חומר רקע
כ"ב תמוז תשס"ז
08 יולי 2007
1646
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
כבוד יו"ר הוועדה,
הנדון: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 13) (קבלת
נתוני תקשורת וקבצי נתונים ממאגר מידע של בעל רשיון בזק) התשס"ו - 2006
להלן התייחסות "בזק" לנוסח הצעת החוק שבנדון, המצוי על שולחן הוועדה:
1. בפתח הדברים נציין כי בזק ערה ומודעת לצרכי משטרת ישראל ורשויות חוקרות אחרות ומשתפת עמם פעולה באופן הדוק ושוטף על מנת לסייע בידם לממש את סמכותם וחובתם על פי דין.
עם זאת, ובמקביל, יש לתת את הדעת לכך שבזק היא חברה עסקית הפועלת בשוק תחרותי, ומחויבת לפעול על פי שיקולים עסקיים ובהתאם לעקרונות חוק החברות, וכן חבה בחובות על פי דין כלפי בעלי מניותיה ולקוחותיה.
התייחסותנו, מגלמת בתוכה, לפיכך, את עמדת החברה לאחר בחינת ההיבטים המנוגדים הקיימים בהקשר זה תוך ניסיון לאזן ביניהם.
2. וביתר פרוט:
הערה כללית: הסמכה (כגון הסמכת נציג רשות חוקרת אחרת, קצין משטרה מוסמך) מן הראוי שתהיה בכתב ותפורסם. כמו כן, מן הראוי להגביל את מספר הקצינים /מוסמכים בכל גוף על מנת למקד את הפעילות מול אנשי הקשר.
2.1 לסעיף 42א – הגדרות –
"נתוני תקשורת" - יש להניח כי, מטרת ההגדרה החלופית המוצעת ע"י משרד המשפטים היא להבהיר ביחס לאלו נתונים יחולו הוראות החוק. ואולם, לעיתים לא ברור לגמרי הקשר של נתון מסויים לחקירות ולמניעת עבירות (למשל – "סוג שירות הבזק") וכן לא ברור היישום הפרקטי של מתן מידע ביחס לנתונים אחרים, העלולים להתפרש באורח גורף (למשל – אמצעי תשלום).
2.2 לסעיף 42ב(א)-צו לקבלת נתוני תקשורת -
נוסח הסעיף המוצע מבקש להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט לבחינת מידת הפגיעה בפרטיות בלבד באשר למתן צו למסירת נתוני התקשורת. ואולם, כפי שפורט לעיל, ישנם היבטים רלבנטיים נוספים אותם לדעתנו על בית המשפט לשקול טרם מתן החלטתו והנוגעים לבעל הרשיון כגון: ההיבט הביטחוני, העסקי-מסחרי, ההיבט התפעולי-יישומי,ההיבט הקנייני וכדומה. לפיכך, מוצע לשנות סיפא סעיף קטן זה לנוסח הבא: "ובלבד שאין בקבלת נתוני התקשורת כאמור כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם, או בזכות יסוד שלו או של בעל רשיון, בביטחונם או בביטחון המדינה".
2.3 לסעיף 42ג(ג) – היתר לקבלת נתונים במקרים דחופים – הצעת הייעוץ המשפטי
מן הראוי להותיר את הנוסח הקיים, בעל רשיון ימסור מידע בהקדם האפשרי. מתן הנתונים ללא דיחוי מצריך קיומו של מערך תפעולי מתאים בפריסה ארצית מעבר לשעות הפעילות הרגילות של בעל הרשיון והעמדת משאבים רבים. הדבר כרוך בעלויות משמעותיות ביותר אותן יש לקחת בחשבון. וזאת בגין שורה ארוכה של מקרים.
2.4 לסעיף 42ד-העברת קובץ מידע ממאגרי מידע של בעל רשיון –
אנו סבורים כי אכן אין מקום לאפשר למשטרה, ולרשויות חוקרות אחרות לקבל לידיהן קבצי מידע שלמים מבעלי רשיונות. היתר כאמור הוא גורף, ואינו מבטא את האיזון הראוי בין האינטרסים והזכיות הרלבנטיים. קבצי המידע הללו הם קניינם של בעלי הרשיונות, מכילים לעיתים קרובות מידע רגיש, פרטי וסודי מסחרי. ודאי אין מקום לקבוע את סוגי או פרטי המידע שניתן לבקש בתוספת לחוק, היכולה להשתנות שלא בחקיקה ראשית.
כמו כן, בכל מקרה אין מקום לאפשר דרישת קבלת קבצי מידע "דרך כלל". דרישה כזו אף אינה עולה בקנה אחד עם הרציונאל והמתווה של הצעת החוק. שכן, הצעת החוק מבקשת לאזן בין פגיעה בפרטיות ובזכויות, לבין הצרכים הכרוכים במילוי תפקידה של המשטרה. מובן כי תפקידה הכללי והעקרוני של המשטרה הוא הצלה והגנה על חיים, מניעת פשיעה וגילוי עבריינים, ואולם, למרות זאת מסיבות ברורות, לא ניתן למשטרה היתר נרחב לקבל מידע ולהשתמש בו. הצעת החוק קובעת מדרג – הכרח בצו שיפוטי, אשר "נסוג" רק מפני צורך דחוף. מתן האפשרות למשטרה לדרוש "דרך כלל" קבצי מידע, או למעשה מאגר מידע, סותר מתווה זה.
כך למשל, כלל לא ברור מדוע המשטרה צריכה להחזיק מאגר מידע של לקוחות אינטרנט של בעלי רשיונות, "דרך כלל" או לעניין מסויים. בכל מקרה, הניסוחים בתוספת לחוק כלליים וגורפים, ואינם יכולים לבטא צורך דחוף של המשטרה.
לאור המפורט לעיל ובשים לב לעובדה כי אין דחיפות בהכרח בהמצאת המידע, אין מקום לעמדתנו לקבוע כי המשטרה או רשות חוקרת אחרת יוכלו לקבל את קובץ המידע, ודאי ללא צו של שופט. כזכור, בית המשפט הוא הגוף המתאים לשקול, בהתבסס על פרמטרים רלבנטיים, כגון: מהות המידע הנדרש והיקפו, זהות הגורם הנפגע, צפיית אותו גורם לסודיות וחובת בעל הרשיון לסודיות כלפיו, זכויות בעל הרשיון במידע המבוקש,השפעת מסירתו על בעל הרשיון וכדומה, ואיזון האינטרסים. הצעת חוק זו אינה יכולה להפוך לכלי ליצירת מאגרי מידע על לקוחות בעלי רשיונות ועל חשבונם.
2.5 לסעיף 42ו- התשלום בעד מסירת נתונים תקשורת וקובץ מידע ממאגר-
בעלי רשיונות, הם גופים עסקיים בבעלויות פרטיות, וזכאים לתשלום בגין המצאת מידע ועשיית הפעולות הכרוכות בקיום הוראות החוק. הפקת המידע, מסירתו, החזקת מערך מתאים וכיוצא באלה, כרוכים בעלויות והוצאות והם, אפוא, שירותים שבעלי הרשיונות צריכים לקבל תמורה בגינם.
"בזק" מבצעת עבור המשטרה ורשויות אינספור פעולות בחודש, הנעשות באופן רציף, במסירות ותוך שיתוף פעולה. העובדה שמדובר בפעולות שתכליתן הגנת על הציבור ובטחונו, וכי לעיתים מדובר בקיום צו שיפוטי, אינה גורעת מהחובה לשלם לבעלי הרשיונות עבור פועלם, כאמור. עוד יודגש, כי מאגרי המידע מהווים קניין של בעלי הרשיונות ואין לפגוע בו. כך למשל, גם עבור מתן שירותים לכוחות הביטחון, קיום הוראות שלהם ופעילות בעיתות חירום, זכאים
בעלי הרשיונות לתשלום, על פי המנגנון הקבוע בסעיף 13 לחוק התקשרות (והשרים אינם קובעים את המחיר).
המצאת נתוני תקשורת או העברת קובץ מידע ממאגר המידע של בעל הרשיון יטילו על בעל הרשיון עלויות והוצאות בהיקף נרחב ביותר ואפשר שתהיינה ממספר סוגים, כגון:
(א) עלויות חד פעמיות;
(ב) עלויות בגין העברת מידע ונתונים באופן מתמשך;
(ג) נזקים לצד ג הנובעים ישירות מעצם העברת המידע או כתוצאה מעיכובים בפעילות בעל הרשיון הנובעים מהקצאת משאבים לטובת הפקת המידע.
מנגנון לפיו שר התקשרות לאחר התייעצות עם השר לביטחון פנים ושר האוצר יקבע מחיר מקסימאלי, אינו מתאים ואינו ראוי. השר לביטחון פנים הוא ה"לקוח". מתכונת זו שינתה את המנגנון שהוצע בהצעה הראשונית, אשר דמה למנגנון הקבוע בסעיף 13 לחוק התקשורת.
את המחיר צריך לקבוע מי שעושה את הפעולה או נותן השירות, שכן הוא יודע מהן עלויותיו ומהי התמורה הראויה. ודאי לא יעלה על הדעת שקביעת המחיר המקסימאלי תיעשה ללא מעורבות בעלי הרשיונות, ע"י השר, תוך היוועצות בגורם המעוניין.
לפיכך, יש לקבוע כי בעל הרשיון יהיה רשאי לדרוש מחיר סביר בעד מסירת נתוני התקשורת או בעד העברת קובץ המידע וכן בגין נזקים שנגרמו לו עקב המצאת מידע זה.
בנוסף יש לקבוע כי בעל הרשיון לא ישא בתשלום נזקים שנגרמו לו או לצד ג' עקב המצאת המידע.
בכבוד רב,
שרון פליישר בן-יהודה
סמנכ"ל רגולציה
העתק: חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
עו"ד רחל גוטליב, משרד המשפטים
עו"ד אפרת רוזן, ועדת חוקה, חוק ומשפט