חומר רקע

לכבוד עו"ד תמי סלע ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת תמי שלום רב, להלן כמה הערות קצרות ביחס להצעה להוסיף חרדים לקבוצות שעליהן תחול חובת העדפה מתקנת בשירות הציבורי. אני מבקשת לשים לב במיוחד לסעיף 4 להלן. אין ספק שכיום קיים תת ייצוג לחרדים בשירות הציבורי, ביחס לשיעורם באוכלוסיה. עם זאת, יש לבדוק את מקורותיו של תת ייצוג זה, ואת ההשלכות המשפטיות של המאפיינים המיוחדים של קבוצה זו לעומת קבוצות אחרות, כפי שאעשה להלן. מסקנתי מהדברים שלהלן היא שאין זה ראוי לכלול חרדים ברשימת הקבוצות שיש חובה לפעול לייצוגם בשירות הציבורי. 1. הסיבות לתת הייצוג: העדפה מתקנת נועדה לתקן עוול היסטורי של הפלייה אסורה ושיטתית, בשל דעות קדומות כלפי קבוצות שונות באוכלוסיה. לעניין חרדים, סביר להניח שחלקו של תת הייצוג נובע מדעות קדומות בקבלה לעבודה, מהיעדר נגישות לקשרים עם בעלי כוח מהמגזר החילוני, המהווים את הרוב, וכו'. אולם סביר כי הגורם העיקרי להיעדרם של חרדים מהשירות הציבורי הוא היעדר השכלה וכישורים רלוונטיים אחרים המאפשרים כניסה לשירות הציבורי. זאת בניגוד לקבוצות הכלולות היום בחקיקת ההעדפה המתקנת – נשים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות – שהנתונים מורים על כך שהם אינם חסרים בכישורים, ולהיפך, פעמים רבות השכלתם וכישוריהם עולים על אלה שמקבלים את המינוי בסופו של דבר. 2. השלכות חוקתיות: קביעת דרישת ייצוג הולם לחרדים תפגע בעיקרון החוקתי של שוויון מחמת דת ולאום. כיוון שרק יהודים יוכלו להיכנס בגדרי הקבוצה, נשללת לחלוטין האפשרות של נוצרים, מוסלמים ודרוזים דתיים מאוד להינות מסוג דומה של העדפה. ניתן להתגבר על בעיה זו על ידי הגדרת הקבוצה המוגנת כאנשים המקיימים אורח חיים דתי וקפדני שהינם בני כל הדתות. 3. המנגנון להשגת ייצוג הולם: המנגנונים להשגת ייצוג הולם הקבועים כיום בחקיקה דורשים להעדיף במינוי את בני הקבוצות הלא מיוצגות, בתנאי שהכישורים שלהם דומים. כלומר, ההעדפה נעשית באופן פרטני, ממינוי למינוי, ולא באופן קבוצתי. קביעת מכסות היא מנגנון הרבה יותר בעייתי מבחינת פגיעתו בעקרון השוויון והפוטנציאל שאיכות השירות הציבורי תיפגע. קביעת מנגנון של מכסות להשגת ייצוג הולם לחרדים הוא, למיטב הבנתי, לא רצוי וספק אם יעמוד בביקורת בג"ץ.   4. הערה כללית, וחשובה מכולן לדעתי – תנאי הכרחי להשגת ייצוג הולם הינו מינויים תקינים: לצערי ניתן לקבוע כי למרות החקיקה המתקדמת בנושא, כיום לא מושגים הייעדים של נורמות ההעדפה המתקנת, ולא נעשים מינויים תוך שקילת שיקול הייצוג ההולם. וזאת מסיבה שאינה קשורה לייצוג ההולם: בשירות הציבורי כיום רק מיעוט זניח של המינויים נעשים בהליך תקין וענייני, שמאפשר השוואת כישורי המועמדים. במילים אחרות, נורמות הייצוג ההולם כלל לא נכנסות לפעולה, כיוון שלא מתקיים הליך המשווה בין כישורי המועמדים באופן ענייני ושיטתי. אם ועדת החוקה, חוק ומשפט מעוניינת באמת ובתמים להעלות את רמת הקבוצות הבלתי מיוצגות בשירות הציבורי, כי אז עליה להניח לזמן מה את המישור החקיקתי, ולעסוק באכיפת הנורמות הקיימות, ובראש ובראשונה החזרת עטרת המכרז הנאות והליכי המינוי התקינים ליושנה. בכבוד רב, ד"ר יופי תירוש1