוח את תעסוקת העולים מבחינת משלח-היד וכן שביעות הרצון שלהם מתעסוקתם , מהכנסתם ומ חייהם בארץ . הדוח כולל אפיון של העולים בגילי העבודה 64-22 לפי מאפייני רקע מרכזיים והקשר שבינם לבין מדדי התעסוקה . מובאת בו השוואה בין העולים לכלל האוכלוסייה היהודית שמטרתם לבדוק באיזו מידה דפוסי ההשתתפות של העולים בכוח העבודה ובתעסוקה נעשים דומים לאלה של כלל היהודים עם הוותק בארץ . עם זאת , יש לציין שנתוני ההשתלבות של כלל האוכלוסייה אינם מעידים על מצב רצוי בהכרח , שכן , שיעור האבטלה הוא גבוה ושיעורי התעסוקה וההשתתפות בתעסוקה נמוכים בארץ בהשוואה לארצות אחרות . 1.1 הגדרות והסברים . א היקף המעורבות בשוק העבודה ™ מועסק ים : אנשים שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע הקובע ) השבוע אליו מתייחס הסקר ( בעבודה כלשהיא תמורת שכר , רווח או תמורה אחרת , או שנעדרו מפאת מחלה או מילואים . קבוצת המועסקים מורכבת משלוש קבוצות : - משרה מלאה : 35 שעות או יותר בשבוע הקובע . - חלקיות המשרה : פחות מ- 35 שעות בשבוע הקובע והמשרה לא מוגדרת כמשרה מלאה . - נעדרו : נעדרו זמנית מעבודתם הרגילה בשבוע הקובע עקב מחלה , חופשה , מילואים , שביתה . ™ מובטלים : לא עבדו כלל ) אפילו לא שעה אחת ( וחיפשו עבודה באופן פעיל ב- 4 השבועות האחרונים . ™ לא משתתפים בכוח העבודה : אנשים שלא היו מועסקים ב שבוע הקובע ולא חיפשו עבודה ) נכללים בקבוצה זו חיילים בשירות סדיר וקבע (. - 3 - ™ שיעור התעסוקה : מועסקים מתוך כלל האוכלוסייה בגילי העבודה . ™ שיעור האבטלה : לא מועסקים אבל מחפשים עבודה מתוך כלל המועסקים ומחפשי עבודה . ™ שיעור המשתתפים בכוח העבודה : מועסקים או מחפשים עבודה מת וך כלל האוכלוסייה בגילי העבודה . . ב משלח-היד ™ משלח-יד אקדמי , כגון מהנדסים , אדריכלים , רופאים , עורכי דין , כלכלנים , מורים במוסדות על- תיכוני י ם ועל-יסודיים . ™ משלח-יד חופשי , טכני , כגון הנדסאים , טכנאים , עובדי מעבדה רפואית , אחיות , מורים בבתי- ספר יסודיים , גננות . ™ פקי דות , כולל עובדי חשבונות , קופאים , פקידי בנקים , מזכירות , מחסנאים . ™ מכירות , כגון סוכנים של שירותים פיננסיים ועסקיים , סיטונאים וסוכנים בשירותי מסחר . ™ שירותים , כגון מורי דרך ודיילים , עובדים בשירותי הארחה ואוכל , מטפלים , עובדי ביטחון , עובדי שירותים אחרים . ™ משלח- יד מקצועי בתעשייה , בבנייה ובחקלאות , כגון מסגרי , ם מכונאים , מפעילי ציוד להפקת אנרגיה וטיפול במים , חשמלאים ואלקטרונאים , שרברבים , עובדי דפוס . ™ עבודה בלתי-מקצועית , כגון רוכלים , עובדי ניקיון במבני , ם עובדי מטבח , שומרים . . ג הגדרת אוכלוסיית העולים והחלוקה לקבוצות ™ עולה מברית-המועצות : כל מי שעלה החל מ- 1990 ואילך מברית-המועצות לשעבר . ™ עולה מאתיופיה : כל מי שעלה מאתיופיה , או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה ללא כל קשר לשנת העלייה שלו או של הוריו . ™ עולה ממדינה דוברת אנגלית : כל מי שעלה החל מ- 1990 ואילך מארצות-הברית , קנדה , דרום א פריקה , זימבבווה , אוסטרליה או ניו-זילנד . ™ עולה ממרכז ומערב אירופה : כל מי שעלה החל מ- 1990 ואילך ממרכז ומערב אירופה , כולל בריטניה . ™ עולה מדרום ומרכז אמריקה : כל מי שעלה החל מ- 1990 ואילך מדרום ומרכז אמריקה . הניתוח כולו מתייחס לעולים גילאי העבודה 64-22 . 1.2 התפת חויות בשוק העבודה והמדיניות התעסוקתית לפני שניכנס לניתוח הממצאים עצמם , נסקור בקצרה כמה מאפיינים בולטים של התפתחות שוק העבודה . התקופה שלפני העלייה המסיבית של שנות ה- 90 , הייתה תקופה של רפיון בהתפתחות התעסוקה בישראל ושל אבטלה גבוהה . שיעור האבטלה ב- 1989 היה כ- 9% .לכן , שוק העבודה הישראלי לא היה ערוך במיוחד לקלוט גידול מסיבי בכוח אדם , בכלל , ושל עולים , בפרט . על אף זאת , קליטת העולים - 4 - הביאה לצמיחה מהירה מאוד בחברה הישראלית , עד כדי כך שעד 1995 שיעור האבטלה ירד לכ- 6.8% . האבטלה הייתה גבוהה יותר בקרב העולים )9.2% .(בסופו של דבר , במקום שהעולים יאיימו על מקומות העבודה של הוותיקים , היה בעצם שיפור במצב התעסוקה של הוותיקים . בתקופה שלאחר מכן )2000-1995 (התרחשה תפנית לרעה בשוק העבודה , והאבטלה גדלה שוב . שיעור האבטלה הכללי גדל שוב לכ- 8.8% בשנת2000 .שיעור האבטלה של העולים גדל גם הוא )ל- 10.4% ( , אבל הפער התחיל להצטמצם בין הוותיקים לעולים , כתוצאה מהגידול בוותק הממוצע של העולים שהגיעו משנת 1990 .גידול זה באבטלה לא היה קשור להמשך העלייה , שהייתה כעת מתונה הרבה יותר , אלא לשינויים בתנאי הצמיחה של המשק ) ראה תרשים 1 -(. א 2005-1989 ומעלה15 א: שיעורי אבטלה גילאי-1 תרשים 5 10 15 20 25 30 35 40 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 סה"כ עולים יהודים ותיקים וערבים אבל התפתחות זו בשוק העבודה הייתה דיפרנציאלית מאוד , לפי רמת ההשכלה . בתרשימים 1 -ב ו- 1 - ג אנו מתארים את התפתחות שיעורי התעסוקה לפי רמת ההשכלה . בתרשימים אלה אפשר לראות את הירידה החדה בשיעור התעסוקה בקרב קבוצות ההשכלה הנמוכות , לדוגמה מ , - 62% ל- 54% ב קרב גברים בעלי 8-0 שנות לימוד ) בין השנים 2000-1995 .( הירידה מתמתנת ככל שמתקדמים ברמת ההשכלה , ובקרב גברים בעלי + 13 שנות לימוד יש ירידה מ- 78.7% ל- 77% . בקרב נשים לא הייתה ירידה של ממש אבל נבלמה מגמת הגידול של התעסוקה בקרבן . הירידה בתעסוקה שיקפה גם ירידה בהשתת פות בכוח העבודה , כלומר , בניסיון של אנשים להשתלב בשוק העבודה , וגם בקשיים הגדלים למצוא עבודה לאלה שחיפשו . - 5 - ,64-22 ב: שיעורי התעסוקה בקרב גברים יהודים גילאי-1 תרשים לפי שנות השכלה 45 50 55 60 65 70 75 80 85 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 8-0 11-9 12 13+ ,64-22 ג: שיעורי התעסוקה בקרב נשים יהודיות גילאיות-1 תרשים לפי שנות השכלה 25 35 45 55 65 75 85 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 8-0 11-9 12 13+ לצד זה , התרחבו מאוד גם הפערים בשכר בין בעלי השכלה גבוהה ובעלי השכלה נמוכה יותר , דבר שהשפיע באופן שלילי הן על המוטיבציה של המשכילים פחות להשתתף בשוק העבודה , והן על היכולת של ההשתתפות להבטיח הכנסה נאותה . דבר זה מחזק גם את החשיבות של אפשרויות קידום של בעלי השכלה נמוכה שמשתתפים בשוק העבודה כדי שישתלבו יותר ברמת החיים הכללית של החברה . אפשר ליחס מג מות אלה לתמורות בסיסיות שחלו בשוק העבודה , שנבעו משני גורמים מרכזיים : השינויים בכלכלה העולמית בכיוון של התפתחות ענפי ההיי- טק במערב בקצב מהיר מול מעבר של ענפי ייצור מסורתיים מהמערב לארצות המתפתחות . הדבר גרם לעלייה בביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה במערב , ויריד ה בביקוש לעובדים פחות משכילים . הגורם השני הוא הכניסה המסיבית של עובדים זרים לישראל , שהפכו להיות אחוז משמעותי מכוח האדם הלא מקצועי בשוק העבודה הישראלי , ותפסו את מקומות העבודה של הישראלים המשכילים פחות . אחד הגורמים שתרמו להצלחת הקליטה של העולים בראשית שנות ה- 90 הייתה מדיניות אקטיבית מאוד של עידוד תעסוקה באמצעים שונים , כאשר מדיניות זו התייחסה באופן דיפרנציאלי לצרכים של קבוצות - 6 - שונות בקרב עולי ברית-המועצות , והתאימה עצמה גם לצרכים המיוחדים של העולים מאתיופיה . המדיניות כללה מאמצים רבים ליצור שותפויות עם המגזר הפר טי והמגזר הוולונטרי במאמץ כלל-חברתי . בחלק השני של שנות ה- 90 מאמצים אלה צומצמו , לא רק בגלל הירידה בהיקף העולים , אלא גם בשל שינויי מדיניות . בתקופת האינתיפאדה השנייה ) בשנים 2003-2000 (הייתה תפנית חדה נוספת בשוק העבודה , שנבעה משני דברים : המיתון הכלכלי העולמי והמשבר החריף בתחום ההיי-טק , וההשפעה הייחודית בישראל של האינתיפאדה השנייה . הדבר גרם למשבר חמור בשוק התעסוקה שהגיע לשיא ב- 2003 כאשר שיעור האבטלה טיפס לכ- 10.7% .העולים גם הושפעו , כמובן , מהמשבר , ושיעורי האבטלה שלהם בתקופת המשבר המשיכו להיות גבוהים )11.2% .( עם זאת , רואים שלאורך התקופה שיעורי התעסוקה של העולים יותר ויותר דומים לאוכלוסייה הוותיקה ב . - 2004 החלה יציאה מהמשבר עם החזרה לצמיחה של כ- 4% ועד סוף2005 ירד שיעור האבטלה הכללי לכ- 9% . ניתוח של המגמות לפי רמת השכלה , שוב מראה שהנפגעים העיקריים בסופו של דבר היו בעלי השכלה נמוכה , כאשר הירידה המשמעותית בשיעורי התעסוקה והגידול באבטלה היו בקרב קבוצות אלו ) ראה תרשימים 1 -ב ו- 1 -ג לעיל (. בתקופת האינתיפאדה השנייה השתנו לא רק התנאים בשוק העבודה , אלא גם היה שינוי במדיניות הכלכלית-חברתית , בפרט בשנים 2002-2003 .מדיניות זו ה שפיעה גם על ההשתלבות של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה . ישנם מספר קווים מנחים למדיניות זו : 1 . דגש מרכזי על השתלבות בתעסוקה וצמצום היקף האוכלוסיות התלויות בקצבאות . 2 . צמצום הסיוע הכללי בתעסוקה , כמו הכשרה מקצועית , ומיקוד המשאבים בתחום זה באוכלוסיות החלשות ביותר של מק בלי הקצבאות . משמעות הדבר היא שלעולים ותיקים שלא נמנו על מקבלי הקצבאות , צומצמו היקפי הסיוע . 3 . צמצום ברמת התמיכה באנשים מחוץ לשוק העבודה על-ידי הקיצוצים בנגישות לדמי אבטלה , צמצום קצבאות הבטחת הכנסה , וגם על-ידי הקיצוץ בקצבאות ילדים . כל זה יצר דחף ומוטיבציה אצל אנשים להיכנס לשוק העבודה . 4 . שינויים בשירות התעסוקה על מנת להחמיר את מבחני התעסוקה לפונים לקבלת הבטחת הכנסה , יחד עם ניסיונות ליעל את השירות . 5 . צמצום מספר העובדים הזרים על מנת לפנות מקומות עבודה לישראלים ותיקים וסיוע מיוחד לעובדים שנכנסים לענפים שמתפנים על- ידי פינוי העובדים הזרים . 6 . ניסיונות לשמור ולחזק את הסיוע לעולים בתחום התעסוקה והכנסת שינויים רבים בשירותי העולים על מנת להפוך אותם ליותר אפקטיביים ויעילים , שפתחו הזדמנויות בפני העולים החדשים יותר שעדיין היו זכאים לסיוע מיוחד של משרד הקליטה . - 7 - 2 .עולי ברית-המועצ ות לשעבר בשנת 2003 נמצאו בישראל כ- 467,000 עולים בגילאי64-22 שעלו מברית- המועצות לשעבר מאז 1990 . העלייה נמשכה באופן רציף משנת1990 ,אך שיעורה הולך וקטן עם השנים . בפרק זה נבחן את השתלבות עולי ברית-המועצות בתעסוקה . תחילה נאפיין את אוכלוסיית עולי ברית- המועצ ות בגילי העבודה 64-22 לפי משתני רקע מרכזיים : הוותק בארץ , גיל , מצב משפחתי , השכלה ואזור המגורים . לאחר מכן , נתייחס למספר מדדי תעסוקה עיקריים ) שיעורי תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , היקף המשרה , אבטלה ( לפי ותק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית , ונבחן גם דפוסי תעסוקה לפי משקי בית . בהמשך נבדוק את הקשר שבין מדדים אלה לבין משתני הרקע . לאחר מכן נבחן באיזו מידה ההשתלבות של העולים בעבודה לפי תת-קבוצות נעשית דומה לזו של כלל היהודים , עם הוותק . לבסוף נציג את מאפייני התעסוקה של העולים מבחינת משלח- היד ונבחן את שביעות הרצון של העולים מעבודתם , מהכנסתם ומחייהם בארץ . 2.1 מאפייני רקע ותק : רוב העולים הם ותיקים יחסית : 43% נמצאים בארץ13-11 שנים כ , - 21% מהעולים נמצאים בארץ 10-8 שנים , 24% נמצאים7-4 שנים ורק כ- 12% 3-0 שנים . עם זאת , ועל אף הירידה בשיעורי העלייה , יש קבוצה משמעותית שהגיעה בשנים האח רונות . : גיל באופן כללי , העולים מברית-המועצות לשעבר הם בעלי התפלגות גילית דומה מאוד לזו שבקרב כלל היהודים . בדומה לכלל היהודים , הקבוצה הגדולה ביותר מביניהם היא של גילאי 54-35 . מצב משפחתי : הרוב נשואים כ : - 74% מהגברים וכ- 67% מהנשים נשואים , לעומת כ- 70% מהגברים ומהנשים בקרב כלל היהודים . שיעור הנשים החד- הוריות בקרב העולות )11% ( גבוה מהשיעור בקרב כלל הנשים היהודיות )6% .( השכלה : רמת ההשכלה של העולים גבוהה . שיעור בעלי התארים האקדמיים בקרבם )40% ( גבוה באופן משמעותי מהשיעור בקרב כלל היהודים )27% .( רק5% לא סיימו בית-ספר תיכון , לעומת 11% בקרב כלל היהודים . לגבי עולים אלה אנו מציגים רק מידע על אודות התעודה הגבוהה ולא על אודות שנות לימוד , שכן תרגום שנות הלימוד מהשיטה של ברית-המועצות לשעבר בעייתי ומטעה . תפרוסת גיאוגרפי ת: חלק ניכר מהעולים מתגוררים במחוז המרכז ) כולל תל אביב , רמת גן וחולון ( )39% .(עם זאת , שיעור העולים המתגוררים באזור המרכז נמוך בהשוואה לשיעור בקרב כלל היהודים )39% לעומת50% ,בהתאמה (. שיעור המתגוררים באזור הדרום גבוה )25% לעומת15% ,בהתאמה , ( וכך גם באזורי הצפון ) כולל חיפה וחדרה ( )30% לעומת23% ,בהתאמה ( - 8 - תרשים2 -: א מאפייני רקע של עולי ברית- המועצות לשעבר ותק 3-0 12% 7-4 24% 10-8 21% 13-11 43% תעודה עד תיכון 5% תיכון 8% בגרות 20% -על תיכוני לא אקדמי 26% אקדמי 41% על פי סקר כוח אדם , 2003 2.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה עולי ברית-המועצות מהווים כ- 17% מהיהודים גילאי העבודה64-22 וכך גם מהיהוד ים המשתתפים בכוח העבודה והמועסקים . נתוני התעסוקה , ההשתתפות והאבטלה של העולים ) גברים ונשים כאחד ( מברית- המועצות טובים יותר מהנתונים המקבילים של כלל היהודים ) לוח 2 - (. א ™ שיעורי התעסוקה גבוהים יותר בקרב העולים - 76.1% לעומת71.9% אצל הגברים ו , - 67.7% לעומת65.7% אצל הנשים . ™ שיעורי ההשתתפות גבוהים גם הם מעט יותר בקרב העולים - 83.3% לעומת79.2% אצל הגברים , ו- 75.3% לעומת73.2% אצל הנשים . גיל 34-22 36% 54-35 47% 64-55 17% - 9 - ™ שיעורי האבטלה בקרב העולים נמוכים יותר בהשוואה לכלל היהודים , בייחוד בקרב הגברים - 8.6% לעומת9.2% . ™ משך האבטלה של העולים קצר יותר- 75% מהגברים העולים המובטלים מחפשים עבודה עד חצי שנה , ורק 8% מחפשים שנה או יותר , בהשוואה ל- 62% ו- 17% ,בהתאמה , בקרב כלל הגברים היהודים . לוח 2 -א: מדדי תעסוקה בקרב עולי ברית- המועצות וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2003 ) באחוזים ( גברים נשים סך-הכל שיעור עולי ברית- המועצות יהודים עולות ברית- המועצות יהודיות עולי ברית- המועצות יהודים תעסוקה 76.1 71.9 67.7 65.7 71.5 68.8 השתתפות 83.3 79.2 75.3 73.2 78.9 76.3 אבטלה 8.6 9.2 10.1 10.3 9.2 9.7 משך האבטלה- מחפשים עד חצי שנה 75.2 62.4 66.3 62.3 70.2 62.3 משך האבטלה- מחפשים שנה או יותר 8.3 17.4 15.3 20.5 12.3 18.4 חלקיות המשרה * 5.4 7.1 27.8 26.3 7.1 16.5 מקור : סקר כוח אדם והסקר החברתי - למ ס" * מתוך העובדים כל אלה מצביעים על כך שהעולים מברית- המועצות לשעבר מצליחים להתמודד עם האתגר של מציאת עב ודה לא פחות מכלל האוכלוסייה . אך יש לחזור ולציין שנתוני ההשתלבות של כלל האוכלוסייה אינם מעידים על מצב רצוי . שיעור האבטלה הוא גבוה ושיעורי התעסוקה וההשתתפות בתעסוקה נמוכים בארץ בהשוואה לארצות מערביות אחרות . ™ מידת ההשתלבות של הנשים נמוכה יותר מזו של הגברים ה . נשים משתתפות פחות בשוק העבודה , והן גם מתקשות יותר במציאת עבודה כאשר הן מחפשות , ולכן שיעור האבטלה גבוה יותר . אצל העולים הפער בין נשים וגברים הוא גבוה יותר מאשר הפער בקרב כלל היהודים . ™ אין כמעט הבדל בהיקף התעסוקה בין המועסקים העולים לבין כלל המועסקים היהודים . הסיבה העיקרית לתעסוקה בחלקיות המשרה של העולים ) ביחוד אצל הנשים ( היא אי- הצלחה במציאת משרה מלאה או משרה חלקית נוספת . ™ הסיבות לאי-השתתפות בכוח העבודה המדווחות על-ידי העולים שונות מהסיבות של כלל היהודים כ . - 40% מהגברים העולים הלא משתתפים מציינים נכות או מחלה כ סיבה לכך שלא עבדו ב- 12 החודשים האחרונים , בהשוואה ל- 26% מכלל הגברים היהודיים . בניגוד לכך , השיעור של מי שלא השתתפו עקב לימודים נמוך בהרבה בקרב הגברים העולים בהשוואה לכלל הגברים היהודים - 12% לעומת31% .ממצא זה משקף , כנראה , את העובדה שצעירים עולים משלבים לימו דים עם עבודה יותר מאשר כלל היהודים . בקרב הנשים , 27% מציינות את היותן עקרות בית כסיבה לאי-עבודה ו , - 23% מציינות נכות או מחלה ) לעומת 41% ו- 18% בהתאמה , בקרב היהודיות (. - 10 - כפי שהדגשנו במבוא לדוח זה , חשוב לבחון את שיעורי ההשתלבות בתעסוקה ואת ההשוואה בין עולים לותיק ים בהתחשב בוותק של העולים . כמובן שהציפייה היא שככל שיש גידול בוותק , עולים ישתלבו יותר , ואז השאלה העיקרית היא לא רק האם אלא תוך כמה זמן העולים מצליחים להידמות יותר לכלל האוכלוסייה . 76 72 63 77 75 80 0 20 40 60 80 סה"כ3-0 7-4 10-8 13-11 המועצות-ב: שיעור התעסוקה בקרב גברים עולי ברית-2 תרשים 2003 ,לפי ותק בארץ המועצות-עולי ברית יהודים 68 66 52 63 69 75 0 20 40 60 80 סה"כ3-0 7-4 10-8 13-11 המועצות-ג: שיעור התעסוקה בקרב נשים עולות ברית-2 תרשים 2003 ,לפי ותק בארץ המועצות-עולות ברית יהודיות ותק בארץ : ההש פעה של ותק על דפוסי התעסוקה וההשתתפות של העולים שונה מעט בין הגברים והנשים . בקרב הנשים , שיעורי התעסוקה וההשתתפות גדלים בצורה עקבית ככל שהעולות נמצאות יותר שנים בארץ מ , - 52% בקרב בעלות ותק של עד3 שנים עד ל- 75% בקרב בעלות ותק של13-11 שנים . שיעורי התעסוקה וה השתתפות של העולים הוותיקים ביותר בקרב הגברים אמנם גבוהים מאלה של העולים החדשים )80% לעומת63% ( , אך אין הבדל משמעותי בין עולים הנמצאים בארץ7-4 שנים , לבין עולים בעלי ותק של 10-8 שנים . בניתוח רב-משתני , כאשר מחזיקים קבוע את הגיל , המגדר וההשכלה , אנו מוצאים , שהפערים מצטמצמים עם הוותק , כך שהחדשים מועסקים פחות מאשר כלל היהודים ואילו הוותיקים מועסקים יותר . - 11 - . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית תרשים 2 -: ד מועסקים במשק הבית - עולי ברית- המועצות לעומת כלל היהודים ) באחוזים ( - מועסקים במשק הבית המועצות-עולי ברית ללא מועסק 15% מועסק אחד 36% 2+ מועסקים 49% יהודים- מועסקים במשק הבית 2+ מועסקים 47% מועסק אחד 37% ללא מועסק 16% התפלגות משקי הבית של העולים מבחינת מספר המועסקים במשק הבית דומה לזו של כלל משקי הבית היהודיים ב : - 15% ממשקי הבית אין אף מועסק ב ; - 36% מועסק אדם אחד וב ; - 49% מועסקים שני אנשים או יותר . 2.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים בחלק זה נבחן את דפוסי התעסוקה בקרב העולים עצמם לפי משתני רקע : גיל , מצב משפחתי , השכלה ואזור מגורים . בחלק הבא נבחן את הפערים אל מול כלל האוכלוסייה היהודית לפי משתני הרקע . למרות ההצלחה הכוללת בהשתלבות בתעסוקה , ישנן קבוצות מסוימות בתוך עולי ברית- המועצות שהשתלבותן בשוק העבודה פחות טובה . תרשים 2 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולי ברית-המועצות 76 68 75 70 83 77 59 39 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 סה"כ34-22 54-35 64-55 גיל גברים נשים - 12 - : גיל דפוסי התעסוקה וההשתלבות של עולי ברית-המועצות לפי גיל דומים בין הגברים והנשים . התעסוקה גבוהה ביותר בגילים 54-35 , ונמוכה יותר בגילים34-22 ,כאשר הדבר מושפע מלימו דים . שיעורי התעסוקה וההשתתפות של העולים גילאי 64-55 נמוכים באופן משמעותי בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית - 59% לעומת65% בקרב הגברים ו , - 39% לעומת45% בקרב הנשים , בגלל תהליכי פרישה וקשיים להכנס לשוק העבודה בגיל המבוגר . הניתוח הרב- משתני מאשר את הדפוסים האלה . תרשים 2 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות מברית-המועצות 68 66 68 65 76 70 62 62 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ הורית-אם חד אם נשואה אשה ללא ילדים מצב משפחתי המועצות-עולות ברית סה"כ יהודיות מצב משפחתי : אמהות חד-הוריות מועסקות בשיעור נמוך מזה של אמהות נשואות , אך גבוה מזה של נשים ללא ילדים )68% , 76% ו- 62% ,בהתאמה , ( בדומה לדפוס בקרב כלל היהודיות . בסך- הכל הנשים העולות החד-הוריות , מועסקות יותר מכלל היהודיות . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס דומה , אך נראה שאמהות חד- הוריות מועסקות יותר מנשים ללא ילדים רק בקרב חד- הוריות שילדם הצעיר ביותר מבוגר מגיל5 . תרשים2 -: ז שיעורי תעסוקה לפי שנות השכלה - עולי ברית- המועצות 76 68 49 28 73 64 80 71 80 72 0 20 40 60 80 סה"כ8-0 12-9 15-13 16+ שנות השכלה גברים נשים השכלה : דפוסי התעסוקה וההשתתפות לפי השכלה דומים בין הגברים והנשים . שיעורי התעסוקה גדלים ככל שיש גידול בהשכלה : אצל הגברים מרמה של 49% בקרב בעלי8-0 שנות לימוד עד לרמה של80% בקרב בעלי+ 13 ש נות לימוד ; אצל הנשים מרמה של 28% בקרב בעלות8-0 שנות לימוד עד לרמה של - 13 - 72% בקרב בעלות+ 13 שנות לימוד . דפוס זה חל גם לגבי ההשתתפות בכוח העבודה . אין הבדל בדפוסי תעסוקה וההשתתפות בין העולים בעלי 15-13 שנות לימוד לבין העולים בעלי+ 16 שנות לימוד . הניתוח הרב-משתנ י תומך בממצאים של הניתוח הפשוט . אזור מגורים : דפוס התעסוקה של העולים לפי אזור מגורים אינו זהה בין גברים ונשים . בקרב הגברים , שיעורי התעסוקה הגבוהים הם במחוז יהודה , שומרון ועזה )83% ( ובמחוז מרכז- ללא תל אביב , רמת גן וחולון )79% .(בקרב הנשים , השיעורים הגבוהי ם הם במחוזות ירושלים , ומרכז ללא תל אביב , רמת גן וחולון )72% .( השיעורים במחוזות הצפוניים עומדים על68% והשיעור הנמוך ביותר הוא במחוז הדרום )61% .( 2.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין עולי ברית- המועצות לכלל היהודים לפי מגדר , ותק , השכלה וגיל נפנה עכשיו להשוואת שיעורי התעסוקה בין תת-קבוצות של העולים לבין כלל היהודים . לכל קבוצה נבחן קודם אם הדפוסים נעשים דומים לכלל האוכלוסייה ככל שהוותק גדל . מכיוון שהנתונים רבים מאוד , אנו מסכמים את ההשוואה בקודים +) ,- .( נציין שיעורי השתתפות ) בסוגריים ( במקרים שהפערים שונים מהפערים בשיעורי התעסוקה . בכל לוחות הפערים נשתמש בסימנים הבאים : + הפער הוא לטובת עולי ברית-המועצות אך קטן מ- 10 נקודות אחוז ++ הפער הוא לטובת עולי ברית-המועצות וגדול מ- 10 נקודות אחוז - הפער הוא לטובת כלל היהודים אך קטן מ- 10 נקודות אחוז - - הפע ר הוא לטובת כלל היהודים וגדול מ- 10 נקודות אחוז לוח 2 -: ב פערים בשיעורי תעסוקה ) השתתפות (* בין גברים עולי ברית- המועצות לכלל הגברים היהודים לפי גיל וותק , 2003 * הסימונים מתייחסים לתעסוקה והשתתפות אך כאשר יש הבדל בכיוון או בגודל הפער בין תעסוקה והשתתפות , נתוני השתתפות ניתנו בסוגריים . 3-0 7-4 10-8 13-11 סך-הכל 34-22 + ++ + + + 54-35 - (+) + + + + 64-55 -- -- - + (++) - סך-הכל - + + + + - 14 - לוח2 -: ג פערים בשיעורי תעסוקה ) השתתפות (* בין נשים עולות ברית- המועצות לכלל הנשים ה יהודיות לפי גיל וותק , 2003 * הסימונים מתייחסים לתעסוקה והשתתפות אך כאשר יש הבדל בכיוון או בגודל הפער בין תעסוקה והשתתפות , נתוני הש תתפות ניתנו בסוגריים . כפי שניתן לראות מהלוחות 3 -ב ו- 3 -, ג שיעורי התעסוקה וההשתתפות של הגברים עולי ברית- המועצות גבוהים מהשיעורים המקבילים בקרב כלל הגברים היהודים כבר לאחר 4 שנים בארץ . לעומת זאת , שיעורי התעסוקה וההשתתפות של העולות מברית-המועצות גבוהים יותר מ השיעורים המקבילים בקרב כלל הנשים היהודיות רק לאחר 7 שנים . קיימים הבדלים באופן בו ותק בארץ משפיע על שיעורי התעסוקה וההשתתפות בגילי העבודה השונים . קיימים הבדלים בהשפעה זו בין גברים ונשים . בקרב הגברים , שיעורי התעסוקה וההשתתפות של העולים גילאי 34-22 ,ללא כל ק שר לוותק שלהם בארץ , גבוהים מאלה של כלל היהודים בני אותו גיל . הדבר נכון אפילו לגבי העולים החדשים ביותר , אלה הנמצאים בארץ עד שלוש שנים . בקרב הוותיקים ביותר )13-11 שנות ותק , ( אפילו בגילים 64-55 שיעורי התעסוקה גבוהים מאלה שבקרב כלל האוכלוסייה . בקרב הנשים , שיעו רי התעסוקה וההשתתפות של בנות 54-35 ,להוציא את העולות החדשות ביותר , גבוהים מהשיעורים בקרב כלל הנשים היהודיות באותו גיל . בקבוצות הגיל האחרות שיעורי התעסוקה וההשתתפות של העולות גבוהים יותר מאלה של היהודיות רק בקרב העולות הוותיקות יותר . לוח 2 -: ד פערים * בשיעור י תעסוקה ) השתתפות (** בין גברים עולי ברית- המועצות לכלל הגברים היהודים לפי השכלה וותק , 2003 * הפער מחושב על-ידי כך שמחסירים את הנתון של כלל הי הודים מהנתון המקביל של העולים ממדינות דוברות אנגלית . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול בפער של 10 נקודות אחוז . ** הסימונים מתייחסים לתעסוקה והשתתפות אך כאשר יש הבדל בכיוון או בגודל הפער בין תעסוקה והשתתפות , נתוני השת תפות ניתנו בסוגריים . ותק גיל 3-0 7-4 10-8 13-11 סך-הכל 34-22 - - + + + 54-35 -- ) -( + + (++) ++ + 64-55 -- -- - + (++) - סך-הכל -- - + + + ותק שנות לימוד 3-0 7-4 10-8 13-11 סך-הכל 12-9 - + - + + 15-13 - + + + + + 16 -- + - (+) + + סך-הכל - + + + + - 15 - לוח2 -: ה פערים * בשיעורי תעסוקה ) השתתפות (** בין נשים עולות ברית- המועצות לכלל הנשים היהודיות לפי השכלה וותק , 2003 * הפער מחושב על- ידי כך שמחסירים את הנתון של כלל היהודים מהנתון המקביל של העולים ממדינות דוברות אנגלית . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול בפער של 10 נקודות אחוז . ** הסימונים מתייחסים לתעסוקה והשתתפות אך כאשר יש הבדל בכיוון או בגודל הפער בין תעסוקה והשתתפות , נתוני השתתפות ניתנו בסוגריים . דפוס הפערים בין גברים לבין נשים שונה גם לפי השכלה . בקרב הגברים , באופן כללי שיעורי התעסוקה וההשתתפות גבוהים בקרב עולי ברית-המועצות לעומת כלל היהודים כמעט בכל רמות ההשכ לה , החל מוותק של 7-4 שנים . לעומת זאת , בקרב הנשים , העולות בעלות + 16 שנות לימוד אינן סוגרות את הפער לעומת כלל הנשים היהודיות , גם בוותק מתקדם . 2.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי- היד בהם מועסקים העולים ושביעות צון ר מחקרים רבים בעבר הצביעו על הקשיים של עולי ברית-המ ועצות להשתלב במשלחי- יד המתאימים להשכלתם , הכשרתם וניסיונם בחו . ל" לוח 3 -, ו מציג את התפלגות משלחי- היד של העולים בהשוואה לכלל היהודים . לוח 2 -: ו התפלגות משלחי-היד בהם מועסקים עולי ברית- המועצות וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2003 ) באחוזים ( גברים נשים סך-הכל משלח-יד עולי ברית- המועצות יהודים עולות ברית- המועצות יהודיות עולי ברית- המועצות יהודים אקדמי 12.3 14.6 10.4 15.1 11.3 14.8 מקצוע חופשי , טכני וניהול 12.8 24.2 17.8 24.5 15.4 24.4 פקידות 4.9 8.1 15.1 26.8 10.2 17.3 מכירות 3.1 8.8 9.5 7.9 6.4 8.4 שירותים 6.3 7.2 18.4 13.9 12.5 10.5 מקצועי בתעשייה 46.3 30.2 12.0 4.4 28.5 17.5 בלתי מקצועי 14.3 7.0 16.8 7.3 15.6 7.1 מקור : סקר כוח אדם והסקר החברתי - למ ס" ותק שנות לימוד 3-0 7-4 10-8 13-11 סך-הכל 12-9 - - + ) -( ++ + 15-13 -- - + + + 16 + -- -- ) -( - - - סך-הכל -- ) -( -- ) -( + + + - 16 - למרות השיעור הגבוה של עולי ברית- המועצות בעלי השכלה אקדמית )כ- 40% ( בהשוואה לכלל היהודים )כ- 27% (, רק קצת יותר מרבע העולים מועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים , לעומת כ- 40% מכלל היהודים ) לוח 3 -כ (. ו- 16% ,בהשוואה ל- 7% מכלל היהודים , מועסקים בעבודות בלתי מקצועיות . ניתן להמחיש את הפער בין רמת ההשכלה של העולים לבין משלח- היד בו הם מועסקים באמ צעות התפלגות משלחי-היד של בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר . רק 55% מבעלי תואר אקדמי מועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים ) לעומת 73% בקרב כלל היהודים , ( ואילו 29% מהם מועסקים כעובדים מקצועיים בתעשייה . עם זאת , הנתונים בלוח 3 - ז מראים גם שחל שיפור רציף באיכות התעסוקה של העולים עם עליית הוותק , גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים : ככל שהעולים ותיקים יותר , הולך ופוחת שיעור העובדים המקצועיים והבלתי מקצועיים בקרבם , וגדל שיעור התעסוקה במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים ) במקצועות אקדמיים יש עלייה מ- 8% בוותק של 7-4 ל- 17% בוותק של13-11 לגברים ומ , - 7% ל- 15% בהתאמה אצל נשים (. בקרב הוותיקים ביותר - הגברים והנשים מועסקים במידה דומה לכלל היהודים במקצועות אקדמיים וקצת פחות מהם במקצועות חופשיים , טכניים וניהוליים . לוח 2 -ז: התפלגות משלחי-היד בהם מועסקים עולי ברית-המוע צות גילאי 64-22 לפי ותק בארץ ומגדר , 2003 ) באחוזים *( גברים נשים ותק ותק משלח - היד 3-0 7-4 10-8 13-11 יהודים 3-0 7-4 10-8 13-11 יהודיות אקדמי )3.3 ( 7.8 10.0 17.2 14.6 ) 3.0 ( 6.8 7.9 14.9 15.1 מקצוע חופשי , טכני וניהול )5.6 ( 9.5 11.1 16.6 24.2 ) 9.6 ( 12.7 17.2 22.3 24.5 פקידות )3.2 ( ) 4.9 ( ) 3.1 ( 6.0 8.1 ) 5.0 ( 11.1 15.7 19.0 26.8 מכירות )2.5 ( ) 1.6 ( ) 3.1 ( 4.0 8.8 ) 8.5 ( 12.4 10.7 7.8 7.9 שירותים )8.7 ( ) 5.2 ( 7.0 6.0 7.2 27.0 20.4 18.7 15.4 13.9 מקצועי בתעשייה 56.1 52.2 51.9 39.1 30.2 ) 11.2 ( 13.7 11.6 11.6 4.4 בלתי מקצועי 20.7 18.8 13.6 11.1 7.0 35.8 22.9 18.3 9.0 7.3 * מספרים בסוגריים מציינים נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה שביעות רצון מהעבודה לפי הסקר החברתי של 2003 ,שביעות הרצון מן העבודה בקרב העולים מברית-המועצות לשעבר נמו כה מזו של כלל היהודים אך גדלה עם הוותק בארץ , כפי שניתן לראות בלוח 3 -. ח מעניין לציין שהנשים בכל ותק מרוצות יותר מהגברים . בקרב הגברים , שיעורי המועסקים המרוצים או מרוצים מאוד מעבודתם עומדים על 68% מהעולים לעומת83% מכלל הגברים היהודים , ובקרב הנשים 78% לעומת86% . בקרב הגברים שיעור המרוצים מעבודה גדל מ- 46% בקרב העולים עד3 שנים בארץ ל- 71% בקרב העולים עם ותק של 13-11 שנים בארץ . בקרב הנשים , השיעור גדל מ- 60% בקרב העולות עד3 שנים - 17 - בארץ ל- 87% בקרב העולות עם ותק של13-11 שנים בארץ . שביעות הרצון מעבודה בקרב המועסקים במ שלח-יד אקדמי , חופשי או בפקידות , גבוהה מזו בקרב המועסקים בעבודות בלתי מקצועיות . אחת הסיבות לכך ששביעות הרצון של העולים מעבודתם נמוכה בהשוואה ליהודים היא השיעור הנמוך של המועסקים במשלח-יד אקדמי או חופשי . כאשר ההשוואה נערכת בין העולים לבין כלל היהודים באותו מ שלח-היד , אנו רואים שבמשלחי-יד אקדמיים , מקצועיים וחופשיים כמעט שאין פער בשביעות רצון , לעומת זאת במקצועות הנמוכים הפער נשאר גבוה . שביעות רצון מהכנסה מעבודה שביעות הרצון של העולים מהכנסתם מעבודה נמוכה בהרבה מזו של היהודים הוותיקים , אך גדלה עם הוותק . בקרב הגב רים , שיעורי המועסקים המרוצים או המרוצים מאוד מהכנסתם מעבודה עומדים על 34% מהעולים לעומת52% מכלל הגברים היהודים , ובקרב הנשים - 36% לעומת44% . שביעות הרצון מהכנסה בקרב המועסקים במשלח-יד אקדמי , חופשי ובפקידות גבוהה מזו שבקרב המועסקים בעבודות בלתי מקצועיות כ . אשר ההשוואה בין העולים לבין כלל היהודים נערכת באותו משלח-היד , אנו רואים שהפער מצטמצם אבל הוא נשאר משמעותי בקרב גברים . 2.6 שביעות רצון כללית מהחיים שביעות הרצון של העולים מחייהם נמוכה בהרבה בהשוואה ליהודים אך גדלה עם הוותק . בקרב הגברים , שיעורי המרוצים או ה מרוצים מאוד מחייהם באופן כללי עומדים על 66% מהעולים לעומת84% מכלל הגברים היהודים , ובקרב הנשים - 66% לעומת82% .שביעות הרצון גדלה בקרב המועסקים ל- 71% בקרב הגברים ו- 69% בקרב הנשים . לוח 2 -: ח שביעות רצון בקרב עולי ברית- המועצות וכלל היהודים גילאי 64-22 ,לפי מגדר , 2003 )באחוזים ( שביעות רצון של הגברים שביעות רצון של הנשים עבודה הכנסה חיים עבודה הכנסה חיים עולי ברית-המועצות 68.1 34.2 66.4 78.3 35.9 66.5 ותק3-0 45.6 38.4 54.8 60.2 25.8 55.7 ותק7-4 55.4 27.9 59.3 73.5 36.6 58.2 ותק10-8 86.4 34.9 63.8 70.2 35.4 66.4 ותק13-11 70.9 37.2 74.4 87.3 37.7 73.8 סך-הכל יהודים 82.1 52.0 83.8 85.5 43.6 81.9 - 18 - ניתן לראות כי הפער בשביעות הרצון בין העולים לכלל היהודים מצטמצם עם הוותק לגבי עבודה והחיים בכלל , אבל פחות לגבי הכנס ה מעבודה . עם זאת , היהודים מרוצים יותר בכל המדדים אפילו מהוותיקים ביותר ) מלבד לגבי שביעות רצון נשים ותיקות מעבודה (. 3 .עולי אתיופיה בשנים 2002/2003 נמצאו בישראל כ- 33,000 עולים מאתיופיה בגילאים64-22 . בניגוד ליתר הקבוצות אנו כוללים בין עולי אתיופיה את כל ה אנשים ממוצא אתיופי : כל מי שעלו מאתיופיה ) גם לפני 1990 ( וגם את מי שנולדו למשפחות שעלו מאתיופיה . בפרק זה נציג נתונים על השתלבות עולי אתיופיה בתעסוקה על פי אינדיקטורים שונים . תחילה נאפיין את אוכלוסיית העולים בגילי העבודה לפי משתני רקע מרכזיים . לאחר מכן נתיי חס למספר מדדי תעסוקה עיקריים לפי ותק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית , ונבחן גם דפוסי תעסוקה לפי משקי בית . בהמשך נבדוק את הקשר שבין מדדים אלה לבין משתני הרקע של העולים . כמו-, כן נציג לוחות השוואה שמטרתם להראות את ההבדלים בדפוסי התעסוקה בין העולים לבין כלל היהודים לפי ותק ומשתני רקע . ישנם מקרים שבהם לא ניתן להתייחס למדדי התעסוקה של תת-קבוצות מסוימות בגלל גודלן במדגם . לבסוף נציג את מאפייני התעסוקה של העולים מבחינת משלח- היד ונבחן את שביעות הרצון של העולים מעבודתם , מהכנסתם ומחייהם בארץ . 3.1 מאפייני רקע ותק : שיעור מש מעותי מהעולים עלו בשני מבצעים עיקריים : מבצע משה ב- 1983/1984 ומבצע שלמה ב- 1991 .לכן , מרבית )74% ( מעולי אתיופיה נמצאים בישראל מעל11 שנים . עם זאת כ , - 12% מעולי אתיופיה נמצאים בארץ בין 10-7 שנים ו , - 14% הגיעו ב- 6 השנים האחרונות . : גיל באופן כללי , העולים מאתיופי ה הם הרבה יותר צעירים מכלל האוכלוסייה היהודית . הקבוצה הגדולה ביותר בקרבם היא של גילאי 34-22 ) לעומת בקרב כלל היהודים שם הקבוצה הגדולה ביותר היא גילאי 54-35 .( העולים בגילאי64-55 מהווים רק10% מסך העולים בגיל העבודה )64-22 ( , לעומת16% בקרב כלל היהודים . מצב משפחת י: כ- 65% מהגברים וכ- 60% מהנשים נשואים , לעומת כ- 70% מהגברים ומהנשים בקרב כלל היהודים . שיעור הנשים החד- הוריות בקרב העולות מאתיופיה )18% ( גבוה מהשיעור בקרב כלל הנשים היהודיות )6% (וגם בקרב העולות מברית- המועצות )11% .( - 19 - השכלה ) שנות לימוד ותעודה גבוהה (: הקב וצה מעוטת ההשכלה )8-0 שנות לימוד ( עדיין דומיננטית בקרב עולי אתיופיה וכוללת כ- 48% מהגברים ו- 64% מהנשים . שיעור מעוטי ההשכלה נמוך יותר בקרב גילאי 34-22 ועומד על24% . רק16% הם בעלי+ 13 שנות לימוד , לעומת 53% בקרב כלל היהודים . הדומיננטיות של מעוטי ההשכלה באה לי די ביטוי גם בתעודה הגבוהה שקיבלו כ . - 51% לא קיבלו תעודה או שלא ידעו אם קיבלו תעודה , 13% סיימו בית-ספר יסודי או חטיבת ביניים , 15% סיימו בית- ספר תיכון ללא בגרות , 12% הם בעלי בגרות , ועוד 9% בעלי תעודה על-תיכונית . באוכלוסייה היהודית 47% הם בעלי תעודה על-תיכונית . תפרוסת גיאוגרפי ת: שיעור משמעותי מעולי אתיופיה מתגורר בשני מחוזות עיקריים : מחוז המרכז ) ללא תל אביב , רמת גן וחולון כ ( )- 39% ( ומחוז הדרום )כ- 28% .(לעומת זאת , מעט מאוד עולים מתגוררים במחוז תל אביב , רמת גן וחולון , ומחוז ירושלים : בשני המחוזות יחד גרים רק כ- 8% . דפוס זה שונה מזה שבקרב כלל היהודים : רק כ- 27% מתגוררים במחוז מרכז שאינו כולל את תל אביב , רמת גן וחולון , ורק כ- 15% מתגוררים במחוז הדרום . לעומת זאת כ , - 22% מתגוררים במחוז תל אביב , רמת גן וחולון . תרשים 3 -: א מאפייני רקע של עולי אתיופיה ותק 6-0 14% 10-7 12% 15-11 35% 16+ 39% גיל 64-55 10% 54-35 35% 34-22 55% שנות לימוד 13+ 16% 12-9 28% 8-0 56% לפי סקר כוח אדם , 2002/3 - 20 - 3.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה נתוני הגברים העולים מאתיופיה בכל מדדי התעסוקה טובים הרבה פחות מאלה של כלל הגברים היהודיים : ™ שיעור התעסוקה נמוך יותר - 53% לעומת72% . ™ שיעור ההשתתפות נמוך יותר- 66% לעומת79% . ™ שיעור האבטלה גבוה יותר- 20% לעומת7% . מצבן של העולות מאתיופיה , בהשוואה לנשים יהודיות , גרוע עוד יותר : ™ שיעור התעסוקה שלהן הוא 32% לעומת66% . ™ שיעור ההשתתפות בכוח העבודה- 43% לעומת73% . ™ שי עור האבטלה גבוה יותר - 26% לעומת10% . ™ בנוסף לכך , קרוב למחצית מהמועסקות )46% (אינן עובדות במשרה מלאה , לעומת כרבע )26% ( מכלל הנשים היהודיות . לוח 3 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי אתיופיה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 ) באחוזים ** ( גברים נשים סך-הכל מצב תעסוק תי עולי אתיופיה יהודים עולות אתיופיה יהודיות עולי אתיופיה יהודים תעסוקה 52.8 72.2 32.1 65.5 41.7 68.8 השתתפות 65.7 79.3 43.4 72.7 53.8 75.9 אבטלה 19.6 9.0 26.2 9.9 22.5 9.4 משך האבטלה- מחפשים עד חצי שנה 71 65 62 65 66 65 משך האבטלה- מחפשים שנה או יותר )9 ( 16 ) 16 ( 17 ) 13 ( 16 חלקיות המשרה * 10.5 7.2 46.1 26.2 25.2 16.4 מקור : סקר כוח אדם והסקר החברתי - למ ס" * מתוך העובדים ** המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה שיעורי האבטלה של העולים , שמגיעים לפי שניים עד שניי ם וחצי משיעורי האבטלה בקרב כלל היהודים , מדגישים שקיים רצון מצד העולים לעבוד שאינו מוצא מענה בשוק העבודה . כתוצאה מכך גם הפערים בהשתתפות לעומת האוכלוסייה היהודית נמוכים מאשר הפערים בתעסוקה . הסיבה העיקרית לאי-השתתפות המדווחת על-ידי הגברים היא נכות / מחלה )47% לעומת26% בקרב כלל היהודים - כמעט פי שניים (. בקרב הנשים , הסיבה העיקרית המדווחת , הן על-ידי העולות והן על- ידי כלל היהודיות , היא היותן עקרות בית , אם כי שיעור העולות המציינות סיבה זו גבוה משיעור כלל היהודיות - 54% בהשוואה ל- 41% ,בהתאמה . הדבר עשוי להיות קשור ל מספר הילדים הגדול יותר של העולות מאתיופיה . - 21 - שיעורי התעסוקה וההשתתפות הנמוכים ושיעור האבטלה הגבוה משקפים את הקושי הגדול שבפניו ניצבים עולי אתיופיה בשוק העבודה , על רקע המאפיינים הייחודיים של העולים מאתיופיה . כפי שהדגשנו לעיל , חשוב לבחון את שיעורי ההשתלבות ב תעסוקה ואת ההשוואה בין עולים לוותיקים בהתחשב בוותק של העולים . הציפייה היא שככל שגדל הוותק העולים ישתלבו יותר , ואז השאלה העיקרית היא לא רק האם , אלא תוך כמה זמן העולים מצליחים להידמות יותר לכלל האוכלוסייה . 53 72 41 49 65 0 20 40 60 80 סה"כ10-0 15-11 16+ וילידי הארץ - ב: שיעורי תעסוקה של גברים לפי ותק בארץ-3 תרשים עולים מאתיופיה עולי אתיופיה סה"כ יהודים 32 66 15* 33 42 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ10-0 15-11 16+ וילידות הארץ לא עולות - ג: שיעורי תעסוקה של נשים לפי ותק בארץ-3 תרשים מאתיופיה נשים עולות סה"כ יהודיות ותק בארץ : שיעורי התעסוקה וההשתתפות גדלים מאוד עם הוותק בארץ : בקרב הגברים , שיעור התעסוקה גדל מ- 41% בקרב אלה שנמצאים בארץ עד10 שנים ל- 65% בקרב אלה הנמצאים בארץ + 16 שנים . בקרב הנשים , שיעור התעסוקה גדל מ- 33% בקרב אלו הנמצאות בארץ בין15-11 שנים ל- 42% בקרב אלו הנמצאות בארץ+ 16 שנים . אבל גם בקרב העולים הוותיקים ביותר ) הנמצאים בארץ מעל 16 שנים ( שיעורי התעסוקה נופלים מאלה שבקרב כלל היהודים : 65% לעומת72% בקרב הגברים ו- 42% לעומת66% בקרב הנשים . * לא מובהק – מעט תצפיות במדגם - 22 - בניתוח רב-משתני , כאשר מחזיקים קבוע את הגיל , המגדר וההשכל , ה אנו מוצאים , כצפוי , גם פערים משמעותיים בתעסוקה מול שאר האוכלוסייה . הפערים מצטמצמים עם הוותק , אך גם לגבי הוותיקים ביותר , הפער נותר גבוה . . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית בהתאם להבדלים בשיעור התעסוקה , התפלגות משקי הבית של עולי אתיופיה מבחינת מספר המועסקי ם במשק הבית שונה מזו של כלל משקי הבית היהודיים ב : - 39% ממשקי הבית אין אף מועסק לעומת כ- 16% בקרב כלל היהודים ב ; - 40% מועסק אדם אחד לעומת37% ;וב- 21% מועסקים שני אנשים או יותר לעומת 47% . תרשים3 -: ד מועסקים במשק- הבית- עולי אתיופיה לעומת כלל היהודים ) באחוזים ( - מועסקים במשק הבית עולי אתיופיה ללא מועסק 39% מועסק אחד 40% 2+ מועסקים 21% יהודים- מועסקים במשק הבית 2+ מועסקים 47% מועסק אחד 37% ללא מועסק 16% 3.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים בחלק זה נבחן את דפוסי התעסוקה בקרב העולים עצמם לפי משתני רקע : גיל , מצב משפחתי , השכלה ואזור מגורים . בחלק הבא , נבחן את הפערים אל מול כלל האוכלוסייה היהודית לפי משתני הרקע . תרשים 3 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולי אתיופיה 53 32 51 39 62 27 27* 9* 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ34-22 54-35 64-55 מעט תצפיות במדגם- לא מובהק גברים נשים * לא מובהק – מעט תצפיות במדגם - 23 - : גיל דפוס ההשתלבות של העולים מאתיופיה בתעסוקה לפי גיל שונה בין הגברים והנשים . בקרב הגברים , שיעורי התעסוקה וההשתתפות בגילי 54-35 גבוהים יותר מאשר בגילי34-22 .לעומת זאת , בקרב הנשים , השיעורים בגילים 54-35 נמוכים יותר מאשר בגילים34-22 . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס דומה . תרשים 3 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות אתיופיה 32 66 34 70 35 62 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ אם נשואה אשה ללא ילדים מצב משפחתי עולות אתיופיה סה"כ יהודיות מצב משפחתי : אצל הנשים אי ן הבדל בשיעור התעסוקה בין אמהות נשואות לבין נשים ללא ילדים , בעוד אצל כלל היהודיות נשים ללא ילדים מועסקות פחות . שיעור התעסוקה נמוך יותר אצל הנשים החד- הוריות אבל בגלל גודל המדגם לא ניתן לתת אומדן קונקרטי . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים נ , ראה דווקא כי אמהות נשואות מועסקות יותר מאשר נשים ללא ילדים . תרשים 3 -: ז שיעורי תעסוקה לפי השכלה ) שנות לימוד ( - עולי אתיופיה 53 32 43 22 64 45 59 59 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ8-0 12-9 13+ שנות לימוד גברים נשים השכלה : גם השפעת ההשכלה על השתלבות עולי אתיופיה בתעסוקה ועל השתתפותם בכוח העבודה שונה אצל הגברים והנש ים . אצל הנשים שיעורי התעסוקה וההשתתפות גדלים ככל שהשכלתן גדלה )מ- 22% בקרב בעלות8-0 שנות לימוד ל , - 45% בקרב בעלות12-9 שנות לימוד ו , - 59% בקרב בעלות+ 13 - 24 - שנות לימוד (. בקרב הגברים המגמה אינה אחידה : ההבדלים בתעסוקה לפי רמות ההשכלה משתנים מאוד . שיעור התעסוקה בקר ב אלו עם 8-0 שנות לימוד הוא נמוך הרבה יותר מאשר בקרב הקבוצות המשכילות יותר , אך בעלי + 13 שנות לימוד מועסקים פחות מאשר בעלי12-9 שנות לימוד . מה שמייחד את עולי אתיופיה הוא שרוב המשכילים נמצאים בגילים הצעירים . מכאן , שהסבר אפשרי למגמת התעסוקה הלא אחידה הוא שחלק גדול מבעלי + 13 שנות לימוד הם צעירים שממשיכים בלימודים על- תיכוניים ולכן אינם משתתפים בכוח עבודה . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס דומה לגבי נשים ) לגבי גברים , לא ניתן לומר בגלל בעיה של מובהקות סטטיסטית .( אזור מגורים : בגלל גודל המדגם אי-אפשר להתייחס לשיעורי התעסוקה בכל המחוזות . בהשוואה בין המחוזות שבהם יש ריכוז גדול של עולי אתיופיה ניתן לראות ששיעור התעסוקה גבוה יותר באזור המרכז ) ללא תל אביב , רמת גן וחולון ( )47% ( , ונמוך באזור הדרום )35% .( 3.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין עולי אתיופיה לכלל היהודים לפי מגדר , ותק , השכלה וגיל נפנה עכשיו להשוואת שיעורי התעסוקה בין תת-קבוצות של העולים לבין כלל היהודים . בכל קבוצה נבחן אם הדפוסים דומים לכלל האוכלוסייה היהודית לגבי גיל והשכלה . מכיוון שהנתונים רבים מאוד , נשתמש רק בקודים +) , - ( כדי להצביע על ההשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ) פלוס מצביע על פער לטובת העולים , ואילו מינוס מצביע על פער לרעת העולים (. נראה גם השוואה בין גברים ונשים . הפער מחושב על-ידי כך שמחסירים מהנתון של עולי אתיופיה את הנתון של כלל היהודים . סימן '- ' בתעסוקה ובהשתתפו , ת וסימן '+ 'באבטלה מבטאים הרעה לעולי אתיופיה . לוח 3 -: ב פערים * בשיעורי התעסוקה , ההשתתפות והאבטלה בין עולי אתיופיה לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ושנות השכלה , 2002/3 תעסוקה השתתפות אבטלה גברים נשים גברים נשים גברים נשים גיל 34-22 -- --- - --- ++ + + 54-35 -- ----- -- ----- **(+) **(++) 64-55 ) ---- **( ) ---- **( ---- ---- **(++) ***.. סך-הכל -- ---- -- --- ++ ++ שנות לימוד 8-0 - - - - + ++ 12-9 -- -- = - **(++) **(++) + 13 -- -- -- -- **(+) **(+) סך-הכל -- ---- -- --- ++ ++ * הפע ר מחושב על-ידי כך שמחסירים את הנתון של כלל היהודים מהנתון המקביל של העולים מאתיופיה . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול בפער של 10 נקודות אחוז . ** המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה *** הנתו ן לגבי עולי אתיופיה בלתי ידוע ) לא נמצאו מובטלים במדגם ( - 25 - כפי שרואים בלוח3 -, ב קיימים פערים לרעת העולים בכל קבוצות הגיל וכמעט בכל רמות ההשכלה , ורוב הפערים הם גדולים ) מעל 10 נקודות אחוז (. לגבי בעלי השכלה נמוכה )8-0 שנות לימוד ( הפערים קטנים יותר , ולגבי בעלי השכ לה של 12-9 שנות לימוד , קיים דמיון בהשתתפות הגברים . 3.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי- היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון מדד נוסף שמבטא את המצב הטוב פחות של העולים מבחינת ההשתלבות התעסוקתית שלהם הוא התפלגות משלחי-היד בהם הם מועסקים . לוח 3 -ג מציג את התפלגות משלחי- היד של העולים בהשוואה לכלל היהודים . לוח 3 -: ג התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי אתיופיה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 )באחוזים *( גברים נשים סך-הכל משלח-יד עולי אתיופיה יהודים עולות אתיופיה יהודיות עולי אתיופיה יהודים אקדמי , חופשי , טכני וני הול )10.9 ( 38.7 ) 14.4 ( 39.5 12.4 39.1 פקידות , מכירות , שירותים 24.1 23.8 40.1 48.8 30.8 36.1 מקצועי בתעשייה 38.6 30.4 ) 8.7 ( 4.3 26.0 17.6 בלתי מקצועי 26.4 7.0 36.9 7.4 30.8 7.2 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" * המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה שיעור התעסוקה בעבודות בלתי מקצועיות גבוה במידה משמעותית , ושיעור העובדים המועסקים במקצועות אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים נמוך במידה משמעותית , לעומת כלל העובדים היהודיים . קרוב לשליש מעולי אתיופיה המועסקים הינם עובד ים בלתי מקצועיים , בעוד שבקרב כלל היהודים רק כ- 7% מהמועסקים עובדים עבודות בלתי מקצועיות . מבין בעלי + 13 שנות לימוד , רק 45% עובדים במשלח-יד אקדמי , חופשי , טכני וניהולי , זאת , לעומת כ- 60% מהקבוצה המקבילה בקרב כלל היהודים . מלוח 4 -ד ניתן לראות כי יש קשר בין ותק לב ין השתלבות במשלחי-יד גבוהים יותר , אך גם הוותיקים ביותר אינם מגיעים לשיעורי ההשתלבות של כלל היהודים . לוח 3 -ד: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי אתיופיה ) גברים ונשים ( גילאי 64-22 לפי ותק בארץ , 2002/3 ) באחוזים ( עולי אתיופיה - ותק בארץ משלח-היד 15-11 + 16 וילידי הארץ כ" סה יהודים אקדמי , חופשי , טכני וניהול )4.3 *( 18.8 12.4 39.1 פקידות , סוכנים , מכירות ושירותים 26.1 35.0 30.8 36.1 עובדים מקצועיים בתעשייה 33.5 23.1 26.0 17.5 עובדים בלתי מקצועיים 36.1 23.1 30.8 7.1 * מספרים בסוגריים מציינים מספר תצפיות קטן מדי במדגם - 26 - שביעות הרצון מהעבודה ומהכנסה מעבודה לפי הסקר החברתי 2003 , שביעות הרצון מהעבודה בקרב הנשים יוצאות אתיופיה דומה לזו של הגברים - 73% לעומת70% מרוצות או מרוצות מאוד . שביעות הרצון מהעבודה של העולים המועסקים נמוכה ב- 13 נקודות אחוז מזו של כלל הגברים ו הנשים היהודיים המועסקים . שביעות הרצון מהכנסתם מעבודה גבוהה יותר אצל הגברים מאשר אצל הנשים . שיעורים אלה נמוכים מאוד בהשוואה לכלל היהודים : 31% לעומת52% בקרב הגברים , ובקרב הנשים - 21% לעומת44% . 3.6 שביעות רצון כללית מהחיים מידת שביעות הרצון של העולים מח ייהם דומה בין הגברים והנשים , ודומה לכלל היהודים . בקרב הגברים כ , - 80% מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם , לעומת 84% מכלל הגברים היהודים , ובקרב הנשים , השיעור דומה בין הנשים האתיופיות לבין כלל הנשים היהודיות . שביעות הרצון מהחיים בקרב המועסקים ) גברים ונשים כאחד ( גבוה ה מזו שבקרב הלא מועסקים )88% לעומת72% ,בהתאמה (. לוח 3 -: ה שביעות רצון בקרב עולי אתיופיה וכלל היהודים גילאי 64-22 ,לפי מגדר , 2003 )באחוזים ( גברים נשים שביעות רצון עולי אתיופיה כלל היהודים עולות אתיופיה כלל היהודיות עבודה 68.4 82.1 73.1 85.5 הכנסה 31.1 52.0 20.6 43.6 חיים 80.1 83.8 81.7 81.9 ניתן לראות שהאתיופים שבעי רצון מחייהם ומעבודתם , אבל הרבה פחות מהכנסותיהם . אפשר להבין זאת על רקע רמות ההכנסה הנמוכות שלהם ביחס לגודל המשפחה , בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית . 4 . עולים ממדינות דוברות אנגלית ) למעט בריטניה ( פרק זה דן בכל מי שעלה מ- 1990 ואילך מארצות-הברית , קנדה , דרום אפריקה , זימבבווה , אוסטרליה או ניו-זילנד . בשנים 2002/3 נמצאו בארץ כ- 13,000 עולים גילאי64-22 שעלו ממדינות אלה מאז1990 . היקף העלייה אמנם קטן בהשוואה לעלייה מברית-המועצות או מאתיופיה אך הי א נמשכה באופן רציף במהלך שנות התשעים ופחתה מעט בין השנים 2003-2000 . בפרק זה נציג נתונים על השתלבות עולים אלה בתעסוקה על פי אינדיקטורים שונים . תחילה נאפיין את אוכלוסיית העולים גילאי העבודה לפי משתני רקע מרכזיים . לאחר מכן , נתייחס למספר מדדי תעסוקה עיקריים לפי ותק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית , ונבחן גם דפוסי תעסוקה לפי משקי בית . בהמשך נבדוק - 27 - את הקשר שבין מדדים אלו לבין משתני הרקע של העולים . כמו-, כן נציג לוחות השוואה שמטרתם להראות את ההבדלים בדפוסי התעסוקה בין העולים לבין כלל היהודים לפי ותק ומשתני הרקע . ישנם מק רים שבהם לא ניתן להתייחס למדדי התעסוקה של תת-קבוצות מסוימות בגלל גודלן במדגם . לבסוף נציג את מאפייני התעסוקה של העולים מבחינת משלח- היד ונבחן את שביעות הרצון של העולים מעבודתם , מהכנסתם ומחייהם בארץ . 4.1 מאפייני רקע ותק : כמעט 50% מהעולים נמצאים בארץ בין8 ל- 13 שנים . :ל גי באופן כללי , העולים ממדינות דוברות אנגלית הם יותר צעירים מכלל האוכלוסייה היהודית . הקבוצה הגדולה ביותר בקרבם היא גילאי 34-22 ) לעומת בקרב כלל היהודים שם הקבוצה הגדולה ביותר היא גילאי 54-35 .( מצב משפחת י: כ- 79% מהעולים נשואים לעומת כ- 70% בקרב כלל היהודים ל . - 64% מהעולות יש ילדים בהשוואה ל- 50% מכלל הנשים היהודיות . השכלה ) שנות לימוד (: עולי מדינות דוברות אנגלית מאופיינים בשיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה . שיעור זה הוא יוצא דופן בהשוואה לעולים ממדינות אחרות . 