חומר רקע

נוסח לדיון בוועדה ביום 22072007 – [22072007, 1515] הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007 תיקון סעיף 47 1. בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 47 – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א1) (1) עובד אשר במסגרת עבודתו היה אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו היה אחראי כאמור, ישעה אותו נציב השירות ממשרתו בשירות המדינה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו, ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף 47(ד), וכי לא ייגרם בשל אי השעייתו נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר. (2) החלטת נציב השירות שלא להשעות עובד, או להפסיק את השעייתו, תינתן בכתב ויפורטו בה הטעמים כאמור בפסקה (1); החלטה על השעיית עובד, אי השעייתו או הפסקת השעייתו לפי סעיף קטן זה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 48. (4) הוראות סעיף זה יחולו גם על השעיה לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוראות לענין מתן הזדמנות לעובד להביא את טענותיו ולענין הסמכות להעביר עובד זמנית לעבודה אחרת. (5) בסעיף קטן זה – "אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏2 (בסעיף זה – חוק העונשין); "עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג ו-377א לחוק העונשין." (2) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ה1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), ישקול נציב השירות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, בתום שישה חודשים מיום מתן החלטה על השעיית עובד המדינה לפי סעיף זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט נציב השירות שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים, את האפשרות להפסיק את ההשעיה." הוספת סעיף 55א 2. אחרי סעיף 55 לחוק העיקרי יבוא: "דיווח על הליכי השעיה 55א. נציב השירות ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על הליכי השעיה, ובין היתר על הענינים המפורטים להלן; דין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים: (1) סך העובדים המושעים עד למועד הדיוח, סך העובדים שהושעו באותה שנה, סך העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח וסך העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת באותה שנה; (2) העבירות הפליליות והמשמעתיות שהיו עילה להשעיה; (3) לענין השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה; (4) שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, שנה, שנתיים, שלוש שנים וכן הלאה; (5) סך העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף 47(א1) וסך העובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים בסעיף 47(א1) ונציב השירות החליט שלא להשעותם. תיקון חוק הרשויות המקומיות (משמעת) 3. בסעיף 20(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-19783 - (1) ברישה, במקום "47" יבוא "47(א),(ב),(ה) ו-(ה1)"; (2) אחרי פסקה (ב) יבוא: "(ג) (1) הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, אשר במסגרת עבודתו היה אחראי על קטין או חסר ישע, בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו היה אחראי כאמור, יודיע ראש הרשות המקומית על כך לבית הדין למשמעת מיד עם היוודע הדבר. (2) הודיע ראש הרשות המקומית כאמור בפסקה (1), יקיים בית הדין, בהקדם האפשרי, דיון במעמד הצדדים בענין השעיית העובד. (3) מצא בית הדין למשמעת שהתקיימו הנסיבות כאמור בפסקה (1), יורה על השעיית העובד לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב), לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא בפניו את טענותיו, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו, ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף 47(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם בשל אי השעייתו נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר. (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת משנה (1)(א), או לפי סעיף 48 לחוק המשמעת. (5) בפסקת משנה זו – "אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏4 (בסעיף זה – חוק העונשין); "עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתה בסעיף 47(א)(5) לחוק המשמעת." (3) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) עובד שהושעה לפי הוראות פסקה (1), רשאי לפנות לבית הדין בבקשה שיבחן מחדש את האפשרות להפסיק את השעייתו בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה על השעייתו ולאחר מכן אחת לתשעה חודשים, אף אם לא התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות." הוראת מעבר 4. הוראות חוק זה יחולו על עובד שהוגש נגדו כתב אישום ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו.