חומר רקע

ג' באב תשס"ז 18 ביולי 2007 לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים מכובדי; הנדון: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון-הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון) התשס"ו-2006 פ/1075/17 ה"ח של ח"כ מיכאל איתן הריני מתכבדת לפנות אליך בתוקף תפקידך כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בבקשה לשוב ולדון בהקדם בהצעת החוק שבנידון. לאור ביקורתם הנוקבת של כבוד שופטי ההרכב המורחב בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, שדן אתמול בעתירות שהוגשו בהקשר להסדר הטיעון התמוה והמקומם עם נשיא המדינה לשעבר קצב, ולאור בג"ץ 2477/07 פלוני נ' פרקליטות המדינה מיום 21.5.07 (להלן: בג"ץ פלוני), בו מתחו כבוד השופטים ביקורת קשה על התנהלותם של גורמי התביעה בהקשר לאי כיבוד זכותו של נפגע העבירה לדעת מראש על אפשרות עריכת הסדר הטיעון בין התביעה לנאשם, לקבל מידע מדויק לגבי פרטי אותו הסדר הטיעון, וכן זכות להגיב על הסדר הטיעון המוצע, נראה כי אין זמן מתאים יותר מאשר עתה, לדון בהצעת החוק דנן של ח"כ איתן. הצעה זו מתמודדת עם העמימות הבעייתית בחוק זכויות נפגעי עבירה שמאפשרת, למרבה הצער, לפרקליטים ולתובעים להתחמק מחובתם המשתמעת בחוק בכל הנוגע לכיבוד זכויותיו של נפגע העבירה לקבל מידע ולהביע עמדה בעניין הסדר הטיעון המתרקם עם הנאשם. אמירה מפורשת בחוק כי יש ליידע את הנפגע בפרטי ההסדר המתגבש, קביעת מנגנון שיאפשר לקרבן העבירה להביע את עמדתו בכתב, והדגשת זכותו כי העמדה תובא בפני בית המשפט כרוחה וכלשונה, תיצור ריסון מסוים בכל הנוגע ל"מכת הסדרי הטיעון" מחד, ותחייב את גורמי התביעה לנהוג בשיקול דעת זהיר, מעמיק, מאוזן ומנומק יותר בדבר עצם הצורך בעריכת ההסדר, ובאשר להיקף הוויתורים וההנחות שניתנים לנאשם במסגרת אותו הסדר טיעון. לעיתים קרובות, קרובות מידי, נודע לקרבן העבירה על פרטי הסדר הטיעון רק בשלב שבו לעמדתו בעניין כבר אין כל משמעות, שכן לא ניתן עוד לחזור מן ההסדר בלא שייפגעו זכויותיו של הנאשם. בבג"ץ פלוני אומרת כבוד הנשיאה בייניש: "התביעה לא יידעה אותו (את קרבן העבירה – ד.פ) בדבר האפשרות להסדר הטיעון, לא הציגה לו את הסדר הטיעון המוצע, וממילא לא נתנה לו ההזדמנות להביע עמדתו לעניין הסדר טיעון זה. נמצא לנו, איפוא, כי הזכות שהקים המחוקק לעותר בסעיף 17 לחוק – לא ניתנה לו. התביעה לא קיימה חובתה כלפי העותר על פי הנדרש ממנה בסעיף 17 לחוק וקיבלה החלטתה לעניין הסדר הטיעון מבלי שהובאה בפניה עמדתו של העותר לעניין זה, ומבלי ששקלה את עמדתו בכלל שיקוליה בטרם אישרה הסדר הטיעון". המקרה דנן, לצערנו אינו מקרה יחיד ומבודד. ניתן לאומר, מבלי להסתכן בהפרזה, כי התופעה של אי כיבוד זכותו של קרבן העבירה, או לחילופין מתן זכות "אנמית" ומרוקנת מתוכן בצורה של יידוע כללי ובלתי מחייב על האפשרות התיאורטית להגיע להסדר טיעון עם הנאשם, הפך לתופעה נפרצת, עד כי יש חשש כי אם לא יתוקן החוק כך שבית המשפט עצמו ייודע בדבר עמדתו של קרבן העבירה, ועמדתו תתועד בכתב בזמן אמת, תהפוך הזכות ל"אות מתה" בספר החוקים. אנו ערים לקשיים שהצביעו עליהם נציגי התביעה והפרקליטות מחד ונציגי הסנגוריה הציבורית מאידך בעת הדיונים הקודמים בוועדת החוקה בהצעת החוק. להערכתנו זהו אתגר שראוי כי וועדת חוקה, חוק ומשפט תשוב ותתמודד עמו כדי להגיע לתוצאה ראויה שתבטיח את זכויותיו של קרבן העבירה, ותבטיח שקולו יישמע ועמדתו תישקל בכובד ראש, בכנות וברצינות, לפני שההסכמות שנרקמו בין הנאשם למדינה (מאחורי גבו של בית המשפט ורחוק מעיני השמש), הפכו לעובדה מוגמרת. מן המפורסמות הוא שעל פי ההלכה הקיימת כמעט ואין סיכוי שבית המשפט ידחה הסדר טיעון או לא יכבדו. מאחר וקרבן העבירה איננו צד להליך, הרי שהנימוק שזכויותיו החוקיות קופחו, לא יהווה משקל נגד מספיק לקיפוח זכותו של הנאשם, שכבר שינה את מצבו בעקבות הסדר הטיעון, ושעלול להיגרם לו עיוות דין. לאור האמור לעיל, נראה כי זהו אינטרס משותף לכל הצדדים לברר את השיקולים, הנימוקים והעמדות לקראת הסדר טיעון לפני שזה מובא כהסכם חתום לאישורו הפורמאלי של בית המשפט. מן הדין ומן הצדק שבית המשפט עצמו ידע, ידיעה אקטיבית ולא קונסטרוקטיבית בלבד, שקרבן העבירה קיבל את המידע המלא והמפורט, וכן ידע מהי עמדתו ביחס להסדר. זאת, במטרה להגביר את ביקורתו של בית המשפט על טיבו של ההסדר וכדי למנוע תרחישים בלתי סבירים כגון זה שבג"ץ נאלץ לדון בו אתמול, הפוגעים בסופו של דבר באימון הציבור במערכת המשפט כולה. להווה ידוע כי תרחישים כאלה, מתרחשים על בסיס יומיומי, אך כאשר אינם קשורים בשמות "מפורסמים" הם אינם זוכים לתשומת ליבה של התקשורת והציבור. ח"כ מיכאל איתן הציע פתרון באמצעות התיקון בחוק זכויות נפגעי עבירה, שיש בו כדי להוות מענה לבעייה שהוצגה לעיל. ייתכן ויידרשו שינויים מסויימים כדי להבטיח צדק לכל, ואנו מוכנים אף לסייע בניסוח מתוקן של הצעת החוק. ההצעה בנוסחה החדש כוללת, בין היתר, תיקונים המשקפים את החלטת בית המשפט העליון שלעיל, ולגביהם לא צפויה, לכן, מחלוקת. ובכל מקרה, אין ספק כי נדרש דיון דחוף כדי לקדם את העיקרון הגלום בהצעה החשובה הזאת. אודה לך על התייחסותך המהירה למכתבי. בכבוד רב, ד"ר דנה פוגץ', עו"ד ראש מרכז נגה העתק: ח"כ מיכאל איתן