68% מהגברים ו- 60% מהנשים הם בעלי + 16 שנות לימוד לעומת 25% ) גברים ונשים כאחד ( בקרב כלל היהודים . כ- 20% מהגברים ו- 27% מהנשים הם בעלי13-15 שנות לימוד . השכלה ) התעודה הגבוהה (: רמת ההשכלה הגבוהה של עולי מדינות דוברות אנגלית באה לידי ביטוי גם בתעודה הגבוהה ביותר שקיבלו כ . - 30% מהעולים ) גברים ונשים כאח ( ד מחזיקים בתואר אקדמי ראשון ) לעומת 16.5% בקרב כלל היהודים וכ , (- 30% נוספים מחזיקים בתואר שני או שלישי ) לעומת כ- 10% בקרב כלל היהודים (. בנוסף כ , - 15% מהנשים מחזיקות בתעודה על- תיכונית לא אקדמית ) בדומה למצב בקרב כלל היהודים - 16% .( תפרוסת גיאוגרפי : ת עולי מדינו ת דוברות אנגלית מתגוררים בשלושה מחוזות עיקריים : מחוז ירושלים - כ- 44% מהעולים ) לעומת 9% בקרב כלל היהודים , ( מחוז המרכז ) לא כולל תל אביב , רמת גן וחולון ( - כ- 20% ) לעומת27% בקרב כלל היהודים ( ומחוז יהודה ושומרון - כ- 14% מהעולים ) לעומת 4% בקרב כלל היהודים (. - 28 - תר שים 4 -: א מאפייני רקע של עולים ממדינות דוברות אנגלית ותק 3-0 19% 7-4 33% 10-8 21% 13-11 27% גיל 64-55 6% 54-35 47% 34-22 47% תעודה תואר שני ושלישי 30% תואר ראשון 30% תיכוני-על לא אקדמי 9% עד תיכון 31% על פי סקר כוח אדם , 2002/3 4.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה קבוצת עולים זו צעירה ומשכילה ואפי לו ותיקה למדי בארץ בהשוואה לקבוצות העולים האחרות ) הקבוצה צעירה מעולי ברית-המועצות , מרכז ודרום אמריקה ואף אתיופיה ; משכילה יותר מכל קבוצות העולים , וותיקה יותר מעולי מרכז ומערב אירופה ומרכז ודרום אמריקה (. למרות זאת , שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה בקבוצה זו נמוכים בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ובמיוחד בקרב הנשים . שיעור ההשתתפות בקרב הגברים העולים עומד על 68.7% ,בהשוואה ל- 79.2% בקרב כלל הגברים היהודים . שיעור ההשתתפות של הנשים עומד על 61.6% בהשוואה ל- 73.2% . קבוצת העולים מתאפיינת בשיעור אבטלה דומה לזה שבכ לל האוכלוסייה היהודית , דבר המעיד כי בעיית ההשתתפות בכוח העבודה היא הגורם המרכזי לשיעור התעסוקה הנמוך . - 29 - לוח4 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי מדינות דוברות אנגלית וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 )באחוזים *( גברים נשים סך-הכל עולי מדינות דוברות אנגלית יהודים עולות מדינות דוברות אנגלית יהודיות עולי מדינות דוברות אנגלית יהודים תעסוקה 61.0 71.9 56.6 65.7 58.8 68.8 השתתפות 68.7 79.2 61.6 73.2 65.2 76.3 אבטלה )11.3 ( 9.2 ) 8.1 ( 10.3 9.8 9.7 חלקיות משרה ) **7.7 ( 7.1 30.8 26.3 12.5 16.5 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" * המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה ** מתוך העובדים הסיבות המדווחות לאי-השתתפות על ידי הגברים מלמדות על מאפייניה הייחודיים של קבוצה זו כ . - 82% מהלא-משתתפים , בהשוואה לכ- 30% מכ לל הגברים היהודיים , ציינו לימודים כסיבה לאי- עבודה בשנה האחרונה , ומתוך הלומדים הלא-משתתפים כ- 63% לומדים בישיבה כ . - 75% מהנשים שאינן משתתפות בכוח העבודה נימקו זאת בהיותן עקרות בית . השיעור המקביל בקרב כלל הנשים היהודיות הוא 41% . כפי שהדגשנו לעיל , חשוב לבחון א ת שיעורי ההשתלבות בתעסוקה ואת ההשוואה בין עולים לותיקים בהתחשב בותק של העולים . כמובן שהציפייה היא שככל שגדל הותק עולים ישתלבו יותר , ואז השאלה העיקרית היא לא רק האם אלא תוך כמה זמן העולים מצליחים להדמות יותר לכלל האוכלוסייה . תרשים 4 -: ב שיעורי תעסוקה לפי ות ק בארץ - גברים עולים ממדינות דוברות אנגליות 72 61 58 64 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ7-0 13-8 ותק בארץ סה"כ יהודים עולים דוברי אנגלית - 30 - תרשים4 -: ג שיעורי תעסוקה לפי ותק בארץ - נשים עולות ממדינות דוברות אנגלית 57 66 53 62 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ7-0 13-8 ותק בארץ עולות דוברות אנגלית סה"כ יהודיות ותק : שיעורי התעסוקה וההשתתפות גדלים עם הותק בקרב הגברים והנשים . שיעורי התעסוקה של הגברים גדלים מ- 58% בקרב הנמצאים בארץ עד7 שנים ל- 64% בקרב הנמצאים בארץ13-8 שנים . בקרב הנשים השיעורים המקבילים גדלים מ- 53% ל- 62% ,בהתאמה . בהשוואה לעולי ברית-המועצות , שיעורי התעסוקה וההשתתפות נמוכים בסך-הכל וגם בבדיקה לפי קבוצות ה ותק , לגברים ולנשים . בניתוח רב-משתני , כאשר מחזיקים קבוע את הגיל , המגדר וההשכלה , אנו מוצאים , כצפוי , גם פערים משמעותיים בתעסוקה מול שאר האוכלוסייה . הפערים מצטמצמים עם הוותק , אך גם לגבי הוותיקים ביותר , הפער נותר גבוה . . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית תרשים 4 -: ד מועסקים במשק הבית - עולים ממדינות דוברות אנגלית לעומת כלל היהודים - מועסקים במשק הבית עולים ממדינות דוברות אנגלית ללא מועסק 29% מועסק אחד 42% 2+ מועסקים 29% כלל היהודים- מועסקים במשק הבית 2+ מועסקים 47% מועסק אחד 37% ללא מועסק 16% התפלגות משקי הבית לפי מספר מועסקים מלמדת כי בקרב העולים שיעורי המועסקים למשק בית נמוכים מאשר בקרב כלל היהודים ב : - 29% ממשקי הבי ת אין אף מועסק לעומת כ- 16% בקרב כלל היהודים וב ; - 29% מועסקים שני אנשים או יותר לעומת47% בקרב כלל היהודים . - 31 - 4.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים בחלק זה נבחן את דפוסי התעסוקה בקרב העולים עצמם לפי משתני רקע : גיל , מצב משפחתי והשכלה . בחלק הבא , נבחן את הפערים אל מול כלל האוכלוסייה היהודית לפי משתני הרקע . תרשים 4 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל , עולים ממדינות דוברות אנגלית 61 57 48 51 74 64 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ34-22 54-35 גיל גברים נשים : גיל דפוסי התעסוקה וההשתתפות של העולים לפי גיל דומים בין הגברים והנשים . שיעור התעסוקה בגילאי 54-35 גבוה מאשר בגילא י 34-22 : 74% לעומת48% ,בהתאמה , בקרב הגברים ו , - 64% לעומת 51% ,בהתאמה , בקרב הנשים . תרשים 4 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות ממדינות דוברות אנגלית 57 66 51 70 66 62 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ אם נשואה אשה ללא ילדים מצב משפחתי עולות ממדינות דוברות אנגלית סה"כ יהודיות מצב משפחתי : נשים ללא ילדים עובדות יותר מאשר אמהות נשואות )66% לעומת 51% ,בהתאמה , ( בניגוד למצב בקרב כלל היהודיות ) אצלן 62% מנשים ללא ילדים עובדות , לעומת 70% מהאמהות הנשואות (. אין לנו מידע על היקף התעסוקה של אמהות חד- הוריות ממדינות דוברות אנגלית בגלל גודל המדגם . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס ד ומה . - 32 - תרשים4 -: ז שיעורי תעסוקה לפי השכלה ו תע ) דה גבוהה ( - עולים ממדינות דוברות אנגלית 61 57 73 63 40 38* 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ תיכונית-תעודה על תעודה תיכונית או פחות מעט תצפיות במדגם- * לא מובהק גברים נשים השכלה : בקרב הגברים , שיעורי התעסוקה וההשתתפות של העולים עולה עם ההשכלה . שיעור התעסוקה גדל מרמה של 40% בקרב בעלי תעודה תיכונית ומטה ל- 74% בקרב בעלי תעודה על- תיכונית . שיעור התעסוקה בקרב בעלות תעודה על- תיכונית עומד על63% . מספר הנשים בעלות תעודה תיכונית ומטה במדגם קטן ואינו מאפשר דיווח על שיעור התעסוקה . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , רואים ששיעורי התעסוקה של נשים גדלים עם העלי יה בהשכלה ) לגבי הגברים אין מובהקות סטטיסטית (. 4.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין העולים ממדינות דוברות אנגלית לכלל היהודים לפי מגדר , השכלה וגיל נפנה עכשיו להשוואת שיעורי התעסוקה בין תת-קבוצות של העולים לבין כלל היהודים . בכל קבוצה נבחן האם ה דפוסים דומים לכלל האוכלוסייה היהודית לגבי גיל והשכלה . מכיוון שהנתונים רבים מאוד , נשתמש רק בקודים +) , - ( כדי להצביע על ההשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ) פלוס מצביע על פער לטובת העולים , ואילו מינוס מצביע על פער לרעת העולים (. נראה גם השוואה בין גברים ונשים . כפי שרואים בלוח 4 -, ב קיימים פערים לרעת העולים בכל קבוצות הגיל ובכל רמות ההשכלה , ורוב הפערים הם גדולים ) מעל 10 נקודות אחוז (. - 33 - לוח4 -: ב פערים1 *בשיעורי התעסוקה וההשתתפות2 בין עולים ממדינות דוברות אנגלית לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ותעודה גבוהה , 2002/3 תעסוקה השתתפות גברים נשים גברים נשים גיל 34-22 -- -- -- -- 54-35 - - - - סך-הכל -- - -- -- תעודה תעודה תיכונית או פחות -- ) -- **( -- ) -- **( תעודה על תיכונית - -- - -- סך-הכל -- - -- -- * הפער מחושב על-ידי כך שמחסירים את הנתון של כל ל היהודים מהנתון המקביל של העולים ממדינות דוברות אנגלית . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול בפער של 10 נקודות אחוז ** הסימון בסוגריים מצביע על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה 1 בגלל המספר הקטן של העולים במדגם , נית וח הפערים מתייחס רק לקבוצות גיל 54-22 2 בגלל המספר הקטן של העולים במדגם , לא ניתן להצביע על פערים מובהקים לגבי אבטלה 4.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון לוח 4 -: ג משלחי- היד בהם מועסקים עולי מדינות דוברות אנגלית וכלל היהודים גי לאי 64-22 , 2002/3 ) באחוזים *( גברים נשים סך-הכל משלח-יד עולי מדינות דוברות אנגלית יהודים עולות מדינות דוברות אנגלית יהודיות עולי מדינות דוברות אנגלית יהודים אקדמי , חופשי , טכני וניהול 72.7 38.7 52.8 39.5 63.2 39.1 פקידות , מכירות , שירותים )18.5 ( 23.8 40.4 48.8 29.0 36.1 מקצועי בתעשייה )7.6 ( 30.4 ) 1.2 ( 4.3 ) 4.6 ( 17.6 בלתי מקצועי )1.1 ( 7.0 ) 5.5 ( 7.4 ) 3.2 ( 7.2 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" * המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה קבוצת העולים ממדינות דוברות אנגלית היא בעלת השיעור הגבוה ביותר של העובדים במשלחי- יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים . השיעור בקרב הגברים )כ- 73% ( הוא כמעט כפול מהשיעור בקרב כלל הגברים היהודים . גם בקרב הנשים , שיעור המועסקות במקצועות אלה )53% ( גבוה באופן משמעותי מהשיעו ר בקרב כלל הנשים היהודיות . ההסבר העיקרי לכך שרבים בקבוצה זו מועסקים במקצועות אלה הוא השיעור הגבוה של בעלי השכלה גבוהה +) 16 שנות לימוד (. גם בהשוואה לרמת השכלתם , - 34 - ההשתלבות היא מרשימה . שמונים וחמישה אחוזים מבין הגברים בעלי תואר אקדמי ו , - 64% מבין הנשים בעלות תו אר אקדמי , מועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהול ) לעומת 75% ו- 71% בהתאמה בקרב כלל היהודים (. אין מגמה של שינוי עם הותק , כפי שניתן לראות בלוח 4 - .ד לוח 4 -ד: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מדינות דוברות אנגלית ) גברים ונשים ( גילאי 22-64 לפי ותק בארץ , 2002/3 ) באחוזים ( עולי מדינות דוברות אנגלית - ותק בארץ משלח-היד 7-0 13-8 סך-הכל יהודים אקדמי , חופשי , טכני וניהול 65.3 61.2 63.2 39.1 שביעות רצון מהעבודה ומהכנסה מעבודה לפי הסקר החברתי משנת 2003 , שביעות הרצון מן העבודה בקרב העולים ממדינות דוברות אנגלית גבוהה מזו של כלל היהודים )95% לעומת84% ,בהתאמה (. הדבר עקבי עם דפוסי ההשתלבות במשלח- יד גבוה ) אקדמי , חופשי , טכני וניהולי (. בהתאם , גם שביעות הרצון של העולים מהכנסתם מעבודה גבוהה מזו של כלל היהודים )57% לעומת48% ,בהתאמה (. 4.6 שביעות רצון כללית מהחיי ם שביעות הרצון של העולים מהחיים גבוהה מזו של כלל היהודים )92% לעומת83% ,בהתאמה (. לא נמצא הבדל בשביעות הרצון הכללית מהחיים בארץ בין העולים המועסקים לבלתי מועסקים . אנו לא מתייחסים בפרק זה להבדלים בין גברים ונשים מכיוון שהמדגם קטן מדי . לוח 4 -: ה שביעות רצון בקרב עולים ממדינות דוברות אנגלית וכלל היהודים גילאי 22-64 , 2003 )באחוזים ( שביעות רצון עולים ממדינות דוברות אנגלית כלל היהודים עבודה 95.3 84.1 הכנסה 56.9 48.0 חיים 91.7 82.9 ניתן לראות כי קבוצה זו מתאפיינת בשביעות רצון גבוהה מהחיים בישראל המלווה בשב יעות רצון גבוהה מאוד מהעבודה , ויחסית גם מההכנסה . הדבר תואם גם את הצלחתם של המועסקים להשתלב במקצועות מתאימים . - 35 - 5 .עולי מרכז ומערב אירופה בשנים 2002/3 נמצאו בארץ כ- 15,000 עולים גילאי64-22 שעלו ממדינות מרכז ומערב אירופה ) כולל בריטניה , ( מאז 1990 .העלייה ממ דינות מרכז ומערב אירופה נמשכה באופן יציב משנת 1990 אך ירדה מעט בשנים 2003-2000 . בפרק זה נציג נתונים על השתלבות עולי מדינות מרכז ומערב אירופה בתעסוקה על פי אינדיקטורים שונים . תחילה נאפיין את אוכלוסיית העולים בגילי העבודה לפי משתני רקע מרכזיים . לאחר מכן נת , ייחס למספר מדדי תעסוקה עיקריים לפי ותק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית , ונבחן גם דפוסי תעסוקה לפי משקי בית . בהמשך נבדוק את הקשר שבין מדדים אלה לבין משתני הרקע של העולים . כמו-, כן נציג לוחות השוואה שמטרתם להראות את ההבדלים בדפוסי התעסוקה בין העולים לבין כלל היהוד ים לפי ותק ומשתני הרקע . ישנם מקרים שבהם לא ניתן להתייחס למדדי התעסוקה של תת- קבוצות מסוימות בגלל גודלן במדגם . לבסוף נציג את מאפייני התעסוקה של העולים מבחינת משלח- היד ונבחן את שביעות הרצון של העולים מעבודתם , מהכנסתם ומחייהם בארץ . 5.1 מאפייני רקע כ : ק ות- 43% מהעולים נמצאים בארץ בין13-8 שנים ) לעומת 50% בקרב עולים ממדינות דוברות אנגלית ו- 31% בקרב עולים ממרכז ודרום אמריקה (. : ל גי באופן כללי , העולים ממדינות מרכז ומערב אירופה הם יותר צעירים מכלל האוכלוסייה היהודית . הקבוצה הגדולה ביותר מביניהם היא גילאי 34-22 ) ל עומת בקרב היהודים שם הקבוצה הגדולה ביותר היא גילאי 54-35 .( מצב משפחת כ : י- 78% מהגברים וכ- 81% מהנשים נשואים לעומת כ- 70% מהגברים ומהנשים בקרב כלל היהודים ל . - 64% מהנשים , בהשוואה ל- 50% מכלל הנשים היהודיות , יש ילדים . השכלה ) שנות לימוד (: עולי מדינות מרכז ומערב אירופה מאופיינים בשיעור גבוה של בעלי השכלה גבוהה . 47% מהגברים ו- 37% מהנשים הם בעלי+ 16 שנות לימוד לעומת25% ) גברים ונשים כאחד ( בקרב כלל היהודים . כ- 22% מהגברים ו- 37% מהנשים הם בעלי15-13 שנות לימוד . השכלה ) התעודה הגבוהה (: לכ- 31% מהגברים יש תעודה אקדמית- 15% מחזיקים בתואר ראשון ו , - 16% בתואר שני או שלישי . אצל הנשים לכ- 41% יש תעודה אקדמית- 24% מחזיקות בתואר ראשון ו , - 17% בתואר שני או שלישי . עשרים אחוזים נוספות מחזיקות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית . שיעור - 36 - בעלי התארים האקדמיים )37% (נמוך מהשיעור בקרב העולים ממדי נות דוברות אנגלית , דומה לשיעור בקרב עולי ברית-המועצות , וגבוה מהשיעור המקביל בקרב כלל היהודים )27% .( תפרוסת גיאוגרפית : עולי מרכז ומערב אירופה נוטים להתגורר במחוז ירושלים )37% לעומת9% בקרב כלל היהודים , ( ובמחוז המרכז ) כולל תל אביב , רמת גן וחולון ( )35% לעומת 50% בקרב כלל היהודים (. לא מעט מעולי מרכז ומערב אירופה מתגוררים במחוז יהודה שומרון ועזה )11% לעומת4% בקרב כלל היהודים (. תרשים 5 -: א מאפייני רקע של עולי מרכז ומערב אירופה ותק 3-0 16% 7-4 41% 10-8 23% 13-11 20% גיל 64-55 6% 54-35 35% 34-22 59% תעודה תואר שני ושלישי 17% תואר ראשון 20% על תיכוני לא אקדמי 14% עד תיכון 49% על פי סקר כוח אדם , 2002/3 - 37 - 5.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקיות המשרה שיעורי התעסוקה וההשתתפות של העולים ממרכז ומערב אירופה ) גברים ונשים כאחד ( נמוכים מהשיעורים המקבילים בקרב כלל היהודים ) תעסוקה - 52% לעומת69% .( בניגוד לקבוצות העולים האחר ות המוצגות בדוח , דווקא שיעורי התעסוקה ) וגם ההשתתפות ( של הנשים גבוהים מאלה של הגברים )55% לעומת48% ,בהתאמה , ( ומכאן שהפער בתעסוקה של גברים עולים לעומת הגברים היהודים גבוה במיוחד . שיעור המועסקות בחלקיות משרה גבוה יחסית לכלל היהודיות )41.6% לעומת 26.3% .( לוח 5 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי מרכז ומערב אירופה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 )באחוזים *( גברים נשים סך-הכל עולי מרכז ומערב אירופה יהודים עולות מרכז ומערב אירופה יהודיות עולי מרכז ומערב אירופה יהודים תעסוקה 48.3 71.9 54.8 65.7 51.9 68.8 השתתפות 54.5 79.2 60.0 73.2 57.5 76.3 אבטלה )11.4 ( 9.2 ) 8.7 ( 10.3 9.8 9.7 חלקיות משרה ) **2.1 ( 7.1 41.6 26.3 13.5 16.5 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" * המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה ** מתו ך העובדים שיעור האבטלה של העולים זהה לזה שבקרב כלל האוכלוסייה היהודית והדבר מעיד על כך שבעיית ההשתתפות היא הגורם המרכזי לשיעור התעסוקה הנמוך . שיעורי התעסוקה וההשתתפות הנמוכים של הגברים ממרכז ומערב אירופה מפתיעים על רקע השיעור הגבוה יותר של המשכילים בקרב . ם הדבר מוסבר בעיקר על-ידי העובדה שכ- 70% מהגברים שאינם משתתפים בכוח העבודה ציינו שלימודים הם הסיבה העיקרית לכך שלא עבדו בשנה האחרונה ) בהשוואה לכ- 30% מכלל הגברים היהודיים וכ , (- 70% מתוך הלומדים , לומדים בישיבה . כפי שהדגשנו לעיל , חשוב לבחון את שיעורי ההשתלבו ת בתעסוקה ואת ההשוואה בין עולים לוותיקים בהתחשב בוותק של העולים . כמובן שהציפייה היא שככל שהוותק גדל עולים ישתלבו יותר , ואז השאלה העיקרית היא לא רק האם אלא תוך כמה זמן העולים מצליחים להידמות יותר לכלל האוכלוסייה . - 38 - תרשים5 -: ב שיעורי תעסוקה של גברים לפי ותק בארץ - עולים ממרכז ומערב אירופה 48 72 45 53 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ7-0 13-8 ותק בארץ גברים עולים סה"כ יהודים תרשים 5 -: ג שיעורי תעסוקה של נשים לפי ותק בארץ - עולות ממרכז ומערב אירופה 55 66 62 45 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ7-0 13-8 ותק בארץ נשים עולות סה"כ יהודיות ותק : שיעורי התעסוקה וההשתתפות של הגברים גדלים עם העלייה בוותק בארץ : שיעור התעסוקה גדל מ- 45% בקרב הנמצאים בארץ עד7 שנים ל- 53% בקרב הנמצאים בארץ13-8 שנים . לעומת זאת , אצל הנשים המצב הפוך : שיעור התעסוקה יורד מ- 62% בקרב הנמצאות בארץ עד7 שנים ל- 45% בקרב הנמצאות 13-8 שנים . אין הבדלים מיוחדים מבחינת גיל והשכלה בין העולות שנמצאות בארץ עד 7 שנים לבי ן העולות שנמצאות בארץ 13-8 שנים שהיו יכולים להסביר את הממצא הזה . בהשוואה לעולי ברית-המועצות בסך-הכל , שיעורי התעסוקה וההשתתפות נמוכים . השיעורים נמוכים גם בבדיקה לפי קבוצות הוותק , לגברים ולנשים ) מלבד נשים עם ותק של 7-0 שנים , שאצלן שיעורי התעסוקה גבוהים מאל ו של נשים עולות ברית-המועצות בוותק מקביל , ( כפי שרואים בלוח 5 -. ב ההשתלבות בתעסוקה נמוכה מאוד גם לעומת כלל היהודים , בכל קבוצות הוותק . בניתוח רב-משתני , כאשר מחזיקים קבוע את הגיל , המגדר וההשכלה , אנו מוצאים , כצפוי , גם פערים משמעותיים בתעסוקה מול שאר האוכלוסייה . לגבי גברים הפערים מצטמצמים עם הוותק , אך גם לגבי הוותיקים ביותר , הפער נותר גבוה ) לגבי נשים אין מובהקות סטטיסטית (. - 39 - לוח5 -: ב פערים * בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בין עולים ממרכז ומערב אירופה לעולי ברית-המועצות , לפי מ גדר וותק , 2002/3 * הפערים לפי ותק בארץ חושבו ביחס לעולי ברית-המועצות . הפער מחושב על- ידי כך שמחסירים את הנתון של עולי ברית-המועצות מהנתון של העולים מ מרכז ומערב אירופה . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול של 10 נקודות אחוז בפער . . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית בהתאם לשיעורי התעסוקה הנמוכים של גברים ונשים , התפלגות משקי הבית של העולים מבחינת מספר המועסקים שונה מזו ש ל כלל משקי הבית היהודיים ב : - 36% ממשקי הבית אין אף מועסק לעומת כ- 16% בקרב כלל היהודים ב ; - 34% מועסק אדם אחד לעומת37% ;וב- 30% מועסקים שני אנשים או יותר לעומת 47% בקרב כלל היהודים . תרשים 5 -: ד מועסקים במשק הבית - עולים ממרכז ומערב אירופה לעומת כלל היהודים - מועסקים במשק הבית עולי מרכז ומערב אירופה 2+ מועסקים 30% מועסק אחד 34% ללא מועסק 36% יהודים- מועסקים במשק הבית 2+ מועסקים 47% מועסק אחד 37% ללא מועסק 16% 5.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים בחלק זה נבחן את דפוסי התעסוקה בקרב העולים עצמם לפי משתני רקע : גיל , מצב משפחתי והשכלה . בחלק הבא , נבחן את הפערים אל מול כלל האוכלוסייה היהודית לפי משתני הרקע . תעסוקה השתתפות גברים נשים גברים נשים 13-8 --- --- --- --- 0-7 --- + --- - סך-הכל --- -- --- -- - 40 - ת רשים 5 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - עולים ממרכז ומערב אירופה 48 55 39 59 67 53 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ34-22 54-35 גיל גברים נשים : גיל שיעורי התעסוקה וההשתתפות אצל הגברים העולים ממרכז ומערב אירופה בגילאי 54-35 גבוהים לעומת גילאי 34-22 :בתעסוקה , לדוגמה , השיעורים הם 67% לעומת39% ,בהתאמה . לעומת זא , ת אצל העולות , שיעור התעסוקה בגילי 54-35 נמוך בהשוואה לגילי34-22 : 53% לעומת59% ,בהתאמה . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס דומה . תרשים 5 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות ממרכז ומערב אירופה 55 66 49 70 65 62 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ אם נשואה אשה ללא ילדים מצב משפחתי עולות ממרכז ומערב אירופה סה"כ יהודיות מצב משפחתי : נשים ללא ילדים עובדות יותר בהשוואה לאמהות נשואות : 65% לעומת49% ,בהתאמה . זהו דפוס הפוך מזה הקיים בקרב כלל היהודיות ) שאצלן השיעורים הם 62% לעומת70% בהתאמה (. אין לנו מידע על היקף התעסוקה בקרב אמהות חד-הוריות בגלל גודל המדגם . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס דומה , מלבד לגבי אמהות נשואות כשגיל הילד הצעיר הוא 10 ומעלה שאז הן מועסקות יותר מאשר נשים ללא ילדים . - 41 - 48 55 67 65 37 40 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ- תעודה על תיכונית תעודה תיכונית או פחות תעודה גבוהה - (ז: שיעורי תעסוקה לפי השכלה )תעודה גבוהה-5 תרשים עולים ממרכז ומערב אירופה גברים נשים השכלה : בקרב הגברים שיעורי התעסוקה וההשתתפות של עולים בעלי תעודה על-תיכונית1 גב והים בהרבה בהשוואה לעולים בעלי תעודה תיכונית או פחות . שיעור התעסוקה , לדוגמה , גדל מרמה של 37% בקרב בעלי תעודה תיכונית ומטה ל- 67% בקרב בעלי תעודה על-תיכונית . בקרב הנשים , שיעור התעסוקה גדל מ- 40% בקרב בעלות תעודה תיכונית ומטה ל- 65% בקרב בעלות תעודה על-תיכונית . בניתוח רב-משתני , כשמחזיקים קבוע משתני רקע נוספים , נמצא דפוס דומה לגבי הנשים ) לגבי הגברים אין מובהקות סטטיסטית .( 5.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין העולים ממרכז ומערב אירופה לכלל היהודים לפי מגדר , השכלה וגיל נפנה עכשיו להשוואת שיעורי התעסוק ה בין תת-קבוצות של העולים לבין כלל היהודים . בכל קבוצה נבחן אם הדפוסים דומים לכלל האוכלוסייה היהודית לגבי גיל והשכלה . מכיוון שהנתונים רבים מאוד , נשתמש רק בקודים +) , - ( כדי להצביע על ההשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ) פלוס מצביע על פער לטובת העולים , ואילו מינו ס מצביע על פער לרעת העולים (. נראה גם השוואה בין גברים ונשים . 1 חלוקה לפי מספר שנות לימוד לא אפשרה לנו לקבל מדגם מספק מבחינת סבי רות סטטיסטית ולכן העדפנו ל השתמש בתעודה הגבוהה . - 42 - לוח5 -: ג פערים1 *בשיעורי התעסוקה וההשתתפות2 בין עולים ממרכז ומערב אירופה לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ותעודה גבוהה , 2002/3 תעסוקה השתתפות גברים נשים גברים נשים גיל 34-22 -- - --- -- 54-35 -- -- -- -- סך-הכל -- - --- -- תעודה תעודה תיכונית או פחות --- -- --- -- תעודה על-תיכונית -- -- -- -- סך-הכל --- -- --- -- * הפער מחושב על- ידי כך שמחסירים את הנתון של כלל היהודים מהנתון המקביל של העולים ממרכז ומערב אירופה . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול בפער של 10 נקודות אחוז . 1 בגלל המספר הקטן של העולים במדגם , ניתוח הפערים מתייחס רק לקבוצות גיל 22-54 2 בגלל המספר הקטן של העולים במדגם , לא ניתן להצביע על פערים מובהקים לגבי אבטלה כפי שרואים בלו ח 5 -, ג קיימים פערים לרעת העולים בכל קבוצות הגיל ובכל רמות ההשכלה , ורוב הפערים הם גדולים ) מעל 10% פער (. 5.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון בלוח 5 -ד רואים כי שיעור המועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים בקרב העו לים ממרכז ומערב אירופה ) גברים ונשים ( גבוה מזה שבקרב כלל האוכלוסייה היהודית . מצבם של הגברים טוב קצת יותר ממצבן של הנשים . תשעים ושניים אחוזים מבין הגברים בעלי תואר אקדמי ו , - 56% מבין הנשים בעלות תואר אקדמי , מועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהול ) לעומת 75% ו- 71% בהתאמה , בקרב כלל היהודים (. במשלחי-יד של פקידות , מכירות ושירותים השתלבות העולים דומה לזו של כלל האוכלוסייה . מלוח 5 - ה ניתן לראות כי יש שיפור עם הוותק בהשתלבות במשלחי יד גבוהים . - 43 - לוח5 -: ד התפלגות משלחי-היד בהם מועסקים עולי מרכז ומערב אירופה ו כלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 ) באחוזים ( גברים נשים סך-הכל משלח-יד עולי מרכז ומערב אירופה יהודים עולות מרכז ומערב אירופה יהודיות עולי מרכז ומערב אירופה יהודים אקדמי , חופשי , טכני וניהול 48.5 38.7 45.4 39.5 46.7 39.1 פקידות , מכירות , שי רותים 26.4 23.8 46.0 48.8 37.7 36.1 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" לוח 5 -ה: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מרכז ומערב אירופה ) גברים ונשים ( גילאי 22-64 לפי ותק בארץ , 2002/3 (%) ותק בארץ- עולי מרכז ומערב אירופה מ שלח-היד 7-0 13-8 סך-הכל יהודים אקדמי , חופשי , טכני וניהול 43.9 51.0 46.7 39.1 פקידות , סוכנים , מכירות ושירותים 42.1 31.0 37.7 36.1 שביעות רצון מהעבודה ומהכנסה מעבודה לפי הסקר החברתי משנת 2003 , שביעות הרצון מן העבודה בקרב העולים גבוהה מזו של כלל היהודים )94% לעומת84% ,בהתאמה (. הדבר עקבי עם שיעור גבוה של המועסקים במשלח- יד אקדמי או חופשי . בהתאם , שביעות הרצון מהכנסה מעבודה בקרב העולים גבוהה גם היא מזו של כלל היהודים )65% לעומת48% .( 5.6 שביעות רצון כללית מהחיים גם שביעות הרצון הכללית של העולים מחייהם בארץ גבוהה מזו של כלל היהודים )97% לעומת83% , בהתאמה (. לא נמצא הבדל בשביעות הרצון מהחיים בין המועסקים והלא מועסקים . לוח 5 -: ו שביעות רצון בקרב עולים ממרכז ומערב אירופה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2003 )באחוזים ( שביעות רצון עולי מרכז ומערב אירופה כלל היהודים עבו דה 93.6 84.1 הכנסה 65.3 48.0 חיים 96.7 82.9 - 44 - 6 .עולי מרכז ודרום אמריקה בשנים 2002/3 נמצאו בארץ כ- 15,000 עולים גילאי64-22 שעלו ממדינות מרכז ודרום אמריקה מאז 1990 . למרות שהייתה עלייה רציפה משנת1990 ממדינות דרום ומרכז אמריקה , היא התגברה מ- 1996 וביתר שא ת משנת 2000 . בפרק זה נציג נתונים על השתלבות עולי מדינות מרכז ודרום אמריקה בתעסוקה בשנים2002/2003 . תחילה נאפיין את אוכלוסיית העולים גילאי העבודה לפי משתני רקע מרכזיים . לאחר מכן , נתייחס למספר מדדי תעסוקה עיקריים לפי ותק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית , ונבחן גם דפוסי תעסוקה לפי משקי בית . בהמשך נבדוק את הקשר שבין מדדים אלה לבין משתני הרקע של העולים . כמו-, כן נציג לוחות השוואה שמטרתם להראות את ההבדלים בדפוסי התעסוקה בין העולים לבין כלל היהודים לפי ותק ומשתני הרקע . ישנם מקרים שבהם לא ניתן להתייחס למדדי התעסוקה של תת- קבוצות מסוימות בגלל גודלן במדגם . לבסוף נציג את מאפייני התעסוקה של העולים מבחינת משלח- היד ונבחן את שביעות הרצון של העולים מעבודתם , מהכנסתם ומחייהם בארץ . 6.1 מאפייני רקע ותק כ : - 42% נמצאים בארץ עד3 שנים ועוד כ- 31% מהעולים נמצאים בארץ בין13-8 שנים . לכן , ה עולים ממרכז ודרום אמריקה הרבה פחות ותיקים מיתר קבוצות העולים . גיל : באופן כללי , העולים ממדינות מרכז ודרום אמריקה הם בעלי התפלגות גילית דומה מאוד לזו שבקרב כלל היהודים . בדומה לכלל היהודים , הקבוצה הגדולה ביותר בקרבם היא של גילאי 54-35 . בהשוואה לעולים ממדינות דוברות אנגלית ומרכז ומערב אירופה , עולי מרכז ודרום אמריקה מעט יותר מבוגרים . מצב משפחתי כ : - 69% מהגברים ומהנשים נשואים ול- 47% מהנשים יש ילדים , בדומה לכלל היהודים . השכלה ) שנות לימוד : ( עולי דרום ומרכז אמריקה מאופיינים בשיעור גבוה יחסית של בעלי השכלה גבוהה : 41% מהגברים ו- 35% מהנשים הם בעלי+ 16 שנות לימוד לעומת25% ) גברים ונשים כאחד ( בקרב כלל היהודים . כ- 31% מהגברים ו- 32% מהנשים הם בעלי15-13 שנות לימוד . השכלה ) התעודה הגבוהה : ( רמת ההשכלה הגבוהה של עולי דרום ומרכז אמריקה באה לידי ביטוי גם בתעודה הגבוהה ביותר שק יבלו כ . - 23% מהגברים וכ- 16% מהנשים מחזיקים בתואר שני או שלישי ) לעומת כ- 10.5% מכלל היהודים- גברים ונשים כ (. - 20% מהגברים וכ- 16% מהנשים מחזיקים בתואר אקדמי ראשון ) לעומת 14% ו- 18% בהתאמה , בקרב כלל היהודים (. בנוסף כ , - 17% מהנשים מחזיקות - 45 - בתעודה על-תיכונית לא-אקדמ ית , בדומה למצב בקרב כלל היהודיות . שיעור בעלי התארים האקדמיים נמוך מהשיעור בקרב העולים ממדינות דוברות אנגלית ודומה לזה של עולי מרכז ומערב אירופה . תפרוסת גיאוגרפית : שיעור משמעותי מעולי דרום ומרכז אמריקה מתגורר במחוז דרום )כ- 25% , לעומת 15% בקרב כלל היהודים ( והיתר מפוזרים בכל המחוזות האחרים . תרשים 6 -: א מאפייני רק ע של עולי מרכז ודרום אמריקה ותק 3-0 42% 7-4 28% 10-8 8% 13-11 22% גיל 64-55 16% 54-35 49% 34-22 35% תעודה תואר שני ושלישי 19% תואר ראשון 18% תיכוני-על אקדמי-לא 13% עד תיכון 50% על פי סקר כוח אדם , 2002/3 ,הלמ "ס 6.2 תעסוקה , השתתפות בכוח העבודה , אבטלה וחלקי ות המשרה עולי מרכז ודרום אמריקה דומים לכלל האוכלוסייה היהודית בהשתתפות ובתעסוקה . שיעור ההשתתפות של הגברים דומה לשיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה היהודית , ושיעור התעסוקה שלהם נמוך במעט . שיעור התעסוקה בקרב העולות נמוך מזה שבקרב כלל הנשים היהודיות )57% לעומת66% ( , - 46 - ושיעור העולות העובדות בחלקיות המשרה מעט גבוה מזה שבקרב כלל הנשים היהודית )30% לעומת 26.3% .( לוח6 -: א מדדי תעסוקה בקרב עולי מרכז ודרום אמריקה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 )באחוזים *( גברים נשים סך-הכל שיעור מר עולי כז ודרום אמריקה יהודים מרכז עולות ודרום אמריקה יהודיות מרכז עולי ודרום אמריקה יהודים תעסוקה 69.7 71.9 56.8 65.7 63.0 68.8 השתתפות 78.9 79.2 70.9 73.2 74.7 76.3 אבטלה )11.6 ( 9.2 19.8 10.3 15.7 9.7 חלקיות משרה ) **5.5 ( 7.1 30.0 26.3 11.4 16.5 מקור : סק ר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" * המספרים בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה ** מתוך העובדים אצל העולות קיימת בעיה חריפה של אבטלה - כ- 20% ,שיעור גבוה יותר מכל העולות האחרות , להוציא העולות מאתיופיה . גם באופן כללי ) גברים ונשים , ( קבוצת העולים מתאפיינת בשיעור אבטלה גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית )15.7% לעומת9.7% .( כ- 61.5% מהגברים שאינם משתתפים בכוח העבודה ציינו שלימודים הם הסיבה העיקרית לכך שלא עבדו בשנה האחרונה ) בהשוואה לכ- 30% מכלל הגברים היהודיים (. רק כ- 30% מהנשים ציינו את היותן עקרות בית כסיבה העיקרית לכך שלא עבדו בשנה האחרונה ) לעומת כ- 40% מכלל היהודיות (. כפי שהדגשנו לעיל , חשוב לבחון את שיעורי ההשתלבות בתעסוקה ואת ההשוואה בין עולים לוותיקים בהתחשב בוותק של העולים . כמובן שהציפייה היא שככל שגדל הוותק עולים ישתלבו יותר ו , אז השאלה העיקרית היא לא רק האם אלא תוך כמה זמן העולים מצליחים להידמות יותר לכלל האוכלוסייה . תרשים 6 -: ב שיעורי תעסוקה של גברים לפי ותק בארץ - עולי מרכז ודרום אמריקה 70 72 65 80 0 20 40 60 80 100 סה"כ7-0 13-8 ותק בארץ גברים עולים סה"כ יהודים - 47 - תרשים6 -: ג שיעורי ת ע סוקה של נשים לפי ותק בארץ - עולות מרכז ודרום אמריקה 57 66 50 72 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ7-0 13-8 ותק בארץ נשים עולות סה"כ יהודיות ותק : שיעורי התעסוקה וההשתתפות גדלים עם הוותק בצורה חד-משמעית ביותר . בתעסוקה , לדוגמה , השיעורים הם : בקרב הגברים 80% בוותק13-8 שנים לעומת65% בוותק7-0 שנים , ובקרב הנשים - 72% בוותק13-8 שנים לעומ ת 50% בוותק7-0 שנים . לכן , בקרב הוותיקים , שיעורי התעסוקה עולים באופן משמעותי על אלה של כלל היהודים . שיעור האבטלה בקרב העולים ממדינות דרום ומרכז אמריקה גבוה ומגיע לכ- 16% . לא ניתן לאפיין את האבטלה לפי מאפייני רקע שונים בגלל מספרם הקטן של העולים במדגם . השיע ור הגבוה מעיד על מוטיבציה חזקה להשתלב בתעסוקה . בהשוואה לעולי ברית-המועצות , שיעורי התעסוקה וההשתתפות נמוכים בסך-הכל , כמובן . עם זאת , בבדיקה לפי קבוצות הוותק , רואים הבדלים בקרב הוותיקים )13-8 שנים בארץ (: לגברים יש שיעורי תעסוקה גבוהים יותר ולנשים יש שיעורי תעסוקה זהים ושיעורי השתתפות גבוהים יותר מעולי ברית- המועצות , כפי שרואים בלוח 6 - .ב בניתוח רב-משתני , כאשר מחזיקים קבוע את הגיל , המגדר וההשכלה , אנו מוצאים , כצפוי , גם פערים משמעותיים בתעסוקה מול שאר האוכלוסייה . הפערים מצטמצמים עם הוותק , אך קשה לומר עד כמה בגלל בעיה של מובהקות סטטיסטית . לוח 6 -: ב פערים * בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בין עולים מדרום ומרכז אמריקה לעולי ברית-המועצות , לפי מגדר וותק , 2002/3 * הפערים לפי ותק בארץ חושבו ביחס לעולי ברית-המועצות . הפער מחושב על - ידי כך שמחסירים את הנתון של עולי ברית-המועצות מהנתון של העולים מדרום ומרכז אמריקה . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז . תעסוקה השתתפות גברים נשים גברים נשים 13-8 + = - + 7-0 - - - - סך- ל הכ- - - - - 48 - . א השתלבות בתעסוקה ברמת משק הבית התפלגות משקי הבית של העולים מבחינת מספר המועסקים שונה מזו של כלל משקי הבית היהודיים ב : - 24% ממשקי הבית אין אף מועסק לעומת כ- 16% בקרב כלל היהודים ב ; - 44% מועסק אדם אחד לעומת 37% ;וב- 32% מועסקים שני אנשים או יותר לעומת47% בקרב כלל היהודים . בהתחשב בשיעור התעסוקה הגבוה יחסית של אוכלוסיית עולים זו והמוטיבציה החזקה של הבלתי מועסקים , נראה שההסבר העיקרי לריבוי המשפחות ללא מפרנס הוא הוותק המועט של אוכלוסיית עולים זו בארץ . תרשים 6 -: ד מועסקים במשק הבית - עולים ממרכז ודרום אמריקה לעומת כלל היהודים - מועסקים במשק הבית עולי מרכז ודרום אמריקה 2+ מועסקים 32% מועסק אחד 44% לא מועסקים 24% יהודים- מועסקים במשק הבית 2+ מועסקים 47% מועסק אחד 37% לא מועסקים 16% 6.3 דפוסי תעסוקה לפי מאפייני רקע שונים בחלק זה נבחן את דפוסי התעסוקה בקרב העולים עצמם לפי משתני רקע : גיל , מצב משפחתי והשכלה . בחלק הבא , נבחן את הפערים אל מול כלל האוכלוסייה היהודית לפי משתני הרקע . תרשים 6 -: ה שיעורי תעסוקה לפי גיל - ע ולי מרכז ודרום אמריקה 70 57 66 52 81 67 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 סה"כ34-22 54-35 גיל גברים נשים - 49 - : גיל שיעורי התעסוקה וההשתתפות אצל העולים גילאי 54-35 גבוהים יותר מאשר אצל העולים גילאי 34-22 .בתעסוקה , לדוגמה , השיעורים הם 81% לעומת66% ,בהתאמה , בקרב הגברים ו , - 67% לעומת 52% ,בהתאמה , בקרב הנשים . תרשים 6 -: ו שיעורי תעסוקה לפי מצב משפחתי - נשים עולות ממרכז ודרום אמריקה 57 66 57 70 57 62 0 10 20 30 40 50 60 70 סה"כ אם נשואה אשה ללא ילדים מצב משפחתי עולות ממרכז ודרום אמריקה סה"כ יהודיות מצב משפחתי : בשונה מהעולות ממדינות מערב האחרות , אין הבדל בשיעור התעסוקה בין הנשים ללא ילדים לבין האמהות הנשואות : 57% ) לעומת62% ו- 70% בהתאמה בקרב כלל היהודיות . ( הסבר אפשרי לכך הוא גילן המבוגר יותר של העולות ממרכז ודרום אמריקה . אין לנו מידע על היקף המשפחות החד-הוריות בגלל גודל המדגם . תרשים 6 -: ז שיעורי תעסוקה לפי השכלה ) תעודה גבוהה ( - עולי מרכז ודרום אמריקה 70 57 75 60 65 54 0 10 20 30 40 50 60 70 80 סה"כ תיכונית-תעודה על תעודה תיכונית או פחות תעודה גבוהה גברים נשים השכלה : שיעורי התעסוקה וה השתתפות של העולים בעלי תעודה על- תיכונית גבוהים בהשוואה לעולים בעלי תעודה תיכונית ומטה . בתעסוקה , לדוגמ , ה השיעורים הם 75% לעומת65% ,בהתאמה , בקרב הגברים ו , - 60% לעומת54% ,בהתאמה , בקרב הנשים . - 50 - 6.4 השוואת הפערים בתעסוקה ובהשתתפות בין העולים מדרום ומרכז אמריק ה לכלל היהודים לפי מגדר , השכלה וגיל נפנה עכשיו להשוואת שיעורי התעסוקה בין תת-קבוצות של העולים לבין כלל היהודים . לכל קבוצה נבחן אם הדפוסים דומים לכלל האוכלוסייה היהודית לגבי גיל והשכלה . מכיוון שהנתונים רבים מאוד , נשתמש רק בקודים +) , - (כדי להצביע על ההשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית ) פלוס מצביע על פער לטובת העולים , ואילו מינוס מצביע על פער לרעת העולים (. נראה גם השוואה בין גברים ונשים . לוח 6 -: ג פערים1 *בשיעורי התעסוקה וההשתתפות2 בין עולים מדרום ומרכז אמריקה לכלל היהודים , לפי מגדר , גיל ותעודה גבוהה , 2002/3 תעסוקה השתתפות גברים נשים גברים נשים גיל 34-22 = -- - - 54-35 = - = = סך-הכל - - = = תעודה תעודה תיכונית או פחות - - + + תעודה על -תיכונית - -- - - סך-הכל - - = = * הפער מחושב על- ידי כך שמחסירים את הנתון של כלל היהודים מהנתון המקביל של העולים מדרום ומרכז אמריקה . סימון יחיד מבטא פער של עד כ- 10 נקודות אחוז , כל סימון נוסף מצביע על גידול של 10 נקודות אחוז בפער 1 בגלל המספר הקטן של העולים במדגם , ניתוח הפערים מתייחס רק לקבוצות גיל 54-22 2 בגלל המספר הקטן של העולים במדגם , לא ניתן לה צביע על פערים מובהקים לגבי אבטלה כפי שרואים בלוח 6 -, ג קיים דמיון בין דפוסי ההשתלבות של העולים ושל כלל היהודים . אין מגמה אחידה בפערים , אך רובם קטנים ) מתחת ל- 10 נקודות אחוז (. 6.5 השתלבות בתעסוקה לפי משלחי-היד בהם מועסקים העולים ושביעות רצון מידת ההצלחה בהש תלבות של העולים ממרכז ודרום אמריקה בתעסוקה לפי המשתנה של משלח- היד נמוכה יחסית . על אף שרמת ההשכלה דומה לכלל האוכלוסייה , שיעור העובדים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהול נמוך בהשוואה לכלל היהודים : בקרב הגברים )34% לעומת כ- 39% ,בהתאמה , ( ועוד יותר בקר ב הנשים )כ- 31% לעומת כ- 40% ,בהתאמה , ( כפי שרואים בלוח 6 -. ד עם זאת , הפערים קטנים בהרבה לעומת הפערים בין ההשכלה ומשלחי-היד בקרב עולי ברית-המועצות : 61% מבין הגברים בעלי תואר אקדמי מועסקים במשלחי-יד אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהול , לעומת 75% בקרב כלל היהודים ו , - 47% בקרב עולי ברית-המועצות . - 51 - מלוח6 -ה ניתן לראות כי הוותק קשור להשתלבות במשלחי- יד גבוהים יותר- עולים פחות ותיקים מועסקים פחות מכלל היהודים במשלחי-היד הגבוהים , ואילו העולים הוותיקים מועסקים בהם יותר מאשר כלל היהודים . קבוצה זו משתלבת , אם כן , יחסית טוב ב עבודה . לוח 6 -: ד התפלגות משלחי-היד בהם מועסקים עולי מרכז ודרום אמריקה וכלל היהודים גילאי 64-22 , 2002/3 ) באחוזים *( גברים נשים סך-הכל משלח-יד עולי מרכז ודרום אמריקה יהודים עולות מרכז ודרום אמריקה יהודיות עולי מרכז ודרום אמריקה יהודים אקדמי , חופשי , טכני וניהול 34.0 38.7 31.2 39.5 32.6 39.1 פקידות , מכירות , שירותים 29.6 23.8 49.2 48.8 38.9 36.1 מקצועי בתעשייה )18.6 ( 30.4 ) 4.1 ( 4.3 11.7 17.6 בלתי מקצועי )17.7 ( 7.0 ) 15.6 ( 7.4 16.7 7.2 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 והסקר החברתי2003 - למ ס" * ה מספרי ם בסוגריים מצביעים על נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה לוח 6 -ה: התפלגות משלחי- היד בהם מועסקים עולי מרכז ודרום אמריקה ) גברים ונשים ( גילאי 64-22 לפי ותק בארץ , 2002/3 ) באחוזים *( עולי מרכז ודרום אמריקה - ותק בארץ משלח-היד 7-0 13-8 סך-הכל יהודים אקדמי ח , ופשי , טכני וניהול 28.2 40.4 32.6 39.1 פקידות , סוכנים , מכירות ושירותים 34.7 46.2 38.9 36.1 עובדים בלתי מקצועיים 22.9 ) 6.0 ( 16.7 7.1 * מספרים בסוגריים מציינים נתונים שמהימנותם הסטטיסטית נמוכה שביעות רצון מהעבודה ומהכנסה מעבודה שביעות הרצון מן העבודה בקרב העולים ממרכז ודרום אמריקה נמוכה בהרבה מזו של כלל היהודים )68% לעומת84% ,בהתאמה (. הדבר תואם את השיעור הנמוך של מועסקים במשלח- יד גבוה ) אקדמי , חופשי , טכני וניהולי (. לעומת זאת , הפער לגבי שביעות הרצון מהכנסה מעבודה הוא קטן )44% לעומת 48% ,בהתאמה (. - 52 - 6.6 שביעו ת רצון כללית מהחיים על אף שביעות הרצון הנמוכה מעבודה , שביעות הרצון מהחיים בקרב העולים ממרכז ודרום אמריקה גבוהה מעט מזו של כלל היהודים )86% לעומת83% ,בהתאמה (. שביעות הרצון מהחיים של הלא מועסקים )99% ( גבהה יותר מזו שבקרב המועסקים )83% .( לוח6 -: ו שביעות רצו ן בקרב עולים ממרכז ודרום אמריקה וכלל היהודים גילאי 64-22 , לפי מגדר 2003 ) באחוזים ( שביעות רצון עולי מרכז ודרום אמריקה כלל היהודים עבודה 68.0 84.1 הכנסה 43.6 48.0 חיים 86.1 82.9 7 .עולים צעירים גילאי 30-22 בפרק זה אנו בוחנים את הדפוסים המיוחדים בקרב עולים צעירים ) גילאי 30-22 ( , כאשר אנו לוקחים בחשבון את שילובם לא רק בעבודה , אלא גם בלימודים ובצבא ) לוח 7 -(. א עקב גודל המדגם , נאלצנו לשלב בין נתוני השנים 2002 ו- 2003 ,על מנת לבנות קבוצת מדגם גדולה יותר , כפי שעשינו בפרקים הקודמים . בפרק זה , הדבר נכון גם לגבי ע ולי ברית-המועצות , משום שקבוצת הצעירים קטנה יחסית . כמו-, כן הפכנו את קבוצות עולי מדינות דוברות אנגלית , מרכז ומערב אירופה ומרכז ודרום אמריקה לקבוצה אחת שתיקרא עולים מהמערב . עוד נקודה חשובה לציון היא העובדה שבפרק זה , אנו משווים בין העולים הצעירים לבין יהודים ותיקים ולא לכלל היהודים . יהודים ותיקים מוגדרים כמי שנולדו בארץ או עלו לפני 1990 . בלוחות למטה כללנו את המשרתים בצבא כעובדים , ויצרנו קטגוריה חדשה : עובד או לומד . הדבר מאפשר לבחון את היקף הקבוצה של מי שלא עובדים או לומדים , ועד כמה הם מחפשים עבודה . 7.1 עולי ם צעירים שעובדים או לומדים ) לוח 7 - (א נבחן תחילה את קבוצת העובדים או לומדים . כפי שניתן לראות מלוח 7 -, א האחוז הגבוה ביותר מקרב העולים הגברים נמצא בין יוצאי ברית-המועצות , ששיעורם אף עולה על זה של היהודים הוותיקים )84% לעומת79% ,בהתאמה (. האחוז הנמוך ביותר מבי ן הגברים העובדים או לומדים מצוי בקרב קבוצת העולים מהמערב )59% .( - 53 - מעניין לציין שאחוז הלומדים מקרב עולי ברית- המועצות ואתיופיה דומה )17% ו- 15% ,בהתאמה , אצל הגברים ו , - 17% ו- 14% ,בהתאמה , אצל הנשים , ( ובשתי קבוצות האוכלוסין האחוזים נמוכים יותר מאלה של היהודים הו ותיקים )25% מהגברים ו- 24% מהנשים (. בקרב העולים מהמערב , כ- 20% מתוך הגברים הלומדים , לומדים במסגרת ישיבה . 7.2 עולים צעירים שאינם עובדים ואינם לומדים ) לוח 7 - (א יש עניין מיוחד לזהות את הקבוצה של מי שאינם עובדים , לומדים או מחפשים עבודה , שמגיעה ל- 13% בקרב כלל ה יהודים הוותיקים ) האחוז דומה בקרב הגברים והנשים (. ™ האחוז בקרב עולי ברית- המועצות נמוך מזה של הוותיקים אצל הגברים )8% לעומת12% , בהתאמה , ( ומעט יותר גבוה אצל הנשים )17% לעומת13% ,בהתאמה (. ™ בקרב האתיופים , לעומת זאת , האחוז דומה לכלל היהודים אצל הגברים , בעוד שאצל הנשים האחוז גבוה הרבה יותר ומגיע ל- 39% . ™ אחוז הגברים העולים מארצות המערב שאינם עובדים , לומדים או מחפשים עבודה הוא גבוה באופן ניכר מזה של אוכלוסיית הגברים הוותיקים )34% לעומת12% ,בהתאמה ( ומזה של שאר קבוצות העולים . אחוז הנשים גבוה גם הוא מזה של הוותיקות )34% לעומת13% ,בהתאמה (. ™ אחוז הנשים הלא עובדות , לא לומדות ולא מחפשות עבודה , גבוה בכל קבוצות העולים מזה של הוותיקות ) אתיופיה 39% , מדינות המערב34% ,ברית- המועצות17% , לעומת13% בקרב יהודיות ותיקות (. הדבר קשור , כנראה , בחלקו להבדלים באחוזי הנשים שהן אמהות לילד עד גיל 4 , ובקרב אמהות אלה , לשאלת היכולת לממן מסגרת לילד מחוץ לבית . האחוז הגבוה ביותר של האמהות הצעירות לילד עד גיל 4 מצוי אצל העולות האתיופיות )56% ( , לעומת48% מיוצאות ארצות המערב , ו- 40% מיוצאות ברית-המועצות . בקרב היהודיות הוותיקות השיעור נמוך באופן ניכר )34% .( לוח7 -: א דפוסי עבודה של צעירים גילאים 30-22 ,לפי מגדר וקבוצות עולים , 2002/3 ) באחוזים ( לא עובד , לא לומד , ולא מחפש עבודה לא עובד , לא לומד , אבל מחפש עובד * או לומד לומד גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים ברית -המועצות 8 17 8 9 84 74 17 17 אתיופיה )15 ( ** 39 ) 14 ( 17 71 44 ) 15 ( 14 עולים מהמערב *** 34 ***** 34 ) 7 ( ) 8 ( 59 58 25 21 יהודים ותיקים **** 12 13 9 9 79 77 25 24 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 , ס " למ * בין העובדים נכללו אלה הנמצאים בצבא ** מספרים בסוגריים פירושם נתונים שמהימנותם הסטטיס טית נמוכה *** כולל את עולי מדינות דוברות אנגלית , מרכז ומערב אירופה ומרכז ודרום אמריקה **** בפרק זה אנו משווים ליהודים ותיקים ולא לכלל היהודים . יהודים ותיקים מוגדרים כאלו שנולדו בארץ או עלו לפני 1990 *****מתוך העולים מהמערב שלא עובדים ולא מחפשים עבודה כ , - 17% ציינו כסיבה לימוד בישיבה - 54 - 7.3 דפוסי עבודה לפי רמת השכלה בקרב עולים צעירים ) לוח 7 - (ב בלוח הבא אנו בוחנים את רמת ההשכלה של העולים הצעירים מול דפוסי העבודה שלהם . ניתן לראות כי אחוז העובדים או לומדים עולה עם רמת ההשכלה בקרב העולים הצעירים וגם בקרב היהודים הוותיקים . ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר , השיעור של מי שלא לומדים , לא עובדים ולא מחפשים עבודה , גדל , ומגיע לכרבע מכלל הצעירים ששנות הלימוד שלהם 11-0 , בקרב העולים והוותיקים ) לוח 7 -(. ב יש לציין שכמעט מחצית מתוך העולים בעלי 11-0 שנות לימוד הם עולים מאתיופיה . לוח 7 -ב: דפוסי עבודה של צעירים גילאים 30-22 ) גברים ונשים , ( לפי רמת ההשכלה בהשוואה בין עולים לוותיקים , 2002/3 ) באחוזים ( לא עובד , לא לומד , ולא מחפש עבודה לא עובד , לא לומד , אבל מחפש עובד * או לומד השכלה ) שנות לימוד ( יהודים ותיקים ** 11-0 28 15 57 12 16 13 71 + 13 9 5 86 כל העולים *** 11-0 25 10 65 12 17 12 71 + 13 13 7 80 מקור : סקר כוח אדם 2002/3 , ס" למ * בין העובדים נכללו אלה הנמצאים בצבא ** בפרק זה אנו משווים ליהודים ותיקים ולא לכלל היהודים . יהודים ותיקים הם מי שנולדו בארץ או עלו לפני 1990 ***כולל את עולי ברית-המועצות , אתיופיה , עולי מדינות דוברות אנגלית , מרכז ומערב אירופה ומרכז ודרום אמריקה 7.4 דפוסי עבודה בקרב עולים צעירים בעלי+ 13 שנות לימוד ) לוח 7 - ( ג נעבור להתייחסות לסוגי העבודה בהם מועסקות האוכלוסיות השונות , ונתמקד בק בוצה עם + 13 שנות לימוד . לוח 7 - ג מראה את שיעור בעלי+ 13 שנות לימוד גילאי30-22 , את שיעור העובדים בקרבם ושיעור המועסקים במקצועות אקדמיים , חופשיים וטכניים . כך נוכל גם לקבל מידע על אודות השתלבות העולים בשלבים הראשונים של מקצועות התואמים את רמת השכלתם . ™ הפערים המשמעותיים ביותר הם באחוז בעלי + 13 שנות לימוד מהקבוצות השונות , כאשר מבין עולי ברית-המועצות נמצא אחוז דומה לזה של האוכלוסייה הוותיקה . האחוז הגבוה ביותר )78% ( נמצא בקרב העולים מהמערב , בעוד שאחוז עולי אתיופיה הוא חות ממחצית אחוז היהודים הוותיקים )25% לעומת57% ,בהתאמה (. ™ שיעור עולי ברית- המועצות ואתיופיה העובדים או לומדים דומה לזה של היהודים הוותיקים )86%- 82% ( ,בעוד ששיעור עולי המערב נמוך בכ- 20% . - 55 - ™ שיעור העובדים במקצועות אקדמיים , חופשיים , טכניים וניהוליים , דומה בין עולי ברית- המועצות לבין העולים האחרים , אך נמוך בהר בה לעומת היהודים הוותיקים )44%-42% לעומת55% .( ™ מתוך הצעירים שעובדים , אחוז המשכילים שעובדים במקצוע הדורש השכלה על- תיכונית בקרב העולים דומה . לוח 7 -: ג שיעור המשכילים , שיעור העובדים * ושיעור העובדים במשלח- יד גבוה בקרב עולים בני 30-22 בעלי+ 13 שנ ות לימוד , לפי קבוצות עולים , 2002/3 ) באחוזים ( אחוז בעלי +13 שנות לימוד מתוכם עובדים או לומדים מתוכם העובדים במקצועות אקדמיים , חופשיים , טכניים ** עולי ברית-המועצות 56 84 42 עולי אתיופיה 25 82 ) 44 ***( עולים מהמערב **** 78 61 44 יהודים ותיקים 57 86 55 קור מ : סקר כוח אדם 2002/3 , ס" למ * בין העובדים נכללו אלה הנמצאים בצבא ** בקבוצה זו לא נכללו אלה הנמצאים בצבא *** המספרים בסוגריים מצביעים על מספר תצפיות קטן מדי במדגם **** כולל את עולי המדינות דוברות אנגלית , מרכז ומערב אירופה ומרכז ודרום אמריקה . 7.5 סיכ ום דפוסי הפערים בין עולי רוסיה בגיל 30-22 לבין היהודים הוותיקים דומים לאלה שאצל כלל עולי ברית- המועצות . גם בקרב עולי אתיופיה דפוסי הפערים בין הצעירים ליהודים הוותיקים דומים לאלו של כלל עולי אתיופיה . עולי המערב הם המשכילים ביותר , אבל שיעור העובדים , ואפיל ו העובדים ולומדים , נמוך מאוד . האחוז של מי שאינם עובדים , אינם לומדים ואינם מחפשים עבודה גבוה בהרבה אצל נשים עולות מאשר בקרב נשים ותיקות . אחוז זה גבוה גם בקרב הגברים עולים ממערב . גם בקרב העולים הצעירים יש הבדלים משמעותיים ברמת ההשכלה , כאשר רמה נמוכה במ יוחד תימצא בקרב עולים אתיופים , ורמה גבוהה במיוחד בקרב עולי המערב . כאשר מסתכלים ביחד על תעסוקה ולימודים , מוצאים שההבדלים שנמצאו בתעסוקה בין הקבוצות מצטמצמים , בעיקר בקרב הגברים . כמו-, כן אנו רואים את ההבדלים בשלבים הראשונים של השתלבות העולים במקצועות התואמ ים את רמת השכלתם . - 56 - נספח מדדי תעסוקה בין 2003 ל- 2004 לפי ארץ מוצא ) באחוזים ( תעסוקה השתתפות אבטלה 2004 2003 2004 2003 2004 2003 סך-הכל יהודים 69.5 68.8 76.8 76.2 9.4 9.7 עולי ברית-המועצות 73.5 71.5 80.4 78.9 8.5 9.4 עולי אתיופיה 45.1 42.4 58.2 56.1 22.5 24.4 עולים ממדינות דוברות אנגלית 49.6 58.5 55.7 65.7 10.9 10.9 עולים ממדינות מרכז ומערב אירופה 57.6 52.8 65.2 60.1 11.6 12.2 עולים מדרום ומרכז אמריקה 61.0 62.4 74.6 74.2 18.2 16.0